סיבוב בגבעת שייח' אבריק בפסל של אלכסנדר זייד

כבר כילד כל פעם שעברנו בדרך לטיול בצפון למרגלות פסלו של זייד, הקסימה אותי העובדה שהוא עדיין שם ולא זז. צופה על העמק, מתבונן בשדות, בכבישים, במכוניות. השכנים שתקעו לו כדור בגב, אולי חיים עדיין בכפר הסמוך ואולי גורשו מזמן. העמק נותר פחות או יותר אותו הדבר. אמנם קצת יותר כבישים, יותר קניונים, הרוח שינתה כיוון, אבל זייד נותר על מקומו.

לפני שנים ספורות זייד זז. הוא אמנם לא מסוגל לזוז לבד כי הוא עשוי מברונזה וכך גם הסוסה, אבל כמה גברים חסונים סייעו לו, אך בלי הרבה הצלחה. בעקבות התזוזה אפילו עשו שני סרטים, אחד תיעודי ושני עלילתי,  אבל היום חוץ מצלקת בלב אין כל זכר לפרשה.

רציתי לראות כמה דברים באזור, אז הייתה כאן הזדמנות נאה לעצור ולשוב ולבקר את זייד.

  

אלכסנדר

 

סיבוב בקיבוץ יד מרדכי מסביב למרדכי אנילביץ'

אני לא יודע למה אבל משום מה במקום מרדכי, אני טועה… פנחס. אולי בגלל 'פנחס הקטן' ואולי בגלל אחת התמונות.

הוא עדיין שם צופה בדממה, בתנועה קפואה עם רימון ביד ומוכן לפעולה. בשנת 1951 הרימו את הפסל לראש הגבעה והציבו אותו על במת אבן נאה, ומאז הוא משקיף ורואה כיצד הארץ נבנית ומתפתחת. כיצד מתרחב הקיבוץ ומופרט. ראשי ממשלה מתחלפים, נשיאים מטרידים ואונסים, תינוקות נולדים ואחרים מתים. במבט חודר כמו פסלו של דוד בפירנצה, הוא קצת זועף, אולי קשה לו כי הוא מבין מה הוא רואה.

היום יותר מתמיד נראה שבישראל יורקים על הזיכרון – גם הקרוב וגם הרחוק.

ממה זה נובע? אולי מי שיורק על הזיכרון הרחוק, מגיע בסופו של היום לכך שגם הזיכרון הקרוב נשכח וערכים רדודים וריקים הופכים אצלו לערכים עליונים. כשבאים לבד ובשקט לבקר את אנילביץ' עם הרימון ביד, זה עושה משהו.

 

 

 

פנחס

 

 

סיבוב על הפרויקטים של אדריכל סלו הרשמן ליום השואה

זו כתבה שאני אוהב במיוחד, כי מבחינתי בתור מישהו שחקר את עבודתו של האדריכל סלו הרשמן יש בה חידוש גדול. הרשמן ספג הרבה ביקורת במהלך הקריירה שלו. בשיחה שערכתי עמו בעבר, טען שהכיכרות והחצרות ששילב בפרויקטים נועדו ליצור חלל משותף "כמו בפיאצות בפירנצה". ההשוואה המגוחכת הזו, הותירה אותי עם ספק האם הוא אכן חושב שהדברים האלה משתווים באיכותם לכיכרות האיטלקיות. בשיחה איתו היום לקראת יום השואה, חושף הרשמן את שורשיו האמיתיים של המרכיב הזה בעבודתיו, את משמעותו וחשיבותו.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאיתי – על העריכה ולצבי על הדימויים, וכמובן לאחל לסלו הרשמן המשך עבודה פוריה ובריאות שלימה. 

 

סלו הרשמן במשרדו (במהלך הראיון הקודם שנערך עמו בשנת 2009)

 

סיבוב עם רם כרמי בתיאטרון הבימה (74 תמונות) / מאחורי הקלעים של הכתבה ב-Xnet

כל מה שנכתב ללא יוצא מן הכלל, לא ממש מצליח להגדיר באופן ברור היכן הבעיה בבניין תיאטרון הבימה. בינתיים גם לא ברור ממתי מבקרים בניין בשלבי התהליך, קודם שהוא הושלם. היות והיתה לי הזדמנות לשמוע גם מרם כרמי וגם מדני קרוון את דעתם על פרויקט הבימה וכיכר התרבות, החלטתי לממש את האפשרות וללמוד ממקור ראשון את דעתם.

הייתי בטוח שכרמי מגיע כל שבוע לביקור ולא דמיינתי שהוא יגיע במיוחד בשבילי, אבל להפתעתי כך היה. ברגע שכרמי חזר למונית, הגיע דני קרוון אבל עיקר השיחה אתו התקיימה מאוחר יותר – את שני הראיונות ניתן לקרוא באתר החדש Xnet המעניק במה נכבדת לאדריכלות. הפעם Xnet אפילו נתן במה רחבה במיוחד לסקירת פרויקט הבימה וסביבתו שווה מאד לבקר, לראות את התמונות ולקרוא את הרעיונות והדעות השונות.

בניין התיאטרון עם פסלו של מנשה קדישמן

Xnet

חברות וחברים יקרים,

מעתה פועלת במה חדשה ברשת: Xnet הכוללת ערוץ שלם המוקדש לאדריכלות. אני חושב שכדאי מאד להכנס לשם. תנו כמה ימים שהעסק יתחיל לתקתק, ויהיה אחלה.

אמנם בשלב זה עדיין לא ניתן לראות את כל מה שהאתר הזה מציע כי הוא במעין השקה, אבל כבר עכשיו אפשר לראות שיש פה משהו חדש ומרתק, וגם אני כותב שם. כך לדוגמא רק עכשיו תוכלו למצוא שם 8 כתבות שכתבתי על פה ושם (גם במדור עיצוב):

http://www.xnet.co.il/architecture/home/0,14710,L-3377,00.html

ביי בנתיים,

מיכאל