ארכיון מחבר: מיכאל יעקובסון

סיבוב במוזיאון העתיקות הגאלו-רומי בליון

לנוסעים לליון: עתיקות של רומאים יש לנו בישראל כמו זבל ולכן העניין לבקר במוזיאון שמוקדש לממצאים ארכאולוגים מהתקופה הרומית הוא לא מה שמשך אותי, אלא הבניין. האדריכל ברנרד צרפוס (Bernard Zehrfuss) היה מבכירי האדריכלים הצרפתים במחצית השניה של המאה העשרים, תואר שניתן לו בקלות הודות לחידושים המורפולוגים והטיפולוגים שיישם בעבודותיו השונות.

כאן למשל יצר צרפוס מוזיאון בו ניתן דגש ליצירת קשר הדוק לאתר בו הוא הוקם באמצעות עיסוק בגלוי ובנסתר, בזמן, בתנועה, באור ובחומר. בהיבט התפקודי תכנן האדריכל למבקרים מסע אל בטן האדמה שתחילתו בין הממצאים הנבחרים וסופו במחסן העתיקות וביציאה אל האתר עצמו. הבניין, Musée gallo-romain, נחנך ב-1975 ומייצג את אחד משיאיו של תחום תכנון המוזיאונים, תקופה בה אדריכלים ביקשו להתמודד באופן מעמיק עם השאלה מהו מוזיאון ונמנעו מלפתור את העניין בפרויקט מרהיב וסתמי.

ועל כך ברשימה זו.

.

חלון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקניון מגה אור החדש והראשון באריאל

רק לפני חמש שנים הבטיח רמי לוי שיפתח תוך שנתיים ששה קניונים. הקניון במבשרת שכתבתי עליו כאן נפתח במועדו ובעקבותיו נשלחו אנשים למעצר. לאחרונה נפתח הקניון באריאל, הראשון בהתנחלויות בשומרון. הקניון שוכן על מגרש של 32 דונם כשחלקו הגדול משמש לחניון. הוא ממוקם בין אזור המלאכה הוותיק ובין הכביש ההיקפי – זה שמקשר בין הכניסה ליישוב שבמערב ובין הקמפוס האקדמי המכונה אוניברסיטת אריאל השוכן במזרח. את הקניון תכנננו במשותף האדריכלים ערן זילברמן ואלכס פריאון. פריאון מתמחה בתכנון סופרמרקטים וזילברמן במרכזים מסחרים ומבני חינוך שעל שניים מהם בכפר סבא כתבתי באקסנט.

שיחה עם האדריכל חושפת את הרעיונות והשיקולים שבבסיס התכנון, החל מפריסת המבנה במגרש ועד לפרטי הגימור הקטנים. המאפיין המרכזי של הקניון הוא בגנריות שלו. לא מדובר בקניון ייחודי או כזה שמנסה לחדש בתחום, אלא במרכז מסחרי שכמוהו תמצאו גם בערים אחרות – חדרה או בית שמש. האדריכלים והיזמים שונים אבל רמת ההעזה זהה. אפילו בהיבט המסחרי אין הפתעות: בקצה האחד סניף גדול של רמי לוי שיווק השקמה. אחריו מאורגנים בשורה ישרה סניפים של רשתות כמו רנואר, צומת ספרים, ללין, אופטיקה הלפרין, קפה גרג ובקצה השני מגדל משרדים ובו בין השאר מרפאות שירותי בריאות כללית. ובכל זאת המקום מעורר עניין, כי בכל זאת מדובר בקניון ראשון בהתנחלויות.

ועל כך ברשימה זו.

.

אספקלריה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית קאהן במפגש הרחובות לואי מרשל ובודנהיימר

במפגש הרחובות בודנהיימר ולואי מרשל שבצפון תל אביב יש בניין אחד בולט וצבעוני שתכנן עבור משפחתו האדריכל סלו הרשמן (מתכנן הסינמטק). קל לפספס את הבניין שנמצא מולו – בניין מגורים משותף שתכננו האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן (מתכנני בית הפירמידה ומגדל המגירות בבאר שבע, ספריית בית אריאלה ובית דני בתל אביב). הבניין שתוכנן ב-1970 מייצג את המאפיינים של עבודתם כמו פירוק התיבה המודרניסטית ויצירת פתחי הצצה אקראיים בחזית. משרדם של השניים שכן ברחוב הסמוך ולופנפלד בעצמו בנה לימים את בית משפחתו ברחוב המקביל.

בית קאהן שקרוי כך על שם המשפחה שבנתה וגרה בו, מייצג את גישתם הייחודית של לופנפלד וגמרמן שלכל אורך דרכם נמנעו מלשכפל מוצרי מדף. לבניינים שיצאו תחת ידם העניקו השניים אופי מיוחד שהעיד על התלהבות, סקרנות והעזה, הם התחילו עם בתי מגורים לערבים ב-1960 וסיימו את המילניום ואת הקריירה עם מרכז תרבות ומוזיאון בצורת פירמידה באשדוד.

ועל כך ברשימה זו.

.

כותל המזרח (צילום ועריכה: חגי פרגו)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ביד יערי שבגבעת חביבה בתכנון חיליק ערד

בדרך לפגישה בעמק חפר קפצתי לביקור ביד יערי שבגבעת חביבה. בית יד יערי כולל משרדים, ארכיון מוזיאון ואתר זיכרון שתכנן האדריכל חיליק ערד ונחנך ב-1983. 35 שנה לאחר חנוכתו הוא נותר ללא שינוי של ממש, אי של זיכרון לאידאולוגיה הנועזת שייצגו חברי השומר הצעיר במאה שעברה.

ועל כך ברשימה זו.

.

חזק ואמץ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונה שתכנן בליון האדריכל טוני גרנייה

מי שמתעניין בעיירות הפיתוח בישראל וירצה לחפש את מקורות ההשראה של המתכננים, יוכל למצוא אותן בין השאר בשכונת מגורים שתכנן האדריכל ומתכנן הערים טוני גרנייה (Garnier, 1948-1898) בעיר ליון שבצרפת. אור אוויר ושטח נרחב, ניקיון, בריאות ונוחות היו העקרונות מאז אמצע המאה ה-20 שיושמו בדיור הציבורי בצרפת. אך דרישת הרשויות להזדרז בתכנון והמגבלות התקציבית באו לא פעם על חשבון האיכות, והתוצאה היתה הבלוקים האפרוריים. אך מי שבישר את התכנון המודרני בצרפת היה גרנייה שהגה ערים חדשות, כאלה שמתוכננות מראש עם דגש על איכות סביבה, תנועה, סדר וארגון.

ב-1904 פרסם גרנייה את תכניתו הרעיונית לעיר תעשייתית חדשה, וב-1917 לאחר שתכנן בליון מבני ציבור מרכזיים, קיבל את ההזדמנות לממש את הרעיונות העירוניים החדשניים שהגה ונחשבו עד אז לאוטופיים. במאה ה-19 הפכה ליון לעיר תעשייתית הודות לאזור תעשייתי גדול שהתמסד לאורך הנהר (ובחלק משטחו נפתח מוזיאון קונפלואנס עליו כתבתי כאן שבוע שעבר). נהירת עובדים לעיר דרשה הקמת דיור מתאים, ובעקבות זאת קיבל גרנייה מהעירייה הזמנת עבודה לתכנן שכונת מגורים ברובע השמיני, אזור שהיה עד אז שטח חקלאי עם מבני חווה בודדים. הוא תכנן בשכונה עשרות מבני מגורים משותפים, דומים זה לזה, כששדרה רחבה עם חזית מסחרית חוצה את האזור. ב-1985 נפתח בשכונה "מוזיאון אורבני".

ועל כך ברשימה זו.

.

הרחובות ממריאים לאט

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במוזיאון קונפלואנס בליון בתכנון קופ הימלבלאו

התרגשתי לבקר בפעם הראשונה בפרויקט של משרד האדריכלים האוסטרי Coop Himmelb(l)au. התערוכות במוזיאון קונפלואנס (Musée des Confluences) עוסקות בטבע, במדע ובאנתרופולוגיה והוא שוכן במרכז העיר ליון שבצרפת. השנה מציין משרד האדריכלים המפורסם חמישים שנה להקמתו והמוזיאון בליון שנחנך ב-2014 הוא עבודתם הגדולה והמשמעותית האחרונה לעת עתה באירופה. לאחרונה השלים המשרד את משרדי הבנק המרכזי האירופי בפרנקפורט ובשנזן שבסין השלימו מוזיאון לאמנות עכשווית שמתוכנן בגישה דומה.

המראה העתידני של המוזיאון הוא תוצאה ישירה של אפקט בילבאו. צורתו מדמה בעל חיים של מתכת, בטון וזכוכית שנראה כמו מהלך על הקרקע ומתבונן מקצה היבשת על מפגש הנהרות סון ורון המתאחדים וזורמים ממנו והלאה עד לים התיכון. כשמתכננים ככה אז אין פלא שהפרויקט הופך לנקודת ציון בולטת בעיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

העיר באפור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכדים בתכנון זאב רכטר

כמעט מאה שנה לאחר שנבנה עדיין נותר שלם "בית הכדים" שתכנן האדריכל זאב רכטר (1960-1899) במפגש הרחובות נחלת בנימין ורמב"ם בתל אביב. כל הכדים למעט אחד נותרו במקומם והם ניצבים בחזיתות בנישות מיוחדות שעיצב להם האדריכל. הבניין אמנם מוזנח וחלקו נטוש כבר שנים, אבל עדיין הפאר והתכנון המושקע ניכרים היטב בחזיתותיו. בכלל חזיתות אלה מייצגות פרק משמעותי בתולדות האדריכלות בישראל ובפרט בקורות יצירתו המקצועית של רכטר שהיה מאבות אדריכלות ישראל. חשיבותו של הבניין עולה הודות לעובדה שמדובר בבניין הראשון שתכנן כאדריכל עצמאי בהיותו בן 25.

רכטר סלד מבית הכדים מהרגע שנחנך ב-1925 בהזמנתו של הסוחר דב בריש רוזנברג. על סלידתו מעידים עד היום קרובי משפחתו. תוך עשור מעת בנייתו היה רכטר ממובילי הסגנון הבינלאומי בארץ והמבנים האקלקטים נחשבו בעיניו ובעיני עמיתיו לארכאיים. מיקומו הבולט ועיצובו הייחודי של בית הכדים הקשו על מאמציו של רכטר להתכחש לו, והוא ככל הנראה מהבודדים ששרד מהמבנים שתכנן בסגנון.

ועל כך ברשימה זו.

.

יש לפעמים שריק על המרפסת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגני קטמון

שינוי משמעותי בתכנון סביבות מגורים ביצע האדריכל זאב שיינברג כשחנך ב-1995 את פרויקט גני קטמון בירושלים. בשיחה עמו הוא מנמק ומתאר את המהלכים שהובילו לבחירת הרעיון ליצור במתחם בשטח של 21.8 דונם, טבעת של מבנים המפנים את גבם לסביבה ההיקפית ופונים אל גן פנימי. שכונות מהסוג הזה הרתיעו אדריכלים רבים שניסו להילחם בתופעה שפגעה לטענתם בסביבה העירונית ויצרה קהילות סגורות ומסתגרות.

לאחר שחודרים מבעד לחומה הגבוהה שהפרויקט מפנה לכיוון רחוב רחל אמנו, מתגלה הגן הציבורי המטופח שבמרכזו. כך גם נחשפת העובדה ששיינברג נמנע מלתכנן מבנים חוזרים, אלא כל בניין במתחם תוכנן באופן מעט שונה. כיום קשה לדמיין שבאתר הזה ממש פעל במשך עשרות שנים אצטדיון הכדורגל של קבוצת הפועל ירושלים, מקום שמשך אליו מידי שבת עשרות אלפי אוהדים. הם כולם נעלמו לטובת השקט והרוגע שמאפיין את הסביבה כיום.

ועל כך ברשימה זו.

.

לא יתחילו בלעדינו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין ברחוב מנדלסון 4 בתל אביב

אחרי פגישה במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב יצאתי לרחוב פילון ובהמשך ברחוב מנדלסון הסמוך נתקלתי בבניין מספר 4. דקל הוושינגטוניה הוותיק שנשתל בחזיתו הוא נקודת ציון ברחוב שמושכת תשומת לב. גם המעקה המחורר שנעשה בו שימוש במרפסות הוא יוצא דופן. כשמתקרבים מגלים את הכנמליסה שהושקעה בה בעבר תשומת לב והזנחה בהווה.

את הבניין שבנייתו הושלמה ב-1937 תכננו צמד האדריכלים מרדכי זברודסקי ויצחק בונה. באותן שנים התמחו השניים בעיקר בתכנון בנייני מגורים משותפים וגם קצת בתכנון מבני ציבור. הבניין הזה הוא מהמוצלחים שתכננו.

ועל כך ברשימה זו.

.

כניסה לבית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב שמיני על תמונות אדריכלים

לפני כמה חודשים התחלתי להציג כאן סדרת רשימות עם תמונות שלא אדריכלים שצלמתי, לרוב לצורך כתבות ורשימות או סתם במקרה. 31 אדריכלים, אדריכלי נוף, מעצבת פנים וגם אמן אחד מופיעים כאן.

זו רשימה שמינית (1234567) והיא נפתחת עם האדריכל אמנון רכטר וצוות משרדו, שיחד עבדו על הצעה לחידוש כיכר אתרים. את הרשימה חותמים בני הזוג האדריכלים דן איתן ורות להב-ריג, אותם צלמתי בביתם בהרצליה פיתוח.

ועל כך ברשימה זו.

.

8

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על בניין גרפוליט בנווה שאנן

החזית הייחודית של בניין חברת דפוס גרפוליט בשכונת נווה שאנן בתל אביב היא מהבולטות באזור. מפתיע לגלות כי ברחוב הסמוך חוזרת ומופיעה החזית, אלא שמדובר באגף נוסף של אותו בניין השוכן על מגרש בצורת האות ר'. מאחר ובעלי הבניין לא הצליחו לרכוש את הבניין הפינתי שנותר על תילו, נוצר המבנה השוכן על שני רחובות.

האדריכל צבי גבאי שתכנן את הבניין כנראה ייזכר בעיקר בגלל "מגדל נוה צדק" שבולט בינתיים בנוף עד שיבנו את שאר המגדלים בסביבה. גבאי תכנן את בניין "דפוס גרפוליט" ומערכת המגזינים של "ידיעות תקשורת" בהזמנתו של עודד מוזס. מערכת המגזין נדדה מזמן אך המגזין עצמו עדיין מודפס כאן מידי שבוע. שלושים שנה לאחר הקמת הבניין, הוזמן גבאי על ידי נוני מוזס, בן משפחה אחר, לתכנן את בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון.

ועל כך ברשימה זו.

.

הגר"א פינת בני ברק (צילום ועריכה: חגי פרגו)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית פריד ברחוב אחד העם בתכנון זאב רכטר

הבניין האהוב עלי בתל אביב מהסגנון הבינלאומי הוא זה המכונה "בית פריד" שתכנן האדריכל זאב רכטר ב-1937. היה זה בשיאו של הסגנון ושיאו של שגשוג כלכלי בארץ ישראל. תוך חמש שנים נבנו בעיר ובסביבתה הקרובה אלפי בנייני מגורים משותפים ורכטר שחזר מלימודים ברומא ובפריס, השתלב בהצלחה בתכנון והיה לאחד מהאדריכלים הבולטים.

כבר 81 שנים שבמפגש הרחובות אחד העם, החשמונאים ובורוכוב ניצב "בית פריד", מרחק של עשרות מטרים בודדים משדרות רוטשילד. הבניין הוא קופסה פשוטה, אך באמצעות כמה מהלכים העניק לו רכטר את ייחודו ואת איכויותיו שבזכותם הוא כל כך אהוב עלי. מוזר שעד היום לא כתבתי עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

בעיר הזאת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרייה הנטושה בגבעת חביבה וגם פרס רזניק

מעמדן של הספריות הדרדר בעשור הקודם ואחת הספריות ששילמה על כך מחיר יקר היתה הספרייה של תנועת השומר הצעיר והקיבוץ הארצי. את בניין הספרייה הייחודי שהוקם לאחר הקמת המדינה בשטחו של בסיס בריטי, תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס.

מספר מהמבנים המעולים שתכנן מסטצ'קין מצויים כיום בסכנה ולא זוכים לתשומת הלב הראויה להם. במרכז חינוכי כמו גבעת חביבה הייתי מצפה לגלות שהמבנה שהיה לראשון שהקימה התנועה במרכז החינוכי-אידאולוגי שלה ימשיך לפעול, אך בישראל "ישן מפני חדש תוציאו" וזה דינו של הבניין הזה.

ועל כך ברשימה זו (וגם על הזוכים בפרס רזניק לאדריכל צעיר).

.

המבצר הריק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית קלמרו ברחוב ראש פינה 26

לפני עשר שנים השתתפתי בסקר מבנים לשימור בסביבת נווה שאנן. בהתחלה היינו בטוחים שיהיו עשרים או שלושים מבנים. כבר בשלב הראשון שיצאנו לשטח התברר שרק בחצי רחוב הגענו למספר שקבענו. בסופו של דבר סקרנו 220 מבנים, ואת הסקר לקחו בעירייה וכנראה זרקו לפח. את השכונה הכרתי מצוין עוד בתור ילד כי פקדתי בקביעות את חנות הספרים המשומשים תגא ששכנה ברחוב סלומון ואחר כך בהגר"א. בכל מקרה, בעקבות ההיכרות האינטימית עם כל אחד מהמבנים בסביבה, קשה לי שלא לחזור ולהתעכב לפחות על חלק קטן מהם. בעבר כתבתי כאן בעיקר על היבטים חברתיים בנווה שאנן, כאלה של מבקשי המקלט, (הסתובבתי אז בשכונה עם רוני). ברשימה זו ובאלה שאפרסם בהמשך אתמקד בבניינים.

בית קלמרו שנבנה ב-1935 במפגש הרחובות ראש פינה, איילת השחר והגר"א, נכלל בתכנית השימור של עיריית תל אביב והוא מגודר כבניין לשימור מחמיר, ולכן אסור לערוך בו שינויים החורגים מהתכנון המקורי כמו גם להוסיף קומות. תכנן את הבניין האדריכל אריה כהן שתכנן בנווה שאנן כמה מהמבנים הבולטים ביותר. כהן לא בנה מבנה סטנדרטי אלא ניצל את מיקומו הייחודי של המגרש במפגש רחובות ויצר מבנה מעוגל המתייחס לרחובות השונים שבדופנות המגרש. למרות ייחודו, ולמרות איכות התכנון, הבניין כמו כל המבנים בסביבה סובל מהזנחה קיצונית. מאז נפתחה התחנה המרכזית הישנה בקצה השני של השכונה ב-1941, הדרדר הרחוב בכל היבט, היות ומרבית האוטובוסים עברו ברחוב ראש פינה בדרכם מהכניסה לעיר אל התחנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

אינטרנשיונל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפסל אביב בשדרות רוטשילד

בחודש האחרון יצא לי להסתובב ולהתעכב במרכז השדרה ומפגש הרחובות רוטשילד ובר אילן על הפסל "אביב" שיצרה דרורה דומיני ב-1989. היות והפסל נצבע לאחרונה בצבע שמזכיר קירות בבית חולים, התקשרתי ולשאול אותה מה דעתה ואם העניין היה בהסכמתה. באותה הזדמנות כבר שאלתי עוד כמה שאלות בעיקר כאלה העוסקות בפסל עצמו, מהותו, תהליך העבודה וכו'.

העבודות של דרורה מעוררות עניין ודיון. כדי להכיר בעומק איכותם יש גם להכיר פרקים בתולדות האמנות שלא תמיד ידועים, כמו גם הנושאים שמעסיקים אותה באופן אישי. כילידת קיבוץ מרחביה (1950) חלק גדול מעבודותיה מתייחסות לתופעות שליוו את החיים בקיבוץ כמו נושא הקולקטיב (אליו הגיבה בעבודה "השולחן כמו שזה"), הזיכרון (הספר "כל מקום" בו תיעדה עם הצלמת פראנס לבה-נדב מאות אנדרטאות), ההרואיות הגברית (נמרוד פוחלץ) והכל תוך שימוש במגוון טכניקות וחומרים. היא למדה אמנות בארה"ב ובאנגליה ומאז 1981 מלמדת במחלקה לאמנות בבצלאל. היא מציגה בתדירות יחסית גבוהה ובתל אביב פסל נוסף שלה מוצב בטיילת. ב-1993 הציגה תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב ועד לפני שבועיים הציגה תערוכה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן. 

ועל כך ברשימה זו.

.

שער

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרייה העירונית ובמרכז המוסיקה בכרמיאל

בהמשך למרכז העירוני של כרמיאל שתוכנן בשנות ה-60, תכננו האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן חלקים ממתחם הפנאי והספורט של העיר החדשה. המתחם כלל את בניין הספרייה העירונית ואת מרכז המוסיקה (קונסרבטוריון) ולצידם תוכננו המתנ"ס, מרכז אמנויות, בריכת שחייה עם מגרשי טניס, אצטדיון כדורגל ואמפיתאטרון.

כמתכנני ספריית בית אריאלה (1977), שהיתה הספרייה העירונית הגדולה עד אותה עת (נראה לי שהמדיטק בחולון שנחנך ב-2004 הוא עדיין קטן ממנה), הוזמנו לופנפלד וגמרמן לתכנן ספריות עירוניות בערים אחרות כמו קרית גת, קצרין. ב-1986 נחנכה הספרייה בכרמיאל. את בניין הקוסרבטוריון הסמוך תכנן האדריכל חנוך שפירא שגם משפץ אותו עכשיו.

האוכלוסייה הערבית בכרמיאל הולכת וגדלה, אך לא מצאתי בספרייה ספרים בשפה הערבית. בעיר גם גדלה האוכלוסייה החרדית אבל לא מצאתי בספרייה ספרי קודש. יתכן והם נמצאים אך פספסתי אותם. באולם העיון ישבו בעיקר אנשים מבוגרים בעלי חזות רוסית שהיו שקועים בקריאה. זה נחמד לראות שיש עוד חיים לספריות כמו של פעם. במרכז המוסיקה לעומת זאת היו רק ערבים. הוא עובר עכשיו שיפוץ והפועלים היו עסוקים במלאכתם.

ועל כך ברשימה זו.

.

צל ומזגן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקניון שדרת המלכים בקפריסין

אם נפלתם על מלון ללא ישראלים ואתם מתגעגעים אז תוכלו למצוא את אחיכם בקניון הקרוב. סיבוב בקניון שדרת המלכים שממוקם במרכז העיירה פאפוס (Paphos) שבמערב קפריסין, מרחק טיסה של 45 דקות מנתב"ג, מגלה עד כמה הקניון הזה דומה לקניונים הישראלים. הייתי בטוח שתכנן אותו אחד משלנו, אבל על התכנון חתום משרד האדריכלים והמהנדסים Mete Sysm. מדובר באחת מחברות התכנון הגדולות הפועלות ביוון, והקניון שתכננו בפאפוס ונפתח ב-2013, הוא מהגדולים שפועלים באי.

בקניון יש שתי קומות מסחריות עם עשרות רשתות שאת חלקן אפשר למצוא בישראל וחלקן לא. אבל מעל הכל בולטת חנות העוגן של ג'מבו. זו חנות שעד היום הכרתי רק מהשקיות הענקיות שראיתי, וסופסוף היה לי העונג לראות את התופעה שמסקרן לדעת מתי גם היא תתגלגל לישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

ביבי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפרויקט חצרות יפו

הסיפור של חצרות יפו הוא סיפור עצוב. רגע לפני שגל הבנייה החדשה שטף את האזור, בנו בו את אחד הפרויקטים השאפתניים ביפו, אך כזה שנכשל כישלון כמעט בכל פרמטר. בחצרות יפו החיים מתנהלים כהרגלם: בזמן שהכלות מודדות שמלות חתונה, הילדים זוללים המבורגר במקדונלד'ס וזוגות יושבים ושותים קפה בבית הקפה הפינתי. ובמקביל, יושב האדריכל של הפרויקט בבית הסוהר ומצפה לשחרורו.

הדמיון בין פרויקט חצרות יפו שתכנן האדריכל אורי שטרית ופרויקט שדרות ממילא בירושלים הוא גדול ולא מקרי. הקשר בין השניים הוא האדריכל משה ספדיה שהיה מעסיקו של שטרית והשפיע על גישתו התכנונית והעיצובית, אלא שבזמן שהפרויקט בממילא משגשג, עמיתו היפואי מדשדש.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: