סיבוב בספרייה בתיכון אוהל-שם בתכנון נילי פורטוגלי

במשך לא יותר מ-15 שנה זכתה האדריכלית נילי פורטוגלי ליצור קבוצה של מבנים על פי גישתה הייחודית לתכנון ועיצוב. ישנם בסך הכל שני אדריכלים בישראל שגישתם היא מובהקת, כאלה שחותם-ידם הוא ייחודי להם וכל יצירה שיצרו מזוהה איתם באופן מיידי. הראשונה היא האדריכלית עדה כרמי מלמד והשנייה היא פורטוגלי. בעבודות שתכננו השתיים ניתן למצוא "עיצוב כולל", כזה שבו הן אחראיות לא רק לתכנון המבנה, אלא גם לעיצוב הפנים. היקף העבודות של כרמי מלמד רחב, גדול, מגוון ומשמעותי יותר, אלא שבמקרה של פורטוגלי העיצוב כולל פרטי ריהוט כמו ארונות וכסאות, וכן גופי תאורה ושילוט.

מרכז למוסיקה וספרייה ע"ש פילציה בלומנטל בכיכר ביאליק בתל אביב הוא עבודתה המפורסמת והגדולה ביותר של פורטוגלי, כשבמקביל לבניין זה תכננה ספרייה בתיכון אוהל-שם שברחוב סמדר 39 ברמת גן שנחנכה ב-1996. סיבוב בבניין, עם פרוטוגלי, מגלה כי למרות שחלף חצי יובל שנים, נותר הבניין והעיצוב כמעט בדיוק כפי שהיה בעת חנוכתו.

ועל כך ברשימה זו.

.

282548853_5686021151427420_598501618794814920_n

1996

.

להמשיך לקרוא

סיבוב המלצות לכמה מאירועי בתים מבפנים

אם הספקתם להציץ במבחר האירועים שמתקיימים השנה במסגרת "בתים מבפנים" בתל אביב אז אני משער ששמתם לב שקשה לבחור. סוף השבוע הגדוש אירועים קרב ובא ונותרו רק כמה ימים. לכן, בחרתי להמליץ על 20 אירועים שמאפשרים כניסה וביקור במקומות מסקרנים במיוחד. חלק מהמקומות אמנם פתוחים במשך כל השנה, אך כאן יש הזדמנות להשתתף בהדרכה מקצועית וחד-פעמית.

אלה גם המקומות שאני מתכוון לבקר בהם. לכן סיננתי מקומות שבהם כבר בקרתי בעבר, או כאלה שמתקיימים ביום שישי בבוקר (התחייבתי להשתתף באירוע אחר מחוץ לעיר).

ועל כך ברשימה זו.

.

281791831_5676945132335022_2081730157503775875_n

2022

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לאירוע לכבוד ספר חדש שפרסמתי "אחרי המודרניזם – האדריכלות של משה לופנפלד וגיורא גמרמן"

בתום ארבע שנות מחקר מעמיק שהתמקד ביצירתם של האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן, יצא לאור הספר "אחרי המודרניזם" (הוצאת אסיה). שני האדריכלים, שנפטרו כבר בעשור הקודם, תכננו כמעט בכל תחום מתחומי האדריכלות: חינוך, תרבות, תעשייה, מלונאות, ספורט ומגורים. היתה זו גם אחת מהשותפויות הממושכות והייחודיות בתולדות אדריכלי דור המדינה.

גוף העבודה המקיף של לופנפלד וגמרמן משקף את חילופי האופנות וסדר היום התכנוני והסגנוני במחצית השנייה של המאה ה-20. בקאנון של אדריכלות ישראל כלול לפחות מבנה מייצג אחד פרי תכנונם מכל תקופה ותקופה: החל ב"בית המגירות" בבאר שבע, נציג הסטרוקטורליזם הברוטליסטי הניסיוני של שנות ה-60, בהמשך ספריית שער ציון – בית אריאלה בתל אביב, פסגת עבודתם האדריכלית ואחד משיאיו האקספרסייביים של הברוטליזם הישראלי המאוחר שהיה נפוץ בארץ לאחר 1967 ולאורך שנות ה-70 וה-80, וכלה בקריית התרבות באשדוד, מהדוגמאות הבולטות של האדריכלות הפוסטמודרנית בישראל של שנות ה-90. 

זוהי המונוגרפיה השלישית שאותה אני מפרסם במשותף עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני, ואירוע לכבוד הספר יתקיים ביום שישי, 27.5, בשעה 14:00 בבית אריאלה. האירוע שיתקיים במסגרת "בתים מבפנים", יכלול הרצאה שתסקר את יצירתם של האדריכלים וכן סיור שאותו תוביל האדריכלית גנית מייזליץ כסיף.

ועל כך ברשימה זו.

.

280933824_5667613609934841_8205813956345429370_n

ספר חדש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הבאר ברחוב הרצל 138

בית הבאר המפואר שהוקם במאה ה-19 מייצג חלק מהסיפור של תל אביב-יפו. מבאר שנחפרה בלב הפרדסים שבעורף החקלאי של יפו, בימים שענף הפרדסנות זכה לשגשוג ולהצלחה בינלאומית, הוא התפתח לאחוזה מפוארת שנבלעה עד מהרה ברחוב הרצל שבדרום תל אביב. באמצע המאה ה-20 הוסב הבניין למפעל לתעשייה כבדה, כשמערכות המים של אותו בית באר השתמרו בקומתו התחתונה.

סביבת רחוב סלמה והרצל משנה את פניה במהירות והמגרש שברחוב הרצל 138 לא נותר מאחור. לצד שני מגדלי מגורים חדשים שאותם תכנן האדריכל אילן פיבקו, בית הבאר שהוכרז זה מכבר כבניין לשימור, זכה לתיעוד ושימור בתכנון האדריכל נאור מימר וצוותו. מבניין עלוב ומכוסה בשכבות של פיח והזנחה שהצטברו על קירותיו במשך עשרות רבות של שנים, צמחה כאן בונבוניירה. בקרוב יאוכלס המבנה המחודש במסעדה ובר, אבל עד אז:

באירוע "בתים מבפנים" שיתקיים בסוף השבוע הבא, 28-26.5, יפתח בית הבאר למבקרים והאדריכל יוביל בו סיורים מודרכים.

ועל כך ברשימה זו.

.

280823976_5665028226860046_562900840766967923_n

1870/2022

.

להמשיך לקרוא

הורסים ברמת גן

למרות סמיכותה לתל אביב נותרת רמת גן עלובה ומוזנחת, מפגרת בכל פרמטר של פיתוח. מספיק לחלוף באחד משני הרחובות המסחריים העיקריים שלה, ביאליק וז'בוטינסקי, כדי להתרשם מרמת העליבות. בזה אחר זה נחשפים מהלכים עלובים במיוחד שהעירייה מקדמת.

ב"גן המלך דוד" יהרסו בעוד רגע את המזרקה שיצר האמן רודא ריילינגר, לטובת תכנון חדש של אדריכלית הנוף יעל מוריה. ב"שביל יונתן" שנחנכה לא מזמן לאורך הירקון תקעו בנקודה הכי פסטורלית מקבץ של מתקני כושר, וזאת בניגוד לתכנון ולעמדה הנחרצת בנושא של אדריכליות הנוף עליזה ברוידא ורות מעוז, מתכננות הפארק. המהלכים האלה לא מייצגים חלמאות, אלא הם משקפים יהירות, בורות וטמטום.

ועל כך ברשימה זו.

.

280109375_5647106518652217_7536579353716553670_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשרידי הכפר מיעאר שחוסל ב-1948

השריד היחיד הגלוי לעין שנותר מהכפר הפלסטיני מיעאר שחוסל ב-1948 הוא בית הקברות. למעשה נותרו שני בתי קברות ויש גם בורות מים שנחצבו בסלע וגלי אבנים של בתים הרוסים. מיעאר היה כפר של כ-900 תושבים, במרכז הגליל וכ-15 ק"מ מזרחית לעכו. קיצו של הכפר הגיע במהלך "מבצע דקל", אז גורשו ממנו כל תושביו, כפי שארע בעוד מאות יישובים ברחבי הארץ. חלק מבתי הכפר הוחרבו עם הכיבוש ואלה ששרדו את המלחמה נהרסו לאחר מכן. את הבתים הרסו אך האנשים נותרו ומרביתם מתגוררים ביישובי הסביבה והם אינם שוכחים.

ביום העצמאות האחרון ערכה עמותת זוכרות סיור בין שרידיו של הכפר. זהו ניסיון לסלק את ההדחקה ולחשוף לעין את מה שמסתתר מתחת לעצים המלבלבים. הקק"ל דאגה לשתול יער בעיקר שטחו של הכפר. בחלק משטחו הוקם גם היישוב יעד. בקשתי לבקר ביעד אלא ששער גדול חסם את הכניסה, כמו בבסיס צבאי או כלוב. כשהשער נפתח אז נכנסתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

280146990_5644899448872924_7662063035481082199_n

1948

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב מנדלסון 10 פינת שלמה המלך 65 בתל אביב

מסך הזכוכית המלווה את חדר המדרגות לכל גובה הבניין בבניין המגורים שבפינת הרחובות מנדלסון 10 ושלמה המלך 65 בתל אביב תמיד ריתק אותי. זהו מהלך קטן ופשוט, שמעוצב היטב ומייצג את אחד הצדדים היפים של הסגנון הבינלאומי, ומאז שהבניין עבר תהליך חידוש הוא גם מטופח כמו בונבוניירה.

הבניין שוכן על מגרש ארוך וצר ולכן נקבעו בו שתי כניסות שכל אחת מהן מקשרת לקבוצת דירות נפרדת. כניסה אחת בולטת ואחת צדדית ופחות מעניינת. מפתיע לגלות שאת הבניין שנבנה ב-1937 תכנן אלמוני, האדריכל יחיאל אברהמי, שלא ידוע עליו דבר למעט העובדה שהוא חתום של שני בניינים בלבד בתל אביב. בבניין שהוכרז לשימור מחמיר, הושלם ב-2014 תהליך שימור בתכנון האדריכלים אמנון בר אור וטל גזית.

ועל כך ברשימה זו.

.

279356530_5616731861689683_465599099383073478_n

1937

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת הניצחון בנתניה

בסמוך לאתר יד לבנים בנתניה נחנכה ב-2012 אנדרטה להנצחת הניצחון של הצבא האדום על גרמניה במלחמת העולם השנייה. באירוע השתתף בין השאר ולדימיר פוטין שכרגע הצבא שלו כובש, הורג וגם סובל מאבדות כבדות. את הפסל עיצב רוסי חביב-הממסד, סאלוואט שרבקוב, שרגיל לעצב ברוסיה כמו במאה ה-19. יחד אתו פעלו בעלה של בתו האדריכל ווסילי פרפילייב ועמית ישראלי שגם ביצע את העבודה חן וינקלר.

אמנם במסגרת הצבא האדום פעלו יהודים רבים, ועדיין הזוי שבסמיכות גבוהה לאתר ההנצחה לחיילי הצבא הישראלי מתערבב צבא אחר שחוזר ויוצר מלחמות שנויות במחלוקת ובטח הוא לא דומה לצבאנו האהוב והמוסרי בעולם כולו.

ועל כך ברשימה זו.

.

279108737_5611064515589751_7941630492394322323_n

2012

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך

מגדל מים משולב עם בונקר וגם סמל חטיבת הנח"ל היו ההשראה לעיצוב אתר ההנצחה והמורשת שהוקם בצפון פרדס חנה. המיזם שאותו יזמו עמותת ההנצחה, אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון, מפקדת הנח"ל ומועצת פרדס חנה, התממש לאחר שמיזם המורשת של הנח"ל נכשל בקיבוץ נחל עוז שבנגב המערבי (הבניין נבנה אך לא יצקו בו תוכן).

אדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים, נבחר לתכנן את האתר שתוכנן ב-1988 ורק לאחר הצלחת גיוס המימון והבנייה עצמה הוא נחנך ב-1995. הברון היה אז לקראת סוף דרכו המקצועית וחייו (הוא נפטר חמש שנים לאחר חנוכת האתר), והוא בחר להציג גישה עיצובית שונה לזו שאפיינה אותו עד אז.

ועל כך ברשימה זו.

.

WhatsApp Image 2022-04-20 at 23.13.54

1995

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית בר-שירה בשדרות בן-גוריון 33 בתל אביב

לקראת יום השנה ה-60 לפטירתו של האדריכל דב כרמי הסתובבתי בכמה מהבניינים שתכנן בסביבת שדרות בן-גוריון בתל אביב. תמצאו כאן היקף מרשים של בנייני מגורים וגם וילה עירונית אחת שכרמי תכנן לאורך שנות ה-30 ועד לסוף שנות ה-50. למעט אותה וילה, "בית איילה זקס" בבן-גוריון 13, הרי שהבניין הבולט מכולם שתכנן כרמי בסביבה הוא "בית בר-שירה" שממוקם במספר 33.

זוהי יצירה שבכל פרט בה ראוי להתעכב: החזית, התכנית, חדר המדרגות והדירות. גם חומרי הבנייה החשופים לעין נקבעו בהתאם לסגנון הברוטליזם שכרמי אימץ בשנים המאוחרות, אך אין זה בניין ברוטליסטי מובהק, אלא כלאיים, כזה שבו גם שולט הסגנון המודרני. כבר שנים שחזית הבניין מסתתרת מאחורי צמרות עצים שגדלו באופן פראי, אך אלה מפחיתים מעט את רעשי הרחוב לדיירים ומונעים מבט פולשני אל עומק הדירה.

ועל כך ברשימה זו.

.

278799193_5597017843661085_2260348915539245239_n

1959

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבריכה בקיבוץ בית זרע שהפכה לג'ונגל כיף

46 שנה שירתה בריכת השחייה גדולה של קיבוץ בית זרע את החברים. את הבריכה תכנן המהנדס מנס רץ, חבר קיבוץ עין המפרץ וראש מדור מים ותשתיות במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. היא הוקמה ב-1962 בקצה המערבי של הקיבוץ, סמוך למוסד החינוכי וממש מעל לאפיק נהר הירדן, שבו היו החברים שוחים קודם להקמתה. מרבדי הדשא המוריקים, בשילוב שורת עצי התמר, המים הצוננים ובאופק הקרוב מורדות הרי הגליל התחתון הפכו את הבריכה לשיאו של גן העדן שנקרא קיבוץ בית זרע.

לפני 14 שנה שינתה הבריכה את פניה. החלשות הקהילה המקומית כמו גם עלויות האחזקה והבטיחות הגבוהות, הובילו את מקבלי ההחלטות בקיבוץ לרוקן את הבריכה ממימיה ולאפשר את הקמתו של מיזם תיירותי בשטחה. גן החיות הקטן שנקרא "ג'ונגל כיף" ניצל את הבריכה הגדולה כאזור חופשי לחלק מבעלי החיים שבגן. בת-יענה וגמל הם הדיירים הנוכחים כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

278618934_5588591787837024_7264062530039934496_n

1962

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית התרבות בקיבוץ גבעת-חיים איחוד בתכנון דן איתן ויצחק ישר

צורתו והצבתו של אולם התרבות "בית וינה" במרכז קיבוץ גבעת-חיים איחוד שבעמק חפר, מעניקים לו את איכויותיו הייחודיות. הבניין שתכננו האדריכלים יצחק ישר ודן איתן ב-1958 ונחנך שבע שנים מאוחר יותר, יוצא דופן גם בעבודות המשותפות והנפרדות – זוהי ככל הידוע העבודה היחידה שתכננו בקיבוצים וכן גישתם לעיצוב צורת הבניין המזכירה ביתן היא חד-פעמית.

במשך שלושה עשורים זכה המבנה למעמד מרכזי בחיים בקיבוץ. ייעודו היה כפול – הנצחת קרובי החברים בני הקהילה הוינאית שנרצחו בשואה ואולם למופעים, קונצרטים, טקסים, מסיבות וחגיגות. אלא שעם היחלשותו הכלכלית של הקיבוץ והזדקנות האוכלוסייה בשנות ה-90, נחלש קצב הפעילות. כיום בקושי פעמיים בשנה נערכים בו אירועים. ועדיין, המבנה מתוחזק יחסית היטב והוא מרשים כאחת העבודות הבולטות בברוטליזם בישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

277762834_5554578924571644_2760634246655513108_n

1966

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקסטל דל מונטה

לא המסתורין סביב נסיבות הקמתה של קסטל דל מונטה, או מיקומה הבולט במיוחד בפסגת גבעה נישאה בחבל פוליה שבדרום איטליה השומם מעט מאדם, הם אלה שמשכו אותי להסתובב כאן. צורת המבנה שהוכרז כאתר מורשת עולמית היא מתומן ומצבו מושלם ומקורי מאז המאה ה-13, ואלה הנימוקים שהובילו אותי אליו. כל צלעותיו שוות והחצר הפנימית שגם היא מתומנת ממשיכה את השלמות הצורנית. האבן הלבנה מדגישה את המבנה בנוף וכבר במרחק רב ממנו, קילומטרים רבים, ניתן לזהות אותו.

סביר להניח שאלה הסיבות שגם הובילו את יגאל תומרקין לבקר פה בעבר. תומרקין אף הקדיש לו פרק באחד מספריו ואף בחר בתמונתו להתנוסס על עטיפת הספר "מסעות הפלא" שאותו פרסם ב-1986.

המבנה החליף ידיים פעמים רבות, לכן לא נותר בו כל זכר לריהוט וכמעט אף לא לחומרי הגמר המקוריים. מנהלי האתר בעת החדשה לא טרחו לרהט, להוסיף תצוגה או עזרים טכנולוגים אחרים כדי להמחיש את קורות המקום. התוצאה היא שכאן נחשפת בפני המבקרים אדריכלות טהורה.

ועל כך ברשימה זו.

.

278028601_5563706236992246_604597198039432553_n

1250

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת אריאל

הרבה זכוכית ופח השקיעו באגף המרכזי של בניין הפקולטה למדעי הטבע החדש שהוקם לאחרונה באוניברסיטת אריאל. לבד ממנו, מורכב הבניין משלושה אגפים נפרדים, תיבתיים בצורתם המאכלסים את מעבדות המחקר וההוראה. אלא שהחלק המעניין בבניין הוא אותו אגף רביעי ומרכזי, המקשר ביניהם ולו העניק האדריכל חזות ייצוגית.

תכנון הבניין, כמו עוד רבים מהמבנים בקמפוס השוכן במזרח ההתנחלות אריאל שבשומרון, הוא תוצר של עבודת מחלקת התכנון באגף הבינוי שהקים המוסד ובראשה עומד האדריכל דוד מוצפי. בעשור האחרון תכנן פה מוצפי עשרות אלפי מטרים רבועים של בנייה ובנוסף להם גם שטחים פתוחים, כאלה שמייצגים את תנופת הפיתוח הפיסית המתרחשת בקמפוס האוניברסיטה.

ועל כך ברשימה זו.

.

277705924_5546350612061142_2002151398544797171_n

2021

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל של קיבוץ מגן עם בנימין יסעור לכבוד ספרו החדש על המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי

החל משנות ה-40 התנועות הקיבוציות הובילו את התכנון בקיבוצים, ולצורך כך הוקמו שלוש מחלקות לתכנון בכל אחת משלושת התנועות הגדולות. המחלקה הגדולה והמשוכללת ביותר היתה זו של הקיבוץ הארצי, ואחת הדמויות הבולטות בה – בנימין (בנג'ילה) יסעור, חבר קיבוץ מגן, פרסם לאחרונה את הספר "עולם חדש נקימה – סיפור המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי" (יד יערי).

בנג'ילה היה מנהל המחלקה בתקופת השיגשוג הגדולה. הוא לא אדריכל, לא מהנדס וגם לא היסטוריון, אך יש לו ידע רחב בבנייה ובפוליטיקה של הבנייה והוא גם מאחרוני המחלקה. לכן, קפצתי לסיבוב אצל בנג'ילה – גם כדי לשמוע על המחלקה וגם כדי לראות את חדר האוכל שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין. בסמוך מצוי המועדון שאותו תכנן האדריכל חיליק ערד – שניהם אדריכלי המחלקה הטכנית.

ועל כך ברשימה זו. 

.

‏‏277354215_5531590643537139_33801018 - עותק

1976/1959

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 בתכנון אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני

השותפות המקצועית הפורייה של האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, שנמשכה תשע שנים בלבד (1965-1956) הצליחה להניב שורה ארוכה ומוצלחת של עבודות. פרק מרכזי ביצירתם המשותפת הוקדש לבתי דירות שנבנו בעיקר בתל אביב, אחד הבולטים שבהם הוא זה שלפנינו ונבנה במפגש הרחובות הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 ובנייתו הושלמה ב-1959.

הבניין נעדר את הפלסטיות שאפיינה את הברוטליזם התקופתי, זה שהופיע ביתר נוכחות זמן קצר מאוחר יותר. הוא שומר על הגושניות התיבתית המרחפת על עמודים דקיקים, זו שאפיינה את המודרניזם ובמיוחד את זו שהגה לה קורבוזיה ששני אדריכלים אלה העריצו. אך עיצובו החזותי יוצא הדופן שהשתמר לכל אורך השנים באופן מצוין יחסית, הופכים אותו לאחד מבתי הדירות הבולטים והמוערכים שנבנו בעיר. לסיום – שני בתי דירות נוספים ברחוב, מוקדמים יותר.

ועל כך ברשימה זו.

.

277143628_5522423064453897_3093209366286088215_n

1959

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הליבה שברחבת הכותל המערבי

המולה והתנגדויות ליוו את הקמתו של "בית הליבה" ברחבת הכותל המערבי בירושלים, שאותו תכננו האדריכלים עדה כרמי-מלמד ומתן ליפמן. לאותם מתנגדים לא התאים הרעיון שעמותה תקים מבנה שכל כולו נועד לחזק את אחיזתה במקום ועוד בשטח הציבורי הפתוח ועל אתר ארכאולוגי. לחלקם גם הפריע שהבניין יסתיר את הרחבה שהיתה חשופה לעיניהם לאורך השנים. כמובן שכל אותן התנגדויות נהדפו והשפעתן על התכנית היתה משנית, כי כך זה כשאתה קם על ארגון שהמחזור השנתי שלו הוא 62,645,000 ש"ח.

מאופק ככל שיהיה ניצב "בית הליבה" או בשם אחר שניתן לו – "בית מורשת הכותל המערבי" פנים אל מול פנים עם הכותל. בהיבט הפרוגרמטי למעט כמה חדרונים עורפיים שנועדו למדריכים שפועלים במסגרת העמותה ושבמקור היו הנימוק המרכזי להקמת המבנה, הוא מכיל בעיקרו אולמות התכנסות בחלקיו העליונים ואתר ארכאולוגי בחלקו התחתון. את החדר במיקום הטוב ביותר – ממש מול הכותל, קיבל כמובן "רב הכותל המערבי".

ועל כך ברשימה זו.

.

275724443_5497880420241495_2287127490981661249_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטה לחללי גדוד שיריון 46 בעין הבשור

40 שנה לאחר שנחנכה, עצרתי לסיבוב ביום שישי האחרון, באנדרטה לחללי גדוד שיריון 46 שעיצב האדריכל ישראל גודוביץ. קבעתי עם בנג'ילה שניהל בעבר את המחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי לשעה 9, היות והקדמתי בחצי שעה אז בחרתי להתעכב בשני אתרים – האחד הוא האנדרטה המדוברת שנמצאת בכניסה למושב עין הבשור, האתר השני הוא מבנה קבר ערבי נטוש שממוקם בשוליים של קיבוץ מגן ועוד שנייה עלול להתמוטט (בנג'ילה נימק לי את ההזנחה בכך שקיים חשש שהבדואים יאמצו את האתר, לכן מעדיפים שיתפורר ויעלם בשקט).

גודוביץ תכנן בכל תחום כמעט, אבל את אתרי ההנצחה הוא תכנן בתקופת זמן מאד מצומצמת – בסוף שנות ה-70 ותחילת ה-80, כשהאנדרטה שלפנינו היא מ-1982. ארבע עבודות הנצחה הוא תכנן בסך הכל – שלוש אנדרטאות לזכרם של חיילים שנפלו במלחמות ופיגועים, ששתיים מהן מצויות כאן במישור חוף הנגב ובסמוך מאד לגבול עם מצרים ורצועת עזה. העבודה הרביעית היתה מצבת קבר.

ועל כך ברשימה זו.

.

Screenshot 2022-03-14 065928

1982

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: