Monthly Archives: מרץ 2010

סיבוב על גבעת שמואל ושיחה עם סלו הרשמן

לפני שנה לקחתי קורס במחלקה לגיאוגרפיה לתלמידי תואר שני שנקרא היה "אוטופיה כמתודולוגית חשיבה בתכנון" והועבר על ידי האדריכלית ד"ר טלי חתוקה – ראש המעבדה לעיצוב עירוני, בה אני לוקח חלק. במקור הכוונה שלי הייתה ברשימות שכולן תהיינה מוקדשות לעבודות האקדמיות עליהן אני שוקד מידי פעם, היות וכל החומרים הרבים שאגרתי במשך השנים יכולים לתרום אולי למישהו ולא צריכים להשאר במדף אצלי בארון ולאגור אבק. אני חושב שבאמצעות פרסום חומר אקדמי על במה שכזו, מופץ ידע ומידע שנאסף ונערך במשך שעות לא מעטות ואלמלא במה זו, הוא ישאר לעד באמתחתי, וכאן למעשה ניתנת ההזדמנות להפצתו.
כשהגעתי לרגע בחירת הנושא בכתיבת העבודה, היה לי ברור שאני רוצה לעסוק באותה אבולוציה הפוכה המתרחשת פה בישראל ובתוצריה מרבית האוכלוסיה פועלת ושורדת. כדי לרדת לשורשו של הנושא יש לפנות לפרויקט המודרניסטי המובהק "העיר הקורנת" של האדריכל לה קורבוזיה שהשפעתו על האדריכלות בישראל לא רק שהייתה חסרת תקדים, אלא שעד היום ניתן לזהות את השפעותיו, כמו במקרה של תכנית האב לשכונה החדשה בגבעת שמואל. תכנית זו, שתוכננה על ידי האדריכל הוותיק סלו הרשמן מהווה דוגמא מובהקת למציאות המודרניסטית בה ישראל עדיין שרויה.

 

אדריכל סלו הרשמן במשרדו מצביע על תכנית מרכז שכונת רמת הדר בגבעת שמואל בתכנונו

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בקיבוץ מזרע / חדר האוכל 02

בישראל קיימים היום כ-270 קיבוצים במצב כזה או אחר של הפרטה, אבל עדיין מדובר בקיבוצים הודות למבנה האורבני הייחודי שלהם. קשה להכיר את כולם, וקשה עוד יותר לכל קיבוץ וקיבוץ להשאר בתודעה הודות לייתרון או חיסרון כזה או אחר. אחד מהקיבוצים שהצליח להשאר בתודעה שלי הוא קיבוץ מזרע, עליו כבר כתבתי כאן רשימה לפני שבועיים שעסקה בלול התרנגולות שלהם הורשימה הזו היא המשכו של אותו סיבוב. להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הארחה ארזה הנטוש והמפורק וגם באבו גוש

המטרה אליה הזדמנו לארזה הייתה פרויקט רחב היקף המתוכנן באתר, ובשלב זה הוזמנו לאתר לקראת קביעת אופי הבנייה המפורט במקום. אז בזמן שהכרישים הזקנים רכנו על התכניות על יד אחד הספספלים עשיתי עם רועי סיבוב קצת יותר חופשי דווקא בחלק שפחות עיניין את האינטרסנטים למיניהם.

התמזל מזלנו והתנועה לא הייתה קשה וגם ממילא הקדמנו, אז נוצר מצב שהיה לנו מספיק זמן לעצירה בדרך לארזה. רועי הציע לפנות לאבו גוש לחומוס ואני הצעתי לבקר גם במצודת הטיגרט הבריטית שבמקום. היות וזוג הרעיונות היו טובים – החלטנו ללכת על שניהם. אך מאחר והרשימה הזו עיקרה הוא ארזה, אז מאבו גוש אביא כאן רק כמה תמונות מייצגות. להמשיך לקרוא

סיבוב בבית דג'ן (היא בית דגן) בעקבות פנייה מירדן

בית דגן מתקשר אצלי תמיד לצומת תנועה שמככבת מידי בוקר בדיווחי התנועה שכבר מזמן לא שמעתי, וגם לשירות המטאורולוגי השוכן בסמוך. אך כשסוף סוף הגעתי למקום, היה זה דווקא מכיוון אחר ובכלל לא צפוי שהתחיל כולו הודות למייל שקבלתי מירדן בראשית שבוע שעבר.

 

סיבוב בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב

כמו כל ילד שבודק למי יש הכי גדול, הכי גבוה והכי דביל, אז הפעם אתמקד בבניין ששוכן במקום הכי גבוה בקמפוס אוניברסיטת תל אביב – בניין בית הספר לרפואה בתכנונם של שני דורות אדריכלים אריה ואלדר שרון.

את האדריכל אריה שרון כבר הזכרתי ברשימה על פתח תקוה, שבתחומה שוכן חדר האוכל ההיסטורי של הקיבוץ שפעל בתחומה עד לשנת 1952, את אלדר שרון לא הזכרתי והאמת שאין כמעט חומר עליו בנמצא. הפרויקט הזה משנת 1973 היה כאמור פרויקט נוסף שהביא לידי ביטוי מפגש בין דורות, אחד משרשרת ארוכה של פרוקטים שתכננו השניים, שהראשון שבהם היה בניין רשות השידור ברוממה בשנת 1964 (בשיתוף Herman Zeinstra, נציג משרד האדריכלים ההולנדי Boreau Elling וכיום בעל משרד עצמאי). בדומה לחזית בניין רשות השידור בו ניתנה מחשבה לא מעטה לחזות הצורנית של המבנה, גם בבית הספר לרפואה ניתנה אותה עדיפות שהפכה אותו לאחד מהמבנים הבולטים בקמפוס ולאחת מהדוגמאות המובהקות של הסגנון הברוטליסטי בישראל.

.

סיבוב מתנחלים בעוג'א ובכוכב השחר

באמצע השבוע קיבל שאול מייל שהציע לו להצטרף לטיול בנחל עוג'א שבמורדות המזרחיים של השומרון, בין כביש אלון לבקעת הירדן. היות ולפני שנה הצטרפנו לטיול שכזה, היה נראה לי מדליק לחזור ולראות נופים בהם אני ממעט לבקר – כך שמיד כתבנו צוואה ויצאנו לדרך.

.

סיבוב בתי ספר 05 / זאב דרוקמן בקרית אונו

שאול סיפר לי לפני כמה חודשים שבקרית אונו נפתח בית ספר שתכנן האדריכל זאב דרוקמן, כך שזו הייתה הזדמנות גם לבקר בבית הספר שתכנן אחד מהמורים המשפיעים עלי כאדריכל וכאדם וגם ללמוד כיצד כל התיאוריה עליה דיבר דרוקמן במגדל השן מיושמת הלכה למעשה בבלוקים ובטיח.

המסקנה שלי מהביקור היא שדרוקמן יכול לעשות בית ספר לכל האדריכלים הן הותיקים והן הצעירים, ולמרות שרק חמישית מהקמפוס (אם לא פחות) הושלם, כבר ניתן לראות את איכויות התכנון והעומק התבוני הטמון בבית הספר שתכונן כעיר בזעיר אנפין בתוך שכונה מאד לא עירונית בפאתי קרית אונו.

יצא לי לבקר כבר בלא מעט בתי ספר שהם יצירת אמנות, אבל כאן מדובר ביצירה אדריכלית בעלת ערך המשוחרר מאפנות חולפות ומפתרונות אקראיים ומשוכפלים. זהו המאמר החמישי שפרסמתי בכתב העת לנושאי חינוך "הד החינוך", כשאת הטקסט הזה ערכה ציפה קמפינסקי ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לה על ההזדמנות הזו לפרסם סדרה של מאמרים קצרים על הצד הפיסי של בתי ספר בישראל.

סיבוב בתי ספר 04 / אורט יד לבוביץ, נתניה

לקראת הכתבה הרביעית שעמדתי לפרסם בכתב העת "הד החינוך", היה ברור לי שהפעם אלך אחורה בזמן ואבקר באחד מבתי הספר המרתקים ביותר שתוכננו בישראל. הבניין שתוכנן בשלבים החל משנת 1959 על ידי האדריכל מרדכי בן חורין (המופיע ברשימותי כבר פעמיים: במגדל דיזינגוף ובמשרדו) הוא לעניות דעתי אחד מהאדריכלים הטובים שיצרו כאן בארץ מגוון של פרויקטים שכמעט כל אחד מהם הפך לאייקון בנוף הישראלי.

את בית הספר אורט בנתניה הכרתי הודות להרצאה שנשא בן חורין, במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל בשנת 2005. בהרצאה תואר תהליך תכנון והקמת הקמפוס, באמצעות עשרות תצלומים היסטורים שהציגו את המבנים הרבים שתוכננו על ידו בבית הספר. ההרצאה הייתה כל כך טובה כך שהיא נותרה בזכרוני, וכשהגעתי לכתוב על בתי הספר היה ברור שאעלה בשלב זה או אחר את מקומה של המורשת האדריכלית במוסדות החינוך ואורט נתניה יהיה מקרה המבחן.  זהו המאמר הרביעי שפרסמתי בכתב העת לנושאי חינוך "הד החינוך", כשאת הטקסט הזה ערכה ציפה קמפינסקי ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לה על ההזדמנות לפרסם סדרה של מאמרים קצרים על הצד הפיסי של בתי ספר בישראל.

סיבוב בקיבוץ מזרע / הלול, האסם, המוזיאון והרפת הישנה 01

מגיע לי מברוכ! היום (3.3.10) לאחר ש"חלון אחורי" פועל כבר 13 חודשים ובמהלכם פירסמתי 130 רשימות – נרשמה הכניסה ה-100,000…

* * *

מתוך כ-240 קיבוצים הפזורים בישראל נראה לי שביקרתי ב-60 מהם, ואני יכול להעיד שמעולם לא התאכזבתי באף אחד מאותם ביקורים ותמיד מצאתי משהו ללמוד ממנו הן בהיבט האורבני והן בהיבט הארכיטקטוני. הקיבוצים הם המרכיב המשמעותי ביותר שתרמה החברה הישראלית לתרבות האנושית במהלך המאה ה-20 (חוץ כמובן מאורות), ועדיין למרות המצב המבולבל בו שרויה התנועה, יש לקיבוץ מה להציע ובטח לחובבי האדריכלות.

החלום שלי הוא שיהיה לי ביד (חוץ משולי כמובן) "מדריך לארכיטקטורה בקיבוצים", כך שכאשר אסע על הכביש המתפתל בין עכו לצפת ואחלוף על יד קיבוץ בדרך לאילת – אדע מה מצפה לי מאחורי השער הצהוב. קיבוץ מזרע הוא אחד מהקיבוצים שבהחלט זקוק לסוג כזה של מדריך: כמות המבנים  בעלי החשיבות ביישוב היא גדולה, ומעבר לכך – התכנון המקורי של הקיבוץ עצמו נעשה על ידי ריכרד קאופמן שהיה מהאדריכלים הפוריים ביותר בארץ ותכניתו לנהלל פותחת כל ספר העוסק בתולדות בינוי הערים בעת המודרנית. במזרע המבנה המרתק ביותר הוא ללא ספק מבנה הלול בקומות, הניצב היום בשולי הקיבוץ וממתין להריסתו. אז הנה לכם בדרך להרצאה שנשאתי בנהלל עליה כבר פירסמתי רשימה, הנה כמה תמונות מחלק מהאתרים בהם ביקרתי בקיבוץ (חלק נוסף – ברשימה נפרדת):

%d בלוגרים אהבו את זה: