Monthly Archives: יולי 2014

סיבוב בתערוכת בוגרי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב

הבחירה בלוקיישן המיוחד היא לא גימיק, אלא ניצול פשוט והגיוני של המשאב העירוני. רק חבל שהמבנים עצמם לגמרי דפוקים ואי אפשר לנשום בהם וגם אור יש בקושי. מארגני התערוכה שמו לב לבעיה, והניחו בכל פינה במתחם ערימות של חתיכות קרטון מרובעות (ומעוצבות עם לוגו התערוכה), כדי שהמבקרים והסטודנטים יוכלו לנפנף ולנסות לסלק את החום והלחות. הם לא עזרו. אז שמו מאווררים, אבל גם הם לא עזרו אלא בעיקר עשו רעש. אבל לא בשביל זה באתי ולכן לא כל כך מפריע כשחושב על זה עכשיו.

כמו בסיבוב הקודם בתערוכת הבוגרים, גם הפעם התערוכה דורשת לא רק התייחסות לעבודות הסטודנטים אלא גם לאוצרות ולאתר. לכן אחלק את הרשימה לשני היבטים מרכזיים ששמתי אליהם לב במהלך הסיבוב:

(1) ההיבט הנחושתני – שזה לא רק המקום של מפעל נחושתן ששופץ ומשמש כעת לכמה ימים לתערוכת הבוגרים, אלא גם לאופן בו נאצרה התערוכה.

(2) ההיבט החדשותי – לא היה פרויקט שהיה יוצא דופן באיכותו הרעיונית או הביצועית. היתה בעיקר צניעות.

ועל כך ברשימה זו.

.

10385289_883055185057398_670763200470898893_n

חלק ממודל המטפל בבניין בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, שיצרה רויטל מיכאלי במסגרת הפרויקט "דרך האמנות"

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הזיכרון, האנדרטה וחדר האוכל בנצר סרני

סיבוב בקיבוץ נצר סרני הוא סיבוב באדריכלות של 120 שנה. בסוף המאה ה-19 הקימו כאן השנלרים בית ספר חקלאי (חוות שפון, חוות שנלר ונקראה גם ביר סאלם) והמבנים שלהם בולטים מאוד בשטח. ב-1948 הוקם נצר סרני והפך לאחד מהקיבוצים המובילים בתנועה הקיבוצית. חוץ מחדר האוכל הענק שלהם (שכנראה הבנתי שמדובר בחדר האוכל הגדול ביותר שנבנה) יש כאן גם מבנה צנוע אך מיוחד, שנועד לשמש את חברי הקיבוץ: בקומה העליונה מועדון חברים וחדר קריאה (מ-1985 עברה לכאן הספרייה והמועדון עבר לבניין חדר האוכל), ובקומה התחתונה ספרייה (היום מחסן ויש תכנית להרחיב לשטח זה את הארכיון) וחדר זיכרון. המבנה עצמו מתוכנן ביחס לסביבה. בחלקו הוא סגור ומנותק מעט ממנה ובחלקו מחובר. ניתן להכנס לבניין מכל מיני מקומות, וכל גישה שונה מהשנייה. חתך הזהב מורגש היטב בחזית, וחוזר ומודגש גם בפרטים הקטנים של הבניין שנחנך ב-1962.

האדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק ומבכירי האדריכלים שפעלו בקיבוצים במאה ה-20 תכנן את המבנה בכשרון רב. בשונה מרבים מהאדריכלים בארץ שנשרכים אחרי אופנות מלפני עשר ועשרים שנה, כהנא השכיל ליישר קו עם העולם ולבנות בזמן אמת פרויקט שהיה עכשווי לזמנו. בגלל שהבניין הוקם בתוך קיבוץ והכתיבה על אדריכלות היתה מצומצמת, לא זכה הבניין לפרסום ולא צילם אותו צלם מקצועי שיכול היה להציג את כל איכויותיו. הרשימה הזו מתקנת קצת את העוול, אבל לא לגמרי: המבנה עבר שינויים, הצמחייה כיסתה אותו ואין לי תכניות להציג כאן את התחכום. זה מה יש.

בנוסף, עיצב כהנא את סביבת פסלה של בתיה לישנסקי שהוקם למרגלות הבניין, וממוקם בסוג של בקעה. כך נוצר יחס בין מתחם הזיכרון של המבנה והאנדרטה ובין חדר האוכל המייצג את החיים העכשוויים. ועל כך ברשימה זו.

.

10509723_874219252607658_1250562517471967855_n

בחזית הבטון של אולם המופעים

. להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז העיר ערד

הוקצבו לי עשרים דקות לעצירה בערד. התלבטתי בין רובע טללים ובין המרכז המסחרי. בסוף בחרתי במרכז, כי לאחרונה פרסמתי ספר שעסק בין השאר במרכז ערד.

פעם שעברה כתבתי כאן על מרכז צים שנפתח באותה עת ושיערתי שהוא יפגע בקניון – מה שאכן קרה. המרכז המסחרי עצמו עבר סוג של חידוש, שפירושו גבעה קטנה של אדמה עם דשא ויריעת פלסטיק ולמרגלותיה זרנוקי מים שיוצאים מהרצפה. המים שקפצו מהרצפה ביום החם לא הזיזו לאף אחד, אפילו לא לילדים שהיו בחופשה מהלימודים. האנשים שישבו בשולי גבעת הדשא הפנו את גבם למזרקה והסתכלו לכיוון השני.

ועל כך ברשימה זו.

.

936073_875825609113689_8300841774660762824_n

חזית קולנוע אורון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן

אחרי הסיבוב בבית תמרה הנטוש, המשכתי לכביש 91 ועליתי לרמת הגולן, לצד הדרך נתקלתי באחת מהאנדרטאות הרבות המפוזרות ברמה והחלטתי לעצור. אין כאן שילוט שמסביר למה דווקא כאן הקומה האנדרטה, מה משמעותה ומה הסיבה למסיבה. כתוב פשוט: "לזכר א. א. 212". יש גם כמה שמות של נופלים אבל לא יותר מזה. מה זה א. א.? אין הסבר.

ברשת בקושי מצאתי התייחסות לאתר, אבל הספיק לי המידע הבסיסי שיש באתר "נזכור את כולם" כדי לגלות שאת האנדרטה עיצב ב-1976 הלל פסח – אמן יליד 1935, קיבוץ מעברות, שמהיה מפקד גדוד תותחנים במסגרת הקרבות שהתחוללו כאן במלחמת יום כיפור. גם המידע על הלל פסח קמצני והוא מוזכר בתערוכת יחיד שהתקיימה ב-2010 במוזיאון וילפריד ישראל שבקיבוץ הזורע.

הרמתי אליו טלפון כדי לשמוע ממנו יותר על האנדרטה והוא גם שלח לי שתי סקיצות מוקדמות לאנדרטה. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140704_084453

במרכז האנדרטה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחצבה בתכנון ישראל גודוביץ

ערב טוב מתל אביב,

כשטל ניתקל במקרה בתמונה ישנה של פרויקט חצבה הוא נדלק. אמרתי לו שאני לא מוכן לנסוע כי זה רחוק. הוא לחץ אז הסכמתי. פתחנו את היום בתל שבע, המשכנו לדימונה, עצרנו באנדרטה והגענו בסוף לחצבה. אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני מבקר בערבה.

פרויקט חצבה שתכנן האדריכל ישראל גודוביץ בלט בכל במה בה הוא פורסם: ב"הפרויקט הישראלי" מאת צבי אפרת, ב"מאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית" מאת אבא אלחנני, ב"ישראל בונה" של עמירם חרל"פ ובעוד הרבה מאוד פרסומים בעברית, אנגלית ואפילו יפנית. גודוביץ בעצמו הוציא שני פרסומים על הפרויקט, שניהם באנגלית כשאחד מהם היה ספרו המצוין והנשכח "Architecturology; an interim report" – ספר שאזל מזמן וגודוביץ מתכנן להחזיר אותו למדפים בזמן הקרוב.

עד אז, כדאי פשוט להיכנס למכונית ולנסוע שעתיים ורבע עד חצבה. ועל כך ברשימה זו.

.

Copy of telsheva

מפת התמצאות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית תמרה הנטוש בצפון הכנרת

בקצה הצפוני של הכנרת שוכן בלב השדות, אך לא רחוק מהכביש, בית קטן ונטוש. את הבית תכנן האדריכל נחום זולוטוב. עד שכתבתי על זולוטוב את הערך בויקיפדיה ולאחר מכן עוד כתבות רבות כאן וב-xnet, הדבר היחיד שהיה עליו ברשת היה מאמר קטן על בית תמרה. שאלתי אותו אם זה בית ששווה ביקור, הוא ענה שלא, כי מדובר בסך הכל בקוביה שהוא תכנן לזכר חברת ילדות שלו.

בגלל תגובתו, לא נסעתי עד היום לשם וגם לא חיפשתי את הבית. ביום שישי האחרון הסתובבתי שם ממילא והבית קפץ מולי כשנסעתי על כביש 87, המקשר בין הגליל ובין הגולן. ביצעתי פרסה ועצרתי לצד דרך העפר המובילה אליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

10401619_869551289741121_5744174296962880805_n

נטוש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן בתכנון משה ספדיה

אוניברסיטת בר אילן, בדומה לשאר האוניברסיטאות בישראל (לא כולל אריאל) הקפידו לאורך השנים להעניק לבניינים ולשטחים הפתוחים שביניהם איכות ומשמעות. ההידרדרות שחלה בתחום לא פסחה גם על קמפוס בר אילן, שמבין האוניברסיטאות מקפידה היום לבנות אך ורק אדריכלות ירודה.

בתפר שבין האיכות לדפיקות עשתה הנהלת בר אילן עסקה עם האדריכל משה ספדיה: הוא ערך תכנית אב מהפכנית לקמפוס וגם תכנן וביצע שני מבנים. בשלב מסוים הופסקה עבודתו וכך גם הבניינים שתכנן נראים עד היום בלתי גמורים – אחד מהם הוא בניין מעונות הסטודנטים שממוקם ממש בלב הקמפוס. ספדיה המאוכזב לא מאזכר היום את הפרויקטים באתר האינטרנט שלו ולא בספריו. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140620_092725

מבט למעלה מהחצר הפנימית

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: