סיבוב על ספסל בלונדון

כבר בימי הביניים עברה פה, ב-Tooley Street, דרך שסומנה במפות וליוותה את הגדה הדרומית של נהר התמזה וכיום מדובר באחד הרחובות הסואנים בלונדון. הדפנות בהן הבנייה היא בקו אפס של המגרש, וחוץ מאחת מתחנות הרכבת הסואנות בעיר (London Bridge station), ממוקמים כאן זה לצד זה, בנייני מגורים, מסחר, משרדים, מוזיאונים, תאטראות ומוסדות ציבור שהמפורסם שבהם הוא בניין עיריית לונדון החמוד שתכנן האדריכל נורמן פוסטר ונחנך בשנת 2002.

בתוך כל ההמולה הזו החליטו לפנות שני מקומות חנייה לצד הכביש, לטובת ספסל מגונן להולכי הרגל. בישראל רגילים להפוך את המדרכה לכלבויניק של כולם: שילוט, תמרורים, מעקות, עמודי תאורה, גינון, פחי אשפה, חניות אופנועים ואופניים, שבילי אופניים, עצים, ספסלים, שולחנות בתי קפה, המכונית של ראש העירייה – את כל אלה פשוט למצוא על המדרכה, אבל כאן בחרו לנכס לטובת הולכי הרגל את השטח מהכביש. כל השאר זה גימיק.

ועל כך ברשימה זו.

.

13002572_1267158589980387_1413186767863259847_o

דו רה מי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על הצעה שלא נבנתה לבניין מוזיאון תל אביב

התחרות לתכנון בניין מוזיאון תל אביב לאמנות שהתקיימה ב-1964 היתה מהיוקרתיות ביותר שהתקיימו כאן באותו עשור. 49 הצעות הוגשו במסגרת התחרות, אחת מהן הגישו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון.

הצעתם של הנדלרים זכתה בפרס קנייה. במקום השני זכתה הצעתו של האדריכל רם כרמי ובפרס הראשון זכתה הצעתם המשותפת של האדריכלים דן איתן ויצחק ישר (בשיתוף דן רז), שלפני כמה ימים הצגתי את שכונת הניצחון שתכננו ממש במקביל בדימונה. למרות שהשותפות של איתן וישר החזיקה בסך הכל חמש שנים, ההישגים שלהם באותה תקופה היו חסרי תקדים. לא רק שהשותפות הצליחה להניב סדרת עבודות משמעותיות בנוף הבנייה הישראלי, אלא הן גם זכו להערכה שבאה לידי ביטוי בפרס רוקח (על בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב) ופרס רכטר (על בניין המוזיאון).

לקח עוד עשור עד שבניית המוזיאון על פי תכניתם של איתן וישר הושלמה. אלא שכאן אני רוצה להתעכב בהצעתם של הנדלרים שהוגשה לתחרות. זו הצעה שכמובן לא נבנתה, אבל עיון חוזר בתיעוד הדל שנותר ממנה מאפשר למצוא בה הד לעבודות אחרות שתכנן המשרד וכן נבנו.

ועל כך ברשימה זו.

.

13043358_1270863616276551_8409799233256935799_n

פרט מדגם ההצעה (מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת הניצחון

רשימה מס' 558

הפגישה נקבעה כמה קילומטרים מזרחית לדימונה לשעה 10 בבוקר. אז דאגתי לצאת קצת יותר מוקדם כדי שאספיק לבקר ב"שכונת הניצחון" שבדימונה. בסופו של דבר זה היה יום ארוך, כי אחרי הפגישה והסיור המשכתי לירושלים, בדרך עצרתי בקריית ארבע ולבסוף נחתתי במושב מרופד בבנייני האומה להרצאה על בניין הספרייה הלאומית החדש והמצוחצח, רחוק רחוק ממה שקורה בנגב.

"שכונת הניצחון" בדימונה קרויה כך על שם ניצחון מלחמת ששת הימים שארע בסמוך לאכלוסה, אך בשכונה עצמה אין שום אווירת ניצחון, אולי אפילו ההפך. אבל עדיין, גם 50 שנה לאחר הקמתה ולמרות ההזנחה ארוכת השנים מצד התושבים ולמרות הניסיונות המביכים לשקם אותה יש בה עדיין ערכים איכותיים שאותם קל לזהות ולהעריך. השיכונים המוארכים שמרכיבים את השכונה מאורגנים כך שהם סוגרים על חצרות פנימיות. שבילי הולכי רגל מקורים מרשתים את השכונה, ומקשרים היטב בין כל חלקיה וכן אל כל האזור המקיף אותה.

שכונות המגורים שתכננו האדריכלים דן איתן ויצחק ישר, היו השתלשלות של מודל שהשניים פיתחו כבר בעבודות תכנון המגורים הראשונה שקיבלו ממשרד השיכון. שכונת הניצחון היתה חוליה מרכזית בתהליך ובה ניתנה להם ההזדמנות להוכיח את הרעיון בסביבה מדברית ובקנה מידה גדול.

ועל כך ברשימה זו.

.

13048265_1265481226814790_3691180251654496589_o

בפרדסים כבר בושם הפריחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני מקומות נטושים: חדר אוכל בקיבוץ בית גוברין ותחנת משטרת טגארט בריטית

30 שנה בדיוק (בליל הסדר) חלפו מאז פתיחת חדר האוכל של קיבוץ בית גוברין, וגם בדיוק 10 שנים לסגירתו. את חדר האוכל שעומד היום נטוש במרכז הקיבוץ, תכנן האדריכל אמנון לוי.

גם תחנת המשטרה הבריטית נטושה והשנה ימלאו 65 שנה להקמתה. את היומולדת אף אחד לא יציין לא לחדר אוכל ולא לתחנה, נראה שהנכסים האלה כבר לא מעסיקים אף אחד.

את הביקור בבית גוברין ערכתי עם רועי בדיוק לפני שנתיים, כשהיינו באזור בגלל פגישה שנקבעה בסמוך. הקדמנו לפגישה בשעה כך שהיה לנו זמן לבקר חצי שעה בתחנה ולאחר מכן כמה דקות בקיבוץ הסמוך. האזור כולו שופע מקומות ששווה לבקר בהם, וכאן אסתפק בשניים הסמוכים זה לזה, שניהם נטושים וראו ימים יפים יותר. מהביקור הזה פרסמתי בזמנו רק את התחנה במסגרת כתבה ב-xnet שהציגה ששה אתרים נטושים בארץ. עכשיו כשאני מציג את חדר האוכל, נראה לי הגיוני להציג גם את התחנה הנטושה ואפילו לפתוח איתה.

.

12977001_1261747917188121_5871799508664798050_o

יש לי ארץ טרופית יפה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב עדכני במוזיאון אוספי הטבע באוניברסיטת תל אביב

הכוכב החדש של אוניברסיטת תל אביב הוא בניין מוזיאון אוספי הטבע שבנייתו הולכת ומתקדמת. הוא ניצב לאורך רחוב קלאוזנר עליו משקיפה חזיתו הראשית והמונומנטלית. בצידו השני הוא משקיף על הגן הבוטני ועל מזרח המטרופולין עד להרי השומרון. קשה לפספס אותו כשעוברים ליד האוניברסיטה, לא מדובר בבניין אקדמי רגיל אלא במבנה ראשון מסוגו בישראל שנועד לאכלס את אוספי הטבע לקיים תערוכות ואירועים  ולכן אופיו ובמיוחד אופיו הייצוגי שונה.

משרד האדריכלים קימל אשכולות שבראשו עומדים בני הזוג האדריכלים מיכל קימל-אשכולות ואיתן קימל, תכנן את הבניין בעקבות זכייה בתחרות סגורה. 

ועל כך ברשימה זו.

.

12976771_1264727173556862_7619226363994218698_o

מביט לפה מציץ לשם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובמועדון לחבר בקיבוץ שניר

בירידה מהגולן החלטתי לעצור בלי תכנון לראות מה יש בקיבוץ שניר. רק כשנכנסתי למועדון לחבר שנימצא במרכז הקיבוץ ובדיוק התקיים בו "כנס משתכנים" של בני קיבוץ, נזכרתי שזה בעצם מבנה שתכנן האדריכל מנחם באר, חבר קיבוץ געתון, כמו גם חדר האוכל הניצב בסמוך. לאחרונה פורסם הספר "אבני דרך, אבני מקום" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי על יצירתו של באר. בעקבות הספר, בעוד כחודש תפתח מחדש התערוכה שאצרתי לבאר' והפעם בגלריה בבית האדריכל ביפו (11.7). את התערוכה ילווה קטלוג חדש שיצטרף וישלים את הספר.

בשתי העבודות האלה שתכנן ובנה באר בשנים 1976-1975 הוא שילב אמנות באדריכלות באמצעות שיתוף פעולה עם האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. סעידי, יצר תבליט בטון בחזית הכניסה לחדר האוכל ושני קירות קרמיקה בחזית הקדמית והאחורית של המועדון. אריחי קרמיקה מתועשים נוספים מעטרים את שני המבנים מבפנים ומבחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12891507_1255557444473835_8782225366053791654_o

ציור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל בלפרון בלונדון בתכנון ארנו גולדפינגר וב-AA

מאז הושלמה בנייתו ב-1967 מגדל בלפרון (Balfron Tower) הוא מהמבנים הבולטים באזור מזרח לונדון, בעיקר בגלל גובהו (27 קומות) בסביבה בה הבינוי נמוך יחסית, אבל גם בגלל מגדל המדרגות הצמוד לו ומקושר אליו בסדרה של גשרים. השימוש בבטון חשוף והצורניות האקספרסיבית הופכים אותו לאחד מסמלי סגנון הברוטליזם ולסמל לתקופה בה השקיעה הממשל הבריטי בדיור ציבורי. האדריכל ארנו גולדפינגר (1902-1987), יהודי במוצאו, נולד וגדל בהונגריה אבל התמחה בתכנון מגורים בלונדון, אליה היגר בתחילת שנות ה-30. הוא תכנן שורה ארוכה של מבני מגורים, ששיאה הוא מגדל בלפרון במזרח העיר ומגדל טרליק (Trellick Tower) במערב העיר שהושלם ב-1972.

כמו רבים ממבני הברוטליזם, גם מגדל בלפרון נחשב היה למלכודת עכברים דחוסה בעלת תדמית שלילית, קשה ומחוספסת, שלא מתאימה לכל אחד. בשנים האחרונות גברה המודעות לאיכות המבנים והדירות וערכן עלה. רק כעת מוצדקת כרזת הסרט ויש הרואים בבניין מכרה של זהב.

ועל כך ברשימה זו.

.

12961312_1258335774196002_4735172590741641425_o

כאן לא אפריקה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפרויקט רובין הוד גרדנס בלונדון רגע לפני ההריסה

האם בקרוב יהרסו הרשויות בלונדון את פרויקט המגורים השאפתני והחלוצי לזמנו הקרוי בשם הרומנטי "רובין הוד גרדנס"? הנושא לא ברור. בלונדון קמו קבוצות להם הצטרפו דמויות בכירות כמו האדריכלים ריצ'רד רוג'רס וזהה חדיד (שנפטרה לפתע שלשום) שקוראים להימנע מההריסה של הפרויקט הייחודי שבנייתו הושלמה ב-1972. הרצון להרוס את עבודותיהם של צמד האדריכלים אליסון ופיטר סמיתסון היא עובדה קיימת והן הולכות ונמחקות וזכרם של צמד האדריכלים הולך ומתאדה. גם בחנות של ה-AA וגם בחנות של RIBA לא מצאתי אפילו ספר אחד על יצירתם.

בתל באביב האדריכל ירמי הופמן מוביל תכנית לשמירת מורשת הבנייה של שנות ה-50 וה-60. לעומתו בלונדון כבר מזמן הוסיפו מבנים מהתקופה לתכנית השימור העירונית, אך רבים מהמבנים נותרו בחוץ, וכמו בתל אביב הסיבה העיקרית היא לחצי שוק הנדל"ן. את 215 הדירות הקיימות מבקשים להרוס ולבנות במקומן פרויקט ובו 1,170 דירות חדשות.

כששאלתי את הופמן מבין כל עשרות הפרויקטים השווים בלונדון מאותה תקופה, איזה הוא הכי ממליץ לראות, אז הוא המליץ על הרובין הוד גרדנס. אז לשם הלכתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

12898352_1252849268077986_3789384030870820276_o

אשת מהנדס

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשרידי אל-באסה ובמערת קשת

שלומי היא אחת מעיירות הפיתוח שקמו בגליל העליון. כמוה בגליל קמו קריית שמונה, חצור הגלילית, מגדל העמק, מעלות. על האכסניה בשלומי כתבתי כאן, אבל בשלומי מה שמעניין זה דווקא אזור התעשייה, שם מסתתרים שרידיה של אל-באסה.

חלפו 68 שנים מאז חוסלה אל-באסה ומיישוב ערבי הפך היישוב לעיירת מהגרים יהודים התלויים בתמיכה ממשלתית. 40 שנה חלפו מאז הוחל בהריסת הבתים שאכלסו כ-3,500 תושבים שכבר מזמן לא גרים בהם ובהקמת אזור התעשייה של שלומי. משום מה בחרו המהרסים לשמור על כמה בתים המציצים פה ושם וכן על בית הקברות ההולך ומתפורר. לאחרונה ובאופן מוזר דווקא את המסגד בחרו הרשויות הישראליות לשמור ולחדש. עבודות החידוש הסתיימו לפני שנה והוא עומד ריק ופרוץ באמצע אזור התעשייה. לא נראה שהמדינה תתן למתפללים מוסלמים לחזור ולהתפלל פה. מה מתכוננים לעשות אתו? ניסיתי לגלות דרך רשות העתיקות ודרך עיריית שלומי – אבל היו כאלה שהתחמקו והיו כאלה שענו שהם לא יודעים. נראה שרובם פשוט באמת לא יודעים מה לעשות עם המסגד ועם השאלה המטרידה שהעליתי. ברשות מקרקעי ישראל פשוט לא התייחסו.

ועל כך ברשימה זו.

.

23

אל נא תעקור נטוע

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין של RIBA בלונדון

הדיון סביב החרמות על ישראל אקטואלי עכשיו יותר מתמיד, גם בארגון האדריכלים הבריטי, או בשמו המלא – המכון המלכותי של אדריכלי בריטניה, הדיון הזה עמד על סדר היום. הידיעה האחרונה בנושא היא מדצמבר 2014, אז דרש הארגון לסלק את האדריכלים הישראלים מהארגון העולמי, אך מאז נראה שלא עסקו שם בשאלה הזו ופנו לטפל בנושאים חשובים יותר. רק אתמול פרסמה גילי יובל שישראל תשתתף בביאנלה הראשונה לעיצוב שתתקיים הקיץ בלונדון. חרמות זה עסק ילדותי שלרוב עומדים מאחוריו אנשים שרוצים להרגיש טוב עם עצמם בקלות מבלי לנסות ולפתור אתגרים באופן יסודי. היות וב-RIBA ירדו מהחרם אז לא חששתי ובקרתי בביתם החמוד.

הזדמנות לחלום ניתנת כשמסתובבים בבניין הארגון הממוקם במרכז לונדון. הזדמנות לחלום איך היה יכול להיות גם כאן בארץ ישראל, בניין שמרכז בתוכו גלריה איכותית, אולמות הרצאות וכנסים, ספרייה עשירה, בית קפה, מסעדה וגולת הכותרת: חנות ספרים.

תזכורת: גם לנו היה כזה ברחוב דיזנגוף 200 – "בית המהנדס והאדריכל", כמו שיש כזה בירושלים בתכנון האדריכל דוד רזניק. הנציב העליון ארתור ווקופ הניח את אבן הפינה לבניין ב-1935, פחות משנה אחרי פתיחת בניין RIBA בלונדון. בין כתלי "בית המהנדס והאדריכל" בתל אביב נערכו אירועים בהיקף ומענה הדומים לאלו הקיימים עד היום בארגון בלונדון, במשך עשרות שנים התארחו כאן ראשי ממשלה, שרים ודמויות בולטות מכל העולם. לא היתה אמנם בבניין בדיזנגוף 200 חנות ספרים, אבל המקום היה תוסס ומעמדו היה מרכזי בזירת התכנון. לעומתו, מה מעמדו של "בית האדריכל" ביפו?

ועל כך ברשימה זו.

.

www.GIFCreator.me_NUoaiU

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על עמנואל טל – חלוץ חוקרי אדריכלות הקיבוצים

"עמנואל טל הניח את אבן הפינה למחקר האדריכלות הקיבוצית בארץ", קובע צבי אלחייני על מי שערך בשנות ה-80 את המחקר החלוצי, שכאן בבלוג אתם יכולים למצוא את ההמשך הישיר שלו. עמנואל טל (1998-1925) הוא דמות אניגמטית, חוקר שנעלם ולא ניתן היה לגלות מה הניע אותו ומה היה היקף המחקר שערך.

באופן חריג, הרשימה לא עוסקת בבניין, גינה או שכונה. הרשימה מוקדשת לעמנואל טל, וזאת במטרה לשוב ולחשוף את תרומתו וחשיבותו.

במקביל למחקר של טל, נערכה עבודה חלוצית אחרת אותה הוביל מיכאל לוין ועסקה בדיוק באותן שנים באדריכלות הישראלית בהן התמקד. אלא שלעומת טל שחקר את הקיבוץ, חקר לוין את האדריכלות הבינלאומית בישראל, מה שהתגלגל לתערוכה "עיר לבנה" שהוצגה במוזיאון תל אביב, הפכה לאטרקציה וגררה אחריה מחקרים, ספרים, תערוכות ובעיקר הביא למהפכה נדל"נית. לעומת גורל מחקרו של לוין, גורל המחקר ומושא המחקר של טל לא זכה כמעט לפרסום והמשך.

ועל כך ברשימה זו.

.

12805689_1230468713649375_5083922903576708214_n

שער עבודת ה-.M.A של עמנואל טל (מקור: אוסף אדר' פרדי כהנא, בית העמק)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקולנוע רחל באשקלון שנהרס

אחרי שהצגתי כאן את בית העם של מושב בית-חנן, אציג מבנה נוסף שתכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר בתחום בתי התרבות. אלא שבשונה מבית העם הנטוש, כאן מדובר בבית קולנוע שנהרס לפני יותר מעשרים שנה ועל מקומו נבנה מרכז מסחרי.

קולנוע רחל באשקלון נחנך ב-1956, ונקרא כך על שם אמו של יעקב זלקין שהקים את הקולנוע וניהל אותו במשך שנים. את הקולנוע תכננו בני הזוג נדלר בתקופה בה תוכננו במשרדם התל אביבי כמה בתי תרבות ברחבי הארץ ובמיוחד ביישובי פריפריה, ומיותר לציין שאף אחד מהם כבר לא משמש לייעודו, למעט בניין תאטרון ירושלים שנבנה כבר בתקופה אחרת ובהיקף אחר.

"כואב הלב שהיופי הזה של חברה, של תרבות, של תוכן, של דרך לחיות בה את החיים, כל זה הלך לאיבוד", מספר בכאב עזרא ינוב שמתגורר באשקלון מאז 1956. "אין להשוות את ההוויה והמפגש החברתי כשכולם היו הולכים להצגה של שמונה בערב בקולנוע, לעומת היום בקולנוע כשרק הפופקורן מהווה את מרכז הערב".

ועל כך ברשימה זו.

.

12823452_1232556016773978_3230476563330600716_o

זינדר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בכפר הנוער בן שמן בתכנון מרדכי בן חורין

גלריה פתוחה של אדריכלות מרתקת אפשר למצוא בכפר הנוער בן שמן. האדריכל מרדכי בן חורין שתכנן בין השאר את בית אסיה, מגדל דיזינגוף סנטר ואת מגדל ז'בוטינסקי (המצודה) תכנן כאן חלק גדול מהמבנים במהלך ששנות ה-50 עד ה-70. כמו בשאר יצירותיו של בן חורין, גם כאן לכל בניין יש את הייחוד שלו והפעם אתמקד בבניין בית הכנסת שנבנה במרכז הכפר בסוף שנות ה-60.

הבניין בולט הודות לגג הרעפים הגבוה במיוחד והשימוש בחומרים פשוטים שנותרו חשופים: רעפי צמנט, בלוקים, זכוכית, קורות ועמודי בטון ושלד פלדה שנותר חשוף לעין בתוך אולם התפילה אך נצבע בכחול. גם הריהוט המקורי הורכב מעץ שנותר חשוף. במהלך השנים, כמו בכל מבנה ציבור פעיל, נערכו שינויים שלא פסחו על מבנה בית הכנסת. הילדים לא אהבו את התפילה המשותפת לבנים ולבנות ללא מחיצה והפסיקו להגיע אליו. לפני כמה שנים הוא הוסב לבית התרבות של הכפר ובית הכנסת נדד לחדר בבניין אחר.

ועל כך ברשימה זו.

.

12801151_1234890129873900_3684080940712289055_n

תפילתי אחת והיא אומרת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין חדש ברחוב השוק + תערוכה

בפס ייצור המבנים שמפיק משרדם של האדריכלים טלי וגידי בר אוריין בולטים כמה מבנים שונים, אחד מהם הוא הבלוק שבנייתו הושלמה לאחרונה ברחוב השוק. הבניין עכשיו ריק. הוא לא נטוש אלא רק ריק ובימים הקרובים יעצרו בחזיתו כמה עשרות משאיות חמודות, יפרקו רהיטים וקופסאות והבניין כולו יתמלא בעשרות דיירים חדשים. כל הדירות נמכרו.

רחוב השוק הוא אחד מרחובות האורך הצרים המקשרים בין רחוב פלורנטין ודרך יפו והוא מקביל לרחוב הרצל ונחלת בנימין. הבניין כמו כל הבניינים באזור, בנוי בקו אפס של הרחוב כשהוא צמוד לבניינים שמשני צידיו. כך נוצר בלוק עירוני כמו שרק באזור פלורנטין בנו ואפשר למצוא עד היום.

מה מיוחד בבניין? הוא נבנה על שני מגרשים צרים (14 מ') ומוארכים (סה"כ 26.5 מ'), וכך נוצר בלוק משמעותי ורציף לאורך הרחוב. הפתחים בו עוצבו בהתאם, ומדגישים משחק צורני המתבסס על מלבנים אנכיים ורוחביים, משחק של לבן ושחור, אטום ושקוף, פתוח וסגור. כרגיל, הפתרון הוא רק בקליפת הבניין ולא מחלחל לתכנון הקומות או הדירות עצמן שנותרו סטנדרטיות.

ועל כך ברשימה זו.

.

12828460_1229806900382223_7885264581977027714_o

עיר לבנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם הנטוש במושב בית-חנן בתכנון שולמית ומיכאל נדלר

אאא… בדרך לפגישה סמוך לגדרה עצרתי בבית-חנן, שם ידעתי על קיומו של בית עם שתכננו שולמית ומיכאל נדלר בעשור הראשון לעבודתם כאדריכלים. מצאתי את הבניין שנחנך ב-1955, לפני 61 שנה, ניצב במקומו ללא שינויים, במצב מרשים. פיסית מצבו מצוין, תפקודית המצב ירוד.

בשעתו היה המבנה הגבוה והגדול במושב. הוא ממוקם בראש אחת הגבעות הגבוהות באזור, גן חוצץ בינו ובין הרחוב. רחבה גדולה ומרוצפת מובילה לבניין עצמו הסוגר עליה משני עבריה, מתמזג בה מבלי להתנתק מהמרחב הפתוח והציבורי. עדיין ניתן לדמיין כמה התרגשות ושמחה ליכדו את אלה שבאו בשעריו לאורך שלושים שנות הפעילות שהתקיימה בתוכו. הזמנים והאנשים השתנו וכיום האולם נעול ונטוש.

"האולם התחיל לשקוע כשהמושב התחיל להתפרק", סיפר לי כמה שעות מאוחר יותר אברהם דנון, שהיה בן 5 כשהוריו הצטרפו לגרעין שייסד את בית-חנן ועלה על הקרקע ב-1929. "זה התחיל בשכנים שגרו מסביב לבית העם שהתלוננו על הרעש, והוויכוחים אתם היו יותר ויותר קשים. בכלל, ברגע שדור המייסדים התחיל להיעלם התחילו הסכסוכים של דור הבנים. מיד אחר כך הופיעה הטלוויזיה וכולם נעלמו".

ועל כך ברשימה זו.

.

12795155_1228417707187809_6649293239135616143_o

בית העם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגן גדולי ישראל בשכונה ה' בבאר שבע

מבין השכונות בבאר שבע שכונה ה' זוכה לרוב הפרסום בזירה האדריכלית. הסיבה לפרסום היא "השכונה לדוגמה" שנבנתה בתחומה וכוללת מבני מגורים מיוחדים, אותם תכננו אדריכלים כמו אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני (שיכון באורך רבע קילומטר וקוטג'ים טוריים), או נחום זולוטוב ודני חבקין ("שטיח" של בתים צמודי קרקע בצפיפות גבוהה). בהמשך הרחוב החוצה את השכונה, מאחורי המגרש עליו תוכנן לקום על פי התכנית המקורית שיכון מוארך בתכנון רם כרמי ובמקומו נבנו בשנות ה-80 שני מגדלים, ניטע גן שנראה כאילו הושתל כאן מרמת אביב או כפר סבא.

מרבדי דשא עצומים, עצי דקל, שיטה, טקומית, לנטנה, קריסה, הרדוף, מיכנף נאה. רק האשלים מרמזים שכאן זו באר שבע ולא שום מקום אחר. למרות שבאוסף משרד אדריכלי הנוף של ליפא יהלום ודן צור לא נותרו תכניות ותצלומים של הגן, סביר להניח שהגן, הוא המשך לעבודתם של השניים שתכננו את הנוף בשכונה ה' כמו גם בשכונות א', ב', ו-ד'.

ועל כך ברשימה זו.

.

12779234_1221394881223425_5289478967266287602_o

פורח, שטוף זהב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בארמון התרבות והמדע בורשה

בטיול שואה עם התיכון הבניין הזה סקרן אותי. הוא לא היה במסלול ולכן נאלצתי לחכות להזדמנות שנייה. מה שסקרן אותי היה אופיו השונה משאר המבנים בורשה. שילוב קודר ומאיים עם עיצוב נאו-קלאסי, שמזכיר את גורדי השחקים מתחילת המאה הקודמת ובראשם Empire State Building שנחנך במנהטן ב-1931. לעיניים זרות האיום לא היה דבר מובן מאליו, אך אחרי שהמדריך הסביר שהבניין ייצג את השלטון הסובייטי בעיר שכבר אז לא היה קיים בפולין, קשה שלא היה לראות בו גורם מאיים.

חובבי אדריכלות יוכלו לבלות שעות ארוכות בבניין ולא לחזור על אותו אולם פעמיים. העיצוב הוא טוטלי ומתאפיין בפאר וקרירות. הפאר בא לידי ביטוי בחומרי גמר יקרים, בריצוף, בתקרות, בקירות, בנברשות, פיתוחי העץ, עבודת הנגרות והפרזול. הפיסול המונומנטלי גם הוא מדגיש את חשיבות הבניין והוא מלווה את המבקר כבר מהמפגש עם חזיתות הבניין שם מוצבים פסלי אישיים בגודל ענק, וגם מזרקות מים המדגישות את הסימטריה של חזיתות הבניין. יש כאן ארמון אמיתי, אלא שפה אין ולא היו מלך ומלכה אלא העם.

הזמן שעמד לרשותי היה קצר אבל לא רציתי לוותר על סיבוב בחלקים משמעותיים מהארמון. עשיתי אותו בריצה קלה בין האולמות בקומות המסד, בקומות המשרדים המשעממות ולבסוף במרפסת העליונה. מה שלא הספקתי חזרתי ובאתי לראות למחרת. כך שלוש פעמים.

ועל כך ברשימה זו.

.

12491994_1198274103535503_4721942188847204284_o

מי הבוס

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתערוכה של מאיה דוניץ במרכז לאמנות עכשווית

התמונה הקטנה שהופיעה בגיליון הקודם של טיים אאוט הצליחה בקושי להזיז אותי, אבל כשגיליתי שהתערוכה עומדת להסגר, גררתי את צבי והלכנו לראות מהר.

"מפתה ומלהיב יותר משהוא מביא סיפוק של ממש", הגדיר לפני 108 שנה הנרי קרהביל את יכולת הניצוח של גוסטב מאהלר על התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. הניסוח מתאים לתערוכה של מאיה דוניץ "רועד" (באצירת חן תמיר) בה בקרתי שבוע שעבר בגלריה של המרכז לאמנות עכשווית, אך הוא לא הוגן היות ומדובר בתערוכה ראשונה לאמנית שהיא בעיקר מוסיקאית. התערוכה ממשיכה גל תערוכות נחמדות שפוקדות את ארצנו ועל אחת מהן, זו במוזיאון הרצליה, כתבתי לאחרונה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12778760_1220974841265429_4480909474452517304_o (2)

נוף עם צבי

.

להמשיך לקרוא

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 621 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: