Monthly Archives: מרץ 2014

סיבוב בבית הכנסת המרכזי בשכונת בית הכרם בתכנון מרדכי בן חורין

האדריכל שתכנן את בית אסיה, מגדל דיזינגוף, תיכון אורט לבבוביץ בנתניה, מגדל מצודת זאב (של הליכוד ברחוב המלך ג'ורג') ועוד 1000 וילות בכל רחבי הארץ – תכנן גם שני בתי כנסת. על הראשון והמוקדם כתבתי כבר מזמן. כעת, אני מציג את בית הכנסת שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין בשכונת בית הכרם בירושלים.

נסעתי עם הצלם טל ניסים לביקור בקבר רחל לצורך כתבה (שפרסמתי כאן) ובדרך עצרנו בבית הכנסת של בן חורין. הבניין פתוח רוב שעות היום, הודות לכך שיש בו מגוון פעילויות לתושבי השכונה והסביבה: חוץ מתפילות מתקיימות כאן הרצאות, שיעורים ולימוד חופשי. מדובר בבניין מיוחד שיצר אדריכל מיוחד, ועל כך ברשימה זו.

.

1962883_795619287134322_367027899_n

חזית בית הכנסת המרכזי בשכונת בית הכרם בירושלים בתכנון האדריכל מרדכי בן חורין

.

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר ללימודי סביבה פורטר באוניברסיטת תל אביב

האם בניין בית הספר ללימודי סביבה הוא באמת מקום שיהיה נעים לעבוד וללמוד בו? האם ההשקעה בכל המערכות "הידידותיות לסביבה" אכן יחסכו משאבים בעתיד או שמא מדובר בבניין שעלות התחזוקה שלו לאוניברסיטה תהיה הגבוהה ביותר למ"ר? מביקור בבניין נראה שהאוניברסיטה הכניסה את עצמה לבוץ ומשיחות עם אנשי מינהלה נראה שהיא מתעוררת רק עכשיו. מאוחר מידי. הבניין קיים ושבוע הבא יגיע השר להגנת הסביבה לקבוע מזוזה בכניסה.

הגברת שירלי פורטר שתרמה את הפרויקט ועל שמה קרוי הבניין היא למעשה טיפוס מפוקפק. פורטר שהיתה ראש מועצת העיר ווסטמינסטר (מישרה ממנה סולקה כמו טיל) היא מהיהודיות העשירות באירופה ועל מעלליה יש שפע של כתבות, אך בעברית מצאתי רק את זו. היא הואשמה בקניית קולות תמורת דירות ונקנסה על כך באחד הקנסות הגבוהים ששולמו בממלכה המאוחדת. הגארדיאן אף טען שמדובר באחת מהשערוריות הגדולות ביותר בבריטניה ויש הטוענים שבמעשיה, היתה פורטר אחראית להפסדה בבחירות של המפלגה השמרנית ולעלייתו של טוני בלייר לשלטון. לפרשה הזו שכונתה "דירות תמורת קולות" יש ערך בויקיפדיה וה-BBC אפילו שידר ב-2009 תסכית רדיו קומי על הפרשה שנקרא Shirleymander. ב-2006 פרסם העיתונאי אנדרו הוסקין את ספרו Nothing Like a Dame: The Scandals of Shirley Porter, בו תיאר וניתח את השערורייה ואת מקומה של פורטר בכל הסיפור. משום מה, כל אלה שסקרו עד היום את הבניין הזה, שכחו לבדוק מהיכן מגיע הכסף.

האם אוניברסיטת תל אביב היא כמו זונה שמוכנה לפסק את רגליה בתמורה לכסף? פורטר הפכה למוקצה ולאישיות בלתי רצויה, אך פה באוניברסיטת תל אביב חיבקו אותה. פה נתנו לה דריסת רגל אגרסיבית שאת התוצאה שלה אתם יכולים לראות היטב כאן בתמונות, או בנסיעה הבאה שלכם בנתיבי איילון בין מחלף רוקח למחלף קק"ל.

הרס ובנייה. שאול רצה לראות את נתניה, אבל נראה היה לי יותר מעניין לגלות מה חדש באוניברסיטת תל אביב. מה עשינו ומה ראינו? על כך ברשימה זו.

.

IMG_20140321_111827

מישהו תקע ביצה של דינוזאור באמצע הבניין!

.

להמשיך לקרוא

סיבוב מול הריסת חזיתות בנייני הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב

ביום ששי עברתי עם שאול למרגלות בנייני מדעי החיים באוניברסיטת תל אביב וראינו כיצד הורסים את מערכת ההצללה שהיתה המאפיין העיקרי שלהם. כתבתי עליהם באריכות כאן. שני אנשים עמדו ועברו מתריס בטון לתריס בטון, ניתקו אותם מהחזית. התריסים צנחו למטה, תוך שהם פוגעים בקיר ולבסוף נוחתים על הצמחייה והורסים גם אותה. צמד ההורסים עבדו לבד והופתענו לגלות שאף אחד לא מפקח על מלאכת ההרס.

מה הרסו? בחזית המבנים שהוקמו ב-1973 ומייצגים את הברוטליזם הישראלי (שימוש בחומרים חשופים, לרוב בטון) הוקמה מערכת הצללה בצורת תריסים, שנוצקו מבטון והיו קבועים בחזיתות המזרחיות והמערביות בכדי להגן מפני קרני שמש ישירות. התריסים עמדו בזוית לבניין, כך שכל תריס עמד בזוית שונה בהתאם לכיוון השמש. הבניינים עוצבו באופן סולידי ורק התריסים הם אלה שהפכו אותם מסתם בניינים לכאלה בעלי נוכחות בשדרה הראשית שחוצה את הקמפוס. התריסים נוצקו באיכות גבוהה ובמהלך השנים גם נצבעו כדי להגן עליהם מפני התפוררות. מדובר כאן בבניין ירוק, שבלי הרבה מאמץ ובעלויות נמוכות הפכו אותו לבניין שמתייחס לאקלים המקומי.

אלה אינם סתם בניינים, אלא שניים שעליהם אחראים היו האדריכלים ורנר יוסף ויטקובר בשיתוף ישראל שטיין, שתכננו בין השאר את בניין גילמן ואת קריית הספורט באוניברסיטה. חוץ מהם ויטקובר תכנן את תכנית האב הראשונה של הקמפוס. ויטקובר ושטיין התמחו במערכות הצללה לבניינים שבנו, ונכתבו על כך כבר מספר מאמרים. שני בנייני הפקולטה שהושטחו כעת הופיעו בכתבי עת רבים ובכל ספר שעסק באדריכלות ישראלית. בנוסף, בתכנון הבניינים השתתף משרד המהנדסים הטוב בישראל – מילר-שנבל-צחר (שעדיין פעיל) והבניין היה נראה מתוחזק היטב.

אז למה הם נהרסו? על כך ברשימה זו.

.

1508614_804988656197385_1330461798_n

הריסות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בטבריה ובמלון לאונרדו קלאב

מי נוסע למלון בטבריה? אף אחד שאני מכיר. לכן, החלטתי לארוז את חפציי לסוף שבוע בלב העיר העתיקה שנקראה על שם הקיסר טיבריוס. בזמן האחרון, מסקרנים אותי העבודות של משרד האדריכלים פייגין, שתכננו בעיר כמה מהמלונות הבולטים. נראה שאני האדם הראשון שהתארח במלון לאונרדו קלאב (שנפתח בשנת 1985) אך ורק בגלל האדריכל שתכנן אותו.

האם תשמעו כאן המלצה על המלון או השהות בעיר? אם אתם מחפשים נופש נטו – אז בהחלט לא אמליץ לכם להגיע לטבריה. עשרות שנים של הזנחה מצד המדינה ומצד התושבים ונציגיהם בעירייה, הפכו את טבריה לחורבה אחת גדולה. אם אתם מחפשים שיעור בתכנון עירוני ובאדריכלות – זה בהחלט המקום.

  • בהיבט האדריכלי: כמעט כל ידיעה על מלון גדול ומפואר שהולך להבנות היום, כוללת את המידע כי האדריכלים של המלון הם משרד פייגין – משרד שהפך כמעט למונופול של תכנון מלונות בישראל (לאחרונה נפתח מלון נחשולים שתכננו). הפייגינים משכללים את גישתם לתכנון מלון כבר יותר משלושים שנה, ומלון לאונרדו קלאב היה שלב משמעותי בהתפתחות השפה שגיבש המשרד. תמצאו כאן את מילון המושגים הנקי ביותר שלהם. יש כאן אפילו גופות במרתף שלא הצליחו להפריע להם לבנות את מה שהם חלמו עליו.
  • בהיבט העירוני: היתה פה עיר עתיקה שמדינת ישראל דאגה להרוס באופן יסודי. שרדו ממנה רק מבני דת (בתי כנסת, כנסיות ומסגדים). את התושבים ללא הבדל דת סילקו מכאן – את הערבים זרקו לכל הרוחות ואת היהודים הזיזו אל מעלה ההר, הרחק מאזור התיירות שהלך והתגבש כאן. נוצר מרכז עיר ללא ללא חיי יום יום רציפים, מקום מפחיד. מרכז טבריה הוא מקרה גרוע יותר ממקרה חיפה תחתית או מקרה באר שבע (אלא ששם נותרו קצת מגורים). מה יש במרכז טבריה? יש כאן בעיקר תנועה שחוצה מבני מסחר ותעסוקה עלובים ומיושנים שגם הם נחלשים בשנים האחרונות, בעקבות הקמת מרכזי קניות חדשים וסגורים מחוץ למרכז. כשהערב יורד והחנויות נסגרות, מרכז טבריה הופך מיד למקום מפחיד ולא בטוח. הטיילת הריקה מתמלאת ברוחות רפאים, מסתננים, ערבים וערסים שמחפשים אקשן (מכות/זיונים) או פינה להניח בה את הראש.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20131115_150412

חזית מלון הפונה לטיילת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספריית הרייקסמוזיאום המחודשת

ספריית הרייקסמוזיאום באמסטרדם היא אחד המקומות היפים בעיר. זה המוזאון הלאומי של הולנד ושמורים בו האוספים החשובים של התרבות ההולנדית, ובהתאם לכך הספרייה כוללת את אוסף ספרי האמנות החשוב במדינה. במשך השנים (בדומה למקרה של מוזיאון ישראל) נערכו בניין שינויים ונוספו לו אגפים וחדרים שהוקמו כטלאים בלי כל יד מכוונת. בעקבות המצב נדרש שיפוץ מקיף למוזיאון ולמוצגיו. כעת חזרתי לבקר במוזיאון שהיה סגור למבקרים במשך 12 שנה בהן נערך בבניין תהליך שיפוץ יסודי.

ב-1885 נפתחה הספרייה לראשונה לציבור, וכמו כל שאר אגפי המוזיאון גם היא עברה תהליך חידוש ששמר באופן קיצוני על דמות הספרייה המקורית שעוצבה בסגנון המשלב מאפיינים גוטיים ורנסאנסים.

הבלוג כמעט ולא עוסק במקומות שאינם קשורים לכאן, אבל מידי פעם יש חריגות. הספרייה ברייקסמוזיאום עברה אצלי את וועדת החריגים. הספרייה פתוחה למבקרים ובשונה מהספריות במוזאון תל אביב או ישראל שמסתתרות מאחורי פתחים ועיקולים, כאן הספרייה היא חלק בלתי נפרד ממסלול הביקור במוזאון. אך יש משהו שהפריע לי דבר ראשון בספרייה הזו: חוסר האינטימיות. ספריות הן לרוב מקומות בהם אתה יכול להתבודד עם ספר או חברה ולקרוע אותם לגזרים. ועל כך ברשימה זו.

.

1932395_79996n

חזית בניין המוזיאון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם של רם כרמי בשכונת גילה

רשימה 381

האדריכל רם כרמי תכנן שני מתחמים בשכונת גילה. את הראשון תכנן בשנות ה-70 ואת המתחם השני והגדול תכנן בשנות ה-90. לפני שבועיים כשבקרתי בגילה, המתחם של כרמי משנות ה-90 קפץ לי לעיניים כי הוא נמצא ממש בכניסה לגילה והיד של כרמי בולטת בו. אך בשונה מעבודות אחרות של כרמי, כאן חסר "הסיפור" שבדרך כלל מאפיין את עבודותיו והתוצאה היא מעט סתמית, אבל גם הסתמיות הזו נעשית בגדול ובאופן מאד מרשים ומעורר מחשבה.

שכונת גילה היתה החצר האחורית של האדריכלים הישראלים. כאן הם הרשו לעצמם לעשות (אולי בפעם האחרונה) מגוון של ניסויים. את מסע הניסויים התחילו האדריכלים בשנות ה-20 בקיבוצים, אחרי הקמת המדינה מימנה המדינה כמה ניסויים שהמפורסמים שבהם התרחשו כמעט במקביל בשכונה ה' בבאר שבע ובשיכון לדוגמה ברמת אביב. אחר כך המשיכו לנצרת עילית, ערד וכרמיאל ולבסוף בשנות ה-70, רגע לפני עליית בגין והליכוד לשלטון והפרטת הבנייה למגורים, הספיקו לתכנן את שכונות הטבעת החיצונית של ירושלים ובהם רמות, תלפיות מזרח, מעלות דפנה, כוכב יעקב, פסגת זאב וגם מעלה אדומים. אך מכולן – גילה היתה גינת השעשועים הבולטת ביותר, הן בהיקף הבינוי והן בתכנים והצורות שיצקו האדריכלים.

בגלל הסתמיות היחסית לא הייתי בטוח שאת המתחם אכן תכנן כרמי אלא אדריכל אחר. פניתי לקרוינקר שלא ידע. פניתי לערן שטען שזה כרמי, ולבסוף פניתי גם לרבקה (האלמנה) שאישרה שאכן מדובר בפרויקט שתכנן בעלה. בקשתי ממנה חומרים על הפרויקט אך יש בעיה עם הארכיון ולכן לא מצאה חומר. חשבתי שאולי בחומרים המקוריים של כרמי מתחבאים רעיונות ורמיזות למרכיבים שלא נבנו בסופו של דבר או שכן נבנו ולא שמתי לב אליהם. הפרטים היחידים שרבקה יכולה היתה לתת: את הפרויקט שנקרא "גילה 04" בנו שתי חברות בנייה – 'רמט' שעשתה שימוש בטכנולוגית בנייה מתועשת, ו'חפציבה' שעשתה שימוש בטכנולוגית בנייה קונבנציונלית. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140220_150002

כרמי בגילה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בעמנואל – העיר הלא גמורה

יומני היקר,

"עמנואל עיר העתיד" כך שווקה ההתנחלות שתוכננה להיות העיר הגדולה ביותר ביהודה ושומרון, אך מסיבוב שם נראה שחלומות לחוד ומציאות לחוד. שילבתי כאן תמונות משני סיבובים שערכתי בעמנואל, שניהם עם שאול: הראשון ב-2006 והשני ביום ששי שעבר (אחרי הסיבוב ביקיר).

מה השתנה? ב-2006 הסיבוב שלנו כלל גם בשני בתי ספר (אחד של בנים ושני של בנות), אבל חוץ מהם, בקרנו עכשיו בדיוק באותם מקומות. חלקם נותרו בניינים לא גמורים וחלקם הושלמו ואוכלסו. אותם בניינים לא גמורים הם חלק מסיפורה של עמנואל, שהוקמה כמו עוד כמה התנחלויות, כיוזמה פרטית של אנשי עסקים. בשלב מסוים הם רבו, פרצה אינתיפאדה, התגלו בעיות כספיות, הסיפור הגיע לבית משפט וההתפתחות נתקעה. נוספו לכך ריבים בין רבנים ומה שיועד להיות עיר חרדית המתפקדת כחלופת מגורים לצעירים או משפרי דיור מבני ברק ומירושלים, הפכה לכיבשה השחורה של היישובים החרדים. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140221_113922

בוסי באחת הדירות האחרונות שלא אוכלסו

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: