סיבוב באנדרטת עוצבת הפלדה / בתכנון אדריכל ישראל גודוביץ

אחת הסצנות שהותירה חותם על התרבות המערבית הייתה ללא ספק הסצנה איתה חתם מיכאלנג'לו אנטוניוני את יצירתו צומת זבריצקי מ-1970 (הנה קישור לחלק האחרון של הסצנה). זה הסרט שמסכם את המרידה של דור הפרחים בממשל, בצבא ובדת – שלושת המרכיבים המייצגים את השמרנות המוכרת לנו. בשיחה שקיימתי לפני כמה שבועות עם אדריכל ישראל גודוביץ שתכנן בפעם הראשונה את אנדרטת אוגדת הפלדה לא הרבה לאחר מלחמת יום כיפור, הודה גודוביץ שזבריצקי היה נקודת השראה..

.

אנדרטת עוצבת הפלדה

   

.

הביקור באתר יכול לקחת חמש דקות וגם הרבה יותר – זה תלוי בכם. טל מאד רצה לראות את האנדרטה אז אחרי שבקרנו בחומה ובבריכת השחיה של כרם שלום וגם בחדר האוכל שלהם שתוכנן אף הוא על ידי מתכנן האנדרטה, חזרנו לתל אביב.

בעוד סרטו של אנטוניוני עוסק בפיצוץ כל סמלי המערב, הרי שכאן גודוביץ ביקש להציג את זוועת המלחמה. בשיחה עמו אמר שאחרי המלחמה הסתובב בסיני והזדעזע מכל חלקי הטנקים המפוצצים והשרופים שהיו פזורים באזור. חלקי הפלדה שהעידו על המוות שליווה את פיצוצם, הביאו את גודוביץ ליצור את אנדרטת עוצבת הפלדה בצורה הזו.

.

.

בפעם הראשונה תוכננה האנדרטה למרכז העיר ימית ז"ל שהוקמה בחבל סיני בשנות ה-70 הדקדנטיות. קיומה של האנדרטה האדירה שנחנכה לרגל עשור למלחמת ששת הימים במרץ 1977 כמעט ובא על סיומה בעקבות חתימת הסכמי השלום בין ישראל למצרים. עם פינוי חצי האי סיני והריסת העיר ימית על ידי אריק שרון, פוצצה גם אנדרטת אוגדת הפלדה וכל שנותר ממנה הם איי חורבות – כפי שניתן לראות באחת מהתמונות בהמשך.

אולי במקור כשהאנדרטה הייתה במרכז ימית אז היא הייתה מקום שעובד, אבל היום היא באמצע שום מקום ולא נראה לי שזו הייתה כוונת המשורר. בפעמיים שביקרתי בה היא הייתה ריקה מאדם ולא כל כך נעימה ובטוחה למראה. לא היה ברור לי מה רוצים פה מהמבקר, ולכן אני חושב שיש פה פשלה גדולה כי השקיעו פה משאבים ועדיים מתחזקים את זה, אבל המקום לא חי. אם האנדרטה הייתה מוקמת שוב בצמוד או בתוך אחד היישובים כאן, זו הייתה הזדמנות למבקרים גם להכיר את ההתיישבות וגם זה היה מחייה את המקום ויוצר יחס אישי בין המתיישבים לאתר המרהיב הזה. אבל בשביל זה צריך או להקים ישוב חדש סביב האנדרטה, או לפוצץ אותה פעם שניה ולהקים מחדש חזרה ביישוב.

.

האנדרטה המקורית בימית (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

השראה שהוצגה על ידי ישראל גודוביץ בהרצאתו "מחכים לגודוביץ" שהתקיימה בחללית בירקון 70 במאי 2010 – דימוי מתוך הספר "אדריכלות ללא אדריכלים" (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

על פי אתר יד לבנים, כל שנותר מהאנדרטה בימית הם לוחות הארד שעליהם חרותיהם שמותיהם של חללי האוגדה. האנדרטה המקורית כללה 295 עמודי בטון וזו הנוכחית כוללת 400, כשהגבוה שבהם – הוא מגדל התצפית, מתנשא לגובה של 25 מטר.

משמעות האתר לפי יד לבנים: "העמודים באים לסמל את עמוד האש ההולך לפני המחנה: 'וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך, ולילה בעמוד אש, להאיר להם ללכת יומם ולילה' (שמות יג כא) ואת סמל העמוד ביהדות: 'במקום עמודו של עולם אתה עומד' (שמות רבה ב)."

אבל אם נעזוב את הפירושים והמשמעויות הסימבוליות, באנדרטת עוצבת הפלדה הצליח גודוביץ ליצור חוויה אמיתית במרחב: יש כאן את הממד הגברי, את הממד הדתי-פולחני אך גם זכר לסדר שהיה ואבד בעקבות הפיצוץ האדיר שקפא. הטרוטופיה מוזרה באמצע המדבר, בה נראים חלקי הפלדה המפוצצים כאילו נתלו על עמודי הבטון על ידי רס"ר נלהב. אך למעשה חלקי הפלדה הם העיקר של האנדרטה – כפי שביקש המתכנן לעשות לאחר שראה את סצנת הסיום של 'נקודת זבריצקי'. החלקים שהתעופפו כמו זבובים מעוצמת הפיצוץ, נגנבו במהלך השנים על ידי גנבי מתכות וכל שנותר הוא עמודי הבטון החשוף.

.

peter

בעוד גודוביץ ביקש לזכור את הנופלים בעזרת איברי רביה המופנים כלפי מעלה, יצר האדריכל פיטר אייזנמן בראשית העשור האחרון אנדרטה לזכר היהודים שנרצחו בשואה, בה המרכיבים הם מצבות הפונות דווקא יותר כלפי האדמה. מבט על האנדרטה שיצר אייזנמן בברלין, אל מול אנדרטת הפלדה הניצבת באמצע שומקום וכך היא גם נותרה

.

כפולת עמודים המציגה את האנדרטה המקורית בימית מתוך המגזין Life (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

חנוכת אנדרטת אוגדת הפלדה בימית בנוכחות ראש הממשלה יצחק רבין, משמאל עומד גם אדריכל האנדרטה (צילום: משה מילנר, לע"מ, מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

תמונה נוספת מחנוכת האנדרטה (צילום: משה מילנר ,לע"מ, מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

תמונה נוספת מחנוכת האנדרטה (צילום: משה מילנר, לע"מ, מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

האנדרטה המקורית בימית עם חייל (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

הקמת האנדרטה המקורית בימית: הצבת מגדל התצפית (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

(מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

(מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

כפי שניתן לראות בתמונה הזו בבירור: האנדרטה המקורית בימית הכילה מספר קטן יותר של עמודים מאשר האנדרטה המקורית, אך הדקלים המטומטמים שהציבה המועצה בכניסה לאתר פוגעים קשות באפקט האדריכלי המרשים של העבודה מה שמחזיר את העדפתי לאנדרטה בימית (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

מודל (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

הקמת האתר (מקור: ישראל גודוביץ)

.

הקמת האתר (מקור: ישראל גודוביץ)

.

קונטקט (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

פיצוץ האנדרטה בימית עם פינוי סיני (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

האנדרטה החרבה לאחר הפיצוץ (מקור: אוסף אדר' ישראל גודוביץ)

.

הכניסה הנוכחית לאתר איננה הכניסה המקורית ובמהלך השנים כל מיני גננים חכמים הוסיפו משלהם למקום, כמו למשל שורת הדקלים האלה שמצליחה לפגוע באדריכלות וברושם שהמקום מותיר בפני המבקר

.

באוטו (צילום: טל)

.

משהו נשפך כאן

.

מבין השיחים

.

האנדרטה עדיין כאן

.

מבט

.

האנדרטה הזו היא לא לזכר החיילים אלא לזכר מה שהיה להם בין הרגלים

.

זה אחד גדול

.

הכניסה למגדל התצפית

.

המדרגות בעיקרן עולות למעלה אל התצפית, אך גם יורדות לחלל תת-קרקעי של זיכרון בו קבועים לוחות עם שמות החללים

.

מראה כללי של חדר הזיכרון התת-קרקעי

.

הפרחים לצה"ל

.

הנוף מפסגת מגדל התצפית

.

הנוף מלמעלה

.

דגל ישראל

.

בטון ופלדה

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אמיתי ס  On 10/06/2010 at 13:18

    ישראל ודקל מתחתנים?! אין איזה חוק נגד זה?

  • bddaba  On 10/06/2010 at 14:49

    יפה, מרשים, מעניין, הכל, לקרוא על זה ולראות, תודה על ההשקעה. אני לא מאמין שכל חלקי המתכת נגנבו על ידי גנבי מתכות. זה נהיה כבר דבר שכאילו כולנו משלימים איתו ואסור. גניבה מפסלים ואנדרטאות גם, איזו חוצפה מזוויעה. לא מבין למה לא אוכפים את הנושא הזה.

    • מיכאל יעקובסון  On 10/06/2010 at 16:46

      תודה שרון! אין פלא שנדלקת, הרי מדובר במקום נטוש… איך שהבנתי המתכות נגנבו עם הקמת האנדרטה ולא בגל הגניבות האדיר ששטף את המדינה בעשור האחרון.

  • Adam Feder Altman  On 03/10/2013 at 16:47

    הייתי בראש מגדל המקורי כשהיה בימית בתחילת ההשלמה החילית ולמרגלותיו בפינוי…

  • Benny Bedarshi  On 20/02/2014 at 13:19

    את יצירתו זאת של ישראל גודוביץ אני דווקא אוהב מאוד…
    אך
    האדריכל מיכאל יעקובסון כותב במסירות על אתרי הנצחה בישראל.
    בדקתי את הרשימה לעיל ואותי מפתיע איך אדריכלים שהרבה פעמים הם פסלים מתוסכלים, או בלשון אחר פסלים גרועים שמוצאים פרנסה הגונה בבנייה, נוטלים לעצמם כתר פסלים ללא הצדקה והרבה מהאנדרטאות שהם מעצבים נראות כמו מודלים לבניינים פוטוריסטיים.
    קל להם לשלול מהפסלים המוחלשים וחסרי ההשפעה את הזכות לפסל בנוף הציבורי מאחר והם קרובים לצלחת מקבלי ההחלטות.
    המבלי אין פסלים בישראל???

  • אילת  On 18/03/2014 at 23:24

    הייתי באנדרטה השבוע במרץ 2014 ודווקא על כל העמודים היו חלקי מתכת. כנראה חדשו את האנדרטה. אילת

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: