סיבוב במלון גולדן קראון בנצרת בתכנון פייגין אדריכלים

האם הצליינים שמגיעים לנצרת חוטפים הלם כשהם מגלים שאין כאן כפר שקט ופסטורלי, עם מעיין ובתי אבן קטנים ובמרכז כנסיה עתיקה? במקום הפנטזיה התנ"כית הם מגלים עיר מכוערת שנתקעה בין הכיסאות. הכוונה לכיסאות: התכנון האורגני שהיה נהוג ביישובים המקומיים ולעומתו התכנון המודרני המערבי. הנצרתים וגם מדינת ישראל דאגו למנוע מהמודרניזציה להשתלט להם על העיר וכך נוצר הנוף העירוני הנצרתי. פרופ' ראסם חמייסי מהחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה חוקר וכותב על כך כבר שנים.

מלון גולדן קראון אותו תכנן משרד פייגין אדריכלים, הוקם בסמוך ל"הר הקפיצה", אזור חדש ובתולי בעיר. האזור משלב מגורים, תעסוקה ומלונאות שנבנו בשני העשורים האחרונים עם ניסיון ליצור שפה מודרנית חדשה. אם תנחתו כאן בלי לדעת באיזו עיר אתם ובלי להציץ בנוף העמק הנפרס למרגלות האזור, לא בטוח שתצליחו לגלות היכן אתם: ירושלים, כרמיאל, יקנעם, בית שמש. אבן ירושלמית, קירות מסך זכוכית, מעקות ברזל, אין אפילו שמות לרחובות. כל מקום ושומקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

המסדרון המקשר בין אגף החדרים והאירוח ובין אגף אולמות הכנסים (המשך למעבר המקשר את שני אגפי החדרים עם הלובי וחדר האוכל

.

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים בנגב: כפר עזה, גבולות ומגן

את חדר האוכל בכפר עזה תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. את חדר האוכל בגבולות תכנן האדריכל חיליק ערד. את חדר האוכל במגן תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס, על בסיס מבנה ישן שתכנן בעצמו כמה עשרות שנים קודם לכן. כל שלושת חדרי האוכל ממוקמים בקיבוצים בצפון מערב הנגב. כל שלושת חדרי האוכל פועלים, מגישים ארוחות ומתוחזקים היטב. הביקור נערך בערב פורים.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות באותם קיבוצים:

(1) בכפר עזה: פיתוח נוף מרשים שכולל ברכות נוי שמדגישות את חשיבותו של מרכז הקיבוץ.

(2) בגבולות: יש את מצפה גבולות השוכן כמה מאות מטרים מהקיבוץ.

(3) במגן: יש גלריה לאמנות ובכלל בקיבוץ פזורות יצירות אמנות שיצרו חברים. יש גם מבנה קבר ערבי שלצערי לא ידעתי עליו עד אחרי הביקור.

ועל כך ברשימה זו.

.

חדר האוכל בקיבוץ כפר עזה – אדריכל ויטוריו קורינלדי

.

סיבוב בתי ספר 16: בית ספר יסודי רקפות בקריית ביאליק

לפני כמה שנים כתבתי על בית הספר הירוק שתכנן משרד קנפו-כלימור בהוד השרון, שנה אחרי חזרתי אליו כדי לראות מה המצב, ועכשיו בחרתי להציג בית ספר ירוק נוסף שתכנן המשרד, הפעם בקריית ביאליק. בית הספר היסודי "רקפות" אוכלס לפני חודשים ספורים ובשנה הבאה יבנה לו שלב שני. בשונה מהבית ספר בהוד השרון, כאן השקיעה הרשות תשומת לב מיוחדת בפיתוח הנוף, שהופקד בידיים של משרד אב אדריכלות נוף.

הטקסט הופיע בגיליון מרץ של כתב העת "הד החינוך" וכעת הוא מופיע כאן. עמית האס, אדריכל שלמדתי איתו בבצלאל, צילם את התמונות של חצר בית הספר. התחביב שלו לצלם אדריכלות ונוף הפך גם קצת למקצוע. בין השאר צילם עבודות לברוידא מעוז, לקולקר-קולקר-אפשטיין, ישר אדריכלים, צור-וולף, וערן זילברמן.

..

חצר בית הספר רקפות בקריית ביאליק (צילום: עמית האס)

.

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: משמר דוד, הראל ונחשון

את חדר האוכל במשמר דוד תכנן האדריכל אריך ראש את חדרי האוכל בהראל היה זה האדריכל אברהם ארליק ובנחשון תכנן האדריכל חיליק ערד. שניים מחדרי האוכל לא פועלים זמן רב ואחד רק מגיש צהריים לעובדי מפעל באמצעות מזון שמגיע ממקום אחר. בקרתי ביותר ממאה חדרי אוכל וזה שראיתי במשמר דוד לוקח בקלות את התואר המפוקפק "הנטוש והמוזנח ביותר" שראיתי.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות באותם קיבוצים:

(1) במשמר דוד: יש הרבה מה לראות בסביבה וכבר כתבתי סקירה מקיפה אותה ניתן לקרוא כאן, וגם על שרידי הכפר ח'ולדה ועל הפסל שיצרה בתיה לישנסקי ביער הרצל.

(2) בנחשון: מיהרתי ולכן לא התעכבתי, אבל חוץ מפיתוח הנוף היפה יש גם סטודיו לויטראז' של אברהם שדה שאחת מיצירותיו מקבלת את פני הבאים לחדר האוכל.

(3) בהראל: רצוי מאד לבקר בשרידי הכפר בית ג'יז עליהם כתבתי כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

נטוש – חדר האוכל במשמר דוד

.

מוזמנים לסיבוב בקיבוצים אשדות יעקב איחוד ומאוחד

ביום שישי 27.3 יתקיים אירוע נעילה לתערוכה "עבודת צוות – העבודות של משרד נדלר נדלר ביקסון גיל עם אלקון 2010-1946", במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. הכניסה לאירוע חופשית, ובסיומו אערוך סיבוב בקיבוצים אשדות יעקב מאוחד ואיחוד הצמודים זה לזה. לגרפיקה של ההזמנה אני לא אחראי.

.

לחצו להגדלה (תמונת חדר האוכל בגעתון באדיבות ארכיון יד יערי)

.

סיבוב בחדר שנאים ובבניינים בבנייה בשכונת קריניצי החדשה

קפצתי עם שאול לראות איך נראים ניצניה הראשונים של שכונת "קריניצי החדשה". מדובר בשכונה חדשה ההולכת ומוקמת בקצה המזרחי של רמת גן, על גבול קרית אונו. כבר אפשר לראות את המבנים הראשונים ואת הרחוב שיחצה אותה ונקרא על שמו  של רפאל איתן.

שאול מתלבט אם לקנות כאן דירה חדשה ויפה, אבל: (1) הזמן שלנו היה קצר ורק באנו להתרשם. (2) הגענו לבניינים כנראה מהכיוון הלא נכון ולכן לא מצאנו ביתן מכירות. בכל מקרה, התרשמנו מאיכות התכנון והביצוע ואחרי בדיקת התכניות של השכונה החדשה, אפשר לדמיין מה יהיה פה.

.

קריניצי

.

סיבוב בבית העם עם ציור הקיר והחאן העתיק בכפר אוריה

רשימה 461

יומני היקר, אחרי ביקור קצר בכפר אוריה נראה לי כי יש לו את היכולת להיות חלק בלתי נפרד ממפת התיירות. על פניו מדובר במושב רגיל, כמוהו יש עשרות או אפילו מאות. אבל מהר מאד גיליתי שגם בלי לחפור יותר מידי יש כאן דברים שאין לאף אחד אחר ושווה מאד לבקר בהם:

(1) ציור הקיר הגדול ביותר בארץ שיצר אברהם אופק.

(2) בית חווה גדול ושלם שהקימו שני אחים מאזור בית לחם לפני 150 שנה ועומד היום נטוש. יש כאלה שמכנים אותו חאן עתיק וגם זה בסדר.

ועל כך ברשימה זו.

.

בונים

.

סיבוב בביתן הקופות באצטדיון בת ים

לצורך עבודתי נדרשתי ללכת לאורך רחוב בקצה בת ים ולבדוק מה הולך שם. זה רחוב מוזר: בדיוק בקטע בו עובר הגבול המוניציפלי בין בת ים ובין ראשון לציון, יש מעגל תנועה וגבעה קטנה שחוסמת את המשך הרחוב. מישהו כאן לא רצה את הקשר בין שתי הערים השכנות. מי שבכל זאת רוצה לעבור בין שתי הערים, נדרש להמשיך בכביש המתעקל ולהסתובב כאן בין רחובות קטנים ומפותלים. מי שממשיך ברגל, נדרש ללכת בשביל צר לצד הגבעה הקטנה.

בין השאר גיליתי במקרה את ביתן הקופות של האצטדיון העירוני הנמצא בסמוך. בדקתי בעירייה ולא ידעו מי המתכנן, אז פניתי לצבי אלחייני מארכיון אדריכלות ישראל שיודע כל מה שקשור לאדריכלות ישראלית. הוא מייד הגיב וענה שהאדריכל הוא משה לופנפלד, שעל פרויקט אחר שלו כתבתי כאן לפני כמה שנים – בניין הפירמידה בבאר שבע. יותר מזה, הוא שלח לי סדרה של תמונות שצילם לופנפלד בעצמו בעת בניית ביתן הקופות שנבנה ב-1990.

ביתן בטון קטן אך נראה שהאדריכל החליט כאן ליהנות מחופש פעולה ולהוציא עליו את רעיונותיו היצירתיים. מי שלא אוהב בטון חשוף לא יאהב אותו, אם כי מדובר ביצירה פיסולית ייחודית ומפתיעה.

ועל כך ברשימה זו.

.

מבט

.