סיבוב על הצעות סטודנטים בטכניון לתכנון בית-ספר חדש

מהם הנושאים שמעסיקים את הדור הבא של האדריכלים? קבוצת סטודנטים משנה ג' בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון התמקדה בסמסטר האחרון בתכנון בית-ספר. האדריכל רמואל סגל שהוביל והנחה את הסטודיו ביקש לאתגר אותם עם השינויים המהירים שאנחנו חווים בחיי היום-יום, כמו גם אלה הפיסיים. את תהליך העבודה של הסטודנטים ליוו אנשי חינוך בכירים והפרויקט תוכנן לאתר מסוים בקריית ביאליק, אך הפתרונות שמצאו הסטודנטים הם אוניברסלים ומייצגים את רוח הזמן.

במסגרת העבודה גיבש תחילה כל אחד מהסטודנטים גישה פדגוגית, הגדיר את החוויה הבית-ספרית שאותה הוא מבקש ליישם וכן התבקש ליצור ממשק בין בית-הספר ובין הקהילה המקומית. סגל גם הנחה את הסטודנטים להעניק דגש לטיפול באור טבעי אל עומק המבנה, נושא שקרוב ללבו.

מוצגים כאן מבחר מייצג של עבודות הסטודנטים, וניתן לזהות בהן באופן עקבי את החיפוש אחר יצירת מרחבי לימוד חלופיים לאלה המסורתיים הקיימים ומוכרים לנו. בעבודות ניתן דגש על פתיחות אל החוץ, מיזוג בית-הספר במרחב הציבורי-קהילתי כחלק מהמרקם העירוני, אך תוך שמירה על הפרדה. כך גם חזרו והופיעו קוים רכים ומעוגלים, שקיפות, חצרות פנימיות מוגנות וגם קישור לטבע – רקיע, קרקע, רוחות השמיים, צמחייה ואור טבעי.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023

.

סיבוב בבניין הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון בתכנון יעקב רכטר

שמחתי לגלות עוד יצירה שלא הכרתי שתכנן האדריכל יעקב רכטר: בניין כיתות וחדרי חוקרים בטכניון בחיפה, או בשמו הרשמי: המרכז ללימודי מוסמכים ע"ש בלומפלד בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. יצירה מאוחרת שהושלמה ב-1988, ומשלבת טיפול דומה לזה שאפשר למצוא בחזיתות מלון הילטון תל אביב, עם תכנית דומה לזו שאפשר למצוא במלון ענבל (לרום) בירושלים. אלא שלעומת שתי העבודות שדומות בתל אביב ובירושלים, העבודה החיפאית זכתה לצבעוניות עזה.

דגש מיוחד מקבל הבניין של רכטר בקמפוס, הודות לבניין הסמוך לו שתכנן האדריכל שמעון פובזנר, בניין שנבנה כעשרים שנה קודם לכן והיה הראשון ששימש את הפקולטה בקריית הטכניון. הבניין שתכנן פובזנר מורכב משתי תיבות המקושרות זו לזו במסדרונות היוצרים חצר פנימית מלבנית. כאן ניתן למצוא זו לצד זו, את האדריכלות התיבתית והמאופקת של פובזנר לעומת המשחק הצורני והוויזואלי של רכטר.

הייתי כבר ממילא בחיפה. היה אירוע לספר של האדריכל יעקב יער ובמקביל התקיימו הגשות של שנה חמישית. ההגשות היו משעממות אז בינתיים הלכתי לראות כמה בניינים בקמפוס. בסוף נותרה לי שעה עד תחילת האירוע של יער, אז ויתרתי על האירוע וחזרתי לתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

K. 626

.

סיבוב בבניין מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בתכנון אלפרד נוימן וצבי הקר

עוד כמה שבועות הבלוג בן 7. הזדמנות לנקות את המחסן.

אחת הרשימות הראשונות שכתבתי לבלוג עוד ב-2009 נותרה במחסן הטיוטות. הרשימה מציגה את בניין המעבדות של הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בחיפה, שהושלם ב-1967 בתכנון האדריכלים אלפרד נוימן וצבי הקר. בקרתי בה עם רוני כשהיינו באיזה כנס בטכניון. בזמנו סדרתי את התמונות, אספתי הרבה חומר, אולי יותר מידי, אבל רק לא כתבתי את הטקסט.

בין השאר שוחחתי עם האדריכל צבי הקר על תהליך תכנון וביצוע הבניין. לא אביא כאן את כל מה שהקר תיאר והסביר. הוא רק סיים שהפרויקט לווה בזלזול מצד הנהלת הטכניון שבחרה לשנות מהתכנית המקורית ללא הסכמת האדריכלים. התוצאה הובילה בין השאר את הקר לחדור לבניין בשעת לילה ולפגום ב-16 מסגרות חלונות בבניין כמחאה (ההנהלה לא ידעה מי פגע עד שהקר בעצמו סיפר את המעשה לאחר זמן קצר בראיון עיתונאי), להופיע בטקס חנוכת הבניין עם מברשת ודלי צבע צהוב ולצבוע את הבניין לפני כל האורחים ולהיאבק בטכניון במשך שנים ארוכות ולהפסיד סכום כסף גדול. פרופ' נוימן לעומתו היה פחות אקטיבי אך יותר נחרץ. הוא עזב את משרתו הבטוחה בטכניון והיגר לקנדה שם הוא חי שנה וקצת, גסס מסרטן ונפטר.

השבוע נזכרתי ברשימה. הוספתי שתי תמונות, שיר לסיום והשארתי את הרשימה כפי שהיתה.

.

אולם העבודה המרכזי

.

סיבוב בבית הכנסת בטכניון בתכנון אהרן קשטן

רשימה מספר 333.

אחרי שתמו ההגשות בטכניון, קפצתי לראות בניין מסקרן שטרם הסתובבתי בו: בית הכנסת "אוהל אהרן" השוכן מאז אביב 1969 במרכז קריית הטכניון. את הבניין הכרתי רק מהספרים וכעת עמדה בפני ההזדמנות לבקר בו סופסוף.

את הבניין תכנן האדריכל אהרן קשטן שהקדיש את חייו להוראה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ומעט לתכנן מבנים. על קשטן לא מצאתי חומר, אז הרמתי טלפון לבנו, האדריכל אסף קשטן שדווקא בחר להקדיש את חייו לתכנון מבנים ותכניות מתאר וכיום משמש כאדריכל בכיר במשרד א"ב תכנון. באופן זה גם מצאתי חומר על הבניין וגם דאגתי שמעתה יהיה גם ערך לקשטן בויקיפדיה.

בניין בית הכנסת הוא יצירה מופשטת שעומדת בפני עצמה והוא מצטרף לשני בתי כנסת אחרים שהוקמו בקמפוסים אחרים בישראל: בגבעת רם שתכננו היינץ ראוי ודוד רזניק ובתל אביב שתכנן מריו בוטה. שלושתם מבנים עצמאיים שלא קשורים לסביבתם, והם שונים מבית הכנסת בהר הצופים לדוגמה שתכנן רם כרמי והוא חלק בלתי נפרד מהמכלול המבני השלם. תכנון בתי כנסת (כמו העיסוק בתכנון כנסיות) הוא הזדמנות לזכך את השפה האדריכלית המקומית ובשנים עברו ניצלו האדריכלים את ההזדמנות ויצרו יצירות יפות ומרשימות (ראו עבודותיהם של נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, ברלין, מגידוביץ', היט, רטנר, נטל, קומט, אילן, שנברגר ולבסוף גם טולדנו, קאסוטו ונופר. בתום הרשימה שלפניכם ישנו פירוט של בתי הכנסת שכתבתי עליהם.

המצב היום הוא שלמרות שהתקציבים התנפחו, הדרדר התכנון והפך לסתמי וחלול. המצב משקף את מצב האדריכלים ומצב הלקוחות.

.

2013 (1969)

.

סיבוב במתחם אשכול בנהריה ובהגשות פרויקט גמר בטכניון

בדרך להגשות בטכניון עצרתי בנהריה. נכון שזה לא בדרך מתל אביב אבל באותו בוקר הייתי בבית העמק כך שנהריה כן היתה בדרך. ידעתי שיש עומסי תנועה אז הפעלתי את ה-waze שהורה לי להיכנס לעיר ולעקוף כמה צמתים עמוסים. הודות לכך נתקלתי במתחם מגורים שנראה היה לי מעניין.

התכנון של מתחם המגורים היה שונה מהרגיל, ונראה שניתנה כאן מחשבה נוספת (ולא אופיינית) לסביבת המגורים. לא משהו יוצא מן הכלל שנפלתי בגללו מהרגלים אבל כן משהו ששווה לעצור בשבילו. גם הקניון הענק ההולך ונבנה בכניסה לעיר משך את תשומת ליבי. קניון עצום המתוכנן כמו כל הקניונים בצורת קופסה כמעט אטומה לחלוטין, המפנה את אחוריה לסביבת המגורים. את הקניון תכנן האדריכל אבנר שר שמתמחה בתכנון קניונים. נראה היה לי מעניין לשמוע מה חושבים כאן על השכן החדש דיירי השכונה הוותיקים.

למה בעיר עם בעיות רווחה התושבים צריכים קניון עם מותגים?ברשימת עובדי העירייה המופיעה באתר עיריית נהריה, מצאתי שמחלקת הרווחה היא המחלקה הגדולה בעיר. שאלה שנותרה פתוחה: מדוע העירייה לא מקדמת פיתוח איכותי ומורכב יותר שיהיה גם כלכלי וגם לרווחת התושבים ולא יקבע אותם בשכר מינימום? מדוע נהריה בחרה להציב בשער העיר מרכז מסחרי פשוט וסתמי שמנותק מסביבתו ולא לנצל את ההזדמנות של השטח הרחב ולפתח סביבה יותר מורכבת ואיכותית מבלי להחסיר מ"ר אחד של מסחר?

נהריה נמצאת אצלי כל יום מול העיניים. בכניסה לדירה תליתי גלויה ישנה, שמציגה את בניין עיריית נהריה ואת הכיכר האזרחית שבחזית הבניין – אחד מהפרויקטים האהובים עלי בארץ. סביבה איכותית ויפה שנעלמה במהלך השנים מתחת לשינויים, תוספות ובעיקר הזנחה.

אחרי שסיימתי עם נהריה, המשכתי לטכניון. ועל כך ברשימה זו.

.

כל כמה מטרים ניתן להיכנס למתחם אך זו הכניסה המרכזית המודגשת במדרגות רחבות במיוחד

.

אוליבר שלבי מציג את הצעתו לקמפוס חינוכי בקו התפר שבין נצרת לנצרת עילית, הגשות פרויקטי גמר בטכניון

.

סיבוב מצחיק על ספר חדש שקראתי

הבלוג הזה לא נועד להצחיק אבל הפעם אחרוג ממנהגי, בעיקר בגלל ספר שהשאלתי מספריית החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. על פניו הספר נשמע רציני ומקצועי והנושא בו הוא עוסק נוגע למרחב בו אנו חיים בעידן המודרני: "מיגדלים כושלים – בעיית התחזוקה ארוכת הטווח במיגדלי המגורים". הספר שיצא על ידי המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון שבחיפה נכתב על ידי פרופ' רחל אלתרמן שהיא מתכננת ערים ומשפטנית.

הסיפור יכול היה להסתיים בשלב הזה. אבל דווקא כאן מחברת הספר בחרה להפוך אותו לעסק מבדח בעקבות תוספת שהדביקה לכל עותקי הספר לאחר הוצאתו.

על כך ברשימה זו.

.

כריכת הספר