סיבוב בקיבוץ זיקים ובשתי ווילות ערביות נטושות

קרוב מאד לעזה שוכן קיבוץ זיקים. בקיבוץ יש חדר אוכל בניין ספריה עם חדר זיכרון שתכנן האדריכל מנחם באר (שעכשיו כתבתי לו ערך בויקיפדיה) וגם שתי וילות ערביות שכנראה הוקמו בתחילת המאה ה-20 שגם היום מאה שנה אחרי הן יפות ומרשימות.

זיקים נמצא שתי דקות מקיבוץ יד מרדכי שם נמצאת לדעתי אחת מיצירות האדריכלות המיוחדות ביותר שנוצרו באדריכלות הישראלית, אותה תכננו האדריכלים אריה ואלדר שרון. אך בהחלט שווה לסטות מעט מהדרך ולבקר גם בזיקים.

ביקרתי כאן לפני חצי שנה. כל חודשיים פניתי לארכיון של קיבוץ זיקים לקבל מידע על המבנים, אך לא קבלתי שם תשובה וגם לא מידע. הארכיונים של הקיבוצים הם ברובם לא רלוונטיים ולא מתפקדים. בסוף פניתי הכי פשוט למנחם באר עצמו ולד"ר אבי ששון. ועל כך ברשימה זו.

.

בית מוסא אל-עלמי בכניסה לקיבוץ זיקים

.

לנוחיותכן, הכנתי מפה להתמצאות באזור:

.

מפת התמצאות

.

(1) הווילה הקטנה בכניסה לקיבוץ:

הווילה הראשונה נמצאת מחוץ לשטח הקיבוץ המגודר ובסמוך מאד לכביש הגישה אליו. רואים אותה בברור מימין. את הרכב מחנים בצד הכביש וצועדים 30 מטרים עד לווילה השוכנת בודדה בראש גבעה קטנה. הווילה מפנה את פניה לדרום ולמזרח באמצעות מרפסת מקורה שאת תקרתה תומכים עמודים המורכבים מאלמנטים מבטון טרומי (כאלה שניתן למצוא בנווה צדק ובבתים הישנים בתל אביב). לחלק מגג המרפסת, זה הפונה לכיוון הים ממערב, חדרה לחות אל הברזלים שהתנפחו ופוררו את הבטון וכך קרס חלק מהגג, אך הדבר לא מפריע לנכנסים. 

בוילה אולם מרכזי ממנו יוצאים לחדרים משניים. כנראה שהצבא החזיק בבניין בשנות ה-50 ועדות לכך הן כתובות שחרטו על הקירות חיילים משועממים. המרצפות המצוירות נגנבו בחלקן. פרטי נגרות ופרזול נותרו שלמים בחלקם.

.

הבית מוקף שיחי צבר

.

ד"ר אבי ששון מהמכללה האקדמית באשקלון הוא בכיר חוקרי האזור. פניתי אליו לשאול מה הרקע לאותן שתי וילה וגם לווילה הנמצאת בתחומי הקיבוץ (אותה אציג בהמשך הרשימה).

מיכאל יעקובסון: מי התגורר בווילות האלו?

אבי ששון: במחצית השניה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה תהליך התנחלות בשרון ובמישור החוף של בעלי אמצעים שגרו בהרי יהודה ושומרון. החקלאות בהר היתה מאד מוגבלת ואפשרה רק סוג מסוים של גידולים, כמו גפן וזית. הם באו לאזור הזה כיוון שכאן הקרקע היתה פוריה, סמוך לשפכי נחלים גדולים בהם הצטברו אדמות סחף פוריות ועשירות בחומר אורגני, כאן זה נחל שקמה. מפלס מי התהום הגבוה אפשר חפירת בארות מים ופיתח ענפי חקלאות שלא התאפשרו באזור ההר כמו ענף הפרדסנות שדורש הרבה מים ולכן הצורך בבארות. בעזרת מפות ישנות, ספרנו בסביבת זיקים לפחות עשר בארות מים. הם ידעו לנצל היטב את מי התהום ואת הקרקע.

.

מפה בריטית מ-1947 המציגה את הסביבה שעליה הוקם תוך זמן קצר קיבוץ זיקים: הכפר הרביה שמימין הושמד במהלך מלחמת השחרור ונמצא מאז מתחת לבתי קיבוץ כרמיה. השטח של זיקים היה שטח פרדסים מוקף חולות

.

השטח עליו הוקם קיבוץ זיקים במפה הבריטית מ-1947, בראש הגבעה שמרכזו מסומן: House

.

מ"י: הם גרו כאן ממש?

א"ש: התהליך היה שבהתחלה באו רק לקיץ ובשאר השנה הושיבו בשטח אריסים. אחר כך, כשמצא חן בעיניהם הביאו את המשפחה.

מ"י: מי היה גר בווילות בזיקים?

א"ש: לא נערך עדיין מחקר מספיק מקיף על הווילות האלו, אך ממה שמצאתי אחת מהן מיוחסת לגיסו של מוסא עלמי. מדובר באחת מחמשת המשפחות המיוחסות בירושלים. כיוון שהמשפחה מיוחסת לצאצאי מוחמד, המשפחה היתה בעלת נכסים רבים כולל מסביב לירושלים ובעמק בית שאן שם הם גם הקימו חווה, איפה שהיום קיבוץ טירת צבי. היו להם גם אחוזות ביפו וביריחו, ואחד מענפי המשפחה שעדיין לא בטוח, אחד מהם קנה את השטח הזה. הבית שהוא בנה הוא בית אחוזה עם כל המרכיבים המוכרים גם בבתי הבאר של יפו. מרצפות מצוירות, תקרות מצוירות, עמודי שיש. 

.

בית + צבר

.

מה לעשות עם הווילה? חבל שהמקום מוזנח, אבל מצד שני הוא פתוח לכולם ואפשר לבקר ולראות איך חיו כאן פעם, לא לפני הרבה שנים. אם במקום שהמדינה תממן את חברי מרכז הליכוד או את הפנסיות של אנשי הצבא, היה שווה לשפץ את המבנה ולהפוך אותו למרכז מבקרים פתוח, כזה שהוא לא מאויש, אלא פתוח ופרוץ וכולל תצוגה פשוטה ומפורטת על האזור ועל אותן וילות ושטחים חקלאיים במישור החוף הדרומי.

ועד אז, הנה וידאו שצלמתי שם וגם כמה תמונות:

.

.

חזית מזרחית

.

חזית מזרחית

.

חזית דרומית

.

חזית מערבית

.

מרפסת בחזית הדרומית

.

עמוד בטון

.

כותרת עמוד בטון

.

שלט

.

מדרגות

.

ריצוף

.

חריטות על הקיר משנות ה-50

.

אבינעם גוזנר היה פה ב-1956

.

חגי אלטרץ מרחובות היה פה ב-1956

.

לוי יחזקאל היה פה ב-1958

.

טכנולוגיית הבנייה שילבה אלמנטים טרומיים מבטון, תקרת בטון וקירות אבני כורכר מקומיות

.

האולם המרכזי ממנו יוצרים לחדרים המקיפים אותו, שניים בכל צד

.

כניסה לחדר מהאולם המרכזי

.

כניסה לחדר מהאולם המרכזי

.

ריצוף

.

כאן גנבו את הריצוף

.

התקרה: הזיונים נחשפים, מתנפחים ומתפוררים

.

חלון למרפסת המזרחית

.

(2) הכניסה לקיבוץ זיקים:

כבר כמה שנים שהנושא של קהילות סגורות עולה מידי פעם. מזכירים את "פרויקט אנדרומדה" ביפו (בתכנון ברלב אדריכלים) או את "סביוני רמת אביב" בתל אביב (בתכנון יסקי מור סיון), אבל הקיבוצים אלו האבא והאמא של הקהילות הסגורות שצמחו פה עוד קודם להקמת המדינה. בקיבוץ זיקים שער הברזל סגור ומספר השלטים מתריע כי כאן לא המקום לזרים: "לידיעתך! ניסיון פתיחה / טיפוס על השער יגרום להפעלת אזעקה מרחבית. ראה הוזהרת". ממי כל כך מפחדים כאן?

.

שילוט המכסה את השער החשמלי של קיבוץ זיקים

.

(3) הווילה הערבית במרכז קיבוץ זיקים:

דרומית למרכז הקיבוץ יש גבעה שבראשה ניצב מגדל המים. למרגלות המגדל וילה ערבית גדולה במיוחד, בה השתכנו חברי זיקים בימים הראשונים לעלותם על הקרקע. כיום המבנה נטוש ומוזנח מאד, אך ישנו רצון לחדש את המבנה.

.

.

מגדל המים ומאחוריו הבית הערבי ששימש את מייסדי הקיבוץ

.

חזית המבנה

.

שלט

.

מחוץ למבנה ישנם שלטי הסבר מפורטים

.

הכניסה לחצר שבחזית הבית

.

הכניסה מהחצר הצפונית

.

חלון בחזית הפונה לחצר

.

חלונות בחזית הצפונית

.

חזית מזרחית

.

מרפסת וכניסה מהחזית הדרומית

.

חזית מזרחית ודרומית

.

חזית דרומית

.

כניסה מהמרפסת בחזית הדרומית

.

האולם המרכזי

.

מבט נגדי לחזית כשמגדל המים ניבט מפתח הכניסה

.

דלת הכניסה לאולם המרכזי על הרצפה

.

.

ריצוף

.

ריצוף

אחד החדרים ששימש כספרייתה קיבוץ

.

דלת

.

ארון קיר עם ספרים

.

ספרים על הרצפה

.

זכרונות ורשומות

.

דברי ימי ישראל

.

חלון לשדות שבמזרח

.

ציור קיר

.

ציור קיר

.

קיר אדום וערימת חפצים

.

תקרה מצוירת

.

קיר מצויר

.

האולם הצמוד למרפסת הדרומית מכוסה כולו בעיטור גאומטרי שבוצע כנראה כשהמקום הפך למועדון. ציורי התקרה הם מקוריים

.

פתחים מעל הכניסה ותקרה מצוירת

.

ריצוף

.

חזית פנימית (מצידה השני של החזית הדרומית עם המרפסת)

.

מפגש בפינה של קירות ותקרה

.

ריצוף

.

חלון לים התיכון

.

(4) הספרייה בתכנון אדריכל מנחם באר:

במקור עמד כאן מבנה ישן ששימש כמועדון לחברי הקיבוץ שמנחם באר הרחיב וחידש והפך למבנה שניצב כעת. חוץ מספריה, תכנן כאן באר גם חדרי חוגים ומוסיקה ופינת זיכרון. המבנה ניצב בקצה המדשאה, בחלקה הגבוה, וממנו נשקף הקיבוץ כולו וגם הים. לכן אולי רצה באר ליצור תחושה של ריחוף וקלילות, אותה יצר הודות לקומת הקרקע הבנויה בנסיגה מקו הקומה העליונה. בנוסף, מעבר מקורה חוצה את הבניין (על פי חתך הזהב. כל הבניין: חזית תכנית וחתך מתבסס על חתך הזהב) ומאפשר דרכו מבט ממוסגר על הים התיכון.

הבניין היה סגור אז התרשמתי ממנו רק מבחוץ.

כמה מילים על אדריכל מנחם באר: הוא נולד ב-1925 בהונגריה והתכונן לעלות לארץ ישראל ב-1946 לאחר שלמד אדריכלות בעיר הולדתו בודפשט. תכנית העלייה שלו השתבשה, לאחר שהבריטים תפסו את הספינה בה הגיע, והוא נאלץ "לבלות" במחנה מעצר בקפריסין במשך קרוב לשנה. עם הגיעו ארצה, הקים עם חבריו את קיבוץ געתון בגליל העליון. עם התבססותו, השלים את לימודי האדריכלות בטכניון והצטרף למחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. באר הקפיד לשלב בעבודתו האדריכלית אמנים מהתנועה הקיבוצית, מה שהפך לסימן ההיכר בעבודתו. מסיבות שלא הצלחתי להבין, לא שילב באר אמנות בשני מבני הציבור המרכזיים שתכנן בקיבוץ: חדר האוכל והמועדון. בנו של באר הוא הכוראוגרף רמי באר שמשמש היום כמנהלה האמנותי של להקת המחול הקיבוצית. מנחם באר תכנן את חדר האוכל בקיבוצו געתון ועם סגירתו, תכנן את הסבתו לאולם המשמש את להקת המחול.

.

מבנה הספרייה – אדריכל מנחם באר

.

חזית צפונית

.

חזית מזרחית

.

מעבר עם מבט לים

.

מבט נגדי

.

כניסה לחדר זיכרון במפלס התחתון

.

הספרייה

.

חזית מזרחית פונה לרחבה מרוצפת

.

חזית דרומית

.

מבעד לדלת הזכוכית במפלס העליון

.

מרפסת צרה במפלס העליון משקיפה על הקיבוץ והים

.

(5) חדר האוכל בתכנון אדריכל מנחם באר:

הביקור בזיקים נערך ביום העצמאות האחרון, בשעה שכמה פועלים פרקו את הבמה שהוקמה בחזית חדר האוכל. וחוץ מהם המקום היה ריק. הבניין מנצל את הטופוגרפיה המתונה שהיתה קיימת וכך איפשר ליצור מבנה של שתי קומות הפונה למדשאה המרכזית כשבחלק הפונה לבתי הקיבוץ שממזרח המבנה בן קומה אחת בלבד. בקומה התחתונה אולם מועדון לחבר הפתוח לרחבה שמקשרת בין הבניין למדשאה, ובקומה העליונה חדר אוכל ומטבח.

בניין חדר האוכל הוא למעשה הרחבה משמעותית של בניין חדר האוכל הישן של הקיבוץ, שבמקום להרוס אותו ולבנות חדש, נעשה שימוש בבניין הישן, אלא שבגלל בעיות ביסוס נדרש האדריכל ליצור הפרדה בין הישן לחדש, וכך נוצרה במרכז המבנה, בין המטבח לאולם האכילה, חצר פנימית. החצר מאירה היטב את אזור השירות העצמי ואת מבואת הכניסה ומאפשרת אוורור טבעי משופר.

לבניין שתי כניסות מרכזיות, אחת מצפון (מובילה לחדר האוכל) ושניה מדרום (מובילה למועדון) חדר מדרגות מרווח ומואר היטב מקשר בין שני המפלסים. באר אמנם לא שילב כהרגלו אמנות בבניין, אך העניק תשומת לב גדולה לגימורים. לדבריו, השתדל קודם כל לבחור תגמירים שיצמצמו את עבודת אחזקת הבניין למינימום. כל הקירות צופו בגרנוליט או אריכי קרמיקה. התקרה האקוסטית עוצבה בצורת גלים, בדומה לאלה הנשקפים מחלונות המרווחים של חדר האוכל המשקיף על הים.

באר מספר שזמן הקמת הבניין היה מהיר יחסית, הודות לכך שהשתמש באלמנטים טרומיים שהובאו לאתר והורכבו בו במקומם. כך לדוגמה, רצפת הקומה העליונה והגג הורכבו ביום אחד. בעת שהוקם חדר האוכל בסוף שנות ה-70, הקיבוצניקים חשבו שהקיבוץ ימשיך ויגדל, ולכן תוכנן הבניין כך שיוכל בעתיד להתרחב באמצעות תופסת אגף נוסף למניפה, וזאת מבלי לפגוע בחזותו הכללית או בתפקודו.

.

בניין חדר האוכל הנשקף מבניין הספרייה

.

מנחם שלח אלי כמה סריקות של תמונות ותכניות המבנה:

.

תכנית חדר האוכל המקורי קודם להרחבתו (מקור: מנחם באר)

.

תכנית חדר האוכל לאחר הרחבתו, אדריכל: מנחם באר (מקור: מנחם באר)

.

תמונות המבנה לאחר הרחבתו (מקור: מנחם באר)

.

תמונות המבנה לאחר הרחבתו (מקור: מנחם באר)

.

בניין חדר האוכל

.

בניין חדר האוכל

.

במפלס התחתון המועדון פתוח ישירות לרחבה מרוצפת ובמפלס העליון אולם האכילה עם מרפסת בחזית

.

רחבה מרוצפת בחזית הבניין

.

כניסה מהמפלס העליון ישירות לחדר האוכל

.

תיבות דואר

.

קישוט ותכנית החג ליום העצמאות

.

תכנית החג

.

"קרן הורשה"

.

מדרגות לחדר האוכל

.

הקצה העליון של המדרגות

.

עבודת מדרגות לאורך המדרגות

.

אין הודעות

.

65

.

שטיפת ידיים

.

חדר אוכל

.

חצר פנימית לאוורור וחדירת אור טבעי

.

מים וסודה

.

ריצוף

.

שרידי ארוחת יום עצמאות חגיגית

.

תקרה גלית

.

הנוף הנשקף מחדר אוכל

.