סיבוב באנדרטת חטיבת יפתח בצומת בית קמה

צומת בית קמה זו הצומת עם תחנת הדלק על כביש 40, רגע לפני רהט ובאר שבע (מפת מיקום כאן). עוצרים בצומת כדי לתדלק בנזין או קפה בארומה. היות ואני לא שותה קפה, העדפתי לבלות את 10 דקות זמן העצירה באנדרטה חשובה אך נסתרת.

למה חשובה ולמה נסתרת?

חשובה כי היא הוקמה לזכר חללי חטיבת יפתח. אני לא יודע עליה כלום אז פניתי לויקיפדיה. שם למדתי שחטיבת יפתח היתה של הפלמ"ח. הוקמה בעיצומה של מלחמת העצמאות, בראשית ימיה פיקד עליה יגאל אלון והיא גם נקראה על שמו. יפתח היה כינויו הסודי של אלון: יגאל פייקוביץ תל חי. חיילי החטיבה היו בכל מקום: בצפון, במרכז ובדרום. אחרי תהליך הסבה הפכה מחטיבה רגלית לחטיבת שריון והיא פועלת עד היום. סיבה שניה לחשיבותה היא האדריכל שיצר אותה: חיליק ערד, חבר קיבוץ סער ומבכירי וותיקי האדריכלים בתנועה הקיבוצית. על ערד יצא כעת ספר המסכם את פועלו, להרחבה עליו כתבתי ב-Xnet כתבה לפני כמה ימים.

נסתרת כי יחסית לגודלה ולמרות קרבתה לצומת, האנדרטה עצמה מרוחקת מהכביש ולכן השלט החום הקטן לא מספיק מושך וכמעט ואף אחד לא פוקד אותה. אולי גם ריבוי אתרי ההנצחה בארץ, דחק אותה אל מחוץ לתודעה ומחוץ לספרים, המאמרים וכתבי העת שעסקו בנושא.

ברשימה זו אני מבקש להשיב אותה מעט לתודעה.

.

IMG_9713

מרכז המבנה מלמטה

.

בהתחלה הרמתי טלפון לחליק ערד כדי לשוחח אתו על האנדרטה, אך לצערי לא היה לו מה להגיד. אז התקשרתי ליובל דניאלי שערך במשותף עם מוקי צור את הספר שיצא כעת על ערד. דניאלי, אמן בהכשרתו, מתמקד בספר בין השאר ב-12 אתרי ההנצחה שתכנן ערד ועניין אותי לדעת כיצד הוא רואה את מגע ידו הייחודי כפי שבא לידי ביטוי באתרי ההנצחה. כי במבנים שערד תכנן בקיבוצים, אני לא מצליח עדיין למצוא ייחוד שמדגיש את יצירתו משאר האדריכלים בתנועה הקיבוצית.

"הוא עובד על שני מוטיבים מרכזיים, המגדל והמקלט. יש גם מקום שאתה יכול להשקיף ממנו וגם יכול להיות בתוכו", מסביר דניאלי. "המוטיב הזה חוזר על עצמו באתר לחללי משמר הגבול וחללי נירים, זה בא מ[שיר השומר] 'מעל המגדל סביב אשקיפה'. גם באתר בטבעון זה קיים, שם יש X של רלסים ענקיים ואתה יכול להיכנס פנימה, להתייחד ולהדליק נר. יש פה מפגש של מונומנליות עם אינטימיות".

.

.

תוכנית אנדרטת חטיבת יפתח-חיליק ערד

תכנית אתר ההנצחה (מקור: נעמי מורג, חיליק ערד)

.

האתר עבר שינויים במהלך 44 שנות קיומו. כל השינויים ללא יוצא מן הכלל פוגעים במכלול השלם של היצירה. מערך הגישה השתנה, נוספו כל מיני לוחות עם טקסטים מיותרים, נוסף מעקה ורמפה לעגלות, נוספו גופי תאורה שהוצבו באופן הכי גס שניתן לעלות על הדעת, כל גופי הבטון נצבעו בלבן – כמעט חשבתי שאני ב"עיר לבנה" (והדמיון הכללי לעבודות של דני קרוון מורגש).

האתר לא מורכב מאנדרטה של פסל דמות (כמו ביד מרדכי), עמוד זיכרון (כמו בכביש החוף) או איזה פסל מופשט (כמו בעמק בית שאן). אלא כאן יש מקום לשהייה המאפשרת התכנסות פנימה ותצפית החוצה. האדריכל נותן למבקר מגוון של אפשרויות התנהלות באתר: לשוטט ולחקור, לשבת בפנים או בחוץ, לצפות או להשתין בלי שאף אחד רואה.

כל מטר קיבל כאן תשומת לב מצד המתכנן. הגימור הוא גס ולא מוקפד, אך כן יש מחשבה על החופש שניתן כאן למשתמשים. לעומת הקירות והספסלים שהוקמו מבטון שנותר חשוף, המבנה המרכזי של האתר הנראה כמו חורבה או אוהל מטויח באופן בו טויחו בתים ערבים ישנים. הריצוף הוא שטיח גרנוליט שבטח הובא מחצי האי סיני.

מרכיב ששמתי לב אליו הוא שהאתר בכללותו נראה כמו מודל שמישהו הגדיל ובנה. את התחושה הזו הרגשתי גם באתרים אחרים שתכנן ויש בהם עיוות (בעיקר בעבודותיו המופשטות). אבל היות ורק לפני כמה חודשים התחלתי לעקוב אחרי הבניינים שתכנן ערד, טרם גבשתי דעה.

אתרים נוספים שתכנן אציג בפעם אחרת. עד אז, ברצוני להודות ליובל דניאלי חבר קיבוץ המעפיל על השיחה. לנעמי מורג מעצבת הספר "הבית, המקום". ולמירה וזאנה מארכיון הנגב ע"ש טוביהו שמצאה את נאומו של מולה כהן, אותו נשא בחנוכת האתר ב-1969 ומובא כאן בשלמותו.

ועד הפעם הבאה, להתראות

.

IMG_9709

הכניסה לאתר

.

1

מודל של האתר, 1968

.

2

הודעה על מכרז קבלנים מ-1968

.

yftach11

תיאור המערכה מתוך תוכניה שהופקה ב-1990 לכנס לוחמי חטיבת פלמ"ח-יפתח (מקור: ארכיון הנגב ע"ש טוביהו)

.

yftach111

נאומו של מולה כהן בחנוכת האתר שהתקיימה בתאריך 21.4.1969 (מקור: ארכיון הנגב ע"ש טוביהו)

.

yftach1111

המשך הנאום (מקור: ארכיון הנגב ע"ש טוביהו)

.

IMG_9751

לוח אבן עם חיתוך אותיות בלייזר שנשתל כאן לאחרונה

.

IMG_9750

המשעול העולה לאתר. הרמפה לעגלות והמעקה הם תוספת מאוחרת

.

IMG_9728

מעקה המשעול. הצביעה של המעקה היא תוספת מאוחרת. במקור המעקה היה גולמי והציג את הבטון חשוף.

.

.

IMG_9731

עוד לוח שיש עם חיתוכי אותיות בלייזר כתוספת מאוחרת

.

IMG_9727

מתוך המנון הפלמ"ח: "מִמְּטוּלָה עַד הַנֶּגֶב, מִן הַיָּם עַד הַמִּדְבָּר – כָּל בָּחוּר וְטוֹב – לַנֶּשֶׁק כָּל בָּחוּר עַל הַמִּשְׁמָר!" בהמשך איבר פאלי מבטון.

.

IMG_9720

האיבר

.

IMG_9732

גופי התאורה שנתלו והוצבו בסביבה הם תוספת מאוחרת. בתכלס, אחלה מקום לזיונים

.

IMG_9725

במרכז האתר מבנה המאזכר חורבה. הקשתות באותה תקופה שבאה מייד אחרי מלחמת ששת הימים, חזרו לאדריכלות הישראלית. דוגמה לאותן קשתות ניתן למצוא כמה מאות מטרים דרומה מכאן בחדר האוכל בקיבוץ שובל שתכנן המורה של חיליק ערד – שמואל מסטצ'קין

.

IMG_9722

הקשת דרכה חודר משמאל הקיר שסוגר את האתר מדרום

.

IMG_9741

החיבור בין "החורבה" והקיר הדרומי

.

IMG_9746

עוד לוח שיש עם אותיות בחיתוך לייזר, ניגוד גמור לגולמיות והפשטות שהאתר מייצג

.

IMG_9716

אמפי קטן בחזית "החורבה" כשהריצוף מעוצב באופן שמכוון את המבט של הצופים למרכז האתר

.

IMG_9726

המושבים מבטון. מישהו פיצח גרעינים

.

IMG_9715

הבטון והשדות

.

IMG_9739

רק בחזית האחורית נותר הבטון חשוף ובצבעו המקורי

.

IMG_9740

החורבה עצמה מטויחת בטיח גס, כמו בבתי הערבים הישנים

.

IMG_9737

וגם האדריכל הותיר את חותמו בקצה האתר

.

IMG_9738

מבט על האתר מאחור

.

IMG_9755

ומרחוק

. . . 

אנדרטאות והיכלות זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (משה גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

. . .

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד כהן  On 07/06/2013 at 17:14

    מעניין איך פתאום במקרה מדברים על חיליק ערד. אני כתבתי עליו ערך בויקיפדיה ללא קשר לכלום ובמקרה מייד יצא הספר עליו שכתבת עליו בxnet. ועכשיו הכתבה הזאת, מעניין.

    בכל אופן, יש פה באמת הרבה דמיון לאנדרטת מג"ב (אני מעביר בה את שירותי הצבאי) וגם היא נצבעה. אני חושב שזה גם בגלל מעשי ונדליזם וריסוס גרפיטי, יותר זול לצבוע מהתזת חול למשל. גם לוח השיש עם החללים מופיע גם אצלנו. והכי חשוב, גם אצלנו האנדרטה עברה שיפוצים שפגעו בה במהלך השנים. תגיע לביקור, מקום נחמד.

Trackbacks

  • By משובל דרך בית קמה למורד נחל שקמה ויובליו וביתרונות רוחמה | עמירם במשעולי ישראל on 02/01/2017 at 10:44

    […] האנדרטת חטיבת יפתח בנגב האנדרטה מוקדשת ללוחמי חטיבת יפתח שנפלו בקרבות בנגב במלחמת העצמאות. ראשיתה של האנדרטה היה בגלעד צנוע שהוקם בשנת 1950 ביוזמת מפקד החטיבה ולוחמיה. האנדרטה תוכננה על ידי יחיאל (חיליק) ערד, חבר קיבוץ סער, ונחנכה בערב יום הזיכרון ג' באייר תשכ"ט (21 באפריל 1969). היא בנויה מבטון חשוף בצורת מגן הניצב על בונקר. המגן נישא לגובה שבעה מטרים, כשהוא הולך וצר כלפי מעלה ויוצר חוד המזדקר לשמיים כאילו רוצה לפרוץ לעברם. על הקיר לוח ועליו מבצעי חטיבת יפתח במלחמת העצמאות ולוח עליו שמות 44 לוחמי החטיבה שנפלו בקרבות בנגב. על הקיר כתובות המילים מהימנון הפלמ"ח: ממטולה עד הנגב מן הים עד המדבר. על האנדרטה למעלה כתובות המילים: פלמ"ח יפתח, על במתי הנגב חלל. להרחבה על האנדרטה והאדריכלות שלה. […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: