סיבוב בשכונת מגורים בבאר שבע שתכנן אריה שרון

בדרך לפגישה החלטתי לעצור ולראות חלק משכונה ב', אחת משכונות המגורים שלא הכרתי בעיר. לפגישה אחרתי בעשר דקות אבל היה שווה את זה.

לאורך 15 שנים היה מעורב האדריכל אריה שרון בתכנון שכונת מגורים במרכז באר שבע. לאורך התקופה תכנן ובנה משרדו של שרון מבני מגורים בשכונה, תחילה בשיתוף האדריכל בנימין אידלסון ולאחר מכן עם בנו האדריכל אלדר שרון.

ניתן לזהות טיפוסי מבנים שונים שנבנו כל אחד בתקופה אחרת ומייצגים את השינויים שחלו בגישת התכנון של המשרד. אך מבין הטיפוסים מרתק במיוחד הוא טיפוס מבנה עם חצר פנימית שניתן למצוא בו הד לדגם של "מעונות עובדים" שבתכנונו השתתף שרון 25 שנה קודם לכן בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

מזגנים

.

סיבוב במסגד הנטוש של חושניה וגם יגאל תומרקין

1,136 תושבים גרו בכפר חושניה ב-1960, בעת שנערך בו מפקד אוכלוסין. עד 1967 התגוררו בגולן 150 אלף תושבים ב-153 כפרים וב-112 חוות. כיום גרים רק 46 אלף תושבים, כמחציתם מתנחלים וכמחציתם דרוזים ועלווים. ברוב ההתנחלויות בגולן גרים בסך הכל בין 270 ל-800 תושבים בכל התנחלות. בשתיים מההתנחלויות המוגדרות כיישובים קהילתיים הגיעו ליותר מאלף, אבל לא יותר מזה. בקצרין גרים כ-7,000 מתנחלים.

סמוך למושב קשת שבגולן מצויים שרידיו של הכפר חושניה שהיה כאן עד 1967. מרבית מבני הכפר נהרסו אך עדיין נותרו כמה מהם שלימים והבולט בהם הוא מבנה המסגד שנפגע בפינתו. המסגד נבנה מבטון ובאיכות גבוהה ולכן למרות פגיעת הפגז שגרמה להרס, הוא נותר על תילו והוא מרשים בנוף הפתוח העוטף אותו.

ההזנחה וחשיפת הזיונים יביאו להתפוררותו. לבסוף תגיע קריסתו המוחלטת ומחיקתו מהנוף. כפי שההיסטוריה מלמדת אותנו, אם הליכוד יישאר עוד כמה שנים בשלטון אז סביר להניח שהגולן שוב יחזור ויחליף ידיים והמסגד ישוקם.

ועל כך ברשימה זו.

.

עשירית

.

סיבוב בדיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 בתכנון יהודה ורפאל מגידוביץ

עברתי כבר מאות או אלפי פעמים על פני הבניין שבמפגש הרחובות פרישמן ודיזנגוף, ממש מול פסז' הוד. רק לאחרונה ולאחר שגיליתי שתכנן אותו האדריכל יהודה מגידוביץ, מי שתכנן כמה מהמבנים הבולטים בעשורים הראשונים של תל אביב, אז הענקתי לו תשומת לב. בבניין זה שיתף מגידוביץ גם את בנו – אינג' רפאל מגידוביץ. הבניין שוכן בצומת מרכזי וסואן בעיר, תוכנן בסגנון הבינלאומי עם מיטב הפרטים הנלווים לסגנון. הוא עבר שינויים שלא היטיבו עמו, אך עדיין גם בחזותו וגם בחלקיו הפנימיים הוא שומר על האיכויות אותם יצק האדריכל לפני 82 שנה.

הפלסטיות בחזית הבניין נסתרת כיום מאחורי שילוט והזנחה. כשנכנסים פנימה מגלים קירות אפרוריים ומזוהמים, אך כשמטפסים במדרגות לקומה הראשונה, מתגלה כי חדר המדרגות מחופה בחרסינה בגוון תכלת המעניקה לחדר המדרגות את ייחודו.

ועל כך ברשימה זו.

.

העיר הלבנה

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גת

חדר האוכל השלישי, הגדול והאחרון שבנו חברי קיבוץ גת הוא דוגמה לעבודה מוקדמת שתכנן האדריכל מנחם באר. ביקרתי בו אחרי הסיבוב בשכונת כרמי גת הסמוכה. השעה היתה מוקדמת, נותרה לי שעה פנויה עד הפגישה שנקבעה לי בשעה 11, ולכן המשכתי לסיבוב בקיבוץ גת. חדר האוכל כבר שנים שאינו מתפקד לייעודו המקורי. הוא עדיין משרת את הקהילה לאירועים מיוחדים והוא אינו נטוש. גודלו העצום והזמן שאינו מיטיב עמו מקשים את תחזוקתו. בקיבוץ יש מבנים נוספים ששווה לעצור ולהסתובב בהם: מועדון לחבר ואתר זיכרון לנופלים.

שילוב אמנות באדריכלות מופיע כאן כמו בקיבוצים רבים אחרים. רודא ריילינגר שילב את עבודתו על חזיתות בניין חדר האוכל וגם במועדון. יש עמוד זיכרון שיצר יהושע סגל. פסל של דג בבריכת השחייה שעיצב שמואל כץ. קישר זיכרון שיצר ישראל הדני ועבודות פסיפס שיצר חבר הקיבוץ לשעבר יעקב ג'ולסון.

ועל כך ברשימה זו.

.

גת

.

סיבוב בבית ספר שדה בשארם א-שייח

"בביקורו האחרון במרחב שלמה חזר ראש הממשלה והבטיח, כי 'ממשלת ישראל איתנה בהחלטתה לשמור בשלטונה את הרצף היבשתי מהגבול המנדטורי של אילת עד ראס מוחמד'", כך פורסם בפברואר 1976 בעיתון "דבר". היה זה ציטוט מדברי יצחק רבין. בעת כהונתו הראשונה כראש ממשלה, נבנו יישובים ומיזמים תיירותיים בחצי האי סיני ובכלל זה בית ספר שדה נעמה בשארם א-שייח.

את תכנון בית הספר לקח האדריכל ישראל גודוביץ, שבחר לבנות אותו באמצעות מבנים מתועשים, מהלך שהיה חידוש לזמנו. חמש שנים התקיים בית הספר עד שמנחם בגין תפס את השלטון וחיסל את ההתיישבות באזור. לא הסתובבתי שם אבל בשבועות האחרונים אספתי תמונות ומידע.

ועל כך ברשימה זו.

.

1982-1976

.

סיבוב בשכונת כרמי גת

שבוע שעבר הקדמתי לפגישה ועצרתי לראות איך נראית שכונת כרמי גת ההולכת ונבנית מצפון לקרית גת. הגשרים והכבישים כבר קיימים ונוחים לנסיעה מהירה. מאות פועלים שוקדים על הקמת הבניינים החדשים המצויים בשלבי בנייה שונים, וחלק לא מבוטל של בתים כבר מאוכלס ומטופח.

את תכנית המתאר לשכונה תכננו האדריכלים עדנה ורפי לרמן. היא שייכת מוניציפלית לקרית גת, אבל מדובר בעולם אחר ונפרד. חוץ מכמה גשרים שמתוכננים ומעוצבים בעיקר לשירות רכבים, אין קשר מהותי בין העבר (קרית גת הוותיקה) ובין ההווה (שכונת כרמי גת). לעת עתה נראה שפרנסי העיר ומתכנניה איבדו את העניין ואת אמונם בעיר הוותיקה, הם בחרו לחצות את הכביש ולבנות עיר חדשה ונפרדת. אין בה מוקד משמעותי, אלא רק פארק רובעי, כמה בתי ספר ומרכז מסחרי שטרם נפתח.

התושבים קיבלו אמנם דירות מהניילונים ורחובות חדשים ואין ספק שיש בזה עונג נהדר. סביר גם להניח שהתושבים מרוצים. הם גרים אמנם באתר בנייה, אבל בדירות עצמן נעים וטוב – למשפרי הדיור יש דירות גדולות ומרווחות יותר ולזוגות הצעירים יש קורת גג והרבה חברים חדשים. התבוננות רחבה יותר חושפת את המגרעות שבמהלך. מחריד לגלות ששכונה חדשה שתוכננה לאחרונה ותכניתה אושרה ב-2013, מתוכננת למעשה על פי גישות שהתגלו כמוטעות כבר לפני עשרות שנים. עיצוב הבניינים בהתאם, נראה שנתקע כבר שלושים שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

תכנון ופשע

.

סיבוב בבריכת גלי הדר הנטושה בתכנון זאב רכטר, אריה שרון ואויגן שטולצר

השמחה והשחרור שמילאו את המקום בו שחו, גלשו והשתעשעו במים, התחלפו בריקנות ועזובה. כל כמה שניות נשמע בום גדול שהרעיד את הבניין. הרעש היה חזק כל כך עד שחשבתי שהורסים את המקום. השעה היתה מאוחרת ביום שישי וחשבתי לעצמי מי יהרוס בניין באמצע העיר בשבת? כשעליתי למעלה, לבניין שרוכב על הבריכה, גיליתי שבאחד החדרים יש פעילות. בחור חזר והרים משקולות וזרק אותן על הרצפה.

בריכת גלי הדר אותה כינו גם בריכת הפועל, יחד עם קולנוע תמר הצמוד לה הם תוצר של שיתוף פעולה בין האדריכלים זאב רכטר, אויגן שטולצר ואריה שרון. המתחם תוכנן ונבנה לאורך כמעט עשרים שנה. עם פתיחת הבריכה ב-1949 הפכה לאחד ממרכזי הספורט הבולטים בעיר ובמימיה נשברו שיאי ישראל בשחיה. באולם הקולנוע הקרינו את טובי הסרטים וגם מחזות והופעות.

50 שנה שהעיר חיפה שוקעת. יש אמנם הצלחות נקודתיות אך הן זעירות ביחס לקנה המידה העירוני ומפומפמות בעיקר בזכות יחסי ציבור. חיסול הבריכה כמרחב של פנאי ונופש במרכז העיר וללא הצבת חלופה, הוא מחדל שפוגע במעמד השכונה. הבחירות קרובות אך ספק אם תושבי העיר יתעוררו, ילכו לקלפיות ויסלקו את מי שהיה צריך להסתלק כבר לפני שתי קדנציות. ספק גדול אם היורש יצליח.

ועל כך ברשימה זו.

.

ברוכים הבאים

.

סיבוב תשיעי על תמונות אדריכלים

מהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים ואדריכלי נוף. יצא שצברתי תמונות שלהם ולפני כמה חודשים התחלתי להציג כאן סדרת רשימות עם אותן תמונות. 31 אדריכלים ואדריכלי נוף וגם אמן אחד שצלמתי מופיעים כאן.

זו רשימה תשיעית (1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8) שנפתחת עם האדריכליות דניאלה ומיה פלסנר במשרדן שברחוב פרוג במרכז תל אביב. הרשימה מסתיימת באדריכל ארד שרון באירוע שנערך במוזיאון תל אביב לכבוד פתיחת תערוכה שמוקדשת למבחר מעבודותיו וגם לכבוד ספר סיפורים שהוא פרסם.

ועל כך ברשימה זו.

.

#9

.

סיבוב בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד

מעטים האדריכלים הישראלים שאני שמח באופן חריג לבקר בבניינים שהם תכננו. אחד מאותם בודדים הוא האדריכל יוסף שנברגר שתכנן את בניין ישיבת תומכי תמימים שבכפר חב"ד. בניין הישיבה שנחנך בשלבים בין השנים 1967-1962, מורכב משלושה גושי בניינים שפריסתם נערכה בהשראת בניין בית הספר באוהאוס בדסאו.

הבניין מורכב מאגף כיתות ואולם בית מדרש, אגף ספרייה ומבואה ואגף חדר אוכל עם מטבח ומעליו מעונות תלמידים. העיצוב הבסיסי שהיה אחד מעקרונות התכנון שאפיינו את גישתו של שנברגר, מופיעים כאן במיטבם, כשבאמצעות מהלכים פשוטים הצליח האדריכל ליצור מבנה ייחודי ששיאו מצוי בבית המדרש.

ועל כך ברשימה זו.

.

אנה פנה עדרי ללכת

.

סיבוב בדיזנגוף 127 עם בריכת דגי זהב

מאז שקראתי את הכתבה של האדריכל דקל גודוביץ על בריכות דגי הזהב בתל אביב, אני מחפש אותן. הראשונה שנתקלתי בה היתה בדיזנגוף 127. למרות שהיא מסתתרת בקצה של מבואה מעופשת, עדיין אפשר לזהות אותה כשהולכים ברחוב. גודוביץ זיהה עד היום כמאה בריכות. הוא הלך וחיפש בניין בניין באזור מרכז העיר. את זו שמצאתי הוא במקרה פספס. עכשיו הוא מגייס מימון לפרסום ספר על הסקר והמחקר שהוא ערך בנושא (פרטים בהמשך).

בדקתי מה הסיפור של הבניין ברחוב דיזנגוף 127. מתברר שהבניין בסגנון בינלאומי שתכנן המהנדס מרדכי רוזנגרטן, הוקם על מגרש בבעלות נחמיה רבין, אביו של יצחק רבין, שהיה עובד חברת החשמל. הוא זכה במגרש במסגרת עבודתו, כשהאזור כולו יועד למגורי עובדי חברת החשמל.

ועל כך ברשימה זו.

.

פתח

.

מוזמנים לשני סיורים בגבעת רם

בעקבות המחקר ופרסום הספר שמעון פובזנר, אדריכל (הוצאת דביר), יערך ביום שישי (19.10) במסגרת "בתים מבפנים" סיור במבנים שתכנן פובזנר בגבעם רם. את הסיור אותו נוביל אדריכל ד"ר צבי אלחייני וגם אני, נתחיל בשעה 11:15 בתיכון ליד"ה שהיה פרויקט פורץ דרך בשעתו. נמשיך אל רחבת הכניסה של הקמפוס ונבקר בבנייני הפקולטות אותם תכנן במשותף עם האדריכל אברהם יסקי. נסיים בספרייה הלאומית בו חבר פובזנר לקבוצה של אדריכלים צעירים.

סיור נוסף אקיים באותו יום והוא יוקדש למבנים שונים בקמפוס. הסיור יפתח בשעה 09:30 בספרייה הלאומית, ימשיך אל המרכז למדעי המוח שנחנך לאחרונה בתכנונו של האדריכל נורמן פוסטר ויסתיים בביקור בבית הכנסת האוניברסיטאי שזיכה את מתכנניו, האדריכלים היינץ ראו ודוד רזניק, בפרס רכטר.

ועל כך ברשימה זו.

.

עכשיו בחנויות: שמעון פובזנר, אדריכל (הוצאת דביר)

.

סיבוב בספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה באוניברסיטת תל אביב

הספרייה השנייה שתכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל בקמפוס אוניברסיטת תל אביב היתה שונה בתכלית מספריית סוראסקי שתכננו עשור קודם לכן. השינויים באו לידי ביטוי בעיקר בעיצוב החזותי ובקישוריות של האולמות: בין פנים ובין חוץ ובינם לבין עצמם. הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה ע"ש ניימן חשפה מהלך נוסף בגישתם לתכנון מבני ציבור בכלל וספריות בפרט, יש בה משהו מספריית ארן שתוכננה קודם לכן וגם משהו מספריית מדעי החברה שתוכננה לאחר מכן.

ביום שישי ניפטר האדריכל שמואל ביקסון, שותף בתכנון הבניין ובעוד עשרות פרויקטים שתכנן המשרד. רשימה זו היא לזכרו.

ועל כך ברשימה זו.

.

אסם הידע

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ כפר המכבי

חדר האוכל הראשון שתכנן האדריכל שלמה גלעד בקיבוצים שוכן בכפר המכבי והוא שונה מכל מה שתכנן לאחר מכן. מבצריות היא המאפיין המרכזי של המבנים שגלעד תכנן בקיבוצים לאורך השנים: מסות גדולות של בטון וגרנוליט, כאלה שמתנשאות על סביבתן בכבדות ואטימות ובעיקר ניתן לדמיין שהן כמו מגנות על יושביהן מפני סערה מתקרבת. אך כאן חדר האוכל שנחנך ב-1966 הוא צנוע, פתוח ורגוע ובעיקר בטוח במעמדו מבלי שיזדקק למאמצים אימתניים.

בתחילת דרכו המקצועית עבד גלעד כשכיר במשרד אדריכלים קאופרטיבי שפעל במסגרת התנועה הקיבוצית ובו עבד גם האדריכל שמואל ביקלס. גלעד פרש מהקואופרטיב ברגע שנפתחו המחלקות הטכניות ופנה לדרך עצמאית בחיפה שם גם התגורר עם משפחתו. קיבוצים רבים המשיכו לשמור אתו על קשר והזמינו אותו לתכנן להם מבני ציבור, תוך שהם עוקפים את מוסדות ומרות התנועה.

ועל כך ברשימה זו.

.

גינה פנימית מקבלת את פני הבאים

.

סיבוב באטלייה של אריה סרטני בקיבוץ מרחביה

האטלייה של הצייר אריה סרטני היא מהבודדות שתוכננו עם איכויות אדריכליות כמבנה ייעודי באזור מגורים לאמן בישראל. למשל ליחיאל שמי ולמשה קופפרמן נבנו מבנים בקצה הקיבוץ ואין להם כל חן אדריכלי. גם האטלייה של אהרן כהנא או נתן רפפופרט שתוכננו כמבנים ייעודים אך לא נבנו בסביבת מגורים אלא בשוליים מרוחקים.

האדריכל חיליק ערד שתכנן את המבנה, שילב בחזית הפונה לשביל תבליט קיר שיצר סרטני. התבליט הוסיף והדגיש את המבנה על פני שאר בתי המגורים באזור והוסיף לו ממד ייצוגי. סרטני המשיך וטיפח את האטלייה ושתל באדמה המקיפה את המבנה גן של קקטוסים ייחודי.

שנה לאחר פטירתו של סרטני שהיה בן 98, נותר המבנה בדיוק כפי שהותיר אותו.

ועל כך ברשימה זו.

.

אין קול ואין עונה

.

סיבוב ברחוב עמק רפאים 32

דוגמאות לכל סגנונות הבנייה שעברו על ירושלים ב-150 השנים האחרונות ניתן למצוא ברחוב עמק רפאים. הטמפלרים היו הראשונים שבנו בו את בתיהם בסגנון אותו ייבאו מגרמניה. לאחר מכן הצטרפה בנייה בסגנון אוריינטלי שהוחלפה בסגנון בינלאומי. אחר כך הגיעו הסגנון המודרני המאוחר, הברוטליזם (נדלר-נדלר-ביקסון תכננו פה את בית תרבות העמים לנוער), הפוסט-מודרניזם ולבסוף הסגנון הירושלמי העכשווי שהצליח להתגבש בשני העשורים האחרונים. התוספת החדשה לרחוב היא מלון "אוריינט", המשלב מבנים טמפלרים שחודשו ולצידם הוקם בית מלון גדול וחדש (בתכנון פייגין ואיל זיו).

יש פה גם שילוב של ייעודים כמו מגורים, מסחר, תרבות, מלונאות, תעסוקה. יש גם בית קברות לדיירים שלא מוכנים בשום אופן להיפרד מהרחוב.

הבניין במספר 32 משך את תשומת ליבי בעיקר בגלל החלון האנכי בחדר המדרגות (אלה החלקים שלרוב מושכים אותי). זה בניין שנבנה בסגנון הבינלאומי אך יש בו אלמנטים שלא תוכלו למצוא במבני הסגנון שנבנו במקומות אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

שולי

.

סיבוב בשדרות בן גוריון 39 בתכנון יהודה מגידוביץ

הפעם הראשונה והיחידה שנכנסתי לבניין בשדרות בן גוריון 39 פינת רחוב גרץ 2 היתה לפני שש שנים עם רוני. חזרנו מביקור בהוצאת רסלינג שם לקחנו כמה ספרים של "שכונה-מדינה" שבדיוק הגיעו מהדפוס. אחר כך הלכנו אל גלריית הקיבוץ לראות תערוכה של אלימה ולבסוף הגענו לכאן לאכול פיצה.

לא עניין אותי אז הבניין, לא המדרגות ולא מי תכנן אותו. אבל כשעברתי כאן שבוע שעבר התעכבתי על הבניין שניצב ממול ואותו תכנן דב כרמי. זו היתה גם הזדמנות להתעכב על הבניין הזה מ-1935, אותו תכנן האדריכל יהודה מגידוביץ – מבכירי האדריכלים בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

מדרגות לגן עדן

♥

מוזמנים לסיור בבית החייל בתל אביב

קוראות וקוראים יקרים,

באופן חד פעמי יתקיימו הרצאה וסיורבבית החייל ברחוב ויצמן 60 בתל אביב ביום חמישי 20.9 בשעה 18:00 ואני שמח להזמין אתכם. ההשתתפות חופשית וללא הרשמה מוקדמת. האירוע נערך במסגרת "בתים מבפנים" ולמעשה יהיה השקה לספר "שמעון פובזנר, אדריכל" (הוצאת דביר, 2018) שפרסמתי במשותף עם אדריכל ד"ר צבי אלחייני. בסיור ישתתף לבד מצבי וממני, גם אדריכל גידי פובזנר.

ועל כך ברשימה זו.

.

5y

.

סיבוב בבניין בית הספר גורן לתקשורת חזותית במכללת עמק יזרעאל

הביקור במכללת יזרעאל פתח את הבוקר באופן מוצלח, תמיד משמח לגלות מבנים מיוחדים שלא בקרתי בהם קודם לכן. המשכתי את היום בביקור בפרויקט חדש ולא פחות מסקרן בעפולה והוא הסתיים במשרד בנמל תל אביב שם ניסיתי לערוך עם אורלי שרם ראיון שיצא הזוי, משעשע ובעיקר חשף את גישתה העיצובית דלת העומק.

לפני שבועיים פרסמתי כאן על בניין הספרייה במכללת עמק יזרעאל. כעת אני מציג את בניין בית הספר גורן לתקשורת חזותית במכללה, אותו גם תכנן האדריכל מנחם באר ובנייתו הושלמה ב-1985. הבניין העגול שבחזיתו מתנוסס תבליט בטון שיצר אריה סרטני, מצטרף לקבוצת מבני האקדמיה שתכנן באר בשנות ה-80 וה-90 בשתי מכללות בגליל.

ועל כך ברשימה זו.

.

.