סיבוב בחדר האוכל הלא גמור בקיבוץ צרעה ובשרידי הכפר סרעא

ההתרסקות הגדולה של התנועה הקיבוצית תפסה לא טוב את קיבוץ צרעה. התוצאות ניצבות עד היום במרכז הקיבוץ השוכן מול בית שמש. אך האם הכתובת היתה על הקיר? ב-1948 חוסל הכפר סרעא וכל תושביו נעקרו מהאזור. את בתי הכפר לרבות בית המוכתאר ואת שמו תפס גרעין ההקמה של קיבוץ חדש – קיבוץ צרעה. הם ישבו בבתים שנה אחת ואז עברו לנקודת קבע במרחק של כשלוש ק"מ לכיוון דרום-מערב. בתי הכפר פוצצו ונהרסו וכמה שנים לאחר מכן גם בית המוכתאר הושטח.

האדריכל מוסה חריף שהיה מהמנהיגים של התנועה הקיבוצית, חבר כנסת, חבר קיבוץ צרעה היה האדריכל שתכנן את הרחבת חדר האוכל בקיבוצו. את השלב הראשון של חדר האוכל תכנן האדריכל אריך ראש ואת השלב השלישי שמעולם לא הושלם תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. חריף נהרג ב-1982 בתאונת דרכים בצומת כברי, ואתו נהרגו גם אשתו ובנו. לפי רוב הדעות, חריף היה מצליח למנוע את קריסתה הכלכלית הקשה של התנועה הקיבוצית ואף היה מצליח לעורר חזרה את מעמדה ששקע באותו עשור. יש הטוענים, בעיקר אלה שהכירו אותו היטב, שאם היה נשאר חי הוא היה מגיע לתפקיד ראש הממשלה. לכן רבים רואים בתאונה הזו לא רק אבדה אישית כואבת, אלא אירוע משמעותי ברמה הלאומית. על שמו הוקם "יד חריף" בתחומי בית הספר – פרויקט ענק שרק חלק קטן ממנו בוצע בסופו של הדבר, אבל עדיין מדובר במבנה מרשים. לכן, שלושה חלקים יש לרשימה זו: (1) חדר האוכל, (2) יד חריף ו-(3) הכפר סרעא שחוסל ב-1948.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

יד חריף

.

סיבוב בארבעה בתי המגורים הכי שווים בשכונת הדר בחיפה

היתה לי שעה פנויה להסתובב בשכונת הדר בחיפה, אז ניצלתי אותה לראות אחת ולתמיד את הבתים שתכננו האדריכלים בנימין אוראל ויחזקאל זוהר. את עבודתם אני מכיר הודות לספר "בנימין אוראל – אדריכל ללא דיפלומה" (הוצאה עצמית, 2008), אבל לא חשבתי שהם הרבה יותר מרשימים במציאות מאשר בספר, למרות שבספר הופיעו לא מעט תמונות של הבניינים שעכשיו רובם כבר בני 80 ואף יותר. הבניינים שתכננו נותרו ברובם במתכונתם המקורית, בתי דירות שברובם מוזנחים, אך איכות התכנון ואיכות הבנייה המעולה הותירו אותם במצב יחסית טוב. על בית אהרון רוזנפלד כתבתי כבר כאן, ועל בית הצופה כתבתי כאן.

ברשימה זו אתעכב רק על 4 מבין עשרות המבנים שתכננו השניים בחיפה: (1) מעונות אדל שיפר ברחוב אחד העם 11-9 (2) בית ויסמן ברחוב אחד העם 4, (3) בית ברכה ברחוב הרצליה 34, ו-(4) בית שבט ברחוב מסדה 34.

.

מודים אנחנו

.

סיבוב במסגד של טורעאן בגליל התחתון

המסגד הגדול של טורעאן הוא אחד הגדולים שנבנו בגליל. אין לי מושג מי תכנן אותו היות וגם במועצה לא ידעו. לא ברור בכלל אם הבניין קיבל היתר ואי פעם הוגשו תכניות לוועדת התכנון, אבל מה שבטוח שהוא קיים ופעיל. ומהווה את אחד ממוקדי הפעילות המרכזיים ביישוב.

הוא בולט למרחקים אבל בתכלס כשמסתובבים בכפר קשה להגיע אליו היות והוא שוכן בין סמטה צרה ובין רחבה שנמצאת בעמק שגם הגישה אליו היא לא ברורה. ביקור אקראי באמצע היום גילה קבוצת גברים שישבה ושוחחה בחלקו האחורי של אולם התפילה המרכזי. הם שמחו לארח ולהסביר על המקום, מהלך שרק הדגיש לי את העובדה עד כמה מעט אני יודע על השכנים שלי, מה שמשקף את הנתק הלא בריא הקיים בישראל בין קבוצות האוכלוסייה השונות.

ועל כך ברשימה זו.

.

אביא לה חול ממקומות קדושים

.

סיבוב בבית הכנסת הנטוש במושב חדיד

נטוש ומתפורר בליבו של המושב שעלה על הקרקע ב-1949, בית הכנסת הישן של חדיד הוא מקום ששווה לגלות. כשנוסעים על כביש 1 מלווה המושב את הנסיעה למשך כמה שניות. פעם עיטרה אותו שדרת ברושים שחצצה בין השדות, אבל לפני כעשור הם נכרתו ועליהם הוקמה שכונת ההרחבה של המושב שגדל והתפתח. נבנה בית כנסת חדש והמבנה הישן שהתגלו בו סדקים גדולים, כבר לא ענה על הצרכים.

מבנים נטושים רבים פזורים במושב, כאלה שעמדו פה כבר בשנות ה-50 וכאלה חדשים יותר ושבנייתם לא הושלמה מסיבות שונות. אבל ביתה כנסת הנטוש, עם הצוהר העגול ומגן הדוד שבמרכזו, הוא המבנה המיוחד ביותר, אולי בגלל פשטותו וצניעותו, ואולי בגלל החן שיש למבנה, ערכים שקצת נשכחו.

ועל כך ברשימה זו.

.

ג'יג'י

.

סיבוב בבית הספר הנטוש בקצה שכונת נווה דוד

עוד אחת מהשכונות המוזנחות בחיפה היא נווה דוד. במרחק קצר מחוף הים ומפארק הכט, סמוכה לכביש 4 ויש לה כמות גדולה של שטחים למבני ציבור. אבל שילוב "מנצח" של הזנחת בתי המגורים על ידי התושבים ומצד שני הזנחת מבני הציבור, הביאו אותה להתחרות בכבוד בתואר השכונה הכי עלובה בחיפה. אפילו בית הקברות הסמוך יותר מטופח. זו שכונה שעדיין פועלת כמו בשנות ה-50 מבלי שמישהו טרח לעדכן אותה למאה ה-21, במרכז המסחרי הקטן שבליבה נראה שאף אחד לא טרח לטייח את הקירות ולצבוע את העמודים מאז חנוכתו. היא נותרה הפקר לידיים של כל מיני יזמים שמחפשים איפה ניתן להפיק רווח נאה מבלי שאיש ימנע מהם את המהלך.

שיא ההזנחה בשכונה הוא מתחם גדול בו פעל בעבר בית ספר מקצועי שו"ב, וכיום המבנים בו נטושים כולם. בחלקו הדרומי של המתחם התמקם לאחרונה המרכז ללימודים טכנולוגים שנותן שירותים לבתי הספר בעיר. בקצה הצפוני של השכונה, במפגש עם כביש 4, התמקם אזרח שתלה שלטים נגד הממסד.

ועל כך ברשימה זו.

.

מחכים למשיח

.

סיבוב בין סיפורי סומייל

כשעוד היה כפר סומייל (صميل) שוקק חיים בליבה של תל אביב, ערכתי בשיתוף סימה צפוני סדרה של שיחות עם תושבים וותיקים ותושבים ותיקים יותר, יהודים וערבים. בימים אלה נמחקים שרידיו האחרונים של סומייל, השוכנים בין הרחובות ארלוזורוב, ז'בוטינסקי, אבן גבירול ובן סרוק, לטובת הקמת מבנים חדשים. היזמים אפילו שינו את שם המקום ל"מתחם סמל". את המחיקה הזו תכננו האדריכל יעקב יער בשיתוף אדריכלי הנוף יעל מוריה ודוד סקלי.

שיחות אלה שופכות אור לא רק על ההיסטוריה של כפר סומייל אלא אף על התחושות, הזיכרונות והכמיהות שיש לאנשים בקשר לביתם בסומייל. יחד הם מרכיבים את סיפורו של המקום. הסיור שערכתי בין שרידיו האחרונים של הכפר לפני כמה שבועות והעניין המחודש שאנשים מוצאים בו, דרבנו אותי לפרסם כאן חלק מאותן שיחות.

ועל כך ברשימה זו.

.

בסומייל

.

סיבוב בבניין הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון בתכנון יעקב רכטר

שמחתי לגלות עוד יצירה שלא הכרתי שתכנן האדריכל יעקב רכטר: בניין כיתות וחדרי חוקרים בטכניון בחיפה, או בשמו הרשמי: המרכז ללימודי מוסמכים ע"ש בלומפלד בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. יצירה מאוחרת שהושלמה ב-1988, ומשלבת טיפול דומה לזה שאפשר למצוא בחזיתות מלון הילטון תל אביב, עם תכנית דומה לזו שאפשר למצוא במלון ענבל (לרום) בירושלים. אלא שלעומת שתי העבודות שדומות בתל אביב ובירושלים, העבודה החיפאית זכתה לצבעוניות עזה.

דגש מיוחד מקבל הבניין של רכטר בקמפוס, הודות לבניין הסמוך לו שתכנן האדריכל שמעון פובזנר, בניין שנבנה כעשרים שנה קודם לכן והיה הראשון ששימש את הפקולטה בקריית הטכניון. הבניין שתכנן פובזנר מורכב משתי תיבות המקושרות זו לזו במסדרונות היוצרים חצר פנימית מלבנית. כאן ניתן למצוא זו לצד זו, את האדריכלות התיבתית והמאופקת של פובזנר לעומת המשחק הצורני והוויזואלי של רכטר.

הייתי כבר ממילא בחיפה. היה אירוע לספר של האדריכל יעקב יער ובמקביל התקיימו הגשות של שנה חמישית. ההגשות היו משעממות אז בינתיים הלכתי לראות כמה בניינים בקמפוס. בסוף נותרה לי שעה עד תחילת האירוע של יער, אז ויתרתי על האירוע וחזרתי לתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

K. 626

.