סיבוב בתערוכה של האדריכל אריה אל-חנני במוזיאון רמת גן לאמנות רוסית בתכנון נחום זולוטוב

לפני כמה חודשים נפתחה ברמת גן תערוכה המאירה תקופה פחות מוכרת ביצירתו של האדריכל אריה אל-חנני, כשעיצב בשנות ה-20 תפאורות, תלבושות וכרזות לתאטרון הארצישראלי שהחל להתגבש פה. את התערוכה עם השם היפה "הצגת הבכורה של האדריכל אריה אל-חנני" מלווה גם קטלוג. אל-חנני שהיה חתן פרס ישראל לאדריכלות, מוכר כמתכנן יריד המזרח בסמוך לנמל תל אביב (שמתחדש כעת), "אוהל יזכור" ביד ושם, מספר מבנים ובהם ספריית ויקס במכון ויצמן, הספרייה המרכזית באוניברסיטת בר אילן ופרויקט "גן העיר" ברחוב אבן גבירול.

אמנם לא מדובר בתערוכת אדריכלות, אבל העבודות יפות ומקוריות לזמנן, ומציגות את השורשים מהם צמח אחד מבכירי האדריכלים שפעלו כאן במאה שעברה. לבד ממתווים שיצר להצגות תאטרון, מוצגים כאן גם ציורי שמן אקוורלים שיצר באותה התקופה המעניקים סקירה מלאה על חטיבת העבודות המוקדמות של אל-חנני באותה עת.

הביקור בתערוכה מביא גם הזדמנות לבקר במבנה המוזיאון לאמנות רוסית שאחראים לתכננו שניים מהאדריכלים היצירתיים שאני מכיר: נחום זולוטוב ושמואל רוזוב. רוזוב תכנן את המפלס התחתון המשמש לחוגים. אחרי שפרש מהעבודה, הוזמן זולוטוב לתכנן את המפלס העליון המשמש כמוזיאון.

אז חוץ מרשמים מביקור בתערוכה, אביא כאן גם שתי שיחות קצרות, אחת עם לסיה וויסקון אוצרת התערוכה, ושניה עם נחום זולוטוב על הפרויקט הזה שהוא לא מחשיב כאחד החשובים שלו, אך עדיין לדעתי ראוי לביקור.

.

בניין המוזיאון: מראה כללי.

.

ערב עם הנדלרים ביום שני הקרוב

ביום שני הקרוב (29.7) יתקיים האירוע היחיד במסגרת התערוכה "עבודת צוות – עבודות משרד נדלר נדלר ביקסון גיל עם אלקון, 2010-1946" שאצרתי יחד עם ערן טמיר-טוויל. האירוע יכלול שיחה בין צבי אפרת ובין שולמית נדלר ומשה גיל. התערוכה והאירוע מתקיימים בגלריה בבית האדריכל (רחוב המגלדור 15, יפו) בשעה 20:00. הכניסה חופשית. את התערוכה מלווה קטלוג המחולק חינם עד גמר המלאי.

צבי אפרת: אדריכל ומורה, לשעבר ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל, מחבר הספר "הפרויקט הישראלי" ואוצר תערוכה תחת אותו שם.

שולמית נדלר (90): שותפה מייסדת במשרד שנשא בין השאר את שמה החל מ-1946. זכתה בגיל 23 בתחרות לתכנון קמפוס המדרשה החקלאית ע"ש רופין בעמק חפר.

משה גיל (80): שותף במשרד החל מ-1970.

לפרטים נוספים גלשו לדף האירוע בפייסבוק.

.

להגדלה – לחצו על התמונה

.

סיבוב בתחנה המרכזית עם פתיחת תערוכת בוגרי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב

הצגת תערוכת 61 בוגרי בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב בתחנה המרכזית, נשמע היה לי גימיק מעניין. שלושה היבטים סיקרנו אותי:

(1) בהיבט התחנתי (מלשון תחנה): כיצד התמודדו הסטודנטים עם החנויות.

(2) בהיבט הכרמיי (מלשון רם כרמי): מה וכיצד מוצגת התחנה בתערוכה הנוספת שעוסקת בתכניות של רם כרמי לתחנה המרכזית החדשה.

(3) בהיבט החדשותי (מלשון חדש): מה יש לדור הבוגרים הטרי לחדש בתחום האדריכלות ומחשבת התכנון.

ועל כך ברשימה זו.

.

עבודה יפה בתערוכה

.

סיבוב באנדרטה לפורצי הדרך לירושלים

אלפי פעמים חלפתי על פני קבוצות מוטות הנירוסטה שסימנו לי את העליה לירושלים. לא בדיוק ידעתי לזכר איזו מלחמה הוקם האתר.

ביום הזיכרון האחרון, החלטתי בעת צהרים מאוחרת לעצור ולבקר באנדרטה הכל כך מוכרת אבל מצד שני עלומה. את העובדה שמדובר באנדרטה לפורצי הדרך לירושלים במלחמת השחרור קל היה לגלות, אבל פרטים על האמנית שיצרה אותה, נעמי הנריק, כמעט ולא מצאתי למעט העובדה שזכייתה עצבנה אמנים מובילים. לא היה עליה ערך בויקיפדיה (עד שכתבתי לה עכשיו) והיא כמעט ולא הוזכרה בכלל ברשת ובטח לא בספרות הדלילה גם ככה. היא כבר בת 92 ולכן מעניין היה לשוחח איתה ולהשלים את החסר.

הרשימה הזו התעכבה כמה חודשים היות והחלטתי לקצר ולערוך אותה מחדש לצורך פרסומה בכתב העת "עת-מול" של יד יצחק בן צבי בעריכת ניר אורטל. המאמר "יד לפורצים, זיכרון למתכננים" פורסם בגיליון האחרון של כתב העת (והוא ניתן לקריאה כאן), וכעת אני מפרסם פה את הגרסה המקורית שכוללת את השיחה שערכתי עם הנריק על הפסל.

.

מבט על האנדרטה וברקע כביש 1 ת"א-י"ם

.

סיבוב בספרייה במוזיאון ישראל

הרבה זמן לא בקרתי במוזיאון ישראל בירושלים. הייתי בעיר אז חשבתי לנצל את ההזדמנות ולראות עם איתי את תערוכת הורדוס. תערוכה מאכזבת. גדול הבנאים באזור ומחדש בית המקדש השני היה ראוי להרבה יותר הן בהיבט הפיסי והן התכני, במקרה הזה רק יחסי הציבור היו גדולים באמת. התערוכה על הורדוס מיועדת בעיקר לתיירים. כדי לכסות על האכזבה רציתי לבקר בחלק במוזיאון בו לא ביקרתי אף פעם, כך שלפחות אלמד משהו חדש מהביקור ואצא עם סיפוק.

כבר כתבתי על הווילה שמתחבאת בתוך מוזיאון ישראל ועכשיו אכתוב על הספרייה שגם נמצאת אי-שם אבל לא הרבה מכירים. היא שוכנת מאז חנוכתה ב-1969, בשתי קומות באחד במבנה הגבוה במתחם. נוסף לגובהו הוא גם מודגש הודות לחלון ענק שפעור בחזיתו, מה שמבדל אותו משאר המבנים במתחם המוזיאון שדומים כולם.

במהלך השנים עבר המתחם שינויים שלא על פי התכנית המקורית ושלא היטיבו אתו. השיפוץ שהושלם בשנת 2010 עשה סדר במערך האגפים והמבנים השונים. בשיפוץ הכל השתנה חוץ מהספרייה. הרשימה כוללת בסופה גם דברים שכתבה שולי מנספלד (כלתו של אל מנספלד) ושיחה עם ויקי ליידרמן – מנהלת הספרייה.

קריאה נעימה!

(-;

.

קטע מהשלט בכניסה

.

סיבוב באנדרטה לחללי חטיבה 679 בגולן

40 שנה חלפו מאז מלחמת יום כפור ו-45 מאז ששת הימים וזיכרון המלחמות האלו נותר גלוי בגולן. זו אולי אחת הסיבות שאני אוהב לבקר כאן. ביקור ברמה יכול להיות צלילה במנהרת הזמן אלא שבמקום מערה חשוכה תמצאו נוף יפה, מעיינות ואתרי תיירות חדשים ומוצלחים. בכל אלה לא אעסוק ברשימה אלא דווקא ביצירת אמנות שהיא גם אנדרטה.

בדרך העולה לגולן (כביש 91) נתקלתי באנדרטה ל-98 חללי מלחמת יום כיפור מחטיבה 679. כשטסים היום בדרכים, נוכחות האנדרטאות מהסוג הזה נחלשת. גם ריבוי אתרי הזיכרון וההנצחה בישראל הפכו את הישראלי הממוצע לקצת אדיש לכל הנושא הזה. לכן, אני מעוניין לעצור, לבקר ואולי גם להיזכר. במקרה של אנדרטת חללי חטיבה 679, הביקור לא היה מקרי היות וידעתי מי עיצבה את האנדרטה – הפסלת נעמי הנריק שעבודתה העסיקה אותי בעת האחרונה, ולכן כיוונתי את דרכי הישר אליה.

הרשימה הזו היא המשך של רשימה אחרת שעדיין לא פרסמתי כאן בבלוג. מדובר ברשימה על האנדרטה הכי נצפית בישראל – האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים שעיצבה הנריק בעקבות זכייה בתחרות ונחנכה ב-1967. את הרשימה אפרסם בהמשך. כמו שם, גם כאן, השתמשה הנריק במוטיב כף היד המכוונת את המבט.

הרמתי טלפון להנריק בת ה-93, המתגוררת בירושלים כדי לשוחח עימה על האנדרטה. ועל כך ברשימה שלפניכם.

.

האנדרטה בשעת שקיעה

.

סיבוב בשרידי כפרים ערבים, קיבוץ נחשונים, מאוזולאום, כבשן סיד, קברים נטושים ומעיין

ביום ששי הסתובבתי עם יונתן בכמה אתרים ממזרח לנתב"ג. המשכנו איפה שהפסקנו לפני חודשיים. על מה שראינו בפעמים הקודמות כתבתי כמה רשימות: 1 / 2 / 3. הנה רשימת מכולת של מה שיש כאן הפעם:

(1) בית קברות נטוש של כפר הרוס.

(2) שריד אחרון לבתי הכפר אל-מזריה.

(3) חדר האוכל ופינת זיכרון בקיבוץ נחשונים.

(4) כבשן סיד שנראה כמו מצודה.

(5) מאוזולאום שהותירו פה הרומאים.

(6) שרידי הכפר קולה.

(7) שרידי מנזר הנשים דיר חני.

(8) סופר מרקת מוענטז.

(9) חרבת בלוטה: שרידי מערות קבורה שגם אותם הותירו הרומאים והמפוארת שבהן יוחסה לקבר יהושע בן נון.

(10) מעיין מאיר.

.

יונתן יוצא מהמאוזולאום הסמוך ליישוב אלעד

.

תערוכה חדשה

ככל הנראה משרד האדריכלים שייסדו ב-1946 בני הזוג שולמית ומיכאל נדלר, הוא המשרד שתכנן את מספר מבני הציבור המרכזיים הגדול בישראל. לבד ובהמשך יחד עם השותפים שהצטרפו אליהם (שמואל ביקסון, משה גיל ורינה אלקון) תכננו את המדרשה החקלאית ע"ש רופין בעמק חפר, את בית העיתונאים ע"ש סוקולוב, את הבנק לחקלאות שעומד היום נטוש בפינת הרחובות קרליבך וחשמונאים, את הספריה הלאומית, את הספריה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב ואת שאר הספריות באוניברסיטה (כמו מדעי החיים, מדעים מדויקים, מדעי החברה וניהול), ספרית ארן באוניברסיטת בן גוריון, את היכל המשפט בנצרת, עיריית באר שבע, בית ספר לאו באק בחיפה, בית ספר אורט בירושלים, תאטרון ירושלים, קולנוע קרן בבאר שבע וקולנוע רחל באשקלון, מכון נאמן ובית הסגל בקרית הטכניון בחיפה ועוד ועוד.

כשערן טמיר טאוויל המופקד על הגלריה בבית האדריכל פנה אלי בהצעה לאצור תערוכה, שלפתי לו מיד את שמם של הנדלרים שלא נכתב על עבודתם דבר והיה נראה לי שכאן אפשר יהיה להשלים את החסר. היות ואין נגישות לגלריה בבית האדריכל לכסאות גלגלים לא רציתי בתערוכה, אלא באתר אינטרנט שיכלול את כל עבודתם ויהיה נגיש לכולם פיסית וגאוגרפית. התקציב שקבלתי היה במפורש לתערוכה ולכן בסוף יצאה תערוכה ונוסף לה קטלוג. רעיון האתר הוזנח.

בתערוכה משתתף גם הצלם אביעד בר-נס שצילם בעבר לעיתון הארץ ומצלם בקביעות כבר שנתיים לאתר Xnet. אביעד מתמחה בצילום אדריכלות ומצלם גם לבכירי האדריכלים בארץ. בתערוכה הוא הוזמן להציג את פרשנותו האישית והעכשווית ליצירתם.

ארוע הפתיחה יתקיים ביום רביעי 17.7.13 בשעה 20:00 בהשתתפות השותפים (החיים) וכן האדריכלים שהשתתפו בתערוכה והקטלוג שאני מקווה שכולם יבואו (דוד קרוינקר, מיכאל חיוטין, אריה רחמימוב, פרדי כהנא, יעקב יער, דן איתן, דוד קסוטו, סעדיה מנדל, יוברט לו יון, ישראל גודוביץ וצבי אפרת).

כמובן שאתם מוזמנים. את התערוכה מלווה קטלוג (36 עמ') שיחולק חינם עד גמר המלאי.

יש גם דף אירוע בפייסבוק.

.

הזמנה

.