ארכיון חודשי: ינואר 2020

סיבוב בבית שיין בפינת הרחובות רופין 11 ושל"ג 12

הגינה המקורה שמקבלת את פני הבאים ממפגש הרחובות רופין ושל"ג בתל אביב ומקשרת אל המבואה הפנימית של הבניין, הופכים את הבניין למקום שנעים לצאת ממנו בבוקר ולחזור אליו בסוף היום. המהלך המורכב שמחבר בין הדירה הפרטית ובין הרחוב הציבורי, חזר והופיע ברבים מבתי הסגנון הבינלאומי שנבנו בתל אביב בשנות ה-30, ומופיע גם בבניין הזה שתכננו השותפים האדריכלים לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר ובנייתו הושלמה ב-1940.

מבואת הכניסה קטנה יחסית, בטח בהשוואה לבניין שתכנן האדריכל דב כרמי בהמשך רחוב רופין 51 וגם פחות צבעונית מזו שתכנן האדריכל אריה קרפץ ברופין 4. היא אינטימית וכוללת אלמנטים שחזרו והופיעו בבניינים אחרים שתכננו ראוך ושילמבר.

ועל כך ברשימה זו.

.

בית חם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכניסה המחודשת לבית התפוצות

רגע לפני שהלכתי להצגה בבניין גילמן, עצרתי ממול לראות את השיפוץ שהשלימו לאחרונה בבית התפוצות. המוזיאון כבר היה סגור, אבל מבואות הכניסה היו פתוחות ומספיק שוות כדי להתרשם מהן. גוש הבטון שתכננו במקור האדריכלים אלי גבירצמן ויצחק ישר נחנך ב-1978 ונותר כמו שהיה (חוץ מהאגף הצפוני שהודבר עליו מאוחר יותר). אבל עדיין צריך לטפס אליו בכמה עשרות מדרגות, ונוספה לה עכשיו רק הרמפה הכי ארוכה ורציפה בארץ. כשיש כזו תאורה חזקה אז מסקרן לטפס אל הכניסה לבניין, לגלות שבקצה כבר אין קירות ומסכי זכוכית אטומה אלא מעבר פתוח.

את פרויקט החידוש תכנן אדריכל דני מינץ – מורה וותיק במחלקה לאדריכלות בבצלאל. אתו עבדו גם האדריכלים – אלעד מלמד, ליאורה זבולון, אריאל שפילקה ועמית האס. הם אמנם לא ליוו את הפרויקט לכל אורכו, אבל היו שם בשלבי התכנון.

ועל כך ברשימה זו.

.

ישראלה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון גני דן הנטוש בחיפה

הבניין הנטוש שתפקד במשך ששים שנה כבית מלון בחיפה וכעת ניצב נטוש ועזוב, מייצג היטב את מצבה של העיר. ראש העירייה הנוכחית והמבטיחה מצטרפת לראשי הערים שקדמו לה, אלה שריסקו את חיפה, החלישו את מעמדה ובעיקר את תדמיתה. העליבות שעולה בכל מקום בעיר רק מחזקת את הפנינה שהיתה חיפה עד לפני חמישים. נמל תעופה, נמל ספינות, רכבת תחתית, שני בתי חולים, שתי אוניברסיטאות, טבע שחודר לעיר, אדריכלות מעולה, מוסלמים, יהודים, נוצרים, בהאים – סיפור הצלחה מבטיח שכנראה היה קל מאד להרוס. גם מלונות מעולים לא חסרו בעיר.

ההמצאה של "מאה ימי חסד" היא מיותרת, אלא שראש העירייה הנוכחית אפילו אחרי 400 ימי חסד לא מציגה מהלך של התנערות מהמצב אליו שקעה העיר. מצבו של מלון "גני דן חיפה" מייצג מצוין את המצב הכללי בעיר. זה אמנם נכס פרטי, אך בית מלון סגור הוא לא רק עניין פרטי. שם הרחוב מנוגד אמנם למצב – יפה נוף, אבל מאחורי מילים יפות העליבות לא מצליחה להסתתר.

ועל כך ברשימה זו.

.

יפה נוף

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית המדרש הנטוש במדרשית נעם בפרדס חנה

גולת הכותרת של יצירתה המאוחרת של האדריכלית ג'ניה אוורבוך הוא בניין בית המדרש שתכננה במדרשית נעם בפרדס חנה ונחנך ב-1965. אוורבוך שהיתה מהאדריכליות החלוצות שפעלו בארץ כבר מראשית שנות ה-30 נשכחה עם השנים ועבודתה המפורסמת ביותר היא כיכר דיזנגוף. לעומת אותו מעוז חילוניות עירוני, היא תכננה בשיתוף המהנדס זלמן ברון מבני דת וחינוך באזורים כפריים. בית המדרש בפרדס חנה הוא הגדול והמושקע מבין אותם מבנים. הוא גם היה לנקודת ציון בפרדס חנה כולה, ומבנה ייצוגי לאחד ממוסדות החינוך הייחודיים שהוקמו בארץ.

זו רשימה שלישית ואחרונה על בניינים במדרשית נעם. קדמו לה רשימות על חדרי האוכל ושיכון המורים ואולם הספורט הנטוש.

מאז ננטש בית המדרש לפני 13 שנה, הוא נותר בדיוק כמו שהיה. רק שכבת אבק עבה מכסה על מאות הסטנדרים הפזורים באולם, טיח התקרה התפורר והתרסק בחלקו על הרצפה וגם אבן שהוטחה באחד מחלונות הזכוכית הותירה פתח דרכו חודרים ציפורים שהפכו את בית המדרש לביתן.

ועל כך ברשימה זו.

.

נטוש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הספורט בקיבוץ רמת הכובש עם קיר האמנות של יחזקאל קמחי

אחרי שהסתובבנו בקיבוץ רמת הכובש בבית התרבות, המשכנו אל אולם הספורט שתכנן בשנות ה-70 האדריכל קובה גבר מקיבוץ עין שמר. הוא יכול היה להיות עוד סתם קופסה שהניחו לצד הדשא הגדול, אלא שכיסוי חזית בתבליט בטון ענק שיצר יחזקאל קמחי, חבר קיבוץ יקום, העניקו לבניין את ייחודו. קמחי היה אמן פורה אבל תכלס מה שנותר מיצירתו אלה אותם תבליטי בטון שהוא יצר על חזיתות מבנים, וגם הלוגו של צוותא בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

הכל נגמר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב רופין 51 בתכנון דב כרמי

לכאורה בית דירות ישן, אבל כשמתבוננים במערך הכניסה המרשים ובחלוקה של הפתחים לומדים משהו על תכנון איכותי. כיום מתכננים מבואות גדולות ומפוארות יותר, אבל באף אחת מהן אין את החן וההרמוניה שיצר האדריכל דב כרמי (1962-1905) באותם בתים שתכנן לפני קרוב ל-90 שנה, כמו זה שברחוב רופין 51.

חזיתות הבניין מוסתרות מאחורי עצי פיקוס שאיבדו את הפרופורציות שלהם. ספק אם הבידוד האקוסטי שיוצרים העלוות מכסה על הנזק שגורמים השורשים לריצוף, ליסודות ולתשתיות האחרות של הבית. בגלל שלא ניתן להתרשם מחזיתות הבניין המוסתרות וגם לא מהדירות הפרטיות, אז ההיכרות אתו מצטמצמת לחלקים היותר קרובים.

ועל כך ברשימה זו.

.

זוג

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ארבעה עשר על תמונות אדריכלים

במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. צברתי תמונות שלהם ולפני כמעט שנתיים פתחתי בסדרת רשימות עם אותן תמונות. ברשימה זו מופיעים ח"י אדריכלים שצלמתי וגם ראש ממשלה לשעבר.

זו הרשימה הארבעה עשר (1234567, 8, 9, 10, 11, 12, 13) שנפתחת עם האדריכל טומי לייטרסדורף בחדר הישיבות במשרדו ומסתיימת באדריכל דן איתן לצד שולחן עבודתו. על הקשר בין השניים כתבתי כאן כבר בתמונה הראשונה. 

ועל כך ברשימה זו.

.

#14

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל של תחנת הכוח בחיפה

ההמתנה בחוץ היתה משעממת אז החלטתי להכנס לחדר האוכל שחזיתותיו החיצוניות שיקפו סתמיות וכיעור. אבל היות ויש לי חיבה לחדרי אוכל בקיבוצים אז חשבתי שגם בתחנת כוח אפשר למצוא משהו. ההזדמנות לבקר במתחם המבוצר הזה הגיעה באירועי "באוהאוס חברתי" בשיתוף "בתים מבפנים" שהתקיימו בחיפה לפני כמה שבועות. פתחו אז לציבור אחדים מהבנים היותר מסקרנים בעיר ובנוסף נערכו בהם הדרכות ואירועים חד-פעמיים.

מצאתי אולם מלבני גדול, ששלוש קירותיו אטומים והחזית המוארכת הפונה לים פתוחה לכל אורכה אל הנוף. לקיר אחד הצמידו ארונות עמוסים במדליות וגביעים והקיר הנגדי כוסה בסגרפיטו מרהיב שב-1960 יצר אותו מרדכי גומפל. ציור הקיר צבעוני ומלא חיים אך פגעו בו ללא רחמים לאורך השנים: חלק הרסו לטובת הרחבת הכניסה, התקרה האקוסטית מכסה את חלקו העליון וגם שלטים קטנים נתלו עליו בלי הבחנה. לסיום גם נראה שצבעו אותו בצבעים שקשה לי להאמין שאלה היו הגוונים המקוריים.

נהדר שחברת החשמל השקיעה בציור קיר ייחודי למען עובדיה. יש לו ערך אדיר. אך על חברת החשמל מוטלת האחריות לשמור ולתחזק את הציור. מדובר כאן בחברה משגשגת ובעלת אמצעים שראוי שתשקיע בשיקום היצירה החד-פעמית שברשותה – למען העובדים והתרבות המקומית.

ועל כך ברשימה זו.

.

חחי

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: