סיבוב בבית הכנסת שבכפר הנוער כפר סילבר

הדימיון של בית הכנסת שבכפר הנוער כפר סילבר, הסמוך לאשקלון, למבנה אחר – יד-לבנים שברחוב פנקס בתל אביב הוא לא עניין שתתקשו לפספס. בשניהם מדובר במבנה בצורת תיבה הכולל חזיתות שחלקן שקופות ודופן אחת שנשלחת הרחק מגבולות המבנה ומגדירה רחבה בחזית. את שני המבנים שנבנו בסמיכות זמנים תכנן האדריכל ישראל לוטן.

המבנה החגיגי ביותר בכפר סילבר הוא ככל הנראה בית הכנסת שנחנך ב-1962, שנים אחדות לאחר הקמתו של הכפר. זהו מבנה מונומנטלי שזכה גם שישלבו בו אמנות – קיר בטון עם זכוכית צבעונית, שאותו יצר האמן נחמיה עזז, ומהווה את כותל המזרח שמשני צידי ארון הקודש.

ברוח דרכו של הרב אבא הלל סילבר, שהכפר נקרא על שמו עוד בחייו, הונהג בבית הכנסת נוסח תפילה רפורמי. אך הנוסח לא שרד וכיום מונהגת בו מסורת אורתודוכסית. בית הכנסת נותר במצבו המקורי עד לאחרונה, כשעבר חידוש.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1963)

.

מוזמנים להרצאה על חדרי אוכל בקיבוצים

עלייתם ושקיעתם של חדרי האוכל בקיבוצים הוא נושא שחזרתי והצגתי כאן במהלך השנים, בכל פעם אחד אחר. יותר מ-150 קיבוצים סיקרתי בבמה זו, "חלון אחורי", שהחודש מלאו לה 14 שנה. סקירות אלה התבססו על ביקורים בחדרי האוכל שרובם איבדו את מעמדם ואינם משמשים עוד בייעודם המקורי, חלקם הגדול נטוש ורק חלק זעיר עדיין פעיל. התבססתי גם על ספרות, שיחות עם מאות חברי קיבוצים ואדריכלים וכן על איסוף חומרים מארכיונים רבים שלמזלי פועלים כמעט בכל הקיבוצים, כמו גם ארכיונים נוספים, פרטיים וציבוריים.

לפני חודשים אחדים פרסמתי עם ד"ר צבי אלחייני את הספר "סעודה אחרונה בקיבוץ" בסדרת "אסיה אדריכלות" שבהוצאת אסיה. הספר, פרי מחקר וכתיבה שנמשכו קרוב לשלוש שנים (לרשותנו לא עמד אוסף, לכן היה צורך לאתר ולדלות את המידע והחומרים ממקורות אחרים), התמקד אמנם בעשייתה של האדריכלית ארנונה אקסלרוד (2019-1935), שעבדה במשך שלושה עשורים במחלקה לתכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד והתק"ם, אך הספר מציג ראייה רחבה של התופעה, בשיאה ובשקיעתה.

בהזמנת המכון להכשרה טכנולוגית במשרד העבודה אקיים ביום ראשון הקרוב, 5.2, בשעה 12:00 באמצעות google meet הרצאה על התופעה של חדרי האוכל. אתמקד בהתפתחותה ההיסטורית ומאפייניה האדריכלים והחברתיים הייחודיים ואסיים במצב הנוכחי. ההשתתפות היא חופשית ורק נדרש להכנס בזמן לקישור הזה.

https://meet.google.com/kcb-qsan-qfe

.

בואו לאכול!

.

סיבוב בתחנת כיבוי האש הנטושה בתל אביב

האם תיהרס התחנה שרק לפני 33 שנה נחנכה בקצה הצפוני של רחוב אבן גבירול בתל אביב? את הבניין שנחשב היה לדוגמה לתכנון תחנת כיבוי אש, תכננו עדנה ורפי לרמן, מבכירי האדריכלים והמתכננים, ולמרות שלא חלפו שנים רבות מאז שהוא תוכנן, נאבקים כעת אדריכלים לשמר את החלק הבולט שבו – המגדל.

במקור יועד המגדל לשמש לייבוש זרנוקי הכיבוי בתום משימות שאליהן יצאו לוחמי האש. לכן, לצורך מתיחת הזרנוקים לייבושם הותקנה בו מערכת מכנית בפיר המגדל המתנשא לגובה של כמה עשרות מטרים. לאחר כמה שנים הוזנחה שיטת הייבוש הזו והמגדל איבד את מעמדו הפונקציונלי, אך כנקודת ציון עירונית המשיך למשוך את תשומת ליבם של התושבים הרבים שחלפו על פניו ושל לוחמי האש והיה לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני.

עם קבלת ההחלטה להמשיך את התואי של רחוב אבן גבירול לצפון, אל שטח נמל התעופה שדה דב שהתפנה, ועם קבלת ההחלטה להעביר את קו הרכבת הקלה בתואי זה, הוקמה בסמיכות תחנת כיבוי אש חדשה, וזו הוותיקה יועדה להריסה היות והיא ניצבת על תואי הדרך המיועד לרחוב הרחב החדש. לעומת בניין התחנה עצמה, הרי שהמגדל נמצא מחוץ לתואי הדרך.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1989)

.

סיבוב בקיר אמנות שיצר משה סעידי בקופת חולים מאוחדת בכפר-סבא

שלושה קירות אמנות מקרמיקה יצר האמן משה סעידי בכפר-סבא, את האמצעי שבהם בקרתי הבוקר. בשונה משני האחרים ובכלל באופן חריג ביצירתו, זוהי עבודה שאינה מופשטת אלא מתאפיינת בנושא ברור – מחווה לראשוני איכרי כפר-סבא, שהשנה מציינת 120 שנה להיווסדה, וכך גם גישתו של סעידי היתה ישירה ולראשונה מופיעות ביצירתו דמויות ואפילו כאלה תקופתיות וגם נוף שדות ויישוב. זו גם העבודה שעמה בחרתי לסגור את המסלול הביקור בתערוכה שאצרתי לסעידי לפני שנה.

ב-1984 הוצב קיר האמנות בכניסה לקופת חולים מאוחדת שברחוב המייסדים 20, מבנה שאותו תכנן האדריכל שלום גרדי. המבנה לא עבר שינויים משמעותיים מאז שנחנך לפני שלושים שנה, אלא שמיקום הכניסה השתנה וכך העבודה שיצר סעידי נותרה בודדה מאז השינוי.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1984)

.

סיבוב בגינת דובנוב עם אדריכל הנוף גדעון שריג

חשוב לאדריכל הנוף גדעון שריג שהגינה שהוא מתכנן תתאים לכל הגילאים. לגינת דובנוב שבתל אביב יש לשריג, מבכירי וותיקי אדריכלי הנוף בישראל, פינה חמה בלב והוא רואה בה את אחת מעבודותיו הטובות שתכנן. שנות ה-80 היו שנות הפריצה הגדולה של שריג, כשהצליח לממש בזה אחר זה פרויקטים חדשניים ומורכבים ובראשם "גן הסלעים" שבפארק הירקון. גם בגינת דובנוב השכונתית שהקמתה הושלמה ב-1995, ניתן למצוא הד לאותו גן סלעים ייחודי.

בסיבוב בגינה עם שריג הוא שמח לגלות שהמקום מלא בילדים ובהורים, הוא היה מאושר לראות שאין פינה מוזנחת והכל שוקק חיים. שריג רתח מזעם כשראה שלאחרונה הוקם ביתן בשטח הגינה ובצמוד למתקני המשחק, והסביר שהשטחים הציבוריים מצטמצמים לטובת המסחר והתופעה מכאיבה לו כי הציבור הוא הנפגע העיקרי. "רצוי שיהיה קיוסק, אבל לא באמצע אלא בצד כי אין לו שום קשר לפעילות של הגינה", הוא מסביר (אלא שמאוחר יותר התברר שלא מדובר בקיוסק אלא במיזם עירוני להשאלת צעצועים לילדים המשחקים בגינה). פחות מפריעים לו שינויים כמו החלפת ריצוף, החלפת מתקני בולי עץ שתכנן לטובת מתקנים גנריים, שינוי במאזן בין מתקנים, בין מדשאות ובין שטחים חשופים.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1995)

.

סיבוב בבית קרן ביטוח פועלי בניין שכיום משמש מרפאות כללית בתכנון נדלר-נדלר-ביקסון-גיל

50 שנה מאז שנחנך "בית קרן ביטוח לפועלי בניין" כמעט ולא שינה את חזותו. הקרן היתה הגוף המרכזי שביטח את פועלי הבניין בישראל החל מ-1945 והצליחה לצבור עוצמה וגם הון. עם זאת, הקפידו ראשי הקרן להקים את בניין ההנהלה המרכזית ברחוב צדדי בבירה, לעצב את הבניין באופן צנוע ולהימנע מניקור עיניים. בסוף שנות ה-90 חל שינוי בקרנות הפנסיה, המשרדים הוסבו למרפאות ואת מקומם של פקידי הקרן תפסו רופאי שירותי בריאות כללית. במסגרת זו חלו שינויים בפנים הבניין.

את הבניין ששוכן במפגש הרחובות בני ברית וחיי אדם תכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל, בין השנים 1965 ו-1972. בית הקרן היווה אבן דרך וחוליה משמעותית בהתפתחות האדריכלות של המשרד ובמיוחד בשפה שפיתחו בבנייה הירושלמית, עיר שבה הרבו לתכנן מבני ציבור בולטים.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1972)

.

סיבוב בשני קירות אמנות נשכחים שיצר משה סעידי בבאר שבע

רשימה מספר 1,111

ארבעה קירות קרמיקה אמנותיים שילב האמן משה סעידי במבני ציבור ושירות בבאר שבע. מרבית עבודות אלה בוצעו במהלך שנות ה-70 וה-80, השנים שבהן שגשג מפעלו האמנותי הייחודי של סעידי שהקדיש את זמנו ומרצו לשילוב אמנות באדריכלות.

אחת מבין העבודות נהרסה, את השנייה טרם הצלחתי לגלות. שתי עבודות אחרות שנותרו במקומן הצלחתי לאתר במהלך סיבוב שערכתי לאחרונה עם עומר שוורצפוקס, תושב העיר שפועל לשימור המורשת המקומית. שתי עבודות אלה נוצרו בדמדומיה של תופעת שילוב האמנות באדריכלות. עבודה אחת היא מ-1986 ומצויה במבואת הכניסה לבית-ספר שיועד במקור לתלמידים מחוננים, אך כיום משרת נערים ונערות שנפלטו ממוסדות חינוך וכאן מתאפשרת להם הזדמנות נוספת להשלים את לימודיהם. העבודה השנייה היא מ-1991 והותקנה בבניין פנימיות בכפר הילדים והנוער "אשלים", שכיום הוא עזוב ועומד כמו כל תשתיות המוסד למיכרז לצורך איכלוסו מחדש.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1986)

.

סיבוב על הספר החדש שעוסק במצודת זאב

"אדריכלות לא נוצרת מהקו הראשון שמעביר האדריכל על הגיליון הנקי", טוען האדריכל ד"ר יוסי קליין, "אלא שורשיה מתהווים ברעיון עמוק שנוצר לאורך ההיסטוריה". אל אותם שורשים צולל קליין בספר חדש ויוצא דופן, שמוקדש כולו לבניין אחד בתל אביב, כזה שכבר אינו קיים, לפחות לא במתכונתו המקורית כפי שנבנה ב-1940.

"מצודת זאב" ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב, שהיה משכנה המרכזי של התנועה הרוויזיוניסטית וכיום משמש את תנועת השלטון, זוכה תחת ידיו של קליין בספרו החדש, להארה ממוקדת החודרת אל עומק שורשיו ומרחיב בכך את מדף ספרי האדריכלות המוקדשים לבניינים בודדים ועוסקים בקשרים שבין אידיאולוגיה, אסתטיקה ומרחב עירוני.

ועל כך ברשימה זו.

.

שנות ה-40

.

סיבוב במתחם המגורים בגבעתיים שתכנן שמואל מסטצ'קין

מתחם המגורים שתוכנן עבור יוצאי הפלמ"ח ב-1963 בגבעתיים לא לחינם מזכיר במשהו אווירה של קיבוץ. ארבעת בנייני המגורים בנויים על במה רחבה, שמנותקת מהרחובות המקיפים אותה. הבניינים הנראים כמו צפים בשטח על גבי עמודים זעירים, טובלים בדשא שבו נטעו מגוון של עצים. שבילים קטנים מתפתלים בגן הרחב בין הבניינים ומתחברים בקצותיהם במדרגות כמעט נסתרות אל הרחובות המקיפים את המתחם.

לאווירה הקיבוצית אחראי האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס והאדריכל הראשי של המחלקה טבכנית של תנועת הקיבוץ הארצי, שאת המתחם תכנן במשותף עם האדריכל גבריאל ססובר.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1963)

.

סיבוב בחדר האוכל ובאולם התרבות בקיבוץ עברון

לעומת חדר האוכל הפעיל של קיבוץ עברון שבגליל המערבי, הממשיך להוות את לב הקיבוץ, ניצב אולם התרבות כשהוא נטוש ועזוב. רק העכברושים נהנים מהבניין ומכרסמים בו מכל הבא לפה. הדממה והעזובה שולטים באולם שעל הבמה הרחבה שבו הופיעו בעבר זמרים כמו נורית גלרון ושלמה ארצי, תזמורות והרכבים קאמריים, להקות מחול, הוצגו עשרות רבות של הצגות והוקרנו בו מידי שבוע סרטי קולנוע. עכשיו, היה מרתק לשמוע את יורם כהן, במאי שעבד במשך שנים ארוכות באולם התרבות וחשף בפניי את דעתו המקצועית כמשתמש באולם, כמו גם התרשמותו מהופעות הזמרים שאותם הזמין כמרכז תרבות להופיע כאן.

לעומת חדר האוכל שאותו תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס ותושב תל אביב, את אולם התרבות תכנן האדריכל מנחם באר, בוגר הטכניון וחבר קיבוץ געתון השכן. שני הבניינים סוגרים משני עבריו של הדשא הגדול, כשמכלול המורכב מספריה, מועדון ואולם לאירועים (חדר עיון במקור) שאותו תכנן האדריכל משה רוזנברג, רמת-גני פעיל בתנועת מפ"ם, סוגר מעברו השלישי של הדשא. בסך הכל מוצעות כאן עשר תחנות ברחבי קיבוץ עברון.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1973)

.

סיבוב בקולנוע אורות בבאר שבע

שקיעתם של בתי הקולנוע בשנות ה-80 הותירה עשרות רבות של מבנים נטושים, שכיום עם נסיקת הנדל"ן מפנים את מקומם במהירות למגדלים חדשים. כך חוסל קולנוע קרן בבאר שבע וכך כמעט ארע לקולנוע אורות שנחנך ב-1960 ברחוב השלום שבשכונה ג' בבאר שבע.

הקולנוע שתוכנן על ידי האדריכל יעקב רכטר במסגרת השותפות רכטר-זרחי-רכטר אדריכלים, מתייחד בצורתו המונומנטלית וחזותו הייחודית המדגישה אותו בין השיכונים שמקיפים אותו. הוא פעל בסך הכל 30 שנה ועם סגירתו ב-1989 הוזנח ונשכח במשך 30 שנה נוספות. בשנים האחרונות גברה המודעות לחשיבותו האדריכלית והציבורית, העירייה רכשה את המבנה ומקדמת תכנית שבמסגרתה הוא הוכרז לשימור וצפוי להשתלב בפרויקט התחדשות עירונית המתוכנן לשכונה כ"מבנה לצרכי תרבות ופנאי".

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1960)

.

סיבוב בשיכוני המורים ברחוב כרמי בחיפה

הרבה לפני שנוצרה פה אדריכלות המגורים הסתמית והחזרתית, היו פה כמה אדריכלים שתכננו מבנים מרהיבים ולא מוגזמים שאת חלקם הגדול תמצאו בחיפה. האדריכל תיאודור מנקס (1973-1906) היה אחד מבכירי אותם אדריכלים. הוא לא דאג לפרסום עבודותיו ולכן הוא נשכח וכמעט ולא זכה לאזכורים בספרים ובמחקרים שנערכו על הבנייה בחיפה או בני דורו. תשומת הלב שהעניק לדירות כמו גם לשטחים המשותפים הבנויים, בהיבט השימושי והעיצובי הפכו את עבודותיו לכאלה שמעוררות השראה, גם עשרות רבות של שנים לאחר שנבנו.

"שיכון המורים" שתכנן ברחוב כרמי בשכונת רוממה שבחיפה הוא מהמבנים המאוחרים והאחרונים שתכנן בחייו. הפרויקט שבנייתו הושלמה ב-1965, מורכב משלושה מבנים דומים הניצבים זה לצד זה על צלע ההר המשופע בחדות. כל מבנה מורכב משלוש זרועות המקיפות חדר מדרגות משושה, המואר היטב הודות לפתח בגג המחדיר אור טבעי מסונן. בכל כניסה שולב גם קיר אמנות ששיפר את ההתמצאות בין המבנים הדומים.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1965)

.

סיבוב בבית התרבות במושב יונתן שבגולן

"מה שיש כאן זה בטון עם נשמה", מתאר דידי ידין את מבנה ההנצחה והקהילה שהקימה משפחתו וגם חבריו להנצחת אחיו יונתן שנפל במלחמת יום הכיפורים. "כל מה שהמשפחה עברה מהאובדן הגדול הכל נכנס למשהו חי עם המשכיות עצומה". הקמת בית התרבות היה המהלך השני להנצחתו של יונתן רוזנמן לאחר שהוקם היישוב המנציח את שמו במרכז הגולן – מושב יונתן.

לתכנון המבנה המונומנטלי, שככל הידוע לי הוא המבנה המונומנטאלי היחיד שנבנה בגולן, הוזמן האדריכל צבי מוססקו שהכיר את המשפחה. אחד התלים באזור וגם מנורה שעיצב יונתן עוד בחייו היוו את ההשראה לפתרון הצורני שבנייתו הושלמה ב-1985.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1985)

.

סיבוב בבית הכנסת המרכזי לספרדים ולעדות המזרח ברמת גן עם קירות קרמיקה שיצר משה סעידי

שני קירות האמנות מקרמיקה ששילב האמן משה סעידי בבית הכנסת המרכזי לספרדים ולעדות המזרח ברמת גן ב-1970 הם עדות למעורבותו המשמעותית של האמן חבר קיבוץ כפר מנחם במבני דת והעניין הער שלו ביהדות. שתי עבודות יצר סעידי למבנה – האחת בחזית והשנייה באולם התכנסות שבעורף אולם התפילה. זו שבחזית לא אופיינית ליצירתו וישירה למדי, בעוד שזו שבפנים המבנה מייצגת את יצירתו לאורך השנים.

את בית הכנסת שממוקם ברחוב הנגיד 3, מטרים ספורים מרחוב ביאליק, תכנן ב-1959 ללא מאפיינים ייחודיים האדריכל גיאורג קויגן שהתפרסם כמתכנן "קולנוע תל אביב" (שנהרס), והוא נשמר בייעודו ובמתכונתו המקוריים עד היום.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1970/1959)

.

סיבוב בבניין המגורים שער העיר בהרצליה

וועדות תכנון מקומיות ומחוזיות יודעות יפה לטרטר ובעיקר לבזבז את זמנם של אדריכלים ויזמים. לרוב הן אוספות תחתן את התחתית של עולם התכנון, אלה שלא מצאו את מקומם בפרקטיקה ונאלצו לשמש כפקידים ומחפשים את הדרך להצדיק את קיומם. בתוך הקלחת הזו מתערבים גם פוליטיקאים מקומיים שסוגרים חשבונות או צוברים הון. ה' ירחם. זה גם מה שעבר על האדריכל מאיר גיא וקבוצת הרכישה שביקשו לקדם פרויקט מגורים של 70 דירות, במגרש במפגש הרחובות הרב קוק וז'בוטינסקי בהרצליה. תכניות שערך בזו אחר זו קיבלו את החלטת הוועדה המקומית לאשר את הפרויקט, אך בוטלו עד מהרה מסיבות שרק פקידים ופוליטיקאים יודעים להמציא.

למרות מלחמת ההתשה התוצאה הובילה ליצירת מקבץ של שלושה מבנים; שניים הם סטנדרטים אבל אחד חריג בעיצובו בנוף הבנייה למגורים. במדינה שבה אדריכלים ויזמים לא טורחים להשקיע תשומת לב בעיצוב בניינים, כשנתקלתי בבניין הזה בדרכי להרצליה פיתוח לא יכולתי שלא לעצור ולהתעכב עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (2020)

.

סיבוב במגדל יובנק בשדרות רוטשילד

מגדל בנק כללי לישראל (כיום יובנק) בשדרות רוטשילד תל אביב הוא אחד משני מגדלי המשרדים שתכנן בתל אביב האדריכל אריה פרייברגר. המגדל שנחנך ב-1986 היה הראשון שהוקם בשדרה ההיסטורית והייחודית, והיה החלוץ בתקופת התחייה של הסביבה שעד אז היתה מדורדרת ומוזנחת. הבנק שהיה בבעלותה של משפחת רוטשילד, היה גם המהלך הראשון של המשפחה בשדרה שנקראה על שמה.

מאז, נבנו לאורך שדרות רוטשילד מגדלים רבים נוספים. ביחס למגדלים אלה, מתגמד מגדל בנק כללי. ועדיין, במפלס הרחוב הוא מהמרשימים שבהם. לאחרונה עשיתי בו סיבוב עם פרייברגר ורעייתו ועם האדריכל ד"ר צבי אלחייני שבמשותף אנו כותבים מונוגרפיה על עבודתו שתצא לאור בסוף השנה הבאה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1986)

.

סיבוב בקולנוע שניר בקרית שמונה שנהרס

הריסתו של קולנוע שניר ב-1990 הביאה לסיומו של פרק בהתפתחותה ושקיעתה של קריית שמונה. עד אז פעלו בה במקביל שני בתי קולנוע גדולים, האחד נקרא שניר והשני חרמון. שניהם שימשו כמרחב של פנאי לרבים מהתושבים בעיר ובסביבה, ואיכלסו מגוון של פעילויות כמו הקרנת סרטים, הצגות, מופעים, טקסים והתכנסויות, כשגם מחוצה להם התפתחה פעילות ייחודית למקום.

בסך הכל 24 שנים חלפו על קולנוע שניר עד לסגירתו והריסתו. את הבניין שנחנך בעיצומו של מיתון כלכלי ב-1966 תכנן האדריכל מתי שילון, שהיה אחראי לתכנונם של כמה ממבני הציבור המרכזיים בקריית שמונה, שהבולטים שבהם אלה בית הספר התיכון ע"ש דנציגר, אולם ההתעמלות "האיגלו", המרכז המסחרי וההוסטל לעולים חדשים. מכל אלה, קולנוע שניר היה המבנה הייחודי ביותר בצורתו. אך חוץ מתמונות וכמה זכרונות לא נותר ממנו זכר.

ועל כך ברשימה זו.

.

1966

.

סיבוב בבית בנדל בצמח בתכנון האדריכל ישראל גודוביץ

רשימה מספר 1,101

הגודל, הגובה והמורכבות של בית בנדל, אולם הספורט המרכזי של עמק הירדן, ומצבו העגום והשנוי במחלוקת הופכים אותו לאחד הפרויקטים המיוחדים שבהם הסתובבתי. מטפסים למעלה, מתרשמים מהמרפסות שנועדו לצופים ומגלים שיש עוד ועוד קומות. בהיבט הפונקציונלי האולם לא הצליח לשמור על מעמדו, אך בהיבט האדריכלי מדובר ביצירה יוצאת דופן המהווה חוליה ברצף עבודותיו של האדריכל ישראל גודוביץ.

כמו מרבית אולמות ההתכנסות בעמק (אולמות תרבות וחדרי אוכל) גם בית בנדל הוקם בעיצומה של מלחמת ההתשה, בין מלחמת ששת הימים ובין מלחמת יום הכיפורים, לכן נדרש לפתרון ביטחוני שיגן על יושביו מפני ירי פגזים. לגודוביץ היה פתרון והוא יישם אותו. התקציב הנדיב שהועמד לרשותו אפשר לו להקים עוד ועוד גלריות לצפיה שכיום השיטוט באותם שטחים גדולים וריקים שמהם ניתן להשקיף אך בקושי על האולם, מזכיר תנועה ביצירה אדריכלית ניסיונית שבמועצה תוהים אם ראוי להרוס אותה לטובת מיזם שימושי יותר.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1977)

.