סיבוב בחדר האוכל "החדש" והסגור בקבוצת דגניה א'

אחד מחדרי האוכל שפעילותו חוסלה בעקבות מגפת הקורונה היה זה של קבוצת דגניה א' – אם הקבוצות והקיבוצים. מסורת של יותר מ-110 שנה נגדעה. לא רק מדובר במחיקה של מסורת קולינרית (הרי כמה מסעדות אתם מכירים שפעלו ברציפות 110 שנה?), אלא בחיסולו של מוסד קהילתי ועוד כזה שיתופי. היתה התלבטות אצל חברי הקיבוץ למהלך הסגירה. אלא שמספר הסועדים הלך והתמעט, החברים הבינו שהעלויות גבוהות ועדיף להשקיע בקהילה באפיקים אחרים. מגפת הקורונה שכפתה את הסגירה הזמנית, הובילה להחלטה שהזמני הפך לקבוע.

זהו חדר האוכל השלישי של דגניה א'. חדר האוכל הראשון פעל במבנה אבן שעוצב כמו חווה חקלאית אירופאית. אחריו נבנה בסמוך לו חדר אוכל בסגנון הבינלאומי. לבסוף, הוקם חדר האוכל "החדש", זה השלישי, שנחנך ב-1966 בתכנונו של האדריכל ליאון שרמן, שאף הוזמן מאוחר יותר בשנות ה-80 להרחיב את המבנה ולהכפיל את שטחו.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1966, 1983)

.

סיבוב בבית גורדון בקבוצת דגניה א' – 100 שנים לפטירת א. ד. גורדון

הקופסה המודרניסטית שהוקמה כאן בבקעה המשורית ב-1936 בלטה בנוף מהרגע הראשון. מאז היא כמעט ולא השתנתה ורק הוסתרה על ידי עצים ומבנים מאוחרים. המבנה הלבן הזה שהוקם כאן, בסמוך לשוליים של קבוצת דגניה א', נועד להנציח את אהרון דוד גורדון (1922-1856) שהיום מלאו 100 שנים לפטירתו.

הבניין המקורי בתכנון האדריכל מיכאל לשצ'ינר שהוכרז ב-2010 כאתר מורשת לאומית, הורחב ב-1953 כשנוסף לו מגדל מים ובראשו נקבע חדר עגול לתצפית כוכבים. לצד הבניין הוקם בתכנון האדריכל בן ציון (רוברט) ריפר אולם הרצאות שבחזיתו שולבה עבודת קרמיקה שיצר מירון סימה.

ועל כך ברשימה זו.

.

1953/1936

.

סיבוב בחדר האוכל שהוסב לבית כנסת בקיבוץ דגניה א'

החודש מציין "חלון אחורי" 13 שנות פעילות.

★

לאם הקבוצות והקיבוצים נבנו לאורך השנים שלושה חדרי אוכל. ככל שגדל והתפתחה קבוצת דגניה א', כך נדרש היה בניין מרווח יותר. אלא שהשני שבהם שהוקם ב-1934 היה המיוחד מכולם. תכנן אותו האדריכל לאופולד קרקואר שתכנן כמה מחדרי האוכל המוקדמים בקיבוצים, כאלה שעד היום נחשבים לפניני אדריכלות. לאחר קרוב ל-30 שנים נבנה אחריו חדר אוכל שלישי, חדש וגדול יותר וזה הוותיק הוסב לשימושים אחרים.

מגפת הקורונה סגרה רבים מחדרי האוכל שנותרו עוד לפעול בקיבוצים, וגם בדגניה סגר חדר האוכל הגדול (השלישי) את שעריו. לטובת הסועדים הנותרים נפתח מחדש חדר האוכל הוותיק (השני) שלפנינו והוא חזר לפעול, גם אם במתוכנת מצומצמת.

המבנה בעל חתך בסיליקאי, כזה שחלקו המרכזי של הגג מוגבה וכולל שורות של פתחי חלונות לכל אורכו. לעומת החתך, חזותו ותכניתו מתהדרים במאפייני האדריכלות המודרנית. אמנם, מאז שנבנה נערכו בו שינויים קלים, כאלה שהם ברי תיקון, אך המבנה בכללותו נותר כמו שהיה. אפילו הנוי שעוטף אותו מזכיר או מדגיש שהקיבוץ הזה ששוכן כמעט על חוף הכנרת הוא גן עדן.

ועל כך ברשימה זו.

.

1934

.

סיבוב בקבוצת דגניה א' בבית הילדים הראשון בקיבוצים שיש כאלה שמבקשים להרוס וגם בגן הילדים שתכנן לאופולד קרקואר

כשלאחרונה הוכנה תב"ע לקבוצת דגניה א', אם הקבוצות שהוקמה ב-1910, היה מי שדאג שבית הילדים הראשון ביקבוץ שהיה גם הראשון שהוקם בתנועה הקיבוצית, לא יכלל ברשימת המבנים המיועדים לשימור. התנועה הקיבוצית כחברה שיתופית וולנטרית ואוטופית היא ככל הנראה החידוש המשמעותי ביותר שהיה לישראלים לתרום לאומות העולם בעת החדשה. מערכת החינוך שהקימה היתה לאחד המרכיבים המרכזיים, והרצון לחסל את המקום שבו החלה להתגבש התשתית החינוכית של התנועה וללא כל דיון הוא מחדל שאותו יש לתקן.

המבנה המוזנח עבר שינויים לאורך קרוב למאה שנים. הוא נבלע בתוך כמה תוספות וניצב כיום נטוש ועזוב. עדיין ניתן לזהות את איכויותיו, אך חשוב מכל הוא התוכן שהתגבש בו. ניתן אולי להבין את המבקשים להרוס – הקרקע שעליה הוא ניצב מבוקשת במיוחד אודות לקרבה לכנרת, נוף האגם והרי הגולן הנשקפים ממנו.

ברשימה זו אני מציג מבנה נוסף – גן הילדים של הקיבוץ שאותו תכנן האדריכל לאופולד קרקואר. המבנה שמתאפיין בשימוש בגזעי עצי ברוש כחומר בנייה מרכזי, הוסב כבר לפני שנים לחדר חוגים ומצבו מצוין לעומת המבנה הראשון שמופיע כאן. רק לאחרונה בעקבות התפרצות הקורונה והצורך בתוספת גן לקיבוץ, חזר לייעודו המקורי המבנה יוצא הדופן שתוכנן במיוחד לילדים.

ועל כך ברשימה זו.

.

1927 / 1943

.