סיבוב בבית הכנסת בשילה שנבנה בהשראת המשכן

כשבאתי לשילה הקדומה לצורך כתיבת הכתבה על "מגדל הרואה" נכנסתי ליישוב הישראלי שהוקם אחרי 1978 כי שני מבנים גדולים תפסו את תשומת ליבי. האחד הוא בניין בית הכנסת שעוצב בהשראת בניין המשכן ששכן על פי המסורת בתל הקדום לפני 3,000 שנה והמבנה השני הוא בניין ישיבת שילה הלא גמור. ברשימה זו אציג את בית הכנסת בתכנונו של אדריכל זלמן דויטש (תושב אלון שבות שבגוש עציון והוא גם חזן מקצועי). בית הכנסת נחנך ב-1984 בנוכחותו של אריק שרון, אותו אחד שכמה שנים מאוחר יותר הביא להריסת מבנים רבים שתכננו אדריכלי בית הכנסת.

בית הכנסת הוא מבנה גדול מאד יחסית לבינוי באזור, הישראלי והפלסטיני, ובאזור כולו לא הוקם מבנה גדול כמוהו. מיקומו בקצה היישוב כשהוא פונה לכיוון הכביש האזורי (כביש 60) מעצים את נוכחותו והופך אותו לנקודת ציון. במשך 4 שנים היתה הרשימה הזו כתובה אבל בטעות לא פרסמתי אותה.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20130719_091630

קטע מחזית המבנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת חפץ חיים בפתח תקוה

הפשטות הצורנית היא סוד הקסם של בית הכנסת חפץ חיים שנחנך ב-1958 ברחוב ביאליק בפתח תקוה. הזדמן לי לבקר לאחרונה, במהלך ביקור אצל בנו של האדריכל בן אורי שמתגורר ממש ממולו וגם יצר בו כמה עבודות יודאיקה. הגדר המכוערת שסוגרת על כל מוסד ציבורי בארץ, סוגרת גם על בית הכנסת הזה, אך חוץ ממנה לא הצליח העיצוב העכשווי הרדוד לחדור אל בית הכנסת שהוא כמו קפסולת זמן.

לא הצלחתי לגלות מי האדריכל שתכנן את בית הכנסת, למרות שרבים כמוהו נבנו ברחבי הארץ. אין בו התחכמות ומכאן ערכו: מבנה קופסתי שבדופן הפונה לירושלים יש גומחה מעוגלת בה קבוע ארון הקודש והודות לה המבנה אינו סתמי אלא יש בו מוקד. עזרת הנשים מצויה בקומת גלריה ומאפשרת מבט נוסף על האולם הלא גדול יחסית, אך כזה שמשרה אווירה מרוממת. עוד פנינה צנועה בפתח תקוה.

ועל כך ברשימה זו.

.

אור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטה לרצח ארלוזורוב בחוף תל אביב

באתר בו נרצח לפני 84 שנים חיים ארלוזורוב ניצב כיום פסל לזכרו שיצרה האמנית דרורה דומיני. כמו אז, גם היום מלווה את חוף הים שביל הליכה, אלא שלעומת היום כשהטיילת מוצפת אנשים לאורך כל שעות היממה, באחד הערבים של שנת 1933 בקושי הלכו כאן תל אביבים בשעות הלילה למעט ארלוזורוב ואשתו וגם שני הרוצחים שזהותם לא נחשפה מעולם.

בודדות האנדרטאות המוקמות בשני העשורים האחרונים אותן יצרו אמנים ולא חובבנים. הפיסול העירוני משגשג כיום אולי אפילו יותר מבעבר, אבל מדובר בעבודות מגוחכות בשטחיותן וברמתן, לכן ראוי להתעכב על האנדרטה התל אביבית שהוקמה כאן ב-2009.

ועל כך ברשימה זו.

.

l0land

.

 

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז לאמנות בגראץ

רק במדינה כמו אוסטריה בה קיימת הערכה עמוקה למסורת ולתרבות, יכלו לתקוע באמצע סביבה היסטורית רגישה בניין כל כך שונה בממדיו, בצורתו ובחומריותו. המרכז לאמנות בגראץ, או בשמו המקומי קונסטהאוס (Kunsthaus), הוא אחד הפרויקטים הבולטים שנבנו בעשור הקודם בעיקר מהסיבה הזו, אך גם בגלל שהשיב לקדמת הבמה את האדריכל פיטר קוק ששיתף כאן פעולה עם האדריכל קולין פורנייה.

"העב"ם הידידותי" כך כינו את הבניין בשנותיו הראשונות, כינוי שהעיד על חריגותו בנוף, אך הכינוי ניתן לו בעיקר בגלל הדמיון לגוף חי שנמצא אצלנו בתודעה מ"מלחמת הכוכבים" או סרטי מדע שעסקו בכל מיני מיקרואורגניזמים. מאז שנחנך הבניין בספטמבר 2003, הפכו בניינים מסוג זה, הזרים לסביבתם, לתופעה נפוצה. היה כאן כמובן אפקט בילבאו, בו בניין בעיצוב ובהשקעה חריגים מצליח למקד אל עיר פריפריאלית תשומת לב עולמית ובאמצעותו ממנפים את התדמית ואת התיירות המקומית. אך מעל הכל, תרם המהלך לעיר מרכז חדש להצגת אמנות בינלאומית, מקום שמשרת לא רק תיירים אלא גם את הקהילה המקומית.

ועל כך ברשימה זו.

.

מעלה מעלה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים גדות, שמרת ואדמית

בשלושת הקיבוצים שבגליל ומופיעים כאן יש חדרי אוכל שתכננו אדריכלים שונים. שניים מחדרי האוכל פעלים ואחד כבר לא. המשותף לשלושתם הוא העובדה שכולם כוללים אולם אכילה מלבני וגדול, אך כל אחד מייצג גישה שונה. חדר האוכל שתכנן חנן הברון עם מיכאל קראוס בקיבוץ גדות הוא תיבה חסרת ייחוד לכאורה אך מתבססת על מודול המודגש בחזית. חדר האוכל שתכנן מנחם באר בשמרת ייחודי הודות למסת הגג המשמעותית בחזית ולגגון הבטון המשופע. וחדר האוכל שתכנן שמואל מסטצ'קין באדמית מתייחד בקשתות המופיעות בחזיתו. הברון ובאר למדו בטכניון בחיפה, ולעומתם מסטצ'קין היה אחד האדריכלים הפוריים מבין בוגרי הבאוהאוס בגרמניה.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ גדות נמצא מרחק נסיעה קצר משכונת המגורים שתכנן האדריכל דוד רזניק לקהילה חסידית בחצר הגלילית. אם פונים לכיוון השני, לגולן, אז מגיעים לבריכת המשושים. חוץ מאלה בכל קיבוץ שתכנסו אליו בדרך תמצאו חדר אוכל ויש פה עבודות של שלמה גלעד, דוד בסט וכן את האנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 עליה כתבתי כאן.

(2) קיבוץ שמרת שוכן ממש צמוד לעכו שם יש את בית המשפט שתכנן האדריכל יעקב רכטר ובקיבוץ לוחמי הגטאות הסמוך תמצאו עבודות של האדריכלים רם כרמי, שמואל ביקלס ונעמי יודקובסקי, כמו גם גלריה של הצייר משה קופפרמן.

(3) בקיבוץ אדמית תוכלו לעצור בדרך במערת הקשת לה יש נגישות מלאה.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

ואולי

.

להמשיך לקרוא

שנה טובה!

השנה שעומדת לחלוף בעוד כמה שעות היתה נחמדה, מלאה בשינויים שנראה לי כרגע שרובם חיוביים ובהזדמנות זו רציתי לאחל לכן ולכם שנה טובה!

.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 24: סדנת רכב בבית ספר תיכון בצרפת

בזמן שבישראל הולכים בתי הספר המקצועיים וגוועים, בד בבד עם שקיעתה של התעשייה והמלאכה המקומיות, משקיעות הרשויות במדינות אחרות משאבים ניכרים בחינוך המקצועי. בשנת 2000 קרא האיחוד האירופי למדינות החברות באיחוד להוביל את הכלכלה התחרותית והדינמית ביותר בעולם. בעקבות הקריאה החליטו מדינות רבות לחזור ולחזק את מעמדו של החינוך המקצועי ולהתאים אותו לכלכלה ולסגנון החיים של המאה העשרים ואחת.

את סדנת הרכב שנפתחה בבית הספר התיכון מרסל סמבה בעיירה Sotteville-lès-Rouen, צרפת, תכנן משרד האדריכלים ARCHI5 באופן המכבד את התלמידים, את המקצוע, את בית הספר וכפי שאפשר לראות בתמונות – גם את העיירה. מאמר נוסף שפרסמתי בכתב העת "הד  החינוך".

ועל כך ברשימה זו.

.

archi5-SottevilleLesRouen-HighSchool-Roof

מכונאות ירוקה (צילום: Sergio Grazia)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין המרכז ללימודי סביבה במכללה האקדמית גליל מערבי

צורת העיגול בה עשה האדריכל מנחם באר שימוש עוצמתי בשנות ה-80 בבניין חדר האוכל של קיבוץ געתון ובמרכז האמנויות במכללת עמק יזרעאל, חוזרת ומופיעה כמרכיב משמעותי במרכז ללימודי הסביבה, במכללה האקדמית גליל מערבי, הממוקמת בכניסה הצפונית לעכו. אך יותר מבניינים אחרים, זהו אחד המבנים הייחודיים ביותר מבחינה סגנונית שתכנן באר לאורך דרכו המקצועית, ויש בו גם דגש צורני בפרטים הקטנים כמו גם במסות עצמן.

מבחינה סגנונית שילב כאן באר בין ברוטליזם ובין פוסט-מודרניזם. הדגש הצורני בא לידי ביטוי בכל מרכיב: במרצפות המרובעות, העמודים המעוגלים, קוביות הבטון הנושאות ספסלי עץ, קירוי הזכוכית הפירמידלי, המדרגות הלולייניות והקשתות המשוכפלות בחזיתות האגפים הצדדיים.

ועל כך ברשימה זו.

.

זרוע מניפה מטפחת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקניון מבשרת

בעבר הציבו לצד כביש 1 אתרי זיכרון של משוריינים ופסלים והיום ברוח הזמן מציבים קניון. לעומת אותם אלמנטים של זיכרון, מורשת ותרבות, הקניון הוא מקום של קניות בלבד. קניון מבשרת החדש שבולט היטב ביום ובלילה לאלה היוצאים או הנכנסים למנהרות של כביש 1 חושף את המציאות בה אנו חיים, מציאות שנשלטת על ידי תאגידים ובעלי הון שלא מותירים מפלט לסביבה חופשית ובריאה.

את הקניון תכנן אדריכל אבנר שר, שמתמחה בקניונים פריפריאלים כמו אלה ברמלה (עליו כתבתי כאן), נהריה (עליו כתבתי כאן) ובקריות. אלא שהצבתם של אותם קניונים מכוערים לצד דרכים מרכזיות, חושפת אותם לכל עובר אורח בין תל אביב לירושלים.

ועל כך ברשימה זו.

.

שלום לך ירושלים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין ההיסטורי של ישיבת כפר הרא"ה

ב-1939 הושלמה במהירות יחסית בנייתו של אחד המבנים האיקונים ביותר בתולדות אדריכלות ישראל: בניין ישיבת כפר הרא"ה, אותו תכנן האדריכל מאיר בן אורי. שנה לאחר סיום הבנייה, הוסיף האדריכל את הציור בחלק הפנימי של כיפת בית המדרש, ראש הישיבה נטע שני עצי וושינגטוניה משני צידי הבניין והמוסד הפך תוך זמן קצר ל"אם ישיבות בני עקיבא".

סיבוב בבניין 78 שנה לאחר השלמתו, עם כל התוספות והשינויים שלא הוסיפו כבוד למקום ופגעו בו, מלמדים שלמרות כל אלה – הבניין שומר על מעמדו הסמלי. האדריכל הצליח ליצור את הסמל באמצעות פריסת הגושים ותנוחת הבניין בראש הגבעה. הוא שילב שפה אדריכלית מודרנית עם כזו מקומית, וגם אם לא כל תכניתו מומשה – היצירה הפכה לאחד המבנים הייחודים בנוף הארץ בכלל ובנוף עמק חפר בפרט.

ועל כך ברשימה זו.

.

כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכרמלית

הכרמלית היא הישג חסר תקדים שגם 60 שנה לאחר חנוכתו של הפרויקט – אין עדיין עיר בישראל שהצליחה להתחרות ולהשיג אחד כזה. התעוזה החלוצית היתה תוצאה של ראש עירייה בעל חזון – אבא חושי, שבשנים בהן ניהל את העיר (1969-1951), הוא הצליח לקדם בה תעסוקה, תחבורה, בריאות, חינוך ממלכתי ואקדמי, ואת המגורים באופן שאף ראש עיר אחר בישראל לא הצליח להשיג.

במהלך העבודות להקמת הכרמלית בתחילת שנות ה-60, פרסמו המהנדס אברהם ניסן – מנהל הכרמלית הראשון והנריק וולזון – מהנדס החשמל של הכרמלית שני מאמרים הסוקרים את הפרויקט. המאמרים פורסמו בכתב העת "הנדסה ואדריכלות – עיתון אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל", ואני מביא כאן את הדברים הרלוונטיים ממאמריהם (הכותרות הן תוספת שלי. כתב העת המקורי שמור בארכיון אדריכלות ישראל).

50 שנה אחרי אפשר ללמוד מהיעילות, הנחישות והאחריות המקצועית שהפגינו בעיריית חיפה. כעת רק נותר להמתין שהמערכת שנשרפה כליל תשוב לפעול ותשופר, ולייחל ששרפות והשבתות נוספות ומיותרות שכאלה לא יחזרו ויופיעו.

ועל כך ברשימה זו.

.

16386975_1544959402200303_3406894933290337601_n

ז"ל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ואולם הספורט בקיבוץ כרמיה

בקיבוץ כרמיה חזרו ונפגשו האדריכלים שמואל מסטצ'קין ומנחם באר – הראשון תכנן את חדר האוכל והשני את אולם הספורט. מסטצ'קין יצר חדר אוכל צנוע, לו העניק חזות ייחודית הודות לשימוש בהצללות קבועות אותן עיצב בצורת קליפות בטון. גם באר יצר הצללות על פתחי החלונות באולם הספורט, אלא שהוא בחר להציב כמנהגו במרכז החזית קיר אמנות שיצר חבר הקיבוץ האמן קלמן שמי.

היקף האדריכלים שפעלו בתנועה הקיבוצית הוא יחסית לא גדול, ומסטצ'קין ובאר היו שניים מהבכירים והפעילים שבהם. רבות מעבודותיהם פזורות בכל רחבי הארץ, בעיקר בקיבוצים אך גם במוסדות אקדמיה ותרבות. מסטצ'קין תכנן רבים מחדרי האוכל בקיבוצים ובאר תכנן שם רבים מאולמות הספורט. קיבוץ כרמיה אמנם הוקם ב-1950, אך שני מבנים אלו נבנו בסופה של תקופת שגשוג בבנייה הקיבוצית בה בנו בכרמיה לבד משני אלה גם מבני מגורים, רפתות, מרכז מזון, מכון חליבה ודרכים.

ועל כך ברשימה זו.

..

באר בקיבוץ

להמשיך לקרוא

סיבוב רביעי של תמונות אדריכלים

מאחורי כל בניין עומד (או יושב) אדריכל ומאחורי כל פארק עומד אדריכל נוף, או סתם הנדסאי. לאורך השנים כתבתי פה ושם על כל מיני מקומות ובאותה הזדמנות נפגשתי עם חלק מהמתכננים. בחלק מהמקרים צלמתי אותם, כדי לשלב את התמונה בכתבה. 34 מהם מופיעים כאן.

לשלוש רשימות (1, 2, 3) שפרסמתי לאחרונה מצטרפת כעת רשימה רביעית. אדריכלית יוליה שלומנזון פותחת את הרשימה ואדריכל ישראל גודוביץ סוגר.

ועל כך ברשימה זו.

.

אדריכלות ישראלית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה

במשך שנה אחת בהיותו נער, למד האדריכל דוד נופר בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, ועשרים שנה מאוחר יותר, בתחילת שנות ה-80, הפעם כאדריכל עצמאי, זכה בתחרות לתכנון בניין בית המדרש החדש של הישיבה. לציונות הדתית היו אלה שנים של שגשוג אידאולוגי, טריטוריאלי ובעיקר כלכלי. ביטוי לכך ניתן בבנייה אינטנסיבית בין השאר במוסדות החינוך מירוחם שבדרום ועד קרית שמונה שבצפון, וכמובן שגם ב"אם הישיבות" – בכפר הרא"ה (היישוב נקרא כך על שמו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק). אם במחזור הראשון למדו כאן 13 תלמידים בלבד, הרי שבשנות ה-80 למדו כאן יותר מ-700 תלמידים והמוסד היה מבוקש ובשיא הצלחתו.

בבניין החדש שתכנן נופר, הוא בחר להתייחס למבנה האיקוני ביותר שהיה עד אותה עת לציונות הדתית וניצב היה מטרים ספורים ממנו בראש הגבעה. אך למרות המחוות הארכיטקטוניות, הבניין שתכנן הוא יצירה מובהקת של נופר שחיפש באותן שנים את דרכו בשכלול השפה העיצובית של מבני דת ובתוך כך ביקש להוסיף רובד חדש במסורת הבנייה.

ועל כך ברשימה זו.

.

כל בוקר חלון נפתח לבד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ואולם התרבות בקיבוץ יקום

בקיבוץ יקום שבין הרצליה ונתניה אפשר למצוא את השילוב הפורה בין אדריכלות ובין אמנות, גם בחדר האוכל וגם באולם התרבות. את שני המבנים תכננו אדריכלים מהתנועה הקיבוצית עצמה, וגם את האמנות יצרו אמנים מהתנועה.

לא היה אדריכל שהקפיד באופן עקבי לשלב אמנות באדריכלות במבני הציבור שתכנן, כמו האדריכל מנחם באר (חבר קיבוץ געתון, 2017-1924), ובקיבוץ יקום ניתן להתרשם מאולם התרבות בו שילב קיר קרמיקה שיצר האמן שמואל כ"ץ (חבר קיבוץ געתון) בסדנת הקרמיקה של משה סעידי (חבר קיבוץ כפר מנחם). גם האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908), שליווה את באר במשך שנים ארוכות במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי שילב בחדר האוכל של יקום את תבליטי הבטון של האמן יחזקאל קמחי (חבר יקום).

ועל כך ברשימה זו.

.

יופיה אינו ידוע

להמשיך לקרוא

סיבוב בבתי גן רחביה

מתחמי מגורים יוקרתיים הם כמובן לא המצאה חדשה, כמו היום גם בירושלים המנדטורית הוקמו כמה כאלה ובתי גן רחביה הוא אחד מהבולטים. המתחם מצטרף למבני המגורים המשותפים האיכותיים שנבנו בסביבתו במחצית השנייה של שנות ה-30, שעל שניים מהם כתבתי כאן לאחרונה: בית רקובר ובית המעלות. את מתחם גן רחביה, הקרוי כך על שם השכונה בה הוא ממוקם, תכננו האחים האדריכלים דן ורפאל בן דור שהתמחו בתכנון מבני מגורים ליהודי וערביי העיר.

בשונה מבתים אחרים בסביבה, מדובר כאן במתחם הכולל שלושה מבנים עם גן פנימי. חזות המתחם כמו מרבית הבתים המשותפים באזור מוזנחת, עובדה שהופכת את הביקור לקצת עצוב. בנוסף, לאחרונה החלו הדיירים לחשוש לעתידם במתחם לאחר שאחיו של דרעי רכש את זכויות החכירה לאזור שעתידים לפקוע בעוד 19 שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

00

. להמשיך לקרוא

סיבוב בספרייה האקדמית במכללת ספיר

הבניין שחותם את יצירתו המפוארת של משרד האדריכלים המיתולוגי נדלר-נדלר-ביקסון-גיל שנפתח ב-1946 ונסגר ב-2010, הוא בניין הספרייה האקדמית במכללת ספיר הסמוכה לשדרות. הבניין מורכב משני אגפים שרחוב פנימי חוצה אותם ושני גשרים מקשרים בין הקומות העליונות של האגפים. הבניין נבנה בשני שלבים, שלב ראשון הושלם ב-1998 ושתי קומות נבנו ב-2010.

האדריכל משה גיל שהוביל את התכנון מספר שבספרייה הם הצליחו להוכיח את מיטב ניסיונם ולהטמיע את מירב השיפורים בזירת הסיפריות, יותר מכל ספרייה אחרת שהמשרד תכנן, ומדובר במשרד שתכנן בין השאר את הספרייה הלאומית, ספריית סוראסקי באוניברסיטת תל אביב ואת ספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון – שלושת הספריות הגדולות באוניברסיטאות המובילות בישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

אחרון

להמשיך לקרוא

מוזמנים לסדרת סיורים בתל אביב

אמנם מדובר על סדרת סיורים שתתקיים עוד חצי שנה, אבל בבית אריאלה כבר פתחו את ההרשמה. הם פנו אלי בהצעה להוביל סדרת סיורים בתל אביב בת ה-109. פה ושם הובלתי סיור בודד אבל עדיין לא הובלתי סדרה. אז באופן חד-פעמי אקיים סדרה של 6 סיורים ברחבי תל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

פה ושם

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: