סיבוב בהיכל שלמה בירושלים

חנוכתו של היכל שלמה, משכנה המפואר והמשוכלל של הרבנות הראשית לישראל, ברחוב המלך ג'ורג' 58 בירושלים היה מאורע עם אופי ממלכתי אך גם בעל חשיבות אדריכלית. בעת חנוכתו חלף עשור מאז הוקמה המדינה, והיה זה המבנה המונומנטלי הראשון שבו התאפשר לאדריכלים לנסח שפה ממלכתית מקורית ומקומית במדינה החדשה.

אדריכלי הבניין – מאיר רובין ואלכסנדר פרידמן, שהותירו את חותמם ברחוב שהפך לאחד המרכזיים בבירה, הוכיחו עוד קודם לכן את יכולותיהם היצירתיות בתכנון מבני ציבור ומבני מגורים ובראשם – בית הכנסת ישורון ובית המעלות. אלא שבהיכל שלמה העניקו דגש יוצא דופן לייצוגיות והחגיגיות שטרם נראו כמוה בארץ.

בשנותיו הראשונות היה הבניין מוקד תרבותי-דתי ייחודי ומרכזי בארץ בכלל ובירושלים החצויה בפרט, ומגוון של פעילויות התקיימו בו לציבור. אלא שכיום, למעלה משלושים שנה מאז שהרבנות הראשית עזבה את הבניין, השתנו הדברים ואת מקומה תפסה מכללת הרצוג כשלצדה ממשיכים לפעול מוזיאון יודאיקה ובית הכנסת.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1958)

.

סיבוב במלון בראשית במצפה רמון

מלון בראשית שהוקם ב-2011 במצפה רמון נראה שנוצר כדי להתמקם בכל קצה אפשרי: בקצה הגיאוגרפי של היישוב ועל סף המכתש, בקצה הסקאלה החברתית-כלכלית לעומת תושבי העיירה (אשכול 3 מתוך 10), ובקצה של המאמץ להתמזג בסביבה החומרית הטבעית.

אלא שבמקור תוכנן לקום בשטחו מלון ענק, מונולית בן שבע קומות ובו 400 חדרים וגם פארק מים. רק הודות להתלבטות המתארכת של חברת ישרוטל ביחס לכלכליות של פרויקט במיקום מרוחק ומבודד, התעכב המימוש בעשרים שנה עד שנגנז. אחריו השכילו להכיר ברעיון מלונאי שונה וחדשני ואותו לממש.

התוצאה מהווה הישג למשרד פייגין אדריכלים, ובראשו האדריכל יהודה פייגין (2022-1935), שמתמחה בתכנון בתי מלון כבר ששה עשורים. ההישג בא לידי ביטוי בעיקר בניצול המגרש הנדיר ובניסוח הקונספט הייחודי לעיצוב המלון, שכמוהו לא נבנה עד אז בישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (2011)

.

סיבוב בגבעת קנדה שבשכונת גילה

מבין מתחמי המגורים בשכונת גילה, "גבעת קנדה" נחשבת למבוקשת ביותר. בכל שיחותַי עם תושבי גילה, בעבר ובהווה, חזרו וציינו את גבעת קנדה כסביבת המגורים המוצלחת ביותר, הן בתכנון הדירות, הן באוכלוסייה והן בפיתוח והגינון שאותו מקפידים הדיירים לטפח.

האדריכל זאב שיינברג (יליד וינה, 1936) מציין בשיחה עמו כי העיקרון המרכזי של תכנון המתחם שאותו קיבל לתכנן בסוף שנות ה-70 (האיכלוס התרחש במחצית השנייה של שנות ה-80), היה שונה במהותו ואף מנוגד לעיקרון שהנחה את המתכננים הקודמים שפעלו בשכונה, והתוצאה הוכיחה את עצמה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (שנות ה-80)

.

סיבוב בסמינר הארמני לפרחי כמורה בעיר העתיקה בתכנון אבא אלחנני

מעוניינים להיות כמרים ארמנים? אז מקומכם בסמינר לפרחי כמורה השוכן בקצה הרובע הארמני, למרגלות חומות העיר העתיקה בירושלים. המקום המיוחד שאותו תכנן האדריכל אבא אלחנני ונחנך ב-1975, מסתתר מאחורי גדר וסגור לקהל. רק הודות לקשרים של האדריכלית צפי שלף, מנהלת מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרים, הצלחתי להשיג אישור לסיבוב בסמינר.

היות ומדובר באחת העבודות יוצאות הדופן שתכנן אלחנני בתקופה פוריה בחייו (זמן קצר קודם לכן הושלמה בנייתו של משכן הנשיא בתכנונו), סיקרן אותי לראות כיצד האדריכל שהיה כה רגיש לגיבושה של שפה אדריכלית מקומית, בחר לתכנן מוסד נוצרי בעיר העתיקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1975)

.

מוזמנים לסיור חד-פעמי בשכונת גילה

באופן חד-פעמי אתם מוזמנים לסיור שיתקיים ביום שישי הקרוב, 5.4, בשעה 13:30 במסגרת אירועי "בתים מבפנים", שהשנה יתקיימו במהלך שני סופי שבוע. הסיור יכלול כמה מהמבננים המיוחדים שנבנו במרכז שכונת גילה שבדרום העיר, והוא שונה מהסיור שהתקיים באירוע הקודם לפני שנתיים ונערך בחלק המזרחי של השכונה.

הפעם יערך הסיור בחלקה המרכזי של גילה. הוא יכלול מבננים משנות ה־70, שאותם תכננו האדריכלים רם כרמי, יסקי-גיל-סיון, סלו הרשמן, משה לופנפלד וגיורא גמרמן. הסיור יחשוף את עקרונות התכנון ויבחן את ערכיהם במבחן הזמן. נקודת התחלת הסיור במפגש הרחובות אונטרמן והגננת.

על כך ועל המלצות נוספות לסיורים ב"בתים מבפנים" ברשימה זו.

.

5.4.2024

.

סיבוב בהיכל ולדייר במערה שבג'נגה במרכז איטליה

הנסיעה לא קצרה והדרך מתפתלת בין ההרים. בסיומה של הליכה בעלייה במשך עשרים דקות מתגלה אחד המקומות הייחודיים שמפגיש באופן הרמוני בין אדריכלות ובין טבע. לאתר ישנם כמה שמות האחד הוא Eremo di Santa Maria Infra Saxa וגם Tempio di Valadier על שמו של האדריכל שבטעות יוחסה לו עבודה זו.

המערה מצויה בסמוך לעיירה ג'נגה (Genga) שבמחוז מארקה (Marche), בקרבת העיר אנקונה, שלוש שעות נסיעה צפונה מרומא. היא מורכבת בחזיתה מאולם ענק המעוצב כמו תיאטרון קלאסי. במרכז הבמה שבפתח המערה, נטוע מבנה אבן המתנשא לכל גובהה, כמה עשרות מטרים, בעל תכנית מתומנת ומקורה בכיפת אבץ שקודקודה נוגע בתקרת המערה. תכנון היכל התפילה הייחודי הזה המעוצב בסגנון נאו-קלאסי נערך כל-ידי האדריכל קארלו דונטי (Carlo Donati, 1790-1825) ובהנחייתו של האפיפיור לאו ה-12.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1827)

.

סיבוב בתחנת כוח שהוסבה למוזיאון פסלים עתיקים ברומא

מחוץ למסלול השגרתי של אתרי הביקור שאותם פוקדים מיליוני התיירים ברומא, מצוי מוזיאון יוצא דופן, כזה שמפגיש בין פסלים וממצאים ארכאולוגים בני אלפי שנים ובין תעשייה, טכנולוגייה ואדריכלות מודרנית. תחנת הכוח Centrale Montemartini שהוקמה בלב הרובע העשירי, רובע אוסטיינס, ונחנכה ב-1912 נועדה לייצר חשמל לסביבה התעשייתית שבליבה היא ניצבה. אלא שלאחר יובל שנים הוקמה תחנה אחרת חדישה יותר, וזו הוותיקה נסגרה ונעזבה. שלושים שנה מאוחר יותר, ב-1997, נפתחה התחנה מחדש – הפעם לציבור וכמוזיאון זמני (שהפך לקבוע) לתצוגת פריטים ארכיאולוגים שהתגלו ברומא, המורכב בעיקרו מפסלי אבן פיגורטיביים.

האוסף ענק ומרשים, אך ללא הדרכה ממוקדת אפשר להתעייף במהירות. ועדיין, תחנת הכוח היפה, השתמרה היטב, אולמותיה שטופים באור טבעי, וכל מרכיביה שמזמן שבקו חיים מהווים רקע מקורי לפסלי האבן העתיקים שמבהיקים בלובנם.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1997/1912)

.

סיבוב בבית המדרש הגדול של חסידות ויז'ניץ

תשכחו מצניעות או הסתפקות במועט, בית המדרש החדש שהקימה לעצמה לאחרונה חסידות ויז'ניץ בבני ברק הוא מהגדולים והנוצצים מסוגו בארץ. גודלו של בית המדרש והפעילות התוססת בו מעוררים רושם והתפעלות. מפגן של עוצמה שבו הדגש ניתן על הוד ופאר. תכנית הבניין לעומת זאת נותרה פשוטה וחסרת תחכום או חדשנות, והרי כל מהותו של בית מדרש הוא לחדש חידושים בתורה.

האדריכל אהרן אסטרייכר, אדריכל הפרויקט ובעצמו חסיד בעלז, מתמחה בתכנון בתי מדרש. כמנהגו הקפיד אסטרייכר גם כאן על גימורים קישוטיים – בחזית, בריצוף ובתקרות. אלא שרמת הגימור בעיצוב ובביצוע נראית נמוכה, וקשה שלא להיות ער לסתמיות המסתתרת מתחת לאותה שכבה של איפור כבד.

זהו השלב הראשון והעיקרי של הבניין שעלות הקמתו הגיעה ליותר מרבע מיליארד שקלים. לא פורסם היקף המימון שמקורו בקופת המדינה. בשלב הבא מתוכנן לקום אגף צמוד, שישלים את צורתו הריבועית של הבניין, ויכיל בעיקרו מבואת כניסה מרווחת ומעליה אולם מרכזי לעריכת טיש של ליל שבת ומועדים חגיגיים.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (2021)

.

סיבוב במבואת הכניסה לגימנסיה הרצליה בתל אביב

מדובר באחד מהמוסדות המפוארים בתל אביב, בו לומדים קרוב לאלפיים תלמידים, ועוד כזה שיציין בקרוב 120 שנה להקמתו. בהיבט הפיסי מצבו של בניין גימנסיה הרצליה הוותיק מתקשה להתחרות עם מוסדות החינוך החדשים, הנוצצים והמשוכללים שהוקמו בעיר לאחרונה. ובכל זאת, אם מסתכלים במה שמצוי בקנקן, אז נקודתית התרשמתי לטובה ממגמת אדריכלות וסביבה שפועלת כאן ואותה מרכזת האדריכלית עירית רון.

בניין הגימנסיה הקודם פעל במשך יובל שנים בקצה רחוב הרצל והיה יצירה ייחודית שהפכה לחלק מהמיתולוגיה המקומית. לעומתו, הבניין הנוכחי שהוקם ברחוב ז'בוטינסקי בתכנון האדריכלים ישעיהו ביקל ולאה גינזבורג ונחנך ב-1961, הוא מבנה שמשרה עגמומיות. הוא חסר את הערך העירוני, הפונקציונלי והייצוגי, שנשא הבניין הקודם. בעיצובו הוא דומה למבנה משרדים מיושן ומנוכר, ולא מוסד שבו מתחנך הדור הבא.

מבואת הכניסה הראשית לבית הספר היא אולי אחד המקומות הבודדים בבניין שניתן למצוא בו שאר רוח, כזה שהוא מעבר לכתה/מסדרון. היא מוארת היטב באור טבעי, מהווה נקודת מפגש של כמה צירים בבניין, וגם משולבות בה שתי יצירות אמנות. האחת מבכה את התלמידים והבוגרים שנפלו במערכות ישראל ואותה יצר מורה בגימנסיה, האמן אריה אלואיל. היצירה השניה שאותה יצר בוגר הגימנסיה, האמן נחום גוטמן, מבכה את הבניין ההיסטורי בקצה רחוב הרצל שנהרס לטובת הקמתו של מרכז מסחרי ומגדל, ובכלל מבכה את העלמותה של תל אביב הקטנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1961)

.

סיבוב בחדרי האוכל בקיבוץ בית אורן

הצניעות ובעיקר מגבלה כספית הביאו לכך שבקיבוץ בית אורן שבמרומי הכרמל, פעל חדר האוכל בצריף עץ לאורך כל השנים שבמהלכן ניתן השירות של הסעדה שיתופית, שבעה עשורים. עם סגירת חדר האוכל במסגרת תהליך ההפרטה, הוסב המבנה לאולם וגן אירועים שנקרא "בקתה ביער" וכמעט ולא נערכו בו שינויים.

בקיבוץ הוקם חדר אוכל נוסף, אך לא כזה שיועד לחברים, אלא לאורחים בלבד, כאלה שהתארחו בבית ההבראה שנוסד בקיבוץ סמוך להקמתו. בשונה מהצריף, את חדר האוכל מ-1961 תכנן האדריכל שמואל ביקלס (מילק), אדריכל המחלקה לתכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד. הוא יצר כאן מבנה ייחודי, שבו ניתן דגש לקשר בין אולם ההסעדה ובין הנוף המרהיב הנשקף מהכרמל.

ביקלס היה "אדריכל הבית" של הקיבוץ במשך 35 שנה. הוא ערך את תכנית המתאר הראשונה עוד ב-1940, תכנן בה מבני ציבור ובראשם את היכל הכרמל (שנשרף), כאמור את חדר האוכל בבית ההבראה, וכן את מבנה המועדון והספרייה שבמרכז הקיבוץ. הוא גם התאים לטופוגרפיה המקומית את תכניות דגמי המבנים החזרתיים שהתקבלו מהמוסדות המיישבים. עוד בקיבוץ תמצאו את פסל "שילוב הדורות" (1946) שיצר הַפַּסָּל דוד פולוס.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1961)

.

סיבוב באוהל יזכור ביד ושם

גם אם בולטת ההשראה ממאוזוליאום ברומא שהוקם שנים אחדות קודם לכן, הרי שאוהל יזכור ביד ושם בירושלים הוא עדיין אחד המבנים המונומנטליים הייחודיים שנבנו כאן. מרכיב ייחודי בו הוא הניסיון המקומי המוצלח לנסח באמצעות חומר, צורה וחלל, שפה מופשטת לזיכרון, כזו שנעדרת אפקטים ראוותניים ומוצגים מוחשיים (ההיפך מאותם אתרים שתכנן ביד ושם בהמשך ובשכנות האדריכל משה ספדיה).

גם תהליך תכנונו של אוהל יזכור לא היה שגרתי, והצביע על שאיפה למצוינות. לצורך כך, הוזמנו שני משרדי אדריכלים כשרוניים לשתף פעולה האדריכלים אריה אל-חנני, אריה שרון ובנימין אידלסון (שלושתם לימים חתני פרס ישראל), וכן שילוב האמנות באדריכלות בידי האמנים בצלאל שץ, דוד פלומבו, קוסו אלול ואהרון כהנא.

מאז שנחנך אוהל יזכור ב-1961 הוא איבד חלק ממעמדו. שינוי מסלול המבקרים והפנייתם למוזיאון החדש, פגעה בו משמעותית ולמעשה פלטה אותו משרשרת אתרי הביקור ביד ושם, ובכל ביקור בו אני מוצא שמזניחים אותו עוד קצת.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1961)

.

סיבוב בקונסרבטוריון בבאר שבע בתכנון יעקב רכטר

בשיאה של הצלחתו המקצועית תכנן האדריכל יעקב רכטר במסגרת משרד רכטר-זרחי-פרי את הקונסרבטוריון בבאר שבע שנחנך ב-1970. היה זה מבנה התרבות השלישי והאחרון שתכנן המשרד בבירת הנגב, לאחר שקדמו לו בית העם וקולנוע אורות.

בעיצובו הקונסרבטוריון הוא אחד המוקדמים בארץ אותם ניתן לשַׁייך לטיפוס מבני מבצר ונבנו בעיקר בשנות ה-70 וה-80. מבנים אלה מסתגרים בתוך עצמם ועיקרון השקיפות שאפיין לרוב את האדריכלות בישראל עד אז, לרוב בזו הציבורית, התמסמס. השינוי שיקף את האווירה בישראל הגדולה של אחרי מלחמת ששת הימים. צורתו הייחודית של המבנה המונומנטלי השפיעה על מערך ועיצוב החדרים שבפנים המבנה, והתוצאה היא מגוון של חדרים ומעברים עם קירות זוויתיים ובלתי צפויים.

לאורך השנים העמיד הקונסרבטוריון מוסיקאים רבים מבין ילדי באר שבע, כאלה מקצועיים ובכירים כמו שמואל אלבז ואבי אביטל וגם חובבים כמו צביקה הדר. המבנה עצמו לא עבר שינויים מאז נחנך לפני 54 שנה, והוא נותר כמו שהיה על פרטיו.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1970)

.

סיבוב על שני קירות אמנות מקרמיקה שיצר משה סעידי במוסדות חינוך בבאר שבע ובחדרה

שני קירות האמנות הגדולים שיצר האמן משה סעידי בחזיתות מוסדות חינוך בחדרה ובאר שבע, מתייחדים בשילוב של צבעים על הקרמיקה שבצבעי האדמה. אלה עבודות מאוחרות שיצר סעידי, זו בחדרה מ-1999 וזו בבאר שבע מ-2002. על אף שהן השתמרו מצוין, הצבעים שהיו מבחינת סעידי בגדר ניסיון, דהו בשמש, נשטפו בגשמים וכמעט ונעלמו.

בשתי העבודות פונה סעידי לילדי המוסדות וכמו מעודד את הצופים הצעירים בדרכם. בעבודה שהותקנה על חזית אולם הספורט הוא עוסק בפעילות גופנית, ובזו שהותקנה בכניסה למוסד לנערות חוסות הוא עוסק בערכם של קשרים משפחתיים, חברתיים ומורשת.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (2002)

.

סיבוב בשיכון העובדים הטכניים של מכון ויצמן ברחובות הנטוש ולקראת הריסה

ב-1962 הוקמה לצד מכון ויצמן למדע שכונה קטנה לעובדים טכניים של המוסד היוקרתי. יוזמי השכונה ביקשו לאתגר את התכנון האנונימי והסתמי, ולהצמיח סביבת מגורים שתעודד את גיבושה של קהילה קטנה ותציע בינוי בפארק. לכן נערכה תחרות שבה זכתה הצעתם של שני אדריכלים צעירים – אריאל מייזליץ ושלמה פלד. ההשפעה של האדריכל לה קורבוזיה היתה מובהקת ומייזליץ מודה בכך גם למעלה מ-60 שנה לאחר שתכנן את הפרויקט.

כעת, ניצבים בתי השכונה נטושים ולקראת הריסה. היות ועם פרוץ המלחמה בנייה חדשה בארץ הופסקה בגלל מחסור בעובדים, יש מי שמציע לשכן בשכונה את המפונים מיישובי עוטף עזה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1962)

.

"אדריכל בקיבוץ" ספר חדש שערכתי ומוזמנים לשני אירועים בהשתתפותי

עבודה ארוכת שנים על ספרו של האדריכל ויטוריו קורינלדי הגיעה לסיומה בשעה טובה. קורינלדי יליד מילאנו, איטליה, נמלט כילד מעיר הולדתו עם החלת החוקים האנטישמים. בסאו פאולו שבברזיל אליה הגיע עם משפחתו הוא בגר, רכש את השכלתו המקצועית ולאחר נישואיו בחר להגר לישראל ולהצטרף לקיבוץ ברור חיל שבצפון הנגב. לאורך השנים היה אדריכל בכיר במחלקה לתכנון של התק"מ, עד להתפרקותה. שקיעת קיבוצו הובילה אותו גם למהלך עזיבה וחזרה לחיים עירוניים.

בשבוע הבא יערכו בתל אביב שני אירועים שבהם אשתתף עם קורינלדי: ביום שני 5.2 יתקיים בבית ליבלינג (אידלסון 29, 18:30) אירוע שיעסוק במבני הציבור שבקיבוצי עוטף עזה – שאת רבים מהם תכנן קורינלדי. ביום שישי 9.2 יתקיים בבית אריאלה (שאול המלך 25, 10:30) אירוע לכבוד הספר "אדריכל בקיבוץ".

ועל כך ברשימה זו.

.

2024

.

סיבוב במעבר הולכי הרגל שבין רוטשילד, יבנה ואחד העם

כבר במהלך שנות ה-70 תוכנן שטח עם זיקה לציבור בין הבניינים שבין שדרות רוטישלד והרחובות יבנה ואחד העם. אלא שבמשך השנים הוא נותר מגרש חנייה. בשנת 2000 תכנן האדריכל גלעד דובשני את עיצוב המעברים הפתוחים לציבור שנקבעו בתב"ע כאזור עם זיקה להולכי רגל. אלה כללו ספסלים מוצלים, שתילה של שדרות עצי צל, תאורת רחוב וביתן שבמרכזו מזרקת מים.

סיבוב במקום מגלה שלא הרבה נותר מאותו חזון של ניצול החצרות העורפיות של הבתים. בניגוד לתב"ע השתלטו עסקים על חלקים נכבדים מהשטח, הצרו משמעותית את השטח הפתוח והקימו גדרות מסוגים שונים, הביתן מתפורר והמזרקה מושבתת כבר שנים. כתובות גרפיטי רוססו על כל הקירות והמקום משרה אווירה לא נעימה ולא בטוחה למעבר. את התמונות העברתי לעירייה, ששלחה פקחים לקראת השבת השטח כמתוכנן.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (2000)

.

סיבוב במלון דיויד אינטרקונטיננטל תל אביב

האטריום הגבוה והרחב שמתגלה בלב של מלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, הוא אחד מהאולמות הגדולים והמרשימים שנבנו בארץ. אולם ענק כזה תמצאו גם במלון קודם שתכנן האדריכל יהודה פייגין לאותו היזם בים המלח וכאן הוא חזר והשתשמש בגישה דומה.

ב-1999 נחנך המלון ברחוב קויפמן 12, סמוך לטיילת שלחוף הים, לשוק הכרמל ולנווה צדק. מאז חנוכתו, חצי יובל שנים מאוחר יותר, לא נבנה עוד בתל אביב מלון גדול (600 חדרים) ומשוכלל דומה לו. כשהאמון בתיירות בישראל הולך ופוחת, וגם המדינה שוקעת בחוסר אטרקטיביות לאורחים (וגם לתושביה הנאמנים), אין פלא שיזמים מעדיפים את הכסף המהיר שבא ממגדלי מגורים על פני התיירות הלא יציבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1999)

.

סיבוב במרפאת כללית ברחובות בתכנון אריה שרון ובנימין אידלסון ובעוד כמה מבנים לאורך הרחוב

הקשרים ההדוקים שיצרו אדריכלים אחדים עם ההסתדרות באמצע המאה הקודמת, הביאו להם שפע של עבודה, בעיקר בתחום הבריאות עבור "קופת חולים". הודות לאותם קשרים האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון תכננו שורה ארוכה של בתי חולים, בתי הבראה ומרפאות. הקשרים וההתמחות שפותחו ושוכללו הביאו עבודות בהמשך גם לבנו ונכדו של שרון.

המרפאה המחוזית שתכננו שרון ואידלסון במפגש הרחובות רמז ורוז'נסקי ברחובות, נחנכה ב-1965. יחסית למבני בריאות אחרים שתכנן המשרד היא קטנה, אך ברחובות בניין המרפאות הוא ממבני הציבור העירוניים הגדולים והבולטים שנבנו בה עד אותה עת (עבודות רבות שתכננו האדריכלים מצויות גם במכון ויצמן שבצפון העיר).

רחוב רמז שממשיך ומשנה את שמו לרחוב לוין אפשטיין ומסתיים כששמו הופך לרחוב בית הפועלים, זרוע לאורכו במבני ציבור, בעיקר כאלה שהקימה ההסתדרות.

ועל כך ברשימה זו.

.

1965

.