Monthly Archives: יוני 2010

סיבוב בקבר ערבי ישן ובכרמים שבמושב עזריקם

יומני היקר: ביום ששי האחרון קפצתי עם טל לראות ארכיטקטורה בעיר יבנה. זה מפתיע מאד לגלות שלמרות שיבנה היא מקום לא גדול, יש בא לא מעט מבנים שתוכננו על ידי דמויות בולטות בנוף המקומי. אבל קודם לכל זה, החלטתי לראות גם משהו פחות מרכזי מהשמות המפוצצים כמו כרמי, רכטר או פיבקו. 

נכון שגם ביבנה ישנם שרידים לעיירה הערבית ששכנה במקום עד "מבצע ברק" ב-1948 ובהם כבר ביקרתי בעבר, אך הפעם רציתי ללכת ולראות משהו איזוטרי לחלוטין – כזה שגם את השם לא אכיר. אז אחרי סיבוב באתר עמוד ענן, בחרתי שאת היום אפתח במושב עזריקם בשרידיה האחרונים של ההתיישבות הערבית שהייתה במקום וגם היא חוסלה באותו מבצע ב-11 למאי 1948. 

 

מראה הקבר העתיק בינות לעצי הזית

  להמשיך לקרוא

סיבוב קצר בעיירה באקה אל-גרבייה

האזור הצר ביותר במדינת ישראל מהבחינה הגיאו-פוליטית, הוא הקטע שבין נתניה לסדרת הכפרים הערבים השוכנים במזרח השרון: טול כרם (המצויה בתחומי הרשות ומעבר לגדר ההפרדה), ימה, ביר א-סיכה, מרג'ה, איבתאן, ג'ת וכן באקה אל-גרבייה.
אני כבר חי במדינה הזו לא מעט זמן, ונראה לי שזו בושה שטרם ביקרתי באזור ולכן המטרה המרכזית של הסיבוב שערכתי עם שאול ביום ששי האחרון, היה ביקור באזור מזרח השרון.

בניין המכללה האקדמית לחינוך אלקאסמי

סיבוב בבית העם של קיבוץ גבעת חיים איחוד / אדריכלים יצחק ישר ודן איתן

יומני היקר, החוויה של הביקור בקיבוץ מוזכרת בספרי הזיכרונות תמיד בערגה לקולקטיב והאווירה החופשית והטובה, בעוד היום מכל זה לא נותר כמעט דבר. את מקומם של אותם מושגים תפסו מונחים כדוגמת ההפרטה, האינדיבידואליזם ושכר דיפרנציאלי. יחד עם זאת, בשבילי כחובב תרבות, כל ביקור בקיבוץ הוא חוויה חדשה ומהנה.
הרעיון הקיבוצי אולי נעלם בחלקו, אך שרידיו הפיסיים נותרו בשטח. חלקם עזובים ונטושים, חלקם צולעים, אך חלקם שבים וקמים לתחיה (כמו למשל מה שמתרחש כפי שאולי תזכור במה שכתבתי לך ברשימה על קיבוץ כרם שלום). בניין בית העם בקיבוץ גבעת חיים איחוד שהוקם בשנת 1966 הוא אחד מהמרשימים שבאותה גלריה ארכיטקטונית ייחודית, והנה הוא כאן לפניכם ברשימה זו.
  

מבט כללי על המבנה והמדשאה המרכזית של הקיבוץ שבחזיתו

  להמשיך לקרוא

שיר אהבה ללא תקוה

חי אני ללא גבולות

ורק אותך רוצה אני לפתות.

מספר אני על אהבתנו לכל העולם

כי אותך אני רוצה יותר מכולם.

(פזמון:)

אז למה אהובה ליבי נשבר

כי איתי לא תהיי מחר.

להמשיך לקרוא

סיבוב במה שנותר מתחנת רכבת שמובילה לשומקום

אתמול הצעתי לשאול לקפוץ ולראות את אזור מזרח עמק חפר שם טרם ערכנו סיבוב רציני. בעיקר עניין אותי לראות את הדופן המזרחית של מדינת ישראל בקטע של באקה-ג'ת – אבל על כך ברשימה אחרת.  בין האתרים בהם ביקרנו, היה גם אתר תחנת רכבת אחיטוב שכיום אינה פעילה עוד ומרבית מבניה נמחו. בעקבות פירסום הרשימה, קבלתי מידע רב השופך אור על עברה של התחנה ומקומה במערכת הרכבות בארץ-ישראל. 

הראשון שפנה אלי היה עמית בן-שלום – חוקר התחבורה המסילתית בארץ ישראל, שככל הנראה אין מילימטר שקשור לרכבות כאן שהוא לא ביקר, בדק וחקר, והשני הוא חן מלינג – מנהל ארכיון וסגן מנהל מוזיאון הרכבת. כל החומר שקבלתי משולב ברשימה הנוכחית ובהזדמנות זו ברצוני להודות להם על המידע והחומרים.    

מראה כללי של מבנה האיתות ששרד מתחנת רכבת אחיטוב

סיבוב בתיאטרון הנשכח באמצע שומקום

שינויים זה דבר מצוין ולמרות שאני מראה פה כל מיני דברים שלא כל כך השתנו העניין שמעסיק אותי באותם מקומות הוא דווקא השאלה למה הדברים לא זזים והעסק נותר תקוע. השאלה הזו על פי רב פותחת נושאים פולטיים, כלכליים וחברתיים שבאים לידי ביטוי בגיאוגרפיה ובארכיטקטורה.
אחרי הכל אני לא מבין איך ממשיכים לתת לאורנה דץ לעלות על הבמה, לג. יפית לפרסם פירסומות ולדן חלוץ להמשיך להסתובב חופשי – יש דברים שחייבים לשנות ומייד. אם כי פחות דחוף ממקרה דצה, יפית וחלוץ – כזה הוא גם המקרה של התיאטרון הנשכח באמצע שומקום.

ככה באמצע שומקום: אמפיתיאטרון (מבט מכיוון צפון)

להמשיך לקרוא

סיבוב בשוליים של קיבוץ כרם שלום

 סרטון שצילמתי במקום ומסביר יותר טוב את מה שרואים כאן: לצפיה לחץ כאן

שמח על גדר כרם שלום (אחרי הביקור בחדר האוכל של הקיבוץ הייתי בhigh)

בהמשך לרשימה על חדר האוכל בכרם שלום, הסתובבתי עם טל בחלקים אחרים בקיבוץ. כרם שלום שהוקמה על "משולש גבולות" עם מצרים ורצועת עזה (גבולות שלא היו עוד בסוף שנות ה-60 לאחר מלחמת ששת הימים), זכתה בעת הקמתה לתקציבים מפליגים על פי עדותו של מתכננה – האדר' ישראל גודוביץ, שהיה אדריכל ראשי של משרד השיכון באותה העת.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל של קיבוץ כרם שלום / בתכנון אדריכל ישראל גודוביץ

ביום העצמאות האחרון בחרתי לרדת לדרום ולראות שתי עבודות עליהן שמעתי יותר מידי אך טרם ביקרתי בהן. הסיבוב ביום העצמאות כלל גם ביקור ב"יצירה" ארכיטקטונית מבישה ודוחה שלא תופיע כאן, שאני חושב שגדר ההפרדה או בניין תיאטרון הבימה הן יצירות מופת לידה (כל שכן כשמסתבר שמורה שלי בבצלאל תכנן אותה) ואחרי החוויה הקשה הזו לא באמת ביקרתי בכרם שלום.     

בכל מקרה, בעקבות הביקור הראשון בחרתי לעשות שלושה דברים: להביא את האדריכל של שתי העבודות המצוינות להרצאה בחללית בירקון שבעים וללמוד על דרכו, לכתוב ערך על האדריכל ולשוב ולבקר בהן. הרשימה הזו מורכבת משילוב תמונות משני הביקורים. אני מאד ממליץ לכם, אם אתם חובבי תרבות ואוכל – לרדת לאזור המועצה האזורית אשכול ולראות את השפע הקיים שם וכן את הפרויקטים שתכנן האדריכל היצירתי במקום: חדר האוכל של קיבוץ כרם שלום ואנדרטת אוגדת הפלדה – לה אקדיש רשימה נפרדת.   

חזית חדר האוכל מכיוון הרמפה המובילה למטבח

להמשיך לקרוא

סיבוב בקיבוץ רעים / חנן הברון ומיגון גני ילדים

בשעה בה התקיים בבית קברות קרית שאול אזכרה לרגל ה-30 לפטירתה של האדריכלית זיוה ארמוני (שרשימה לזכרה העליתי לכאן), ישבתי בליבו של קיבוץ רעים שבנגב המערבי בסלון דירתה של אילנה הברון – אלמנתו של האדריכל חנן הברון שותפה של ארמוני, שנפטר מן העולם לפני 10 שנים בדיוק.

הייתי צריך למסור לאילנה איזה מסמך ובגלל זה הגעתי אליה, ולקראת סיום הביקור כשהצצתי במדפי הספרים ליד, נחו עיניי על המדף שנשא את ספריה של הסופרת רנה הברון. הברון היא אשתו של אחיו של חנן ושניהם חברי קיבוץ בארי השכן (שם גם תכנן חנן את אולם המופעים). בחרתי באחד מספריה אותו אייר חנן וכל כך נהניתי מהרישומים המעולים, עד שמצאתי לנכון להקדיש לכך את הרשימה הזו + תמונות מבני החינוך בקיבוץ שעברו מיגון, אותם צילמתי בדרך חזרה למכונית להמשך מסעינו לאותו בוקר יום ששי.

כריכת הספר המלווה ברישום של האדריכל חנן הברון

מיגון (או שלא)

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: