ארכיון חודשי: יולי 2021

סיבוב בחידוש ציור הקיר שיצר יגאל תומרקין בתיכון עירוני ה' בתל אביב

בזמן שאני חוזר ומגלה על עוד ועוד עבודות אמנות ששולבו באדריכלות שנפגעו, נהרסו או בדרך להיהרס, משמח לגלות שבתיכון עירוני ה' בתל אביב בחרה העירייה לשפץ את ציור הקיר שיצר יגאל תומרקין ב-1965. תומרקין שהתנסה במגוון רחב של טכניקות, ניסה כאן כנראה באופן חד-פעמי את טכניקת ציור הקיר ויצר עבודה מיוחדת המוקדשת לתלמידים. היתה זו אחת מהשנים המוצלחות של תומרקין כאמן, ועם זאת עבודה זו נשכחה והיתה ידועה למעטים ואף לא הופיעה בפרסומים הרבים שעסקו ביצירתו.

במשך חודש שלם עבד הצוות של אלי שאלתיאל ושי פרקש מ"סטודיו תכלת" בחידוש העבודה. השבוע הושלמה המלאכה, לכן קפצתי לסיבוב כדי לראות את התוצאה. עוד בעירוני ה' מצויות עבודות שיצרו נפתלי בזם ואהרן כהנא – כולם מכריו של האדריכל אבא אלחנני שתכנן את בניין בית הספר והקדיש בחלק מעבודותיו מקום לאמנות.

ועל כך ברשימה זו.

.

227310363_4736843619678516_3611528031493507781_n

ידי האמן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשריד האחרון של מפגש האבות בירוחם

רגע לפני שנכנסתי לירוחם בדרכי לראות מקרוב את קבוצת קירות הקרמיקה שבמרכז העיירה, הציצה אלי עבודת הקרמיקה הצבעונית שיצר בצלאל שץ בכניסה. פונדק הדרכים שלמענו הוקמה כבר נהרס לפני שנים וגם העבודה עצמה נפגעה. לעומת שני אלה נראה שמצבה של ירוחם יותר טוב.

לאורך כמה עשורים במאה הקודמת יצרו אמנים מעולים שהתארחו בירוחם עבודות אמנות ששולבו בה באופן מוצלח למדי. גם אם הן הוזנחו, ומעמדן נחלש, הן עדיין מרשימות וראוי להתעכב עליהן. על העבודה של עזרא אוריון בירוחם כבר פרסמתי כאן, כעת אתעכב על עבודתו של שץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

225229447_472

אבות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין סנסור שבכיכר ציון בירושלים

כבר שנים רבות, אולי מאז נוסדה, משמשת כיכר ציון שבמרכז ירושלים כמקום מועדף להפגנות. מדור לדור מתחלף הקהל וגם הדוברים על הבמות והמרפסות. גם עיצוב הכיכר והעסקים שבהיקף התחלפו, אפילו המכוניות הוחלפו במדרחוב בצד אחד וברכבת קלה בצד השני. הדמגוגיה שמשלהבת את ההמון נשארת וכך גם אחדים מהבניינים.

בניין סנסור הוא מהדיירים הוותיקים בסביבת הכיכר. מעל לפתח הראשי לבניין מצוינים בלוח אבן שמות מייסדיו – האחים סנסור ושנת הבנייה – 1929 (MCMXXIX). זהו גם ככל הנראה הגדול והשמור שבבנייני הכיכר. הבניין בצורת מחומש גובל ברחובות יפו, בן-יהודה ולונץ. האדריכל מישל סאמאחה העניק לו חזות אקלקטית ששאבה את השראתה בעיקר מהאדריכלות הקלאסית, כזו שאופיינית לבניינים שהוקמו לאורך הרחובות הראשיים בערי אירופה של המאה ה-19. מדובר במבנה שהוכרז לשימור, ולמרות הניסיונות החוזרים ונשנים להוסיף לו קומות וייעודים – כל התכניות שהוגשו עד היום נדחו והוא נותר כמו שהיה.

ועל כך ברשימה זו.

.

223613799_4721080947921450_6075582080800038727_n

1929

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל המים באשקלון בתכנון דב כרמי וג'ק ברנט

★ רשימה מספר 1,000

בין סיבוב בתחנה התת-קרקעית בתל אביב ובין סיבוב בתחנה המרכזית של אשקלון, קפצתי לראות את מגדל המים המתנשא מאז 1954 בקצה שכונת אפרידר שבאשקלון. למרות שהעיר צמחה לגובה בעשור האחרון, מגדל המים עדיין בולט מחלקים רבים בעיר, ולמרות ההזנחה שמבני בטון סובלים מהם לרוב, מגדל המים הזה נשמר לכל אורך השנים בידי חברת "מקורות", הודות לתפקודו הרציף כחלק ממערכת אספקת המים העירונית ולכן ניתן להתרשם ממנו יחסית כפי שהאדריכל רצה (גם אם המבנה מוקף גדר ולא נגיש לציבור).

מגדל המים הוקם כחלק מתכנון המרכז השכונתי של "אפרידר" (הם אמנם מרוחקים זה מזה, אבל בוצעו באותה מסגרת), בידי האדריכלים דב כרמי וחבר אדריכלים וג'ק ברנט. המגדל מתייחד בכך שהוא מבנה התשתית היחיד ככל הידוע לי שתכנן כרמי, וסביר להניח שגם ברנט.

ועל כך ברשימה זו.

.

220378386_4709003949129150_8002010532018213085_n

1,000

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתחנת קרליבך של הרכבת קלה

לפני שלושה שבועות במסגרת אירועי "בתים מבפנים", הצטרפתי לסיור בתחנת רכבת קרליבך שעומקה מגיע ל-52 מטר מתחת למפלס הרחוב (כמו בניין בגובה 17 קומות) ואורכה כרבע קילומטר. התחנה כעת מצויה במצב של שלד, אין עדיין דרגנועים, מעליות או חיפויים גם לא שולבה בה עדיין גופי התאורה והאוורור. אבל הפסים כבר כאן וגם כל המדרגות שדרכן ירדתי למטה.

התחנה הגדולה ביותר מבין תחנות הרק"ל היא תחנת קרליבך, שלבד מהעובדה שהיא כולה בנויה מתחת לפני הקרקע, היא גם תשרת את נוסעי הקו הירוק שיקשר בין ראשון לציון ובין הרצליה ואת נוסעי הקו האדום שיקשר בין ראשון לציון ובין פתח תקווה. כל מסילה מצויה במפלס נפרד בתחנה. ולמרות שעדיין לא התחילו לחפור את הקו הירוק – לפחות תחנה כבר יש.

ועל כך ברשימה זו.

.

21465

עמוק באדמה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על ספר חדש העוסק באור שבמשכן לאמנות בעין חרוד

ישנם מבנים שזכו להערכה מצד אדריכלים, אך פחות לפרסום. אחד מהם הוא המשכן לאמנות על שם חיים אתר שבקיבוץ עין חרוד מאוחד. המבנה שהיה לבניין מוזיאון האמנות הראשון שתוכנן לייעודו בארץ, הוקם בשלבים בשנות ה-40 וה-50 בתכנונו של האדריכל שמואל ביקלס ופועל ברציפות כבר שמונה עשורים.

בשלושה מרכיבים התמקד ביקלס בבואו לתכנן את המוזיאון ואלה העניקו לו את ערכו האדריכלי: (1) שימוש בתאורה טבעית באולמות התצוגה ותשומת לב ייחודית לאופן החדרת קרני שמש לכל אחד מהאולמות. (2) תכנית בינוי המאפשרת את המשך צמיחת המוזיאון תוך הוספת מגוון של אגפים מבלי לפגוע בעיצובו ותפקודו הכללי. (3) ניסוח מקדש חילוני על מרכיביו השונים.

כעת פרסם המוזיאון את הספר-קטלוג "סוד האור – אדריכלות האור במשכן לאמנות", המנסח אולי לראשונה את קורותיו ואיכויותיו של הבניין, ומתעד את תערוכת המיצב שערך דוד בהר פרחיה לפני ארבע שנים במוזיאון.

ועל כך ברשימה זו.

.

‏‏212453086_4662115767151302_7370279545586970814_n - עותק

אור יומי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על ששה ספרי אדריכלות ותכנון שיצאו לאור בהוצאה אחת

לא פחות מששה ספרי אדריכלות ותכנון פורסמו בחודשים האחרונים בהוצאת "רסלינג". מדובר בהישג לכשעצמו שמסמן את העניין שבפרסום ספרים בתחום. אך יותר מכל, המהלך מייצג את הנכונות והאמון של הוצאת הספרים שמציינת כעת 20 שנה להיווסדה עם הספק של פרסום קרוב לאלף ספרים.

כרוחב התחום כך הגיוון בקבוצת הספרים שבה אתמקד ברשימה זו. שלושה מהספרים מתבססים על עבודות שנערכו במסגרת הלימודים לתואר שני או שלישי באקדמיה, אלה הספרים מאת האדריכלים שלי כהן ואהוד כסיף וכן מאת בילו בליך. שניים מהספרים נכתבו בידי אנשי אקדמיה בכירים – פרופ' אדריכלית טלי חתוקה (בשיתוף קבוצת תלמידים) ופרופ' אורן יפתחאל. רק ספרו של הדס עפרת, חתן פרס ישראל בתחום אמנות הבמה, נכתב ללא כל קשר לאקדמיה, אלא כסיכום לניסיון חיים.

ועל כך ברשימה זו.

.

‏‏208478673_4644557128907166_3588178539228500186_n - עותק

אחרי הכל

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: