ארכיון חודשי: ספטמבר 2022

סיבוב בגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה בירושלים

לרוב רגילים למצוא מאבקים של חרדים נגד בנייה באזורי קבורה, אך שכונת סנהדריה החרדית בירושלים בנויה בעצמה על בית קברות יהודי עתיק. הגרעין של בית הקברות המורכב מסדרה של מערות קבורה מהמאה ה-1, חלקן מפוארות וגדולות, נשמר בגן ציבורי שלאורך השנים טופח והוזנח ושוב טופח ושוב הוזנח.

לא הצלחתי לגלות מי תכנן את גן הסנהדרין המקורי שהוקם כאן ב-1951. לאחרונה, ב-2017, שוב תוכנן וחודש הגן בידי אדריכלית הנוף רחל וינר. סיבוב בגן מגלה שהגן מטופח לעומת האטרקציה האמיתית שבו – מערות הקבורה. אלה מוזנחות ועזובות, מלאות בפסולת וסורגי ברזל מכוערים סוגרים עליהן. "בולט כיצד ברגע שהמערות הפסיקו לשרת את המטרות הפוליטיות של המדינה הן נזנחו", כתב אורי ארליך נארגון "עמק שווה" והוסיף: "בקיצור, אפילו אם אתה היסטוריה יהודית, כדאי לך להיות בצד הנכון של העיר".

הפער בין הגן ובין מערות הקבורה והחיבור הכפוי של המקום המטופח עם זה המוזנח, של הצומח והחי עם המוות, של הגלוי ושל הנסתר, הופכים את גן הסנהדרין לפנינה ירושלמית ייחודית.

ועל כך ברשימה זו.

.

277569646_5541931329169737_1850738106934155774_n

המאה ה-1

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על חשיפת קיר האמנות במלון השרון בהרצליה

כבר תקופה ארוכה שמלון השרון הותיק ששוכן בסמוך לחוף ימה של הרצליה, אינו משמש בייעודו המקורי אלא כבית דירות. בבניין שתכנן במקור האדריכל זאב רכטר, ובנו האדריכל יעקב רכטר המשיך ופיתח, נחשף בחודש שעבר קיר אמנות גדול שעיצב וצייר האמן שלום סבא (Sebba) בשיתוף האומנית דבורה בלומנטל. במשך כמה שנים היתה היצירה מכוסה ומוסתרת מאחורי קיר גבס שעליו הודבק טפט, אך כעת ניתן להכנס לבניין ולהתרשם ממנה.

קרוב לאלף אריחי חרסינה מרכיבים את היצירה שקרויה "הדייגים העליזים" (9X3 מ'). היא נוצרה ב-1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, אז גם נחנך המלון שנחשב היה לאחד המפוארים והמשוכללים במדינה שזה מכבר נוסדה. סבא ובלומנטל לא חתמו את שמם על היצירה ובמשך שנים רבות זהות היוצרים לא היתה ידועה ברבים, מה שהוביל לזלזול ולכיסוי היצירה. בסוף התגלה כי סבא חתם את שמו באופן נסתר.

ועל כך ברשימה זו.

.

308340271_6044709642225234_4405940799816741495_n

2022/1948

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באהרונוביץ 4 בתל אביב

מבואת הכניסה המרווחת עם הבמה המעוגלת הופכת את בנייין המגורים שבמפגש הרחובות אהרונוביץ 4 ולוריא 13 לאחד הבולטים בלב תל אביב. אם תזדמנו לרחוב אהרנוביץ תגלו שראוי להתעכב כמעט בכל בניין, אבל בזה במיוחד.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כמעט ופסקה לחלוטין הבנייה האזרחית בארץ בכלל ובתל אביב בפרט. הסיבות לכך היו בעיקרן כלכליות, צמצום היקף המהגרים, אך גם מחסור בחומרי גלם. רבים מהאדריכלים סגרו את משרדיהם, חלקם פרשו מהמקצוע וחלקם פנו לעבוד במע"צ המנדטורי או בשירות הצבא הבריטי. מעטים פנו לתכנן בהתיישבות העובדת. מעט מאד מבני מגורים נבנו בתל אביב בזמן המלחמה. את הבניין שלפנינו תכנן האדריכל רוברט הוף שבחר לפעול כאדריכל עצמאי והמשיך לתכנן בתל אביב במהלך המלחמה וגם הצליח להשיג חומרי בניין מגוונים ומעולים.

הבניין באהרונוביץ 4 חריג בשלושה היבטים: ראשית הוא נבנה בעיצומה של מלחמת העולם ב-1940. שנית, זמן קצר לאחר השלמתו, גגו הוחרב בעקבות פגיעה ישירה של פצצה שנחתה עליו ממטוס קרב איטלקי. ההיבט השלישי הוא כאמור מבואת הכניסה שהיא מהמפוארות שנבנו בבתי מגורים בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

306641835_6019704101392455_1709065552847788972_n

1940

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתחנת אלנבי של הרכבת הקלה

בעוד חודשיים תחל הפעילות של "דנקל" – הרכבת הקלה בגוש דן. בשנה שעברה הספקתי להסתובב בשתיים מתחנות "הקו האדום" – תחנת קרליבך ותחנת גשר אם המושבות. לאחרונה, במסגרת אירועי "בתים מבפנים", אפשרה חברת נת"ע האחראית על הקמת הפרויקט, להציץ בתחנת אלנבי התת-קרקעית, רגע לפני פתיחתה הצפויה בקרוב. הכל נקי, מבריק, נוצץ, מרשים ובעיקר מעורר גאווה שבכל זאת הגענו למרות הכל. רק חסרה כאן זהות מקומית – תחנת אלנבי זהה בעיצובה לתחנה בבני ברק.

בתחנת אלנבי שנחפרה מתחת לרחוב יהודה לוי ובסמוך למפגש עם רחוב אלנבי, ישנן שלוש קומות: הראשונה היא קומת כרטוס, מתחתיה מצויה קומה טכנית (אליה הגישה מוגבלת) ולבסוף עמוק מתחת לכולן ובעומק של 22 מטרים מתחת למפלס הרחוב מצויה קומת הרציף – מכאן עולים ויורדים מהרכבות.

ועל כך ברשימה זו.

.

287277204_5749996441696557_211461529484253672_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרייה המרכזית באוניברסיטת בר-אילן

בתקופה של עשור בלבד, במהלך שנות ה-60, הוקמה בישראל סדרה של ספריות אקדמיות גדולות, אחת מהן באוניברסיטת בר-אילן שברמת גן. המהלך המהיר יחסית לא מנע מהאדריכלים ללמוד את הספריות שקדמו לאלה שתכננו, ולשפר את התכנון.

הספרייה בבר-אילן שנחנכה ב-1967, בתכנון האדריכלים אריה אל-חנני, יגאל אל-חנני וניסן כנען, סימנה עידן חדש בהתפתחות הקמפוס. עד אותה עת תוכנן הקמפוס על הבניינים שבו עם גישה כפרית, עם אופי נאו-קלאסי וגמישות מוגבלת לשינויים עתידיים. עם הקמת הספרייה המרכזית והבניינים שנבנו במקביל לה ואחריה, מבני הוראה, ניהול ושירות, הוענק לראשונה לאוניברסיטה אופי של קמפוס שאפתני ומודרני שאותו ניתן להמשיך, לפתח ולשכלל.

ועל כך ברשימה זו.

.

278760020_5593988683964001_6183888345805273539_n

1967

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על הצעה לחידוש אולם הספורט הנטוש בקרית שמונה

מוקד חדש של אמנות ותרבות לתושבי קרית שמונה והצפון, בבניין ותיק ומיוחד שניצב נטוש – הרעיון הזה עלה אצל האדריכלית טולה עמיר ובן זוגה ד"ר רון פונדק לפני כעשור. במשך תקופה הם השקיעו מזמנם ומרצם, בעיקר הם ניצלו את כישוריהם כדי לקבל את תמיכתם והסכמתם של עיריית קרית שמונה ושל מוזיאון ישראל למיזם שלו הם העניקו את השם K8+. עמיר אף דאגה לערוך תכניות והדמיות הממחישות את הרעיון.

בשבוע שעבר חשפתי כאן את סיפורו של אותו אולם ספורט נטוש שתכנן במקור האדריכל מתי שילון ונחנך ב-1960. לפני עשר שנים אולם זה משך את תשומת ליבם של עמיר ופונדק. כעת בעקבות הפרסום, נזכרה עמיר באותו חלום ושלפה את התכניות בתקווה שאולי יתממשו.

ועל כך ברשימה זו.

.

304682370_5991049570924575_6506777357487726156_n

??20

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ יפתח שבאצבע הגליל

כבר קרוב ל-20 שנה שחדר האוכל בקיבוץ יפתח שבאצבע הגליל אינו משמש לייעודו המקורי. אחרי שעמד ללא שימוש תקופה, הגיעו השיפוצניקים, פרקו את העיצוב המקורי, וחדר האוכל הוסב לאולם אירועים לעת-מצוא. כיום החברים אינם פוקדים כמעט בכלל את אותו אולם רחב-ידיים, אך בקומת הקרקע האולם ששימש במקור כספרייה וכיום ממוקם בו הכל-בו, מצליח למשוך את הציבור המקומי שמגיע כדי להשלים את חומרי הגלם למה שבעבר סיפק להם חדר האוכל.

את הבניין שנחנך ב-1975 תכנן האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער ואדריכל בכיר במחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי, שהתמחה בתכנון חדרי אוכל. את המבנה הוא תכנן כמבנה ביטחוני. איומי הירי מכיוון לבנון שאף מומשו מעת לעת, הובילו להחלטה לעצב את חזיתות המבנה ללא פתחים גדולים ובטח לא כאלה שפונים ישירות אל החוץ. בבניין שולבה גם אמנות – במדרגות יצר משה סעידי מקיבוץ כפר מנחם קיר קרמיקה, ובאולם האוכל יצר יוחנן בן-יעקב מקיבוץ הזורע תבליט עץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

301670524_5971167772912755_4870710535900297500_n

1975

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: