ארכיון חודשי: אפריל 2019

סיבוב בכנסייה קטנה על חוף הים התיכון בקפריסין

הכנסייה הקטנה ששוכנת בודדה בחוף, מערבית לאיה נאפה בדרום קפריסין, תפסה את תשומת ליבי. לא חסרות כמוה ביוון ובקפריסין ולמרות הדמיון ביניהן אני תמיד שמח לבקר בהן ולבחון את איכויותיהן. הקירות הלבנים והגג הצבוע בכחול בהיר הם אלמנט משני אך הוא שמצליח למשוך. החלק שבעיקר תופס ומעסיק אותי הוא המורכבות הגושנית של המבנים הים-תיכוניים האלה. את הפלסטיות הפשוטה לכאורה אפשר למצוא בעבודות של לה קורבוזיה וגם בעבודות של אדריכלים בישראל בשנות ה-60, שנראה שגם הם היו מושפעים מאותם סוג של מבנים.

Ayia-Thekla Chapel ממוקמת הרחק ממקום יישוב והרחק מהכביש. היא ההפך הגמור מהקניון שכתבתי עליו פעם שעברה שבקרתי בקפריסין. בעשורים האחרונים נבנה אזור נופש כמה קילומטרים בהמשך החוף ומערבית לה. לכיוון מזרח מצויה מרינה שעד לאחרונה היתה קטנה וצנועה, אבל עבודות מסיביות מעידות שהיא הופכת לנמל.

ועל כך ברשימה זו.

ים תיכון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44

אחד הבניינים האהובים עלי בתל אביב נמצא במפגש הרחובות יצחק שדה והמסגר. שני גושי בניין מרכיבים אותו – אחד עיקרי ואופקי ופונה ליצחק שדה ושני אנכי ופונה לרחוב המסגר, היחס בין שני החלקים מוצלח לטעמי. בנוסף, עיצוב הפתחים בחזית בשילוב האלמנט שנועד לרכך את המזגנים בחזית, מעניק גם הוא סוג של חן מיוחד לבניין.

יש כאן למעשה שני בניינים על מגרשים נפרדים, שנבנו ברצף אחד בתכנון אדריכל מקס טינטנר. חלק נכבד מהשטח נטוש ומוזנח, גם בקומת הקרקע המסחרית וגם בקומות העליונות. מפתיע לגלות שבחלק משטח הבניין בוצעה חלוקה לדירות חדר שנראות מוצלחות למדי (אלא אם כן שכר הדירה מופקע).

ועל כך ברשימה זו.

.

57125793_2575221535840746_3020345118512119808_n

בקרוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על סדרת בולי אדריכלות בישראל

"הוצאה של סדרת בולים חדשה על נושא האדריכלות בישראל היא אירוע מעניין הן מבחינה בולאית והן מבחינת ההיסטוריה של היישוב בארץ", כתב האדריכל אליעזר פרנקל בפתח דפדפת שליוותה את סדרת בולי "אדריכלות בישראל" שהוציא "השירות הבולאי" באוגוסט 1974. היתה זו סדרה ראשונה שהוקדשה לאדריכלות בישראל. היא לא התיימרה להציג סקירה תמציתית של האדריכלות בישראל אלא מבנים נבחרים, כאלה בולטים וחדשניים לזמנם. כל אחד מששת הבולים בסדרה הורכב מתצלום מעובד של המבנה ובשובל של הבול הופיע חתך. שמות האדריכלים לא צוינו בבול.

בולים אלה שהונפקו בערכים שונים בין 25 אגורות ל-1.70 ל"י ועוצבו בידי אוסוולד אדלר, הם לדעתי מהיפים שהוציא "השירות הבולאי". ב"ארכיון אדריכלות ישראל" שבמגדל שלום אפשר למצוא את הבולים כולם, כולל השובלים והמעטפות שיצאו ביום ההופעה. בתור אספן בולים לשעבר כשנתקלתי בהם, אז היה ברור לי ששווה להתעכב עליהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

בול

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בעמדת הביטחון שבקצה שדות קיבוץ מסילות

רגע לפני שהערב ירד על העמק ורגע אחרי שתמה הלוויה בבית הקברות של קיבוץ מסילות, יצאתי מהשער והלכתי בשדה לעמדת הביטחון שבלטה בנוף. לעומת השדה שמצפון לבית הקברות וטרם נקצר, מצאתי שהשדה שמדרום ובמרכזו ניצבה העמדה חרוש ושטוח יחסית. מאז 1940 שוכנת כאן העמדה, אלא שאם בשנותיה הראשונות היתה מאוישת, מתוחזקת והיה לה תפקיד במערך הביטחון באזור, הרי שכיום היא נטושה, מוזנחת והתפקיד שהיא נושאת הוא של זיכרון בלבד.

ברוטליזם לא היה אז עדיין בלקסיקון של האדריכלים, אבל המבנה הזה בנוי כולו מבטון חשוף. יש בו גם רובד נוסף שכולל ציטוט מהאדריכלות הרומנטית של חומת ירושלים, כזו שגם אפשר למצוא בבניין בצלאל ההיסטורי. חשבתי שזה יפה שהאדריכל שתכנן את העמדה בחר שלא להזניח את העיצוב החזותי והעניק אופי שקושר אותה לסמל ציוני ולמקום אחר. אבל יתכן שבכלל הבנאים הם אלה שעשו את העיטור על דעת עצמם.

ועל כך ברשימה זו.

.

עמדת ג'ורג'

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ב"מרכז המסחרי החדש" ברחובות הגליל והשרון בתל אביב

"המרכז המסחרי החדש" שהוקם לצד התחנה המרכזית הישנה, הפך למתחם הזנות הגלוי האחרון בתל אביב. לצד הזונות תמצאו כאן עסקים של מהגרי עבודה וגם מרכז אמנות. בקרוב צפוי המקום להימחק לטובת מגדלים חדשים שיכילו תעסוקה, מסחר ומגורים. התכנית נמצאת עדיין בתהליך ורק שבוע שעבר העניקה הוועדה המחוזית זכויות בנייה לחברות יזמיות במתחם, כך שההרס קרב ובא.

האדריכל שלמה גפשטיין היה ללא ספק מהאדריכלים הססגוניים שבנו בתל אביב באותן שנים והוא זה שנבחר לתכנן ב-1938 את המתחם. בסך הכל נבנו ארבעה בלוקים שיועדו בעיקר למלאכה ומסחר, אך בחלק מהם נעשה בשעתו שימוש אחר כמו מלונאות. בשונה ממבני המגורים הבולטים שתכנן גפשטיין במרכז תל אביב, כאן הוא יצר מבנים מודרנים ומאופקים בסגנונם, כשהמייחד אותם היא החזית האחידה החוזרת ומופיעה בכל המבנים.

ועל כך ברשימה זו. 

.

הגליל

הגליל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכנסיית הבטון בכור שבשווייץ

במרחק שעה וחצי של נסיעה דרומה ומזרחה מצוריך, בעיר כור (Chur), הרחק מעם הסגולה חובב הגזענים, הפושעים והגנרלים, ניתן למצוא לפחות שני אתרים שהייתי חייב לראות. האתר הראשון מצוי בכניסה הצפונית, ברחוב Masanserstrasse 161. שם שוכנת כנסיית הצלב הקדוש (Heiligkreuzkirche) הקתולית שבנויה כולה מבטון חשוף.

בנייתה הושלמה ב-1969, בשיאו של הסגנון הברוטליסטי שהצליח להפוך את הבטון לחומר הבנייה הפלסטי המוצלח ביותר שהמציא האדם. המתכנן והמעצב, האדריכל וולטר פולדרר (Walter Förderer), התמחה בבניית כנסיות וגם בפיסול, והקשר בין התחומים מורגש כאן היטב. הבניין פתוח כל שעות היום, הכניסה חופשית וניתן להתרשם מהעוצמה שנוצרת כאן באמצעים אדריכליים פשוטים.

ועל כך ברשימה זו.

.

בארץ אחרת

.

להמשיך לקרוא

מנחה לדב כרמי

ערב הבחירות נראה לי שבשונה מהבחירות הקודמות הפעם אני אלך להצביע. ברור שלא אצביע למפלגה של ליצנים, גנרלים, פושעים או מסיתים לשנאה, אלא כאלה שיפעלו למען כלל תושבי ישראל. לצערי, כשאלה הקריטריונים שאני מציב אז מהר מאד מתברר שאין הרבה מבחר. זו גם ההזדמנות להיזכר באדריכל שביקש ליצור אדריכלות טובה, כזו שמבטאת יצירתיות התואמת את צרכי לקוחותיו וגם את הסביבה ולא חיפש לרדוף אחרי כוח או נוכחות מוגזמת.

לפני כמה ימים כתבה לי האדריכלית עדה כרמי-מלמד: "במקרה מצאתי אתמול מאמר שנכתב על ידי אדריכל מיכאל קון לאחר מות אבי. המאמר מסכם את הישגיו ובמידה מסוימת את אישיותו. ייתכן ותרצה לעשות בו שימוש". לאורך כל השנים היה הטקסט שמור בארכיון אדריכלות ישראל. במהלך העבודה על הספר "אבא שלי, דב כרמי" (הוצאת בבל, עליו כתבתי כאן), הציע האדריכל ד"ר צבי אלחייני שמנהל את הארכיון לשלב את המאמר בספר. בסופו של דבר הוא לא פורסם. קראתי את הדברים שכתב קון, ונראה לי ראוי לפרסם אותם מחדש עם פרסום הספרהקלדתי אותו מחדש ונראה לי שהוא מתפרסם כאן לראשונה.

"מנחה לדב כרמי" הוא מאמר שכתב קון במאי 1963. כאן בחרתי להביא את הגרסה שקון הקליד על נייר הפירמה של משרדו ברחוב פרוג 33 בתל אביב ועותק ממנו היה שמור אצל כרמי-מלמד.

"הם היו קרובים בגיל והם חיו באותה תקופה", מספרת לי האדריכלית ענת קון, הבת. "אבא שלי העריך את דב כרמי והיה לו יחס מאד חיובי. זו היתה תקופה שאגודת האדריכלים היתה תוססת. לפחות פעם בשבוע הם היו מבלים ביחד באגודה. האדריכלים היו נפגשים להרצאות ולדיונים, דברים שחלפו מן העולם. היום אף אחד לא מדבר אחד עם השני, אבל אז זו היתה חבורה של אנשים שהיה אכפת להם". דברי הערכה דומים לאלה שכתב אביה על כרמי, הוא לא הרבה לכתוב לדבריה. "זה לא היה יוצא לו מהשרוול, זה סימן שהוא באמת העריך אותו והרגיש צורך".

.

מנחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במשכן אהוד בהתנחלות איתמר

לפני 7 שנים התכוננתי לפרסם מאמר על בניין ישיבה חדש שהקימו בהתנחלות איתמר. את הפרויקט תכנן משרד "גליל אדריכלים" השוכן בנצרת עילית ושותפים בו האדריכלים שמואל עופר ויעקב קליין. הבניין שנקרא "משכן אהוד" קרוי כך על שמו של רב בישיבה – אהוד פוגל שנרצח עם אשתו ושלושת ילדיהם בביתם ששכן לא הרחק מהאתר בו הוקם הבניין.

לצורך הכתבה ראיינתי את האדריכל שמואל עופר ואפילו צלם מקצועי ומוערך, אדוארד קפרוב, נשלח לצלם מטעם מערכת אתר Xnet. הכתבה לא נכתבה ולכן גם לא פורסמה ומאותו ביקור פרסמתי רשימה על בריכת שכשוך. כעת, בעת ניקיונות לקראת פסח מצאתי את התמונות שצלמתי ב-2012 באירוע חנוכת הבניין בו הייתי. חזרתי לאותן תמונות ושוחחתי עם האדריכל שעדכן אותי בהתפתחויות שהיו מאז.

ועל כך ברשימה זו.

.

שם

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: