בתפר שבין רמלה ללוד מחברת דרכת עתיקה שנקראת כיום רחוב ירושלים. עד לפני שמונים שנה היא חצתה פרדסים ולאורכה פוזרו כמה מבנים מיוחדים. אחד מהם הוא מבנה באר המכונה כיום "באר השלום". הכביש הוא סואן, אך עדיין קיים קשר עין הדוק בין מבנה הבאר ובין עץ השקמה הגדול הניצב בצידו השני של הרחוב. למרגלות העץ קוביית אבן מטויחת שעליה שרידי כתובת הנצחה לזכרה של הנרייטה סולד שנהגה לעבור כאן בדרכה לכפר הנוער בן שמן, ולנוח מעט מתחת לעץ המיוחד.
לוד כמו רמלה שכנתה, עשירה ברבדים היסטורים הבאים לידי ביטוי במבנים ובצמחים. המצוקה החברתית והכלכלית בהן שרויות שתי הערים פוגעת ללא הפסק באותם ערכים, שנותרים מוזנחים והולכים ומתפוררים. בשונה מרמלה, ללוד יש כבר תכנית מתאר חדשה שמציגה סדר יום לעיר שאמנם ניתן להתווכח על איכויותיו, אך מדובר בהישג לעיר שהיתה שקועה שנים כל כך ארוכות במצוקותיה המגוונות. המצב של באר השלום מייצגת היטב את המצבה של לוד: הזנחה מול טיפוח, אך ללא רציפות וללא הגיון ברור לעין.
ועל כך ברשימה זו.
.
כשהחושך גובר כל תמרור משקר
חלון אחורי 