ארכיון תג: שמואל מסטצ'קין

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ בית אלפא

יש סברה שטוענת שהמונח "קיבוץ" הומצא בידי אחד ממייסדי בית אלפא. יהודה יערי שהיה מדור המייסדים, שאל את המונח מהיכרותו עם חסידי ברסלב שהשתמשו במונח קיבוץ לצורך תיאור התכנסות. את המונח הוא הציע לחבריו בגדוד השומר הצעיר שאימצו את הרעיון שתפס. עד אז השתמשו במונחים כמו קבוצה, חבורה וגדוד.

גלריית האדריכלות בבית אלפא היא מהמרשימות שניתן למצוא בקיבוצים. הקיבוץ שעלה על הקרקע בעמק יזרעאל למרגלות הר הגלבוע ב-1922, היה הראשון שהקימה תנועת השומר הצעיר. לכן, ניתן למצוא בו את האדריכלות המוקדמת שנערכה ביישוב השיתופי שהיה טיפוס חדש של התיישבות והיה לשדה ניסויים אדריכלי. ניתן גם למצוא בו את האדריכלות המגובשת שהתנסחה בתנועה בשלבים מאוחרים. ברשימה זו אביא רק את הבולטים שבהם.

חֲדַר האוכל המקורי שנחנך ב-1932 תוכנן בידי האדריכל לאופולד קרקואר שהעניק למבנה אופי מצודתי. ב-1960 הושלמה עבודת ההרחבה שנערכה לו בתכנון האדריכל אברהם ארליק. ניתן למצוא פה גם את המועדון (שבמקור נקרא היה בית תרבות) מ-1952 שתכנן האדריכל זאב פורת ועוצב כמבנה ייצוגי בו ניתן דגש לחיבור בין המבנה ובין הנוף. בהמשך נמצא מבנה הספרייה מ-1984 של האדריכל מנחם באר, שתכנן רבים מבתי המגורים בבית אלפא. אחריו ניתן למצוא את אתר ההנצחה מ-1972 שעיצב אדריכל הנוף הלל עומר עם ג'ון בייל ובסמוך לו מתנשא מאז 1965 אולם הספורט והאירועים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין.

ועל כך ברשימה זו.

.

שיר העמק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הנוער העובד והלומד

לפני 99 שנה, ב-2 במאי 1921, נרצח הסופר יוסף חיים ברנר יחד עם עוד חמישה מדיירי "בית יצקר", המקום שבו כיום ניצב הבניין בדרך קיבוץ גלויות 120 בתל אביב. אחרי הרצח היה הבית עזוב וחרב אך שלם. הוא שרד עד לסוף שנות ה-60, אז נהרס לטובת הרחבת הכביש ותחתיו הוקם בניין חדש, בית ברנר, המאזכר מעט בצורתו את הבניין ההיסטורי.

תכנון המבנה החדש הופקד בידיו של האדריכל שמואל מסטצ'קין שביצע את המלאכה במשותף עם בנו האדריכל יוסי מסטצ'קין. בית ברנר יועד לשמש כמבנה ציבור מרכזי באזור של שכונת שפירא וקרית שלום וגם כבית זיכרון לברנר וחבריו. אלא שמוזיאון לא קם כאן והבניין כולו משמש את תנועת הנוער העובד והלומד.

ועל כך ברשימה זו.

.

\VV/

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הקיבוץ הארצי ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב

הלב הפועם של התנועה הקיבוצית לא היה בקיבוץ הגדול ביותר וגם לא בבירת ישראל, אלא בתל אביב. כמו בצבא גם הוא פוצל לשלושה לפחות: אחד ברחוב סוטין לתנועת הקיבוץ המאוחד, ברחוב דובנוב לאיחוד הקבוצות והקיבוצים וברחוב לאונרדו דה וינצ'י 13 לקיבוץ הארצי. את הראשון והשלישי תכננו בכירי האדריכלים בכל אחת מהתנועות. את זה של הקיבוץ הארצי תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קיןבוגר הבאוהאוס שגם היה אדריכל ראשי ב"מחלקה הטכנית" שהיתה מחלקת התכנון של התנועה, למרות שהוא עצמו גר בתל אביב ולא היה חבר קיבוץ.

הבניין שנחנך ב-1969 הוא לא בניין משרדים טיפוסי. המשרדים בקומות העליונות עוצבו באופן שניתן לאחד ולפצל, וגם הדלתות עוצבו בפתיחות בשילוב רפפות ולוחות זכוכית. בקומת המרתף הוקמו פונקציות שיוחדו לו – חדר אוכל כמו בקיבוץ, מטבח, אולם כנסים וגלריה גדולה לאמנות. הגג תוכנן כחצר פעילות והתכנסות תחת כיפת השמיים – בדיוק כמו בבאוהאוס שם למד מסטצ'קין. "בית הקיבוץ הארצי" שכיום מכונה "בית התנועה הקיבוצית", הוא אחד המבנים המשמעותיים ביותר שתכנן מסטצ'קין שהיה מבכירי האדריכלים שפעלו בישראל. זה לא עוד בניין משרדים של איגוד, אלא מבנה שבאמצעותו ביקשה התנועה הקיבוצית לשקף את דרכה הייחודית בעיר הגדולה.

ועל כך ברשימה זו.

.

זה לא סוף של

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין המנהלה במכללת עמק יזרעאל שתוכנן כמוזיאון

לאחרונה הזדמן לי להסתובב כמה פעמים במכללה האקדמית עמק יזרעאל, שהיא המכללה הגדולה ביותר בצפון הארץ. קודם לכן פרסמתי על שני מבנים אחרים במכללה הספרייה ובניין בית הספר גורן לתקשורת חזותית (שניהם בתכנון אדריכל מנחם באר). המכללה ששוכנת על שטח קטן יחסית, 120 דונם, נבנתה בשלושה גלי בנייה. הגל הראשון התרחש בתחילת שנות ה-60 והורכב בסך הכל משני בניינים סמוכים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס ומייסד המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי.

הבניין המרכזי תוכנן כמוזיאון אזורי והוא נחנך ב-1960. לצדו הוקם בניין משרדי המועצה האזורית עמק יזרעאל. לימים הוסבו שני הבניינים למשרדי המכללה. האולמות הגדולים שהיו בבניין פוצלו לחדרים קטנים, וכל מה שנותר מהמוזיאון אלה פסלים שיצרה הפסלת בתיה לישנסקי.

ועל כך ברשימה זו.

.

במערבולת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ בית ניר

חייו של חדר האוכל בקיבוץ בית ניר בייעודו המקורי היו קצרים. הוא נחנך ב-1977 וסיים את תפקידו עשרים שנה מאוחר יותר. הוא כולו עדיין מתפקד, אבל לשימושים אחרים. יש כאן דוגמה לאחד מחדרי האוכל הבודדים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס, שבנוי על קומת עמודים מפולשת. יחד עם זאת קל לזהות את מסטצ'קין בבניין בעיקר הודות לטיפול בהצללות שעיצב לפתחי החלונות.

לאחרונה ביקר בארץ האדריכל פרופ' פיליפ אוסוולט, מבכירי חוקרי הבאוהאוס, ובהרצאה שלו באירוע שהתקיים בחודש שעבר הוא התפלא כיצד מקפידים לשמור מבנים בטענה שאלה "בתי באוהאוס" בעוד שאין להם כל קשר לבאוהאוס. הוא הציג שורה של מבנים שתכנן מסטצ'קין וטען כי גם אם הם לא מעוצבים כמו אותם מבנים מטויחים בלבן, חלונות סרט או עגולים, הרי שמבחינת התוכן שלהם אלה מבני באוהאוס מובהקים, כאלה שמייצגים את הרוח והאידאולוגיה המהפכנית שאפיינה את הבאוהאוס בשנות השיא תחת הנהגתם של האדריכלים וולטר גרופיוס והאנס מאייר, שמסטצ'קין למד אצלם. בניין חדר האוכל בבית ניר בהחלט שייך לקטגוריה זו.

ועל כך ברשימה זו.

.

באוהאוס בשפלה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרייה הנטושה בגבעת חביבה וגם פרס רזניק

מעמדן של הספריות הדרדר בעשור הקודם ואחת הספריות ששילמה על כך מחיר יקר היתה הספרייה של תנועת השומר הצעיר והקיבוץ הארצי. את בניין הספרייה הייחודי שהוקם לאחר הקמת המדינה בשטחו של בסיס בריטי, תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס.

מספר מהמבנים המעולים שתכנן מסטצ'קין מצויים כיום בסכנה ולא זוכים לתשומת הלב הראויה להם. במרכז חינוכי כמו גבעת חביבה הייתי מצפה לגלות שהמבנה שהיה לראשון שהקימה התנועה במרכז החינוכי-אידאולוגי שלה ימשיך לפעול, אך בישראל "ישן מפני חדש תוציאו" וזה דינו של הבניין הזה.

ועל כך ברשימה זו (וגם על הזוכים בפרס רזניק לאדריכל צעיר).

.

המבצר הריק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם גולן ובאנדרטה לחביבה רייק שבגבעת חביבה

קמפוס גבעת חביבה הוא אחד מהקמפוסים שהפעילה ההתיישבות העובדת באמצעות הקיבוץ הארצי. דומים לו היו מדרשת רופין, בית ברל, סמינר אפעל, סמינר אורנים וסמינר הקיבוצים. בכל אותם קמפוסים ניתן למצוא אחידות ודוגמאות לאדריכלות האופיינית להתיישבות, לכן לא מפתיע לגלות שגבעת חביבה נראה כמו קיבוץ לכל דבר. האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס, היה אדריכל הבית של הקמפוס. בשנות ה-70 הוא העביר את התפקיד לעמיתו האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער.

על תשתית של בסיס צבאי בריטי (מחנה 84) הוקמה גבעת חביבה, וחלק מהבניינים הבריטים משמשים את המקום עד היום. אולם ההתכנסות והמופעים שתכנן מסטצ'קין ונחנך ב-1969 הוא חוליה מרכזית בקמפוס – הוא שוכן לצד המדשאה המרכזית, ולצד מבנה הספרייה ההיסטורי שתכנן עשרים שנה קודם לכן. לרוב האולם נעול, אבל למזלי בדיוק הגיעה קבוצת מנקות שפתחו את המקום והחלו במלאכתן. לא רחוק ממנו מצויה האנדרטה שתכנן ערד ב-2009 והיתה לעבודה האחרונה שתכנן בחייו.

ועל כך ברשימה זו.

.

אחר הצהריים ובחוץ העולם מתרוצץ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים גדות, שמרת ואדמית

בשלושת הקיבוצים שבגליל ומופיעים כאן יש חדרי אוכל שתכננו אדריכלים שונים. שניים מחדרי האוכל פעלים ואחד כבר לא. המשותף לשלושתם הוא העובדה שכולם כוללים אולם אכילה מלבני וגדול, אך כל אחד מייצג גישה שונה. חדר האוכל שתכנן חנן הברון עם מיכאל קראוס בקיבוץ גדות הוא תיבה חסרת ייחוד לכאורה אך מתבססת על מודול המודגש בחזית. חדר האוכל שתכנן מנחם באר בשמרת ייחודי הודות למסת הגג המשמעותית בחזית ולגגון הבטון המשופע. וחדר האוכל שתכנן שמואל מסטצ'קין באדמית מתייחד בקשתות המופיעות בחזיתו. הברון ובאר למדו בטכניון בחיפה, ולעומתם מסטצ'קין היה אחד האדריכלים הפוריים מבין בוגרי הבאוהאוס בגרמניה.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ גדות נמצא מרחק נסיעה קצר משכונת המגורים שתכנן האדריכל דוד רזניק לקהילה חסידית בחצר הגלילית. אם פונים לכיוון השני, לגולן, אז מגיעים לבריכת המשושים. חוץ מאלה בכל קיבוץ שתכנסו אליו בדרך תמצאו חדר אוכל ויש פה עבודות של שלמה גלעד, דוד בסט וכן את האנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 עליה כתבתי כאן.

(2) קיבוץ שמרת שוכן ממש צמוד לעכו שם יש את בית המשפט שתכנן האדריכל יעקב רכטר ובקיבוץ לוחמי הגטאות הסמוך תמצאו עבודות של האדריכלים רם כרמי, שמואל ביקלס ונעמי יודקובסקי, כמו גם גלריה של הצייר משה קופפרמן.

(3) בקיבוץ אדמית תוכלו לעצור בדרך במערת הקשת לה יש נגישות מלאה.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

ואולי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ואולם הספורט בקיבוץ כרמיה

בקיבוץ כרמיה חזרו ונפגשו האדריכלים שמואל מסטצ'קין ומנחם באר – הראשון תכנן את חדר האוכל והשני את אולם הספורט. מסטצ'קין יצר חדר אוכל צנוע, לו העניק חזות ייחודית הודות לשימוש בהצללות קבועות אותן עיצב בצורת קליפות בטון. גם באר יצר הצללות על פתחי החלונות באולם הספורט, אלא שהוא בחר להציב כמנהגו במרכז החזית קיר אמנות שיצר חבר הקיבוץ האמן קלמן שמי.

היקף האדריכלים שפעלו בתנועה הקיבוצית הוא יחסית לא גדול, ומסטצ'קין ובאר היו שניים מהבכירים והפעילים שבהם. רבות מעבודותיהם פזורות בכל רחבי הארץ, בעיקר בקיבוצים אך גם במוסדות אקדמיה ותרבות. מסטצ'קין תכנן רבים מחדרי האוכל בקיבוצים ובאר תכנן שם רבים מאולמות הספורט. קיבוץ כרמיה אמנם הוקם ב-1950, אך שני מבנים אלו נבנו בסופה של תקופת שגשוג בבנייה הקיבוצית בה בנו בכרמיה לבד משני אלה גם מבני מגורים, רפתות, מרכז מזון, מכון חליבה ודרכים.

ועל כך ברשימה זו.

..

באר בקיבוץ

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ואולם התרבות בקיבוץ יקום

בקיבוץ יקום שבין הרצליה ונתניה אפשר למצוא את השילוב הפורה בין אדריכלות ובין אמנות, גם בחדר האוכל וגם באולם התרבות. את שני המבנים תכננו אדריכלים מהתנועה הקיבוצית עצמה, וגם את האמנות יצרו אמנים מהתנועה.

לא היה אדריכל שהקפיד באופן עקבי לשלב אמנות באדריכלות במבני הציבור שתכנן, כמו האדריכל מנחם באר (חבר קיבוץ געתון, 2017-1924), ובקיבוץ יקום ניתן להתרשם מאולם התרבות בו שילב קיר קרמיקה שיצר האמן שמואל כ"ץ (חבר קיבוץ געתון) בסדנת הקרמיקה של משה סעידי (חבר קיבוץ כפר מנחם). גם האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908), שליווה את באר במשך שנים ארוכות במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי שילב בחדר האוכל של יקום את תבליטי הבטון של האמן יחזקאל קמחי (חבר יקום).

ועל כך ברשימה זו.

.

יופיה אינו ידוע

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ נגבה ובעוד כמה מקומות

יותר מכל קיבוץ אחר הפכו חברי קיבוץ נגבה את קיבוצם לאתר מורשת לקרבות הקשים שחווה היישוב במלחמת תש"ח ולמעשה הפכו אותו למוזיאון פתוח. את הבאים לקיבוץ מקבל שיחזור מדויק יחסית של פרויקט "חומה ומגדל", לאחר מכן בית קברות צבאי שבקצהו פסלו המונומנטלי "המגינים" שיצר האמן נתן רפופורט, טנק מצרי, שדרת הפיקוסים ומגדל המים המופגז.

נוסף על אלה יש בנגבה שתי עבודות של האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908), בוגר הבואהאוס ומבכירי אדריכלי התנועה הקיבוצית: חדר אוכל ומועדון לחבר "בית ברזילי" המשמש גם כאולם קונצרטים קאמרים. הקיבוץ הופרט ואיבד את ערכו כזירה שיתופית. חדר האוכל ריק וחלקו הוסב למשחקייה לילדים קטנים והמועדון הפסיק להיות מקום מפגש – אך עדיין ניתן להתרשם מהיצירה הגדולה והאוטופית שהותירה אחריה התנועה הקיבוצית.

ועל כך ברשימה זו.

.

אני כל-כך אוהב להיות אחרי הכל!

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז הספורט ובאמפיתיאטרון האוניברסיטאי בגבעת רם

ברגע שהאדריכל שמואל מסטצ'קין קיבל את ההזדמנות לתכנן מחוץ למסגרת הקיבוצית, שם היה רגיל לתכנן, התגלה בו משהו אחר. לכאורה התגלה צד יצירתי ונועז, אך כשבוחנים את התוצאה לעומקה, אולי פשוט מדובר בשחרור. מסטצ'קין שהיה אדריכל בכיר במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי, תכנן חדרי אוכל, לולי תרנגולות, בתי ספר, בתי מגורים, בתי ילדים – התוצאה היתה מאופקת ולרוב שבלונית. אבל ברגע שהנהגת התנועה לא עקבה אחרי מעשיו, הרסן השתחרר. כך היה בבית היוצר בים המלח, כך היה גם באולם ההתעמלות בסמינר הקיבוצים וכך גם ארע במבנים שתכנן בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם.

בשונה מאדריכלים אחרים בתנועה הקיבוצית, למסטצ'קין (2004-1908) היו שני פרטים ביוגרפים ייחודיים: הוא היה בוגר הבאוהאוס והיה גם תושב תל אביב. אולי שני מרכיבים אלה הם שאפשרו לו להימנע מלהתקבע.

בגבעת רם תכנן מסטצ'קין ארבעה מבנים: אמפיתיאטרון (1958), מרכז הסטודנט (1962), אולם ספורט (1966) ובריכת שחייה (1968). אלה מבנים ייחודים בנוף הקמפוס שראוי להתעכב עליהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

14500533_1402913176404927_7636782176851479502_o

מקום לדאגה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני חדרי אוכל בקיבוצים אור הנר ורוחמה

המשותף לשני חדרי האוכל ברשימה זו: שניהם עברו הרחבה ששינתה את פניהם. אך בעוד שברוחמה הוזמן לתכנן את ההרחבה האדריכל המקורי – האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר בית ספר הבאוהאוס, הרי שבקיבוץ אור הנר תכנן את המקור האדריכל אריך ראש ואת ההרחבה תכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד.

השוני בולט היטב: חדר האוכל ברוחמה נטוש, אך סדרת הקשתות החגיגית המעטרת את חזיתו לא פוגעת במעמדו החזותי והוא מודגש היטב על פני שאר המבנים בקיבוץ. לעומתו, חדר האוכל באור הנר מאוכלס ומשגשג, אך חזותו צנועה והוא לא שונה בהרבה משאר המבנים בקיבוץ. כנראה שבאור הנר הרגישו את חוסר הייחוד של הבניין והחליטו להזמין צמד אמנים ארגנטינאים שיעטרו את הבניין וסביבתו באמנות.

חוץ מחדרי אוכל כדאי לבקר בעוד כמה מקומות:

(1) ברוחמה יש סמוך לחדר האוכל אנדרטה, בית אבות ואמפי שבכל אחד מהם מומלץ לבקר.

(2) בקיבוץ דורות הממוקם בין אור הנר ורוחמה, ניצב חדר האוכל שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי עליו כתבתי כאן.

(3) חלקת הקבר של אריק ולילי שרון נמצאת ממש סמוך לדורות וגם עליה כבר הספקתי לכתוב. בעת הביקור שמעתי שדיוויד בואי מת.

(4) רגע לפני צומת בית קמה, שתי דקות נסיעה מרוחמה, ניצבת אנדרטה לחללי חטיבת יפתח שעיצב האדריכל חילק ערד ועליה כתבתי כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

13680304_1327219283974317_6276760413393379012_o

אור ותכלת בשמיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים מגידו, עין השופט והזורע

בשלושת הקיבוצים הסמוכים זה לזה שבמזרח עמק יזרעאל ישנם חדרי אוכל שתכננו אדריכלים שונים, רק את אחד מהם תכנן חבר קיבוץ, זה של מגידו – האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער. את שני הנותרים תכננו אדריכלים עירוניים. את של עין השופט תכנן האדריכל אברהם ארליק התל אביבי ואת זה בקיבוץ הזורע תכננו האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ואלפרד מנספלד החיפאים.

המשותף לשלושת חדרי האוכל היא העובדה שהם ניצבים בדיוק על ציר צפון-דרום ומזרח-מערב, והם כולם כוללים אולם אכילה מלבני וגדול. אך כל אחד מהם מייצג גישה שונה ונבנה בהיקף משאבים שונה. חדר האוכל בהזורע מתחבר למועדון, לאולם תרבות ובקצה השני של המדשאה גם מוזיאון – זה הציר המרכזי של הקיבוץ. בעין השופט יצר ארליק גג קמרונות, שכמוהו ניתן למצוא בחדר האוכל במעלה החמישה שתכנן אדריכל אחר ומעניין מי נתן את ההשראה למי. במגידו חדר האוכל מחופה אבני סיליקט אדומות ויש לו חזות צנועה, טקסית וחגיגית. 

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ מגידו נמצא ממש ליד גן לאומי תל מגידו. יש בו את שרידי הבתים והחומות שכבר ראיתי בעוד אלף מקומות, אבל יש בו דבר אחד נחמד – מערכת מים תת-קרקעית שקצה אחד שלה בתוך שרידי העיר וקצה שני בשלולית קטנה מחוץ לעיר העתיקה.

(2) קיבוץ עין השופט נמצא בין כמה קיבוצים שטרם כתבתי על חדרי האוכל שלהם (חוץ אולי מגלעד). נוסף על אלה יש את השמורה הביוספרית שמקיפה את האזור. בקיבוץ עצמו יש שפע אדריכלי, אך כאן התעכבתי רק באתר הזיכרון לחללי הקיבוץ ובבית המוסיקה שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס. באולם התרבות שגם אותו תכנן מסטצ'קין לא הסתובבתי הפעם.

(3) בקיבוץ הזורע שוכן מוזיאון וילפריד ישראל, המוזיאון השני שנבנה בארץ. תכננו אותו צוות האדריכלים שתכנן את חדר האוכל – מוניו גיתאי וינראוב ואלפרד מנספלד. את אולם התרבות תכנן האדריכל שלמה גלעד (גם הוא כמוהם אדריכל עירוני מחיפה).

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

12484735_1194843400545240_1687412447729505436_o

הרעידי תזמורת הלבבות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני חדרי האוכל התאומים בקיבוצים נירים ואורים

תאומים כמעט זהים הם שני חדרי האוכל של נירים ואורים, אבל את כל אחד מהם תכנן אדריכל אחר. בנירים היה זה האדריכל אברהם ארליק והבניין נחנך ב-1976, ובאורים האדריכלית רחל ניסים והבניין נחנך ב-1977. הראשון של הקיבוץ הארצי והשני של איחוד הקבוצות והקיבוצים, כך שיתכן שמי שיצר את הדמיון בין שני המבנים היה זה משרד השיכון שמימן את הפרויקטים והציב דרישות משלו, יתכן וגם הקבלן – סולל בונה וסביר להניח שגם רוח הזמן.

לא מדובר ביצירות מופת של האדריכלות הישראלית וגם לא משהו שמתקרב. אבל כן מדובר בחלק בלתי נפרד מרובד רחב של מבני ציבור מרכזיים ביישובים, מבנים שאיחדו, כינסו וייצגו קהילות ערכיות בישראל של המאה ה-20, קהילות עם חזון. מבנים בעלי ייעוד זהה ששינו את פניהם בכל יישוב בו הוקמו בהתאם למקום, לזמן, לחברה ולאדריכל שבנה אותם. מצבם הנוכחי בכל קיבוץ גם הוא משתנה בהתאם לתנאים, מרכיב שמייחד את מעמדו של כל אחד מחדרי האוכל.

תכנית שני חדרי האוכל: רחבה מרוצפת ופתוחה מנקזת אליה את שבילי הקיבוץ. ממנה ממשיכים לקומה מפולשת המובילה אל הכניסה הראשית לבניין. אולם מבואה עם לוח מודעות, חדר שטיפת ידיים, חדר דואר ובעורף חדר מכונות ומחסנים. מדרגות מובילות אל הקומה העליונה שם נמצא אולם האוכל הצמוד למטבח המקושר לרחבת פריקה וטעינה. בשני חדרי האוכל יש רמפה להולכי רגל במקום מעלית. בנירים יש טופוגרפיה טבעית כך שהרחבה והמטבח מצויים במפלס הכביש, אך באורים נדרשה הקמת רמפה רחבה למשאיות שמובילה למטבח שבקומה העליונה.

ממש במקרה אתמול התקיים אירוע לציון 70 שנה ל-11 הנקודות שהקיבוצים אורים ונירים היו שתיים מאותן נקודות. אירוע נוסף יתקיים בהמשך השנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12513777_1195198380509742_7972313468484854532_o

כחול טובעני

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בעמק הירדן: בית זרע, שער הגולן וטירת צבי

שלושת חדרי האוכל המוצגים כאן הם כולם חדרי אוכל פעילים המגישים לחברים ארוחות מידי יום. זה לא דבר מובן מאליו בעידן בו מדינת ישראל מפריטה את עצמה כמעט ללא הבחנה, מפוררת את החברה האזרחית ומחלישה את הקהילה. עמק הירדן עשיר בחדרי אוכל הודות לריבוי הקיבוצים שבו. על אפיקים, אשדות יעקב איחוד וחמדיה כבר כתבתי וכעת המקום לשלושה נוספים.

מדובר במבנים עם איפיון דומה, כמו בכל תופעת חדרי האוכל: אולם אכילה, מטבח עם חצר תפעולית, אולם מבואה עם דואר, לוח מודעות ושטיפת ידיים. השינויים באיפיון הם משניים, אבל ההבדל הבולט בא לידי ביטוי בפרשנות שהעניק האדריכל לבניין.

את חדר האוכל בבית זרע עיצב האדריכל מנחם באר עם קווים ישרים ונקיים ודגש על אופקיות המבנה. את חדר האוכל בשער הגולן תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין עם חזית מודגשת במיוחד באמצעות שבעה מסכי זכוכית גבוהים המסתיימים בקמרונות הממשיכים ומלווים את תקרת אולם האכילה. את חדר האוכל בטירת צבי תכנן האדריכל ליאון שרמן כמבנה בעל חזות צורנית מגובבת הודות לעובדה שהבניין נבנה בשלבים ובזמנים שונים.

ועל כך ברשימה זו.

.

10997356_1080679408628307_7082175054409768893_n

מרכז חזית חדר האוכל בשער הגולן, אדריכל: שמואל מסטצ'קין

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בגבול הצפון: מנרה, הגושרים ודן

צפיפות הקיבוצים הקיימת בצפון עמק החולה מציגה ככל הנראה את מקבץ הקיבוצים הגדול על משבצת קרקע נתונה. הקרבה הגאוגרפית לא מנעה גיוון וההבדלים והפערים בין הקיבוצים גדול, בין השאר גם בעיצוב חדרי האוכל ובמצבם. את חדר האוכל במנרה תכננה האדריכלית רחל ניסים, את חדר האוכל בהגושרים תכננה האדריכלית נעמי יודקובסקי ואת חדר האוכל בדן תכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין. כל השלושה הם אדריכלים שפעלו במסגרת התנועה הקיבוצית, אלא שבשונה מיודקובסקי שהיתה חברת קיבוץ לוחמי הגטאות, ניסים ומסטצ'קין גרו בעיר.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) במנרה יש אטרקציות כמו האומגה, המגלשה והרכבל. בתחומי הקיבוץ יש בריכת שחייה נטושה ובכלל כל הבינוי ביחס לטופוגרפיה בשילוב הנוי והנוף שווים רשימה בפני עצמה. הפעם אתעכב גם על בית התרבות שתכנן האדריכל שמואל ביקלס ועומד היום אטום ועגום.

(2) בהגושרים יש את אחת משמורות הטבע "הפרטיות" היפות ביותר שנתקלתי בהן בארץ. מסלול של קילומטר בתוך נחל זורם של מים, שהשביל שלצידו "נחצב" ועוצב על ידי אורי דימנט וקבוצת מתנדבים, בתוך צמחית נחל סבוכה שעוטפת את המטייל מכל כיוון. את מרכז הספורט בקיבוץ תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. יש גם תחנת קמח עם אמת מים מחוץ לקיבוץ ואחת נוספת בתוך הקיבוץ שהפכה לפינת זיכרון.

(3) בדן יש את "בית אוסישקין" שתכנן האדריכל לאופולד קרקואר. אחת מיצירות האדריכלות המקוריות שנבנו בישראל ולפני ארבע שנים פרסם תומר גרדי את הספר "אבן, נייר" (הקיבוץ המאוחד) שהתמקד בסיפורו של המבנה מנקודת מבטו.

ובלי כל קשר: לכל הקוראים והחברים, חשוב, שוב, שתקראו את הכתבה על ההתנהלות בבצלאל.

ועל כך ברשימה זו.

.

123123

אין בו מים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: כפר מנחם, רבדים וחצור

את שלושת חדרי האוכל בכפר מנחם, רבדים וחצור תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908), בוגר הבאוהאוס. כל שלושת חדרי האוכל ממוקמים בקיבוצים המצויים בקו כמעט ישר הנמתח מזרחה מאשדוד: כפר מנחם המזרחי שבשלושה שוכן בשיפולי שפלת יהודה. חצור המערבי שבשלושה שוכן במישור החוף. שלושת חדרי האוכל פעילים ברמה כזו או אחרת.

חוץ מחדרי אוכל יש לפעמים מקומות נוספים לראות:

(1) בכפר מנחם: יש בניין מוזיאון, בית תרבות וסדנאות אמנים שלא היה לי זמן לבקר, אך ראויים לרשימות נפרדות בהמשך.

(2) ברבדים: חיפשתי ולא מצאתי משהו מעניין בסביבה. לפני עשר שנים היו כאן שתי תאונות רכבת גדולות ששמו את רבדים על מפת האסונות.

(3) בחצור: יש מבנה קבר ישן בכניסה למושב עזריקם הסמוך, עליו כתבתי כאן. דרומית לקיבוץ ניצבת תחנת המשטרה הבריטית הנטושה באטאני שעליה כתבתי כאן.

.

kmenachem

כוסות וקיר קרמיקה בחדר האוכל של קיבוץ כפר מנחם

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: