ארכיון חודשי: ינואר 2018

סיבוב בשיכונים שבנה משרד השיכון לאוכלוסייה ערבית בכפר ימה

בניית השיכונים לאוכלוסייה הערבית בתחילת שנות ה-60 הוא מהפרויקטים הפחות ידועים שהקים משרד השיכון. כשאיתרתי באוסף של האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן שהופקד בארכיון אדריכלות ישראל, את התצלומים החושפים את הבתים הקטנים והמשוכפלים שהם תכננו הנושא סיקרן אותי. את הפרויקט הזמין משרד השיכון בכפר ימה (כיום חלק ממועצה מקומית זמר), והתברר שהשניים תכננו לא פחות משלוש שכונות שיכונים כאלה במהלך השנתיים הראשונות שלהם כמשרד עצמאי, לאחר שכל אחד עבד במשרד בכיר אחר: לופנפלד אצל שרון-אידלסון וגמרמן אצל יהלום-צור.

שבוע שעבר קפצתי יחד עם יובל לכפר ימה כדי לראות כיצד נראים היום המבנים, 58 שנה לאחר שאוכלסו. עלי אירח אותנו ומסר את הסיפור שלהם. לאחר הביקור המשכתי למי שיזם את הפרויקט במשרד השיכון – צביקה גלוזמן והוא זה שהזמין את השניים לתכנן. בשנות ה-70 הוא המשיך ושיתף פעולה עימם כשהזמין אותם לתכנן מתחם מגורים ייחודי בשכונת גילה שעליה אכתוב בהזדמנות אחרת.

ועל כך ברשימה זו.

.

חמדת אבות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון הסלע האדום באילת

לפני שבועיים נדרשתי לטוס ולהרצות באילת. בהתחלה סרבתי לשרוף יום שלם להרצאה, אבל כשחשבתי שתהיה פה הזדמנות לבקר במלון "הסלע האדום" שתכנן האדריכל נחום זולוטוב, הסכמתי. מבנה המלון שנחנך ב-1969 אמנם נותר שלם, אך כבר עשרות שנים שהוא לא משמש לייעודו המקורי, אלא למגורי עובדי מלונות ישרוטל באילת. לכן, "המלון" נמצא בתפוסה מלאה, ואפילו בריכת השחייה מלאה במים, אבל היא כבר לא מיועדת לשחייה.

את עיצוב הפנים למלון ערכו תמר דה שליט ואהרן גלס, ששיתפו פעולה עם זולוטוב בסדרה של פרויקטים. בסיבוב במלון חמישים שנה אחרי פתיחתו לא מפתיע לגלות שלא נותר לעיצוב הפנים המקורי זכר. אבל עדיין הצלחתי למצוא כמה פריט שעיצבו למלון, כזה שחזר והופיע במבנים אחרים שעיצבו השניים ובמיוחד דה שליט.

ועל כך ברשימה זו.

.

גרינגו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על מקלט ביפו העתיקה

תבליטי בטון – טכניקה שהיתה פופולרית בישראל בעיקר בשנות ה-60 וה-70 כבר לא עושים. יש לכך שתי סיבות עיקריות טכנית ומקצועית: הטכניקה דורשת שילוב של אדריכל עם האמן, מהלך שכיום שני הצדדים כבר לא מבצעים, בעיקר בגלל ירידת מעמדם וכשרונם של שני בעלי המקצועות. תכלס, כמה אמנות איכותית משלבים היום במרחב הציבורי ובמבנים? הסיבה השנייה היא חוסר ביטחונם של כל הנוגעים בדבר, שהאמן לא יצליח בעבודתו ואז הנזק יהיה קשה לתיקון.

אחת מעבודות האמנות המיוחדות שנעשו ביפו העתיקה, מייצגת אולי יותר טוב מכל יצירה אחרת את מציאות החיים הישראלית. שלמה אלירז (2004-1912) שהיה מנהל סניף סולל בונה בהרצליה והשרון היה גם אמן, שהצליח לשלב בין עבודתו לתשוקתו ליצירה אישית. בתל אביב עיצב אלירז את קירות הבטון של שני מבני כניסה למקלטים שהוקמו ב-1978. המרשים בין השניים מצוי ביפו העתיקה, בתפר שבין גן הפסגה ובין סמטת מזל דגים.

ועל כך ברשימה זו.

.

ואתה מתווכח איתי על 400 שקלים?

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין המועצה האזורית עמק חפר

בשנה האחרונה יצא לי במקרה להיתקל כמה וכמה פעמים במועצה האזורית עמק חפר. זה התחיל עם חשיפת התנהלות לא מקצועית של אגף ההנדסה והפיקוח במועצה במקרה של מיקי גנור שבנה לעצמו בית במכמורת. המשיך בסגירת חשבונות מלוכלכת של האגף והנהלת המועצה בבחירת מתכננים. אחר כך ראיתי איך הם מתחמקים מלהתייחס לאתרי מורשת – כמו "בית מנחם" בקיבוץ מעברות. אבל בינתיים נראה שהקשר מקבל תפנית חיובית – מה שהוביל אותי לבקר בבניין משרדי המועצה, הצמוד למכללת רופין.

את הבניין שבנייתו הושלמה ב-1990, תכנן האדריכל מנחם באר, חבר קיבוץ געתון שליווה כמה קיבוצים בתחום המועצה, העוגן, המעפיל, מעברות, וכך גם נוצר הקשר שהוביל לתכנון הבניין. במקרה, גם יחול בסוף החודש יום השנה הראשון לפטירתו של באר, שהספיק בשנתיים האחרונות לחייו ללוות פרסום ספר על עבודותיו וגם שתי תערוכות שמאדריכל אנונימי שכמעט נשכח, הצליחו למצב אותו בזכרון של חזית העשייה האדריכלית.

ועל כך ברשימה זו.

.

0-0

.

להמשיך לקרוא

סיבוב שישי על תמונות אדריכלים

מופיעים כאן 40 אדריכלים ואדריכלי נוף וגם אמן אחד. עם כולם נפגשתי בשנים האחרונות, שוחחתי ולמדתי על יצירתם וגישתם. זו רשימה שישית (1, 2, 3, 4, 5) שנפתחת עם בתיה מלול אותה פגשתי בבית ספר שתכננה ביבנה, ונחתמת עם חיים קהת אותו פגשתי במשרדו שבתל אביב.

את תוצרי המפגשים ניתן למצוא כאן בבלוג או באתר Xnet, ונדיר מאד שבסופו של דבר לא ניגשתי לכתיבה מסיבות שונות (והן תמיד היו משונות). נעים להיזכר עכשיו באותם רגעים מהעבר, ולבטא בכמה משפטים את הסיפורים שליוו כל אחד מהמפגשים.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

החול יזכור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון מצדה הנטוש בערד

9 שנים לבלוג "חלון אחורי", ונראה לי נחמד לפרסם רשימה על מבנה נוסף בערד, זאת מאחר והרשימה שפתחה את הבלוג היתה גם היא על מבנה בערד – המצפור שיצר יגאל תומרקין שהחודש מציינים 50 שנה להקמתו. מטרים ספורים מהמצפור ניצבים שרידי "מלון הפאר של ערד" – הוא "מלון מצדה" אותו תכנן האדריכל יהויכין גור. המלון שנפתח לציבור ב-1969 לא שרד שנים רבות, בגלל שרשרת של אסונות וכשלונות. 

היום כשאני מסתובב במצפור, אני מודה שאולי עדיף לתת למקום הזה את השקט הראוי לו, ולהימנע מכל פיתוח רועש והמוני. שרידיו המתפוררים של המלון שנראה שלא ניתן יהיה עוד לשקם אותם, מייצגים את החלום והחזון שעמד בבסיס הקמתה של ערד. שיחה קצרה עם ראש העירייה שמחדיר רוח חדשה למקום, ומשתתף בכל אירוע תרבותי שמארגן המרכז לאמנות עכשווית בערד, הותירה רושם חיובי ואופטימי.

ועל כך ברשימה זו.

.

בעיניכם היא פרוצה

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: