ארכיון מחבר: מיכאל יעקובסון

סיבוב בקולנוע גולן הנטוש באור יהודה

כמעט וכבר לא נותרו בתי קולנוע עירוניים ורק שבוע שעבר התגלה כי קולנוע חן בכיכר דיזנגוף נמכר וכנראה יסגר. קולנוע גולן באור יהודה נסגר כבר לפני יותר מ-30 שנה ולמרות כל הפיתוח והביקושים הגבוהים בעיר, עוד לא קם היזם שהרס ובנה במקומו מגדל מגורים. בינתיים הוא ניצב בסמוך לכניסה לעיר, ללא גג או שלט וממתין בשקט שייגזר גורלו.

ועל כך ברשימה זו.

.

קולנוע נטוש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשיכונים בשכונת שפירא בתכנון דן איתן ויצחק ישר

כניסומהעבודות הפחות ידועות שתכננו במשותף האדריכלים דן איתן ויצחק ישר זהו מתחם השיכונים בדרום תל אביב. מדובר בשטח שמצוי לצד רחוב ישראל מסלנט ודרך קיבוץ גלויות בתל אביב, ממש מול בית קברות שיח' מוראד, מול בית הנוער העובד ומול בית הכנסת שתכננו בני הזוג שרגנהיים ועליו כתבתי כאן לאחרונה.

לכאורה מדובר בשיכון טיפוסי, אותו הם תכננו ב-1959. סביר להניח שחלפתן על פניו ולא ייחסתן לו כל חשיבות. אולי גם אחרי שתקראו כאן את הדברים עדיין לא תבינו מה יוצא דופן בו. ועדיין, מדובר בצעד נוסף של השניים, קטן אמנם, בפיתוח סביבת מגורים שונה מזו שהיה נהוג אז לבנות בתחום הדיור הציבורי בישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

השיכונים שמאחורי השקמים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסניף של בנק שהוסב לחנות בגדים בציריך

במבט מהרחוב נראה הסניף של רשת COS טיפוסי לחנויות ברחובות דומים. רק כשנכנסים פנימה מגלים שהוא ממוקם במבנה היסטורי אותו שימרה האדריכלית טילה תאוס (Tilla Theus). אחרי שעוברים את אולם המבואה מתגלה אולם מרכזי מרהיב עם תקרה שמאירה כולה את מחלקת בגדי הנשים. ממשיכים לרדת במדרגות אל המפלס התת-קרקעי שם ממוקמת מחלקת בגדי הגברים ממש בתוך חדר הכספות שחושף כי פה היה בעבר בנק.

"גם אם היו פותחים חנות במחנה ריכוז היו משאירים את המקלחות", אמר לי שאול כשראה את החנות, "זה קטע של שימור באירופה. רק בשווייץ יכולים לעצב ככה. יש גם הרבה בתי כנסת שהפכו לחנויות ובתי קפה והשאירו כתובות ואפילו את ארון הקודש. קצת ביזארי. אולי יש כאן רמז שצריך לשבור חסכון בשביל לקנות כאן בגדים". איפה ראית בית קפה עם ארון קודש? "נראה לי בפולין. פעם ראיתי באיזה תכנית. במקום למחוק השאירו לזכרון בפאב או מסעדה, זה היה באישור הקהילה והשרידים של היהודים מאותה קהילה". אבל שאול – כאן זה סניף של בנק, לא בית כנסת ולא שואה! "הקולקציה משתלבת עם גווני הכספת והמספורים בכל תא".

.

מתחת לאדמה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובמועדון בקיבוץ רשפים

לאחר הלוויה ולאחר הביקור בעמדת הביטחון שבשדות קיבוץ מסילות, השמש כבר שקעה אבל רציתי להספיק ולראות גם את קיבוץ רשפים. התכנון של רשפים פשוט ומרתק: שביל ישר כסרגל יוצא משער הקיבוץ, חוצה מדשאה גדולה, כששדרת צאלונים מלווה אותו וגם פסלים שיצר פילו כפרי חבר הקיבוץ. באמצע הדרך הוקם לצד השדרה המועדון לחבר ולצידו חדר זיכרון, ספרייה וחדר נשק. בקצה השביל ניצב חדר האוכל הגדול והנטוש. מכאן מתפצל השביל ושולח את זרועותיו לכל חלקי הקיבוץ.

בעת הביקור חדר האוכל היה נעול והמועדון היה פתוח ומואר. חזרתי לרשפים שבועיים לאחר מכן והפעם חדר האוכל היה פתוח והוצגה בו תערוכת פסלים שיצר יפתח גבע חבר הקיבוץ. המועדון היה סגור.

המועדון הוא המבנה המרשים בקיבוץ, עבודה מוקדמת שיצר האדריכל מנחם באר ב-1968. מבנה קליל ומרשים שנושא השקיפות והקשר ההדוק בין פנים ובין חוץ הוא העיקרון המרכזי בתכנונו. לעומתו, חדר האוכל שנחנך ב-1981 הוא עבודה יחסית מאוחרת של באר וגם של התנועה הקיבוצית. המבנה כבר קרוב לכל אותם מבצרי בטון שנבנו באותם שנים בקיבוצים. יש בו גם מסכי זכוכית אבל האווירה הכללית בו היא קודרת ומסתגרת.

ועל כך ברשימה זו.

.

סגור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת היכל יצחק ברחוב סלנט 24 בשכונת שפירא

בין מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השנייה של המאה שעברה בולטת נוכחותם של בני הזוג האדריכלים בלהה וארתור שרגנהיים, כשבאחת מיצירותיהם הסתובבתי לפני שבועיים עם צבי בדרך לראות פרויקט אחר עליו אכתוב כאן בהמשך. מכיוון רחוב ישראל מסלנט שבשכונת שפירא, נראה הבניין כמו תיבה עם חזית קשתית המוטה בזוית ואינה מקבילה לרחוב. רק כשנכנסים מגלים כי הזוית נובעת מהכוונת הבניין לירושלים ושהבניין אינו קופסתי והוא אינו חד קומתי אלא הולך ומלווה את המדרון הטבעי של המגרש לעומק של כמה קומות.

בית הכנסת היכל יצחק תוכנן ב-1959 ונבנה שנתיים לאחר מכן. הוא נועד לשרת את תושבי השכונה ובמיוחד את חברי תנועת הפועל-המזרחי שהתגוררו בקבוצת שיכונים שהוקמו במיוחד להם ברחוב הסמוך ונקראה "שיכון הפועל המזרחי קרית שלום". במשך השנים השתנתה אוכלוסיית השכונה וגם מתפללי בית הכנסת התחלפו. בעשור הקודם החלה לפעול בבניין "ישיבת אורות אביב". אמנם "אורות" הוא שמו של ספר מפורסם מאת הרב אברהם יצחק קוק, אך סביר להניח שהכוונה בשם היא מטרת הישיבה להאיר את החושך ולכוון את דרכם של העיוורים אל האמת.

ועל כך ברשימה זו.

.

(

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הזכוכית בחיפה

באחד הסיורים הבודדים שהשתתפתי בהם כסטודנט בבצלאל, לקחו אותנו צמד המרצות נילי חר"ג ושרה גנזל לחיפה. האוטובוס בקושי הצליח לטפס ברחוב התלול והצר, ולכן נאלצנו לרדת בתחילת הרחוב ולטפס ברגל. המטרה היתה לבקר בבית הזכוכית שתכנן האדריכל תיאודור מנקס. ברחוב בר גיורא מצוי מקבץ המבנים הגדול ביותר שהוא תכנן, אך התמקדנו רק באותו בניין שהיה נחשב ליחיד במינו בעיר. התאפשר לנו גם לבקר באחת הדירות שנותרו במצבן המקורי. אם טרם הכרתם את בית הזכוכית אז זו ההזדמנות להכיר.

הבניין שתוכנן ב-1939 מוזנח ואיבד לגמרי מזוהרו. רק אם יודעים מה היה כאן ומפעילים קצת את הדמיון, אז ניתן להתרשם ממנו ובעיקר ללמוד מהשאיפות הגדולות של מתכנניו. הזכוכיות שעטפו את חדר המדרגות הוסרו, לבני הזכוכית שפנו לדירות הוסרו או הוחלפו בחלקן, את בריכת השחייה מילאו באדמה, מרפסת השמש הגדולה הפכה לחצר גרוטאות ומגרש הבדמינטון (סוג של טניס בקטנה) על הגג נמחק. גם היום, 15 שנה אחרי אותו ביקור החלטתי לנצל שעתיים פנויות שהיו לי ולעשות סיבוב באזור, וגיליתי שהבניין הזה הוא עדיין מרשים. המשכתי ובקרתי בעוד כמה עשרות בתים שתכנן מנקס ברחוב בר גיורא וברחוב הסמוך וכולם חשפו בפני עד כמה מנקס היה אדריכל יצירתי וכשרוני שנשכח. מעניין מה רוני חושבת עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

זכוכית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ בית ניר

חייו של חדר האוכל בקיבוץ בית ניר בייעודו המקורי היו קצרים. הוא נחנך ב-1977 וסיים את תפקידו עשרים שנה מאוחר יותר. הוא כולו עדיין מתפקד, אבל לשימושים אחרים. יש כאן דוגמה לאחד מחדרי האוכל הבודדים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס, שבנוי על קומת עמודים מפולשת. יחד עם זאת קל לזהות את מסטצ'קין בבניין בעיקר הודות לטיפול בהצללות שעיצב לפתחי החלונות.

לאחרונה ביקר בארץ האדריכל פרופ' פיליפ אוסוולט, מבכירי חוקרי הבאוהאוס, ובהרצאה שלו באירוע שהתקיים בחודש שעבר הוא התפלא כיצד מקפידים לשמור מבנים בטענה שאלה "בתי באוהאוס" בעוד שאין להם כל קשר לבאוהאוס. הוא הציג שורה של מבנים שתכנן מסטצ'קין וטען כי גם אם הם לא מעוצבים כמו אותם מבנים מטויחים בלבן, חלונות סרט או עגולים, הרי שמבחינת התוכן שלהם אלה מבני באוהאוס מובהקים, כאלה שמייצגים את הרוח והאידאולוגיה המהפכנית שאפיינה את הבאוהאוס בשנות השיא תחת הנהגתם של האדריכלים וולטר גרופיוס והאנס מאייר, שמסטצ'קין למד אצלם. בניין חדר האוכל בבית ניר בהחלט שייך לקטגוריה זו.

ועל כך ברשימה זו.

.

באוהאוס בשפלה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכנסייה קטנה על חוף הים התיכון בקפריסין

הכנסייה הקטנה ששוכנת בודדה בחוף, מערבית לאיה נאפה בדרום קפריסין, תפסה את תשומת ליבי. לא חסרות כמוה ביוון ובקפריסין ולמרות הדמיון ביניהן אני תמיד שמח לבקר בהן ולבחון את איכויותיהן. הקירות הלבנים והגג הצבוע בכחול בהיר הם אלמנט משני אך הוא שמצליח למשוך. החלק שבעיקר תופס ומעסיק אותי הוא המורכבות הגושנית של המבנים הים-תיכוניים האלה. את הפלסטיות הפשוטה לכאורה אפשר למצוא בעבודות של לה קורבוזיה וגם בעבודות של אדריכלים בישראל בשנות ה-60, שנראה שגם הם היו מושפעים מאותם סוג של מבנים.

Ayia-Thekla Chapel ממוקמת הרחק ממקום יישוב והרחק מהכביש. היא ההפך הגמור מהקניון שכתבתי עליו פעם שעברה שבקרתי בקפריסין. בעשורים האחרונים נבנה אזור נופש כמה קילומטרים בהמשך החוף ומערבית לה. לכיוון מזרח מצויה מרינה שעד לאחרונה היתה קטנה וצנועה, אבל עבודות מסיביות מעידות שהיא הופכת לנמל.

ועל כך ברשימה זו.

ים תיכון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44

אחד הבניינים האהובים עלי בתל אביב נמצא במפגש הרחובות יצחק שדה והמסגר. שני גושי בניין מרכיבים אותו – אחד עיקרי ואופקי ופונה ליצחק שדה ושני אנכי ופונה לרחוב המסגר, היחס בין שני החלקים מוצלח לטעמי. בנוסף, עיצוב הפתחים בחזית בשילוב האלמנט שנועד לרכך את המזגנים בחזית, מעניק גם הוא סוג של חן מיוחד לבניין.

יש כאן למעשה שני בניינים על מגרשים נפרדים, שנבנו ברצף אחד בתכנון אדריכל מקס טינטנר. חלק נכבד מהשטח נטוש ומוזנח, גם בקומת הקרקע המסחרית וגם בקומות העליונות. מפתיע לגלות שבחלק משטח הבניין בוצעה חלוקה לדירות חדר שנראות מוצלחות למדי (אלא אם כן שכר הדירה מופקע).

ועל כך ברשימה זו.

.

57125793_2575221535840746_3020345118512119808_n

בקרוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על סדרת בולי אדריכלות בישראל

"הוצאה של סדרת בולים חדשה על נושא האדריכלות בישראל היא אירוע מעניין הן מבחינה בולאית והן מבחינת ההיסטוריה של היישוב בארץ", כתב האדריכל אליעזר פרנקל בפתח דפדפת שליוותה את סדרת בולי "אדריכלות בישראל" שהוציא "השירות הבולאי" באוגוסט 1974. היתה זו סדרה ראשונה שהוקדשה לאדריכלות בישראל. היא לא התיימרה להציג סקירה תמציתית של האדריכלות בישראל אלא מבנים נבחרים, כאלה בולטים וחדשניים לזמנם. כל אחד מששת הבולים בסדרה הורכב מתצלום מעובד של המבנה ובשובל של הבול הופיע חתך. שמות האדריכלים לא צוינו בבול.

בולים אלה שהונפקו בערכים שונים בין 25 אגורות ל-1.70 ל"י ועוצבו בידי אוסוולד אדלר, הם לדעתי מהיפים שהוציא "השירות הבולאי". ב"ארכיון אדריכלות ישראל" שבמגדל שלום אפשר למצוא את הבולים כולם, כולל השובלים והמעטפות שיצאו ביום ההופעה. בתור אספן בולים לשעבר כשנתקלתי בהם, אז היה ברור לי ששווה להתעכב עליהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

בול

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בעמדת הביטחון שבקצה שדות קיבוץ מסילות

רגע לפני שהערב ירד על העמק ורגע אחרי שתמה הלוויה בבית הקברות של קיבוץ מסילות, יצאתי מהשער והלכתי בשדה לעמדת הביטחון שבלטה בנוף. לעומת השדה שמצפון לבית הקברות וטרם נקצר, מצאתי שהשדה שמדרום ובמרכזו ניצבה העמדה חרוש ושטוח יחסית. מאז 1940 שוכנת כאן העמדה, אלא שאם בשנותיה הראשונות היתה מאוישת, מתוחזקת והיה לה תפקיד במערך הביטחון באזור, הרי שכיום היא נטושה, מוזנחת והתפקיד שהיא נושאת הוא של זיכרון בלבד.

ברוטליזם לא היה אז עדיין בלקסיקון של האדריכלים, אבל המבנה הזה בנוי כולו מבטון חשוף. יש בו גם רובד נוסף שכולל ציטוט מהאדריכלות הרומנטית של חומת ירושלים, כזו שגם אפשר למצוא בבניין בצלאל ההיסטורי. חשבתי שזה יפה שהאדריכל שתכנן את העמדה בחר שלא להזניח את העיצוב החזותי והעניק אופי שקושר אותה לסמל ציוני ולמקום אחר. אבל יתכן שבכלל הבנאים הם אלה שעשו את העיטור על דעת עצמם.

ועל כך ברשימה זו.

.

עמדת ג'ורג'

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ב"מרכז המסחרי החדש" ברחובות הגליל והשרון בתל אביב

"המרכז המסחרי החדש" שהוקם לצד התחנה המרכזית הישנה, הפך למתחם הזנות הגלוי האחרון בתל אביב. לצד הזונות תמצאו כאן עסקים של מהגרי עבודה וגם מרכז אמנות. בקרוב צפוי המקום להימחק לטובת מגדלים חדשים שיכילו תעסוקה, מסחר ומגורים. התכנית נמצאת עדיין בתהליך ורק שבוע שעבר העניקה הוועדה המחוזית זכויות בנייה לחברות יזמיות במתחם, כך שההרס קרב ובא.

האדריכל שלמה גפשטיין היה ללא ספק מהאדריכלים הססגוניים שבנו בתל אביב באותן שנים והוא זה שנבחר לתכנן ב-1938 את המתחם. בסך הכל נבנו ארבעה בלוקים שיועדו בעיקר למלאכה ומסחר, אך בחלק מהם נעשה בשעתו שימוש אחר כמו מלונאות. בשונה ממבני המגורים הבולטים שתכנן גפשטיין במרכז תל אביב, כאן הוא יצר מבנים מודרנים ומאופקים בסגנונם, כשהמייחד אותם היא החזית האחידה החוזרת ומופיעה בכל המבנים.

ועל כך ברשימה זו. 

.

הגליל

הגליל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכנסיית הבטון בכור שבשווייץ

במרחק שעה וחצי של נסיעה דרומה ומזרחה מצוריך, בעיר כור (Chur), הרחק מעם הסגולה חובב הגזענים, הפושעים והגנרלים, ניתן למצוא לפחות שני אתרים שהייתי חייב לראות. האתר הראשון מצוי בכניסה הצפונית, ברחוב Masanserstrasse 161. שם שוכנת כנסיית הצלב הקדוש (Heiligkreuzkirche) הקתולית שבנויה כולה מבטון חשוף.

בנייתה הושלמה ב-1969, בשיאו של הסגנון הברוטליסטי שהצליח להפוך את הבטון לחומר הבנייה הפלסטי המוצלח ביותר שהמציא האדם. המתכנן והמעצב, האדריכל וולטר פולדרר (Walter Förderer), התמחה בבניית כנסיות וגם בפיסול, והקשר בין התחומים מורגש כאן היטב. הבניין פתוח כל שעות היום, הכניסה חופשית וניתן להתרשם מהעוצמה שנוצרת כאן באמצעים אדריכליים פשוטים.

ועל כך ברשימה זו.

.

בארץ אחרת

.

להמשיך לקרוא

מנחה לדב כרמי

ערב הבחירות נראה לי שבשונה מהבחירות הקודמות הפעם אני אלך להצביע. ברור שלא אצביע למפלגה של ליצנים, גנרלים, פושעים או מסיתים לשנאה, אלא כאלה שיפעלו למען כלל תושבי ישראל. לצערי, כשאלה הקריטריונים שאני מציב אז מהר מאד מתברר שאין הרבה מבחר. זו גם ההזדמנות להיזכר באדריכל שביקש ליצור אדריכלות טובה, כזו שמבטאת יצירתיות התואמת את צרכי לקוחותיו וגם את הסביבה ולא חיפש לרדוף אחרי כוח או נוכחות מוגזמת.

לפני כמה ימים כתבה לי האדריכלית עדה כרמי-מלמד: "במקרה מצאתי אתמול מאמר שנכתב על ידי אדריכל מיכאל קון לאחר מות אבי. המאמר מסכם את הישגיו ובמידה מסוימת את אישיותו. ייתכן ותרצה לעשות בו שימוש". לאורך כל השנים היה הטקסט שמור בארכיון אדריכלות ישראל. במהלך העבודה על הספר "אבא שלי, דב כרמי" (הוצאת בבל, עליו כתבתי כאן), הציע האדריכל ד"ר צבי אלחייני שמנהל את הארכיון לשלב את המאמר בספר. בסופו של דבר הוא לא פורסם. קראתי את הדברים שכתב קון, ונראה לי ראוי לפרסם אותם מחדש עם פרסום הספרהקלדתי אותו מחדש ונראה לי שהוא מתפרסם כאן לראשונה.

"מנחה לדב כרמי" הוא מאמר שכתב קון במאי 1963. כאן בחרתי להביא את הגרסה שקון הקליד על נייר הפירמה של משרדו ברחוב פרוג 33 בתל אביב ועותק ממנו היה שמור אצל כרמי-מלמד.

"הם היו קרובים בגיל והם חיו באותה תקופה", מספרת לי האדריכלית ענת קון, הבת. "אבא שלי העריך את דב כרמי והיה לו יחס מאד חיובי. זו היתה תקופה שאגודת האדריכלים היתה תוססת. לפחות פעם בשבוע הם היו מבלים ביחד באגודה. האדריכלים היו נפגשים להרצאות ולדיונים, דברים שחלפו מן העולם. היום אף אחד לא מדבר אחד עם השני, אבל אז זו היתה חבורה של אנשים שהיה אכפת להם". דברי הערכה דומים לאלה שכתב אביה על כרמי, הוא לא הרבה לכתוב לדבריה. "זה לא היה יוצא לו מהשרוול, זה סימן שהוא באמת העריך אותו והרגיש צורך".

.

מנחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במשכן אהוד בהתנחלות איתמר

לפני 7 שנים התכוננתי לפרסם מאמר על בניין ישיבה חדש שהקימו בהתנחלות איתמר. את הפרויקט תכנן משרד "גליל אדריכלים" השוכן בנצרת עילית ושותפים בו האדריכלים שמואל עופר ויעקב קליין. הבניין שנקרא "משכן אהוד" קרוי כך על שמו של רב בישיבה – אהוד פוגל שנרצח עם אשתו ושלושת ילדיהם בביתם ששכן לא הרחק מהאתר בו הוקם הבניין.

לצורך הכתבה ראיינתי את האדריכל שמואל עופר ואפילו צלם מקצועי ומוערך, אדוארד קפרוב, נשלח לצלם מטעם מערכת אתר Xnet. הכתבה לא נכתבה ולכן גם לא פורסמה ומאותו ביקור פרסמתי רשימה על בריכת שכשוך. כעת, בעת ניקיונות לקראת פסח מצאתי את התמונות שצלמתי ב-2012 באירוע חנוכת הבניין בו הייתי. חזרתי לאותן תמונות ושוחחתי עם האדריכל שעדכן אותי בהתפתחויות שהיו מאז.

ועל כך ברשימה זו.

.

שם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הקימרון בעמק בית שאן

"אם המוזות אכן שותקות כשרועמים התותחים – קשה לדעת", כתב בתחילת שנות ה-70 העיתונאי אבי רז בעיתון מעריב תחת הכותרת "אולם מוגן מפצצות". "אך ישובי עמק בית שאן, לא יקבלו את שתיקתן של המוזות כתירוץ למניעת הופעות תרבותיות מהם, גם בימים של ירי ארטילרי והפגזות קטיושות".

קל לפספס את אולם הקימרון היות והוא כולו קבור מתחת לגבעה קטנה לא הרחק מהגבול בין ישראל לירדן. האולם שתוכנן ב-1970 ונחנך רק ב-1977, הוקם בשיאו של משבר ביטחוני, מלחמת ההתשה, בו סבלו יישובי עמק בית שאן מהפגזות מצד ירדן. לעומת זאת, נהנה האזור משגשוג כלכלי ואולמות מופעים נבנו כמעט בכל קיבוץ, עד כדי כך שבעמק בית שאן והירדן שברו שיא ביחס בין מספר מושבים באולמות ומספר התושבים. למעשה יש כאן כפילות מסוימת כי בצמוד לאולם קיים תיאטרון פתוח שנבנה עוד לפניו.

באולם שמכיל 942 מושבים ב-22 שורות, נערכים מופעי מחול, נגינה, זימרה, תיאטרון, תערוכות מתחלפות של יוצרים מהעמק ומהאזור, כנסים, טקסים, כינוסי עובדים והוא משמש את תושבי האזור כולו. הוא תוכנן במשרדו של האדריכל שלמה גלעד, שאחראי היה לרבים ממבני הציבור בקיבוצים בארץ. על הפרויקט היתה אחראית האדריכלית סימונה בר שגיא. מתברר שהיא היתה בעת התכנון בחודשי הריון מתקדמים וקשה שלא למצוא בחצי כדור הזה המכיל בתוכו חיים, דמיון לרחם.

"הקימרון היה תמיד נראה בן חורג ברזומה הברוטליסטי-המודרניסטי המובהק של גלעד", סיפר לי האדריכל ד"ר צבי אלחייני. הוא גם זה שגילה לי שבידי בר שגיא יש מידע על המבנה. "כעת מתגלה שמאחורי תכנון המבנה היתה אדריכלית צעירה בוגרת הטכניון", הוא הוסיף. בעקבות אלחייני התקשרתי כדי לשמוע מבר שגיא את גרסתה לסיפור תכנונו של הבניין, וגם לשמוע את סיפור יחסי העובד והמעבידה. זו אחת היצירות המובהקות ביותר שעוצבו בישראל, ומייצג את התקופה בחומריותו, עיצובו ומהותו.

ועל כך ברשימה זו.

.

מתחת לגבעה מסתתר אולם

.

להמשיך לקרוא

ביום חמישי בערב אירוע מיוחד על באוהאוס שמארגן ישראל גודוביץ

"האירוע הוא בעצם אקזיט שלי אחרי 60 שנה של פעילות בארץ ובחו"ל" מספר לי האדריכל ישראל גודוביץ שארגן אירוע מיוחד וחד-פעמי שיתקיים במרכז ענב בתל אביב ביום חמישי הקרוב, 28.3, כניסה חופשית ואין צורך בתיאום. אין לי אמנם קשר לאירוע, אבל כשגודוביץ מארגן משהו אז אני סקרן לראות מה יקרה. גודוביץ שייך לקבוצה מאד מצומצמת של אדריכלים פראיים (רם כרמי היה הבכיר שבהם) שחוזרים ומאתגרים את החשיבה והפוליטיקה של התכנון. הביקורת והפעילות הערה שלה סופגת לרוב בעצמה ביקורת קשה, אך הלוואי ומספר האדריכלים האלה היה כפול.

לאורך השנים ארגן גודוביץ אירועים שונים כמו תערוכות ותחרויות ושמח להביע את דעתו בפני כל מי שהראה עניין לשמוע. גישתו המגובשת ויכולת הניסוח הגבוהה הפכו אותו למרואיין מבוקש ואפילו לדייר בבית "האח הגדול". כעת, בגיל 85 הוא מארגן אירוע נוסף.

ועל כך ברשימה זו.

.

www.GIFCreator.me_cUeAzU

גודוביץ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב עם רם כרמי בביתו

לפני שמונה שנים ביקרתי בביתו-משרדו של האדריכל רם כרמי שבהרצליה פיתוח. המטרה היתה לשוחח אתו על מגורים מנקודת מבטו האישית. זו היתה מהפעמים הבודדות ביותר שהתרגשתי כל כך לקראת מפגש עם אדריכל גדול, כרמי היה אז בן 80. ההתרגשות שלי אולי לא תרמה במיוחד לשיחה, אבל שמחתי לגלות שאת כרמי זה לא מעניין וכשזורקים לו שאלה גם אם היא קצרה, הוא יפתח במונולוג ארוך שאת סופו לא נראה באופק. ובכל זאת הצלחתי להשחיל את כל השאלות שהכנתי מראש. הקלטתי את השיחה ולאחר מכן שקלטתי אותה וכאן היא מופיעה ללא עריכה.

זו היתה הפעם הראשונה שנפגשנו. אם איתי לא היה לוחץ עלי, אז הפגישה לא היתה מתקיימת (מאוחר יותר פרסמתי באקסנט מאמר שהתבסס על הביקור הזה). עד לפטירתו של כרמי, שנתיים מאוחר יותר, נפגשנו עוד כמה פעמים ואפילו יצא לנו להסתובב בבניין תיאטרון הבימה רגע לפני שסיימו בו את הבנייה. אבל המפגש הראשון היה המרגש ביותר. בחודש הבא יחול יום השנה לפטירתו ולכן חשבתי להביא את תמליל השיחה המלא.

החלוקה בבית פשוטה יחסית: בקומת הקרקע נמצא הסלון, המטבח וגם חדר שינה יחיד. בקומה העליונה חדרי השינה ובקומת חצי מרתף נמצא המשרד.

אמנם נראה שהבית ריק בתמונות, אבל למעשה הוא היה שוקק חיים. רבקה כרמי עסקה בהתחלה בהכנות זריזות לקראת אירוח שהתקיים באותו הערב ובהמשך ירדה למשרד ועבדה עם הצוות. הבת חזרה מבית הספר עם קבוצת חברים שהיו בסלון (באותו זמן כבר ירדנו למשרד והמשכנו לשוחח שם). במשרד למטה עבדו שני עובדים. כרמי פיקח על הכנת מצגת לקראת הרצאה ולאחר מכן המשיך לשולחן העבודה שלו ועם עפרון ענק עשה רישומים לפרויקט חדש. "יש בבית הזה אווירה צעירה", אמר לי כרמי לפני שנפרדנו, "ובשביל אדם בגילי זה טוב מאד לגור בו".

ועל כך ברשימה זו.

.

כרמי

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: