ארכיון חודשי: ספטמבר 2017

סיבוב במרכז לאמנות בגראץ

רק במדינה כמו אוסטריה בה קיימת הערכה עמוקה למסורת ולתרבות, יכלו לתקוע באמצע סביבה היסטורית רגישה בניין כל כך שונה בממדיו, בצורתו ובחומריותו. המרכז לאמנות בגראץ, או בשמו המקומי קונסטהאוס (Kunsthaus), הוא אחד הפרויקטים הבולטים שנבנו בעשור הקודם בעיקר מהסיבה הזו, אך גם בגלל שהשיב לקדמת הבמה את האדריכל פיטר קוק ששיתף כאן פעולה עם האדריכל קולין פורנייה.

"העב"ם הידידותי" כך כינו את הבניין בשנותיו הראשונות, כינוי שהעיד על חריגותו בנוף, אך הכינוי ניתן לו בעיקר בגלל הדמיון לגוף חי שנמצא אצלנו בתודעה מ"מלחמת הכוכבים" או סרטי מדע שעסקו בכל מיני מיקרואורגניזמים. מאז שנחנך הבניין בספטמבר 2003, הפכו בניינים מסוג זה, הזרים לסביבתם, לתופעה נפוצה. היה כאן כמובן אפקט בילבאו, בו בניין בעיצוב ובהשקעה חריגים מצליח למקד אל עיר פריפריאלית תשומת לב עולמית ובאמצעותו ממנפים את התדמית ואת התיירות המקומית. אך מעל הכל, תרם המהלך לעיר מרכז חדש להצגת אמנות בינלאומית, מקום שמשרת לא רק תיירים אלא גם את הקהילה המקומית.

ועל כך ברשימה זו.

.

מעלה מעלה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים גדות, שמרת ואדמית

בשלושת הקיבוצים שבגליל ומופיעים כאן יש חדרי אוכל שתכננו אדריכלים שונים. שניים מחדרי האוכל פעלים ואחד כבר לא. המשותף לשלושתם הוא העובדה שכולם כוללים אולם אכילה מלבני וגדול, אך כל אחד מייצג גישה שונה. חדר האוכל שתכנן חנן הברון עם מיכאל קראוס בקיבוץ גדות הוא תיבה חסרת ייחוד לכאורה אך מתבססת על מודול המודגש בחזית. חדר האוכל שתכנן מנחם באר בשמרת ייחודי הודות למסת הגג המשמעותית בחזית ולגגון הבטון המשופע. וחדר האוכל שתכנן שמואל מסטצ'קין באדמית מתייחד בקשתות המופיעות בחזיתו. הברון ובאר למדו בטכניון בחיפה, ולעומתם מסטצ'קין היה אחד האדריכלים הפוריים מבין בוגרי הבאוהאוס בגרמניה.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ גדות נמצא מרחק נסיעה קצר משכונת המגורים שתכנן האדריכל דוד רזניק לקהילה חסידית בחצר הגלילית. אם פונים לכיוון השני, לגולן, אז מגיעים לבריכת המשושים. חוץ מאלה בכל קיבוץ שתכנסו אליו בדרך תמצאו חדר אוכל ויש פה עבודות של שלמה גלעד, דוד בסט וכן את האנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 עליה כתבתי כאן.

(2) קיבוץ שמרת שוכן ממש צמוד לעכו שם יש את בית המשפט שתכנן האדריכל יעקב רכטר ובקיבוץ לוחמי הגטאות הסמוך תמצאו עבודות של האדריכלים רם כרמי, שמואל ביקלס ונעמי יודקובסקי, כמו גם גלריה של הצייר משה קופפרמן.

(3) בקיבוץ אדמית תוכלו לעצור בדרך במערת הקשת לה יש נגישות מלאה.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

ואולי

.

להמשיך לקרוא

שנה טובה!

השנה שעומדת לחלוף בעוד כמה שעות היתה נחמדה, מלאה בשינויים שנראה לי כרגע שרובם חיוביים ובהזדמנות זו רציתי לאחל לכן ולכם שנה טובה!

.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 24: סדנת רכב בבית ספר תיכון בצרפת

בזמן שבישראל הולכים בתי הספר המקצועיים וגוועים, בד בבד עם שקיעתה של התעשייה והמלאכה המקומיות, משקיעות הרשויות במדינות אחרות משאבים ניכרים בחינוך המקצועי. בשנת 2000 קרא האיחוד האירופי למדינות החברות באיחוד להוביל את הכלכלה התחרותית והדינמית ביותר בעולם. בעקבות הקריאה החליטו מדינות רבות לחזור ולחזק את מעמדו של החינוך המקצועי ולהתאים אותו לכלכלה ולסגנון החיים של המאה העשרים ואחת.

את סדנת הרכב שנפתחה בבית הספר התיכון מרסל סמבה בעיירה Sotteville-lès-Rouen, צרפת, תכנן משרד האדריכלים ARCHI5 באופן המכבד את התלמידים, את המקצוע, את בית הספר וכפי שאפשר לראות בתמונות – גם את העיירה. מאמר נוסף שפרסמתי בכתב העת "הד  החינוך".

ועל כך ברשימה זו.

.

archi5-SottevilleLesRouen-HighSchool-Roof

מכונאות ירוקה (צילום: Sergio Grazia)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין המרכז ללימודי סביבה במכללה האקדמית גליל מערבי

צורת העיגול בה עשה האדריכל מנחם באר שימוש עוצמתי בשנות ה-80 בבניין חדר האוכל של קיבוץ געתון ובמרכז האמנויות במכללת עמק יזרעאל, חוזרת ומופיעה כמרכיב משמעותי במרכז ללימודי הסביבה, במכללה האקדמית גליל מערבי, הממוקמת בכניסה הצפונית לעכו. אך יותר מבניינים אחרים, זהו אחד המבנים הייחודיים ביותר מבחינה סגנונית שתכנן באר לאורך דרכו המקצועית, ויש בו גם דגש צורני בפרטים הקטנים כמו גם במסות עצמן.

מבחינה סגנונית שילב כאן באר בין ברוטליזם ובין פוסט-מודרניזם. הדגש הצורני בא לידי ביטוי בכל מרכיב: במרצפות המרובעות, העמודים המעוגלים, קוביות הבטון הנושאות ספסלי עץ, קירוי הזכוכית הפירמידלי, המדרגות הלולייניות והקשתות המשוכפלות בחזיתות האגפים הצדדיים.

ועל כך ברשימה זו.

.

זרוע מניפה מטפחת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקניון מבשרת

בעבר הציבו לצד כביש 1 אתרי זיכרון של משוריינים ופסלים והיום ברוח הזמן מציבים קניון. לעומת אותם אלמנטים של זיכרון, מורשת ותרבות, הקניון הוא מקום של קניות בלבד. קניון מבשרת החדש שבולט היטב ביום ובלילה לאלה היוצאים או הנכנסים למנהרות של כביש 1 חושף את המציאות בה אנו חיים, מציאות שנשלטת על ידי תאגידים ובעלי הון שלא מותירים מפלט לסביבה חופשית ובריאה.

את הקניון תכנן אדריכל אבנר שר, שמתמחה בקניונים פריפריאלים כמו אלה ברמלה (עליו כתבתי כאן), נהריה (עליו כתבתי כאן) ובקריות. אלא שהצבתם של אותם קניונים מכוערים לצד דרכים מרכזיות, חושפת אותם לכל עובר אורח בין תל אביב לירושלים.

ועל כך ברשימה זו.

.

שלום לך ירושלים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין ההיסטורי של ישיבת כפר הרא"ה

ב-1939 הושלמה במהירות יחסית בנייתו של אחד המבנים האיקונים ביותר בתולדות אדריכלות ישראל: בניין ישיבת כפר הרא"ה, אותו תכנן האדריכל מאיר בן אורי. שנה לאחר סיום הבנייה, הוסיף האדריכל את הציור בחלק הפנימי של כיפת בית המדרש, ראש הישיבה נטע שני עצי וושינגטוניה משני צידי הבניין והמוסד הפך תוך זמן קצר ל"אם ישיבות בני עקיבא".

סיבוב בבניין 78 שנה לאחר השלמתו, עם כל התוספות והשינויים שלא הוסיפו כבוד למקום ופגעו בו, מלמדים שלמרות כל אלה – הבניין שומר על מעמדו הסמלי. האדריכל הצליח ליצור את הסמל באמצעות פריסת הגושים ותנוחת הבניין בראש הגבעה. הוא שילב שפה אדריכלית מודרנית עם כזו מקומית, וגם אם לא כל תכניתו מומשה – היצירה הפכה לאחד המבנים הייחודים בנוף הארץ בכלל ובנוף עמק חפר בפרט.

ועל כך ברשימה זו.

.

כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכרמלית

הכרמלית היא הישג חסר תקדים שגם 60 שנה לאחר חנוכתו של הפרויקט – אין עדיין עיר בישראל שהצליחה להתחרות ולהשיג אחד כזה. התעוזה החלוצית היתה תוצאה של ראש עירייה בעל חזון – אבא חושי, שבשנים בהן ניהל את העיר (1969-1951), הוא הצליח לקדם בה תעסוקה, תחבורה, בריאות, חינוך ממלכתי ואקדמי, ואת המגורים באופן שאף ראש עיר אחר בישראל לא הצליח להשיג.

במהלך העבודות להקמת הכרמלית בתחילת שנות ה-60, פרסמו המהנדס אברהם ניסן – מנהל הכרמלית הראשון והנריק וולזון – מהנדס החשמל של הכרמלית שני מאמרים הסוקרים את הפרויקט. המאמרים פורסמו בכתב העת "הנדסה ואדריכלות – עיתון אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל", ואני מביא כאן את הדברים הרלוונטיים ממאמריהם (הכותרות הן תוספת שלי. כתב העת המקורי שמור בארכיון אדריכלות ישראל).

50 שנה אחרי אפשר ללמוד מהיעילות, הנחישות והאחריות המקצועית שהפגינו בעיריית חיפה. כעת רק נותר להמתין שהמערכת שנשרפה כליל תשוב לפעול ותשופר, ולייחל ששרפות והשבתות נוספות ומיותרות שכאלה לא יחזרו ויופיעו.

ועל כך ברשימה זו.

.

16386975_1544959402200303_3406894933290337601_n

ז"ל

.

להמשיך לקרוא