ארכיון חודשי: נובמבר 2018

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גלעד

את המבנים שתכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד אפשר לזהות בקלות. בשונה מעמיתיה האדריכלים במחלקת התכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד, הבניינים של אקסלרוד מתאפיינים בקוים מעוגלים במפגשי החזיתות, ובשימוש בטיח שפריץ בהיר בחזית ובחומרי גמר כהים בפנים. היא תכננה תשעה חדרי אוכל בקיבוצים בכל רחבי הארץ וחדר האוכל שתכננה בקיבוץ גלעד אופייני לגישתה.

בקומה התחתונה של הבניין ממוקם כיום המועדון של הקיבוץ, בשטח שבמקור היתה מבואה מרווחת במיוחד לבאים לחדר האוכל. בקצה האולם עיצב רודא ריילינגר, אמן וחבר קיבוץ הזורע, חדר זיכרון לחללי הקיבוץ. במורד הצפוני תכנן האדריכל שלמה גלעד מתחם תרבות הכולל תיאטרון פתוח.

ועל כך ברשימה זו.

.

גלעד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית בלילובסקי ברחוב בן יהודה 85 פינת גורדון 22

כבאני מקנא באלה שמחוץ לדלת דירתם ממתין להם חדר מדרגות יפה, כמו זה שנמצא ב"בית בלילובסקי" שבמפגש הרחובות בן יהודה וגורדון. המבט כלפי מטה והמבט כלפי מעלה, האור, העומק, הקולות, השכנים, בן יהודה, מקסיקנה, הים. רק חבל שבעלי הבית מזניחים ונמנעים מלסדר את דלת הכניסה, סייד ולצבוע, לשתול צמחים בערוגות ולפתור את המזגנים שמכערים את החזיתות.

על חשיבותו של הבניין שבנייתו הושלמה ב-1935 ניתן ללמוד מהעובדה שהוא מהמבנים בודדים בישראל שהוכרזו לשימור מחמיר. תכנן אותו האדריכל שלמה גפשטיין, שלאורך עשרים שנים תכנן בתל אביב רבים ממבני המגורים המרשימים בסגנון הבינלאומי. בעשור האחרון חלק מהמבנים שתכנן גפשטיין זכו לחידוש. הבניין בבן יהודה פינת גורדון, המכונה בית בלילובסקי, על שמו של חיים בלילובסקי שיזם את הקמתו, נותר עלוב ומוזנח.

ועל כך ברשימה זו.

.

פשוט

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בעקבות העבודות של אריה סרטני בקיבוץ מרחביה

השבוע יערך בקיבוץ מרחביה אירוע לזכרו של האמן אריה סרטני שנפטר לפני שנה וזו הזדמנות להציע סיבוב בין עבודותיו בקיבוץ. ביום שישי הקרוב בשעה 11:00 עורכת המשפחה אירוע לזכרו באטלייה במרחביה שיהיה פתוח לקהל. זו הזדמנות לבקר בעמק יזרעאל בעונה הכי יפה בשנה, לגלות את האטלייה, להיחשף לעבודותיו של סרטני וגם לבקר בקיבוץ בו מצויות פניני אדריכלות שטרם כתבתי עליהן.

סרטני היה בעיקרו צייר, אך מהרגע שלמד ליצור תבליטי בטון ב-1969, הוא הפך גם לפסל. במהלך 15 השנים הבאות יצר תבליטים וקירות אמנות המשולבים במבנים. כך הצליח להוציא את האמנות מהאולמות והחדרים הסגורים אל המרחב הציבורי הפתוח. במרחביה ניתן כיום למצוא גלריה פתוחה של עבודותיו, ועבודות נוספות שיצר ניתן למצוא באתרים שונים בארץ.

10 תחנות מוצעות כאן ברחבי מרחביה בהם שילב סרטני את עבודתיו: החל מהמפעל שהיה בין מייסדיו ואת חזיתו עיטר בתבליט, דרך גן הילדים בו היו ילדיו, האטלייה בו יצר ועד לבריכת השחייה בו נהג לבקר (אך לא שחה).

ועל כך ברשימה זו.

.

אפילו דקה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת מגורים בבאר שבע שתכנן אריה שרון

בדרך לפגישה החלטתי לעצור ולראות חלק משכונה ב', אחת משכונות המגורים שלא הכרתי בעיר. לפגישה אחרתי בעשר דקות אבל היה שווה את זה.

לאורך 15 שנים היה מעורב האדריכל אריה שרון בתכנון שכונת מגורים במרכז באר שבע. לאורך התקופה תכנן ובנה משרדו של שרון מבני מגורים בשכונה, תחילה בשיתוף האדריכל בנימין אידלסון ולאחר מכן עם בנו האדריכל אלדר שרון.

ניתן לזהות טיפוסי מבנים שונים שנבנו כל אחד בתקופה אחרת ומייצגים את השינויים שחלו בגישת התכנון של המשרד. אך מבין הטיפוסים מרתק במיוחד הוא טיפוס מבנה עם חצר פנימית שניתן למצוא בו הד לדגם של "מעונות עובדים" שבתכנונו השתתף שרון 25 שנה קודם לכן בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

1969

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במסגד הנטוש של חושניה וגם יגאל תומרקין

1,136 תושבים גרו בכפר חושניה ב-1960, בעת שנערך בו מפקד אוכלוסין. עד 1967 התגוררו בגולן 150 אלף תושבים ב-153 כפרים וב-112 חוות. כיום גרים רק 46 אלף תושבים, כמחציתם מתנחלים וכמחציתם דרוזים ועלווים. ברוב ההתנחלויות בגולן גרים בסך הכל בין 270 ל-800 תושבים בכל התנחלות. בשתיים מההתנחלויות המוגדרות כיישובים קהילתיים הגיעו ליותר מאלף, אבל לא יותר מזה. בקצרין גרים כ-7,000 מתנחלים.

סמוך למושב קשת שבגולן מצויים שרידיו של הכפר חושניה שהיה כאן עד 1967. מרבית מבני הכפר נהרסו אך עדיין נותרו כמה מהם שלימים והבולט בהם הוא מבנה המסגד שנפגע בפינתו. המסגד נבנה מבטון ובאיכות גבוהה ולכן למרות פגיעת הפגז שגרמה להרס, הוא נותר על תילו והוא מרשים בנוף הפתוח העוטף אותו.

ההזנחה וחשיפת הזיונים יביאו להתפוררותו. לבסוף תגיע קריסתו המוחלטת ומחיקתו מהנוף. כפי שההיסטוריה מלמדת אותנו, אם הליכוד יישאר עוד כמה שנים בשלטון אז סביר להניח שהגולן שוב יחזור ויחליף ידיים והמסגד ישוקם.

ועל כך ברשימה זו.

.

עשירית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בדיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 בתכנון יהודה ורפאל מגידוביץ

עברתי כבר מאות או אלפי פעמים על פני הבניין שבמפגש הרחובות פרישמן ודיזנגוף, ממש מול פסז' הוד. רק לאחרונה ולאחר שגיליתי שתכנן אותו האדריכל יהודה מגידוביץ, מי שתכנן כמה מהמבנים הבולטים בעשורים הראשונים של תל אביב, אז הענקתי לו תשומת לב. בבניין זה שיתף מגידוביץ גם את בנו – אינג' רפאל מגידוביץ. הבניין שוכן בצומת מרכזי וסואן בעיר, תוכנן בסגנון הבינלאומי עם מיטב הפרטים הנלווים לסגנון. הוא עבר שינויים שלא היטיבו עמו, אך עדיין גם בחזותו וגם בחלקיו הפנימיים הוא שומר על האיכויות אותם יצק האדריכל לפני 82 שנה.

הפלסטיות בחזית הבניין נסתרת כיום מאחורי שילוט והזנחה. כשנכנסים פנימה מגלים קירות אפרוריים ומזוהמים, אך כשמטפסים במדרגות לקומה הראשונה, מתגלה כי חדר המדרגות מחופה בחרסינה בגוון תכלת המעניקה לחדר המדרגות את ייחודו.

ועל כך ברשימה זו.

.

העיר הלבנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גת

חדר האוכל השלישי, הגדול והאחרון שבנו חברי קיבוץ גת הוא דוגמה לעבודה מוקדמת שתכנן האדריכל מנחם באר. ביקרתי בו אחרי הסיבוב בשכונת כרמי גת הסמוכה. השעה היתה מוקדמת, נותרה לי שעה פנויה עד הפגישה שנקבעה לי בשעה 11, ולכן המשכתי לסיבוב בקיבוץ גת. חדר האוכל כבר שנים שאינו מתפקד לייעודו המקורי. הוא עדיין משרת את הקהילה לאירועים מיוחדים והוא אינו נטוש. גודלו העצום והזמן שאינו מיטיב עמו מקשים את תחזוקתו. בקיבוץ יש מבנים נוספים ששווה לעצור ולהסתובב בהם: מועדון לחבר ואתר זיכרון לנופלים.

שילוב אמנות באדריכלות מופיע כאן כמו בקיבוצים רבים אחרים. רודא ריילינגר שילב את עבודתו על חזיתות בניין חדר האוכל וגם במועדון. יש עמוד זיכרון שיצר יהושע סגל. פסל של דג בבריכת השחייה שעיצב שמואל כץ. קישר זיכרון שיצר ישראל הדני ועבודות פסיפס שיצר חבר הקיבוץ לשעבר יעקב ג'ולסון.

ועל כך ברשימה זו.

.

גת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית ספר שדה בשארם א-שייח

"בביקורו האחרון במרחב שלמה חזר ראש הממשלה והבטיח, כי 'ממשלת ישראל איתנה בהחלטתה לשמור בשלטונה את הרצף היבשתי מהגבול המנדטורי של אילת עד ראס מוחמד'", כך פורסם בפברואר 1976 בעיתון "דבר". היה זה ציטוט מדברי יצחק רבין. בעת כהונתו הראשונה כראש ממשלה, נבנו יישובים ומיזמים תיירותיים בחצי האי סיני ובכלל זה בית ספר שדה נעמה בשארם א-שייח.

את תכנון בית הספר לקח האדריכל ישראל גודוביץ, שבחר לבנות אותו באמצעות מבנים מתועשים, מהלך שהיה חידוש לזמנו. חמש שנים התקיים בית הספר עד שמנחם בגין תפס את השלטון וחיסל את ההתיישבות באזור. לא הסתובבתי שם אבל בשבועות האחרונים אספתי תמונות ומידע.

ועל כך ברשימה זו.

.

1982-1976

.

להמשיך לקרוא