Monthly Archives: מאי 2017

סיבוב באתר הנצחה לחללי חטיבת גבעתי במצודת יואב

צורת המשולש הדומיננטית בנוף היא מהצורות המועדפות על מעצבי אתרי זיכרון ובכלל מבנים המבקשים לבלוט, והאדריכל חיליק ערד עשה בה שימוש לא מבוטל בעיצוב אתרי ההנצחה שיצר לאורך חמישה עשורים בכל רחבי הארץ. למרות המובלטות של האנדרטה שהשלים כאן ערד בשנת 2001, העיקר באתר הוא מצודת הטיגרט – בניין משטרה בריטי שהקימו שלטונות המנדט ב-1940 בפריסה ארצית.

"המפלצת על הגבעה" כך כינו חיילי צה"ל את מצודת המשטרה הודות לגודלה ובדידותה במרחב. לאחר שהבריטים עזבו את הארץ ומסרו אותה לידי הערבים, היא נכבשה בסופו של דבר מידי הכוחות המצריים באוקטובר 1948. הקרב נכנס לספרי ההיסטוריה הודות לתכסיס שהגה יצחק שדה, כשהוביל את חייליו מכיוון מערב בשעת בין ערביים, כשהשמש מאחוריהם מסנוורת את החיילים במצודה. לאחר הקמת המדינה הפך הבניין לבסיס צבאי, מה שלא הפריע לקירק דאגלס לצלם בו ב-1965 את סרט הקולנוע Cast a Giant Shadow על חייו של קולונל דוד מרכוס. בשיאו של הסרט צולמה כאן סצנה בהשתתפות 800 חיילי צה"ל. לסרט ההוליוודי אין כאן זכר (וחבל שכך), ורוב שטח הבניין הפך למרחב תצוגה הפתוח לציבור.

ועל כך ברשימה זו.

.

משולש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם הקסבה בנצרת עילית

נצרת עילית היתה המעבדה הנועזת ביותר של אדריכלי ישראל, ומתחם המגורים שתכנן האדריכל אברהם ונטורה ומכונה "הקסבה" הוא אחד הבולטים שבהם. את הביקור הראשון במתחם שבנייתו הושלמה בסוף שנות ה-60, ערכתי עם האדריכל אופיר זינטי לפני כמה שנים, אז גם המשכנו וביקרנו באתרים אחרים כמו בית הספר הסמוך שתכנן האדריכל זאב דרוקמן. שבוע שעבר הזדמן לי לבקר שם שוב.

בזמנו, תכנן זינטי לגבש רשימת מבנים בעלי חשיבות אדריכלית בשיתוף העירייה, ולאחר מכן למתג אותם כך שנצרת עילית תהיה מוקד לסיורי אדריכלות ותושביה ילמדו להעריך את הנכסים שלהם. הוא לא הצליח במשימה, אך הודות לו למדתי להכיר היטב את נצרת עילית, וכתבתי כבר כמה מאמרים על אדריכלות בעיר כמו בית הכנסת המרכזי, בית הבראה ע"ש שפרינצק וגם על מרכז המזון שאין ביקור באזור שאני לא עוצר בו. אבל עם כלה ערכתי למבני הציבור והמסחר בעיר, מתחמי המגורים הם החידוש העיקרי שהתקיים בנצרת עילית במהלך שנות ה-60, לכן, לפני הכל ראוי להתעכב על מתחם הקסבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

משיח לא בא

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 24: קופצים עד הגג באתר בו נפלה פצצת אטום

מה עושים כשהבעיה המרכזית של הילדים בשכונה היא השמנה וחוסר פעילות גופנית? עם האתגר הזה התמודדו האדריכלים HIBINOSEKKEI + youji no shiro, שניגשו לתכנן את גן הילדים החדש בנגסקי. אלה אדריכלים שכל מומחיותם היא בתכנון גני ילידים כשהפתרונות שהם מעניקים אינם שגרתיים ובולטים ביצירתיות שהם מפגינים (על גן המכולות כתבתי כאן).

בשלב הראשון חקרו האדריכלים מה הסיבה להשמנה ולחוסר הפעילות הגופנית. הם גילו שהילדים רגילים כבר מגיל מאד קטן לשקוע מול מסכי טלוויזיה ומחשב, ובכלל להישאר בחדרים ולא לצאת ולשחק בחצר. נוסף על כך הרגלי התזונה שנרכשו נמצאו לקויים. בעקבות הבדיקה, בחרו האדריכלים ליצור, לבד מהחצר הרגילה, מבנה שיעודד את הילדים לפעילות גופנית, כשהפיתוי שהעמידו בפני הילדים אלו הם מתקנים לא שגרתיים במיקומים לא צפויים. את המאמר פרסמתי בכתב העת "הד החינוך", שהוא כתב העת הוותיק ביותר שיוצא בארץ, מאז 1927.

ועל כך ברשימה זו.

.

חיים נפלאים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 23: בית ספר יסודי דרויאנוב בפלורנטין

השינויים המתרחשים בשכונת פלורנטין וסביבתה, לא פסחו גם על הגינה הציבורית היחידה שהיתה בשכונה. למגרש יש היסטוריה ארוכה ומפוארת. היה כאן מגרש כדורגל של מכבי תל אביב, אחר כך בית ספר יסודי, אחר כך סדנאות אמנים וגינה ציבורית, ולבסוף חזרה הגינה להיות בית ספר שפתח את שעריו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית. בית הספר החדש ייחודי בכך שהוא משלב בתוכו תכנית לימודים לתלמידים חילונים ודתיים מכל רחבי תל אביב.

פלורנטין היא ככל הנראה השכונה היחידה בישראל שהצליחה לשלב מגורים עם מלאכה, תעשייה קלה, מסחר ומקומות בילוי. אנשי הנדל"ן בסיוע העירייה הצליחו גם את הפנינה הזו לחסל והקמת בית הספר החדש היא צעד נוסף במהלך, לטוב ולרע. את המאמר על בית הספר היסודי דרויאנוב, בתכנון האדריכליות אורית אורנת ורות שפירא, פרסמתי במקור בכתב העת "הד החינוך", בו אני מפרסם בקביעות מאז 2009. ביום ששי הקרוב (19.5) במסגרת אירועי "בתים מבפנים" יתקיים סיור מודרך בבניין בשעה 12:30.

ועל כך ברשימה זו.

.

מקצף גל ועננה

 

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במקווה בסביון בתכנון מרדכי בן חורין

את הרגע הטהור בו טובלת האשה במי המקווה לא ראיתי אף פעם וגם לא את המקווה שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין (אדריכלית אחראית: נורית וולוביץ). נראה שאין תחום שבן חורין לא תכנן בו. מקווה הוא תכנן רק אחד, ב-1973 ולא רחוק מביתו בסביון. כמו בפרויקטים אחרים שתכנן, גם כאן למרות התקציב המוגבל, העניק האדריכל את ההתייחסות הייחודית שהעניק לכל אחד מהמבנים שקיבל לתכנן.

לאחרונה הזדמן לי לבקר במקווה הזה עם בן חורין. הוא לא אהב את השינויים שערכו במבנה, שינויים שאולי שיפרו את השירות אך נעשו ללא התייחסות והתחשבות באופיו הייחודי של המבנה וגרמו לחיסול הערך העיצובי והחזותי של המבנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

מקווה לטוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון דן פנורמה תל אביב

המלון הפחות ידוע שתכנן האדריכל יעקב רכטר הוא דן פנורמה תל אביב הניצב בין מגדלי מנשייה, מול הדולפינריום. האדריכל גדי הלר שהיה אחראי על הפרויקט במשרדו של רכטר, מספר שבגלל לחץ מצד היזם, חלפו 42 יום בלבד מהרגע שהמשרד קיבל את העבודה ועד לרגע בו הופקדה התכנית בעירייה. בנוסף, בגלל אילוצי מימון אפילו החלו כבר העבודות באתר.

מאז פתיחתו ב-1979 החליף המלון ידיים וגם עיצוב הפנים המקורי שיצרה דורה גד (כלת פרס ישראל לאדריכלות) נמחק כמעט ללא זכר. התכנית העירונית למשוך את שדרות רוטשילד עד לפתח המלון, מהלך שדרש פריצת דרך והריסה מסיבית בשכונת נווה צדק, נכשלה ולא בוצעה. השדרה אמנם לא התממשה אך הכיכר שתוכננה בקצה שלה הוקמה עד הפרט האחרון, התוצאה היא אחת מהכיכרות הגדולות והמושקעות שבוצעו בישראל ולא נעשה בהן שימוש אפילו יום אחד. כך נוצר מצב בו המלון כלוא בין מלון אחר ובין חניון מכוער שמעליו כיכר נטושה שהגישות אליה חסומות. העיצוב העכשווי של המלון הוא סתמי ופשטני ועל אף שבוצע רק לפני שנים ספורות, הוא נראה כבר לא רלוונטי. למרות כל אלה ולמרות האוכל הגרוע למעט הקינוחים, לכל חדרי המלון יש נוף לים, המיקום צמוד לנווה צדק ולשוק הכרמל – מה שמעניק לו יתרון על מלונות אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

מכולת בית מלון

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: