סיבוב באנדרטת עוצבת הפלדה / בתכנון אדריכל ישראל גודוביץ

אחת הסצנות שהותירה חותם על התרבות המערבית הייתה ללא ספק הסצנה איתה חתם מיכאלנג'לו אנטוניוני את יצירתו צומת זבריצקי מ-1970 (הנה קישור לחלק האחרון של הסצנה). זה הסרט שמסכם את המרידה של דור הפרחים בממשל, בצבא ובדת – שלושת המרכיבים המייצגים את השמרנות המוכרת לנו. בשיחה שקיימתי לפני כמה שבועות עם אדריכל ישראל גודוביץ שתכנן בפעם הראשונה את אנדרטת אוגדת הפלדה לא הרבה לאחר מלחמת יום כיפור, הודה גודוביץ שזבריצקי היה נקודת השראה..

.

אנדרטת עוצבת הפלדה

   

.

הביקור באתר יכול לקחת חמש דקות וגם הרבה יותר – זה תלוי בכם. טל מאד רצה לראות את האנדרטה אז אחרי שבקרנו בחומה ובבריכת השחיה של כרם שלום וגם בחדר האוכל שלהם שתוכנן אף הוא על ידי מתכנן האנדרטה, חזרנו לתל אביב.

בעוד סרטו של אנטוניוני עוסק בפיצוץ כל סמלי המערב, הרי שכאן גודוביץ ביקש להציג את זוועת המלחמה. בשיחה עמו אמר שאחרי המלחמה הסתובב בסיני והזדעזע מכל חלקי הטנקים המפוצצים והשרופים שהיו פזורים באזור. חלקי הפלדה שהעידו על המוות שליווה את פיצוצם, הביאו את גודוביץ ליצור את אנדרטת עוצבת הפלדה בצורה הזו.

.

.

בפעם הראשונה תוכננה האנדרטה למרכז העיר ימית ז"ל שהוקמה בחבל סיני בשנות ה-70 הדקדנטיות. קיומה של האנדרטה האדירה שנחנכה לרגל עשור למלחמת ששת הימים במרץ 1977 כמעט ובא על סיומה בעקבות חתימת הסכמי השלום בין ישראל למצרים. עם פינוי חצי האי סיני והריסת העיר ימית על ידי אריק שרון, פוצצה גם אנדרטת אוגדת הפלדה וכל שנותר ממנה הם איי חורבות – כפי שניתן לראות באחת מהתמונות בהמשך.

אולי במקור כשהאנדרטה הייתה במרכז ימית אז היא הייתה מקום שעובד, אבל היום היא באמצע שום מקום ולא נראה לי שזו הייתה כוונת המשורר. בפעמיים שביקרתי בה היא הייתה ריקה מאדם ולא כל כך נעימה ובטוחה למראה. לא היה ברור לי מה רוצים פה מהמבקר, ולכן אני חושב שיש פה פשלה גדולה כי השקיעו פה משאבים ועדיים מתחזקים את זה, אבל המקום לא חי. אם האנדרטה הייתה מוקמת שוב בצמוד או בתוך אחד היישובים כאן, זו הייתה הזדמנות למבקרים גם להכיר את ההתיישבות וגם זה היה מחייה את המקום ויוצר יחס אישי בין המתיישבים לאתר המרהיב הזה. אבל בשביל זה צריך או להקים ישוב חדש סביב האנדרטה, או לפוצץ אותה פעם שניה ולהקים מחדש חזרה ביישוב.

.

האנדרטה המקורית בימית (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

השראה שהוצגה על ידי ישראל גודוביץ בהרצאתו "מחכים לגודוביץ" שהתקיימה בחללית בירקון 70 במאי 2010 – דימוי מתוך הספר "אדריכלות ללא אדריכלים" (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

על פי אתר יד לבנים, כל שנותר מהאנדרטה בימית הם לוחות הארד שעליהם חרותיהם שמותיהם של חללי האוגדה. האנדרטה המקורית כללה 295 עמודי בטון וזו הנוכחית כוללת 400, כשהגבוה שבהם – הוא מגדל התצפית, מתנשא לגובה של 25 מטר.

משמעות האתר לפי יד לבנים: "העמודים באים לסמל את עמוד האש ההולך לפני המחנה: 'וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך, ולילה בעמוד אש, להאיר להם ללכת יומם ולילה' (שמות יג כא) ואת סמל העמוד ביהדות: 'במקום עמודו של עולם אתה עומד' (שמות רבה ב)".

אבל אם נעזוב את הפירושים והמשמעויות הסימבוליות, באנדרטת עוצבת הפלדה הצליח גודוביץ ליצור חוויה אמיתית במרחב: יש כאן את הממד הגברי, את הממד הדתי-פולחני אך גם זכר לסדר שהיה ואבד בעקבות הפיצוץ האדיר שקפא. הטרוטופיה מוזרה באמצע המדבר, בה נראים חלקי הפלדה המפוצצים כאילו נתלו על עמודי הבטון על ידי רס"ר נלהב. אך למעשה חלקי הפלדה הם העיקר של האנדרטה – כפי שביקש המתכנן לעשות לאחר שראה את סצנת הסיום של 'נקודת זבריצקי'. החלקים שהתעופפו כמו זבובים מעוצמת הפיצוץ, נגנבו במהלך השנים על ידי גנבי מתכות וכל שנותר הוא עמודי הבטון החשוף.

.

כפולת עמודים המציגה את האנדרטה המקורית בימית מתוך המגזין Life (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

חנוכת אנדרטת אוגדת הפלדה בימית בנוכחות ראש הממשלה יצחק רבין, משמאל עומד גם אדריכל האנדרטה (צילום: משה מילנר, לע"מ, מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

תמונה נוספת מחנוכת האנדרטה (צילום: משה מילנר ,לע"מ, מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

תמונה נוספת מחנוכת האנדרטה (צילום: משה מילנר, לע"מ, מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

הקמת האנדרטה המקורית בימית: הצבת מגדל התצפית (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

(מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

(מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

כפי שניתן לראות בתמונה הזו בבירור: האנדרטה המקורית בימית הכילה מספר קטן יותר של עמודים מאשר האנדרטה המקורית, אך הדקלים המטומטמים שהציבה המועצה בכניסה לאתר פוגעים קשות באפקט האדריכלי המרשים של העבודה מה שמחזיר את העדפתי לאנדרטה בימית (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

מודל (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

הקמת האתר (מקור: ישראל גודוביץ)

.

הקמת האתר (מקור: ישראל גודוביץ)

.

קונטקט (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

פיצוץ האנדרטה בימית עם פינוי סיני (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

האנדרטה החרבה לאחר הפיצוץ (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

הכניסה הנוכחית לאתר איננה הכניסה המקורית ובמהלך השנים כל מיני גננים חכמים הוסיפו משלהם למקום, כמו למשל שורת הדקלים האלה שמצליחה לפגוע באדריכלות וברושם שהמקום מותיר בפני המבקר

.

באוטו (צילום: טל)

.

משהו נשפך כאן

.

מבין השיחים

.

האנדרטה עדיין כאן

.

מבט

.

האנדרטה הזו היא לא לזכר החיילים אלא לזכר מה שהיה להם בין הרגלים

.

זה אחד גדול

.

הכניסה למגדל התצפית

.

המדרגות בעיקרן עולות למעלה אל התצפית, אך גם יורדות לחלל תת-קרקעי של זיכרון בו קבועים לוחות עם שמות החללים

.

מראה כללי של חדר הזיכרון התת-קרקעי

.

הפרחים לצה"ל

.

הנוף מפסגת מגדל התצפית

.

הנוף מלמעלה

.

דגל ישראל

.

בטון ופלדה

.

★

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

הטייסים בגן העצמאות (בנימין תמוז ואבא אלחנני)

חללי הספינה ארינפורה בהר הרצל (אשר חירם)

לאדם ולטבע (יגאל תומרקין)

לחסידי אומות העולם בפולין (דני קרוון)

חללי אחוזה בחיפה (גרשון קניספל)

לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)

יד קנדי (דוד רזניק)

בית הקברות בנתיבות

בית קברות ממילא

שיח' בוריכ

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

מצודת יואב (חיליק ערד)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

קברי צדיקים בגליל

נבי מוסא

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

מצבת קבר ליד ספסופה

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

חסידי אומות העולם הפולנים בורשה (דני קרון)

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

★