"אדריכל בקיבוץ" ספר חדש שערכתי ומוזמנים לשני אירועים בהשתתפותי

עבודה ארוכת שנים על ספרו של האדריכל ויטוריו קורינלדי הגיעה לסיומה בשעה טובה. קורינלדי יליד מילאנו, איטליה, נמלט כילד מעיר הולדתו עם החלת החוקים האנטישמים. בסאו פאולו שבברזיל אליה הגיע עם משפחתו הוא בגר, רכש את השכלתו המקצועית ולאחר נישואיו בחר להגר לישראל ולהצטרף לקיבוץ ברור חיל שבצפון הנגב. לאורך השנים היה אדריכל בכיר במחלקה לתכנון של התק"מ, עד להתפרקותה. שקיעת קיבוצו הובילה אותו גם למהלך עזיבה וחזרה לחיים עירוניים.

בשבוע הבא יערכו בתל אביב שני אירועים שבהם אשתתף עם קורינלדי: ביום שני 5.2 יתקיים בבית ליבלינג (אידלסון 29, 18:30) אירוע שיעסוק במבני הציבור שבקיבוצי עוטף עזה – שאת רבים מהם תכנן קורינלדי. ביום שישי 9.2 יתקיים בבית אריאלה (שאול המלך 25, 10:30) אירוע לכבוד הספר "אדריכל בקיבוץ".

ועל כך ברשימה זו.

.

2024

.

סיבוב במעבר הולכי הרגל שבין רוטשילד, יבנה ואחד העם

כבר במהלך שנות ה-70 תוכנן שטח עם זיקה לציבור בין הבניינים שבין שדרות רוטישלד והרחובות יבנה ואחד העם. אלא שבמשך השנים הוא נותר מגרש חנייה. בשנת 2000 תכנן האדריכל גלעד דובשני את עיצוב המעברים הפתוחים לציבור שנקבעו בתב"ע כאזור עם זיקה להולכי רגל. אלה כללו ספסלים מוצלים, שתילה של שדרות עצי צל, תאורת רחוב וביתן שבמרכזו מזרקת מים.

סיבוב במקום מגלה שלא הרבה נותר מאותו חזון של ניצול החצרות העורפיות של הבתים. בניגוד לתב"ע השתלטו עסקים על חלקים נכבדים מהשטח, הצרו משמעותית את השטח הפתוח והקימו גדרות מסוגים שונים, הביתן מתפורר והמזרקה מושבתת כבר שנים. כתובות גרפיטי רוססו על כל הקירות והמקום משרה אווירה לא נעימה ולא בטוחה למעבר. את התמונות העברתי לעירייה, ששלחה פקחים לקראת השבת השטח כמתוכנן.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (2000)

.

סיבוב במלון דיויד אינטרקונטיננטל תל אביב

האטריום הגבוה והרחב שמתגלה בלב של מלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, הוא אחד מהאולמות הגדולים והמרשימים שנבנו בארץ. אולם ענק כזה תמצאו גם במלון קודם שתכנן האדריכל יהודה פייגין לאותו היזם בים המלח וכאן הוא חזר והשתשמש בגישה דומה.

ב-1999 נחנך המלון ברחוב קויפמן 12, סמוך לטיילת שלחוף הים, לשוק הכרמל ולנווה צדק. מאז חנוכתו, חצי יובל שנים מאוחר יותר, לא נבנה עוד בתל אביב מלון גדול (600 חדרים) ומשוכלל דומה לו. כשהאמון בתיירות בישראל הולך ופוחת, וגם המדינה שוקעת בחוסר אטרקטיביות לאורחים (וגם לתושביה הנאמנים), אין פלא שיזמים מעדיפים את הכסף המהיר שבא ממגדלי מגורים על פני התיירות הלא יציבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1999)

.

סיבוב במרפאת כללית ברחובות בתכנון אריה שרון ובנימין אידלסון ובעוד כמה מבנים לאורך הרחוב

הקשרים ההדוקים שיצרו אדריכלים אחדים עם ההסתדרות באמצע המאה הקודמת, הביאו להם שפע של עבודה, בעיקר בתחום הבריאות עבור "קופת חולים". הודות לאותם קשרים האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון תכננו שורה ארוכה של בתי חולים, בתי הבראה ומרפאות. הקשרים וההתמחות שפותחו ושוכללו הביאו עבודות בהמשך גם לבנו ונכדו של שרון.

המרפאה המחוזית שתכננו שרון ואידלסון במפגש הרחובות רמז ורוז'נסקי ברחובות, נחנכה ב-1965. יחסית למבני בריאות אחרים שתכנן המשרד היא קטנה, אך ברחובות בניין המרפאות הוא ממבני הציבור העירוניים הגדולים והבולטים שנבנו בה עד אותה עת (עבודות רבות שתכננו האדריכלים מצויות גם במכון ויצמן שבצפון העיר).

רחוב רמז שממשיך ומשנה את שמו לרחוב לוין אפשטיין ומסתיים כששמו הופך לרחוב בית הפועלים, זרוע לאורכו במבני ציבור, בעיקר כאלה שהקימה ההסתדרות.

ועל כך ברשימה זו.

.

1965

.

סיבוב על הפרבר הישראלי עם זאב דרוקמן

במהלך לימודי האדריכלות בבצלאל ולצורך עבודה אקדמית ראיינתי עם מירי שיין מאירי את האדריכל זאב דרוקמן בנושא הפרבור. הכוונה היתה לגבש לנו בסיס תיאורטי, שיהווה תשתית לפרויקט שהצענו במסגרת הסטודיו. דרוקמן היה מורה במחלקה לאורך שנים ארוכות וקודם לכן היה ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל בין השנים 2002-1990.

ההתייחסות בראיון, שהתקיים ב-2005, היתה בעיקר לאותם פרברים של בתים צמודי-קרקע שנבנו בכל רחבי הארץ וגם בהתנחלויות. מאז השתנו אתגרי התכנון, אך הטיעונים והרעיונות שנאמרו נכונים גם היום. לאחרונה נתקלתי מחדש בראיון וחשבתי שראוי לפרסם אותו.

ועל כך ברשימה זו.

.

2005

.

סיבוב בחדר הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד

קיבוצי אשדות יעקב איחוד ומאוחד שבעמק הירדן עשירים באתרי זיכרון ייחודיים אולי יותר מכל יישוב אחר בארץ, בטח ביחס להיקף אוכלוסייתם. שורה ארוכה ומכובדת של אדריכלים ואמנים השקיעו בתכנונם מחשבה מעמיקה בפיתוח היצירה, בגיבוש חוויית הביקור וגם תשומת לב לרמת הביצוע. אשדות יעקב מאוחד מתייחד בכך שבו גם הוקם חדר זיכרון ייעודי שמוקדש לחללי הקיבוץ ולחברים שנפטרו מהעולם.

חדר הזיכרון בנוי כמו קופסת עץ קטנה ומשוכללת שלכל חלק בה יש שימוש. הוא שוכן במבנה הספרייה ומעוצב באופן שונה משאר חדרי המבנה. החדר הוקם ב-1975 בתכנונו של האמן משה הדרי, בשעתו חבר הקיבוץ ואיש רב-פעלים שיצר גם את רחבת הזיכרון "הבור" הסמוכה. קרוב ליובל שנים מאז הוקם החדר, מספר המתים גדל ולכן בקיבוץ שוקלים לערוך שינויים או להקים חדר חדש במקום זה הוותיק.

על כך ועל שאר אתרי הזיכרון בשני הקיבוצים ברשימה זו.

.

2023 (1975)

.