סיבוב במתקנים הבריטים העגולים ששרדו ממחנה אל ג'יאה סמוך לאשקלון

היקף המתקנים שהקימו הבריטים במהלך שנות השלושים והארבעים ואיכות הבנייה, מעידים על כך שלא היתה להם כוונה להסתלק מפה כל כך מהר. בסמוך לאשקלון, בין המושבים בית שקמה ומשען (וכמובן עוד קודם שאלה עלו על הקרקע), הקימו הבריטים בסיס צבא ענק שקושר במערכת של מסילות רכבת, כולל תחנה. מהמחנה שנקרא היה אל ג'יאה (Al-Jiyya), נותרו רק התחנה, הכביש ומבנים עגולים שכמוהם לא הוקמו בארץ.

מבנים אלה הם השריד האחרון למחנה האספקה הגדול שהפעילו כאן הבריטים ונועד לכלכל את חיילי הצבא הבריטי שלחמו באפריקה. המבנים כיום מצויים בלבו של שטח חקלאי, איכות הבנייה המעולה עמדה להם במשך עשרות רבות של שנים, אך סדקים גדולים שנוצרו מהזנחה וחוסר תחזוקה מאיימים על המשך קיומם. רגע לפני שאולי יעלמו מהשטח חשבתי שראוי להתסובב בהם ולגלות מה פשרם.

ועל כך ברשימה זו.

.

1940

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ יד-מרדכי ובתערוכה של אירית חמו בגלריה דנה

בין זוג גבעות הוקם ב-1943 קיבוץ יד-מרדכי, סמוך לרגע שבו פרץ מרד בגטו ורשה, שבדומה לחברי הקיבוץ היו גם יוזמי המרד חברי תנועת השומר הצעיר. אלא שתחילה נקרא היה הקיבוץ מצפה הים, ומסמוך לעלייתו על הקרקע ובמשך ארבע שנים סרבו החברים לקבל את דין התנועה ולהיקרא יד-מרדכי, על שמו של מנהיג המרד מרדכי אנילביץ'.

לבסוף זכתה התנועה במאבק העיקש שהפגינו החברים. למרות ההתנגדות, קיבלו בקיבוץ את השם באהבה ואף בחרו להוסיף ולהנציח את זכרו של אנילביץ' בפסל גדול ומיוחד מעשה ידי נתן רפפורט, ושאותו בחרו למקם בראש הגבעה הדרומית שלמרגלותיה שכן חדר האוכל "הישן". מאוחר יותר המשיכו את מפעל ההנצחה והקימו בראשה של הגבעה הצפונית, לצד קבר האחים של חללי מלחמת העצמאות, מוזיאון גדול בתכנון האדריכלים אריה ואלדר שרון, שגם הוא היה יוצא דופן בתוכנו ובצורתו.

חדר האוכל "החדש" שהוקם ב-1959 בתכנונו של האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס והאדריכל הראשי במחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר, הוקם למרגלות הגבעה הצפונית. במהלך השנים הבאות מסטצ'קין הרחיב אותו מספר פעמים, עד שקיבל את צורתו הסופית ב-1985, וככל הידוע לי זו עבודתו האחרונה שתכנן. בסמוך לחדר האוכל תכנן האדריכל מבנה תעסוקה, ובסמוך לשניהם תכנן האדריכל מנחם באר את אולם הספורט המכונה "בית הבנים", שברחבת הכניסה קבע יחיאל שמי פסל.

ועל כך ברשימה זו.

.

1234567

.

סיבוב באתר ההנצחה בברלין לזכרם של אלה שניסו לחסל את היטלר

הדמות הקפואה והבודדת ניצבת זקופה ונראית כמו מקבלת את פני הבאים לחצר המרוצפת של הבניין האפור והמנוכר. היא עירומה ומבטה נוגה ומושפל, כזה שמעיד על מצבם העגום של אלה שהשכילו להבין שיש לחסל את השקרן והפרנואיד שהוביל את מדינתם לאבדון. אלה שניסו, נכשלו, נתפסו והוצאו להורג. אותו שקרן אמנם נבחר תחילה בבחירות דמוקרטיות, אבל הקיצוניות המטורללת וכנופיית הפרחחים שאסף והקיף את עצמו, הובילו את גרמניה למעמד המפוקפק של מוקד עולמי של שפיכות דמים.

לקראת סוף מלחמת העולם השנייה הופצץ רובע טירגארטן שבברלין אך הבניין שלפנינו נותר שלם. "הבנדלרבלוק" הוא בניין משרדים ממשלתי שבו שכנו משרדי מפקדת הוורמאכט (הצבא הגרמני) וצבא המילואים. האירוע ההסיטורי המשמעותי שהתחולל בו ארע ב-21 ביולי 1944, כשבחצרו הוצא להורג קלאוס שנק פון שטאופנברג, שיחד עם עמיתיו ניסה לבצע את חיסול הפיהרר. לימים, ב-2008 יצא הסרט "מבצע ואלקירי" (Valkyrie) בכיכובו של טום קרוז, שגם צולם כאן בחלקו. על שמו של שטאופנברג קרוי כיום הרחוב, Stauffenbergstraße, שבו מצוי הבניין. לזכר אותם אלה שניסו להניע את גרמניה מהדרדרות טוטאלית נקבע אתר הנצחה בחצר הבניין ובאחד מאגפיו הוקם מוזיאון המנציח את אותם ניסיונות.

ועל כך ברשימה זו.

.

גיבורים לנצח נצחים

.

סיבוב בכמה תערוכות בפתח תקווה ובקיבוצים עינת, הזורע ושער העמקים

בסוף השבוע הסתובבתי בכמה תערוכות ומקומות שיש להם קשור הדוק לאדריכלות. פתחתי ביום חמישי במוזיאון פתח תקווה שבו הביאו ריהוט רחוב והעניקו לו תפאורת תאטרון. משם המשכתי לגלריה בית דרור שבקיבוץ עינת שם מוצגים תצלומים של מבנים נטושים שצילם האדריכל שרון רז.

כמו התערוכה של רז גם שתי התערוכות הבאות שבהן הסתובבתי הוצגו בקיבוצים. נכון שיש לי עניין מיוחד בקיבוצים אבל הפעם אין לכך לגמרי קשר. בקיבוצים התרבות עדיין תופסת מקום בכיר, ומוצעים בהם אתרי ביקור שלא תמצאו בערים ובמקומות אחרים בארץ.

למחרת הגעתי למוזיאון וילפריד ישראל שבקיבוץ הזורע, במערב עמק יזרעאל. שם מוצגים עכשיו דגמים/פסלים ורישומים של מקדשים שיצר ישראל הדני, וזו היתה גם הזדמנות להציץ בחדר האוכל שתכננו האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד רגע לפני הפתיחה המחודשת. המשכתי לגלריה העמקים שבקיבוץ שער העמקים, בה מציג מארק יאשאייב עבודה שמתייחסת למוזיאון הארכאולוגי שנוסד לפני שנים בקיבוץ. זו היתה גם הזדמנות לחזור ולהתרשם ממבנה הגלריה שתוכנן כסטודיו לאמן אברהם עמרי, וכעת משמש גלריה לאמנות. סיימתי בקרית טבעון במגדל המים והתצפית שתכנן האדריכל יוסף רינגס.

ועל כך ברשימה זו.

.

צריך לחשוב חיובי

.

סיבוב בתחנה המרכזית של דימונה

45 שנה (10.3.76) לחנוכת התחנה המרכזית בדימונה הוא ציון שראוי לשוב אל החלק שמייחד את אותה תחנה. כשסיימנו פגישה באזור, עצרנו בדימונה לאכול משהו לצהריים וחלפנו על פניה. ירדתי לכמה דקות להסתובב בה.

שתי עבודות אמנות שילב הצייר והפסל גרשון קניספל באדריכלות שבדימונה באמצע שנות ה-70. עבודה אחת על קיר אולם המליאה של מועצת העירייה, והשנייה בקטע מחזית תחנת האוטובוסים המרכזית שאותה תכנן האדריכל נחום שני. שתי העבודות שיצר קניספל בעיר היו בעלות ממד חינוכי וכוונו ישירות אל תושבי העיירה המדברית, תושבים שהיו ברובם המוחלט מהגרים וקניספל ביקש להציג בפניהם את סיפורם ואם ציון המקום בספרי הנביאים. באולם המועצה הוא יצר תבליט אלומיניום שתיאר את תולדות יהדות מרוקו. בחזית התחנה יצר תבליט אלומיניום (שכיום מכוסה באבק המדבר אך מצבו טוב), שתיאר את כיבוש הארץ בידי יהושע בן-נון, כפי שמצוין בספר יהושע ובו מוזכרת דימונה כעיר השוכנת בסמוך לגבול שבין שבט יהודה ובין אדום.

התופעה של שילוב אמנות באדריכלות היוותה רובד נוסף באיכות התרבותית שנוצרה כאן בעשורים של שנות ה-60 וה-70, איכות שכיום לא נותר ממנה הרבה. לא מדובר רק ביכולת החיבור של אדריכלים ושל אמנים, אלא גם בהבנה שניתן להעשיר את החוויה של המשתמשים, ניתן להעביר מסר, אך גם לעורר את דמיון ומחשבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

דרום

.

אות יקיר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע

בחלק נכבד מהרשימות והמאמרים שאני מפרסם כאן ובבמות אחרות וכמובן שבספרים שפרסמתי ואלה שבדרך (מתוכננים לצאת שניים השנה) אני נוהג להתבסס על חומרים שמקורם בארכיונים. אחרי כתיבת אלפי מאמרים כבר הצלחתי לגלות היכן הדברים מתחבאים, כיצד ניתן להשיג אותם במהירות וביעילות ובאותה הזדמנות להשיג מידע נוסף. לכל אותם ארכיונאים ועובדי ארכיון אני תמיד מודה מקרב לב ומעריך את מאמציהם, את זמנם המוקדש למילוי בקשותיי ולנכונות לשתף אותי במידע ובידע שצברו לאורך השנים.

השבוע התבשרתי שנבחרתי לקבל את אות יקיר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע לשנת תשפ"א. מנימוקי הוועדה: "עבודתך כוללת מחקר מעמיק אודות אדריכלים שעבודותיהם והמבנים שבנו השפיעו על הנוף והחיים בארץ. שפע המאמרים המתפרסמים בבלוג 'חלון אחורי' שופכים אור על מבנים מיוחדים שהזמן שכח, גם אנחנו הציבור ובעיקר בעלי ההחלטות. במיוחד מעלים המאמרים בעיות ודילמות הקשורות למבנים היסטוריים מיותמים. עבודתך נעשית תוך חיפוש בארכיונים ובעזרתם של ארכיונאים מסורים". לכבוד הוא לי על הבחירה והערכה לה זכיתי ושמח כי פועלי הרב בתחום אכן ניכר גם על ידי אלה המסייעים לי לאורך הדרך. אני מודה לוועדה, ליו"ר האיגוד, לכל המעורבים ובראש ובראשונה אני מודה לארכיונאים ולעובדי הארכיונים.

היות ואני משתדל בכל אותם סיבובים לעצור לביקור גם בארכיון המקומי, אז בתור מחווה בחרתי לרכז כאן ח"י ארכיונים שבהם בקרתי במהלך השנים. אלה ארכיונים קטנים השוכנים בקיבוצים, מושבים, ערים, מוסדות ותנועות, כאלה שהם פרטיים וכאלה שהם ציבוריים.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

סיבוב בשיכון עובדי בתי הזיקוק בחיפה

מתחם המגורים השאפתני בתכנון האדריכל אלפרד גולדברגר, שהוקם לצורך שיכון עובדי בתי הזיקוק בחיפה בסוף שנות ה-40, נחשב עד היום לפנינה אדריכלית פחות ידועה בעיר. מדובר היה במתחם שנועד לשמש קהילה סגורה ומוקפת גדר, מה שמכונה Gated community וכמוה נבנו וממשיכים להבנות בעולם מתחמי מגורים סגורים שהכניסה אליהם מבוקרת ומיועדת לדיירים בלבד.

שער הכניסה הגדול והמרשים שמקבל את פני הבאים מרחוב הצופים שבכרמל המערבי, היה בעבר סגור אך כיום כשהמתחם כבר לא משמש את עובדי בתי הזיקוק הוא פתוח לכולם. השער מוביל אל מתחם שבו הוקמה קבוצה של בתי דירות דו-קומתיים, ובהמשך שטח שעליו הוקם מגרש גולף וכיום הוא טבע עירוני שיורד אל הנחל. צמחייה עשירה עוטפת את הבתים כשלכל מבנה מבואת כניסה אלגנטית שכמוה לא תמצאו בבתי הדירות מאותה התקופה.

השאיפות היו גדולות אבל המהומות בבתי הזיקוק שבמהלכן נרצחו 45 מהעובדים ופרוץ מלחמת השחרור הובילו לצמצום הפרויקט. הבנייה התחדשה רק אחרי סיום המלחמה והסתיימה תוך זמן קצר מבלי שכל התכנית בוצעה. לאורך השנים השתמר המתחם באופן מפליא, לא מעט הודות לעובדה שב-1961 נקבעו המבנים לשימור במסגרת תב"ע וגם הודות לאדריכלית פארה גולדמן שמתגוררת ועובדת בו.

ועל כך ברשימה זו.

.

אור

.