סיבוב באנדרטת שיירת יחיעם ובית קברות כאברי

האדריכלים שפעלו במסגרת התנועה הקיבוצית כמעט ונשכחו וכך גם עבודתם. חוץ משמואל מסטצ'קין שהיה בוגר הבאוהאוס והתגורר בתל אביב, כמעט ולא זכו שאר האדריכלים שהיו כולם קיבוצניקים וגם לא העבודות שתכננו, להתייחסות בכתבי העת לאדריכלות המקומיים והבין-לאומיים. מדובר אמנם במבנים מיוחדים שקשה ללמוד מהם לסביבה עירונית שהיא הסביבה העיקרית שמעסיקה את האדריכלים והכותבים, אך עדיין יצירתם היא חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית.

כאן בבלוג אני משער ש-15% מהרשימות עוסקות במרחב הקיבוצי ובכך אני מבקש להשלים את הפער שנוצר, בעיקר בספר "הפרויקט הישראלי" שכמעט ולא התייחס לקיבוץ. אדריכלי הקיבוץ התבקשו לא פעם ליצור אתרי זיכרון בתחומי הקיבוץ ומחוצה לו, אחד מהפעילים בתחום היה האדריכל חיליק ערד שתכנן תריסר אתרים כאלה. אחרי שהצגתי את האתר בצומת בית קמא לחטיבת יפתח ואת האתר לחללי קרית טבעון, אני מציג את אתר ההנצחה שעיצב ב-1969 לזכר חללי שיירת יחיעם, שאחיו היה בין הנופלים.

.

מראה כללי של אתר הזיכרון לחללי שיירת יחיעם בתכנון האדריכל חיליק ערד

.

חנוכת האתר המורחב במרץ 1969

.

(1) הביקור:

האתר נמצא כמה מאות מטרים מצומת כברי שבגליל המערבי (4 ק"מ ממזרח לנהריה). הגישה היא מכביש 70 אך השילוט בעייתי ובקלות אפשר לפספס את הכניסה. האתר עבר מתיחת פנים בשנים האחרונות, ובכניסה אליו יש פסל טיפשי וריק מתוכן של משוריין שעולה במעלה כלשהו. זה משוריין של המאה ה-21 והוא דו-ממדי. סביבו יש חניון רכבים ולבסוף הכניסה לאתר, שם כבר יש שלדי משוריינים מקוריים. אך קודם למשוריינים הציבה הקק"ל שולחנות פיקניק ובעת הביקור היו כולם מלאים במשפחות. לעומתם, היה אתר ההנצחה ריק.

תחילה מגיעים לרחבה המרוצפת שפונה לאנדרטה שיצר חיליק ערד ב-1969. סוג של קיר בטון חסר צורה שאולי מדמה חורבה ואולי את דרכה של השיירה במעלה הגליל. ממרחק האנדרטה נראית כמו מודל קטן אבל כשמתקרבים אליה, המידות שלה נראות קצת מעוותות. מאחורי האנדרטה מסתתר בית הקברות של הכפר כאברי – כפר ערבי ששכן בסמוך עד 1948. בתי הכפר נהרסו והשטח עליו עמד הכפר הפך לשטח חקלאי של קיבוץ כברי. בית הקברות נותר שלם, אך הוא מוזנח והמצבות הגדולות מתפוררות.

מבית הקברות יש שביל צר שחודר אל יער עצי האורן (ראו סרטון קצר עם סוף נורא בהמשך). לאחר הליכה קצרה מגיעים לאנדרטה המקורית שהציב כאן משרד הביטחון (בתכנון האדריכל אשר חירם): עמוד גבוה שנראה כמו עמוד ניצחון, מחופה באבן גיר ועליו תלוי לוח עם שמות החללים. בשונה מהאנדרטה של חיליק ערד שנמצאת במפלס מישורי ובגובה העיניים, כאן האנדרטה ממוקמת על במה גבוהה (המנצלת את השיפוע הטבעי) ומדרגות רחבות ומרשימות מובילות אליה, מסר מרומז לכך שהמתים נפלו למען מטרה נשגבה. ערד הקיבוצניק ויתר על הטקסיות הרשמית ויצר, כהרגלו, אתר יומיומי.

התמונות ברשימה לא מאורגנות לפי מסלול ההליכה של המבקר, אלא מתחילות באמצע – עם האנדרטה של חיליק ערד. הסיבה היא שירדתי מהמכונית וישר רצתי לאנדרטה שלו. רק אחר כך הרמתי את הראש והסתכלתי מה יש עוד.

.

האנדרטה של חיליק ערד והרחבה המרוצפת שבחזיתה

.

(2) שיחה עם חיליק ערד על האנדרטה:

לפני מספר חודשים פרסמו יובל דניאלי ומוקי צור את הספר "הבית, המקום – מתיקיו של המתכנן חיליק ערד", ובו דניאלי מרחיב על האנדרטאות של ערד. התקשרתי לערד לשאול אותו כמה שאלות על האתר. אני מביא פה חלק קטן מהשיחה:

מיכאל יעקובסון: כיצד ניגשת לעבודת התכנון של האתר?

חיליק ערד: מי שמתכנן בדרך כלל מתרשם תחילה מהמקום, וכשאני קבלתי את המקום אז השתדלתי שיישאר שם שטח נקי לגמרי. בלי חשמל ובלי צינורות. רציתי לתת את השטח שהיה לפני כל העניין הזה של השיירה.

מ"י: האם היו מכשולים בדרך?

ח"ע: תמיד יש מכשולים שאתה מקבל ולא יכול לשנות אותם. כמו למשל השקע שיש בקו החיצוני העליון [של האנדרטה] והיה מכוון כך שדרכו יראו [המבקרים] את בית הקברות שמשם התקיפו את השיירה. בדיוק מאחורי השקע גדל עץ גדול והוא מסתיר את כל בית הקברות. אי אפשר לעקור עצים ובמקרה הזה זו מכשלה ולא נכון.

מ"י: תכננת מספר גדול יחסית של אתרי הנצחה, בראייה רחבה ולאורך השנים, איזה מאותם אתרים אתה הכי ממליץ לי לבקר בו?

ח"ע: אני אוהב מאד את האוהל של ביתניה. זה יושב בתוך ההר ויש שם משטח ועליו אוהל גדול, וכשעולים רואים דרך חריץ את עמק הירדן והכנרת. זו העבודה הכי נקיה שעשיתי.

.

את הרחבה המרוצפת באבן פראית עוטפת בחצי גורן גדר אבן המשלבת מקומות ישיבה

.

(3) אדריכל חיליק ערד:

ערד נולד כיחיאל פלוצר פולין ב-1927 ועלה בגיל 6 לארץ ישראל עם משפחתו. במהלך מלחמת העצמאות היה חבר בגרעין המייסד של קיבוץ סער – שם הוא מתגורר עד היום. אדריכלות למד בטכניון ולאחר מכן החל לעבוד כאדריכל במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. תכנן מבני מגורים, חינוך, תרבות, תעסוקה וחדרי אוכל בקיבוצים וכן קיבוצים שלמים (סמר, כישור, פלך ואליפז). תכנן גם מבני ציבור שונים מחוף לקיבוצים, בעיקר ביישובים הערביים שבגליל המערבי.

(4) שיירת יחיעם:

"שיירת יחיעם הייתה שיירת אספקה של חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות שיצאה ב-27 במרץ 1948 מנהריה לקיבוץ יחיעם, נקלעה למארב והותקפה על ידי כנופיות וכפריים ערבים בסמוך לכאברי. בהתקפה על השיירה נהרגו 46 לוחמים‏, והאירוע נחשב לאחד התבוסות היהודיות הקשות במהלך מלחמת העצמאות" – מתוך הערך בויקיפדיה.

.

האנדרטה 01

.

האנדרטה 02

.

האנדרטה 03

.

האנדרטה 04: תיאור דרכה של השיירה באמצעות תבליט

.

האנדרטה 05

.

האנדרטה 06

.

האנדרטה 07: "השקע" שדרכו תכנן חיליק ערד ליצור קשר עין לבית הקברות שממנו נפתחה האש על השיירה, אך נחסם בעץ

.

משוריין וברקי בית הקברות של הכפר כאברי

.

בית הקברות של הכפר כאברי 01

.

בית הקברות של הכפר כאברי 02

.

בית הקברות של הכפר כאברי 03

.

בית הקברות של הכפר כאברי 04

.

בית הקברות של הכפר כאברי 05

.

בית הקברות של הכפר כאברי 06

.

בית הקברות של הכפר כאברי 07

.

ויש גם סרטון קצר עם סוף נורא:

.

.

עמוד הזיכרון בעיצוב אדריכל אשר חירם

.

העמוד והמדרגות

.

אפשר להכנס למשוריין

.

תחילת המסלול

.

בכניסה לאתר: כאילו משוריין

★

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

גל-עד בגן הזכרון בכפר סבא (אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

יד לבנים רמת גן (אנדריי לייטרסודרף ואיליה בלזיצמן)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

הטייסים בגן העצמאות (בנימין תמוז ואבא אלחנני)

חללי הספינה ארינפורה בהר הרצל (אשר חירם)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

גן הבנים בתל אביב (גדעון שריג ולב וקסמן)

לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)

לחסידי אומות העולם בפולין (דני קרוון)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

חללי אחוזה בחיפה (גרשון קניספל)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

מצבת ההתגברות (יחיאל שמי)

לאדם ולטבע (יגאל תומרקין)

חטיבת הגולן (עזרא אוריון)

מצודת יואב (חיליק ערד)

ניר עם (ויטוריו קורינלדי)

מצבת קבר ליד ספסופה

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות בנתיבות

מצפור אלנבי בחיפה

בית קברות ממילא

יד קנדי (דוד רזניק)

רגבה (חיליק ערד)

גשר (חנן הברון)

נבי מוסא

שיח' בוריכ

קברי צדיקים בגליל

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

בקעת הקהילות (ליפא יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

מרפסת ים המלח במצפה יריחו (עמי שמואלי ועוזר שטול)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

חסידי אומות העולם הפולנים בורשה (דני קרון)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

קבר יוסף בנימיני בבית ספר אביחיל

לצעונים שנרצחו בשואה (דני קרוון)

אנדרטה לשפיות (יגאל תומרקין)

גדוד 52 בחוליקאת (צבי אלדובי)

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

חללי קיבוץ גת (ישראל הדני)

אושוויץ (דניאל ליבסקינד)

★