Monthly Archives: פברואר 2010

סיבוב בקיבוץ חולדה גם עם רם כרמי / וביקב ברקן ההולך ונבנה

הרשימה הזו שלפניכם היא תוצר של שני ביקורים בקיבוץ חולדה. ניתן לזהות את ההבדלים בין הזמנים על ידי השינויים במזג האוויר בין שני הביקורים, אך למעשה מפרידים ביניהם רק 3 ימים, היות וברגע שגיליתי שצילמתי לא טוב וגם פספסתי כמה ענייניים אז מיד החלטתי לחזור למקום. רשימה נוספת שיצאה מהביקור הזה ואותה כבר פרסמתי בנפרד מזו, היא הרשימה על הכפר ח'ולדה (עם המלצות לאוכל ייחודי בסביבה) שחוסל ב-1948 ואדמותיו חולקו בין היישובים בסביבה.

הכל התחיל בעקבות סרט התעודה על רם כרמי, שבגללו נאלצתי ללכת ולבקר בקיבוץ חולדה ולהתרשם באופן בלתי אמצעי ממה שהוצג בסרט בו סקרן אותי לראות מה בדיוק כרמי עולל לקיבוץ המסכן. להפתעתי גיליתי שחוץ מבית הנוער שתכנן בשנת 1980 וניצב נטוש בלב הקיבוץ, יש הרחבות מגורים שגם אותן תכנן כרמי וגם הן בדרך להיכלל בסטטוס נטוש. חוץ ממה שכרמי ביצע בקיבוץ (הוא גם תכנן תכנית אב חדשה ומופרעת שלא בוצעה ופרדי עכשיו מחפש אותה בנרות) ויש את ארכיון הקבוצות שתכנן חנן הברון שגם הוא קצת נטוש, ויש את בית העם הענק המכונה "בית הרצל" שתכנן אדריכל הסגנון הבין-לאומי יעקב ירוסט שניצב גם הוא – נטוש. גם גם גם – זה נשמע כאילו חולדה בדרך להיות כולה נטושה, אך זה ממש לא מייצג את התמונה המלאה: חולדה היא מקום יפה ונעים וכל האנשים שנתקלתי בהם בקיבוץ היו קשובים ושמחו מאד לסייע ולעזור והקיבוץ בכללותו הוא מקום מטופח ומרשים. רק מבני הציבור ההיסטורים נותרו מאחור, ממתינים לגואל. אבל נדמה לי שרצון כרגע במעצר…

להמשיך לקרוא

סיבוב בחללים התת-קרקעיים של מצודת הטגארט בנצרת

ביום חמישי יצא לי להרצות ביום עיון שערכה המועצה לשימור אתרים באתר משטרת נהלל, ובמסגרתו נערך סיור באחד מהאתרים המסקרנים ביותר שנחשפו לאחרונה בארץ, וזה מאגרי המים התת-קרקעיים מתחת למצודת הטגארט בנצרת, המשמשת כיום את פיקוד העורף של צה"ל.

זו הייתה מספיק סיבה טובה להגיע לצפון, להרצות ולנצל הזדמנות חד-פעמית (היות והאתר לא יהיה פתוח לקהל) ולרדת אל מתחת לפני האדמה. אגב, את היום שפתחתי עם הלול בקומות בקיבוץ מזרע (לרשימה על כך לחץ כאן) סיימתי בכנס שיתוף הציבור לתכנית המתאר הארצית לניצול תת-הקרקע – כך שהדברים מתחברים.

להמשיך לקרוא

סיבוב בין שרידי הכפר ח'ולדה שהוחרב ב-1948 וכמה מקומות מצוינים לאכול בהם באזור

אחד מהישובים הראשונים שחטף את האגרוף הישראלי וגרם לתושביו להעלם ואת בתיו להמחק מעל לפני האדמה כאילו לא היו – הוא ח'ולדה. אל תתבלבלו עם הקיבוץ הסמוך הנושא את אותו השם ושהוקם עוד בשנת 1930 וממשיך להתקיים ואף לצמוח, אלא מדובר ביישוב הערבי שאיננו עוד ששכן כמה מאות מטרים מהקיבוץ ולא נותר לו כמעט זכר. בדרך לביקור חוזר בחולדה, עצרתי עם שאול בח'ולדה ועל כך (ועוד) ברשימה זו.

 

2010
 

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין היפה ביותר באוניברסיטת תל אביב

ולמרות שאני מבלה לא מעט זמן באוניברסיטת תל אביב, כמעט ולא יוצא לי להסתובב ולבקר במבנים הפזורים בקמפוס שלחלקם הגדול ישנה חשיבות ארכיטקטונית לא מבוטלת. למעשה הקמפוס הנו גלריה לאדריכלות, ורק אם היה מדריך או שילוט היה ניתן לערוך ממש סיורים ארכיטקטונים במקום.  עד היום, כתבתי רשימה על בניין הספריה המרכזית ע"ש סוראסקי, כך שבמידה ויהיה מעניין אז אולי אספיק להציג כאן את שאר מבני הקמפוס.

אחד המבנים בקמפוס שמשך את תשומת ליבי כבר עם ביקורי הראשון בו, ועם הזמן נראה לי שמדובר באחד המבנים המרתקים והמיוחדים ביותר באוניברסיטה, הוא לא מבנה משפטים, הנדסה או רפואה, כי אם בניין התחזוקה. אדריכל המבנה משה הראל הצליח ליצור כאן בעזרת משחקי אור, חלל וחומר את אחד המבנים הטובים בארץ. המבנה מצליח לייצג את האופן בו ייעוד פשוט ויומיומי כמו תחזוקה יכול להפוך למבנה מרהיב, גם אם לא במבט ראשון, וזאת הודות לשימוש בערכים של צניעות, פשטות וכנות. אין כאן נוסטלגיה רומנטית, אלא כאן ישנם ערכים אסתטיים ואדריכלים שחשוב שהם יחזרו לאדריכלות העכשווית.

.

האולם המרכזי בבניין: משחק של אור, מסה וחומר

להמשיך לקרוא

סיבוב ב"שטיח" של ניב ושוורץ במצפה רמון וראיון עם האדריכל

דווקא שכונת השטיח על אף מיעוט אזורי השהייה בה, היא מקום בו ניתן למצוא תנועה אנושית מגוונת. מאוחר יותר סיפרה לי אחת מעובדות המכון לחקר המכתשים שהתושבים שם מתלוננים על חוסר פרטיות בשל הפניית פתחי חלונות אל הבתים השכנים והחצרות הפנימיות. למרות דברים אלה, בביקור במקום הייתה תחושה טובה ואפילו עירונית – שנעדרה משאר חלקי העיר בהם הסתובבתי באותה שעה.

אולי לא הקדשתי מספיק זמן למקום, אך דווקא כאן חשתי את הפוטנציאל הגדול ביותר לפיתוח חוויה עירונית מקומית במצפה רמון. הלוואי וגם המרכז המסחרי לא היה שוכן במבנה סטנדרטי בצורת קופסה ארוכה וצפויה – אלא חלק ממערך חללים ומסות כדוגמת אלה שמצאתי בשכונת השטיח. הרי מצפה רמון היא פלא בלב המדבר, לא פחות מהמכתש שלמרגלותיה, אז לא יכלו להיות יותר יצירתיים בתכנונה??? לא בשמים היא – עיבוי ותוספת ייעודים הם עיניין פשוט ואפשרי ויכול להיות גם מוצלח מאד אם עושים שיעורי בית מתאימים. הפרופורציות, קנה המידה האנושי ומערך התנועה המאפיין את שכונת השטיח הם המרכיב המוצלח בהם. החיסרון הוא כאמור אי עירוב הייעודים.

אגב, המונח "שטיח" שנדבק לטיפוסי שכונות בצפיפות גבוהה ובגובה נמוך, נוצר הודות לדימיון בין שטיח הארוג בצפיפות ו"הצומח" מעט מעל לרצפה לבין שכונות אלו הבנויות בצפיפות המורכבת ממבנים מודולרים המתנשאים לגובה יחסי נמוך של קומה עד שתיים בלבד.

להמשיך לקרוא

סיבוב במצפה רמון

כחלק ממסגרת הלימודים בחוג לגיאוגרפיה בו אני נוטל חלק, יצאתי עם תלמידי הקורס במדעי כדור הארץ לסיור בן יומיים במכתש רמון במטרה להתרשם בעינינו ממש מאותן תופעות אותן למדנו בכיתה. אכן עסק מרשים ומעורר עיניין, אך לא בשביל זה העליתי כאן רשימה. במהלך אותם יומיים, ביצענו עצירה בת 40 דקות  במצפה רמון, במטרה לאגור אוכל לקראת אותם יומיים.

אותי אוכל הרבה פחות מעניין מארכיטקטורה באמצע המדבר, אז בזמן שהזאטוטים התנפלו על הסופר המקומי אני פניתי אל שכונת השטיח בתכנונם של אמנון ניב ואמנון שוורץ ולשכונה הותיקה של היישוב. לסיום אני מציג גם כמה תמונות מהמכתש.

לצורך איתור מידע על הפרויקטים השונים המופיעים ברשימה זו, ברצוני להודות למהנדס המועצה המקומית מצפה רמון אלכס דור-און, אדר' פרופ' יצחק מאיר ואדר' פרופ' יאיר עציון מאוניברסיטת בן-גוריון ולאדר' אמנון שוורץ מאמאב אדריכלים (ראיון עמו על הפרויקט ניתן למצוא ברשימה נוספת כאן). תודה לאדר' זהר בסט על שהאיר את עיני בחשיפת זהות מתכנן מבנה הקפיטריה בכניסה ליישוב – האדר' דוד בסט. כמו כן, זו ההזמדנות להודות לד"ר דרור אבישר מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב על הקורס והסיור המרתקים והמובנים באופן מעורר הערצה, שהעביר במהלך הסמסטר האחרון בו נטלתי חלק כסטודנט.

זריחה בחאן השיירות בלב מכתש רמון

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 03 / יסודי ב', חורפיש

רשימה שלישית בסדרה הסוקרת מוסדות חינוך בישראל, שפורסמה בכתב העת "הד החינוך" (הוצאת הסתדרות המורים, עורך: ד"ר יורם הרפז, עורכת משנה: ציפה קמפינסקי).

לא הרבה מצפינים ומגיעים עד חורפיש הרחוקה, אך הביקור ביישוב ספר זה חשוב ומיוחד. לבד מאתרי התיירות המוכרים במקום ובראשם נבי סבלאן עליו כבר פירסמתי כאן רשימה, עצם האווירה והנוף המקומי הם דבר ייחודי לחורפיש. הפרויקט אותו סקרתי כאן בבית הספר היסודי ביישוב מרתק בהרבה ממה שנראה: בעקבות התעניינותם של בני הדור הצעיר במסורת המקומית, נסחפו גם בני הדור הבוגר חזרה אל השורשים והמסורת, והודות לכך החלו לקום יוזמות לאו דווקא ממסדיות לפיתוח וחידוש אתרים בעלי ערכי תרבות לבני המקום. אך על הנושא הזה אכתוב בפעם אחרת.

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 02 / הפרויקט הבדווי, מועצה אזורית אבו בסמה

 
רשימה שניה בסדרה הסוקרת מוסדות חינוך בישראל, שפורסמה בכתב העת "הד החינוך" (הוצאת הסתדרות המורים, עורך ראשי: ד"ר יורם הרפז, עורכת: ציפה קמפינסקי). בעקבות הערתה של הגיאולוגית ד"ר נאוה סבר שטענה שמה שמעניין אותי מצוי בעיקרו במרכז הארץ ושאני חייב להכיר גם את מה שנמצא מעבר לגבולות המרכז, בחרתי לסקור ברשימות הבאות מוסדות חינוך בנגב ובגליל העליון, כשרשימה זו סוקרת פרויקט בנגב. כל בתי הספר המוצגים כאן מצויים בשלבי הקמה מתקדמים לקראת פתיחתם בשנת הלימודים הקרבה ובאה במועצה אזורית אבו בסמה וביישוב חורה. אני מוצא ברשימה זו, את אחת מהרשימות החשובות שפרסמתי כאן עד כה, היות ולבד מ"הפרויקט הבדווי" המתרחש כאן הרחק מעין התקשורת, מתקיימת כאן פעולה בעלת השפעה אורבנית מרתקת. פעולה זו נשענת על הקמתו של מוסד חינוך ומחוללת באמצעותו במרחב הנתון – התחלה למערך אורבני במקום מפוזר וחסר רחובות, כבישים, גינות ומבני ציבור בפרומט המוכר לנו, וכאן ניתן לראות את רגע ההתחלה.

 

שיאו של אחד ממפעלי הבנייה הגדולים בישראל, מתרחש כיום בתחום הקמתם של מוסדות חינוך בדרומה של הארץ, ביישובים הבדווים. מספיק להיחשף לקצה המפעל האדיר הזה בכדי לגלות כי לעומת המתרחש היום בישראל, מפעל זה הנו אחד מהחשובים והמשמעותיים הן בציר הזמן והן בציר המקום.
 

 

 

 

חזית הפונה לחצר פנימית בבית הספר אל-סייד, אדריכל: אבו רומי

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 01 / ש"י עגנון, נתניה

על בית הספר התיכון ע"ש ש"י עגנון בנתניה כתבתי כאן רשימה שזכתה למספר לא מבוטל של כניסות. הרשימה המקורית הייתה למעשה הנגטיב של הרשימה המוצגת כאן לפניכם.

הוזמנתי לסקר את בית הספר במטרה לפרסם עליו רשימה ראשונה מתוך סדרת רשימות על מוסדות חינוך בישראל שהחלו להתפרסם במאי 2009 וממשיכות גם היום בכתב העת "הד החינוך" שבהוצאת הסתדרות המורים ובעריכתה של ציפה קמפינסקי שגם העניקה לרשימות את הכותרות (עורך ראשי: ד"ר יורם הרפז). העריכה הגרפית שנעשתה ביד אחת על ידי ציפה והמעצב הגרפי נועם תמרי, היתה כבר מראשיתה מעולה, והצליחה לתרגם את רוח הרשימות המאפיינות את רשימותי בבמה זו לפורמט מודפס בכתב עת (דוגמא לכך ניתן לראות בסופה של הרשימה).

מאחר ואני חושב שהצלחתי בשנה האחרונה ליצור גוף מגוון של סקירות מהיבטים שונים, בחרתי להעלות בתקופה הקרובה את אותן רשימות גם לבמה מקוונת זו.

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: