קירות הקרמיקה שיצר האמן משה סעידי במבני ציבור ברחבי הארץ הן פנינים שמוסיפות רובד למקום, מצד שני ניתן גם להתעלם מהן. יצירות אלה מבוססות על טכנולוגיות קדומות שעל רקען צמח סעידי יליד העיר המדאן (בה מזהים בין השאר את קבר אסתר ומרדכי) שבאיראן (1937), השפה היא מודרנית אך ניתן למצוא גם לה מקבילות באמנות העתיקה. כ-20 שנים מפרידות בין שתי העבודות שיצר בחולון ובעכו והן שתיהן השתמרו יחסית היטב. בחולון בחרה העירייה להציב שני ספספלים בצמוד ליצירה, אך במכללה בעכו היא נותרה כמו ביום חנוכתה.
את המסר שביקש האמן ליצור מגלים כשמתעכבים ומתבוננים בכל אחת מהעבודות, מסר אופטימי של צמיחה ושגשוג לאומי וגם אישי. הכי רחוק ממצבנו הנוכחי.
ועל כך ברשימה זו.
.

2023 (1974)
.
להמשיך לקרוא ←
בין רומא לסיינה מצויה העיר העתיקה אורבייטו (Orvieto) שמצאתי עניין לעצור בה בעיקר הודות לבאר מים עמוקה וייחודית שנחצבה בה לפני קרוב ל-500 שנה וקרויה על שמו של קדוש אירי. לבד מהעובדה שהבאר הזו מעניקה לאלה שמבקרים בה זויות מבט יוצאות דופן ומרגשות, היא גם מעוררת עניין במתקן טכני שבתכנונו היה מעורב האדריכל אנטוניו דה סנגלו הצעיר (Antonio da Sangallo il Giovane).
האדריכל בחר להעניק למתקן איכויות כאלה שהופכות אותו לפנינה אדריכלית עם משמעויות עמוקות, תרתי משמע – ערוץ אנכי שמקשר בין העולם ובין השאול, או בין העולם הזה ובין העולם הבא. אך לבד מהאיכויות האדריכליות מדובר במפגן הנדסי מרשים שנחצב כל כולו בקרקע הרכה, הודות לאיכויותיו נשמר לכל אורך השנים וכיום הוא פתוח למבקרים.
ועל כך ברשימה זו.
.

2023 (1537)
.
להמשיך לקרוא ←
חודשיים לפני שפרצה מלחמת לבנון הראשונה וכוחות צה"ל שעטו אל ביירות, נפתח בכיכר אתרים שבחוף ימה של תל אביב מועדון הקולוסאום. המועדון פורץ הדרך זכה לפרסומו והצלחתו לא מעט הודות לעיצוב הפנים יוצא הדופן שהעניק לו מראה של חללית, שרק הודגש הודות למבנה העגול שבו התמקם במרכז הכיכר. האדריכל ישראל גודוביץ שתכנן בין השאר כמה מועדונים בחייו, מודה שעיצוב הקולוסאום היה פרק ייחודי ביצירתו.
מהמועדון הנוצץ שעיצב גודוביץ לא נותר זכר. הקולסאום החליף ידיים ולבסוף סגר את שעריו. במקומו הוקם מועדון חשפנות שגם הוא פינה את מקומו ונסגר. מהקולוסאום נותרו זכרונות לאלה שפקדו אותו, וגם סדרת תצלומיו של רן ארדה שצולמו רגע לפני הפתיחה של המועדון. מבנה הבטון לעומת זאת שרד את השנים, ובימים אלה מקודמת בעידודה של עיריית תל אביב תכנית מפלצתית להריסתו כמו גם את המתחם כולו, וזאת לטובת מתחם מסחרי עם מגדלי מגורים.
גודוביץ הוא מספר סיפורים יוצא מהכלל. גם 41 שנה לאחר האירועים הוא זוכר מצוין את קורות עיצובו של המועדון. בחרתי להביא את הדברים מפיו של מבלי לשנות.
ועל כך ברשימה זו.
.

1982
.
להמשיך לקרוא ←
עיצובי פנים מתחלפים יחסית במהירות, בשונה מאדריכלות. לכן בעוד שאדריכלים יכולים להתגאות ביצירתם במשך שנים, הרי שלעומתם מעצבי פנים נאלצים להסכים למציאות שבה יצירתם נהרסת לטובת עיצוב אחר בתוך שנים ספורות. מיצירתה למשל של דורה גד, בכירת המעצבות שפעלו בישראל, כמעט ולא נותר זכר. לכן, התפלאתי לגלות שעיצוב הפנים שיצרה אדריכלית הפנים כרמלה כרמי למועדון לחבר שבקיבוץ שער העמקים שרד כמעט בשלמותו מאז שנחנך ב-1991. בנוסף, המועדון ממשיך לתפקד כמוקד חברתי מרכזי בקיבוץ.
לאחרונה פורסם ספרה של כרמי "האדריכלות שבפנים", שבו היא פורסת את תפיסת עולמה כמו גם חושפת ונזכרת בעבודות הרבות שעיצבה לאורך שישה עשורים. בספרה לא התייחסה כרמי לעבודתה בשער העמקים, אך לאחר שקראתי ולמדתי על גישתה והשתתפתי באירוע במועדון אז זיהיתי את חותם ידה. מתברר שכרמי לא ידעה אפילו שהפרויקט בוצע, היות וחברי הקיבוץ לקחו ממנה את התכניות ולא עדכנו אותה בהמשך בתהליך הביצוע.
ועל כך ברשימה זו.
.

2023 (1991)
.
להמשיך לקרוא ←
שלושה דברים אהובים עלי בכל סיבוב בגלריה שבקיבוץ שער העמקים: הסביבה – תמיד יש משהו שטרם ראיתי בסביבה. הגלריה – מבנה יוצא דופן עטוף בסגרפיטו צבעוני וכולל שני אולמות תצוגה שונים ואינטימיים. התערוכות – חלקן של אמנים אורחים וחלקן של אומנים מקומיים כשהמשותף לכולם היא המעורבות במקום.
בימים אלה מוצגות כאן שתי תערוכות: האחת מוקדשת ליצירתו של הלל לוטקין, יליד דרום-אפריקה וכיום חבר קיבוץ הסוללים, מעצב גראפי שמתמחה בעיצוב תערוכות. התערוכה השניה מציגה את יצירתו של בצלאל ירדני, יליד קבוצת כנרת שמתגורר ביישוב נופית הסמוך ומאז שיצא לגמלאות מקדיש את זמנו לבניית דגמים מעץ של כלי רכב ועבודה.
אלה תערוכות שמספרות סיפור חיים ומייצגות ערכים של עבודה וחריצות יפה. הן מלאות באנושיות, ממש כמו הגלריה שמארחת אותן.
ועל כך ברשימה זו.
.

2023
.
להמשיך לקרוא ←
הדימיון של בית הכנסת שבכפר הנוער כפר סילבר, הסמוך לאשקלון, למבנה אחר – יד-לבנים שברחוב פנקס בתל אביב הוא לא עניין שתתקשו לפספס. בשניהם מדובר במבנה בצורת תיבה הכולל חזיתות שחלקן שקופות ודופן אחת שנשלחת הרחק מגבולות המבנה ומגדירה רחבה בחזית. את שני המבנים שנבנו בסמיכות זמנים תכנן האדריכל ישראל לוטן.
המבנה החגיגי ביותר בכפר סילבר הוא ככל הנראה בית הכנסת שנחנך ב-1963, שנים אחדות לאחר הקמתו של הכפר. זהו מבנה מונומנטלי שזכה גם שישלבו בו אמנות – קיר בטון עם זכוכית צבעונית, שאותו יצר האמן נחמיה עזז, ומהווה את כותל המזרח שמשני צידי ארון הקודש.
ברוח דרכו של הרב אבא הלל סילבר, שהכפר נקרא על שמו עוד בחייו, הונהג בבית הכנסת נוסח תפילה רפורמי. אך הנוסח לא שרד וכיום מונהגת בו מסורת אורתודוכסית. בית הכנסת נותר במצבו המקורי עד לאחרונה, כשעבר חידוש.
ועל כך ברשימה זו.
.

2023 (1963)
.
להמשיך לקרוא ←