ארכיון חודשי: יולי 2022

סיבוב במתחם בתי חברת נוה ברחוב דוד המלך 57-51 בתל אביב

מתחם המגורים שבנייתו הושלמה ב-1962 היה לפרויקט המגורים הבולט והיוקרתי שנבנה באותה עת בתל אביב. ברחוב דוד המלך 57-51 על שטח של קרוב ל-10 דונם הקימה חברת הבנייה "נוה" ארבעה בנייני דירות שנחשבו אז לרבי-קומות (8 קומות). בניינים אלה התייחדו בדירות גדולות ומרווחות וגם בגינה משותפת רחבת ידיים, כזו שלא היתה באף בניין מגורים אחר בעיר.

תכנון הפרויקט נמסר לידיו של האדריכל אהרון דורון, שתכנן רבים מפרויקטי המגורים לחברה ואף קבע את דירתו בראש אחד הבניינים (זו גם הדירה היחידה שבה ביקרתי). תכנית הבניין מתבססת על דגם ה-H, אין בה קישוטים או מותרות יוצאי דופן, למעט תכנון דירתי מעולה, כזה שאפיין את גישתו המקצועית של דורון לכל אורך דרכו.

ועל כך ברשימה זו.

.

294922111_5868492229846977_1112293204139673305_n

1962

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הספורט בקיבוץ חולתה

בקיבוץ אי-אפשר בלי ויכוח סוחף על כל מהלך. גם כשניגשו להקים את אולם הספורט בקיבוץ חולתה שבעמק החולה, פרצה מחלוקת אם להקדיש את האולם "לבנינו" החללים בלבד, או גם "לחברינו" שנפטרו. בסוף התקבלה ההחלטה להקדיש אותו לכל המתים.

לעומת החברים שהתלבטו, האדריכל מנחם באר לא הראה סימנים של התלבטות ובחר להקים להם את אולם הספורט על פי דגם שאותו הוא יישם בקיבוצים רבים. אולמות הספורט הרבים שתכנן באר לאורך כמעט יובל שנים היו דומים מאד זה לזה, אך בכל קיבוץ הקפיד להותיר את מרכז חזית הבניין הראשית פנויה וזמינה לשילוב אמנות. בכל קיבוץ אמן מקומי אחר שילב את יצירתו ובכך העניק למבנה את החותם הייחודי למקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

WhatsApp Image 2022-07-17 at 22.06.17

1985

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית יד לבנים באשדוד

המבנה הראשון שהוקם במרכז התרבות של אשדוד, עוד ב-1992, היה בית יד לבנים שהתייחד בפירמידה שהוצבה בראשו. היה לכך תקדים בבית יד לבנים בירושלים שם כבר הוקמו פירמידות. אלא שלעומת ירושלים הטעונה והדתית, הפירמידה בעיר חוף מודרנית ולכאורה נטולת מטען היסטורי כמו אשדוד היתה חריגה. ההנצחה של אלה שנהרגו במלחמות היתה אם כן הבסיס והתשתית שעליה הוקמו מבני התרבות האחרים – ספרייה, אולם מופעים, מרכז אמנויות ומוזיאון לאמנות. עד מהרה הוקם לצד בית יד לבנים מבנה נוסף שבראשו הוקמה פירמידת זכוכית גדולה מזו הראשונה.

האדריכל מתתיהו (מתי) שילון שתכנן את בית יד לבנים, היה אז בסוף דרכו המקצועית, אך עתיר ניסיון בתכנון של מבני ציבור מונומנטלים ובולטים בסביבתם. לעומת מבנים מוקדמים שתכנן והיו מובהקים בצורתם, בית יד לבנים הוא גיבוב של גושים במגוון נפחים.

ועל כך ברשימה זו.

.

Screenshot 2022-07-17 074100

1992

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בהגשות סטודיו לחידוש חדרי אוכל בקיבוצים

גם אם לא כל חדרי האוכל איבדו את משמעותם וחלקם מתפקד באופן חלקי או מלא, בחרו במכללת ויצו חיפה להקדיש את הסטודיו של שנה ד' לחידוש כמה מהם. שתיים מההצעות בחרו להותיר בחדר האוכל משהו מייעודו המקורי כמוקד של הסעדה וקהילה. אחרים חשבו כאן על מרכז להפקות קולנוע, מוסיקה, מחול, שיקום וגם מרכז מבקרים לארכאולוגיה ימית.

האדריכליות ניבה אבירם ומיכל בר-עוז שהנחו את הסטודיו מתמקדות בקורס הזה בעיקר בעיצוב החלל, אך דואגות להעניק לסטודנטים את הניסיון להתמודד עם רבדים נוספים במלאכת התכנון. לכן הן בחרו שלושה חדרי אוכל שונים זה מזה בסגנונם ובגודלם. בסטודיו השתתפו 15 סטודנטים שהתחלקו לזוגות. כל זוג היה חופשי לבחור מבין השלושה וגם היה חופשי להציע את השימוש החדש שאותו הוא שילב בבניין הקיים, כשהדגש בתהליך היה על העיצוב הפנימי.

ועל כך ברשימה זו.

.

293601127_5843812375648296_4275575331667632916_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל "החדש" והסגור בקבוצת דגניה א'

אחד מחדרי האוכל שפעילותו חוסלה בעקבות מגפת הקורונה היה זה של קבוצת דגניה א' – אם הקבוצות והקיבוצים. מסורת של יותר מ-110 שנה נגדעה. לא רק מדובר במחיקה של מסורת קולינרית (הרי כמה מסעדות אתם מכירים שפעלו ברציפות 110 שנה?), אלא בחיסולו של מוסד קהילתי ועוד כזה שיתופי. היתה התלבטות אצל חברי הקיבוץ למהלך הסגירה. אלא שמספר הסועדים הלך והתמעט, החברים הבינו שהעלויות גבוהות ועדיף להשקיע בקהילה באפיקים אחרים. מגפת הקורונה שכפתה את הסגירה הזמנית, הובילה להחלטה שהזמני הפך לקבוע.

זהו חדר האוכל השלישי של דגניה א'. חדר האוכל הראשון פעל במבנה אבן שעוצב כמו חווה חקלאית אירופאית. אחריו נבנה בסמוך לו חדר אוכל בסגנון הבינלאומי. לבסוף, הוקם חדר האוכל "החדש", זה השלישי, שנחנך ב-1966 בתכנונו של האדריכל ליאון שרמן, שאף הוזמן מאוחר יותר בשנות ה-80 להרחיב את המבנה ולהכפיל את שטחו.

ועל כך ברשימה זו.

.

292483067_5832192390143628_1948393175013015953_n

1983/1966

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העיר המתחדש בכיכר ביאליק בתל אביב

לא יותר מ-12 שנה חלפו מאז חידוש בניין עיריית תל אביב הוותיק שבכיכר ביאליק וכבר העירייה מובילה חידוש נוסף. לפני שנה נסגר הבניין שהוצגו בו תערוכות מיותרות ותמוהות בזו אחר זו, התרוקן מתכולתו ועובדים מסורים פוטרו. כיום מתוכנן להקים בו מרכז מבקרים חדש ושונה שיספר את סיפורה של תל אביב ויפו בין השאר בעזרת סיפוריהם של תושבי העיר.

במסגרת אירועי "בתים מבפנים" שנערכו לאחרונה פתחה העירייה את הבית לסיור בין האולמות הריקים. הבניין תוכנן במקור על ידי האדריכל משה צ'רנר (1925), הורחב וחודש בידי האדריכלים אפרת-קובלסקי (2009) וכעת נערכים בו עבודות בתכנון האדריכל אורי פדן (2022).

ועל כך ברשימה זו.

.

292750005_5827511233945077_4189138778487058110_n

2022/1925

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בביתן הלנה רובינשטיין המתחדש

לאלה שהתרגלו יהיה קשה להיפרד מהלנה רובינשטיין ולהחליף בשמו של אייל עופר. אבל זו עובדה מוגמרת: הביתן המחודש ייקרא על שמו של עופר שתרם למוזיאון חמישה מיליון דולר. תרומתו כיסתה שני-שליש, בעוד שאת השליש הנותר מימנה עיריית תל אביב. כך איבד המקום משהו מהקסם הבינלאומי והקוסמטי שטמון היה בשמו, ובמקומו קבלנו נוכחות נוספת למשפחת עופר במרחב הישראלי.

בסיבוב בבניין עם טניה כהן עוזיאלי, מנכ"לית המוזיאון, היא מספרת ששלושת המטרות המרכזיות של פרויקט החידוש היו (1) התאמת אולמות התצוגה לטכנולוגיות העכשוויות, (2) שיקום המבנה הוותיק מתוך ראייה כוללת ותוך הערכה לאדריכלות המקורית שלו, (3) וחיזוק הקשר בין המבנה לסביבתו – "גן-יעקב" ושדרת הולכי הרגל. תכנון וליווי עבודת החידוש של הביתן (שנכלל ברשימת השימור העירונית) נערכו על ידי האדריכלים אמנון רכטר, דנה גורדון ורוי גורדון וכן לידור בר, סשה אונטמן ונדין שבטה. אביו של אמנון, האדריכל יעקב רכטר, תכנן במקור את הביתן שנחנך ב-1959 במסגרת משרד האדריכלים רכטר, זרחי, רכטר.

ועל כך ברשימה זו.

.

292408195_5826429600719907_6017668102542760112_n

2022/1959

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל המגינים בחיפה

הניסיונות העלובים להחיות את העיר התחתית של חיפה לאחר שלא הצליחה לספוג את השינויים שחלו כאן ב-1948, הובילו בין השאר להקמתו של "מגדל המגינים". שמו של הרחוב והמגדל ניתנו לו בעקבות אירוע היסטורי שהתרחש ממש כאן רגע לפני הקמת המדינה: בנקודה זו חברו זו לזו שתי זרועות ארגון "ההגנה", מהלך שהוביל להשלמת השליטה העברית בעיר (כמעט חודש לפני הקמת המדינה). גם הרחבה שבחזית הבניין נקראה "כיכר ההגנה" להנצחת האירוע.

תמיד הקסים אותי הפער הכל כך חריף בין הבניין ובין הסביבה. נראה שהאדריכל שלמה גלעד, עשה הכל כדי לנתק אותו מהמקום הזה. גלעד היה אדריכל חיפאי ומנחה וותיק בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שהשפיע רבות על הפיתוח של העיר כמו גם על צמיחתה לגובה. התקווה שתלו במגדל החדש והמרשים שנחנך ב-1981 היתה כי האזור כולו יתחדש וישגשג, אלא שהתקוות נתבדו וההתחדשות לא התרחשה וגם לא נראת באופק.

ועל כך ברשימה זו.

.

291149508_5809354349094099_2869800609014837865_n

1981

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: