אודות רשימותיו של מיכאל יעקובסון / פרטים ליצירת קשר

חלון אחורי – בעקבות החלון במצלמה ומפני שאעדיף להציג את מה שמסתתר ונשכח מאחור. הרשמים המופיעים כאן הם תוצר בעיקר של ימי ששי אותם אני מקדיש ללימוד המרחב החדש, הישן ומה שביניהם.

נולדתי בתל אביב, למדתי אדריכלות ועוד כל מיני בבצלאל שבירושלים, ולאחרונה השלמתי תואר שני בגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. במקביל אני גם עובד במשרד אדריכלים.

ב-2014 זכיתי בפרס רכטר מטעם משרד התרבות, בין השאר על הכתיבה כאן בבלוג.

על חלון אחורי: במקור תכננתי להעלות לכאן עבודות שלי שנוצרו במסגרת הלימודים. בסוף מצאתי שיש יותר ערך אם אפרסם תמונות עם תובנות, שאני ממילא מצלם בכל מיני מקומות בהם אני מסתובב. את הרקע והפרטים הטכניים לכל אתר ופרויקט אני דואג להשלים לאחר מכן. מתכנן לא יכול להישאר קבור במשרד ולא יכול להתפתח באמצעות מגזינים נוצצים או מה שסיפרו לו אחרים. לצאת לשטח, לשוחח, לחשוב וללמוד ולנסות להתקדם. מכל אותם סיבובים שאני עורך בסופי שבוע וגם במסגרת הלימודים או העבודה, נוצר גוף ידע שחלקים ממנו מוצגים כאן.

ניתן גם למצוא כתבות אחרות בערוץ האדריכלות באתר Xnet וכן בכתב העת "הד החינוך" (שם אני מתמקד בהיבטים פיסיים של מוסדות חינוך). 147 הרשימות הראשונות המפורסמות כאן, פורסמו קודם באתר "רשימות" בו נטלתי חלק בין השנים 2010-2009. מאז פרסמתי יותר מ-700 רשימות על מקומות שונים בארץ (וגם כמה בשאר העולם).

התקשרות: benben24@walla.co.il. אשמח לקבל הערות, עצות, תובנות, המלצות. אל תהססו לפנות.

התנצלות: הרשימות לא עוברות עריכה לשונית, אלא איך שזה נכתב – כך מתפרסם. הכתיבה כאן מתבצעת בהתנדבות ובמציאות הכלכלית הנוכחית לא הגיוני שאקח עורך לשוני. לכן אני מתנצל על שגיעות הקלדה וניסוחים קלוקלים.

קריאה מהנה,

(-;

מיכאל יעקובסון

★★★

תגובות

  • מיכאל  ביום 24/01/2011 בשעה 19:06

    שלום מיכאל,
    כמו שהתענייתי בדברים שהועלו לאחרונה. אני מנסה להבין במה אתה עוסק בדיוק כאילו מקומות כמו בעיר או בכפר נטוש ושכוח אל. אני אציין לך כמה עיירות פיתוח שכוחות אל עם כמה שיכונים של רכבת מוזנחים ונטושים.
    יש לי מלא מקומות שעוד לא יצאת אליהם כמו במגדל העמק (שכונת נוף העמק ושכונה מערבית), קרית שמונה (שכונה דרומית ושכונה צפונית), נצרת עילית (שכונת ותיקה), דימונה (גיורא יוספטל ושכונה לדוגמה) וירוחם (רחובות ההגנה, פלמ"ח וצבי בורנשטיין)

    • Dan Price  ביום 24/06/2012 בשעה 8:28

      אני מתעניין בשכונות משנות ה-50 וה-60 (בתי מגורים מהתקופה בכלל) ואשמח לקבל המלצות.
      (אר' דן פרייס)

    • הגר שחר  ביום 27/11/2016 בשעה 1:10

      שלום רב
      מעוניינת בחומר על עבודותיה של אדר' שולמית נדלר. ראיתי שערכת ספר על עבודותיה. איפה ניתן לרכוש את הספר?
      תודה, הגר

      • מיכאל יעקובסון  ביום 27/11/2016 בשעה 1:15

        שלום רב גם לך,
        (1) מרכז באוהאוס (2) רובינזון ספרים (3) חנות מוזיאון תל אביב לאמנות (5) תולעת ספרים (6) בסטסלרס – כפר שמריהו.

    • אבנר מדר  ביום 16/01/2017 בשעה 19:57

      שלום רב ,

      חשוב לציין שהמקום שימש כבסיס טירונות של חיל התותחנים עד תחילת שנות התשעים .

      חלק חשוב , מומלץ לקרוא את אחד הרחובות בשם : התותחנים

      בברכה,

      אבנר מדר

  • דודי  ביום 20/02/2011 בשעה 15:11

    שלום מיכאל,

    יש לך בלוג נפלא!

    ברשותך, הצעות לעוד כמה מקומות מעניינים:

    בתי ההבראה של ההסתדרות, שקיימים (?) ברחבי הארץ. המפורסם בהם הוא בזכרון, אך היו כאלה גם בכפר החורש, קרית טבעון, מעלות (היום מלון?), נצרת, צפת ועוד

    אולמות מופעים גדולים שעדיין קיימים בפריפריה

    בניני מועצות פועלים ישנים, חלקם הרוסים ומוזנחים

  • אורי זקהם  ביום 26/09/2011 בשעה 14:01

    שלום מיכאל,
    מתי אתה בא לג'לג'וליה?
    http://www.flickr.com/photos/31383164@N06/sets/72157627370083531/with/6184483501/
    אורי

  • batya roded  ביום 13/02/2012 בשעה 17:58

    ידוע לך מי תכנן את טיילת מואב בערד, באזור המלונות עד למצפור?

    • מיכאל יעקובסון  ביום 08/10/2012 בשעה 23:53

      אני יודע שאדריכל יונה פיטלסון שתכנן את העיר בתחילת שנות ה-60 הוא זה שתכנן חלק גדול ממרכיבי הטיילת, כמו ספסלים, מצפור וכדומה.

  • תומר- אדריכל צעיר  ביום 14/10/2012 בשעה 22:08

    מיכאל שלום,
    האם לא הגיעה השעה לחשוף בפני הציבור הרחב את תנאי העבודה בהם מועסקים חבריך האדריכלים השכירים\ צעירים?
    1. עבודה עד לשעות הקטנות של הלילה ללא שום תגמול כספי (בניגוד לחוק בישראל).
    2. עבודה בימי שישי ושבת ללא שום תגמול כספי (בניגוד לחוק בישראל).
    3. אין מושג כזה "שעות נוספות" (בניגוד לחוק בישראל).
    4. לחץ אינסופי לייצור תוכניות\ חומרים.
    5. מתנה לראש השנה- ספר על אדריכלות ב-80 שקלים?!
    6. עבודה על תחרויות בהתנדבות?!
    חוקי הרשם רק מעגנים את מצבנו הרע גם כך,
    הם למעשה מייצרים שלוש שנות עבדות בתום התואר
    – מהם "זכויות" הסטאז'רים מלבד חובתינו לשלוש שנות עבודה?
    – מי דואג לכך שילמדו אותנו משהו במסגרת הסטאז'? (מלבד לשרטט מהר)
    האם לא הגיעה העת שחוקי ההעסקה בישראל ייושמו גם במשרדי האדריכלים?

  • עמי  ביום 03/11/2012 בשעה 16:15

    האם יש בידיך מידע על מי תיכנן את גן העליה השניה בגבעתיים. זהו גן מאד "אירופאי" לטעמי ומזכיר לי מעט גנים שהכרתי בפריס. הגן אמנם לא מתוחזק משהו משהו, אבל יש לו המון "שארם". שווה כתבה והערכה של מקצוען מסוגך.

  • רותי דוד  ביום 09/01/2013 בשעה 12:25

    שלום רב,
    האם תוכל לעזור לחבר אותנו לביתו של פרופסור שלמה גלעד, שתיכנן את אולם הקימרון – אולם תת קרקעי שנבנה בתקופת מלחמת ההתשה ונתן מענה לצרכי התרבות בעמק המעיינות. תודה

  • דן איתן  ביום 11/02/2013 בשעה 20:20

    מיכאל שלום רב. הכתבה על מוזיאון תא לאומנות אתה מציין לטובה את הרמפות שתוכננו ע"י דן איתן יצחק ישר ובטעות את דוד דה מאיו שחלקו היה בתכנון פנים אולם רקנטי בלבד. לדוד לא היה קשר לתכנון הבנין או לקונספט שלו או לרמפות שהן חלק מרכזי בתכנון. אנא תקון בתודה דן איתן

  • Ayman Hammoudeh, MD, FACC  ביום 11/03/2013 בשעה 19:17

    Michael. I visited Beit Dajan in Oct 2010 , just few months before i held the book signing ceremony in Amman. In the same was i can draw a map of Amman, i can now draw a map of Beit Dajan. I used the air picture from the1946 British Royal Air Force picture and the Google Earth 2010 to redraw the village. Menachem Begin street is now Al Beer (The Well) Street, Tsahal Street is now Al Jorn (The Farm Street) and so forth.
    Sons and grandsons of Beit Dajan who were born outside Palestine are now returning to visit Beit Dajan. With my map in their hands, they now know where were the houses and orange groves their fathers and grandfathers once owned for 100s and 1000s of years.. WHAT A PETTY! WHAT A SHAME!

  • Baruch Gonen  ביום 01/04/2013 בשעה 10:26

    חג שמח (שביעי של פסח היום )

    אני מציע לך לתעד גם את בנייני הצבור של קבוץ עין השופט.
    גן עדן עלי אדמות -הקבוץ הזה.

    יש שם שני בתי מוסיקה. אחד מעץ והשני מאבן. אולם איזורי. חדר אוכל. בית -מוהיל (על שם אחד בשם מוהיל ). ועוד דברים ששכחתי כרגע.
    שווה ביקור ותיעוד.

    ברוך

  • אילה צור  ביום 04/04/2013 בשעה 16:45

    שלום מיכאל, אשמח לקבל את מראה המקום של המאמר שנערך באוניברסיטת סלפורד אליו התייחסת בהד החינוך גליון 4 (פברואר).

  • Baruch Gonen  ביום 04/06/2013 בשעה 22:55

    אין ספק ששאול שווה. נראה לי איש על הכיפק.

  • אורליה קירמאיר  ביום 15/08/2013 בשעה 8:20

    מיכאל שלום, יש לך יופי של אתר!
    כל הכבוד.אני מתעניינת המבנים בקמפוסים ונהנתי מאוד מבתי הכנסת ,ובעיקר בטכניון.
    אורליה

  • זיו  ביום 08/12/2013 בשעה 19:22

    יופי של מאמרים היוצרים פסיפס מדהים של החברה הישראלית בעבר ובהווה דרך אתרים מופלאים. הייתי מעוניין להעלות נושא נוסף והוא בתי הקברות. שממת בטון וסיאוב מוחלט לעומת מה שצריך להיות בית קברות- פארק ירוק ושקט כמקום מפלט מהטירוף של החיים האורבניים. הייתי לאחרונה בבית הקברות ביהוד ונדהמתי מההשתוללות הסביבתית בלי שום יד מכוונת. מומלץ בחום לבקר שם על מנת לראות בצורה מרוכזת את ההתבהמות החברתית ואת התרבות הישראלית של להשאיר חותם על הסביבה. חותם שאיננו שונה מבניה ראוותנית ושאינה מתאימה לסביבתה

  • ד"ר בתיה רודד  ביום 11/12/2013 בשעה 11:13

    אשמח אם תוכל לבוא ליום העיון על ערד שיתקיים דווקא בבאר שבע כצעד ראשון שנועד להעלות את העיר לסדר היום. אשמח לשלוח לך תכנית.

  • Shmulik  ביום 23/02/2014 בשעה 14:33

    מיכאל שלום
    בקרתי באתר ההנצחה של השירה ליחיעם בשבת האחרונה ה22.2.14 עם משפחתי ולתדהמתי מצאתי שם מקום של מנגלים מוסיקה רועשת שמושמעת לכל האנשים המפקנקים באתר. הילדים עולים על הנגמשים המוצגים , על האנדרטאות עם השמות יושבים ומפצחים גרעינים ויורקים אותם על הרצפה לרגלי האנדרטה. מלבד זה עושים שם "חרקות" עם האופנועים והמכוניות. מיותר לאמר מי הם האנשים שלא איכפת להם ולא שמים….על המקום וחשיבותו.
    רוצה לדעת מי האחראי על המקום ומדוע אין שלט שאסור לפקנק ולהבעיר אש במקום מפני חשיבות וסמליות המקום.מאוד לא היה לי נעים ,בהמעטה, יש לשמור על מקום כזה ולאכוף את הכללים. בלומה רפפורט.

    • מיכאל יעקובסון  ביום 23/02/2014 בשעה 14:40

      בלומה שלום,
      אני דווקא רואה בהמולה שהצגת מציאות חיובית. אם יסלקו את כל החיים האלה מהאתר, הקהל הזה לעולם לא יגיע לכאן ולא ייחשף לסיפורו של המקום. הילדים שטיפסו עלך הנגמ"שים אולי שאלו כשטיפסו ואולי ישאלו מחר מה המשמעות של כל זה. כמות אתרי הזיכרון בארץ לא יכולה להשתלט על המרחב כאתרי מוות. יש פה אנשים שחיים. אלה אוכלים בשר על המנגל ואז הגנרלים הניחו בשר על התותחים. זו המציאות הישראלית.

  • Shmulik  ביום 23/02/2014 בשעה 15:28

    זה יכול להיות נכון אם האנשים היו יהודים ולא ערבים שלא שמים על המקום ולא מעניין אותם האתר כאתר. בלומה

  • Shmulik  ביום 23/02/2014 בשעה 15:49

    אני לא שוכחת שהיה זה ישוב ערבי אבל אני גם יודעת שאפשר לפקנק אבל לא לשבת על האנדרטה ולפצח גרעינים. לא הייתי רוצה שיעשו את זה על קברי. הבנתי שיש לך דעה מאוד שונה משלי והייתי רוצה להמשיך להתכתב איתך, בלומה. מלבד זאת שכחת את העיקר , לא אמרת לי אם אתה יודע מי האחראי על המקום ,האם רשות הגנים ,או האתר לשימור אתרים או הקרן הקימת. בלומה

  • עידו שביט  ביום 04/05/2014 בשעה 19:55

    שלום מיכאל. שמי עידו שביט, סטודנט בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. במסגרת לימודי עלי להגיש עבודה על שכונת פואבלו אספניול ואשמח להתייעץ איתך לגבי מספר נושאים. האם אפשר ליצור עימך קשר במייל? תודה מראש. עידו 🙂

  • דניאל שוורץ  ביום 09/05/2014 בשעה 15:17

    הי מיכאל. אני כותבת על חורבות פלסטיניות בקולנוע הישראלי והתעניינתי בסיור שלך בא-טירה ובבית בו צולם "חכם גמליאל". כיצד גילית ששם הסרט צולם? אשמח לכתוב לך במייל.

  • בן  ביום 17/05/2014 בשעה 8:17

    היי מיכאל. אני עושה עבודה מחקרית על האופן שבו תפסו או חוו (השפיעו)ו תנועות הנוער את עיירות הפיתוח בשנים שהוקמה המדינה והלאה. אשמח לכל עזרה או הפניה למקור אחר.

  • ישעיהו גרין  ביום 10/06/2014 בשעה 7:23

    שלום מיכאל. אני עוקב מעת לעת אחרי רשומותיך ונהנה מאד. שלח לי בבקשה כתובת המייל שלך. רציתי לשלוח לך שני קטעי עיתון שאולי יעניינו אותך. כתובת המייל שלי –

  • עמוס  ביום 21/06/2014 בשעה 3:37

    שלום מיכאל, אשמח לקבל את כתובת המייל שלך,מעוניין להתייעץ עימך לגבי הסיור שלך במדרשת שדה בוקר בעניין האקלים, תודה

  • ליאת בן שושן  ביום 20/07/2014 בשעה 10:23

    שלום מיכאל
    אני פשוט המומה מהכתבה שלך שקפצה לי הבוקר בגוגל כאשר חיפשתי הדפסה על עט פרקר בגולן כמתנת סוף שנה לבנות השירות אשר מתנדבות ביישובי.
    שמי ליאת ואני גרה במושב קשת ברמת הגולן
    בכדי לנסוע לבית הוריי אשר גרים בכפר חסידים אני עוברת בקביעות דרך בית תמרה ותמיד סקרנית מהו סיפורו של בית זה
    באחד הימים ,כמו היום ,קפצה מול עיניי הכתבה על בית תמרה בכלכליסט ומאז יש לי ג'וק בראש לעשות משהו עם בית זה ולמלא אותו בשמחה מחדש.
    אך לצערי ובעיקבות חוסר תמיכה מאישי הדבר יורד כל פעם מיד לאחר שהוא עולה.
    חברתי ואני חשבנו לפתוח בבית זה איזשהו בית קפה גלריה אשר יחזיר את האור והחיים לבית זה ולהקים פינה מיוחדת לזכרה של תמרה ולספר את סיפורה הציוני
    דבר ראשון ניסיתי ליצור קשר עם האדריכל נחום אשר היה בן כיתתה של תמרה אך ללא הועיל
    חשבנו לפנות לראש מועצת עמק הירדן ולשאול לפשר הזנחת הבית המיוחד הזה אך גם זה לא נעשה.
    מעניין אותי לדעת עוד ולשמוע ממך על העבר המעניין הזה והאם יש לך איזשהוא קשר עם נחום?
    כתובת המייל שלי שמורה במערכת ואני מאשרת שיעבירו אותה אליך
    תודה רבה ליאת

  • נמרוד  ביום 07/08/2014 בשעה 15:27

    שלום,
    אחרי חודש של "גלות" לסרוגין במשמר העמק, טיולי/הליכות בוקר בתוך ומסביב לקיבוץ, בבקשה תבדוק באתר האינטרנט של קיבוץ משמר העמק/הנצחה/יש תמונות וסיפור על כל אנדרטה/פינה/גלעד וכו שקיימים שם- ויש הרבה כאלה, שווה סיור/מחקר מעמיק. יש גם אנדרטה אחת ישנה ביותר שלא מופיעה באתר. מול אולם הספורט של הקיבוץ, לזכר אוכמא לבבי שנהרגה במצרים במלחמת העולם השניה/היתה נהקת בצבא הבריטי. יש מקום לסיפור מעניין בנושא
    נמרוד חפץ
    קיבוץ נירים

  • ריקי  ביום 21/08/2014 בשעה 9:13

    מיכאל שלום,
    על ערד דיברת כבר בעבר אך לא פירטת על בתי הפטיו.
    אשמח לפרטים נוספים ממך כחלק מתהליך חקירה לעבודה.
    תודה רבה,

  • romand  ביום 21/08/2014 בשעה 17:33

    מיכאל שלום,

    אני מאוד נהנה לקרוא את הבלוג שלך – הגעתי אליו במקרה מכתבת המנהרות באוניברסיטת תל אביב ( מאחר ואני סטודנט שם זה עניין אותי ). יצא לי בעבר ללמוד באוניברסיטת בן גוריון ואשמח אם תסקר שם את הבניין למדעי הרוח ( בניין 72 ) – בניין גדול ומעניין לדעתי, עם חצאי קומות ( עע קומה 4.5 ), קומות 1 ו2 הם בכלל תת קרקעיות והכניסה הראשית בקומה 3 ( שהיא בעצם קומת קרקע ) נראית מאוד יפה.

  • קובי לידרמן  ביום 04/09/2014 בשעה 9:05

    הי מיכאל
    הגעתי בעקבות דברים שכתבת על רם בן טל ממציא התריסול שהכרתי. ראיתי בלוג נהדר ומעשיר ורק ראש העין בה אני גר נעדרת. אני מניח שזה באופן זמני בלבד. ותודה רבה
    קובי לידרמן

  • סיון ליברמן  ביום 22/09/2014 בשעה 14:25

    שלום מיכאל,
    למה שימש המבנה עם הגג הקמרון ורעפי הבטון בקיבוץ גזר?
    אנו מתעדים מבנה דומה בבית חרות. האם אפשר להשתמש בתמונות של המבנה ששמת באתר כמבנה להשוואה תוך מתן קרדיט לך ולבלוג?
    סיון

  • Adi Lev  ביום 15/11/2014 בשעה 9:01

    שלום מיכאל. כאמן שנחשף להבנה מסוית בארכיטקטורה הודות לנעמי עשת רוזנצוייג ידידתי שאיתה טיילתי והבנתי עקרונות, וזרמים – כמו הבהואוס, העיר הלבנה/שחורה, והגעתי לכנסי ארכיטקטורה, הכנס על מנדלסון והסרט עליו, טיולי שימור מבנים ובתים פתוחים, חייב לציין שהבלוג שלך על רמה גבוהה. וצילומים טובים, ואפילו יש לי אהדה לעובדה שאתה מפרסם בהד החינוך. מקום בו אבי מבקר הספרות יוסף שה-לבן היה מפרסם ביקורות. כל הכבוד על היוזמה.
    עדי לב http://www.ilnart.com

  • inbar  ביום 09/12/2014 בשעה 17:03

    מיכאל שלום, אני כותבת עבודת סמינריון על מבני ציבור בקיבוצים (בתי תרבות, חדרי אוכל, מועדונים לחבר, מוזיאונים קיבוציים…) שקיבלו יעוד חדש בקיבוץ המתחדש, אחרי הפרטה ועוד… כדוגמאת חדר אוכל שהפך לסטודיו למחול – מבנה בשרות חברי הקיבוץ שנותן שרותים גם לבאים מחוץ. האם תוכל להמליץ לי על ספרות או דוגמאות…
    תודה
    ענבר inbygil@hotmail.com

    • מיכאל יעקובסון  ביום 09/12/2014 בשעה 23:03

      הי ענבר,
      כדי להתעמק בנושא אני מציע לך לברר מול יד יערי ורמת אפעל בנושא מחקרים שהם מחזיקים בנושא. כמו כן, יש עיתונות קיבוצית עניפה (הדף הירוק, ידיעות הקיבוץ וכן העלון של כל קיבוץ וקיבוץ) וכדאי גם להתעכב עליהם – אני משער שהם נמצאים באחד או בשני הארכיונים שציינתי (ברשת המידע מוגבל). בהצלחה.

  • שרית קמינר  ביום 09/03/2015 בשעה 17:29

    מיכאל שלום, כתובת המייל שלך שמופיע בבלוג איננה נכונה מאחר והמייל שניסיתי לשלוח אליך חזר אלי. אני רוצה לשמוע את דעתך האישית – האם אדריכלות בסיגנון של הונדרטוואסר יכולה להערכתך לתאום לנוף הישראלי – ואם אתה חושבת שכן – או כל אחד אחר שקורא/ת את השורות האלה – אפשר לפנות אלי בשביל להמשיך לדבר על זה, מאחר ונראה לי שיהיה נחמד מאוד קצת הונדרטוואסר בארץ batyama@gmail.com – שרית

    • מיכאל יעקובסון  ביום 09/03/2015 בשעה 17:35

      כתובת המייל נכונה. אין לי מושג מה היתה הבעיה. ולשאלתך: על פניו נראה לי נכון. המבנים של הונדרטווסר יוצרים עניין ומגבירים את המודעות לאמנות ולאדריכלות. כמובן שיש להתאים את המבנה לסביבתו באופן מודע. אבל: לא צריך את הונדרטווסר בישראל, יש כאן יוצרים שיכולים ליצור עבודות לא פחות מקוריות (או שלא).

  • ברוך  ביום 22/03/2015 בשעה 17:24

    שלום מיכאל
    אני מציע לך לעשות כתבה על בניין בית העם ברחוב יעקב ברחובות.
    השאירו , לדעתי, החזית, והלבישו עליו מבנה זכוכית / פלדה גדול.
    בעיניי התוצאה יפה . מעניין מה דעתך ? אין לי תוכניות לבקר במבנה הזה שהייתי בתוכו הרבה פעמים כשהייתי ילד ועכשיו כשאינני גר עוד בסביבה , עברתי שם במקרה והתרשמתי לטובה.
    ממתין
    ברוך

  • איריס הורוביץ-שלוש  ביום 25/05/2015 בשעה 22:15

    הבלוג שלך הוא אחד הדברים המעניינים שקורים ואני קוראת ברשת. תודה רבה.
    בהקשר לנושאים שנכתב עליהם חשבתי להפנות תשומת לבך לחדר אוכל נטוש ומיוחד בקיבוץ אילת השחר בצפון הארץ.
    בברכה
    איריס

  • ליאת  ביום 16/06/2015 בשעה 0:02

    בלוג מקסים. ידוע לך מי תכנן את מבנה המועדון בחמדיה. זהו מבנה בעל תכנון מיוחד . נמצא לא רחוק מחדר האוכל

  • דרור אלוני  ביום 29/08/2015 בשעה 23:26

    שלום מיכאל
    קראתי בעיון את כתבתך על מלון הר הכרמל בחיפה ועל אדריכל ליאופולד קרקואר
    האם ידוע לך היכן ניתן לקבל את הרשימה של 119 העבודות שתכנן בכל הארץ
    עליהן כתבת?
    תודה
    דרור

    • מיכאל יעקובסון  ביום 29/08/2015 בשעה 23:52

      שלום דרור, עותק מהרשימה נמצא בארכיון אדריכלות ישראל במגדל שלום. כמו כן יש ספר שערך מיכאל לוין וניתן למצוא אותו בספריות או בחנות מוזיאון ישראל

  • איתיאל  ביום 17/10/2015 בשעה 23:46

    שלום מיכאל!
    אני מעוניין לדעת מי האדריכל שתיכנן את רחוב משה יוסטמן בגילה. הרחוב עם הבלוקים הארוכים שלכניסות שלהם יש גגות אדומים. אני עושה עבודה בנושא ואשמח לתשובה ולפרטים אם יש לך על הבנייה הזאת. גרתי שם בילדותי וכיום אני סטודנט לארכיטקטורה. תודה רבה ! איתיאל.

  • זיו  ביום 14/11/2015 בשעה 17:20

    ממליץ לעשות כתבה על גן אלי כהן בחיפה. אחד מהגנים העירוניים הטובים אם לא ה…
    שילוב נפלא של שכונה וירק. הרגשה של קיבוץ.
    ככה כן בונים גינה.

  • חיי בן דוד  ביום 22/11/2015 בשעה 11:23

    שלום מיכאל,
    הייתי פעם שכנה של נעמי הנריק ברחוב עמינדב בירושלים. ידוע לי שהיא עברה לגור בעין כרם מאוחר יותר. אני מעוניינת ליצור איתה ועם בנותיה קשר, האם תוכל לעזור לי?, תודה, חיי

  • ברוך  ביום 05/12/2015 בשעה 21:16

    קצת התבאסתי להיווכח שאיש כמוך לא יודע מי הם יצחק וצביה .
    יצחק, (אנטק), צוקרמן ואשתו צביה לובטקין. לא אלאה אותך- מרד גטו ורשה ? שמעת על זה ? הרי היית בוורשה. וכתבת לנו פוסט עליה.
    מיכאל הכאבת לי מאד כשכתבת על הרחוב יצחק וצביה באותו סל כמו השם רחוב הכרפס.
    אנה אנו באים ?
    אני לא איזה "חטיאר" אבל אנשים קדושים כמו אנטק צוקרמן, צביה לובטקין, מרדכי אנילביץ, אבא קובנר, רוז'קה קורצ'אק, ויטקה קמפנר, חייקה גרוסמן , יצחק ויטנברג, פאוול פרנקל, ועוד ועוד ראויים שיכירו משהו קטן מהם, לא חייבים להכיר את כולם אבל את אנטק וצביה ? איזה כאב לב ואכזבה גרמת לי הערב ?.

  • Jonathan Spector  ביום 21/12/2015 בשעה 22:46

    מאוד יפה. חדר אוכל הראל נפתח באפריל 1981. יש עדיין שקופיות של הצריף בימים הראשונים.

  • פסטיבל הפאנזינים  ביום 06/01/2016 בשעה 0:00

    שלום וברכה, מאוד נהנו לקרוא ת הבלוג שלך, במיוחד נהנו שכתבת על התנה המרכזית החדשה ת"א. אנו קבוצה של אנשי תרבות שמקיימים כמעט כול שנה פסטיבל לדפוס אמנות ותרבות במתחם התחנה, בשם פסטיבל הפנזינים, זה אירוע חינם שמשתתפים בוא המוני אמנים,יוצרים,חוקרי תרבות וכול מי שרוצה לעודד שיתוף ועשיה עירוני. השנה נקיים את הפסטיבל השישי- בנושא כלכלה חלופית. אנו מזמינים אותך להקרוא אלינו ולצפות בתמונות מהפסטיבלים הקודמים, כדי לקבל איזה שהוא תחושה מכוונות הפסטיבל. הסיבה שאנו מזימים אותך להכיר אותנו, הוא בעיקבות המאמר על התמח"ת , המתייחס לחלל כאל מבנה שלא עושה שימוש מספיק נרחב על מנת לממש את מטרות המבנה לשמו הוא הוקם ( מעבר לתחבורה ציבורית ושטחים מסחרים)- נשמח עם תבוא לפסטיבל הבא שלנו המתקיים עוד מספר חודשים- על מנת להשאר מעודכן מוזמן לבקר- https://www.facebook.com/The-FUN-FUN-Fetivl-156863641049400/info/?tab=page_info. תודה רבה ושנה טובה.

  • עוזי דיסלר  ביום 27/03/2016 בשעה 8:36

    שלום מיכאל
    האם יש לך רשימות על מבני ה"סילו" (אסמים) בקיבוצים

  • Michal Gilboa David  ביום 15/06/2016 בשעה 13:34

    הי מיכאל , שמחתי לגלות את הבלוג וזאת לזכותה של טלי לכיש שזוכרת אותך לטובה וכמובן אמשיך לעקוב. מיכל

  • hammoudeh_ayman@uahpoo.com  ביום 18/07/2016 בשעה 12:18

    Another book about Beit Dajan was launched at the National Library (Ministry of Culture, Amman) 17-7-2916>
    Title
    Beit Dajan yafa on the Road of orange and Struggle
    "بيت دجن – يافا: على طريق البرتقال والنضال"،

    Over 100 men and women born in Beit Dajan before 1948 gave to the author their testimonies on the atrocities of the Zionists before and during the 1948 war.
    How can you digest this idea:
    you grandfather builds a house in Al Hara Alsharquiyyeh in beit Dajan in in 1887 and then 3 generations lived in that house (where the peace of land was owned by great great great fathers for 100s of years)
    and your neighbours and other 900 families in the village have the same history..
    and then all of a sudden..
    the Haghanah and the palmach kills few men and women in your neighborhood and after few days they chase you out of your house..
    You return after few your to the scene and find a jewfish family whose members were born in Belgrade, Moscow, Krakow, Yemen occupied your house

    can a reasonable Israeli explain this to the world?
    And please before you answer..
    just imagine that it was you or your father (who lived in a house for so mannnnnnnyyyyyy years) was kicked out by the Palestinians who were born in London or Paris!

  • חביבה אבן  ביום 12/09/2016 בשעה 16:05

    שלום רב,
    יופי של בלוג, מידע וצילומים. נעזרתי בו כולל איזכור שמך בעריכת תיק תעוד של בניינים בתכנונו של האדריכל רוברט בנט. בין השאר הוא הוא שתכנן את ח. האוכל בקיבוץ גבעת ברנר.. המידע על ח. האוכל בקיבוץ אור הנר עזר אף הוא.. אין ספק שהנך ראוי לפרס רכטר, יישר כח.

  • רמי  ביום 13/10/2016 בשעה 10:04

    היה שם כפר ארמני באם תשלח כתובת דואל אשמח להעביר לך מספר קבצים של סיפור הכפר – שיח בוריק

  • אץ קוצץ  ביום 24/11/2016 בשעה 11:23

    למה התמונות המקושרות כ"כ קטנות, משהו כמו 400X500 פיקסלים ? העלה בקישור איכויות מלאות של ה RX100M2 שלך…

    • מיכאל יעקובסון  ביום 24/11/2016 בשעה 13:24

      אני משתמש בשרתים החינמים של וורדפרס ולכן אני מתקמצן בגודל התמונות. בינתיים אני לא מעוניין להשקיע כסף בבלוג ולכן מסתפק במה שיש. גם בעיצוב הבסיסי.

      • אץ קוצץ  ביום 24/11/2016 בשעה 16:43

        פתח משתמש באתר חינמי כמו פליקר ואז יש לך שתי אפשרויות:
        – להכניס לוורדפרס תמונות משם כאשר מוצגת תמונה קטנה
        – להוסיף תמונות כמו היום ובסוף הפוסט קישור לאלבום של הפוסט בפליקר באיכות של 1920X1080 לפחות.

        • מיכאל יעקובסון  ביום 24/11/2016 בשעה 16:51

          זו עוד התעסקות… אני מעדיף להשקיע בעוד רשימות מאשר בכל זה. אם מישהו מבקש תמונה מסויימת אז אני יכול לשלוח לו. זה לוקח לי דקה ולא יותר.

  • Gad Keren  ביום 13/12/2016 בשעה 19:23

    מיכאל שלום,

    האם מתוכננת רשימה על חדר האוכל ברמת השופט (אדריכל: שלמה גלעד) מתישהו בעתיד?

    אני סבור שהוא מחדרי האוכל הגדולים בארץ, וככל הנראה הגדול שבהם, ולכן אני סבור שיש עניין ברשימה שכזו.

    תודה מראש

    • מיכאל יעקובסון  ביום 13/12/2016 בשעה 21:01

      שלום! בקרתי כבר בכ-20 חדרי אוכל שטרם כתבתי עליהם כך שהם יהיו הבאים בתור. אם לא אפסיק לכתוב את הבלוג אז אני משער שמתישהו בעוד כשנה אפרסם גם על רמת השופט.

  • קורה  ביום 18/01/2017 בשעה 19:45

    שלום מיכאל,
    ידוע לך אולי היכן שמורות התכניות, אם בכלל, למבנים שתוכננו ע"י מסטצ'קין, בדגש על בית היוצר, חדר האוכל הישן בקיבוץ עין גדי ובית התרבות בקיבוץ עין גדי?
    כמו כן, האם יש לך במקרה תמונות של סככת המטוסים במפעלי ים המלח בשלב ההקמה/ בתום הבניה?
    תודה!

  • קורה  ביום 23/01/2017 בשעה 12:53

    תודה

  • ורדה וכסלר  ביום 03/02/2017 בשעה 22:32

    שלום מיכאל,
    שמי ורדה ואני אחותו של גדעון סגל ז״ל. נתקלתי במקרה ברשימה שכתבת על האנדרטה לצוללת דקר. אשמח אם תתקשר איתי.

  • אירית אקסלרוד  ביום 14/02/2017 בשעה 8:50

    מיכאל שלום,
    גיליתי רק היום את הכתבות שלך בנושא חדרי אוכל בקיבוצים.
    אני מחפשת ספר בנושא, האם הכתבות הנ׳ל נערכו ויצאו כספר?
    האם יש כוונה לעשות כך?

    תודה !

  • מיכל  ביום 30/03/2017 בשעה 19:32

    שלום מיכאל,
    האם המייל הקיים באתר פעיל או שיש לך מייל אחר להתקשרות?

    תודה מראש,
    מיכל

  • טליה  ביום 21/05/2017 בשעה 16:09

    שלום מיכאל,
    ב – 2009 כתבת על בית העם בכפר שמואל ועל יצירתו של מרדכי גומפל. היום ה 21.5.17 החלו בהתקנת שחזור היצירה, שחזור שנעשה בטכניקה של הדפסה קרמית על זכוכית. אתה מוזמן לצפות בתהליך ו\או לבקר לאחר השלמתו. אשמח לארח אותך.
    טליה

  • אבנר שוב  ביום 23/07/2017 בשעה 16:01

    שלום מיכאל

    כיצד ניתן ליצור עמך קשר טלפוני?

    אבנר שוב
    0523861769

  • יובל כהן  ביום 16/10/2017 בשעה 23:58

    שלום רב מיכאל.

    מאוד נהנתי לקרוא את מאמריך, היות ואני חובב אדריכלות ותכנון ערים.
    אני גר בפסגת זאב, ורציתי לבקש את תוכל לכתוב על המקום – האדריכלות, התיכנון והבניה.
    תודה רבה, יובל

  • אולשטיין שושנה shoshovadia@gmail.com  ביום 25/11/2017 בשעה 12:22

    שלום מיכאל. אבי קנה קרקע מערבי בכפר סומל במרכז הכפר ממש על צומת הדרך בה עברו שיירות הגמלים ליפו, מול המסגד ובית הקברות הצמוד אליו. בשנת 1939 עברנו לגור שם, כשאני בת שלוש. הצילום של |"המסגד" כפי שמופיע בכתבה הנ"ל שימש כבית כנסת ששכננו בנה אותו. הוא עומד ריק. המסגד היה ללא מינרט, ומיקומו: כשאתה עולה במדרגות מאבן גבירול לפני השקם _ מיד כשעלית לימינך המבנה שם הוא הוא המסגד. בזמנו נכנסת לחצר גדולה ובמרכזה ברזיהמים בהם המתפללים שטפו עצמם, ובהמשך הבית הלא הוא המסגד. הקיר המערבי שלו יושב ברחוב אבן גבירול ואפשר לראותו. המסגד היה חלל גדול, וכשהביאו את העוליםהם פלשו לחלל המסגד חלקו אותו לחדרים ועד היום גרים שם צאצאיהם. בצמוד לקיר המזרחי היה בית הקברות שאני מכירה מספר ערבים שנקברו שם. על בית הקברות אנשי האוהלים שפלשו בנו בתים קטנים ואין לו היום זכר !!!! כשהבולדוזר יכשיר את הקרקע לבניה יימצאו הרבה שלבים. את השיש האיטלקי היפה ששימש מצבות לקחו הפולשים למטבחים ולמדרגות…….כדאי שתבדוק הדברים ! דרך אגב, בת שבע רזניק מהבית אדום היתה חברתה של אמי ומבאי ביתנו
    header
    סללה כבישים, הסתירה לוחמים, בישלה לביאליק
    בת שבע רזניק (חממי), חלוצה, 2003-1907

    אורי דרומי
    פורסם לראשונה: 15.10.2003
    23:00
    עודכן ב: 16.10.2003
    03:18

    בת שבע חממי נולדה בתחילת המאה, כנראה ב-1907, בשכונת התימנים בכפר השילוח (סילואן), שכונה שהוקמה לעולים מתימן ב-1885 על ידי חברת "עזרת נידחים" שבראשות י"ד פרומקין. אמה לאה מתה מדיזנטריה בעת מלחמת העולם הראשונה, כשהטורקים גירשו את יהודי ירושלים לגליל; אחיה דוד נהרג בעלותו על נפל של פגז ביום שבו נכנס הגנרל אלנבי לעיר העתיקה (11 בדצמבר 1917); ואילו אביה יוסף, שהיה אחד מראשוני הסתתים של היישוב, מת מהכשת נחש בעת שעבד בבניין בטכניון ב-1921.

    דודתה של בת שבע היתומה הכניסה אותה לבית הספר למל, ואחרי המלחמה היא נדדה ברכבת לזכרון יעקב ומשם בעגלה לכפר הנוער מאיר שפיה הסמוך. בהיותה בוגרת מן הבנות האחרות היא שימשה להן אומנת, וכאשר הגיעו בן ציון וחנה זלטין מרוסיה לשמש כמורים, ובפיהם רק רוסית ויידיש, היא נחלצה לקולטם ואימצה את ילדם הקטן, יהודה זיו. חיים נחמן ביאליק, שביקר בשפיה ב-1926, הקדיש שיר נלהב ל"בנות שפיה": "כאילות השדה וצבאות/ תגדלנה בין סלעים וגבעות/ – לא אב ולא אם לבנות שפיה/ אחיותן – ציפורים ולטאות/ ואחיהן – כוכבים בשמי-יה".

    בת שבע עברה לבית הספר התיכוני-החקלאי בנהלל וסיימה במחזור הראשון שבהנהלת חנה מיזל. אחר כך עברה לקבוצת חפציבה, סללה כבישים בעמק יזרעאל ועלתה עם "חבורת הרועים" לשיח אבריק, ליד טבעון של היום, כדי לסייע לאלכסנדר זייד שהתיישב במקום. זו היתה יוזמה של "חברה טראסק", הבוהמיינים העליזים של ראשית תל אביב, שאת המנונם חיבר אברהם שלונסקי: "הנה באנו, דרך פנו, ארחי-פרחי הפקר אנו, 'טראסק' הוא שמנו, וידנו היא בכל. לכל חי עלי יבשת נשלח אצבע משולשת, נתייחפה ונצפצפה על הכל". אך למרות האצבע המשולשת, הם קיבלו עליהם משימות של ממש.

    כשהתפרקה חבורת הרועים עברה בת שבע לתל אביב. משנודע הדבר לביאליק, הוא מיהר לשכור את בת שפיה זו כמבשלת בביתו, שבאותם ימים היה פתוח והמה מבקרים, ובליל שמחת תורה היו מתכנסים בו ובגן הסמוך אנשי העיר ושותים בצמא את דבריו של המשורר. אחד ה"טראסקאים", מנדל רזניק, כנראה שמע בעצתו של ביאליק ("התנערה ועלה כדת משה השערה, וארשת לעולם בת שפיה") והתחתן עם בת שבע.

    מנדל, יוצא הגדודים העבריים, היה במשך שנים רבות השמש של גימנסיה הרצליה. ב-1938 עברו השניים להתגורר בבית האדום שבשכונת סומייל (כיום אזור בניין הוועד הפועל של ההסתדרות), שומרים על הקרקע שנרכשה על ידי קק"ל. בבית הבודד גידלה את ארבעת ילדיה, אפרים (אפרי), יאיר, דוד ויוסי, נושאת על ראשה מים בכד מן הבאר ומסתירה מעיני הבריטים אנשי הגנה שהתאמנו בחשאי בנשק. בעת הפצצה איטלקית במלחמת העולם השנייה, חשה ממקום מסתורה במערה אל סומייל כדי להציל תינוקת ערבייה שנשכחה בעריסתה. בכ"ט בנובמבר 1947, כשדרשו הבריטים מערביי סומייל להתפנות מחשש לשפיכות דמים, היא התחננה לפניהם בדמעות שלא יעזבו. אחר כך קלטה במקומם את יהודי יפו שהתפנו.

    ב-1953 היא עברה עם מנדל למושב אביחיל, אבל הוא הלך לעולמו שלוש שנים אחר כך. מאז טיפלה לבדה בחצרה ובפרדסה, וכדברי אלעזר (לזי) בן יעקב, יו"ר ועד המושב, "ליטפה כל ראש של תינוק נולד והקרינה חום ואהבה לכל ילד ונער". כל שנה, כשיהודה זיו היה פוקד את קברי הוריו, הוא היה מגלה שיום קודם דאגה תלמידתם משפיה לטפחם.

  • enharel@gmail.com  ביום 27/12/2017 בשעה 12:09

    שלום,

    הקישור לפוסט החדש לא עובד

    תודה רבה ויום טוב,

    אלימלך

  • גולדבלט משה  ביום 01/01/2018 בשעה 15:47

    בכפר חיים יש מגדל סילו ייחודי שכמובן היום נטוש-נמצא ליד ברכת השחייה ובילדותי טיפסתי לקומה האחרונה שלו-אולי שווה צפייה

  • אלימלך  ביום 03/01/2018 בשעה 13:14

    שלום רב,

    רציתי לענין אותך בבנין מעונות מענין הנמצא דרומית לתחנת הרכבת ברחובות, כאשר יוצאים ביציאה הדרומית של תחנת הרכבת ומטפסים בכביש המתעקל עד לכביש הראשי, רואים את הבנין במלוא הדרו, כיום הוא נמצא בשטח מכון ויצמן.

    ואם במכון וויצמן עסקינן… יש שם כמה וכמה בנינים קסומים, בזמנו מכון וויצמן יזם סיורים בין הבינינים עם אדריכל גודובית ג׳ויניור

    בהצלחה

    אלימלך

    • מיכאל יעקובסון  ביום 03/01/2018 בשעה 13:20

      תודה אלימלך על העצות!! למעשה צילמתי את המבנים האלה אבל מסיבה איזוטרית לא ניגשתי לכתוב עליהם (מבחינה כרונולוגית בקרתי בהם מייד אחרי הביקור בבתי מוסה שהין). אחרי שאפרסם רשימה על הביתן הישראלי במתחם הביאנלה בונציה אגש לכתוב גם עליהם.

  • לילך  ביום 20/01/2018 בשעה 20:44

    שלום מיכאל. חייבת לציין שאני מאוד אוהבת את הבלוג ואפילו עוקבת.
    אני סטודנטית לתואר ראשון ורציתי להתייעץ איתך. אני מחפשת אדריכלות שנבנתה יחד עם מקלט. כלומר יש מקלט בכול בניין מגורים וממד בכול מגדל. אבל אני מתכוונת למקלט אולי מחוץ למבנה שתוכנן יחד עם קומפלקס בניינים למשל. כמו בקיבוץ נען שפרסמת

    • מיכאל יעקובסון  ביום 20/01/2018 בשעה 21:33

      שלום לילך, בכל המושבים והקיבוצים נבנו מקלטים תת-קרקעיים או חדרי מוגנים מעל פני הקרקע שפוזרו במרחק סביר ממקבצי בתים. בבתים רבים יש מקלטים, כמו למשל ברחוב רב אשי בתל אביב – מתחת לכל בניין מגורים משותף ברחוב יש מקלט שאת הפתחים אליו את יכולה לראות מהגינה שמקיפה את הבית. לפני כמה שעות פרסמתי כאן מאמר על המקלט שמשרת את חלק מתושבי יפו העתיקה. בהצלחה!

  • artdrmargo  ביום 01/02/2018 בשעה 9:11

    מיכאל שלום, אני מבקשת את רשותך לצטט קטע מן הראיון שעשית עם אדריכלית הנוף שלומית שלמה בקשר לאנדרטה לזכר אסון המסוקים. הציטוט, עם הפניה למקור, יופיע בבלוג שלי "הפי(נ)נה השבועית" – על אמנים ואמנות באתר בלוגר בכתובת http://drmargoart.bloger.co.il/

    אעלה את הפוסט ביום ראשון הקרוב, ב 4/2, אלא אם כן תודיע לי שאינך מסכים.
    תודה,
    ד"ר מרגו סטרומזה-אוזן

  • יצחק  ביום 03/02/2018 בשעה 4:51

    שבת שלום מיכאל. היום בקירתי בישוב שלומי לצלם מבנים נטושים. אחד מהם לא מבנה נטוש שמשך את תשומת ליבי מבנה מגודר שעליו שלט וזה לשונו: שמור מדינת ישראל אין כניסה לבעלי חיים לאלכוהוליסטים וכוי. אולי תאיר את עיני מה זה המבנה הזו?

  • artdrmargo  ביום 04/02/2018 בשעה 19:14

    מיכאל תודה על שיתוף הפעולה!
    הנה לינק לפוסט שכולל ציטוט מהראיון שקיימת עם שלומית שלמה על אנדרטת אסון המסוקים.
    מרגו
    http://drmargoart.bloger.co.il/274511/

  • מירב  ביום 07/05/2018 בשעה 16:51

    מיכאל שלום
    אנו קבוצה של סטודנטים לאדריכלות שנה ג' בבצלאל שעובדים על פרויקט המלונאות באילת.
    קראתי את מה שיש באתרך ורציתי לדעת אם תוכל להכווין אותי או לספק לי יותר מידע על ראשית המלונאות באילת (דגש על האדריכל תאו קיסלוב).
    תודה 🙂
    מירב

    • מיכאל יעקובסון  ביום 07/05/2018 בשעה 17:45

      שלום מירב, אני ממליץ לך לפנות לבנותיו. מה שאני יודע פרסמתי בבלוג

      • מירב  ביום 09/05/2018 בשעה 15:52

        פנינו לנכדתו שהיא בוגרת ומרצה במחלקה אך סבתה (אישתו של תאו) נפטרה ולכן זו תקופה רגישה לפנות אליהם.
        תודה בכל מקרה! הבלוג עוזר לי מאוד 🙂

  • אמנון גופר  ביום 18/05/2018 בשעה 13:36

    מיכאל שלום! מבקש את רשותך להשתמש בתמונה שלך ממוזיאון האקרופוליס באתונה. כמובן שאציין את הקרדיט עם שמך.
    תודה

  • יצחק  ביום 18/05/2018 בשעה 18:17

    שבת שלום וחג שמח
    שאלה בקשר למבנים הנטושים בפרדסים או בשטחים לחקלאות. האם יש שם לכל מבנה כזה אם זה שם כולל מבנה נטוש ללא שום הסבר?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: