סיבוב ב"בית הגדול" בחיפה

את מבנה המגורים הגדול ביותר שהוקם בחיפה באמצע שנות ה-30 תכנן האדריכל שמואל רוזוב בשכונת גאולה שבחיפה, כיום חלק משכונת הדר הכרמל. הבניין היה יוצא דופן לא רק הודות להיקף שטחו הבנוי הגדול שהכיל עשרות רבות של דירות, אלא גם הודות לגובהו שהתנשא לשש קומות, ריבוי הכניסות שהגיע לשבע וגם שלוש המעליות שהותקנו בו והיו לחידוש.

אך יותר מכל, התאפיין הבניין בדיירים שאכלסו אותו. את הדירות אכלסו בני העלייה החמישית, יהודים שהיגרו לארץ-ישראל מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. המשפחות דאגו לחיי קהילה וגם לחינוך ילדיהם על טהרת השפה הגרמנית בגן ילדים שהקימו במיוחד בחצר הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

WhatsApp Image 2021-06-11 at 18.13.14

שקיעה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם הדרומי בשכונה לדוגמה בבאר שבע

בדופן הדרומית של השכונה לדוגמה (שכונה ה') שהוקמה בבאר שבע תוכנן במקור שיכון טורי באורך של קרוב ל-300 מטרים. אלא שחילוקי דעות בין האדריכלים הובילו לדחייתו. רק לאחר שנבנו שאר המבנים במתחם, הוקמו בשטח הזה שיכונים סטנדרטיים יחסית של משרד השיכון, אלא שהאדריכלים אלה שרשבסקי ואנטון פרנקל, שעבדו כאדריכלים במחוז הדרום במשרד השיכון, דאגו לפרוס את המבנים באופן שונה מהמקובל, תוך ניסיון ליצירת סביבת מגורים נעימה יותר.

התוצאה היא תשעה תתי-מתחמים המקיפים כל אחד חצר משותפת. אלה נבנו לאורך השנים והמוקדם שבהם הוקם במחצית השנייה של שנות ה-60 והכיל שלושה כאלה. מיותר לציין שהחצרות לגמרי מוזנחות ועלובות, אבל הפוטנציאל הוא אדיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

‏‏DSC09593 - עותק

בקווים ישרים

. להמשיך לקרוא

סיבוב המלצות לאירועי בתים מבפנים

ההזדמנות המצוינת להסתובב במקומות שלרוב הם סגורים לקהל, ובו בזמן לשמוע על תהליכי תכנון וביצוע של אותם פרויקטים – מגיעה מאז 2007 ומידי שנה עם "בתים מבפנים".

מוצעים השנה 178 אירועים בכל רחבי העיר. אז אחרי שישבתי ובדקתי מה שווה לראות, אני משתף אתכם ברשימה. ההיצע גדול מההספק שאליו אני יכול להגיע, אבל המטרה שהעמדתי לעצמי היא לא לפספס, כי בחלק מהמקרים מדובר בהזדמנות חד-פעמית. האירועים שבחרתי כוללים רק כאלה שמסקרנים אותי, וכמובן שרק כאלה שטרם בקרתי או נחשפתי להם. יש כאן מצבור גדול של אירועים בדרום העיר, אבל יש גם לפחות אחד שלא אוותר עליו והוא נמצא בקצה הצפוני ביותר בעיר, בשכונת רמת החייל, ואתו גם בחרתי לפתוח כאן.

זו ההזדמנות להודות לאביבה לוינסון ולאדריכל אלון בן נון מייסדי, אוצרי ומנהלי המאורע היקר הזה שכל כך קרוב ללבי ואני בטוח שלעוד כמה עשרות אלפי אנשים.

ועל כך ברשימה זו.

.

DSC03146

מבפנים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במוזיאון הפרטי שייסד האדריכל מאיר בן אורי בחיפה

כשהאדריכל מאיר בן אורי (1983-1908) מימש את חזונו ופתח לראשונה לציבור את דלת המוזיאון שייסד בחצר ביתו ב-1981, סביר להניח שהוא לא ידע שהוא יסתלק מן העולם שנתיים בלבד לאחר מכן. המוזיאון ששוכן ברחוב בר אילן, בשכונת קריית שמואל שבצפון חיפה, הוא ככל הנראה המוזיאון הכי פחות ידוע בארץ.

לאחר שתכנן את השכונה ובה תכנן גם את ביתו, החליט בן אורי לרכז את יצירותיו המגוונות ולחשוף אותן לציבור. בן אורי התפרסם בעיקר כמי שתכנן את בניין ישיבת כפר הרא"ה האיקוני, אך לבד מיישובים, בניינים ואתרי זיכרון, הוא עסק בתחומים רבים אחרים – ציור, מוסיקה, אנימציה, יודאיקה, מחקר וספרות.

המוזיאון הפרטי מכיל אולם אחד שבו הוא ריכז כמו ב"חדר פלאות" את מיטב יצירתו. מאז פטירתו, ממשיך את פועלו ומפעיל את המקום יאיר בן אורי, בנו.

ועל כך ברשימה זו.

.

190542286_4544292882266925_8934149164996861875_n

האורות כבים אחד אחד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז רכטר באילת

הניסויים האדריכליים שיצרו האדריכלים באילת בשנות ה-50 וה-60 נגעו בכל תחום – מגורים, פנאי, חינוך וגם מסחר. את המרכז המסחרי של אילת שהשלב הראשון שלו נחנך ב-1960, תכנן משרד האדריכלים רכטר-זרחי-רכטר. זמן קצר לאחר פטירתו של האדריכל זאב רכטר, מייסד המשרד, נקרא המרכז על שמו – "מרכז רכטר".

כמו בשאר עבודות המשרד שתוכננו לאורך השנים, גם כאן ניתן למצוא אופי ייחודי לבניין שהופך אותו לאייקון. הוא מורכב מיחידות חזרתיות בעלות גג קשתי הבולט מקו החזית ועם חצרות פנימיות באופן המתאים לאקלים המדברי הקשה. למרכז הזה שהיה הראשון באילת, היו ימים טובים יותר ולא בטוח עוד כמה שנים הוא ישרוד את כרישי הנדל"ן. פרסום מפוקפק הוענק למקום בשנה שעברה, לאחר שבאחד החדרים במלון "הים האדום" השוכן בחלק משטחו, בחרו כמה בחורים לאנוס ולפגוע בנערה בת 16.

ועל כך ברשימה זו.

.

10702064_913177778711805_4881811851134743369_n

במרכז רכטר

. להמשיך לקרוא

סיבוב במבננים שתכנן יצחק ישר בצפת

שכונת המגורים הגדולה שתכנן האדריכל יצחק ישר ב-1975, הוסיפה אמנם עוד מאות רבות של משפחות לעיר, אך לא הצליחה לעצור את שקיעתה. ההתמודדות הלא מוצלחת עם הטופוגרפיה חיסלה את האפשרות ליצירת דופן רחוב עירונית, ומה שנוצר אלה כבישים מהירים המדופנים בקירות תומכים ובמרחק מהם משכנות עוני.

התקוות שתלו בצפת כ"בירת הגליל", עם דגש על המטרה לייהד את הגליל, היו מהלך פוליטי מלאכותי שלא היה לו כל קשר להתפתחות אורגנית ולכן גם אין פלא שנכשל. במקביל פעלה המדינה להקמת ישובים קהילתיים זעירים שמשכו אליהם אוכלוסייה במעמד בינוני וגבוה, ובנוסף הצטמצמה התעשייה ואיתה אפשרויות התעסוקה. כיום דומה צפת ליישובים ערבים, בדואים וחרדים וממוקמת באשכול החברתי-כלכלי 2 מתוך 10.

סיבוב בצפת הוא אמנם עצוב, אך העיר נקייה והנוף היפה העוטף אותה משכיחים במשהו את המציאות העגומה שאליה היא שקעה. מזל שבינתיים יש את אלה בתל אביב שימשיכו לממן מקומות כאלה.

ועל כך ברשימה זו.

.

182685815_4483351511694396_5102031425683906351_n

למטה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במבנים המאוחרים שבכפר הנוער עיינות

את סקירת העושר האדריכלי שמצאתי בכפר הנוער החקלאי עיינות, אני מסיים כאן בהצגת קבוצת מבנים מאוחרים שנבנו בכפר בשנות ה-50 וה-70. בין אותם מבנים ישנם כמה מבני כיתות שתכנן האדריכל זאב פורת, ומכולם בולט "בית אשכול" – שתכנן האדריכל שמעון טוכלר. במבנים אלה בולט השימוש בבטון החשוף ובצורות שאפיינו את הברוטליזם התקופתי.

זוהי רשימה רביעית לאחר שסקרתי כאן את המבנים המוקדמים משנות ה-20 וה-30, את הרפת שהוסבה למכינה קדם צבאית ומוזיאתר, ואת בית הכנסת שהפך לספרייה. אך לבד מהבניינים, מה שהופך את עיינות למקום מיוחד ונעים הוא הנוף – זה שקרוב ומורכב ממגוון וריבוי של עצים, שיחים ומדשאות וזה הרחוק שמורכב מהשדות החקלאיים שעוטפים את כפר הנוער כבר קרוב למאה שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

185329794_4502671026429111_4116283867721573993_n

.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבריכה הנטושה ובחדר האוכל בקיבוץ משמר דוד

20 שנה לפני מה שקורה פה עכשיו, התפרק קיבוץ משמר דוד. חדר האוכל הנטוש שאותו תכנן האדריכל אריך ראש (נחנך ב-1976), עמד במשך שנים ריק ושרוף. הסוף אופטימי ולאחרונה עבר חדר האוכל חידוש בתכנון אדריכל ג'ו אבקסיס, ואוכלס מחדש בשימושים קהילתיים.

החלק המיוחד בקיבוץ משמר דוד היה התכנון הנופי, שקישר בין חדר האוכל שהשקיף אל הנוף, וממנו היתה ירידה מגוננת שהובילה אל הוואדי שיצא ממנו. במהלכו הוקמה בריכת השחייה הגדולה שאותה תכנן יצחק (פיצו) מור, חבר קיבוץ כפר עזה. הבריכה שמסביבה ובתוכה התקבצו החברים ומשפחותיהם בסופו של הדבר התרוקנה מהמים במקביל להתרוקנות הקיבוץ, וכך היא עזובה עד היום.

ועל כך ברשימה זו.

.

186166769_4505597682803112_995624589582866673_n

נטוש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגשר הולכי רגל בקריית ביאליק ובשדרות הרצל בחדרה

העייפות הכללית של קריית ביאליק לא מצליחה לזלוג אל השטחים הפתוחים שגובלים בה ממזרח. בין השניים חוצץ שביל חדש שלאורכו הוקם גם גשר הולכי רגל ורוכבי אופניים שאורכו 220 מטרים. הליכה על הגשר המתפתל היא כמו הליכה על הגבול – ממערב בתי העיר האפורים, ממזרח השדות החקלאיים, באופק הכרמל והרי הגליל ולמעלה קו מתח חשמל. רק חבל שעל השדות האלה עתידים לקום בהמשך שכונות חדשות.

את הגשר תכננו משרד אב אדריכלות נוף בשיתוף האדריכל עפרי גרבר (יליד קיבוץ אשדות יעקב מאוחד שלמד איתי בבצלאל). בעבודה נוספת שלהם נתקלתי ביום שישי האחרון, בדרך מקיסריה – שדרות הרצל שבמרכז חדרה.

ועל כך ברשימה זו.

.

182845458_4483190615043819_2547090644286957345_n

זה מה שנשאר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתחנה המרכזית של צפת

אחרי הביקור במתחמי המגורים שתכננו יצחק ישר ואמריו-מאיוס, המשכתי לסיבוב בתחנה המרכזית של צפת. כמוקד תחבורתי מרכזי באזור, הוקמה התחנה ב-1966 בכניסה לעיר העתיקה וגם היום, יותר מיובל שנים לאחר שהוקמה, היא שומרת על מעמדה כמוקד של תנועת אוטובוסים ונוסעים.

את התחנה תכננו האדריכלים שמואל וארי רוזוב, שבאותן השנים תכננו סדרה של תחנות מרכזיות עבור "אגד". התחנות שתכננו היו שונות זו מזו באופיין ובלט בהן שיתוף הפעולה עם הצייר והפסל גרשון קניספל, שיצר בהן קירות אמנות שהתייחסו לתולדות העיר. התחנה בצפת התייחדה בקווים הרכים שהעניקו לה האדריכלים, בתקרה שנצבעה בשחור ובשילוב של בטון חשוף ואבן בעיבוד פראי. תחנה קטנה יחסית ששולבה במדרון ההר שלמרגלותיו הוקמה העיר העתיקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

180534347_4468684156494465_808256113854973340_n

חכו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית רוטשטיין ברחוב סוקולוב בבאר שבע

פרויקט נשכח בבאר שבע שתכנן האדריכל נחום זולוטוב (2014-1926), מהאדריכלים המוערכים ביותר שפעלו כאן כשהברוטליזם שלט, התגלה בעת בדיקה של אוסף השקופיות שצילם. מדובר ב"בית רוטשטיין" – בית דירות מ-1960, ברחוב סוקולוב בשכונה א', והאדריכל המוכשר נתן לו בשעתו את אופיו הייחודי.

סיבוב בפרויקט מגלה שכמעט ולא נותר זכר לאיכויות שהעניק לו האדריכל. שינויים והזנחה, טיפוסיים לגורל המרחב שבו אנחנו חיים, שינו את צורתו לחלוטין. לפני כמה שנים עוד הספקתי להחליף עם זולוטוב כמה מילים על הפרויקט.

ועל כך ברשימה זו.

.

180515214_446405

היה כאן חלום נהדר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית קרסו בדרך יפו, הרצל והמשביר בתל אביב

לאורך דרך יפו הוקמו במהלך שנות ה-30 כמה מבנים מסחריים גדולים במיוחד, כאלה שסימנו את מעמדה של תל אביב כמוקד מסחרי מרכזי בארץ-ישראל של אז. אחד מהמרשימים שבהם הוא "בית אנג'ל קרסו", שהוקם בין שלושה רחובות – דרך יפו, הרצל והמשביר ובתכנונו של האדריכל אריה כהן. כמו המבנים שתכנן בשכונת נווה שאנן, גם כאן האלמנט הבולט בחזית אלה הם הקווים המעוגלים שהתייחסו למפגש הרחובות. אלמנט נוסף הוא השימוש במרפסות שקועות, כאלה שמדגישות את משחקי האור והצל וגם את הקווים האופקיים של הבניין.

מעט מאד שינויים עבר "בית אנג'ל קרסו" מאז שנחנך ב-1938 (שנת ההקמה מצוינת מעל לכל אחת מהכניסות לבניין). המרפסות אמנם נסגרו והרעיון העיצובי התמסמס, אבל הבסיס נותר כמו שהיה. היות והבניין לא הוכרז לשימור, אז יתכן ובקרוב ייהרס לטובת בניין חדש, שטוח וסתמי.

ועל כך ברשימה זו.

.

176364822_4439260436103504_6731259311656012649_n

העיר הלבנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ בחן

כבר בתחילת שנות ה-70 שקלו בקיבוץ בחן ברצינות על פירוק הקיבוץ והפיכתו למושב שיתופי. המשברים הכלכליים והחברתיים שפקדו בזה אחר זה את הקיבוץ, שהורכב ברובו מילידי דרום אמריקה, לא הצליחו לשבור אותו והוא נותר קיבוץ עד היום, גם אם כזה שמתחדש.

חדר האוכל שתכנן האדריכל אריך ראש ונחנך ב-1972, הפסיק לפעול ב-2010 לאחר שהלך ודעך במשך 25 שנה. כיום המטבח משמש כמחסן וחדר האוכל משמש כאולם התעמלות ובחלקו הקטן להסעדה של הילדים החוזרים מבתי הספר. גם המועדון לחבר (המכונה כאן בית תרבות, הוקם ב-1964) שאותו תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי, ממשיך לפעול אבל במתכונת שונה – כבר לא מתקיימים בו כל אותם אירועי תרבות ומפגשים קהילתיים ברציפות היומיומית שהיתה פה. הפעילות בו מצומצמת, ועם זאת לאחרונה הוא שופץ באופן שמכבד את הבניין המקורי.

ועל כך ברשימה זו.

.

177522912_4447909708571910_1578480693

עוד יהיה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקריית חשמל בחיפה

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה כשהשוק המקומי היה משותק ומגויס כולו למאבקים העולמיים, עסקה חברת החשמל בהקמת שכונת מגורים לעובדיה. המתחם יוצא הדופן שהחברה דאגה להקים לרווחת עובדיה בקריית חיים, מייצגת את השאיפות הגדולות שמצאו את ביטוין בחיפה של אמצע המאה שעברה, שכל מה שנותר ממנה אלה שלדים ורוחות רפאים.

תכנון המתחם הופקד ב-1938 בידיו של האדריכל שמואל רוזוב, שבשעתו כבר החזיק משרד עצמאי בחיפה, אך שנים אחדות לפני כן עבד במחלקת התכנון שפעלה במסגרת חברת החשמל. רוזוב תכנן במקור פרויקט גדול שכלל עשרה מבנים, אך המצב הפוליטי והכלכלי בארץ צמצם את הפרויקט לשלושה מבנים בלבד. ועדיין בולטת בהם גישתו התכנונית היצירתית והאיכותית של רוזוב, ששילב כאן בינוי עם פיתוח נופי נדיב ועשיר, כל זאת הודות לגיבוי שקיבל מלקוח מעולה כמו פנחס רוטנברג, המייסד והאיש שעמד בראש חברת החשמל בעשורים הראשונים לפעילותה.

ועל כך ברשימה זו.

.

174186761_4420169208012627_4981702292076885462_n

כבר מת לפני שנים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל חב"ד בצפת

כשמשרד השיכון ביקש להקים לחסידי חב"ד בצפת מתחם מגורים שייוחד רק למשפחות הקהילה, תחילה לא הצליחו למצוא אתר מישורי מספיק רחב כדי להקים בו בנייני מגורים לכמה מאות משפחות. האדריכלים משה אמריו ואלי מאיוס זכו זמן לא רב קודם לכן בתחרות לתכנון המרכז האזרחי של העיר ואף הספיקו לבנות בו כמה מבנים. למרות שמשרדם היה צעיר וחדש יחסית, במשרד השיכון הכירו בניסיונם של השניים, פנו אליהם שיאתרו את השטח המתאים והם נענו לאתגר.

מחצבה נטושה בכתף הר כנען שהפעילה חברת "סולל בונה" בתקופת המנדט, הותירה בהר מצוק שהתנשא לגובה של 22 מטרים. אמריו ומאיוס זיהו ומצאו בה את המיקום המתאים לפרויקט. הפתרון האדריכלי שהם הגו היה יוצא דופן לעיר ולקהילה, אך התקבל ב-1974 והושלם ב-1978.

ועל כך ברשימה זו.

.

173472115_4415030765193138_113822871541872502_n

השמיים הכחולים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבלוק המזרחי בשכונה לדוגמה בבאר-שבע

הבלוק שסוגר ממזרח על מרכז "שכונה לדוגמה" בבאר-שבע הוא אחד מהאהובים עלי. גם בגלל חלקו המשמעותי בפריסת הבינוי בשכונה, החזית המדמה רשת מבטון, הגגונים שמעטרים את חלקו העליון, המדרגות שלא נוגעות בקרקע, העמודים הפיסוליים, וגם בגלל האורך שלו – 170 מטר. לתכנון הפרויקט הזה מ-1959 אחראים האדריכלים תאודור קיסלוב ואהרון ברעלי ממשרד "תכנון", שפעל בעיקר באילת אך תכנן גם כמה בנייני מגורים בבאר-שבע.

"אף שמעולם לא הושלם", כך מתאר שרון רוטברד את חשיבותו של המקום במונוגרפיה שחיבר על אברהם יסקי ("אברהם יסקי – אדריכלות קונקרטית", בבל, 2007, עמ' 559), "השיכון לדוגמה בבאר-שבע היה ונותר הפרויקט הניסיוני ביותר, החדשני ביותר והשאפתני ביותר בתולדות האדריכלות הישראלית".

כיום הוא הבניין המוזנח ביותר בשכונה לדוגמה. תוצאה של שילוב בין עוני ובין חוסר מודעות לסביבה של הדיירים. רצועת הגינון הרחבה שעיטרה את חזיתו בתכנון אדריכלי הנוף דוד זסלבסקי, צבי מילר ומשה בלום, הוזנחה אף היא, אבל הודות לבחירה נכונה של זני העצים, גם בלי הטיפוח הם עדיין מחזיקים מעמד, 60 שנה לאחר שנשתלו, באקלים המדברי הקשה של באר-שבע.

ועל כך ברשימה זו.

.

167444702_4377709108925304_2042514185702489263_n

גלוי ונעלם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגרוזנברג 27 בתל אביב

מה שמייחד את "בית בירנבוים את לוריה" שברחוב גרוזנברג 27 בתל אביב, הוא מבואת הכניסה האלגנטית המחופה כולה בלוחות עץ כהה. ואולי זה בעצם המעבר שמקשר בין שני אגפי הבניין שבמרכזו תבליט שמתאר תינוק ערום. ואולי זה חדרי המדרגות המחופים בקרמיקה צהובה בהם שולבו אריחים עם דוגמה תלת-ממדית.

זה אחד מהבתים עם הכניסה הכי יפה בעיר, וגם אחרי יותר מ-80 שנה פרטים רבים בבניין נותרו מקוריים! האדריכל אברהם פרידמן שתכנן את הבניין שהושלם ב-1939, סמוך מאד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, יצר כאן יצירה שראוי להתעכב עליה.

ועל כך ברשימה זו.

.

169399460_4389028701126678_1090688416625612553_n

אי שם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם המגורים הנטוש שתכנן סלו הרשמן בטירה

מתחם המגורים שתכנן האדריכל סלו הרשמן ב-1984 חריג באופן קיצוני בנוף של טירה. באותן השנים נחשב היה הרשמן לאחד מבכירי האדריכלים שהצליח לפצח את הקוד של הבינוי הציבורי, ושילב את התקציב הנמוך שהעמיד משרד השיכון עם תכנון מתוחכם וייחודי. המתחם שתכנן בשכונת גילה שבדרום ירושלים זכה לפרסום גדול, ואחריו באו מתחמים נוספים מוצלחים יותר ופחות כמו אלה שבמעלה אדומים ובלוד וגם בטירה.

ביום שישי שעבר בדרך לכפר סבא נכנסתי לטירה כדי לראות את הפרויקט המוזר הזה. בנייתו החלה ב-1980 ונפסקה ארבע שנים מאוחר יותר, אך הסתיימה לפני שהפרויקט הושלם. כתוצאה מכך הפך לחורבה הכי גדולה בעיר, פצע פתוח שנראה שלא מצליחים להתמודד אתו גם קרוב לארבעים שנה לאחר שהבנייה הופסקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

בשקט כמעט בסוד

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: