ארכיון חודשי: יוני 2018

סיבוב בשכונה שתכנן בליון האדריכל טוני גרנייה

מי שמתעניין בעיירות הפיתוח בישראל וירצה לחפש את מקורות ההשראה של המתכננים, יוכל למצוא אותן בין השאר בשכונת מגורים שתכנן האדריכל ומתכנן הערים טוני גרנייה (Garnier, 1948-1898) בעיר ליון שבצרפת. אור אוויר ושטח נרחב, ניקיון, בריאות ונוחות היו העקרונות מאז אמצע המאה ה-20 שיושמו בדיור הציבורי בצרפת. אך דרישת הרשויות להזדרז בתכנון והמגבלות התקציבית באו לא פעם על חשבון האיכות, והתוצאה היתה הבלוקים האפרוריים. אך מי שבישר את התכנון המודרני בצרפת היה גרנייה שהגה ערים חדשות, כאלה שמתוכננות מראש עם דגש על איכות סביבה, תנועה, סדר וארגון.

ב-1904 פרסם גרנייה את תכניתו הרעיונית לעיר תעשייתית חדשה, וב-1917 לאחר שתכנן בליון מבני ציבור מרכזיים, קיבל את ההזדמנות לממש את הרעיונות העירוניים החדשניים שהגה ונחשבו עד אז לאוטופיים. במאה ה-19 הפכה ליון לעיר תעשייתית הודות לאזור תעשייתי גדול שהתמסד לאורך הנהר (ובחלק משטחו נפתח מוזיאון קונפלואנס עליו כתבתי כאן שבוע שעבר). נהירת עובדים לעיר דרשה הקמת דיור מתאים, ובעקבות זאת קיבל גרנייה מהעירייה הזמנת עבודה לתכנן שכונת מגורים ברובע השמיני, אזור שהיה עד אז שטח חקלאי עם מבני חווה בודדים. הוא תכנן בשכונה עשרות מבני מגורים משותפים, דומים זה לזה, כששדרה רחבה עם חזית מסחרית חוצה את האזור. ב-1985 נפתח בשכונה "מוזיאון אורבני".

ועל כך ברשימה זו.

.

הרחובות ממריאים לאט

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במוזיאון קונפלואנס בליון בתכנון קופ הימלבלאו

התרגשתי לבקר בפעם הראשונה בפרויקט של משרד האדריכלים האוסטרי Coop Himmelb(l)au. התערוכות במוזיאון קונפלואנס (Musée des Confluences) עוסקות בטבע, במדע ובאנתרופולוגיה והוא שוכן במרכז העיר ליון שבצרפת. השנה מציין משרד האדריכלים המפורסם חמישים שנה להקמתו והמוזיאון בליון שנחנך ב-2014 הוא עבודתם הגדולה והמשמעותית האחרונה לעת עתה באירופה. לאחרונה השלים המשרד את משרדי הבנק המרכזי האירופי בפרנקפורט ובשנזן שבסין השלימו מוזיאון לאמנות עכשווית שמתוכנן בגישה דומה.

המראה העתידני של המוזיאון הוא תוצאה ישירה של אפקט בילבאו. צורתו מדמה בעל חיים של מתכת, בטון וזכוכית שנראה כמו מהלך על הקרקע ומתבונן מקצה היבשת על מפגש הנהרות סון ורון המתאחדים וזורמים ממנו והלאה עד לים התיכון. כשמתכננים ככה אז אין פלא שהפרויקט הופך לנקודת ציון בולטת בעיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

העיר באפור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכדים בתכנון זאב רכטר

כמעט מאה שנה לאחר שנבנה עדיין נותר שלם "בית הכדים" שתכנן האדריכל זאב רכטר (1960-1899) במפגש הרחובות נחלת בנימין ורמב"ם בתל אביב. כל הכדים למעט אחד נותרו במקומם והם ניצבים בחזיתות בנישות מיוחדות שעיצב להם האדריכל. הבניין אמנם מוזנח וחלקו נטוש כבר שנים, אבל עדיין הפאר והתכנון המושקע ניכרים היטב בחזיתותיו. בכלל חזיתות אלה מייצגות פרק משמעותי בתולדות האדריכלות בישראל ובפרט בקורות יצירתו המקצועית של רכטר שהיה מאבות אדריכלות ישראל. חשיבותו של הבניין עולה הודות לעובדה שמדובר בבניין הראשון שתכנן כאדריכל עצמאי בהיותו בן 25.

רכטר סלד מבית הכדים מהרגע שנחנך ב-1925 בהזמנתו של הסוחר דב בריש רוזנברג. על סלידתו מעידים עד היום קרובי משפחתו. תוך עשור מעת בנייתו היה רכטר ממובילי הסגנון הבינלאומי בארץ והמבנים האקלקטים נחשבו בעיניו ובעיני עמיתיו לארכאיים. מיקומו הבולט ועיצובו הייחודי של בית הכדים הקשו על מאמציו של רכטר להתכחש לו, והוא ככל הנראה מהבודדים ששרד מהמבנים שתכנן בסגנון.

ועל כך ברשימה זו.

.

יש לפעמים שריק על המרפסת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגני קטמון

שינוי משמעותי בתכנון סביבות מגורים ביצע האדריכל זאב שיינברג כשחנך ב-1995 את פרויקט גני קטמון בירושלים. בשיחה עמו הוא מנמק ומתאר את המהלכים שהובילו לבחירת הרעיון ליצור במתחם בשטח של 21.8 דונם, טבעת של מבנים המפנים את גבם לסביבה ההיקפית ופונים אל גן פנימי. שכונות מהסוג הזה הרתיעו אדריכלים רבים שניסו להילחם בתופעה שפגעה לטענתם בסביבה העירונית ויצרה קהילות סגורות ומסתגרות.

לאחר שחודרים מבעד לחומה הגבוהה שהפרויקט מפנה לכיוון רחוב רחל אמנו, מתגלה הגן הציבורי המטופח שבמרכזו. כך גם נחשפת העובדה ששיינברג נמנע מלתכנן מבנים חוזרים, אלא כל בניין במתחם תוכנן באופן מעט שונה. כיום קשה לדמיין שבאתר הזה ממש פעל במשך עשרות שנים אצטדיון הכדורגל של קבוצת הפועל ירושלים, מקום שמשך אליו מידי שבת עשרות אלפי אוהדים. הם כולם נעלמו לטובת השקט והרוגע שמאפיין את הסביבה כיום.

ועל כך ברשימה זו.

.

לא יתחילו בלעדינו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין ברחוב מנדלסון 4 בתל אביב

אחרי פגישה במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב יצאתי לרחוב פילון ובהמשך ברחוב מנדלסון הסמוך נתקלתי בבניין מספר 4. דקל הוושינגטוניה הוותיק שנשתל בחזיתו הוא נקודת ציון ברחוב שמושכת תשומת לב. גם המעקה המחורר שנעשה בו שימוש במרפסות הוא יוצא דופן. כשמתקרבים מגלים את הכנמליסה שהושקעה בה בעבר תשומת לב והזנחה בהווה.

את הבניין שבנייתו הושלמה ב-1937 תכננו צמד האדריכלים מרדכי זברודסקי ויצחק בונה. באותן שנים התמחו השניים בעיקר בתכנון בנייני מגורים משותפים וגם קצת בתכנון מבני ציבור. הבניין הזה הוא מהמוצלחים שתכננו.

ועל כך ברשימה זו.

.

כניסה לבית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב שמיני על תמונות אדריכלים

לפני כמה חודשים התחלתי להציג כאן סדרת רשימות עם תמונות שלא אדריכלים שצלמתי, לרוב לצורך כתבות ורשימות או סתם במקרה. 31 אדריכלים, אדריכלי נוף, מעצבת פנים וגם אמן אחד מופיעים כאן.

זו רשימה שמינית (1234567) והיא נפתחת עם האדריכל אמנון רכטר וצוות משרדו, שיחד עבדו על הצעה לחידוש כיכר אתרים. את הרשימה חותמים בני הזוג האדריכלים דן איתן ורות להב-ריג, אותם צלמתי בביתם בהרצליה פיתוח.

ועל כך ברשימה זו.

.

8

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על בניין גרפוליט בנווה שאנן

החזית הייחודית של בניין חברת דפוס גרפוליט בשכונת נווה שאנן בתל אביב היא מהבולטות באזור. מפתיע לגלות כי ברחוב הסמוך חוזרת ומופיעה החזית, אלא שמדובר באגף נוסף של אותו בניין השוכן על מגרש בצורת האות ר'. מאחר ובעלי הבניין לא הצליחו לרכוש את הבניין הפינתי שנותר על תילו, נוצר המבנה השוכן על שני רחובות.

האדריכל צבי גבאי שתכנן את הבניין כנראה ייזכר בעיקר בגלל "מגדל נוה צדק" שבולט בינתיים בנוף עד שיבנו את שאר המגדלים בסביבה. גבאי תכנן את בניין "דפוס גרפוליט" ומערכת המגזינים של "ידיעות תקשורת" בהזמנתו של עודד מוזס. מערכת המגזין נדדה מזמן אך המגזין עצמו עדיין מודפס כאן מידי שבוע. שלושים שנה לאחר הקמת הבניין, הוזמן גבאי על ידי נוני מוזס, בן משפחה אחר, לתכנן את בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון.

ועל כך ברשימה זו.

.

הגר"א פינת בני ברק (צילום ועריכה: חגי פרגו)

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: