סיבוב בחדר האוכל ואתרים אחרים בקיבוץ נען [2]

קיבוץ נען (בין רחובות לכביש 6) עשיר באדריכלות שיצרו חשובי האדריכלים בישראל. מאז הקמתו ב-1930 ועד תחילת שנות השמונים, השכילו כאן להשקיע ולהזמין אדריכלים כמו שמואל מסט'צקין, שלמה גלעד, חנן הברון וגדעון שריג שיתכננו את מבני הציבור המרכזיים בקיבוץ.

אחרי שהתעכבתי ברשימה הקודמת על אולם הספורט, הפעם אציג את פינת הזיכרון, בית גלילי החצי נטוש ואת חדר האוכל – גרעין היישוב הפיסי והאידאולוגי.

.

דווקא זו החזית הצדדית של חדר האוכל והפחות מרשימה, אך ניתן ללמוד ממנה על חלוקת מסות, פתחים ותנועה

.

סיבוב באולם הספורט בקיבוץ נען [1]

כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען. הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר "להיפגש" כאן עם חנן הברון, שמואל מסטצ'קין, שלמה גלעד, גדעון שריג, ריכארד קאופמן וזלמן עינב. רשימה מאד מכובדת בשביל יישוב כל כך קטן.

יומני היקר, היות וישנם כל כך הרבה מבנים ורציתי להאריך בכל אחד מהם, בחרתי לחלק את הביקור ל-3 רשימות שכל אחת מהן תתייחס למבנה אחד מרכזי.

את הראשונה אני מקדיש לאולם הספורט בתכנון האדריכל חנן הברון, שעמד בראש מחלקת התכנון של הקיבוץ המאוחד במשך שנים רבות. הברון היה ממקימי וחברי קיבוץ רעים, תכנן בין השאר את בית הקיבוץ המאוחד (יחד עם זיוה ארמוני), הספריה הלאומית (שוב עם ארמוני ועוד כמה אדריכלים מובילים), מוזיאון יגאל אלון בגנוסר ומבנים אחרים בתנועה הקיבוצית.

כאן בבלוג סיקרתי כבר כמה מהמבנים שתכנן חנן הברון, כמו קיבוץ רעים, קיבוץ גנוסר, קיבוץ חולדה, אולם המופעים באשכול, ולאחרונה גם על מועדון לחבר בקיבוץ נתיב הל"ה. הפעם כאמור אולם הספורט בנען.

.

אולם הספורט

סיבוב בכיכר רבין בראשון לציון

במערב ראשון לציון הכל גדול. הסינמה סיטי עם הדינוזאורים העצומים, קניון הזהב, שכונת נאות שושנים עם הגן במרכז של 140 דונם, הכבישים הרחבים. גם האנשים גדולים, אולי מפני שהם מחזיקים מקררים גדולים בבתים הגדולים שלהם ואוכלים הרבה. ואולי כל זה הדמיון שלי, אבל כשהגעתי אל מפגש הרחובות יצחק רבין ולוי אשכול, נתקלתי בפרשנות מקומית חדשה למושג "כיכר גדולה".

כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום", סמוכה לקמפוס המכללה למינהל ומייצגת היטב את פרשנותם העכשווית של ראשי ערים ואדריכלי נוף למושג "מעגל תנועה", אותו הם הופכים לשטח ציבורי פתוח בו מושקעים מיטב המשאבים העירוניים.

מדובר במעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי. במרכז מתרוממת גבעה מלאכותית, מכוסה בפרחי עונה צבעוניים ובקודקודה מוצב פסל ברונזה גדול. דברים על הכיכר, על הפסל וראיון עם יוצר הפסל – ברשימה זו.

.

מראה הפסל במרכז מעגל התנועה

סיבוב חוצה גולן

הגולן תקוע מאז שנת 1981, השנה בה נאלץ בגין לספח את האזור רק כדי שיוכל לשפר את מעמדו הפוליטי אחרי החזרת סיני. תנועת העבודה (לא של שלי יחימוביץ, אלא של יגאל אלון וגלילי) היתה זו שהחלה ביישוב האזור ומנחם בגין עם הליכוד עצרו הכל. אפילו היום.

פה ושם בונים בתים, אבל בגדול הגולן תקוע. אין מוקד תרבות, מוקד תעשיה או נופש. אין שילוט באתרי התיירות ואם כבר יש – אז הוא ישן, שחוק ולא מעודכן. רמת השירות נמוכה באופן חסר תקדים. אתר חמת גדר מוזנח ועלוב ולא ברור איך המדינה העניקה לחובבנים תאבי בצע לנהל את אחד מהאתרים הכי יפים באזור, נושא שדורש התערבות של מבקר המדינה.

מקרה חמת גדר הוא אמנם קיצוני למצב, אבל המסקנה מהביקור ברמת הגולן באופן כללי לא רחוקה מזו שיצאתי איתה מחמת גדר. עם כל יחסי הציבור שמושקעים בתיירות (ועכשיו מתפרסמות ידיעות היכן מבלה שר התיירות שלנו), אין ברמת הגולן אפילו בית מלון אחד.

למרות הפתיחה הפסימית, חציתי בסוף השבוע האחרון את הרמה ומאד נהניתי.

(-;

בית המקדש השלישי בחמת גדר (…זה רק מבנה למעלית)

סיבוב בבניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים / אוניברסיטת תל אביב

צמד בנייני הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה הם לא חלק ממסלול ההליכה שלי בקמפוס וגם אני לא מכיר אף אחד שלומד שם. לכן, הדבר היחיד שעניין אותי בהם היה העניין שהם תאומים כמעט זהים. מדוע תכננו אותם כמעט זהים? הרי תכנית האב של הקמפוס הציגה אנסמבל של מבנים שלכל אחד מהם עיצוב ומידות שונים. אבל  חוץ מהנושא האדריכלי: ביקרתי בבניינים, הסתובבתי פה ושם ובאחת ממעבדות ההוראה מצאתי בויטרינה הגדולה לצד נחשים ושאר חיות, גם עובר של תינוק בתוך צנצנת. איך אנשים לומדים בכזה מקום?

את תאומי מדעי החיים שבנייתם הושלמה ב-1973, תכננו האדריכל ורנר יוסף ויטקובר וישראל שטיין (אותו צמד שתכנן קודם לכן את בניין גילמן), ועל כך ברשימה שלפניכם.

.

בניין בריטניה וברקע משמאלו בניין שרמן