חלון אחוריהשרפה הגדולה שהשתוללה בכרמל ב-2010, שרפה בדרכה חלק גדול מכפר הנוער, אך בית הכנסת אותו תכנן האדריכל יהודה לנדאו, נותר שלם ולא נפגע. מדובר במבנה בעל חזות ייחודית, המורכבת מקליפת בטון שמהווה גם את שלד הבניין, ומעוצבת בצורת משולשים המתקפלים אל תוך עצמם. אפשר לדמות אותו לאוהל גדול, אך בתכלס מדובר במשחק צורני שאפיין את התקופה בה נבנה הבניין.
ועל כך ברשימה זו.
.
הנברשת המרכזית בבית הכנסת
.
בדרך משם לפה עצרתי בכמה מקומות בבקעת הירדן ששווה להתעכב עליהם:
(1) בית הכנסת בהתנחלות שדמות מחולה שתכנן האדריכל טוביה קץ,
(2) מחנה ירדני נטוש שבצמוד אליו כפר אמנים ו/או ישיבת הסדר,
(3) סופרמרקט ב"מפגש הבקעה",
(4) בניין המתנ"ס בהתנחלות מעלה אפרים שבחזיתו עיצבה האדריכלית עדינה גלרטר עבודת זכוכית גדולה.
ועל כך ברשימה זו.
.
ארון קודש
.
את שלושת חדרי האוכל בכפר מנחם, רבדים וחצור תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908), בוגר הבאוהאוס. כל שלושת חדרי האוכל ממוקמים בקיבוצים המצויים בקו כמעט ישר הנמתח מזרחה מאשדוד: כפר מנחם המזרחי שבשלושה שוכן בשיפולי שפלת יהודה. חצור המערבי שבשלושה שוכן במישור החוף. שלושת חדרי האוכל פעילים ברמה כזו או אחרת.
חוץ מחדרי אוכל יש לפעמים מקומות נוספים לראות:
(1) בכפר מנחם: יש בניין מוזיאון, בית תרבות וסדנאות אמנים שלא היה לי זמן לבקר, אך ראויים לרשימות נפרדות בהמשך.
(2) ברבדים: חיפשתי ולא מצאתי משהו מעניין בסביבה. לפני עשר שנים היו כאן שתי תאונות רכבת גדולות ששמו את רבדים על מפת האסונות.
(3) בחצור: יש מבנה קבר ישן בכניסה למושב עזריקם הסמוך, עליו כתבתי כאן. דרומית לקיבוץ ניצבת תחנת המשטרה הבריטית הנטושה באטאני שעליה כתבתי כאן.
.
כוסות וקיר קרמיקה בחדר האוכל של קיבוץ כפר מנחם
.
לפני שבועיים כשפרסמתי כאן את מתחם המגורים בשוליים של מילוז, ציינתי את פרויקט המגורים שתכנן לה קורבוזיה (1965-1887) במרסיי, כמודל שהשפיע על רבים מאדריכלי התקופה. במרסיי לא הייתי, אבל בברלין כן. בעשור האחרון לחייו, לאחר שפרויקט "יחידת המגורים" או בשמו המקורי Unité d'Habitation במרסיי זכה לתשומת לב גדולה, הוזמן האדריכל לבנות בערים אחרות בניינים נוספים בהשראתו. בסך הכל נבנו בעקבות הפרויקט שלושה מבנים נוספים בצרפת (נאנט, בריה ופירמיני) ואחד בברלין.
במרסיי הפרויקט כולל 337 דירות וכן שירותים קהילתיים לדיירי הבניין ולאורחים כמו חנויות (כמו חנות ספרי אדריכלות), בריכת שכשוך, שירותי חינוך, בריאות וספורט, מסעדה ובית מלון. בברלין אין אמנם את כל מגוון השימושים, אך מדובר בפרויקט הגדול מבין חמשת המבנים שבנה לה קורבוזיה והוא כולל 530 דירות, ברובן דירות דופלקס.
ועל כך ברשימה זו.
.
צבעים בחזית
.
מדוע עד היום לא נערכה בישראל אף תערוכת יחיד לאמן גרפיטי? לא נראה לי שהתשובה טמונה בריקבון הממסד וגם לא בניגודיות הקיימת בין אמני הגרפיטי ובין המוזיאון. בכל מקרה, ביום שישי הבא, למחרת יום העצמאות, תפתח תערוכת יחיד מוזיאלית ראשונה בישראל לאמן גרפיטי – עדי סנד. מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן באשדות יעקב יארח את התערוכה, ויהפוך למשך כמה חודשים למקום עם מקבץ הקופסונים הגדול ביותר ביקום!
הקופסונים שסנד יוצר מאז סוף שנות התשעים נולדו במהלך לימודיו במחלקה לאדריכלות בבצלאל, וכבר הפכו לחלק בלתי נפרד מנוף הרחוב בתל אביב. חוץ מקופסונים סנד גם יוצר עבודות מופשטות ועבודות פיסול. ויש גם ספר-קטלוג.
ועל כך ברשימה זו.
.
מפליגים
.
הזמנה
.
כבר התרגלתי להשקיף מכביש 4 אל פארק חירייה ולגלות שכל הזמן מחדשים שם. לאחרונה החל לצמוח בניין עם קונסטרוקציה מרשימה. בדרך לחומוס ביפו, שאול הציע לפנות ולראות במה מדובר. כשמתקרבים מגלים שלא מה שצומח מעל הקרקע מעניין, אלא בור קליטת אשפה בעומק של כ-20 מטרים שנחפר באדמה.
את הבניין שישמש כמפעל מחזור תכנן משרדו של האדריכל צבי מוססקו. הבניין מצוי בשלבי בניית שלד מתקדמים. מה שנראה מרחוק כשלושה תרנים מתגלה כמערכת מסבכים מפלדה, שחלקה העיקרי בכלל מונח על הקרקע באופן מסודר, ולקראת הרכבה. הפועל המקומי הסביר לנו שתוך חודש יסיימו את הרכבת שלד הפלדה.
ועל כך ברשימה קצרה זו.
.
שאול על הגל
.
כבר שנתיים ניצב בצפון חדרה מרכז מסחרי גדול המקיף מגרש חנייה. אין כאן הפתעות: סופרפארם, מאפה נאמן, קסטרו, שקם אלקטריק ופוקס. את הפרויקט תכנן משרד האדריכלים מן-שנער. המרכז כולל 20,000 מ"ר שטחי מסחר, הוא סתמי וכמוהו יש עוד רבים ולכן הופתעתי לגלות שתכנן אותו משרד מן-שנער.
הפרויקט הוא חיסול התכנית להחיות את מרכז העיר, תכנית אותה הובילה חדרה באמצע העשור הקודם באמצעות פרויקט התחדשות עירונית. את פרויקט ההתחדשות תכננו האדריכלים עירית סולסי ודרור גרשון, ובמסגרתו חודש השוק העירוני, נפתח פארק בתכנון אדריכל הנוף צבי דקל והאמן דני קרוון והרחובות עברו מתיחת פנים. אם מישהו חשב לחזק את רחוב וייצמן – עמוד השדרה המסחרי שחוצה את חדרה ומקשר למוקדים העירוניים שבסביבתו, הוא יכול להמשיך לחלום כי לשם כבר לא יגיעו הרשתות שיעדיפו לפתוח את החנויות במרכז החדש.
מרכז מיקס מנותק מסביבתו, לא תורם דבר למרחב העירוני, חוליה נוספת בשרשרת הקניונים שחונקים את בעלי העסקים בעיר. הפגיעה היא פשוטה ואין צורך ביותר מידי הסברים או דיאגרמות ואני משער שגם האדריכלים יודעים זאת היטב. האם לאדריכלים יש אחריות למרחב שהם מתכננים? רצוי מאד שתהיה, אבל כשרואים מי מלמד בבתי הספר לאדריכלות, אז לא צריך להתפלא שזו המציאות שבה אנחנו חיים.
ועל כך ברשימה זו.
.
40 מטר גובה
.
יומני היקר,
בדרך מכאן לשם עצרתי לראות מה יש במילוז, עיר תעשייתית במזרח צרפת (+ הסכם ערים תאומות עם גבעתיים). לא ממש נכנסתי לעיר, אלא נעצרתי כבר בכניסה בפרויקט מגורים שהרשים אותי. בארץ אני מתלהב מכל שיכון קטן, וכאן עמדתי במרכז שכונה שהורכבה מסדרת מגדלי שיכונים שהתנשאו לגובה 13 עד 18 קומות. פרויקט שנבנה ככל הנראה בשלב אחד במהלך סוף שנות שנות ה-50 או תחילת שנות ה-60. כל בניין דומה לשכנו וכל דירה זהה לשכנתה.
הסתובבתי בין הבניינים יחסית הרבה, אך גם את המתחם עצמו לא הצלחתי להקיף ולראות את כולו. למרות שגוגל מצלמים רק מכיוון הכבישים ההיקפיים, עדיין ניתן להתרשם מהפרויקט כפי שגוגל צילם ב-2011.
ועל כך ברשימה זו.
.
כאן לא סוגרים מרפסות
.
 | chavifeingolddeutsch על סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ ח… |
 | arikbenedekchaviv על סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ ח… |
 | shaul kochavi על סיבוב בלול הדו-קומתי הנטוש ובת… |
 | שרון רז על סיבוב בלול הדו-קומתי הנטוש ובת… |
 | daliabaramotz על סיבוב בלול הדו-קומתי הנטוש ובת… |
חלון אחורי 