סיבוב בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד

מעטים האדריכלים הישראלים שאני שמח באופן חריג לבקר בבניינים שהם תכננו. אחד מאותם בודדים הוא האדריכל יוסף שנברגר שתכנן את בניין ישיבת תומכי תמימים שבכפר חב"ד. בניין הישיבה שנחנך בשלבים בין השנים 1967-1962, מורכב משלושה גושי בניינים שפריסתם נערכה בהשראת בניין בית הספר באוהאוס בדסאו.

הבניין מורכב מאגף כיתות ואולם בית מדרש, אגף ספרייה ומבואה ואגף חדר אוכל עם מטבח ומעליו מעונות תלמידים. העיצוב הבסיסי שהיה אחד מעקרונות התכנון שאפיינו את גישתו של שנברגר, מופיעים כאן במיטבם, כשבאמצעות מהלכים פשוטים הצליח האדריכל ליצור מבנה ייחודי ששיאו מצוי בבית המדרש.

ועל כך ברשימה זו.

.

אנה פנה עדרי ללכת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בדיזנגוף 127 עם בריכת דגי זהב

מאז שקראתי את הכתבה של האדריכל דקל גודוביץ על בריכות דגי הזהב בתל אביב, אני מחפש אותן. הראשונה שנתקלתי בה היתה בדיזנגוף 127. למרות שהיא מסתתרת בקצה של מבואה מעופשת, עדיין אפשר לזהות אותה כשהולכים ברחוב. גודוביץ זיהה עד היום כמאה בריכות. הוא הלך וחיפש בניין בניין באזור מרכז העיר. את זו שמצאתי הוא במקרה פספס. עכשיו הוא מגייס מימון לפרסום ספר על הסקר והמחקר שהוא ערך בנושא (פרטים בהמשך).

בדקתי מה הסיפור של הבניין ברחוב דיזנגוף 127. מתברר שהבניין בסגנון בינלאומי שתכנן המהנדס מרדכי רוזנגרטן, הוקם על מגרש בבעלות נחמיה רבין, אביו של יצחק רבין, שהיה עובד חברת החשמל. הוא זכה במגרש במסגרת עבודתו, כשהאזור כולו יועד למגורי עובדי חברת החשמל.

ועל כך ברשימה זו.

.

פתח

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לשני סיורים בגבעת רם

בעקבות המחקר ופרסום הספר שמעון פובזנר, אדריכל (הוצאת דביר), יערך ביום שישי (19.10) במסגרת "בתים מבפנים" סיור במבנים שתכנן פובזנר בגבעם רם. את הסיור אותו נוביל אדריכל ד"ר צבי אלחייני וגם אני, נתחיל בשעה 11:15 בתיכון ליד"ה שהיה פרויקט פורץ דרך בשעתו. נמשיך אל רחבת הכניסה של הקמפוס ונבקר בבנייני הפקולטות אותם תכנן במשותף עם האדריכל אברהם יסקי. נסיים בספרייה הלאומית בו חבר פובזנר לקבוצה של אדריכלים צעירים.

סיור נוסף אקיים באותו יום והוא יוקדש למבנים שונים בקמפוס. הסיור יפתח בשעה 09:30 בספרייה הלאומית, ימשיך אל המרכז למדעי המוח שנחנך לאחרונה בתכנונו של האדריכל נורמן פוסטר ויסתיים בביקור בבית הכנסת האוניברסיטאי שזיכה את מתכנניו, האדריכלים היינץ ראו ודוד רזניק, בפרס רכטר.

ועל כך ברשימה זו.

.

עכשיו בחנויות: שמעון פובזנר, אדריכל (הוצאת דביר)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה באוניברסיטת תל אביב

הספרייה השנייה שתכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל בקמפוס אוניברסיטת תל אביב היתה שונה בתכלית מספריית סוראסקי שתכננו עשור קודם לכן. השינויים באו לידי ביטוי בעיקר בעיצוב החזותי ובקישוריות של האולמות: בין פנים ובין חוץ ובינם לבין עצמם. הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה ע"ש ניימן חשפה מהלך נוסף בגישתם לתכנון מבני ציבור בכלל וספריות בפרט, יש בה משהו מספריית ארן שתוכננה קודם לכן וגם משהו מספריית מדעי החברה שתוכננה לאחר מכן.

ביום שישי ניפטר האדריכל שמואל ביקסון, שותף בתכנון הבניין ובעוד עשרות פרויקטים שתכנן המשרד. רשימה זו היא לזכרו.

ועל כך ברשימה זו.

.

אסם הידע

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ כפר המכבי

חדר האוכל הראשון שתכנן האדריכל שלמה גלעד בקיבוצים שוכן בכפר המכבי והוא שונה מכל מה שתכנן לאחר מכןמבצריות היא המאפיין המרכזי של המבנים שגלעד תכנן בקיבוצים לאורך השנים: מסות גדולות של בטון וגרנוליט, כאלה שמתנשאות על סביבתן בכבדות ואטימות ובעיקר ניתן לדמיין שהן כמו מגנות על יושביהן מפני סערה מתקרבת. אך כאן חדר האוכל שנחנך ב-1966 הוא צנוע, פתוח ורגוע ובעיקר בטוח במעמדו מבלי שיזדקק למאמצים אימתניים.

בתחילת דרכו המקצועית עבד גלעד כשכיר במשרד אדריכלים קאופרטיבי שפעל במסגרת התנועה הקיבוצית ובו עבד גם האדריכל שמואל ביקלס. גלעד פרש מהקואופרטיב ברגע שנפתחו המחלקות הטכניות ופנה לדרך עצמאית בחיפה שם גם התגורר עם משפחתו. קיבוצים רבים המשיכו לשמור אתו על קשר והזמינו אותו לתכנן להם מבני ציבור, תוך שהם עוקפים את מוסדות ומרות התנועה.

ועל כך ברשימה זו.

.

גינה פנימית מקבלת את פני הבאים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באטלייה של אריה סרטני בקיבוץ מרחביה

האטלייה של הצייר אריה סרטני היא מהבודדות שתוכננו עם איכויות אדריכליות כמבנה ייעודי באזור מגורים לאמן בישראל. למשל ליחיאל שמי ולמשה קופפרמן נבנו מבנים בקצה הקיבוץ ואין להם כל חן אדריכלי. גם האטלייה של אהרן כהנא או נתן רפפופרט שתוכננו כמבנים ייעודים אך לא נבנו בסביבת מגורים אלא בשוליים מרוחקים.

האדריכל חיליק ערד שתכנן את המבנה, שילב בחזית הפונה לשביל תבליט קיר שיצר סרטני. התבליט הוסיף והדגיש את המבנה על פני שאר בתי המגורים באזור והוסיף לו ממד ייצוגי. סרטני המשיך וטיפח את האטלייה ושתל באדמה המקיפה את המבנה גן של קקטוסים ייחודי.

שנה לאחר פטירתו של סרטני שהיה בן 98, נותר המבנה בדיוק כפי שהותיר אותו.

ועל כך ברשימה זו.

.

אין קול ואין עונה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב עמק רפאים 32

דוגמאות לכל סגנונות הבנייה שעברו על ירושלים ב-150 השנים האחרונות ניתן למצוא ברחוב עמק רפאים. הטמפלרים היו הראשונים שבנו בו את בתיהם בסגנון אותו ייבאו מגרמניה. לאחר מכן הצטרפה בנייה בסגנון אוריינטלי שהוחלפה בסגנון בינלאומי. אחר כך הגיעו הסגנון המודרני המאוחר, הברוטליזם (נדלר-נדלר-ביקסון תכננו פה את בית תרבות העמים לנוער), הפוסט-מודרניזם ולבסוף הסגנון הירושלמי העכשווי שהצליח להתגבש בשני העשורים האחרונים. התוספת החדשה לרחוב היא מלון "אוריינט", המשלב מבנים טמפלרים שחודשו ולצידם הוקם בית מלון גדול וחדש (בתכנון פייגין ואיל זיו).

יש פה גם שילוב של ייעודים כמו מגורים, מסחר, תרבות, מלונאות, תעסוקה. יש גם בית קברות לדיירים שלא מוכנים בשום אופן להיפרד מהרחוב.

הבניין במספר 32 משך את תשומת ליבי בעיקר בגלל החלון האנכי בחדר המדרגות (אלה החלקים שלרוב מושכים אותי). זה בניין שנבנה בסגנון הבינלאומי אך יש בו אלמנטים שלא תוכלו למצוא במבני הסגנון שנבנו במקומות אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

שולי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשדרות בן גוריון 39 בתכנון יהודה מגידוביץ

הפעם הראשונה והיחידה שנכנסתי לבניין בשדרות בן גוריון 39 פינת רחוב גרץ 2 היתה לפני שש שנים עם רוני. חזרנו מביקור בהוצאת רסלינג שם לקחנו כמה ספרים של "שכונה-מדינה" שבדיוק הגיעו מהדפוס. אחר כך הלכנו אל גלריית הקיבוץ לראות תערוכה של אלימה ולבסוף הגענו לכאן לאכול פיצה.

לא עניין אותי אז הבניין, לא המדרגות ולא מי תכנן אותו. אבל כשעברתי כאן שבוע שעבר התעכבתי על הבניין שניצב ממול ואותו תכנן דב כרמי. זו היתה גם הזדמנות להתעכב על הבניין הזה מ-1935, אותו תכנן האדריכל יהודה מגידוביץ – מבכירי האדריכלים בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

מדרגות לגן עדן

להמשיך לקרוא

מוזמנים לסיור בבית החייל בתל אביב

קוראות וקוראים יקרים,

באופן חד פעמי יתקיימו הרצאה וסיורבבית החייל ברחוב ויצמן 60 בתל אביב ביום חמישי 20.9 בשעה 18:00 ואני שמח להזמין אתכם. ההשתתפות חופשית וללא הרשמה מוקדמת. האירוע נערך במסגרת "בתים מבפנים" ולמעשה יהיה השקה לספר "שמעון פובזנר, אדריכל" (הוצאת דביר, 2018) שפרסמתי במשותף עם אדריכל ד"ר צבי אלחייני. בסיור ישתתף לבד מצבי וממני, גם אדריכל גידי פובזנר.

ועל כך ברשימה זו.

.

5y

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין בית הספר גורן לתקשורת חזותית במכללת עמק יזרעאל

הביקור במכללת יזרעאל פתח את הבוקר באופן מוצלח, תמיד משמח לגלות מבנים מיוחדים שלא בקרתי בהם קודם לכן. המשכתי את היום בביקור בפרויקט חדש ולא פחות מסקרן בעפולה והוא הסתיים במשרד בנמל תל אביב שם ניסיתי לערוך עם אורלי שרם ראיון שיצא הזוי, משעשע ובעיקר חשף את גישתה העיצובית דלת העומק.

לפני שבועיים פרסמתי כאן על בניין הספרייה במכללת עמק יזרעאל. כעת אני מציג את בניין בית הספר גורן לתקשורת חזותית במכללה, אותו גם תכנן האדריכל מנחם באר ובנייתו הושלמה ב-1985. הבניין העגול שבחזיתו מתנוסס תבליט בטון שיצר אריה סרטני, מצטרף לקבוצת מבני האקדמיה שתכנן באר בשנות ה-80 וה-90 בשתי מכללות בגליל.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב רופין 40

ברחוב רופין הצדדי והשקט ניצבים מספר מבנים ששווה להתעכב עליהם, אחד מהם הוא הבניין ברופין 40 שתכנן האדריכל אריה קרפץ. בחלקו הצפוני פונה הרחוב מערבה ובנקודה זו הציב האדריכל על מגרש בשטח של חצי דונם מבנה המתייחס לרחוב הנפרס ממנו. מרפסות מעוגלות ושקועות ומסך זכוכית לכל גובה חדר המדרגות הם שמעניקים לבניין את ייחודו ואת הופעתו המודגשת על פני שאר הבתים ברחוב. התכניות הוגשו לאישור העירייה ב-1936 ותעודת הגמר התקבלה ב-1940.

הבחירה באריחי חרסינה צהובה לחדר המדרגות נשמעת קצת הזויה, אבל מתגלה שצבע השמש הולם בהצלחה לבניין שמפנה את פניו לכיוון חוף הים, בארץ שבה האור הבוהק הוא חלק משמעותי מחוויית הרחוב. כך המשיך האדריכל את הקשר בין חוץ ובין פנים, בדיוק כפי שהוא המשיך ואיפשר אותו באמצעות המבט מחדר המדרגות אל הרחוב.

ועל כך ברשימה זו.

.

האור הלבן כמו שטיח קסמים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הספורט במרכז ספיר בערבה

לפני שבועיים קפצתי עם האדריכל ישראל גודוביץ לראות מה חדש בערבה. במרכז ספיר ביקרנו את ראש המועצה, ובין לבין הלכתי לראות את אולם הספורט שתכנן האדריכל גרשון צפור (2012-1931) בתחילת שנות ה-80. כשהייתי סטודנט כתבתי עבודה על יצירתו של צפור, שיצאה מאוחר יותר כספר, ועל מרכז ספיר יצא לי לדבר אתו מעט.

צפור קיבל לידיו ב-1973 את עבודת התכנון של מרכז ספיר – מתחם שירותים אזורי ליישובי הערבה, אותו הוא תכנן וליווה במשך יותר משלושים שנה. את אולם הספורט שבמרכז תכנן צפור באופן מתועש באמצעות חברת אשטרום. החלקים הובאו על גבי משאיות מהמפעל באשדוד והורכבו באתר. לאחר מכן תכנן צפור עוד עשרות אולמות ספורט בשיטה דומה, אך האולם בספיר היה היחיד שתוכנן כחלק ממערך גדול ומורכב.

ועל כך ברשימה זו.

.

חזית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתערוכת סוף שנה של המחלקה לאדריכלות באוניברסיטת אריאל

הרצון ליצור סדר חדש בסביבת החיים הטיפוסית הרגילה בישראל, הוא הנושא המרכזי שמעסיק את בוגרי המחלקה לאדריכלות באוניברסיטת אריאל. הנושא הזה חוזר ומופיע כמעט בכל העבודות. הסדר החדש מתבסס על הכמיהה למקומות מגוונים, בעיקר כאלה אינטימיים המאפשרים ליצור קשר בין אנשים. הכלים בהם עושים הסטודנטים שימוש הם קבועים: בינוי מגוון ולא צפוי, חצרות פנימיות, כיכרות ורחבות פתוחות, סמטאות וכמובן שגם עירוב שימושים.

הביקור הוא חובה לכל מי שמתעניין לדעת מה מעסיק את הדור החדש במקצוע, ובכלל למי שמבקש לגבש עמדה ביחס לרוח הזמן. לכן אני מקפיד ללכת לתערוכות סוף שנה של המחלקות לאדריכלות השונות ולא משנה איזו. המרצים יכולים להיות כאלה ואחרים, הרמה של הסטודנטים יכולה להיות גבוהה או נמוכה – זה לא משנה, כי מה שמרתק הוא הנושאים, והם מתפתחים ומשתנים משנה לשנה. המודעות של הסטודנטים הולכת ומתחדדת משנה לשנה. אין מה להשוות בין הנושאים שהעסיקו את הסטודנטים לפני 10 שנים ובין אלה שמעסיקים אותם היום.

ועל כך ברשימה זו.

.

בתערוכה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הספרייה במכללת עמק יזרעאל

אתמול הסתובבתי כמעט שעה במכללה האקדמית עמק יזרעאל הסמוכה לקיבוץ מזרע ולעפולה. את רוב המבנים תכנן האדריכל מנחם באר. בניין הספרייה ע"ש מקס שטרן שתכנן באר ממוקם מול הכניסה הראשית לקמפוס. בנייתו הושלמה ב-1988 והוא אחד הבולטים בין בנייני הקמפוס בו לומדים כ-4,000 סטודנטים. פריסת המבנה, השתלבותו בנוף, עיצוב החזית ושילוב קיר אמנות מעל הכניסה לבניין, הם אלה שמעניקים לו את איכויותיו המיוחדות והמקומיות.

ב-2009 הושלמה בנייתו של אגף חדש לספרייה, אותו תכננו משרד סקורקא אדריכלים. אופיו העיצובי של האגף החדש אופנתי ואלגנטי יותר מהעיצוב של באר שהתמקד בצורות וחומרים שאפיינו את הסגנון הברוטליסטי. התכנון של סקורקא התאים את עצמו לשינויים במעמד הספר והספרייה, וממקום של עיון בספרים הוא הפך לסביבת לימוד ועיון מוצלחת.

ועל כך ברשימה זו.

.

u u u ח ח ח

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הלפרין ברחוב גורדון 79 פינת סמטת יל"ג 2

בדרך לפגישה עם האחיות פלסנר, עצרתי לראות משהו בדרך. שלושה מבנים בלבד מפנים את הכניסות שלהם לסמטת יל"ג, שנקראת על שמו של יהודה לייב גורדון. הסמטה יוצאת מרחוב גורדון הקרויה על שמו של אותו גורדון. את "בית הלפרין" הפינתי בסמטה שבנייתו הושלמה ב-1935, תכנן האדריכל שמואל ברקאי והוא מתאפיין במסך זכוכית רחב הנמתח לכל גובה הבניין ומלווה את חדר המדרגות שבו. קשה להאמין אבל הבניין הזה היה פעם גם לבן.

סיבוב בבית הלפרין ששוכן באחד האזורים הכי יקרים בישראל בכלל ובתל אביב בפרט מעורר את השאלה כיצד בסביבה כל כך אטרקטיבית גרים אנשים בתוך מבנה שבעבר הרחוק היה מרהיב בניקיונו, וכבר שנים ארוכות שהוא חורבה מוזנחת ומתפוררת. בעיריית תל אביב פועל גוף שמנסה למצב את תל אביב כ"עיר עולם", אבל במרכזי ערים כמו פריס ולונדון לא תמצאו מקומות כאלה מוזנחים, מקומות בהם לדיירים לא אכפת שהבניין כבר לא לבן אלא שחור, דיירים שמוציאים מזגנים לחזית, סוגרים מרפסות בתריסי פלסטיק מצהיבים ותוקעים סורגים בכל צורה שרוצים.

ועל כך ברשימה זו.

.

אור ג'

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מרפאות קופת חולים בבני ברק

מחלון הקומה ה-35 נפל המבט על בניין בטון השונה מכל המבנים בסביבה. בסוף היום קפצתי לראות ולהכיר אותו מקרוב. הוא מוקף בתי מגורים עלובים ומוזנחים בהתאם לסגנון הבני ברקי. הוא בולט לא רק בגלל עיצובו, אלא גם מהסיבה שהוא שוכן על מגרש ששלושה רחובות עוטפים אותו: עלי הכהן, נתן הנביא ואחיה השילוני. שלושתם רחובות צדדיים באזור.

ב-1971 נחנך בניין מרפאות בלומנטל של קופת חולים בבני ברק. הבניין שוכן ברחוב מגורים מיושן ומוזנח כשהוא עצמו בולט הודות לחומרים המעולים מהם נבנה שהצליחו להשתמר לאורך כמעט חמישים שנה ושמרו על אופיו המקורי שלא עבר שינויים חיצוניים. בהתאם לסגנון הברוטליסטי החזיתות מורכבות מבטון חשוף בשילוב של לבנים שגם הן נותרו חשופות. בפנים אין זכר לחומריות שהופיעה בחזית, והעיצוב מתגלה כסתמי וגנרי לאחר שעבר שינויים.

ועל כך ברשימה זו.

.

?

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבלפור 33 שמופיע על כריכת הספר בתים מן החול

עצרתי להסתובב בבניין שמופיע בכריכה הקדמית וגם האחורית של הספר "בתים מן החול", זה שיצר קאנוניזציה לסגנון הבינלאומי בתל אביב. את הבית ברחוב בלפור 33 תכנן המהנדס מרדכי רוזנגרטן ובנייתו הושלמה ב-1935. הוא אמנם לא מופיע בתוך הספר וגם זה שתכנן אותו לא זוכה בו להתייחסות, אבל כיום יש לאדריכלית ניצה סמוק, שכתבה את הספר, שפע של תובנות על יצירתו. המייחד את הבניין הוא מסך הזכוכית החוצץ בין חדר המדרגות ובין הרחוב.

ועל כך ברשימה זו.

.

עומד בשער

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם הנטוש בבית ינאי

רשימה מספר 752

הקדמתי לפגישה במכמורת, אז אחרי שעצרתי לראות את האורווה הענקית שנמצאת בנחלה הממוקמת בכניסה למושב, המשכתי לבית העם הנטוש שניצב בראש גבעת הכורכר. המבנה שנועד לאכלס את כל בני המושב ואורחיהם, נחנך באפריל 1967, בתכנונה של מחלקת התכנון בתנועת המושבים. הוא לא פועל יותר מעשרים שנה.

כיום המבנה מתפרק אט אט והצמחייה בולעת אותו. תכולתו חוסלה, הגג התמוטט בחלקו, הפתחים נחסמו ועל הגדר שהוקמה סביבו נתלו שלטים המכריזים כי המבנה מסוכן. עדות נוספת לתרבות ולמרכז קהילתי שאיבדו את מעמדם.

ועל כך ברשימה זו.

.

מדרגות

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: