סיבוב במעון ההורים ברחוב בוסתנאי 33 בירושלים

המבנה המיוחד ברחוב בוסתנאי 33 שבשכונת קטמון בירושלים, מתייחד לא רק בצורתו ותכנונו, אלא גם בתקנון שמהווה בסיס לדייריו – כולם בני 60 ומעלה. לא מדובר בבית אבות, אלא בבית דירות בו כל הדירות הן קטנות, בנות חדר או חדר וחצי ומתאימות לדיירים בודדים, אך גם לכאלה שמתגוררים עם מטפלת.

למרות שחלפו כמעט 60 שנה מאז הוקם (1963), נשמר הבניין לכל אורך השנים. סבכות בטון מכסות על חזיתותיו המוארכות. חלקן הקטן נפרץ או נבצע, אך רובן נותר כמו שהיה. האדריכל זולטן שמשון הרמט השכיל לעבור מהעיצוב המודרני שאפיין את עבודותיו המקודמות לעיצוב הברוטליסטי שאפיין את יצירתו בשנות ה-60 ולהתמודד יפה עם יצירה של בית דירות זעירות שימנע מלהפוך לשיכון אנונימי.

ועל כך ברשימה זו.

.

244374582_4940676075961935_2216666051685334734_n

1963

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין נפתלי באוניברסיטת תל אביב

הבניין הגבוה והבולט בקצה הדרומי של קמפוס אוניברסיטת תל אביב הוא "בניין נפתלי", הקרוי על שמו של פרץ נפתלי, המשמש מאז נחנך ב-1969 את הפקולטה למדעי החברה. תכננו אותו האדריכלים אריה אל-חנני וניסן כנען בהשתתפות מרדכי אנגלמאייר, ממשרדי האדריכלים הפוריים והבולטים שפעלו כאן במחצית השנייה של המאה הקודמת.

כמו הבניינים המוקדמים שהוקמו בקמפוס, גם חומריותו של בניין נפתלי נותרה גולמית, ללא ציפוי של אבן וצבע, אך הוא נבנה מבטון לבן לעומת שאר המבנים בקמפוס בשעתו שנבנו מבטון חשוף. צבעו המקורי נותר כמו שהיה, רק הסמל המקורי של האוניברסיטה המתנוסס בראשו של הבניין הוחלף בסמל העדכני והטיפשי, שבמובן מסוים מייצג את שקיעת הרלוונטיות של האקדמיה בישראל.

את הבניין עוטפות מדרום גבעות דשא מלאכותיות, וממזרח רחבה מרוצפת המשולבת בגינון שאותן עיצבו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור. כבר שנים שהנהלת האוניברסיטה שוקלת להקים בניין נוסף על אותן גבעות דשא (קרוב ל-40 מטרים מפרידים בין הרחוב ובין הבניין), במטרה לנצל את השטח הפנוי שמצוי ממש סמוך לגדר ולרחוב. תוספת בניין כזה צפויה לפגוע בנראות הייצוגית של בניין נפתלי.

ועל כך ברשימה זו.

.

236507391_4775055455857332_3014612168373119939_n

1969

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בירוחם

"הארכיב בעבר נשרף ולא כל המידע קיים", הסבירה לי תמר בן משה המנהלת את תחום התכנון העירוני במועצה המקומית ירוחם. "לצערי לא הצלחתי לאתר את המידע. אם אצליח אשלח לך". אז היא לא הצליחה, ולכן אין ברשותי מידע תכנוני לאף אחד מהמבנים שמשכו את תשומת ליבי בירוחם.

אולם תרבות, מתנ"ס, ספרייה, קונסרבטוריון, מרכז אזרחי, אולם ספורט, בריכת שחייה, ישיבה חרדית, שכונת "שטיח" ובלוקי מגורים – לא הצלחתי לגלות פרטים על המתכננים. אך דבר אחד משך את תשומת ליבי, וזו גם הסיבה שבגללה הגעתי לירוחם – מקבץ העבודות הגדול שיצר האמן משה סעידי – מקבץ של קירות אמנות מקרמיקה ששולבו במבני התרבות שבמרכז היישוב. ובינתיים מוקמת שכונת ענק מדרום ליישוב הוותיק – וילות ובתי דירות קטנים הצומחים מתוך המדבר הצהבהב. בכל מקרה בירוחם יש כמה דברים לראות, ועדיין לא הספקתי כמובן לראות הכל (למשל את אגם ירוחם וכמה מהמבנים שהבאתי כאן ולא ראיתי מבפנים).

יש בירוחם כמה מבנים ששווה להסתובב בהם, או לידם. ריכזתי כאן כמה מהם ואפילו הכנתי מפה למי שירצה לעשות לעצמו סיור עצמאי. מצאתי אמנם בניין ישיבה גדול שנראה היה נטוש, אבל בסך הכל ירוחם מטופחת ומתפתחת. היא כבר לא אותה עיירת פיתוח שכיכבה בעליבות עצובה בסרט "לחם", שצולם בה לפני 34 שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

241176543_4852604774769066_6806462341682677864_n

?197

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת הנחלים במעלה אדומים

מעלה אדומים היא ההתנחלות היחידה שבה טרחו האדריכלים והתאמצו ליצור סביבות מגורים חדשניות לזמנה. העיר השוכנת ממזרח לירושלים ולצד כביש 1, היא כיום ההתנחלות השלישית בגודלה ביהודה ושומרון, אחרי מודיעין עילית וביתר עילית החרדיות. הקמת העיר היתה יוזמה של ממשלת "המערך" עוד ב-1974, ולאחר שהתקבלה החלטת ממשלה בנושא.

את החלק העיקרי של השכונה שבמרכז היישוב, זו הממוקמת בפסגת הגבעה הגבוהה באזור, תכנן אדריכל מאיר בוכמן בהשתתפות אדריכלית אילנה בהגן. במהלך עבודות ההקמה התגלה בשטח אתר עתיקות ביזנטי והאדריכלים נדרשו לשנות את התכנית. היה יכול להיות נהדר עם העבר העתיק היה משתלב בשכונת המגורים, אלא שמקבלי ההחלטות בחרו להפריד בין השניים. השכונה היא הצלחה, האתר הארכאולוגי הוא כישלון שפוגע בסביבה. אבל מה שמרשים ביותר בשכונה שבסך הכל נמצאת בתחום מדבר יהודה, הוא הפיתוח הנופי שתכנן אדריכל אלישע האוסמן. הפיתוח אמנם לא קשור בכלל לאזור שבו הוא מתקיים, ועם זאת הוא יפה והעירייה ממשיכה לתחזק אותו ברמה והקפדה שלא מצאתי בשום מקום אחר.

ועל כך ברשימה זו.

.

241754445_4867546076608269_2357037962896669539_n

1984

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתחנת האוטובוס בקמפוס גבעת רם שתכננו יסקי ואלכסנדרוני לצד קיר אמנות של יצחק דנציגר

באוניברסיטה העברית של שנות ה-50 התלבטו איזו יצירת אמנות תקבל את פני הבאים אל הקמפוס. כיום באוניברסיטת תל אביב כבר החליטו שאת פני הבאים יקבל מרכז מסחרי, אולי כדי לחלוב ככל הניתן את הסטודנטים. אלא שכנראה יש פער בין אוניברסיטה שמצויה בצמיחה ובין כזו ששוקעת. האמן יצחק דנציגר הוא זה שנבחר לשלב את יצירתו על הקיר שסגר על רחבת ההיסעים שבכניסה לקמפוס.

את סככת האוטובוסים שנחשבה בשעתו ליצירה מקורית בסגנון הברוטליסטי תכננו במשותף האדריכלים אברהם יסקי בן ה-30 ואמנון אלכסנדרוני בן ה-28, שזו היתה להם העבודה הראשונה שהשלימו כשותפים טריים (בשעתו מעורבים היו גם בתכנון הספרייה הלאומית).

בדרך לסיור בספרייה הלאומית ורגע לפני הסיבוב בבניין פלדמן, התעכבתי בכניסה עם התחנה וקיר האמנות.

ועל כך ברשימה זו.

.

240420093_4815338878495656_793133593372041795_n

1957

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב ויזל 11 בתכנון מרדכי רוזנגרטן

אחד הבניינים המיוחדים שתכנן האדריכל מרדכי רוזנגרטן ניצב ברחוב ויזל היוצא משדרות בן גוריון. מדובר בבית דירות שנבנה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, ממוקם במגרש צר וארוך עם חדר מדרגות מרווח ומואר היטב.

רחוב ויזל הוא מהרחובות העשירים ביותר באדריכלות מגורים של שנות ה-40 בתל אביב, כמעט בכל מבנה ניתן להתעכב ולהתרשם. רבים מהמבנים ברחוב כמו גם בשדרות בן גוריון הסמוך תוכננו בידי האדריכל דב כרמי, אולי כאן נמצא המקבץ הגדול ביותר שתכנן האדריכל. בויזל 15-13 שוכן המבנה יוצא הדופן של מעונות השוטרים, בויזל 9 בניין של האדריכלים טנאי וקיסין (המתכננים המקוריים של כיכר רבין), בויזל 3 בניין שתכנן האדריכל שלמה גפשטיין ויש את הבניין הזה שבויזל 11 שכמו רבים מהבניינים ברחוב גם הוא הוכרז לשימור.

ועל כך ברשימה זו.

.

240968892_4845687385460805_1422276308234236482_n

1946

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתחנת גשר אם המושבות של הרכבת הקלה

התחנה שמצויה בשלב המתקדם ביותר היא תחנת גשר אם המושבות הצמודה לכביש 4 בתחום בני ברק. תחנה שתשרת את נוסעי הקו האדום של הרכבת הקלה כבר כמעט גמורה. אפילו מערכת מיזוג האוויר כבר פועלת. רק נותר להוריד את הניילונים, לכרטס ולעלות על הרכבת. מדובר בתחנה התת-קרקעית הגבוהה ביותר מבין עשר התחנות התת-קרקעיות. עומקה מגיע רק ל-15 מטרים מתחת לפני הקרקע. לעומתה, תחנת קרליבך מצויה בשלב שלד ומגיעה עד לעומק של 52 מטרים מתחת לאדמה.

ביקור בשלב הזה שבו נת"ע שתכננה ובונה את הפרויקט פותחת לראשונה לביקור את התחנה הוא מרגש. מדובר ברגע שבו הכל נקי וחדש ובעיקר ריק – ללא נוסעים וללא רכבות. כמה תקוות תולים ברכבת הזו שתוציא אותנו מהפקקים הבלתי נגמרים… בתכלס מדובר ברכבת הקלה שתעבוד הכי פחות בעולם – היא לא תעבוד בחגים, לא בשבתות ולא בשעות הלילה המאוחרות.

ועל כך ברשימה זו.

.

240807175_4823992964296914_2565591126434817613_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גלאון

לחדר האוכל בגלאון נסעתי בעיקר כדי להתרשם מקיר הקרמיקה האמנותי שיצר בו משה סעידי. חדר האוכל נבנה בשני שלבים: את הראשון תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין ואת השני האדריכל חיליק ערד. בשלב השני בחר ערד לשלב במבנה יצירת אמנות שתדגיש את צורת הפתחים המיוחדת שקבע בדופן הצפון-מזרחית של האולם.

אלא שהביקור היה לאכזבה. מתברר שבעוד שאגף אחד של חדר האוכל נותר לשמש את החברים בייעודו המקורי, הרי שהאולם שבו נקבעה עבודתו של סעידי, הוסב לאולם מופעים קהילתי. במה גדולה וקבועה נבנתה בחזיתו של קיר הקרמיקה, שמוסתר כעת ולא ניתן להתרשם ממנו עוד. מחדר האוכל המשכתי לחדר הזיכרון שגם אותו תכנן ערד (את פינת הזיכרון שבו עיצב סעידי ובכניסה תבליט שיצרה בתיה לישנסקי) וגם לבית הילדים הנטוש.

ועל כך ברשימה זו.

.

237099528_4780748055288072_6807436099831167193_n

1981

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין פלדמן בקמפוס גבעת רם בירושלים

במרכז קמפוס גבעת רם שלטו בעבר האדריכלים הצעירים. אך בכניסה היו אלה דווקא המתכננים בעלי הניסיון והוותק שתכננו את הבניינים הראשונים בשורת מבני הקמפוס, אם לא מכלילים את תחנת האוטובוסים שמקדימה את פני הבאים. אחד מאלה הוא בניין פלדמן (במקור: מכון מייזר ללימודי היהדות), המאכלס כיום את המכון הישראלי ללימודים מתקדמים ואת מרכז פדרמן לחקר הרציונליות. האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד תכננו את המבנה שמתייחד בצורתו ובתוכנו ושבנייתו הושלמה ב-1957. זה גם היה הפרויקט המשמעותי המשותף לשניים, וחתם דרך משותפת ופורייה שארכה 22 שנים.

הסתובבתי בבניין בשבוע שעבר ורגע לפני שהעברתי סיור בספרייה הלאומית הסמוכה. השעה כבר היתה קרובה לשש, והבניין היה ריק כמעט לגמרי. בקומת המרתף עבדו פועלים בשיפוץ וקולותיהם הדהדו אל-על, חדרי החוקרים היו סגורים ורק בקומה העליונה ישב במשרדו אחד מחברי הסגל של המרכז – פרופ' ישראל אומן.

ועל כך ברשימה זו.

.

238987796_4796634453699432_7265465500542979001_n

1957

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית גיורא בירושלים שתכננו נדלר-נדלר-ביקסון שהריסתו בוטלה ויבנה עליו אגף חדש

למודרניזם הירושלמי שאותו ניסחו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר עם שמואל ביקסון היה אופי מובהק, כזה שבא לידי ביטוי בשורה של מבני ציבור שתכננו בעיר החל מאמצע שנות ה-50 ועד לאמצע העשור הבא. בניין הספרייה הלאומית שבתכנונו השתתפו היה הבולט שבהם, ו"בית גיורא" (1963) שהוקם כמעון לעולים חדשים בשכונת קריית היובל הוא הפחות מפורסם. לכן, ההחלטה שהתקבלה להרוס אותו, עברה מחוץ לרדאר של חובבי השימור. אלא שעיון מקרי של סגן מתכננת המחוז בלשכת התכנון ירושלים במונוגרפיה המוקדשת לעבודות המשרד, הובילה להחלטה להפוך את ההחלטה ושמור על המבנה באמצעות תמריצים לבעלי הנכס.

בימים אלה מקודמת התב"ע, שאותה ערכו ADMA אדריכלים, הקובעת כיצד ישומר הבניין, מה תהיה תכולתו החדשה וכיצד יורחב לגובה ואל תת-הקרקע.

ועל כך ברשימה זו.

.

239825114_4806219552740922_522332708621050237_n

1963

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז המסחרי בשכונה לדוגמה בבאר שבע

"השכונה לדוגמה" הצליחה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהציבו לה המתכננים בראשית דרכה. מרבית הבנייה הורכבה מבתי דירות צנועים, כאלה שלרוב אדריכלים בלבד משכילים להעריך אך הם פרצו דרך מקומית בתחום הבנייה המרקמית-מתחמית, בחזות ובתכנון הדירתי. אבל לא כל השכונה נבנתה בגל הבנייה הראשון, וחלקים ממנה תוכננו בשלבים מאוחרים יותר. לאדריכלים שבאו בשלבים המאוחרים השאיפה לחדש כבר לא היתה רלוונטית.

המרכז המסחרי שהוקם בשכונה הוא דוגמה לבינוי המאוחר. בנייתו הושלמה ב-1973, והוא לא עבר שינויים משמעותיים מאז. בשיחה עם האדריכל מנחם כהן שתכנן את המרכז ולאחרונה חגג את יום הולדתו ה-90, הוא מסביר שגישתו לתכנון המרכז היתה מודעת לבחירה לא לחדש ולא לבלוט. לדבריו, הוא העדיף שלא להתחרות עם "שיכון הרבע קילומטר" שהמרכז הוקם למרגלותיו ולכן בחר בפתרון מינורי וצנוע.

ועל כך ברשימה זו.

.

237108306_4777987915564086_473323508499647263_n

1973

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרייה בקיבוץ כפר מנחם

החגיגיות הרשמית שמפנה מבנה הספרייה בקיבוץ כפר מנחם לכיוון הדשא הגדול, הופכת אותו ליוצא דופן בין מבני הקיבוץ. אפילו חדר האוכל צנוע ממנו ונחבא אל הכלים.

חציו של הבניין נטוש בעקבות צמצום הפעילות לפי טענה אחת, ובעקבות בעיות קונסטרוקטיביות שנובעות מבנייה מהירה וכנראה לא מספיק מוצלחת לפי טענה אחרת. עם זאת, האדריכל אברהם ארליק שתכנן את הספרייה שנחנכה ב-1967, הירבה לתכנן בכישרון שבא לידי ביטוי בפרופורציות היפות שיצק בבנייניו. עיקר פעילותו התקיימה בשלושת העשורים שהיוו את שנות השגשוג הכלכלי, התרבותי והחברתי של הקיבוצים, אך נראה לי שבניין הספרייה הוא המבנה השלם והמונומנטלי ביותר שהוא תכנן. ביום שישי האחרון תאמתי סיור בספרייה עם משה סעידי ששילב בבניין כמה מעבודות הקרמיקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

234313673_4762728323756712_8636812878143166937_n

1967

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לסיור בירושלים והרצאה בקיבוץ הזורע

בזמן שהתרבות שוקעת אין פלא שנזכרים בפנינים מן העבר וגם ביוצרים שנשכחו. בשבוע הבא יתקיימו שני אירועים שאקח בהם חלק – האחד הוא סיור בספרייה הלאומית, השני הוא הרצאה בקיבוץ הזורע לכבוד ספר חדש על האמן רודא ריילינגר.

ביום  רביעי 18.8 תהיה זו הזדמנות לבקר במשכנה של הספרייה הלאומית, רגע לפני הסתלקותה לבניין חדש בצמוד לקריית הממשלה. יומיים קודם מכן, ביום שני 16.8, תהיה זו הזדמנות לבקר באחד הקיבוצים העשירים באדריכלות ובאמנות, וגם לשבת בתיאטרון הפתוח שבחזית מוזיאון וילפריד ישראל (פנינת אדריכלות בפני עצמה) וללמוד על אחד האמנים המרתקים שפעלו כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

235627056_4772063836156494_2221343014607838683_n

שני ורביעי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגשר של דוד קאסוטו במעלה אדומים

מעלה אדומים יכולה היתה להיות גשר בין העיר ובין המדבר, אך כמו כל שאר ההתנחלויות היא נותרה מקום שנוי במחלוקת ועיר שינה בעיקר למשפחות שעזבו את ירושלים. היא הוקמה בשיאו של עידן הפרברים וכך היא מעוצבת ומתפקדת עד היום. עם זאת, מדובר באחת מהערים המטופחות שהסתובבתי בהן. יש בה גם מבנים של אדריכלים כמו דוד רזניק, סלו הרשמן, שמעון וגדעון פובזנר, אורה ויעקב יער וטומס לייטרסדורף שגם השתתף בתכנון העיר.

גשר אחד מוצלח כן מתקיים בה, והוא נועד לגשר בין השכונה הוותיקה בעיר, שכונת הנחלים, שתוכננה בידי לייטרסדורף (אכתוב עליה בהמשך), ובין קריית החינוך הספורט והפנאי, כשעל תכנון הגשר הופקד האדריכל דוד קאסוטו. לאורך השנים התמחה קאסוטו בתכנון מגורים ובתי-כנסת. משהו מהרעיון התכנוני בבתי-הכנסת שתכנן זלג גם כאן לתכנון הגשר הזה שנחנך ב-2003 בדרך מדבר יהודה, מהרחובות הראשיים בעיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

228555951_4747022435327301_2247986927668748080_n

2003

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגשר אוסישקין בתל אביב

בדרך לסיבוב בתיכון עירוני ה' עצרתי לרגע בגשר אוסישקין, שתוכנן במשרד קיסלוב קיי אדריכלים. לא זכור לי גשר רכבים שבו ניתן לאדריכלים חופש פעולה ודומיננטיות כפי שניתן למצוא בגשר הזה שהוקם ב-1999, והחליף גשר שהקים הצבא ועמד כאן במשך קרוב ל-35 שנה עד שפורק.

משהו מהגשר ההנדסי הוותיק שפורק, העניק השראה למעצבי הגשר החדש. בהתאם לרוח התקופה הוסיפו אלמנטים עליזים כמו דגלוני מתכת ולוחות עם צורות שונות של כוכבים ולבבות.

ועל כך ברשימה זו.

.

226054634_4729240257105519_7711873093421995485_n

1999

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחידוש ציור הקיר שיצר יגאל תומרקין בתיכון עירוני ה' בתל אביב

בזמן שאני חוזר ומגלה על עוד ועוד עבודות אמנות ששולבו באדריכלות שנפגעו, נהרסו או בדרך להיהרס, משמח לגלות שבתיכון עירוני ה' בתל אביב בחרה העירייה לשפץ את ציור הקיר שיצר יגאל תומרקין ב-1965. תומרקין שהתנסה במגוון רחב של טכניקות, ניסה כאן כנראה באופן חד-פעמי את טכניקת ציור הקיר ויצר עבודה מיוחדת המוקדשת לתלמידים. היתה זו אחת מהשנים המוצלחות של תומרקין כאמן, ועם זאת עבודה זו נשכחה והיתה ידועה למעטים ואף לא הופיעה בפרסומים הרבים שעסקו ביצירתו.

במשך חודש שלם עבד הצוות של אלי שאלתיאל ושי פרקש מ"סטודיו תכלת" בחידוש העבודה. השבוע הושלמה המלאכה, לכן קפצתי לסיבוב כדי לראות את התוצאה. עוד בעירוני ה' מצויות עבודות שיצרו נפתלי בזם ואהרן כהנא – כולם מכריו של האדריכל אבא אלחנני שתכנן את בניין בית הספר והקדיש בחלק מעבודותיו מקום לאמנות.

ועל כך ברשימה זו.

.

227310363_4736843619678516_3611528031493507781_n

1965

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשריד האחרון של מפגש האבות בירוחם

רגע לפני שנכנסתי לירוחם בדרכי לראות מקרוב את קבוצת קירות הקרמיקה שבמרכז העיירה, הציצה אלי עבודת הקרמיקה הצבעונית שיצר בצלאל שץ בכניסה. פונדק הדרכים שלמענו הוקמה כבר נהרס לפני שנים וגם העבודה עצמה נפגעה. לעומת שני אלה נראה שמצבה של ירוחם יותר טוב.

לאורך כמה עשורים במאה הקודמת יצרו אמנים מעולים שהתארחו בירוחם עבודות אמנות ששולבו בה באופן מוצלח למדי. גם אם הן הוזנחו, ומעמדן נחלש, הן עדיין מרשימות וראוי להתעכב עליהן. על העבודה של עזרא אוריון בירוחם כבר פרסמתי כאן, כעת אתעכב על עבודתו של שץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

225229447_472

1959

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין סנסור שבכיכר ציון בירושלים

כבר שנים רבות, אולי מאז נוסדה, משמשת כיכר ציון שבמרכז ירושלים כמקום מועדף להפגנות. מדור לדור מתחלף הקהל וגם הדוברים על הבמות והמרפסות. גם עיצוב הכיכר והעסקים שבהיקף התחלפו, אפילו המכוניות הוחלפו במדרחוב בצד אחד וברכבת קלה בצד השני. הדמגוגיה שמשלהבת את ההמון נשארת וכך גם אחדים מהבניינים.

בניין סנסור הוא מהדיירים הוותיקים בסביבת הכיכר. מעל לפתח הראשי לבניין מצוינים בלוח אבן שמות מייסדיו – האחים סנסור ושנת הבנייה – 1929 (MCMXXIX). זהו גם ככל הנראה הגדול והשמור שבבנייני הכיכר. הבניין בצורת מחומש גובל ברחובות יפו, בן-יהודה ולונץ. האדריכל מישל סאמאחה העניק לו חזות אקלקטית ששאבה את השראתה בעיקר מהאדריכלות הקלאסית, כזו שאופיינית לבניינים שהוקמו לאורך הרחובות הראשיים בערי אירופה של המאה ה-19. מדובר במבנה שהוכרז לשימור, ולמרות הניסיונות החוזרים ונשנים להוסיף לו קומות וייעודים – כל התכניות שהוגשו עד היום נדחו והוא נותר כמו שהיה.

ועל כך ברשימה זו.

.

223613799_4721080947921450_6075582080800038727_n

1929

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: