סיבוב בבית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם

לא לחינם בחרו בטלויזיה הישראלית לשים שקופית עם תמונת בית הכנסת בגבעת רם. כמעט כל ערב לפני החדשות (בעברית או בערבית) נפגש עם ישראל עם אותו בית הכנסת כשברקע מתנגנת מוסיקה מטומטמת. קליפת הבטון המוזרה הזו מושכת תשומת לב, וזה בדיוק מה שרצו בטלויזיה. לכן, גם שאר השקופיות שחזרו ושידרו באותן דקות, הורכבו כולן ממבנים לא פחות מיוחדים: יד קנדי והיכל הספר.

לא מקרה הוא שאת שניים מאותם מבנים שהופיעו בשקופיות תכנן האדריכל דוד רזניק (2012-1924), אדריכל שהושפע רבות מאדריכלות הבטון הפלסטית של האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר, אצלו עבד בצעירותו ובו ראה את מחנכו המובהק. רזניק תכנן את בית הכנסת במשותף עם האדריכל היינץ ראו (1965-1898) ובנייתו הושלמה ב-1957.

בערב ראש השנה נחמד לבקר בבית הכנסת הייחודי הזה. בקשתי את מפתח מאחת העובדות בקמפוס, כי רוב הזמן המבנה נעול. הביקור בו מגלה כי הוא מותיר הרחק מאחור את כל אותם בתי כנסת שנבנים בעשורים האחרונים. אלה בתי כנסת שאינם מצליחים להפתיע או לרגש, ובכלל מציבים תמונה לא מחמיאה לאדריכלים או ללקוחות.

ועל כך ברשימה זו.

.

וכפתו רעננה

.

מוזמנים לסיור בשרידי כפר סומייל במרכז תל אביב

ביום חמישי הקרוב (29.9) בשעה 16:30 אתם מוזמנים להצטרף אלי לסיור בשרידים האחרונים של סומייל שנמחקים מהקרקע. באופן מוזר הסתיימה השבוע חפירה ארכאולוגית שערכה בחלק משטחי הכפר רשות העתיקות. מה הם חיפשו ומה הם מצאו? פניתי לרשות העתיקות והם מסבירים בהמשך הרשימה. גם התייחסות עיריית תל אביב תופיע כאן בהמשך.

הסיור הוא חד-פעמי ואחרון בין שרידי הכפר. אחרון, כי מתכנני האזור, האדריכלים יעקב יער ואדריכלי הנוף יעל מוריה ודוד סקלי דאגו בתב"ע שכאן לא יהיה זכר לעבר. התקשרתי ליער, חתן פרס ישראל לאדריכלות, וניסיתי להבין את עמדתו בעניין המחיקה. תגובתו בהמשך הרשימה.

אין פה עניין של שמאלניות או אהבת הארץ, אלא עניין בתהליכי תכנון ירודים, קבלת החלטות מוטות יזמים ובעיקר חוסר יצירתיות, אטימות ובורות של מתכננים.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

סיבוב על סדרת הצעות לתכנון חדר האוכל בקיבוץ אפיקים

מצלחת מעופפת ועד קופסת גפרורים – זה בערך מנעד הצורות שהגה לחדר אוכל חדש האדריכל שמעון פובזנר (1999-1919). במשך שנה, בין 1956 ל-1957, ניסה פובזנר באמצעות תכניות עשויות ביד אמן לשכנע את חברי קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן להחליט שהוא זה שיתכנן להם את חדר האוכל. לבסוף העבודה נמסרה לאדריכלים אחרים (ועל כך כתבתי כאן), וכל מה שנותר זו סדרת גיליונות, שמוכיחה עד כמה יצירתי וכשרוני הוא היה.

פובזנר עבד תשע שנים במשרדם של האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, לאחר מכן פתח שותפות קצרה אך פוריה עם האדריכל אברהם יסקי, וכששותפות זו באה על סיומה יצא לדרך עצמאית. בין השנים 1954 ו-1964 היה מעורב בתכנון מוסדות ידועים ומכובדים ובהם הספרייה הלאומית בירושלים, בנייני הפקולטות בקמפוס גבעת רם, משכן הכנסת, מכון ון ליר, האקדמיה הלאומית למדעים, בית הספר התיכון ליד"ה ובית החייל בתל אביב.

אנחנו כבר בשלבי עריכה והפרק על חדר האוכל לא הצליח להשתלב בכל המבנה וכנראה יישאר בחוץ. את הספר החדש עליו אני עובד עם ד"ר צבי אלחייני אנחנו מקווים להוציא לאור בעוד כחצי שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

חדר אוכל עגול

.

ספר חדש על עבודות נדלר-נדלר-ביקסון-גיל!

קוראות וקוראים קדושים,

לאחר עבודה של כמעט שנתיים יצא לאור הספר המסכם את עבודתם של משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, שפעל בין השנים 1946 ו-2010. את הספר הדו-לשוני כתבתי וערכתי במשותף עם ד"ר צבי אלחייני מייסד ארכיון אדריכלות ישראל.

470 עמודים חותמים את פועלו של אחד המשרדים הבכירים והפוריים ביותר שפעלו בישראל במהלך המאה העשרים. שולמית נדלר שנפטרה לפני פחות מחודש, עוד הספיקה לראות עותק מוקדם שהודפס במיוחד בשבילה. היא האירה והעירה פה ושם ונתנה את ברכתה.

ועל כך ברשימה זו.

.

הספר

.

סיבוב בשכונת קריית אליעזר

השדרה הירוקה והמרווחת הנמתחת כמו סרגל בין שני מוקדי השכונה היא המרכיב העיקרי שמייחד את שכונת קריית אליעזר שבחיפה. זו שכונה שתוכננה ונבנתה תוך זמן יחסית קצר בשנות החמישים, לכן, הבינוי בה זהה. הזהות האחידה של הבינוי לא נובעת מטמטום או חוסר יצירתיות, אלא משתי סיבות: (1) הצורך לפתור במהירות גבוהה את המחסור בדיור לעולים הרבים שעלו אז לארץ ו-(2) ליצור שיוויון בין הדיירים כחלק מתפיסת עולם סוצילאיסטית ששיקפה את רוח הזמן של אחרי מלחמת העולם. ואכן, חוץ משיכונים יש רק מספר מצומצם של דירות ששוכנות בשני מגדלים הממוקמים כל אחד בקצה אחר של השדרה וחורגים מאותן שתי מטרות.

האדריכלים אל מנספלד (לימים חתן פרס ישראל), מוניו גיתאי וינרויב היו שני האדריכלים שתכננו חלק נכבד מהמבנים בשכונה. אך באופן מפתיע אפשר לגלות פה גם עבודה של האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון ויצירות אמנות של בוקי שוורץ ורודא ריילינגר. רשימה זו היא רשימה נוספת הסוקרת שכונות בעיר התחתית של חיפה, והיא באה אחרי רשימה מפורטת על שכונת בת גלים. עכשיו אתמקד כאמור בקריית אליעזר.

ועל כך ברשימה זו.

.

בוקר טוב אמיר

.

סיבוב באתר באר אברהם החדש בבאר שבע

עד לפני כמה שנים היה אתר באר אברהם בבאר שבע אתר קטן וצנוע, שאפשר היה להציץ פנימה ולראות את שתי הבארות העתיקות שבלטו במרכז החצר. עכשיו אחרי שהשקיעו פה מיליונים' העסק עבר שינויים ונראה מכיוון הרחוב כמו מרכזיית בזק.

חלק מפעולות התחדשות העיר העתיקה הביאו את העירייה לפתח גם מוסדות תיירות, תרבות כמו פארק קרסו למדע, תחנת הרכבת הטורקית וכן באר אברהם. המשותף לשלושת האתרים החדשים הוא השימוש בתשתיות היסטוריות ויציקת תוכן חדש ועדכני. גם בעיר העתיקה עצמה יש התחדשות במרחב הציבורי וגם העסקי וטעים לסיים ביקור ב"בית התימני". אבל קודם אני רוצה להתעכב בבאר אברהם שתכנן האדריכל אלי ארמון.

ועל כך ברשימה זו.

.

באר בשדה חפרוה רועים ועדרי זרים יעטרוה

.

סיבוב בשני חדרי אוכל בקיבוצים אור הנר ורוחמה

המשותף לשני חדרי האוכל ברשימה זו: שניהם עברו הרחבה ששינתה את פניהם. אך בעוד שברוחמה הוזמן לתכנן את ההרחבה האדריכל המקורי – האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר בית ספר הבאוהאוס, הרי שבקיבוץ אור הנר תכנן את המקור האדריכל אריך ראש ואת ההרחבה תכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד.

השוני בולט היטב: חדר האוכל ברוחמה נטוש, אך סדרת הקשתות החגיגית המעטרת את חזיתו לא פוגעת במעמדו החזותי והוא מודגש היטב על פני שאר המבנים בקיבוץ. לעומתו, חדר האוכל באור הנר מאוכלס ומשגשג, אך חזותו צנועה והוא לא שונה בהרבה משאר המבנים בקיבוץ. כנראה שבאור הנר הרגישו את חוסר הייחוד של הבניין והחליטו להזמין צמד אמנים ארגנטינאים שיעטרו את הבניין וסביבתו באמנות.

חוץ מחדרי אוכל כדאי לבקר בעוד כמה מקומות:

(1) ברוחמה יש סמוך לחדר האוכל אנדרטה, בית אבות ואמפי שבכל אחד מהם מומלץ לבקר.

(2) בקיבוץ דורות הממוקם בין אור הנר ורוחמה, ניצב חדר האוכל שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי עליו כתבתי כאן.

(3) חלקת הקבר של אריק ולילי שרון נמצאת ממש סמוך לדורות וגם עליה כבר הספקתי לכתוב. בעת הביקור שמעתי שדיוויד בואי מת.

(4) רגע לפני צומת בית קמה, שתי דקות נסיעה מרוחמה, ניצבת אנדרטה לחללי חטיבת יפתח שעיצב האדריכל חילק ערד ועליה כתבתי כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

אור ותכלת בשמיים

.

סיבוב בשכונת פסגות אפק הצומחת בראש העין

ביום שישי קפצתי עם שאול לראות מה בונים במזרח ראש העין. איך נראית שכונה חדשה בישראל של שנת 2016? האם יש בשורה חדשה בנוף שכונות המגורים? מה התפתח בתכנון השכונתי מאז הוקמו מקומות כמו מודיעין או שכונת אם המושבות בפתח תקוה?

בזוועה שבונים עכשיו במזרח ראש העין רצוי לבקר כבר היום. השכונה החדשה קורצת בעיקר לזוגות צעירים שמסתכלים לטווח הקצר. סיבוב בשכונה ההולכת ונבנית מגלה כי כבר מספר בניינים אוכלס וחלק אחר מצוי בשלבים מתקדמים של בנייה. יש כאן דירות לדוגמה וזוגות צעירים בלוויית זוגות אחרים או הורים באים להתרשם לקראת ההחלטה הגורלית ביותר שיקבלו בשנים הקרובות. באופן לא מפתיע לפי הפרסומים הדירות כאן נחטפות. לרוכשים אין ברירה, כי זוג צעיר שרוצה להתחיל את חייו בדירה חדשה מקבלן במחיר הכי סביר שניתן למצוא בגוש דן – ימצא אותה כאן.

תכניות המתאר שהוכנו לחלקיה השונים של השכונה נמסרו לאדריכלים הגרועים ביותר, אלה חסרי היצירתיות וההבנה הבסיסית בתכנון עירוני, והתוצאה בהתאם. גם האדריכלות של המבנים היא גנרית ולכן לא תמצאו כאן בשורה חדשה לא בתכנון הדירתי, לא בשטחים המשותפים ולא בעיצוב הבניינים.

ועל כך ברשימה זו.

.

מה שמדבר אל הישראלים זה באס עם סלסולים

.