Monthly Archives: יוני 2013

סיבוב באנדרטה לחללי קרית טבעון בתכנון חיליק ערד

מה שנשאר לי בראש זו האוטוסטרדה שחוצה את קרית טבעון. הייתי שם רק שעה קלה ועצרתי כדי להתרשם מגן זיכרון ומהאנדרטה. עוד אנדרטה. כביש 75 חוצה את היישוב ממערב למזרח והוא הופך עם הזמן להיות יותר ויותר סואן. נקודת המפרק של היישוב, היא מעצור בתוך זרם המכוניות האין סופי החוצה את קרית טבעון ומפריד בין הקריה מדרום לטבעון שמצפון.

בנקודת המפרק יש את גן הזיכרון הגדול והסתמי, ולצידו ספריה ומרכז הנצחה. מהעבר השני של הכביש שוכן המרכז המסחרי, ועוד מסחר שזלג לרחוב וכן גן ציבורי נוסף (גן חנה סנש). המציאות היום לא מעודדת תנועת הולכי רגל ולא נעים להסתובב עם כל הרעש של המכוניות והסכנה הכרוכה במפגש אתם. בינתיים בשטח, לא נראה שמישהו חושב למתן כאן את התנועה או למצוא פתרון כדי לשפר את המצב המאתגר. אבל נראה לי שאם קרית טבעון רוצה לחזק את המרכז שלה ולחזק את תחושת הביטחון של התושבים שרוצים להסתובב ביישובם מבלי לפחד שהם יהפכו לפיתה, כדאי לטפל במקום הזה. חוץ מבעית הביטחון המכוניות גם מייצרות רעש וזיהום אוויר כשהן נעצרות ואז מאיצות, כשבין לבין פולטות את מה שהן רגילות לפלוט.

אז אחרי שפתחתי עם משהו אחד, אני עובר למשהו אחר. למרכיב שמצד אחד הוא שולי ביישוב, אך לעומת זאת הוא עוגן של זיכרון, שער ליישוב. במקום אותיות לבנות גדולות של "קרית טבעון" (כפי שעשו בגבעתיים, רחובות וערים רבות אחרות), בחרו להציב פסל וגן בכניסה ליישוב. היתה כאן בזמנו הצהרה שהפנים של היישוב מורכבים ממרחב של פנאי ותרבות. עברו השנים ולא השכילו לעדכן את המרחבים האלה לזמנים וההרגלים שהשתנו וחבל. בשעת ערב נעימה הגן היה ריק ורק באנדרטה ישבו זוג צעירים ערבים ושוחחו על החיים.

איך הגעתי לכאן ולמה? בדרך לטיול ברמת הגולן חלפתי על פני קרית טבעון. קלטתי את האנדרטה שתכנן האדריכל חיליק ערד עליה קראתי בספר החדש שיצא עליו, ומיד פניתי שמאלה כדי לבקר בה.

.

IMG_20130613_172315

X

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בין אירוע להפגנה ולפיצה בתל אביב ויפו

הצעתי לשאול לקפוץ ולראות מה עשתה חגית ורנר בפסאז' התת-קרקעי באלנבי 94. ורנר למדה אדריכלות בבצלאל והיום היא לומדת שם אוצרות והפרויקט החדש שהיא אוצרת הוא "מיצג סאונד ופרפורמנס" שיצר אורי דורמר. שאול הסכים.

הגענו וירדנו לפסאז'. הלכנו ישר לחדר הראשון שהדלת שלו היתה פתוחה. אלה היו השירותים ושאול התלהב  מהעיצוב הפשוט והיצירתי. לא היה לו קשר למיצג. היינו צריכים לקבל הסבר, ואותו קבלנו ממוטי שהגיע גם הוא לראות את המיצג והסביר שיש כאן שמונה נקודות סאונד "דרכם ניתן לחוות את החלל".

.

IMG_1409

מיצג הסאונד של אורי דרומר באלנבי 94

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולמות הרצאות מדעי הטבע בקמפוס הר הצופים / האוניברסיטה העברית

ביום שלישי עליתי לירושלים. המטרה המרכזית היתה להשתתף במסיבת העיתונאים שנערכה בבצלאל עם צמד האדריכלים קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה ממשרד SANNA, שהציגו יחד עם שותפם הישראלי ניר-קוץ את בניין בצלאל החדש. היו לי כמה דקות פנויות קודם לתחילת ההצגה, אז קפצתי לראות את בניין אולמות ההרצאות שתכננו בסוף שנות ה-60 צמד האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור. הצמד הזה תכנן למעשה את כל מזרח קמפוס הר הצופים אחרי מלחמת ששת הימים. בניין אולם ההרצאות תוכנן ונבנה בין 1967 ל-1975.

שני הפרויקטים האלה לא דומים אמנם בקנה המידה שלהם, במיקומם ובייעודם אך מעניין להשוות בין פרויקט אדריכלי שיצרו צמד אדריכלים ישראלים שהיו חלק מתקופה בה ניסו כאן ליצור אדריכלות ישראלית ובין פרויקט שיצרו אדריכלים יפניים שמבקשים להציג את פרשנותם האישית למקום הישראלי בכלל והירושלמי בפרט.

על בצלאל ועל אולמות ההרצאות ברשימה הזו.

.

IMG_0692

הכניסה לבניין אולמות ההרצאות

.

IMG_0721

אושר גדול: SANNA בבצלאל (קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה במסיבת העיתונאים)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז צים החדש

ביקרתי במרכז צים שנפתח לאחרונה באזור התעשיה של ערד. המרכז נפתח מחוץ לעיר, על כביש 31 המקשר את ערד עם באר שבע במערב ועם ים המלח במזרח.

אחרי שחוצים את יישובי הבדואים במשך שעה ארוכה, לפתע מתנשא לצד הדרך עמוד גבוה וצבעוני שמכוון את הנהג אל נווה המדבר הצרכני, אל הציביליזציה, אל המערב, אל העולם החדש, אל הקידמה, אל המקום ממנו נתבקש להיפרד בשמחה מכספנו הדל בעבור מוצר מהונדס כזה או אחר. לעומתו, עמוד הבולבוסים שניצב כבר 50 שנה כמה עשרות מטרים בהמשך, הפך לצל חלש שמייצג עבר מפואר של עיר מדברית ומיוחדת, ששרידיה מרשימים גם היום. את מעמדו של עמוד הבולבוסים מנסה עכשיו לתפוס העמוד של צים. רני צים – הבעלים של החברה, מתגורר בכפר מעש, ליד פתח תקוה.

מרכז צים יש גם בבית שאן, מעלות ונתיבות וכמה נוספים נמצאים בתכנון. המחנה המשותף: יישובים חלשים שכנראה לא ראו שם את הסרט "הנוסע השמיני".

מה המטרה של המרכז הזה? רווח כספי מרבי. ומה עם תושב שרוצה מקום של תרבות? מקום של פנאי? בשביל זה הוא יצטרך להסתפק בערוץ 2 בבית, או במרכז הוותיק של ערד, שם הוא ייצלה כמו עוף בגריל בכיכר הריקה והחשופה לשמש, עוד פרויקט גרוע שנוצר כאן באזור. לכן, אין פלא שמקומות כמו קניונים ומרכזי צים למיניהם מצליחים.

יש גם אדריכלים מאחורי הפרויקטים האלה. שבוע שעבר שוחחתי עם שם-טוב צרויה שסיפר לי בגאווה איך הוא מפורר את החברה והעסקים העירוניים בבאר שבע באמצעות הגרנד קניון שתכנן ונפתח בעיר. הוא גם סיפר לי שהוא מלמד כבר הרבה שנים במחלקה לאדריכלות  הקרויה ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב… גם את מרכז צים תכנן משרד אדריכלים, כזה הנושא את השם האנונימי והמסתורי: א. פ. אדריכלים. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_9853

ציון דרך באזור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבאקה אל גרביה, בחדר אוכל של גודוביץ ביד חנה ובגן פסלים של תומרקין בבורגתה

ביום ששי האחרון נסענו קבוצה של חבר'ה לבדוק את אזור התעשיה של באקה אל גרביה כחלק ממחקר שאנחנו עובדים עליו במשותף. היות והתפצלנו לשתי מכוניות ויואב ואני הקדמנו בחצי שעה אז ניצלנו את הזמן שעמד לרשותנו.

(1) קפצנו לחומוסיה של אבו אלעבד הממוקמת ברחוב המסחרי הראשי של באקה אל גרביה ונחשבת לטובה באזור. אחרי גם עצרנו בגדר ההפרדה שבקצה העיר.

(2) אחרי שסיימנו את עבודתנו באזור התעשיה, המשכנו לחדר האוכל שתכנן ישראל גודוביץ בקיבוץ יד חנה. עשינו סיבוב קצר גם בשכונת ההרחבה. זה העיקר של הרשימה ולצורך כך שוחחתי עם האדריכל ישראל גודוביץ שתכנן את הבניין ולאחר מכן גם עם האמן גרשון קניספל שיצר את עבודות הקיר בבניין.

(3) לאחר מכן חתמנו את החלק הזה של היום בגן הפסלים של יגאל תומרקין במושב בורגתה.

העיקר של הרשימה הוא חדר האוכל שתכנן גודוביץ. למרות זאת, בחרתי שלא להסיר את ההתחלה עם החומוס והסוף עם תומרקין ואת העיקר הותרתי באמצע הרשימה.

.

IMG_0183

הרחוב הקרוי היום רחוב פלסטין בבאקה אל גרביה, נגדע במרכזו באמצעות גדר ההפרדה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת חטיבת יפתח בצומת בית קמה

צומת בית קמה זו הצומת עם תחנת הדלק על כביש 40, רגע לפני רהט ובאר שבע (מפת מיקום כאן). עוצרים בצומת כדי לתדלק בנזין או קפה בארומה. היות ואני לא שותה קפה, העדפתי לבלות את 10 דקות זמן העצירה באנדרטה חשובה אך נסתרת.

למה חשובה ולמה נסתרת?

חשובה כי היא הוקמה לזכר חללי חטיבת יפתח. אני לא יודע עליה כלום אז פניתי לויקיפדיה. שם למדתי שחטיבת יפתח היתה של הפלמ"ח. הוקמה בעיצומה של מלחמת העצמאות, בראשית ימיה פיקד עליה יגאל אלון והיא גם נקראה על שמו. יפתח היה כינויו הסודי של אלון: יגאל פייקוביץ תל חי. חיילי החטיבה היו בכל מקום: בצפון, במרכז ובדרום. אחרי תהליך הסבה הפכה מחטיבה רגלית לחטיבת שריון והיא פועלת עד היום. סיבה שניה לחשיבותה היא האדריכל שיצר אותה: חיליק ערד, חבר קיבוץ סער ומבכירי וותיקי האדריכלים בתנועה הקיבוצית. על ערד יצא כעת ספר המסכם את פועלו, להרחבה עליו כתבתי ב-Xnet כתבה לפני כמה ימים.

נסתרת כי יחסית לגודלה ולמרות קרבתה לצומת, האנדרטה עצמה מרוחקת מהכביש ולכן השלט החום הקטן לא מספיק מושך וכמעט ואף אחד לא פוקד אותה. אולי גם ריבוי אתרי ההנצחה בארץ, דחק אותה אל מחוץ לתודעה ומחוץ לספרים, המאמרים וכתבי העת שעסקו בנושא.

ברשימה זו אני מבקש להשיב אותה מעט לתודעה.

.

IMG_9713

מרכז המבנה מלמטה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בוילה שתכנן בהרצליה מרדכי בן חורין וגם חומוס בקיבוץ גליל ים

כששאלתי את האדריכל מרדכי בן חורין איזו וילה שתכנן בשנות צעירותו נותרה שלימה עד היום, הוא ענה מיד שיש אחת כזו בהרצליה ויש לה גם סיפור מעניין. בן חורין ידוע כמי שתכנן את מגדל דיזינגוף, בית אסיה, מגדל המצודה של הליכוד בקינג ג'ורג', הוילה של פלטו שרון בסביון (שם גם ממוקם ביתו שלו, משרדו ובית הזכוכית) והטרמינל הישן בנתב"ג. הוא אחד מהאדריכלים הפוריים והיצירתיים ביותר שפעלו כאן וכתבתי עליו לא מעט.

את הוילה בהרצליה הזמינו אצלו צמד הקולנוענים צבי ומרים שפילמן. מרים היתה בתה של מייסדת אולפני הרצליה מרגוט קלאוזנר. השניים בנו את ביתם כשהיו עוד זוג צעיר ב-1960, במגרש ששוכן ברצועה שנמצאת בין כביש 2 (כביש חיפה-ת"א) ונתיבי אילון. מהרחוב נראה הבניין כמו גן קסום. כביש צר מתפתל למעלה ותוך מספר מטרים נבלע בתוך הצמחיה העבותה, שהתפתחה במשך למעלה מחמישים שנה. לפני כמה חודשים טיפסתי למעלה, אחרי שתאמתי את הביקור עם בעל הבית.

היה לנו מזל כי לפני פחות מחודש הצטרף צבי שפילמן לאשתו בעולם שכולו טוב, וברור שהבית כבר לא יהיה כמו שהיה אם בכלל. שאול הצטרף אלי וגם הספקנו לנגב חומוס. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_7162

חזית הכניסה (מערבית, במקור היה כאן קיר מסך זכוכית)

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: