סיבוב בשיכוני המורים ברחוב כרמי בחיפה

הרבה לפני שנוצרה פה אדריכלות המגורים הסתמית והחזרתית, היו פה כמה אדריכלים שתכננו מבנים מרהיבים ולא מוגזמים שאת חלקם הגדול תמצאו בחיפה. האדריכל תיאודור מנקס (1973-1906) היה אחד מבכירי אותם אדריכלים. הוא לא דאג לפרסום עבודותיו ולכן הוא נשכח וכמעט ולא זכה לאזכורים בספרים ובמחקרים שנערכו על הבנייה בחיפה או בני דורו. תשומת הלב שהעניק לדירות כמו גם לשטחים המשותפים הבנויים, בהיבט השימושי והעיצובי הפכו את עבודותיו לכאלה שמעוררות השראה, גם עשרות רבות של שנים לאחר שנבנו.

"שיכון המורים" שתכנן ברחוב כרמי בשכונת רוממה שבחיפה הוא מהמבנים המאוחרים והאחרונים שתכנן בחייו. הפרויקט שבנייתו הושלמה ב-1965, מורכב משלושה מבנים דומים הניצבים זה לצד זה על צלע ההר המשופע בחדות. כל מבנה מורכב משלוש זרועות המקיפות חדר מדרגות משושה, המואר היטב הודות לפתח בגג המחדיר אור טבעי מסונן. בכל כניסה שולב גם קיר אמנות ששיפר את ההתמצאות בין המבנים הדומים.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1965)

.

סיבוב בבית התרבות במושב יונתן שבגולן

"מה שיש כאן זה בטון עם נשמה", מתאר דידי ידין את מבנה ההנצחה והקהילה שהקימה משפחתו וגם חבריו להנצחת אחיו יונתן שנפל במלחמת יום הכיפורים. "כל מה שהמשפחה עברה מהאובדן הגדול הכל נכנס למשהו חי עם המשכיות עצומה". הקמת בית התרבות היה המהלך השני להנצחתו של יונתן רוזנמן לאחר שהוקם היישוב המנציח את שמו במרכז הגולן – מושב יונתן.

לתכנון המבנה המונומנטלי, שככל הידוע לי הוא המבנה המונומנטאלי היחיד שנבנה בגולן, הוזמן האדריכל צבי מוססקו שהכיר את המשפחה. אחד התלים באזור וגם מנורה שעיצב יונתן עוד בחייו היוו את ההשראה לפתרון הצורני שבנייתו הושלמה ב-1985.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1985)

.

סיבוב בבית הכנסת המרכזי לספרדים ולעדות המזרח ברמת גן עם קירות קרמיקה שיצר משה סעידי

שני קירות האמנות מקרמיקה ששילב האמן משה סעידי בבית הכנסת המרכזי לספרדים ולעדות המזרח ברמת גן ב-1970 הם עדות למעורבותו המשמעותית של האמן חבר קיבוץ כפר מנחם במבני דת והעניין הער שלו ביהדות. שתי עבודות יצר סעידי למבנה – האחת בחזית והשנייה באולם התכנסות שבעורף אולם התפילה. זו שבחזית לא אופיינית ליצירתו וישירה למדי, בעוד שזו שבפנים המבנה מייצגת את יצירתו לאורך השנים.

את בית הכנסת שממוקם ברחוב הנגיד 3, מטרים ספורים מרחוב ביאליק, תכנן ב-1959 ללא מאפיינים ייחודיים האדריכל גיאורג קויגן שהתפרסם כמתכנן "קולנוע תל אביב" (שנהרס), והוא נשמר בייעודו ובמתכונתו המקוריים עד היום.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1970/1959)

.

סיבוב בבניין המגורים שער העיר בהרצליה

וועדות תכנון מקומיות ומחוזיות יודעות יפה לטרטר ובעיקר לבזבז את זמנם של אדריכלים ויזמים. לרוב הן אוספות תחתן את התחתית של עולם התכנון, אלה שלא מצאו את מקומם בפרקטיקה ונאלצו לשמש כפקידים ומחפשים את הדרך להצדיק את קיומם. בתוך הקלחת הזו מתערבים גם פוליטיקאים מקומיים שסוגרים חשבונות או צוברים הון. ה' ירחם. זה גם מה שעבר על האדריכל מאיר גיא וקבוצת הרכישה שביקשו לקדם פרויקט מגורים של 70 דירות, במגרש במפגש הרחובות הרב קוק וז'בוטינסקי בהרצליה. תכניות שערך בזו אחר זו קיבלו את החלטת הוועדה המקומית לאשר את הפרויקט, אך בוטלו עד מהרה מסיבות שרק פקידים ופוליטיקאים יודעים להמציא.

למרות מלחמת ההתשה התוצאה הובילה ליצירת מקבץ של שלושה מבנים; שניים הם סטנדרטים אבל אחד חריג בעיצובו בנוף הבנייה למגורים. במדינה שבה אדריכלים ויזמים לא טורחים להשקיע תשומת לב בעיצוב בניינים, כשנתקלתי בבניין הזה בדרכי להרצליה פיתוח לא יכולתי שלא לעצור ולהתעכב עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (2020)

.

סיבוב במגדל יובנק בשדרות רוטשילד

מגדל בנק כללי לישראל (כיום יובנק) בשדרות רוטשילד תל אביב הוא אחד משני מגדלי המשרדים שתכנן בתל אביב האדריכל אריה פרייברגר. המגדל שנחנך ב-1986 היה הראשון שהוקם בשדרה ההיסטורית והייחודית, והיה החלוץ בתקופת התחייה של הסביבה שעד אז היתה מדורדרת ומוזנחת. הבנק שהיה בבעלותה של משפחת רוטשילד, היה גם המהלך הראשון של המשפחה בשדרה שנקראה על שמה.

מאז, נבנו לאורך שדרות רוטשילד מגדלים רבים נוספים. ביחס למגדלים אלה, מתגמד מגדל בנק כללי. ועדיין, במפלס הרחוב הוא מהמרשימים שבהם. לאחרונה עשיתי בו סיבוב עם פרייברגר ורעייתו ועם האדריכל ד"ר צבי אלחייני שבמשותף אנו כותבים מונוגרפיה על עבודתו שתצא לאור בסוף השנה הבאה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1986)

.

סיבוב בקולנוע שניר בקרית שמונה שנהרס

הריסתו של קולנוע שניר ב-1990 הביאה לסיומו של פרק בהתפתחותה ושקיעתה של קריית שמונה. עד אז פעלו בה במקביל שני בתי קולנוע גדולים, האחד נקרא שניר והשני חרמון. שניהם שימשו כמרחב של פנאי לרבים מהתושבים בעיר ובסביבה, ואיכלסו מגוון של פעילויות כמו הקרנת סרטים, הצגות, מופעים, טקסים והתכנסויות, כשגם מחוצה להם התפתחה פעילות ייחודית למקום.

בסך הכל 24 שנים חלפו על קולנוע שניר עד לסגירתו והריסתו. את הבניין שנחנך בעיצומו של מיתון כלכלי ב-1966 תכנן האדריכל מתי שילון, שהיה אחראי לתכנונם של כמה ממבני הציבור המרכזיים בקריית שמונה, שהבולטים שבהם אלה בית הספר התיכון ע"ש דנציגר, אולם ההתעמלות "האיגלו", המרכז המסחרי וההוסטל לעולים חדשים. מכל אלה, קולנוע שניר היה המבנה הייחודי ביותר בצורתו. אך חוץ מתמונות וכמה זכרונות לא נותר ממנו זכר.

ועל כך ברשימה זו.

.

1966

.

סיבוב בבית בנדל בצמח בתכנון האדריכל ישראל גודוביץ

רשימה מספר 1,101

הגודל, הגובה והמורכבות של בית בנדל, אולם הספורט המרכזי של עמק הירדן, ומצבו העגום והשנוי במחלוקת הופכים אותו לאחד הפרויקטים המיוחדים שבהם הסתובבתי. מטפסים למעלה, מתרשמים מהמרפסות שנועדו לצופים ומגלים שיש עוד ועוד קומות. בהיבט הפונקציונלי האולם לא הצליח לשמור על מעמדו, אך בהיבט האדריכלי מדובר ביצירה יוצאת דופן המהווה חוליה ברצף עבודותיו של האדריכל ישראל גודוביץ.

כמו מרבית אולמות ההתכנסות בעמק (אולמות תרבות וחדרי אוכל) גם בית בנדל הוקם בעיצומה של מלחמת ההתשה, בין מלחמת ששת הימים ובין מלחמת יום הכיפורים, לכן נדרש לפתרון ביטחוני שיגן על יושביו מפני ירי פגזים. לגודוביץ היה פתרון והוא יישם אותו. התקציב הנדיב שהועמד לרשותו אפשר לו להקים עוד ועוד גלריות לצפיה שכיום השיטוט באותם שטחים גדולים וריקים שמהם ניתן להשקיף אך בקושי על האולם, מזכיר תנועה ביצירה אדריכלית ניסיונית שבמועצה תוהים אם ראוי להרוס אותה לטובת מיזם שימושי יותר.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1977)

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ אפיק בגולן

"בשלהי כהונתי כיו"ר ועד יישובי הגולן, ממלא מקום ראש המועצה האזורית גולן ויו"ר החברה לפיתוח הגולן, נוצר חלון הזדמנויות קצר שבו יכולתי להוציא אל הפועל את הפרויקט האחרון שלי באפיק: בניית חדר האוכל", כתב שמעון שבס באוטוביוגרפיה שפרסם לפני שנתיים ("חבר", ידיעות ספרים). ובדומה למזכיר קיבוץ עין-גב הסמוך לו, גם הוא כמזכיר קיבוץ הגיע להישגים יוצאי דופן, המשיך לתחנות הבאות בפוליטיקה הלאומית והגיע לשמש מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

את חדר האוכל השלישי של קיבוץ אפיק שבדרום הגולן, תכננה האדריכלית שלי (רחל) ניסים כשהיא מדגישה את הכניסות באמצעות גמלון מבטון חשוף. ניסים שהיתה אדריכלית המחלקה לתכנון של התק"ם, תכננה רבים מחדרי האוכל בקיבוצי התנועה בשנות ה-70 וה-80 ובכולם, כמו גם בחדר האוכל שבאפיק, שלטו החומרים שמאפיינים את הברוטליזם – בטון חשוף וחיפוי של טיח גס.

כבר שמונה שנים שבחדר האוכל שנחנך ב-1984 לא מוגשות ארוחות לחברים. הוא עדיין פעיל באופן חלקי, ומוגשות בו ארוחות לקבוצות ולמטיילים המתארחים בקיבוץ. הוא מתייחד במיקומו הצמוד לבריכת השחייה שנשקפת מחלונותיו. אחרי הביקור בקיבוץ עצרתי גם לסיבוב קצר באנדרטה "אור וירושלים".

ועל כך ברשימה זו.

.

1984

.

סיבוב בגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה בירושלים

לרוב רגילים למצוא מאבקים של חרדים נגד בנייה באזורי קבורה, אך שכונת סנהדריה החרדית בירושלים בנויה בעצמה על בית קברות יהודי עתיק. הגרעין של בית הקברות המורכב מסדרה של מערות קבורה מהמאה ה-1, חלקן מפוארות וגדולות, נשמר בגן ציבורי שלאורך השנים טופח והוזנח ושוב טופח ושוב הוזנח.

לא הצלחתי לגלות מי תכנן את גן הסנהדרין המקורי שהוקם כאן ב-1951. לאחרונה, ב-2017, שוב תוכנן וחודש הגן בידי אדריכלית הנוף רחל וינר. סיבוב בגן מגלה שהגן מטופח לעומת האטרקציה האמיתית שבו – מערות הקבורה. אלה מוזנחות ועזובות, מלאות בפסולת וסורגי ברזל מכוערים סוגרים עליהן. "בולט כיצד ברגע שהמערות הפסיקו לשרת את המטרות הפוליטיות של המדינה הן נזנחו", כתב אורי ארליך מארגון "עמק שווה" והוסיף: "בקיצור, אפילו אם אתה היסטוריה יהודית, כדאי לך להיות בצד הנכון של העיר".

הפער בין הגן ובין מערות הקבורה והחיבור הכפוי של המקום המטופח עם זה המוזנח, של הצומח והחי עם המוות, של הגלוי ושל הנסתר, הופכים את גן הסנהדרין לפנינה ירושלמית ייחודית.

ועל כך ברשימה זו.

.

המאה ה-1

.

סיבוב על חשיפת קיר האמנות במלון השרון בהרצליה

כבר תקופה ארוכה שמלון השרון הותיק ששוכן בסמוך לחוף ימה של הרצליה, אינו משמש בייעודו המקורי אלא כבית דירות. בבניין שתכנן במקור האדריכל זאב רכטר, ובנו האדריכל יעקב רכטר המשיך ופיתח, נחשף בחודש שעבר קיר אמנות גדול שעיצב וצייר האמן שלום סבא (Sebba) בשיתוף האומנית דבורה בלומנטל. במשך כמה שנים היתה היצירה מכוסה ומוסתרת מאחורי קיר גבס שעליו הודבק טפט, אך כעת ניתן להכנס לבניין ולהתרשם ממנה.

קרוב לאלף אריחי חרסינה מרכיבים את היצירה שקרויה "הדייגים העליזים" (9X3 מ'). היא נוצרה ב-1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, אז גם נחנך המלון שנחשב היה לאחד המפוארים והמשוכללים במדינה שזה מכבר נוסדה. סבא ובלומנטל לא חתמו את שמם על היצירה ובמשך שנים רבות זהות היוצרים לא היתה ידועה ברבים, מה שהוביל לזלזול ולכיסוי היצירה. בסוף התגלה כי סבא חתם את שמו באופן נסתר.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (2022/1948)

.

סיבוב באהרונוביץ 4 בתל אביב

מבואת הכניסה המרווחת עם הבמה המעוגלת הופכת את בנייין המגורים שבמפגש הרחובות אהרונוביץ 4 ולוריא 13 לאחד הבולטים בלב תל אביב. אם תזדמנו לרחוב אהרנוביץ תגלו שראוי להתעכב כמעט בכל בניין, אבל בזה במיוחד.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כמעט ופסקה לחלוטין הבנייה האזרחית בארץ בכלל ובתל אביב בפרט. הסיבות לכך היו בעיקרן כלכליות, צמצום היקף המהגרים, אך גם מחסור בחומרי גלם. רבים מהאדריכלים סגרו את משרדיהם, חלקם פרשו מהמקצוע וחלקם פנו לעבוד במע"צ המנדטורי או בשירות הצבא הבריטי. מעטים פנו לתכנן בהתיישבות העובדת. מעט מאד מבני מגורים נבנו בתל אביב בזמן המלחמה. את הבניין שלפנינו תכנן האדריכל רוברט הוף שבחר לפעול כאדריכל עצמאי והמשיך לתכנן בתל אביב במהלך המלחמה וגם הצליח להשיג חומרי בניין מגוונים ומעולים.

הבניין באהרונוביץ 4 חריג בשלושה היבטים: ראשית הוא נבנה בעיצומה של מלחמת העולם ב-1940. שנית, זמן קצר לאחר השלמתו, גגו הוחרב בעקבות פגיעה ישירה של פצצה שנחתה עליו ממטוס קרב איטלקי. ההיבט השלישי הוא כאמור מבואת הכניסה שהיא מהמפוארות שנבנו בבתי מגורים בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

1940

.

סיבוב בתחנת אלנבי של הרכבת הקלה

בעוד חודשיים תחל הפעילות של "דנקל" – הרכבת הקלה בגוש דן. בשנה שעברה הספקתי להסתובב בשתיים מתחנות "הקו האדום" – תחנת קרליבך ותחנת גשר אם המושבות. לאחרונה, במסגרת אירועי "בתים מבפנים", אפשרה חברת נת"ע האחראית על הקמת הפרויקט, להציץ בתחנת אלנבי התת-קרקעית, רגע לפני פתיחתה הצפויה בקרוב. הכל נקי, מבריק, נוצץ, מרשים ובעיקר מעורר גאווה שבכל זאת הגענו למרות הכל. רק חסרה כאן זהות מקומית – תחנת אלנבי זהה בעיצובה לתחנה בבני ברק.

בתחנת אלנבי שנחפרה מתחת לרחוב יהודה לוי ובסמוך למפגש עם רחוב אלנבי, ישנן שלוש קומות: הראשונה היא קומת כרטוס, מתחתיה מצויה קומה טכנית (אליה הגישה מוגבלת) ולבסוף עמוק מתחת לכולן ובעומק של 22 מטרים מתחת למפלס הרחוב מצויה קומת הרציף – מכאן עולים ויורדים מהרכבות.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022

.

סיבוב בספרייה המרכזית באוניברסיטת בר-אילן

בתקופה של עשור בלבד, במהלך שנות ה-60, הוקמה בישראל סדרה של ספריות אקדמיות גדולות, אחת מהן באוניברסיטת בר-אילן שברמת גן. המהלך המהיר יחסית לא מנע מהאדריכלים ללמוד את הספריות שקדמו לאלה שתכננו, ולשפר את התכנון.

הספרייה בבר-אילן שנחנכה ב-1967, בתכנון האדריכלים אריה אל-חנני, יגאל אל-חנני וניסן כנען, סימנה עידן חדש בהתפתחות הקמפוס. עד אותה עת תוכנן הקמפוס על הבניינים שבו עם גישה כפרית, עם אופי נאו-קלאסי וגמישות מוגבלת לשינויים עתידיים. עם הקמת הספרייה המרכזית והבניינים שנבנו במקביל לה ואחריה, מבני הוראה, ניהול ושירות, הוענק לראשונה לאוניברסיטה אופי של קמפוס שאפתני ומודרני שאותו ניתן להמשיך, לפתח ולשכלל.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1967)

.

סיבוב על הצעה לחידוש אולם הספורט הנטוש בקרית שמונה

מוקד חדש של אמנות ותרבות לתושבי קרית שמונה והצפון, בבניין ותיק ומיוחד שניצב נטוש – הרעיון הזה עלה אצל האדריכלית טולה עמיר ובן זוגה ד"ר רון פונדק לפני כעשור. במשך תקופה הם השקיעו מזמנם ומרצם, בעיקר הם ניצלו את כישוריהם כדי לקבל את תמיכתם והסכמתם של עיריית קרית שמונה ושל מוזיאון ישראל למיזם שלו הם העניקו את השם K8+. עמיר אף דאגה לערוך תכניות והדמיות הממחישות את הרעיון.

בשבוע שעבר חשפתי כאן את סיפורו של אותו אולם ספורט נטוש שתכנן במקור האדריכל מתי שילון ונחנך ב-1960. לפני עשר שנים אולם זה משך את תשומת ליבם של עמיר ופונדק. כעת בעקבות הפרסום, נזכרה עמיר באותו חלום ושלפה את התכניות בתקווה שאולי יתממשו.

ועל כך ברשימה זו.

.

??20

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ יפתח שבאצבע הגליל

כבר קרוב ל-20 שנה שחדר האוכל בקיבוץ יפתח שבאצבע הגליל אינו משמש לייעודו המקורי. אחרי שעמד ללא שימוש תקופה, הגיעו השיפוצניקים, פרקו את העיצוב המקורי, וחדר האוכל הוסב לאולם אירועים לעת-מצוא. כיום החברים אינם פוקדים כמעט בכלל את אותו אולם רחב-ידיים, אך בקומת הקרקע האולם ששימש במקור כספרייה וכיום ממוקם בו הכל-בו, מצליח למשוך את הציבור המקומי שמגיע כדי להשלים את חומרי הגלם למה שבעבר סיפק להם חדר האוכל.

את הבניין שנחנך ב-1975 תכנן האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער ואדריכל בכיר במחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי, שהתמחה בתכנון חדרי אוכל. את המבנה הוא תכנן כמבנה ביטחוני. איומי הירי מכיוון לבנון שאף מומשו מעת לעת, הובילו להחלטה לעצב את חזיתות המבנה ללא פתחים גדולים ובטח לא כאלה שפונים ישירות אל החוץ. בבניין שולבה גם אמנות – במדרגות יצר משה סעידי מקיבוץ כפר מנחם קיר קרמיקה, ובאולם האוכל יצר יוחנן בן-יעקב מקיבוץ הזורע תבליט עץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

1975

.

סיבוב באולם הספורט והתרבות הנטוש בקרית שמונה

מצבו העגום של "האיגלו", כך כינו בקרית שמונה את אולם הספורט והתרבות שנחנך ב-1960, מייצג במשהו את מצבה של העיירה הצפונית. את המבנה בעל הצורה המיוחדת שברחוב הירדן, סמוך לאצטדיון העירוני, תכנן האדריכל מתי שילון והוא כיום נטוש, עזוב ופרוץ. במהלך השנים נערכו בו שינויים פנימיים וחיצוניים, וכעת גם הצמחייה מכסה עליו, כמו מצבת קבורה נשכחת.

בשונה מקיבוצים ומושבים וערים, אך בדומה לערי פיתוח אחרות, לא קיים בקרית שמונה ארכיון או דמויות כאלה שעוסקות במורשת המקומית. העניין המועט אם בכלל במורשת המקומית מצביע על אדישות, של אנשים למקום שבו הם חיים בהווה או בעבר.

ועל כך ברשימה זו.

.

1960

.

סיבוב בבית קורקס ברעננה

הניסיון לצקת ערך עירוני המתייחס לסביבת עבודה בבניין משרדים, היה רק חלק מהמהלכים שאותם ביקש האדריכל ישראל גודוביץ להנחיל ב"בית קורקס" שאותו תכנן כחלוץ המבנים באזור התעסוקה שבמזרח רעננה. לבד מערך עירוני, העניק האדריכל לבניין חשיבות לערכים עיצוביים וסמליים מקוריים. באמצעותם ייחד אותו בצורתו יוצאת הדופן שביקשה ליישר קו עם אדריכלות עכשווית בעולם באותה העת שבה הוקם ב-1995, אך גם לקשור אותו למבנים היסטורים מקומיים.

תקוותם של יזמי הפרויקט וכך גם של האדריכל היתה כי הבניין היומרני בצורתו ובתכניו ימשוך גם את שאר היזמים שבאו אחריו ויעניקו לאזור יצירות אדריכליות מקוריות. אלא שלבסוף, באופן לא מפתיע הוקמו בזה אחר זה אך ורק מבנים סתמיים, חסרי יצירתיות, עומק או תוכן מלבד מה שהם – בנייני משרדים.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1995)

.

סיבוב בגן הסלעים שבפארק הירקון עם אדריכל הנוף גדעון שריג

כבר 40 שנה שאדריכל הנוף גדעון שריג מלווה ומתכנן את פארק הירקון. בין חלקי הפארק השונים שתכנן מסתתר גן הסלעים שנחנך ב-1992. קל לפספס את הגן למרות שמדובר באחד מהמושקעים והייחודיים שבגנים שהוקמו בישראל. "אני חי עם הגן הזה כבר 40 שנה", אומר לי שריג בעת סיבוב בגן בשעת אחר-צהרים מאוחרת. הוא גאה בגן הזה במיוחד ורואה בו את גולת הכותרת של יצירתו הנופית הנפרסת על פני ששה עשורים, וכזה שמקפל בתוכו את גישתו לתכנון נוף.

בגן פזורים מקבצים של סלעים שנבחרו בקפידה, לוקטו, הובאו לכאן מכל רחבי הארץ, והוצבו בדרכים מגוונות ויפות. הסלעים שונים בצורתם, מרקמיהם וצבעיהם. שריג ביקש לא רק ליצור כאן גן דידקטי, כזה שהוא בעל ערך חינוכי למבקרים בו, אלא גם מקום של נופש ופנאי. הוא ביקש לדמות את הסלעים עצמם לאנשים, לכן קל לזהות ברבים מהם אנושיות – חלקם מופיעים כבודדים, זקופים, כפופים או שוכבים, חלקם מופיעים בזוגות ואף בלהקות וניתן לזהות דיאלוג בין הסלעים-דמויות. את כל אלה הוא שילב במדשאות, פרחים, שיחים ועצים וגם בתעלות ובריכות מים שמטופחים כבר 30 שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1992)

.