ארכיון מחבר: מיכאל יעקובסון

סיבוב בכניסה המחודשת לבית התפוצות

רגע לפני שהלכתי להצגה בבניין גילמן, עצרתי ממול לראות את השיפוץ שהשלימו לאחרונה בבית התפוצות. המוזיאון כבר היה סגור, אבל מבואות הכניסה היו פתוחות ומספיק שוות כדי להתרשם מהן. גוש הבטון שתכננו במקור האדריכלים אלי גבירצמן ויצחק ישר נחנך ב-1978 ונותר כמו שהיה (חוץ מהאגף הצפוני שהודבר עליו מאוחר יותר). אבל עדיין צריך לטפס אליו בכמה עשרות מדרגות, ונוספה לה עכשיו רק הרמפה הכי ארוכה ורציפה בארץ. כשיש כזו תאורה חזקה אז מסקרן לטפס אל הכניסה לבניין, לגלות שבקצה כבר אין קירות ומסכי זכוכית אטומה אלא מעבר פתוח.

את פרויקט החידוש תכנן אדריכל דני מינץ – מורה וותיק במחלקה לאדריכלות בבצלאל. אתו עבדו גם האדריכלים – אלעד מלמד, ליאורה זבולון, אריאל שפילקה ועמית האס. הם אמנם לא ליוו את הפרויקט לכל אורכו, אבל היו שם בשלבי התכנון.

ועל כך ברשימה זו.

.

ישראלה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון גני דן הנטוש בחיפה

הבניין הנטוש שתפקד במשך ששים שנה כבית מלון בחיפה וכעת ניצב נטוש ועזוב, מייצג היטב את מצבה של העיר. ראש העירייה הנוכחית והמבטיחה מצטרפת לראשי הערים שקדמו לה, אלה שריסקו את חיפה, החלישו את מעמדה ובעיקר את תדמיתה. העליבות שעולה בכל מקום בעיר רק מחזקת את הפנינה שהיתה חיפה עד לפני חמישים. נמל תעופה, נמל ספינות, רכבת תחתית, שני בתי חולים, שתי אוניברסיטאות, טבע שחודר לעיר, אדריכלות מעולה, מוסלמים, יהודים, נוצרים, בהאים – סיפור הצלחה מבטיח שכנראה היה קל מאד להרוס. גם מלונות מעולים לא חסרו בעיר.

ההמצאה של "מאה ימי חסד" היא מיותרת, אלא שראש העירייה הנוכחית אפילו אחרי 400 ימי חסד לא מציגה מהלך של התנערות מהמצב אליו שקעה העיר. מצבו של מלון "גני דן חיפה" מייצג מצוין את המצב הכללי בעיר. זה אמנם נכס פרטי, אך בית מלון סגור הוא לא רק עניין פרטי. שם הרחוב מנוגד אמנם למצב – יפה נוף, אבל מאחורי מילים יפות העליבות לא מצליחה להסתתר.

ועל כך ברשימה זו.

.

יפה נוף

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית המדרש הנטוש במדרשית נעם בפרדס חנה

גולת הכותרת של יצירתה המאוחרת של האדריכלית ג'ניה אוורבוך הוא בניין בית המדרש שתכננה במדרשית נעם בפרדס חנה ונחנך ב-1965. אוורבוך שהיתה מהאדריכליות החלוצות שפעלו בארץ כבר מראשית שנות ה-30 נשכחה עם השנים ועבודתה המפורסמת ביותר היא כיכר דיזנגוף. לעומת אותו מעוז חילוניות עירוני, היא תכננה בשיתוף המהנדס זלמן ברון מבני דת וחינוך באזורים כפריים. בית המדרש בפרדס חנה הוא הגדול והמושקע מבין אותם מבנים. הוא גם היה לנקודת ציון בפרדס חנה כולה, ומבנה ייצוגי לאחד ממוסדות החינוך הייחודיים שהוקמו בארץ.

זו רשימה שלישית ואחרונה על בניינים במדרשית נעם. קדמו לה רשימות על חדרי האוכל ושיכון המורים ואולם הספורט הנטוש.

מאז ננטש בית המדרש לפני 13 שנה, הוא נותר בדיוק כמו שהיה. רק שכבת אבק עבה מכסה על מאות הסטנדרים הפזורים באולם, טיח התקרה התפורר והתרסק בחלקו על הרצפה וגם אבן שהוטחה באחד מחלונות הזכוכית הותירה פתח דרכו חודרים ציפורים שהפכו את בית המדרש לביתן.

ועל כך ברשימה זו.

.

נטוש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הספורט בקיבוץ רמת הכובש עם קיר האמנות של יחזקאל קמחי

אחרי שהסתובבנו בקיבוץ רמת הכובש בבית התרבות, המשכנו אל אולם הספורט שתכנן בשנות ה-70 האדריכל קובה גבר מקיבוץ עין שמר. הוא יכול היה להיות עוד סתם קופסה שהניחו לצד הדשא הגדול, אלא שכיסוי חזית בתבליט בטון ענק שיצר יחזקאל קמחי, חבר קיבוץ יקום, העניקו לבניין את ייחודו. קמחי היה אמן פורה אבל תכלס מה שנותר מיצירתו אלה אותם תבליטי בטון שהוא יצר על חזיתות מבנים, וגם הלוגו של צוותא בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

הכל נגמר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב רופין 51 בתכנון דב כרמי

לכאורה בית דירות ישן, אבל כשמתבוננים במערך הכניסה המרשים ובחלוקה של הפתחים לומדים משהו על תכנון איכותי. כיום מתכננים מבואות גדולות ומפוארות יותר, אבל באף אחת מהן אין את החן וההרמוניה שיצר האדריכל דב כרמי (1962-1905) באותם בתים שתכנן לפני קרוב ל-90 שנה, כמו זה שברחוב רופין 51.

חזיתות הבניין מוסתרות מאחורי עצי פיקוס שאיבדו את הפרופורציות שלהם. ספק אם הבידוד האקוסטי שיוצרים העלוות מכסה על הנזק שגורמים השורשים לריצוף, ליסודות ולתשתיות האחרות של הבית. בגלל שלא ניתן להתרשם מחזיתות הבניין המוסתרות וגם לא מהדירות הפרטיות, אז ההיכרות אתו מצטמצמת לחלקים היותר קרובים.

ועל כך ברשימה זו.

.

זוג

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ארבעה עשר על תמונות אדריכלים

במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. צברתי תמונות שלהם ולפני כמעט שנתיים פתחתי בסדרת רשימות עם אותן תמונות. ברשימה זו מופיעים ח"י אדריכלים שצלמתי וגם ראש ממשלה לשעבר.

זו הרשימה הארבעה עשר (1234567, 8, 9, 10, 11, 12, 13) שנפתחת עם האדריכל טומי לייטרסדורף בחדר הישיבות במשרדו ומסתיימת באדריכל דן איתן לצד שולחן עבודתו. על הקשר בין השניים כתבתי כאן כבר בתמונה הראשונה. 

ועל כך ברשימה זו.

.

#14

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל של תחנת הכוח בחיפה

ההמתנה בחוץ היתה משעממת אז החלטתי להכנס לחדר האוכל שחזיתותיו החיצוניות שיקפו סתמיות וכיעור. אבל היות ויש לי חיבה לחדרי אוכל בקיבוצים אז חשבתי שגם בתחנת כוח אפשר למצוא משהו. ההזדמנות לבקר במתחם המבוצר הזה הגיעה באירועי "באוהאוס חברתי" בשיתוף "בתים מבפנים" שהתקיימו בחיפה לפני כמה שבועות. פתחו אז לציבור אחדים מהבנים היותר מסקרנים בעיר ובנוסף נערכו בהם הדרכות ואירועים חד-פעמיים.

מצאתי אולם מלבני גדול, ששלוש קירותיו אטומים והחזית המוארכת הפונה לים פתוחה לכל אורכה אל הנוף. לקיר אחד הצמידו ארונות עמוסים במדליות וגביעים והקיר הנגדי כוסה בסגרפיטו מרהיב שב-1960 יצר אותו מרדכי גומפל. ציור הקיר צבעוני ומלא חיים אך פגעו בו ללא רחמים לאורך השנים: חלק הרסו לטובת הרחבת הכניסה, התקרה האקוסטית מכסה את חלקו העליון וגם שלטים קטנים נתלו עליו בלי הבחנה. לסיום גם נראה שצבעו אותו בצבעים שקשה לי להאמין שאלה היו הגוונים המקוריים.

נהדר שחברת החשמל השקיעה בציור קיר ייחודי למען עובדיה. יש לו ערך אדיר. אך על חברת החשמל מוטלת האחריות לשמור ולתחזק את הציור. מדובר כאן בחברה משגשגת ובעלת אמצעים שראוי שתשקיע בשיקום היצירה החד-פעמית שברשותה – למען העובדים והתרבות המקומית.

ועל כך ברשימה זו.

.

חחי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הקיבוץ הארצי ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב

הלב הפועם של התנועה הקיבוצית לא היה בקיבוץ הגדול ביותר וגם לא בבירת ישראל, אלא בתל אביב. כמו בצבא גם הוא פוצל לשלושה לפחות: אחד ברחוב סוטין לתנועת הקיבוץ המאוחד, ברחוב דובנוב לאיחוד הקבוצות והקיבוצים וברחוב לאונרדו דה וינצ'י 13 לקיבוץ הארצי. את הראשון והשלישי תכננו בכירי האדריכלים בכל אחת מהתנועות. את זה של הקיבוץ הארצי תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קיןבוגר הבאוהאוס שגם היה אדריכל ראשי ב"מחלקה הטכנית" שהיתה מחלקת התכנון של התנועה, למרות שהוא עצמו גר בתל אביב ולא היה חבר קיבוץ.

הבניין שנחנך ב-1969 הוא לא בניין משרדים טיפוסי. המשרדים בקומות העליונות עוצבו באופן שניתן לאחד ולפצל, וגם הדלתות עוצבו בפתיחות בשילוב רפפות ולוחות זכוכית. בקומת המרתף הוקמו פונקציות שיוחדו לו – חדר אוכל כמו בקיבוץ, מטבח, אולם כנסים וגלריה גדולה לאמנות. הגג תוכנן כחצר פעילות והתכנסות תחת כיפת השמיים – בדיוק כמו בבאוהאוס שם למד מסטצ'קין. "בית הקיבוץ הארצי" שכיום מכונה "בית התנועה הקיבוצית", הוא אחד המבנים המשמעותיים ביותר שתכנן מסטצ'קין שהיה מבכירי האדריכלים שפעלו בישראל. זה לא עוד בניין משרדים של איגוד, אלא מבנה שבאמצעותו ביקשה התנועה הקיבוצית לשקף את דרכה הייחודית בעיר הגדולה.

ועל כך ברשימה זו.

.

זה לא סוף של

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר הישן של קיבוץ בית העמק

ב-1963 נחנך בקיבוץ בית העמק בית ספר ייחודי שהתאים לסביבה שבה הוא הוקם. האדריכל פרדי כהנא שתכנן את רוב המבנים בקיבוץ שאליו הצטרף ב-1954, תכנן גם את בית הספר. לאחר שהמוסד נסגר, הוא הסב אותו לשימושים אחרים כדי שהמבנים ימשיכו ויתפקדו.

קפצתי לשם עם שאול כדי לראות את האולם הרב-תכליתי שנותר כמעט כמו שהיה ואפילו ילדי הקיבוץ שיחקו בו כדורגל. רק הבמה שהיתה באולם ובריכת הנוי בכניסה חוסלו.

ועל כך ברשימה זו.

.

שקט

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בהדריון

בית הספר הענק והנטוש שנמצא במרכז שכונת הדר הוא פצע פתוח באחד האזורים העשירים באדריכלות מעולה, אך כזה שהדרדר למצב עגום שאולי אין שני לו בישראל. אפשר למצוא בשכונה מאות מבנים שתכננו אדריכלים מוכשרים שמרביתם לא ידועים והמבנים שתכננו לא זכו לפרסום. בניין הטכניון הישן הוא פסגת האדריכלות של השכונה, ואולי של חיפה. באירועי "באוהאוס חברתי" שהתקיימו לפני כמה שבועות, פתחו לציבור אחדים מאותם מבנים ובנוסף נערכו בהם הדרכות ואירועים חד-פעמיים.

בחזון של הוגי הטכניון היה להקים מוסד אקדמי ובעורפו בית ספר תיכון מקצועי. בית הספר החל לפעול ב-1928 ורק לאחר כמה שנים שולבו בו לימודים תיכוניים הכפופים לטכניון ומאותה עת הוא נקרא בסמת (ראשי תיבות: בית הספר המקצועי ליד הטכניון).

את המבנים תכננו לאורך עשרות שנים כמה אדריכלים, שאת האחרונים שבהם תכנן בשנות ה-60 האדריכל שלמה גלעד, מבכירי האדריכלים בישראל שפעל בעיקר בחיפה והותיר בה כמה יצירות בולטות וחריגות. כיום מבני בית הספר עזובים ושרופים, והיחיד שעדיין מאוכלס הוא מבנה ה"הדריון" שתוכנן כמבנה זכרון וספרייה בצורת מתומן.

ועל כך ברשימה זו.

.

פסאודואפדרין

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחנות שוקולד בברלין שתכנן בכיר המורים בבאוהאוס

עדות מקורית לעיצוב מ-1928 של אחד המורים המשפיעים בבאוהאוס, יוהאנס איטן (Johannes Itten), אפשר למצוא בחנות שוקולד בברלין. למרות שחלפו יותר מ-90 שנה ולמרות המלחמה, חנות השוקולד של השוקולטייר אריך האמאן (Erich Hamann) שרדה ונשמרה ללא שינוי. אפילו השוקולדים שמרו על האריזות המקוריות. התצוגה היום עמוסה יותר מזו שתכנן איטן, אבל הכל נותר במקומו כפי שניתן לזהות מהשוואה עם תמונות היסטוריות. ניצב במקומו אפילו השרפרף הקטן בפינה שממתין לקונה עייף.

ועל כך ברשימה זו.

.

כמו פרפר לאש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גשר

כבר שנים שחדר האוכל בקיבוץ גשר לא מתפקד, ולמרות זאת היה מפתיע לגלות בפנים סירחון כבד של אוכל מוזר. רק כשפתחתי את אחת הדלתות הגדולות גיליתי שאולם אוכל אחד נותר ריק, והאולם השני הפך למשרד תכנון ענק של חברה סינית שבונה בסמוך מתקן חשמל.

במקור, בשנות ה-50, תכנן את חדר האוכל האדריכל שמואל ביקלס כמבנה בסגנון נאו-קלאסי. אך פחות מעשרים שנה לאחר מכן ולאחר שהמבנה ספג פגיעות ישירות במהלך מלחמת ההתשה, הוחלט להרחיב ולשנות אותו כדי שיהיה גם מקום בטוח והעבודה נמסרה לאדריכלית ארנונה אקסלרוד. היה זה חדר האוכל הראשון שאקסלרוד תכננה בקיבוצים, ומאותה עת ולאורך קרוב לחצי יובל שנים היא תכננה שורה ארוכה של חדרי אוכל לכל אורכה של הארץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

הבהוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני מבנים במכללת אורנים

הסיבוב שהתחיל בשעת בוקר מוקדמת עמד להסתיים. חיפשנו את "בית מרגולין" שהיה אחד הבתים הראשונים שתוכננו במכללת אורנים. בדרך חלפנו על פני כמה מבנים שמצאו חן בעינינו.

מכללת אורנים היא קמפוס להשכלה גבוהה שתוכנן כמו קיבוץ. אתמקד כאן בשני מבנים שתכנן האדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים: תיאטרון פתוח ואולם התעמלות. שניהם עברו לאורך השנים שינויים, אלא שבעוד השינוי בתיאטרון יצא מוצלח, השינוי באולם ההתעמלות הביא לתוצאה עצובה שמייצגת במשהו את מצבה של המכללה.

ועל כך ברשימה זו.

.

בטון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקצה של ארמון תוצרת הארץ המחודש

רשימה 859

יומני היקר, עליתי על הקורקינט ובדרך לקולוסיאום חלפתי על פני מה שנותר מ"ארמון תוצרת הארץ". לא נותר הרבה מהמבנה המרשים ביותר שתכנן האדריכל ריכרד קאופמן, באתר "יריד המזרח" שהוקם בסמוך לנמל תל אביב. רק הקצה של הבניין שרד וכל השאר נהרס. זה היה הבניין שעם חנוכתו ב-1934 קיבל את פניהם של הבאים בשערי "יריד המזרח" שהתקיים כאן בהצלחה מסחררת באותו עשור. למרגלותיו נערכו הטקסים והאירועים החשובים בעיר באותן שנים וגם מאותה רחבה גדולה לא נותר שריד.

לאחר שנים של הזנחה, בימים אלה משלימים את עבודת שיפוץ וחידוש החלק היחיד ששרד מאותו "ארמון" והוא יהפוך כולו למשרדי חברת "אתרים". לא בטוח שהאולם שתוכנן ושימש לתערוכות מתאים היום למשרדים, בעיקר בגלל גובה החלונות שלא תואם למשרד, אבל זה עדיין מרשים.

ועל כך ברשימה זו.

.

חלק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב שלושה עשר על תמונות אדריכלים

במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. צברתי תמונות שלהם ולפני כמעט שנתיים פתחתי בסדרת רשימות עם אותן תמונות. ברשימה זו מופיעים 22 אדריכלים, אדריכל נוף, אוצר, צלם, עורך, סגן ראש עיריית תל אביב ועוד כל מיני שצלמתי.

זו הרשימה השלושה עשר (1234567, 8, 9, 10, 11, 12) שנפתחת עם האדריכלים הגר ושחר צור שצלמתי במרכז ענב באירוע שארגן האדריכל ישראל גודוביץ לשנת ה-100 לבאוהאוס. הרשימה מסתיימת באדריכל פרדי כהנא מבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית שאותו צלמתי בדירתו בקיבוץ בית העמק שבגליל המערבי.

ועל כך ברשימה זו.

.

#13

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במסעדה ירדנית נטושה בצפון ים המלח

בקצה הדרך היורדת מירושלים, רגע לפני שכביש 90 מבצע פנייה דרומה ומלווה את חוף ים המלח, ניצבת משמאל לצומת מסעדה שנטושה כבר עשרות רבות של שנים. המבנה לא גדול במיוחד, אבל האדריכל האלמוני שתכנן אותו דאג ליצור מבנה יוצא דופן בקלילותו, שבו ניתן דגש משמעותי לקשר בין פנים ובין חוץ. המסעדה היא כמו מרפסת אל הנוף, בו נפגש נהר הירדן עם ים המלח וברקע מתנשא הר נבו שבממלכת ירדן.

הישראלים לא השכילו לנצל ולהפיח במבנה הזה חיים. אלא בחרו להקים בחלק אחר בצומת מבנה מסעדה קופסתי ומפלצתי, כזה שמנותק מהסביבה ואטום לה, סוג של מלכודת תיירים שנועדה לסחוט כסף מהמבקרים ולא להעניק להם דבר מערכו של המקום הייחודי שבשעריו הם באים.

ועל כך ברשימה זו.

.

במסעדה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקולוסיאום שהפך למרכז חברתי בכיכר אתרים

המהפך שעבר מבנה הקולוסיאום מרתק. ממועדון שהסקס היה במוקד הוא הפך למקום של תרבות וחברה. התפאורה נותרה כמו שהיתה, החל ממבואה מצופה באבן שחורה ומבריקה שמסמנת את המעבר מהשגרה שטופת השמש אל הזירה האפלה ועד הבמה עליה רקדו בחורות חשופות חזה. אפשר למצוא גם חדר איפור גדול שמכוסה כולו במראות, עמוד מתכת מבריק סביבו קיפצו ונתלו בחורות, בר משקאות שבעורפו קיר המכוסה בתמונות ארוטיות וגם אקווריום ענק מרוקן ממים ודגים. בחדרים שבקומות המרתף מתגלים רבדים נוספים ומחרידים שלא מותירים מקום לדמיון על מה שהתרחש בהם.

בחודשיים האחרונים התקיימה בכמה מהחדרים תערוכה צנועה שאצרה האדריכלית דנה גורדון. קפצתי לראות את התערוכה שתיסגר ביום שלישי (מחר) באירוע פתוח לקהל.

ועל כך ברשימה זו.

.

עוד יהיה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגל-עד בגן הזיכרון בכפר סבא

בשנים שבאו אחרי מלחמת העצמאות, הוזמנו האדריכלים והשותפים אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן לתכנן אנדרטאות ובתי זיכרון לזכרם של הנופלים. אחת האנדרטאות הבולטות שתכננו הוקמה בפינת גן הזיכרון בכפר סבא, עוד לפני שבכלל הוקם הגן. האנדרטה שיצרו וכונתה בשעתו גל-עד, עוצבה כמו מגילה פתוחה ומחופה באבן, כשעצי הגן מהווים רקע והדשא הגדול בסיס.

העיצוב פשוט, תמים ולא מתוחכם, אך הוא היה כנראה חדשני לזמנו, כי שנה לפני כן הציגו צמד האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר הצעה דומה לאנדרטה לנופלים בגן העצמאות בתל אביב שהיתה אמנם קלילה יותר ומאתגרת הנדסית (ניתן לראות אותה כאן). אך כיום נראה שהקווים הרכים תואמים היטב לקווים שעיצבו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור לגן הגדול שמקיף את האתר, שגם 70 שנה לאחר הקמתו הוא אחד היפים והמורכבים בישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

על במותיך חלל

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: