סיבוב ביד זיכרון לעולי אתיופיה בהר הרצל

בגלל הקשר ההדוק שלי עם קהילת בני אתיופיה (אני גם חבר שלהם בפיסבוק), החלטתי לבקר באתר ההנצחה הלאומי לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל בהר הרצל (ממש צמוד לרחוב הרצל). את האתר תכננו האדריכלים (והשותפים בעבר) גבריאל קרטס ושמואל גרואג ואדריכליות הנוף דפנה הלביץ וטובה  לבינוב והוא נחנך בשנת 2007.

הביקור במקום שונה מאד מהביקור בשאר אתרי הר הרצל: אין כאן כמעט צל לעומת שאר חלקי ההר המוצלים היטב עד כדי שמזכירים למבקר טיול ביער. יש דשא לעומת שאר חלקי ההר המרוצפים באבן פראית או מותירים את הקרקע חשופה. הסימבוליקה מאד ישירה לעומת המצבות והאנדרטאות בשאר חלקי ההר שמעוצבות באופן מאופק ודורשות מהמבקר להפעיל טיפה את התאים האפורים במוחו. הבטון מוחלק לעומת הבטון החשוף או השימוש באבן בעיבוד גס. האנדרטה הזו שנוצרה בעשור הקודם נראית מאד סטרילית. כאילו יצאה ממשרד של יועצי שיווק.

מהביקור יצאתי עם תחושה שמעצבי האתר הזה, לא מכבדים את האינטליגנציה של המבקרים, אלא דואגים לזרוק יש בפנים את הסיפור והעובדות. החיסרון בטכניקה של "חזק ומהר" הוא שכמה מהר זה בא ככה מהר זה הולך. דוגמה הפוכה לכך ניתן למצוא באנדרטה לזכר חללי הצוללת דקר השוכנת כמה עשרות מטרים מכאן ועליה כתבתי לפני כחודשיים רשימה. באנדרטה לזכר חללי דקר שעיצב האדריכל דוד אנטול ברוצקוס, שתופסת את כל חושיו של המבקר ב-360 מעלות וגם מציפה זמן רב אחרי הביקור מחשבות וזיכרונות. כאן באים, רואים, הולכים ושוכחים. הבקתות שבאתיופיה בנויות מחומרי בנייה שמקורם בצומח או מאדמה, הפכו כאן לאבן שמעובדת באופן מלאכותי ומזכירה חיפוי חזיתות בתים בעיר מודיעין. מצד אחד חשבתי שזו אנדרטה מגוחכת שמייצגת היטב את הזילות במבקר (כמו ערוץ 2 בטלוויויה או הפרסומות לצידי הכביש), אבל בתכלס מעיר שהקימה את פרויקט הולילנד ושכונת הר חומה מה כבר אפשר לצפות.

.

מראה כללי של האתר

.

אחרי שצועדים בכביש אספלט מגיעים לרחבה מרוצפת אבן עם קיר מחופה באבן ועליו טקסט ארוך בעברית אמהרית ואנגלית. מדובר באתר לזכר היהודים שעלו מאתיופיה בין השנים 1984-1980 ושחלק נכבד מהם נאלץ לעבור מסע תלאות שבמהלכו מתו כ-4,000 אנשים. עולי אתיופיה ביקשו במשך שנים רבות אנדרטה לזכר יקיריהם, אך המדינה התעכבה ורק לפני כמה שנים בודדות הוחלט על הקמת האתר כאן, אותו ממנו המשרד לקליטת עליה, משרד הביטחון וההסתדרות הציונית העולמית.

לאחר שעוברים את הרחבה שלצד הקיר המתאר את סיפורם ההיסטורי של יהודי אתיופיה, עולים מעט אל במה גדולה ומרוצפת אבן בה נטועים עצי זית המאורגנים בשתי שורות. אחד מהעצים נגדע אך לא טרחו לתקן. האבן המסנוורת המכסה את הרחבה מבריחה את המבקר אל שביל צר המוריד אותו אל תחתית האתר. מימינו קיר הסוגר את המבט ועליו כתובות ומשמאלו עמודי אבן אלכסוניים המחזקים את הדרמה שבמסע. בתחתית השביל (המותאם לעגלות), רחבה עגולה ומסביבה שלושה מבנים שעוצבו בהשראת בקתות מסורתיות באתיופיה. שתיים מהן אטומות ואחת פתוחה. בבקתה זו,  מוצגים באמצעות 8 לוחות סיפוריהם של העולים וכן ציורים נאיבים שצוירו על ידי אחד מהעולים.

בטקסט הסבר לאתר מתוארת הירידה על המקום כך: "נתיב הירידה אל ביתן הסיפורים האישיים מתקשרת עם ירידה לקבר, לקריפטה קדושה – דיאלוג עם שוכני עפר; בירידה יש משום התנתקות מחיי  היום יום, החולין וההתבודדות במעמקי הנפש: "ממעמקים קראתיך ה"' (תהילים קל) וכך קנה המידה של הבקתה החצויה המבטא את השריד לבית באתיופיה הרחוקה, מקנה למבקר זמן התבודדות אינטימי בצד מקום לישיבה בצוותא למשפחות ולקבוצות".

ראוי לציין לטובה את עבודת האוריינטציה המוצלחת שיצרו המתכננים. למרות שאין כל שלטי הכוונה, האורינטציה שיצרו האדריכלים עובדת מצוין והמבקר עובר במסלול קבוע מראש.

.

סרטון חביב שצלמתי באתר ההנצחה במיוחד כדי שתצפו בו:

.

.

במבט ראשון (וגם שני) האתר נראה היה לי כמו גרסה אנדרטאית לדיסנילנד. לכן בחרתי להרים טלפון לאדריכל גבריאל קרטס כדי לברר את עמדתו.

מיכאל יעקובסון: כיצד זכית בפרויקט?

גבריאל קרטס: היתה ועדת היגוי שפנתה לשניים או שלושה משרדים שהתבקשו לשלוח קורות חיים וכך נבחרנו.

מ"י: איך ניגשת לתכנון?

ג"ק: "כל התהליך היה כרוך בעימות, אך נציגי הקהילה האתיופית עזרו רבות במתן מידע וסיפורים אישיים, עד שהפנמתי את הסיפור הזה שמלווה בהרבה טרגדיות. היה גם אתר הנצחה שהוקם במקום לא מכובד בדרך בית לחם מאחורי תחנת דלק. הלכתי לשם לראות וללמוד מהו היקף הביקורים. למשל ביום ירושלים מתקיים טקס מרכזי ואז מתכנסים אלפים, אך יש גם ביקורים של בתי ספר, אנשי הקהילה וגם מבקרים אקראיים. מי שרוצה ללמוד על יציאת אתיופיה יכול לבוא לאתר וללמוד שם. הטקסטים באתר הם בשלוש שפות: אמהרית, געז (שזו שפה מקומית שנועדה לקריאה בכתבי הקודש) ועברית ובכניסה יש גם הסבר באנגלית".

"בתהליך התכנון התבססתי על סרטי וידאו שהשגתי מעולים מאתיופיה שחזרו לבקר את הכפרים שעזבו אחרי כמה שנים. מהכפרים לא נותר כלום כי הם נהרסו ומה שהם צילמו היה הריק שנוצר. הם דברו בסרטים באמהרית אבל מתנועות הידיים אפשר היה להבין מה עמד שם. רציתי ליצור את אותו הריק ולכן בחרתי בדברים אטומים שאי אפשר באמת להגיע אליהם והם לא מאפשרים כניסה, אלא רק ניתן לראות אותם. את העבודה ליווה צורי אליאס שהיה בזמנו סטודנט לאדריכלות בבצלאל [וגם בעצמו עולה מאתיופיה, אך ככל הנראה לא סיים את לימודי האדריכלות. מ"י]. צורי ידע לתרגם דברים לא מוחשיים לתוצר הסופי שהתקבל".

מ"י: אבל זה מזכיר קצת את אפקוט סנטר באורלנדו, שם בנו מגדל אייפל ופירמידות, אז כאן בנית כפר אתיופי.

ג"ק: "אין כאן שחזור של כפר, זה גם התכסה בצמחיה שבלעה את המבנים וכך נוצר אפקט של כפר שהיה ונעלם. באפקוט סנטר יש מבנים שנכנסים לתוכם אבל כאן רק אפשר לראות אך לא ניתן לבוא. גם ההפנייה של המבקרים כאן היא סימבולית ומכוונת את המבט לכיוון דרום, כדי להראות מהיכן הגיעו העולים. ניצלנו גם תרסה עתיקה שהיתה במקום לצורך יצירת הפרש מפלסים, שבהמשך האתר הותרנו אותה כמו שהיא? היתה כוונה להכניס סימבוליות שתתייחס לדרום הרחוק שם יצאה המשפחה למסע הארוך כשהיא זקופה ומאוחדת ובמהלך הדרך הופכת לשפופה ואת השפיפות הזו ביטאנו בעמודי הבטון שניצבות משמאל למבקר. כבר בכניסה לאתר נטענו עצי זית שמייצגים את הכמיהה לירושלים. יש כאן שני כיווני באתר: המבט של המבקר מופנה לאורך כל הדרך לכיוון דרום אך לעומתו לתנועה עצמה היא כל הזמן לכיוון מזרח, לכיוון ירושלים".

מ"י: ומה מוצג בבקתה המרכזית?

ג"ק: "זו חצי בקתה ולא בקתה שלימה ואתה כינינו 'הבקתה הנפולה' ומוצגים בה תבליטים עם 4 סיפורים שנאספו בתהליך בפני עצמו מעולים שסיפרו את הסיפור האמיתי והאישי שלהם. את האיורים שמתארים את המסע ביצע לשמחתי מעצב גרפי ממוצא אתיופי, שנראה לי שקראו לו אלאמו. האיורים שלו תפסו בדיוק את מה שרציתי והם ענו על שאלות כמו מה זה כפר, מהם נדודים ומהי ירושלים".

.

et03

בקתה טיפוסית באתיופיה (צילום: Elitre, CC)

.

אדריכל גבריאל קרטס סיים את לימודיו בטכניון בשנת 1964 ופעיל במיוחד בגזרת ירושלים. בין הפרויקטים הבולטים שתכנן ניתן למנות את חידוש הרחוב הראשי בזכרון יעקב ('דרך היין', בשיתוף גרואג) וכן את בית הארחה ומרכז הכנסים במשכנות שאננים ושימור שכונת ימין משה (בשיתוף האדריכל סעדיה מנדל). כמו כן תכנן ועיצב את אתר ההנצחה הלאומי אום רשרש וקיר הנצחה בבית ספר שדה חרמון בקיבוץ שניר.

.

et01

תרשים מוקדם שיצר קרטס ב-2005 ומתאר את האתר מכיוון הכניסה אליו (מקור: המשרד לקליטת עליה)

.

et02

תרשים נוסף במבט מכיוון צפון (מקור: המשרד לקליטת עליה)

.

IMG_8076

הלוח ברחבת הכניסה למתחם

.

IMG_8077

הסיפור ההיסטורי

.

IMG_8079

מספר מדרגות מובילות לבמה מרוצפת אבן מסנוורת בה נטועים עצי זית

.

IMG_8126

עצי הזית מאורגנים בשתי שורות ומבעדם נחשפים למסע

.

IMG_8124

אחד מעצי הזית נגדע

.

IMG_8092

המסע של המבקר מקבל נפח דרמטי כשהוא יורד מהבמה. משמאלו קיר בטון ומימינו אלמנטים מבטון אלכסוניים.

.

IMG_8088

כעת יש תכנית להוסיף על עמודי הבטון את שמות 4,000 הנספים, או לצקת אותם מחדש. העמודים מדמים את המשפחה היוצאת למסע כשהיא זקופה ומאוחדת, וככל שמתקדמים במסע היא נעשית שפופה ומפרקת.

.

IMG_8089

בטון

.

IMG_8086

המסע ממשיך אל תלוליות המעוצבות בהשראת הקברים של אלה שמתו בסודן בדרכם לישראל

.

IMG_8084

וברקע בתי הכפר הריקים לאחר שיושביהם עזבו אותם ועלו לארץ

.

IMG_8111

חצי סהר של גל אבנים

.

IMG_8107

השיא של האתר הוא פנים חלול של אחד מהמבנים המעוצב כבית מגורים מסורתי באתיופיה

.

IMG_8097

על קירותיו הפנימיים שמונה לוחות אבן עליהם מתואר בשלוש שפות סיפור המסע

.

IMG_8098

קצת מסנוור, אבל ככה זה בירושלים

.

IMG_8099

בקתה אטומה

.

IMG_8103

חיפוי האבן

.

IMG_8104

גגן הבטון מדמה את גג הבקתה הקפוא שבמקור היה מורכב מצמחיה מקומית

.

IMG_8102

קטע מלוח בבקתה 01

.

IMG_8100

קטע מלוח בבקתה 02

.

IMG_8101

קטע מלוח בבקתה 03

.

IMG_8116

הריצוף

.

IMG_8120

אפשר להקיף את הבקתות מכיוון הטרסה שם הם מסתתרים בין הצמחים

.

וכך זה נראה בטקס הזיכרון הממלכתי עם אלפי מבקרים:

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: