סיבוב בגן הלא גמור של יגאל תומרקין בקרית אונו

נסעתי לראות, בשבוע שעבר כשעוד היה קצת מותר להסתובב, את גן השלום בגני תקווה שעליו אכתוב כאן בהמשך, ובדרך בקרית אונו נתקלתי בגן לא פחות מיוחד. חומת בטון שמתפתלת בקווים ישרים משנה לאורכה את גובהה, עוטפת שטח של כ-60 מ"ר. המקום נראה כמו חדר גדול בו ישנם אזורים אינטימיים וכאלה פתוחים. קירות נוספים, חלקים מרובעים וחלקם משולשים פזורים בהיקף. קוביות בטון מוצבים גם הם, חלקם מופיעים בקבוצות, חלקם בודדים וגם הם כמו צפים בגבהים שונים. הקירות צבועים בלבן כשטביעות קרשי העץ מעת היציקה נותרו בהם.

הדמיון לעיצוב של גן דומה בחולון העלה את הסברה שמדובר בשרידי עבודה לא גמורה של יגאל תומרקין (נולד ב-1933), מה שהתברר מאוחר יותר כנכון. זהו שבריר, אמנם אזוטרי, במפעל האמנותי המונומנטלי של תומרקין, אך לא תמצאו כאן את פסלי הברזל והברונזה המפורסמים של תומרקין, כי אלה מעולם לא הגיעו לאתר שנבנה במיוחד כדי להציג אותם. אך כן יש כאן את הגלריה הפתוחה שהוא תכנן. מתברר שב-1971 כשהלהט בער בו ליצור את אותן גלריות פתוחות, הוא הצליח לגרור את המועצה המקומית קרית אונו להקים את האתר. אלא שהפרויקט לא הושלם ומימושו התבצע בסופו של הדבר בחולון. בכך הצטרף תומרקין לשני יוצרים נוספים לפחות שגם הם כמעט והותירו את חותמם בקרית אונו – יצחק דנציגר ורם כרמי.

חלפו כמעט 50 שנה מאז הוחל בהקמת הגן, אולי ראוי להתייחס למקום מחדש.

ועל כך ברשימה זו.

.

נעבור לחוץ לארץ, שהמדינה תישרף

.

סיבוב על סקירת ספרות אדריכלות נוף בישראל

את עיצוב ופיתוח הנוף בישראל מובילה קבוצה מצומצמת יחסית של יוצרים, בעיקר אדריכלי הנוף. בשנים האחרונות דאגו כמה מחבריה, כמו גם כאלה שבאו מחוץ לאותה קבוצה, להוציא לאור פרסומים המציגים התבוננות מעמיקה על יצירת הנוף המקומי, בעבר ובהווה. נוסף על אלה, מידי שלושה חודשים מתפרסם ביטאון אגודת אדריכלי הנוף הנקרא בפשטות "אדריכלות נוף". דרכו ניתן להתעדכן על עבודות חדשות ונושאים משמעותיים המעסיקים כעת העוסקים בתחום. את כל אלה השתדלתי לרכז כאן, אולי תמצאו באחד או בכמה מהם עניין.

12 פרסומים מופיעים כאן – מונוגרפיות מקצועיות, קטלוגים של תערוכות שיוחדו לאדריכלי נוף פעילים, ספרים נושאיים ולבסוף גם כתב העת. ברוב הכריכות השתמשו בצבע ירוק. חלק מהספרים ניתן לרכוש בחנויות הספרים ובחנויות המקוונות, אך רובם כבר אזל וניתן רק להשאיל אותם מהספרייה או להשיג בחנויות יד שנייה.

ועל כך ברשימה זו.

.

תבנית נוף

.

סיבוב ברוטונדה ובין בתי העיר סלוניקי

במרכז סלוניקי תמצאו את אחד הבניינים העתיקים והשלמים בעולם. הוא מרשים גם היום. בכלל, הטעם של סלוניקאים באדריכלות הוא משובח. זו אמנם עיר מזרח-תיכונית ולכן מעט מוזנחת כמו שאר הערים הסמוכות לים התיכון, אך עדיין כשמקלפים את ההזנחה ניתן בקלות לחשוף את האדריכלות היפה שעשו כאן לאורך המאה שעברה וגם היום.

ועל כך ברשימה זו.

.

306

.

סיבוב בביתו של אדריכל הנוף המנוח דן צור בכפר שמריהו

נסגרו עד להודעה חדשה כל הגנים הלאומיים שתכננו אדריכלי הנוף יהלום וצור. עדיין יש כמה פארקים וגינות עירוניות שהם תכננו וניתן עדיין לבקר בהם, אך נזכרתי ששנה שעברה בקרתי בגינה הפרטית של אדריכל הנוף דן צור (2012-1926) וזו הזדמנות לחשוף אותה.

ב-1953 עזב צור עם משפחתו את קיבוץ נירים שבצפון הנגב, ואחרי שהות בתל אביב הם עברו להתגורר בכפר שמריהו, בבית קטן שתכננה האדריכלית לוטה כהן. בהמשך נוסף לבית אגף חדרי שינה וחלקים אחרים הורחבו, אך צורתו המקורית נשתמרה לאורך 62 השנים הבאות בהן גרו בו אורה ודן וילדיהם נירית, נטע ומיכה.

מאז נכנסה המשפחה לבית, עבר כפר שמריהו שינוי מהותי והפך ליישוב יוקרתי בו צמחו בתים מאחורי חומות גבוהות המנותקות מהסביבה. ככל שהחומות בבתים נעשו גבוהות יותר, כך צור דאג לפתוח יותר. הגן הוא תמצית של הגנים שתכנן צור עם שותפו ליפא יהלום (הסחנה, גן סאקר, אוניברסיטת תל אביב ועוד וגם חתני פרס ישראל), ובעיקר היה זה מקום אליו הוא הלך בכל רגע של פנאי ומצא בו את הנאתו.

ועל כך ברשימה זו.

.

הרבה שורשים

.

סיבוב בחדר האוכל ובמצבת ההתגברות בקיבוץ חוקוק

הבוקר עלה על יום הבחירות וכך גם אני עליתי בכביש המתפתל אל מרומי השלוחה של הר חבקוק שבראשו שוכן קיבוץ חוקוק. אמנם חלפו מאז רק שבועיים, אבל ההרגשה היא כמו נצח ומציאות אחרת. זה היה יום של אופטימיות בסך הכל. יום בו ניתנה לעם הסגולה ההזדמנות להחליף את השלטון. אז לא רק שלא החלפנו, גם קבלנו גרסה מעוררת פאניקה עם הופעה מידי ערב של "נאום לאומה" והתעלמות ממערכת בריאות שקרסה אחרי שהוזנחה במשך שנים.

אפילו לא 25 שנה פעל חדר האוכל של הקיבוץ במתכונתו המקורית. זמן קצר מעת שהקיבוץ הופרט, הפסיק המטבח לפעול ולהגיש ארוחות לחברים. לאחר שעמד נטוש כמה זמן, הושכר הבניין לבית הארחה ובחדר האוכל מוגשות בעיקר ארוחות בוקר לאורחים. הבניין הוא מהמרשימים והשמורים שתכננה האדריכלית רחל ניסים שעבדה כאדריכלית שכירה במחלקת התכנון של הקיבוץ המאוחד ותכננה שורה ארוכה של חדרי אוכל בתנועה.

שני מבנים נוספים שהתעכבתי בהם בחוקוק אלה הם בניין הספרייה שתכננה האדריכלית נעמי יודקובסקי חברת קיבוץ לוחמי הגטאות ובניין המצודה שתכנן האדריכל יעקב מטריקין. בכניסה לקיבוץ ניצב פסל יוצא דופן שיצר יחיאל שמי בתחילת דרכו כאמן והוא ממוקם באחד המקומות היפים שמהם נשקף נוף הכנרת. שתי הדמויות צופות אל לב הארץ במבט אטום, מתבוננות כיצד ישראל שוקעת.

ועל כך ברשימה זו.

.

צימאון

.

סיבוב בוילה הנטושה בצומת בית ליד

בדרך לפגישה באזור שמתי לב לווילה נטושה שמרוחקת מכל אזור יישוב וניצבת באמצע השדה המשיק לכביש. חולפים על פני רבים כמוה, שלרוב אלה למעשה בתי באר, אלא שכאן תפסו את תשומת ליבי הקשתות הנושאות את גג הבית והארקדה שבחזיתו. הבית שנבנה ככל הנראה בשנות הארבעים או החמישים תוכנן בידי אדריכל מוכשר כפי שניתן ללמוד מהטיפול בחזית ומהתכנון הפנימי אותו גיליתי כמה דקות מאוחר יותר. גם איכות הבנייה מעולה, היות והוא עזוב שנים רבות, הגג הרוס בחלקו ועדיין אין בו סדקים והוא שלם.

לכל אחד מהבתים האלה יש סיפור, הרי מעטים יעזו לגור הרחק מיישוב, ואולי גם להשקיע את כספם בבית חצר וגם משק. כיום נראה שהבית שייך לרשות מקרקעי ישראל שהקיפה אותו בגדר קטנה ומשולטת שכבר הספיקו לפרוץ אותה מכל כיוון. לא הצלחתי לגלות מי האדריכל ומה זהות הדייר שבנה את הבית. אך יש לי השערה מי תכנן את הבית.

ועל כך ברשימה זו.

.

בר

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גזית

מרכז הקיבוץ של גזית הוא מהמרכזים השלמים שהוקמו, בעיקר הודות לקשר ההדוק עם האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער שתכנן את עיקר המבנים המרכיבים אותו. ערד תכנן את המבנים המרכזיים בגזית – חדר האוכל (שלב א' – 1965, שלב ב' – 1982), המועדון  (1970) והספרייה (1973) המקבילים לגוף, לחברה ולנפש. הוא גם עיצב באמצע שנות ה-60 את מרחב הזיכרון של גזית בחורשה שלצד הקיבוץ השוכן כבר 70 שנה בין עמק יזרעאל ובין הר תבור.

למרות שהקיבוץ סבל רוב שנותיו ממחסור במשאבים כספיים, המשאב האנושי היה איכותי ובחזיתות המבנים ובמרחבים הפתוחים שולבו יצירות אמנות בטכניקות שונות אותם יצרו חברי הקיבוץ שמואל ליינטר ושלמה לביא וגם חבר מקיבוץ שכן – אריה סרטני.

משמח לגלות במהלך סיבוב קצר, שכל אותם מוסדות ממשיכים לתפקד ולשרת את החברים בייעודם המקורי והמקום מטופח והאווירה של קיבוץ נותרה כמעט ללא שינוי.

ועל כך ברשימה זו.

.

קירונית

.

סיבוב באנדרטה לחללי חטיבת הגולן שיצר עזרא אוריון

יום הבחירות הוא הזדמנות נהדרת להסתובב בכמה מקומות שכבר הרבה זמן רציתי להיות בהם. המזל הרע והטוב שלנו הוא שיש כמה ימים כאלה בשנה. בירידה מהגולן ביום הבחירות האחרון עצרתי רגע לפני שחציתי את גשר בנות יעקב באתר ההנצחה לחטיבת הגולן שיצר האמן עזרא אוריון (2015-1934) ונחנך ב-1972. לאוריון היה קשר אישי עם החטיבה – הוא היה מפקד יחידת הסיור במלחמת ששת הימים והשתתף בכיבוש האזור כמו גם את המוצב הסורי, המורטפע, ששכן כאן עד המלחמה. את שרידי המוצב הסורי הוא הותיר בסביבת אתר ההנצחה שהקים.

אוריון יצר משולש בטון חריג בנוף שמושך את תשומת הלב של החולפים בכביש הסמוך. חריץ צר חוצה את פאת המשולש הצרה ומעניק לגוף כולו את תלת-ממדיותו. רק כשנכנסים לאתר מגלים שיש בו עוד הרבה מה לראות: בונקרים, מחסומי טנקים, מסלול הליכה נגיש ודידקטי שדרכו מסופר סיפורו של המקום. לבסוף נשקף מכאן נוף עמק החולה על קיבוציו הרבים, האזור עליו שלט, איים והפגיז המוצב הסורי ששכן כאן עד 1967.

ועל כך ברשימה זו.

.

מזדקר

.