סיבוב בבניין של RIBA בלונדון

הדיון סביב החרמות על ישראל אקטואלי עכשיו יותר מתמיד, גם בארגון האדריכלים הבריטי, או בשמו המלא – המכון המלכותי של אדריכלי בריטניה, הדיון הזה עמד על סדר היום. הידיעה האחרונה בנושא היא מדצמבר 2014, אז דרש הארגון לסלק את האדריכלים הישראלים מהארגון העולמי, אך מאז נראה שלא עסקו שם בשאלה הזו ופנו לטפל בנושאים חשובים יותר. רק אתמול פרסמה גילי יובל שישראל תשתתף בביאנלה הראשונה לעיצוב שתתקיים הקיץ בלונדון. חרמות זה עסק ילדותי שלרוב עומדים מאחוריו אנשים שרוצים להרגיש טוב עם עצמם בקלות מבלי לנסות ולפתור אתגרים באופן יסודי. היות וב-RIBA ירדו מהחרם אז לא חששתי ובקרתי בביתם החמוד.

הזדמנות לחלום ניתנת כשמסתובבים בבניין הארגון הממוקם במרכז לונדון. הזדמנות לחלום איך היה יכול להיות גם כאן בארץ ישראל, בניין שמרכז בתוכו גלריה איכותית, אולמות הרצאות וכנסים, ספרייה עשירה, בית קפה, מסעדה וגולת הכותרת: חנות ספרים.

תזכורת: גם לנו היה כזה ברחוב דיזנגוף 200 – "בית המהנדס והאדריכל", כמו שיש כזה בירושלים בתכנון האדריכל דוד רזניק. הנציב העליון ארתור ווקופ הניח את אבן הפינה לבניין ב-1935, פחות משנה אחרי פתיחת בניין RIBA בלונדון. בין כתלי "בית המהנדס והאדריכל" בתל אביב נערכו אירועים בהיקף ומענה הדומים לאלו הקיימים עד היום בארגון בלונדון, במשך עשרות שנים התארחו כאן ראשי ממשלה, שרים ודמויות בולטות מכל העולם. לא היתה אמנם בבניין בדיזנגוף 200 חנות ספרים, אבל המקום היה תוסס ומעמדו היה מרכזי בזירת התכנון. לעומתו, מה מעמדו של "בית האדריכל" ביפו?

ועל כך ברשימה זו.

.

.

סיבוב על עמנואל טל – חלוץ חוקרי אדריכלות הקיבוצים

"עמנואל טל הניח את אבן הפינה למחקר האדריכלות הקיבוצית בארץ", קובע צבי אלחייני על מי שערך בשנות ה-80 את המחקר החלוצי, שכאן בבלוג אתם יכולים למצוא את ההמשך הישיר שלו. עמנואל טל (1998-1925) הוא דמות אניגמטית, חוקר שנעלם ולא ניתן היה לגלות מה הניע אותו ומה היה היקף המחקר שערך.

באופן חריג, הרשימה לא עוסקת בבניין, גינה או שכונה. הרשימה מוקדשת לעמנואל טל, וזאת במטרה לשוב ולחשוף את תרומתו וחשיבותו.

במקביל למחקר של טל, נערכה עבודה חלוצית אחרת אותה הוביל מיכאל לוין ועסקה בדיוק באותן שנים באדריכלות הישראלית בהן התמקד. אלא שלעומת טל שחקר את הקיבוץ, חקר לוין את האדריכלות הבינלאומית בישראל, מה שהתגלגל לתערוכה "עיר לבנה" שהוצגה במוזיאון תל אביב, הפכה לאטרקציה וגררה אחריה מחקרים, ספרים, תערוכות ובעיקר הביא למהפכה נדל"נית. לעומת גורל מחקרו של לוין, גורל המחקר ומושא המחקר של טל לא זכה כמעט לפרסום והמשך.

ועל כך ברשימה זו.

.

שער עבודת ה-.M.A של עמנואל טל (מקור: אוסף אדר' פרדי כהנא, בית העמק)

.

סיבוב בקולנוע רחל באשקלון שנהרס

אחרי שהצגתי כאן את בית העם של מושב בית-חנן, אציג מבנה נוסף שתכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר בתחום בתי התרבות. אלא שבשונה מבית העם הנטוש, כאן מדובר בבית קולנוע שנהרס לפני יותר מעשרים שנה ועל מקומו נבנה מרכז מסחרי.

קולנוע רחל באשקלון נחנך ב-1956, ונקרא כך על שם אמו של יעקב זלקין שהקים את הקולנוע וניהל אותו במשך שנים. את הקולנוע תכננו בני הזוג נדלר בתקופה בה תוכננו במשרדם התל אביבי כמה בתי תרבות ברחבי הארץ ובמיוחד ביישובי פריפריה, ומיותר לציין שאף אחד מהם כבר לא משמש לייעודו, למעט בניין תאטרון ירושלים שנבנה כבר בתקופה אחרת ובהיקף אחר.

"כואב הלב שהיופי הזה של חברה, של תרבות, של תוכן, של דרך לחיות בה את החיים, כל זה הלך לאיבוד", מספר בכאב עזרא ינוב שמתגורר באשקלון מאז 1956. "אין להשוות את ההוויה והמפגש החברתי כשכולם היו הולכים להצגה של שמונה בערב בקולנוע, לעומת היום בקולנוע כשרק הפופקורן מהווה את מרכז הערב".

ועל כך ברשימה זו.

.

זינדר

.

סיבוב בבית הכנסת בכפר הנוער בן שמן בתכנון מרדכי בן חורין

גלריה פתוחה של אדריכלות מרתקת אפשר למצוא בכפר הנוער בן שמן. האדריכל מרדכי בן חורין שתכנן בין השאר את בית אסיה, מגדל דיזינגוף סנטר ואת מגדל ז'בוטינסקי (המצודה) תכנן כאן חלק גדול מהמבנים במהלך ששנות ה-50 עד ה-70. כמו בשאר יצירותיו של בן חורין, גם כאן לכל בניין יש את הייחוד שלו והפעם אתמקד בבניין בית הכנסת שנבנה במרכז הכפר בסוף שנות ה-60.

הבניין בולט הודות לגג הרעפים הגבוה במיוחד והשימוש בחומרים פשוטים שנותרו חשופים: רעפי צמנט, בלוקים, זכוכית, קורות ועמודי בטון ושלד פלדה שנותר חשוף לעין בתוך אולם התפילה אך נצבע בכחול. גם הריהוט המקורי הורכב מעץ שנותר חשוף. במהלך השנים, כמו בכל מבנה ציבור פעיל, נערכו שינויים שלא פסחו על מבנה בית הכנסת. הילדים לא אהבו את התפילה המשותפת לבנים ולבנות ללא מחיצה והפסיקו להגיע אליו. לפני כמה שנים הוא הוסב לבית התרבות של הכפר ובית הכנסת נדד לחדר בבניין אחר.

ועל כך ברשימה זו.

.

תפילתי אחת והיא אומרת

.

סיבוב בבניין חדש ברחוב השוק + תערוכה

בפס ייצור המבנים שמפיק משרדם של האדריכלים טלי וגידי בר אוריין בולטים כמה מבנים שונים, אחד מהם הוא הבלוק שבנייתו הושלמה לאחרונה ברחוב השוק. הבניין עכשיו ריק. הוא לא נטוש אלא רק ריק ובימים הקרובים יעצרו בחזיתו כמה עשרות משאיות חמודות, יפרקו רהיטים וקופסאות והבניין כולו יתמלא בעשרות דיירים חדשים. כל הדירות נמכרו.

רחוב השוק הוא אחד מרחובות האורך הצרים המקשרים בין רחוב פלורנטין ודרך יפו והוא מקביל לרחוב הרצל ונחלת בנימין. הבניין כמו כל הבניינים באזור, בנוי בקו אפס של הרחוב כשהוא צמוד לבניינים שמשני צידיו. כך נוצר בלוק עירוני כמו שרק באזור פלורנטין בנו ואפשר למצוא עד היום.

מה מיוחד בבניין? הוא נבנה על שני מגרשים צרים (14 מ') ומוארכים (סה"כ 26.5 מ'), וכך נוצר בלוק משמעותי ורציף לאורך הרחוב. הפתחים בו עוצבו בהתאם, ומדגישים משחק צורני המתבסס על מלבנים אנכיים ורוחביים, משחק של לבן ושחור, אטום ושקוף, פתוח וסגור. כרגיל, הפתרון הוא רק בקליפת הבניין ולא מחלחל לתכנון הקומות או הדירות עצמן שנותרו סטנדרטיות.

ועל כך ברשימה זו.

.

עיר לבנה

.

סיבוב בבית העם הנטוש במושב בית-חנן בתכנון שולמית ומיכאל נדלר

אאא… בדרך לפגישה סמוך לגדרה עצרתי בבית-חנן, שם ידעתי על קיומו של בית עם שתכננו שולמית ומיכאל נדלר בעשור הראשון לעבודתם כאדריכלים. מצאתי את הבניין שנחנך ב-1955, לפני 61 שנה, ניצב במקומו ללא שינויים, במצב מרשים. פיסית מצבו מצוין, תפקודית המצב ירוד.

בשעתו היה המבנה הגבוה והגדול במושב. הוא ממוקם בראש אחת הגבעות הגבוהות באזור, גן חוצץ בינו ובין הרחוב. רחבה גדולה ומרוצפת מובילה לבניין עצמו הסוגר עליה משני עבריה, מתמזג בה מבלי להתנתק מהמרחב הפתוח והציבורי. עדיין ניתן לדמיין כמה התרגשות ושמחה ליכדו את אלה שבאו בשעריו לאורך שלושים שנות הפעילות שהתקיימה בתוכו. הזמנים והאנשים השתנו וכיום האולם נעול ונטוש.

"האולם התחיל לשקוע כשהמושב התחיל להתפרק", סיפר לי כמה שעות מאוחר יותר אברהם דנון, שהיה בן 5 כשהוריו הצטרפו לגרעין שייסד את בית-חנן ועלה על הקרקע ב-1929. "זה התחיל בשכנים שגרו מסביב לבית העם שהתלוננו על הרעש, והוויכוחים אתם היו יותר ויותר קשים. בכלל, ברגע שדור המייסדים התחיל להיעלם התחילו הסכסוכים של דור הבנים. מיד אחר כך הופיעה הטלוויזיה וכולם נעלמו".

ועל כך ברשימה זו.

.

בית העם

.

סיבוב בגן גדולי ישראל בשכונה ה' בבאר שבע

מבין השכונות בבאר שבע שכונה ה' זוכה לרוב הפרסום בזירה האדריכלית. הסיבה לפרסום היא "השכונה לדוגמה" שנבנתה בתחומה וכוללת מבני מגורים מיוחדים, אותם תכננו אדריכלים כמו אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני (שיכון באורך רבע קילומטר וקוטג'ים טוריים), או נחום זולוטוב ודני חבקין ("שטיח" של בתים צמודי קרקע בצפיפות גבוהה). בהמשך הרחוב החוצה את השכונה, מאחורי המגרש עליו תוכנן לקום על פי התכנית המקורית שיכון מוארך בתכנון רם כרמי ובמקומו נבנו בשנות ה-80 שני מגדלים, ניטע גן שנראה כאילו הושתל כאן מרמת אביב או כפר סבא.

מרבדי דשא עצומים, עצי דקל, שיטה, טקומית, לנטנה, קריסה, הרדוף, מיכנף נאה. רק האשלים מרמזים שכאן זו באר שבע ולא שום מקום אחר. למרות שבאוסף משרד אדריכלי הנוף של ליפא יהלום ודן צור לא נותרו תכניות ותצלומים של הגן, סביר להניח שהגן, הוא המשך לעבודתם של השניים שתכננו את הנוף בשכונה ה' כמו גם בשכונות א', ב', ו-ד'.

ועל כך ברשימה זו.

.

פורח, שטוף זהב

.

סיבוב בארמון התרבות והמדע בורשה

בטיול שואה עם התיכון הבניין הזה סקרן אותי. הוא לא היה במסלול ולכן נאלצתי לחכות להזדמנות שנייה. מה שסקרן אותי היה אופיו השונה משאר המבנים בורשה. שילוב קודר ומאיים עם עיצוב נאו-קלאסי, שמזכיר את גורדי השחקים מתחילת המאה הקודמת ובראשם Empire State Building שנחנך במנהטן ב-1931. לעיניים זרות האיום לא היה דבר מובן מאליו, אך אחרי שהמדריך הסביר שהבניין ייצג את השלטון הסובייטי בעיר שכבר אז לא היה קיים בפולין, קשה שלא היה לראות בו גורם מאיים.

חובבי אדריכלות יוכלו לבלות שעות ארוכות בבניין ולא לחזור על אותו אולם פעמיים. העיצוב הוא טוטלי ומתאפיין בפאר וקרירות. הפאר בא לידי ביטוי בחומרי גמר יקרים, בריצוף, בתקרות, בקירות, בנברשות, פיתוחי העץ, עבודת הנגרות והפרזול. הפיסול המונומנטלי גם הוא מדגיש את חשיבות הבניין והוא מלווה את המבקר כבר מהמפגש עם חזיתות הבניין שם מוצבים פסלי אישיים בגודל ענק, וגם מזרקות מים המדגישות את הסימטריה של חזיתות הבניין. יש כאן ארמון אמיתי, אלא שפה אין ולא היו מלך ומלכה אלא העם.

הזמן שעמד לרשותי היה קצר אבל לא רציתי לוותר על סיבוב בחלקים משמעותיים מהארמון. עשיתי אותו בריצה קלה בין האולמות בקומות המסד, בקומות המשרדים המשעממות ולבסוף במרפסת העליונה. מה שלא הספקתי חזרתי ובאתי לראות למחרת. כך שלוש פעמים.

ועל כך ברשימה זו.

.

מי הבוס

.