סיבוב בסטודיו של יעקב דלווה בונה הדגמים

במובן מסויים בניית דגמים העסיקה את יעקב דלווה עוד בילדותו באלכסנדריה בשנות ה-30. צעצועים בשפע לא היו, ולכן כילד בנה לעצמו מחומרים זמינים דגמי מכוניות ומטוסים. כשנקלט בבגרותו בקיבוץ, ביקש לעבוד בנגריה ושם במשך חמש שנים הוא למד את רזי המקצוע. המלחמות האידיאולוגיות לא התאימו לו והוא עזב את הקיבוץ ובחר לקבוע את משכנו בתל אביב. אז הוא הצטרף לסטודיו להקמת תערוכות ודגמים וב-1961 יצא לדרך עצמאית.

במשך קרוב ל-60 שנה בונה דלווה דגמים ארכיטקטונים בסטודיו שברחוב ארלוזורוב 61 בתל אביב. בעשורים האחרונים קצב הזמנות העבודה נחלש, והעובדים שפעלו לצדו אינם כאן עוד. בימים אלה מצוי על שולחנו דגם של משכן נשיאי ישראל. למעשה הדגם חזר אל השולחן בסטודיו שעליו הוא נבנה לפני 55 שנה בהזמנת האדריכל אבא אלחנני. כעת, לקראת תערוכה שמתוכננת להתקיים במשכן הנשיא, חזר לכאן הדגם לרגע, רק לצורך שיפוץ וחידוש.

באתי לסטודיו של דלווה כדי להתרשם מהדגם המחודש. זו היתה גם הזדמנות להפגש ולשמוע ממנו קצת על דרכו.

ועל כך ברשימה זו.

.

297416645_5907068109322722_1657280396309152591_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ נאות מרדכי

כ-20 שנה פעל חדר האוכל החדש שבקיבוץ נאות מרדכי שבעמק החולה במתכונתו המלאה, עד שהופסקו בו הארוחות בזו אחר זו והוא נותר ריק. הבניין הגדול מוקף במדשאה מוריקה ודבר לא מרמז על נטישה. גורלם של שלושת חדרי האוכל שקדמו לו ושרתו את הקיבוץ בחמישים שנותיו הראשונות היה פחות טוב, היות ושניים מהם נשרפו.

מאז שנות ה-50 תוכננו מרבית חדרי האוכל בקיבוצים בידי מחלקות התכנון של תנועות הקיבוץ השונות, ועדיין, לא מעט תוכנן בידי אדריכלים עירוניים פרטיים. קבוצה של חמישה חדרי אוכל בקיבוצים תוכננו בחברת אפשטיין ובניו, כשעל התכנון הופקד האדריכל אהוד שחורי (שבהמשך תכנן באופן פרטי חדר אוכל שישי). זה שלפנינו בקיבוץ נאות מרדכי היה השני בחדרי האוכל שתכנן שחורי ונחנך ב-1982. מבנים אלה, שתוכננו בסוף שנות ה-70 ובתחילת ה-80, הותירו רושם עז, גם קצת קנאה, אצל חברי קיבוצים אחרים וגם אצל אדריכלי התנועה הקיבוצית. אלה חדרי אוכל דומים בצורתם זה לזה שהעניקו פרשנות למבנה מרכזי במרחב הכפרי.

ועל כך ברשימה זו.

.

296242390_5887378207958379_2407334215653257787_n

1982

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם בתי חברת נוה ברחוב דוד המלך 57-51 בתל אביב

מתחם המגורים שבנייתו הושלמה ב-1962 היה לפרויקט המגורים הבולט והיוקרתי שנבנה באותה עת בתל אביב. ברחוב דוד המלך 57-51 על שטח של קרוב ל-10 דונם הקימה חברת הבנייה "נוה" ארבעה בנייני דירות שנחשבו אז לרבי-קומות (8 קומות). בניינים אלה התייחדו בדירות גדולות ומרווחות וגם בגינה משותפת רחבת ידיים, כזו שלא היתה באף בניין מגורים אחר בעיר.

תכנון הפרויקט נמסר לידיו של האדריכל אהרון דורון, שתכנן רבים מפרויקטי המגורים לחברה ואף קבע את דירתו בראש אחד הבניינים (זו גם הדירה היחידה שבה ביקרתי). תכנית הבניין מתבססת על דגם ה-H, אין בה קישוטים או מותרות יוצאי דופן, למעט תכנון דירתי מעולה, כזה שאפיין את גישתו המקצועית של דורון לכל אורך דרכו.

ועל כך ברשימה זו.

.

294922111_5868492229846977_1112293204139673305_n

1962

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הספורט בקיבוץ חולתה

בקיבוץ אי-אפשר בלי ויכוח סוחף על כל מהלך. גם כשניגשו להקים את אולם הספורט בקיבוץ חולתה שבעמק החולה, פרצה מחלוקת אם להקדיש את האולם "לבנינו" החללים בלבד, או גם "לחברינו" שנפטרו. בסוף התקבלה ההחלטה להקדיש אותו לכל המתים.

לעומת החברים שהתלבטו, האדריכל מנחם באר לא הראה סימנים של התלבטות ובחר להקים להם את אולם הספורט על פי דגם שאותו הוא יישם בקיבוצים רבים. אולמות הספורט הרבים שתכנן באר לאורך כמעט יובל שנים היו דומים מאד זה לזה, אך בכל קיבוץ הקפיד להותיר את מרכז חזית הבניין הראשית פנויה וזמינה לשילוב אמנות. בכל קיבוץ אמן מקומי אחר שילב את יצירתו ובכך העניק למבנה את החותם הייחודי למקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

WhatsApp Image 2022-07-17 at 22.06.17

1985

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית יד לבנים באשדוד

המבנה הראשון שהוקם במרכז התרבות של אשדוד, עוד ב-1992, היה בית יד לבנים שהתייחד בפירמידה שהוצבה בראשו. היה לכך תקדים בבית יד לבנים בירושלים שם כבר הוקמו פירמידות. אלא שלעומת ירושלים הטעונה והדתית, הפירמידה בעיר חוף מודרנית ולכאורה נטולת מטען היסטורי כמו אשדוד היתה חריגה. ההנצחה של אלה שנהרגו במלחמות היתה אם כן הבסיס והתשתית שעליה הוקמו מבני התרבות האחרים – ספרייה, אולם מופעים, מרכז אמנויות ומוזיאון לאמנות. עד מהרה הוקם לצד בית יד לבנים מבנה נוסף שבראשו הוקמה פירמידת זכוכית גדולה מזו הראשונה.

האדריכל מתתיהו (מתי) שילון שתכנן את בית יד לבנים, היה אז בסוף דרכו המקצועית, אך עתיר ניסיון בתכנון של מבני ציבור מונומנטלים ובולטים בסביבתם. לעומת מבנים מוקדמים שתכנן והיו מובהקים בצורתם, בית יד לבנים הוא גיבוב של גושים במגוון נפחים.

ועל כך ברשימה זו.

.

Screenshot 2022-07-17 074100

1992

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בהגשות סטודיו לחידוש חדרי אוכל בקיבוצים

גם אם לא כל חדרי האוכל איבדו את משמעותם וחלקם מתפקד באופן חלקי או מלא, בחרו במכללת ויצו חיפה להקדיש את הסטודיו של שנה ד' לחידוש כמה מהם. שתיים מההצעות בחרו להותיר בחדר האוכל משהו מייעודו המקורי כמוקד של הסעדה וקהילה. אחרים חשבו כאן על מרכז להפקות קולנוע, מוסיקה, מחול, שיקום וגם מרכז מבקרים לארכאולוגיה ימית.

האדריכליות ניבה אבירם ומיכל בר-עוז שהנחו את הסטודיו מתמקדות בקורס הזה בעיקר בעיצוב החלל, אך דואגות להעניק לסטודנטים את הניסיון להתמודד עם רבדים נוספים במלאכת התכנון. לכן הן בחרו שלושה חדרי אוכל שונים זה מזה בסגנונם ובגודלם. בסטודיו השתתפו 15 סטודנטים שהתחלקו לזוגות. כל זוג היה חופשי לבחור מבין השלושה וגם היה חופשי להציע את השימוש החדש שאותו הוא שילב בבניין הקיים, כשהדגש בתהליך היה על העיצוב הפנימי.

ועל כך ברשימה זו.

.

293601127_5843812375648296_4275575331667632916_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל "החדש" והסגור בקבוצת דגניה א'

אחד מחדרי האוכל שפעילותו חוסלה בעקבות מגפת הקורונה היה זה של קבוצת דגניה א' – אם הקבוצות והקיבוצים. מסורת של יותר מ-110 שנה נגדעה. לא רק מדובר במחיקה של מסורת קולינרית (הרי כמה מסעדות אתם מכירים שפעלו ברציפות 110 שנה?), אלא בחיסולו של מוסד קהילתי ועוד כזה שיתופי. היתה התלבטות אצל חברי הקיבוץ למהלך הסגירה. אלא שמספר הסועדים הלך והתמעט, החברים הבינו שהעלויות גבוהות ועדיף להשקיע בקהילה באפיקים אחרים. מגפת הקורונה שכפתה את הסגירה הזמנית, הובילה להחלטה שהזמני הפך לקבוע.

זהו חדר האוכל השלישי של דגניה א'. חדר האוכל הראשון פעל במבנה אבן שעוצב כמו חווה חקלאית אירופאית. אחריו נבנה בסמוך לו חדר אוכל בסגנון הבינלאומי. לבסוף, הוקם חדר האוכל "החדש", זה השלישי, שנחנך ב-1966 בתכנונו של האדריכל ליאון שרמן, שאף הוזמן מאוחר יותר בשנות ה-80 להרחיב את המבנה ולהכפיל את שטחו.

ועל כך ברשימה זו.

.

292483067_5832192390143628_1948393175013015953_n

1983/1966

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העיר המתחדש בכיכר ביאליק בתל אביב

לא יותר מ-12 שנה חלפו מאז חידוש בניין עיריית תל אביב הוותיק שבכיכר ביאליק וכבר העירייה מובילה חידוש נוסף. לפני שנה נסגר הבניין שהוצגו בו תערוכות מיותרות ותמוהות בזו אחר זו, התרוקן מתכולתו ועובדים מסורים פוטרו. כיום מתוכנן להקים בו מרכז מבקרים חדש ושונה שיספר את סיפורה של תל אביב ויפו בין השאר בעזרת סיפוריהם של תושבי העיר.

במסגרת אירועי "בתים מבפנים" שנערכו לאחרונה פתחה העירייה את הבית לסיור בין האולמות הריקים. הבניין תוכנן במקור על ידי האדריכל משה צ'רנר (1925), הורחב וחודש בידי האדריכלים אפרת-קובלסקי (2009) וכעת נערכים בו עבודות בתכנון האדריכל אורי פדן (2022).

ועל כך ברשימה זו.

.

292750005_5827511233945077_4189138778487058110_n

2022/1925

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בביתן הלנה רובינשטיין המתחדש

לאלה שהתרגלו יהיה קשה להיפרד מהלנה רובינשטיין ולהחליף בשמו של אייל עופר. אבל זו עובדה מוגמרת: הביתן המחודש ייקרא על שמו של עופר שתרם למוזיאון חמישה מיליון דולר. תרומתו כיסתה שני-שליש, בעוד שאת השליש הנותר מימנה עיריית תל אביב. כך איבד המקום משהו מהקסם הבינלאומי והקוסמטי שטמון היה בשמו, ובמקומו קבלנו נוכחות נוספת למשפחת עופר במרחב הישראלי.

בסיבוב בבניין עם טניה כהן עוזיאלי, מנכ"לית המוזיאון, היא מספרת ששלושת המטרות המרכזיות של פרויקט החידוש היו (1) התאמת אולמות התצוגה לטכנולוגיות העכשוויות, (2) שיקום המבנה הוותיק מתוך ראייה כוללת ותוך הערכה לאדריכלות המקורית שלו, (3) וחיזוק הקשר בין המבנה לסביבתו – "גן-יעקב" ושדרת הולכי הרגל. תכנון וליווי עבודת החידוש של הביתן (שנכלל ברשימת השימור העירונית) נערכו על ידי האדריכלים אמנון רכטר, דנה גורדון ורוי גורדון וכן לידור בר, סשה אונטמן ונדין שבטה. אביו של אמנון, האדריכל יעקב רכטר, תכנן במקור את הביתן שנחנך ב-1959 במסגרת משרד האדריכלים רכטר, זרחי, רכטר.

ועל כך ברשימה זו.

.

292408195_5826429600719907_6017668102542760112_n

2022/1959

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל המגינים בחיפה

הניסיונות העלובים להחיות את העיר התחתית של חיפה לאחר שלא הצליחה לספוג את השינויים שחלו כאן ב-1948, הובילו בין השאר להקמתו של "מגדל המגינים". שמו של הרחוב והמגדל ניתנו לו בעקבות אירוע היסטורי שהתרחש ממש כאן רגע לפני הקמת המדינה: בנקודה זו חברו זו לזו שתי זרועות ארגון "ההגנה", מהלך שהוביל להשלמת השליטה העברית בעיר (כמעט חודש לפני הקמת המדינה). גם הרחבה שבחזית הבניין נקראה "כיכר ההגנה" להנצחת האירוע.

תמיד הקסים אותי הפער הכל כך חריף בין הבניין ובין הסביבה. נראה שהאדריכל שלמה גלעד, עשה הכל כדי לנתק אותו מהמקום הזה. גלעד היה אדריכל חיפאי ומנחה וותיק בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שהשפיע רבות על הפיתוח של העיר כמו גם על צמיחתה לגובה. התקווה שתלו במגדל החדש והמרשים שנחנך ב-1981 היתה כי האזור כולו יתחדש וישגשג, אלא שהתקוות נתבדו וההתחדשות לא התרחשה וגם לא נראת באופק.

ועל כך ברשימה זו.

.

291149508_5809354349094099_2869800609014837865_n

1981

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסביל אבו-נבוט המתחדש

הסביל המצועצע שהוקם בסמיכות ליפו ב-1815 ונקרא על שמו של אבו-נבוט, כינויו הציורי של מוחמד אגא א-שאמי, מושל יפו באותה העת, מתחדש בימים אלה לראשונה באופן יסודי ומקצועי ביוזמה של עיריית תל אביב. ייעודו של המבנה ששוכן כיום בדרך בן צבי 51, היה לשמש מקום מנוחה ולהרוות את צמאונם של עוברי-אורח ובהמותיהם. לצורך כך הותקן ברז ושוקת שחוברו לבית באר סמוך שנהרס לפני כמה שנים. בתקופת המנדט הוקם גן ציבורי בסמוך לסביל ולימים הפך לגן פסלים כשיגאל תומרקין שילב בו קבוצה מכובדת מיצירותיו.

באירוע "בתים מבפנים" שנערך לאחרונה, זכתה קבוצה קטנה של סקרנים לסייר במתחם הסביל והגן המוקפים כבר שנה בגדר גבוהה. את הסיור הובילו האדריכלים טל איל, רון דקל ואמיר שחאדה. אחריו השלמתי פרטים משי פרקש שאחראי לטיפול בציורי הקיר שבמבנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

צילום מסך 2022-06-20 215536

1815/2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בהגשות סטודיו למחזור מבני תעשייה נטושים

העניין במבני תעשייה שאיבדו את מעמדם וננטשו מעסיק יזמים ואדריכלים כבר שנים, אלא שבארץ העניין התעורר רק בשנים האחרונות. לפני 14 שנה היתה זו האדריכלית פרופ' טלי חתוקה שפרסמה את הספר "המפעל" (הוצאת רסלינג) שהוקדש למפעל הטקסטיל "ארגמן" ביבנה שתכנן האדריכל רם כרמי. רק לאחרונה נחנך ברמת גן מוזיאון לאמנות בבניין שהוקם במקור כבית חרושת ותוכנן מחדש כמוזיאון במשרד אפרת-קובלסקי.

בבית הספר לאדריכלות שבאוניברסיטת אריאל הקדיש הסמסטר האדריכל יאיר ורון את הסטודיו שאותו הוא מנחה לנושא חידוש מבני תעשייה. בקורס השתתפו 14 סטודנטים משנים ג' ו-ד' והבחירות שלהם היו מגוונות וכללו מפעלי טקסטיל, מים, תחמושת, מחצבים וטחנות קמח. אלה הפכו תחת ידיהם למרכזי תרבות ובילוי (זה הייעוד הפופולארי ביותר אצל רובם), מלונות, מרכזי מחקר וגם בית ספר למוסיקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

תמונה1

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במבנן ברחוב דוד המלך 36-32 בתל אביב

תכנון בתי מגורים היה תחום ההתמחות של האדריכל יצחק פרלשטיין. במשך יותר מארבעה עשורים האדריכל התל אביבי שהוריו היו ממייסדי העיר, תכנן בתי מגורים בכל רחבי הארץ ובמיוחד בתל אביב, אשדוד, חולון, בת ים וירושלים. פרלשטיין פיתח דגמים של דירות ומבנים ובמקביל הקפיד לאמץ טכנולוגיות בנייה חדשות, בעיקר כאלה מתועשות. אחד מהפרויקטים האחרונים שתכנן קודם לפטירתו היה מבנן רחב ידיים ברחוב דוד המלך בתל אביב, שאותו הוא תכנן עבור האחים-הקבלנים אברהם ואהרון רובינשטיין.

המגרש בשטח של 6.5 דונם חריג בגודלו. הודות לכך התאפשר לאדריכל להקים כאן מבנה העוטף חצר פנימית משותפת ורחבת ידיים שהוקמה מעל לחניון חפור. אלא שבשונה מהתכנון הנהוג כיום, הקפיד האדריכל להותיר את החצר פתוחה לרחובות העוטפים את הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

288841709_5772250969471104_4387063833242247775_n

1980

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באמפי צמח ובאתר ההנצחה העזובים

סביבת צומת צמח היא מהמקומות המתסכלים שמיד מזהים את הפוטנציאל האדיר והייחודי של המקום ועד כמה הוא מבוזבז. יש כאן מרכז מסחר והסעדה עלוב עם חניון שזולל שטח, מכון גרעינים עצום ולידו אולם ספורט שאינו פעיל בגלל ליקויים/הזנחה, מלתחות ומזנון נטושים של חוף צמח, תחנת משטרה בריטית מאלה שמכונות "מצודות טיגארט" נטושה ועזובה, בעורפה יש גם מתחם של מבני תעשייה שברובם נטושים גם הם.

גולת הכותרת של המקומות העזובים שבסביבת צומת צמח הם האמפי הענק שנחנך ב-1953, אירח עד לפני עשרים שנה את המוסיקה והמזמוזים של הקיץ בצפון וכיום שולטת בו דממה ענוגה. לצדו מצוי אתר הנצחה רומנטי שנחנך במקור ב-1957 ובו קיר האמנות שיצר דב פייגין. את שני האתרים האלה תכנן האדריכל שמי אלמוזנינו.

ועל כך ברשימה זו.

.

288647211_5769933699702831_6097218118552212064_n

1953

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה מוזיאונים חדשים בציריך

מיקומה המרכזי של שווייץ בין מזרח ובין מערב היבשת, הנייטרליות, העניין הרב שיש לשוויצרים באמנות כמו גם מספר האמנים המעולים שצמחו בה, כל אלה הצביו אותה כמוקד מרכזי ותוסס של אמנות. בשווייץ עצמה ישנה תחרות לא סמויה בין העיר הגדולה – ציריך, ובין העיר השוכנת על משולש גבולות – באזל, שבה בין השאר מתקיים כבר שנים יריד אמנות בינלאומי מצליח.

לאחרונה נראה כי ציריך הצליחה לעקוף את באזל, עם התחדשותם של כמה מוקדים שמומלץ לבקר בהם. כאן אתמקד במוזיאונים לאמנות ואדריכלות, אך אלה רק המקומות שהספקתי להסתובב בהם במשך אחר צהריים אחד לפני חודש. בקרתי בהם בסדא שמופיע כאן וזמן ההליכה בין אתר לאתר הוא של כ-15 דקות. רשימה נפרדת אקדיש לשני מוזיאונים חדשים אחרים שאינם קשורים לאמנות אלא למורשת ושוקולד.

הפעם אתמקד ב: (1) מוזיאון לאמנות קונסטרוקטיבית שפועל במבנה ששימש תחנת חשמל (2) המוזיאון לאמנות של ציריך שהכפיל את שטחו בבניין חדש שתכנן האדריכל דיוויד צ'יפרפילד, וגם (3) ביתן לה קורבוזיה בתכנון לה קורבוזיה שנחשב לעבודה האחרונה שתכנן טרם מותו ונפתח כעת לאורך השבוע (ולא רק למשך שעתיים אחת לחודש כפי שהיה עד לאחרונה).

.

287926680_5758973584132176_8483956869067162993_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב המתמיד 32-30 ברמת גן בתכנון רפאל מגידוביץ

מידי פעם ממליצים לי קוראים על מקומות שכדאי להסתובב בהם ואולי אמצא בהם עניין. פנייה כזו קבלתי על שני מבני מגורים סמוכים ברחוב המתמיד 30 ו-32 ברמת גן. נעניתי להצעה ואכן גיליתי מבנים יוצאי דופן, גם אם מוזנחים, אך ההזנחה אינה דבר חריג ברמת גן. ביחידה לשימור מבנים ואתרים בעירייה סייעה לי האדריכלית מישל ווסטון לאור לאתר את תכניות המבנים ולגלות את זהות המתכנן.

המתכנן כך התגלה הוא האדריכל רפאל מגידו (מגידוביץ), מי שהיה מהנדס העיר וכן בנו ושותפו של אביו האדריכל יהודה מגידוביץ, מהנדס העיר תל אביב הראשון. קודם האב ואחר כך במשותף עם בנו תכננו השניים כמה מהפנינים האדריכליות והמרהיבות שנבנו בתל אביב בשנות ה-20 וה-30. על עבודתם ברמת גן טרם נכתב ובכלל פרק זה ביצירתם טרם נחקר ונותר עלום.

בתפר שבין שנות ה-40 וה-50 תכנן מגידו שני מבנים ברחוב המתמיד בצורת האות ח' שהקיפו חצר רחבת ידיים שבה נשתלו עצים שצמחו עד מהרה וצמרותיהם חצו את קו גובה המבנים. ההזנחה של בעלי הדירות והדיירים וכן הכוונות להרוס את המבנים לטובת בינוי חדש לא הצליחו לפגוע באיכות הבסיסית של המקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

287219267_5750495298313338_6198502310455673578_n

1950

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ תל קציר

כמו הקיבוצים עין-גב, מעגן והאון, גם קיבוץ תל קציר הוקם למרגלות הגולן ובצדו המזרחי של אגם הכנרת, כשהוא משיק לקו הגבול עם סוריה. לקרבה היה מחיר ובמלחמת ששת הימים לא היה בניין בקיבוץ שהצליח להתחמק מפגיעה ישירה של פגז. במהלך המלחמה פגע פגז סורי בצריף חדר האוכל והוא נשרף עד היסוד. במקומו הקימה הסוכנות היהודית מבנה חדש (1968) שבהמשך הורחב באופן משמעותי (1988) בידי האדריכל אילן בר-אילן מהמחלקה לתכנון של התק"ם.

ב-2003 הופרט הקיבוץ וחדר האוכל הפסיק את פעילותו במתכונתו המקורית. חלק קטן מאולם האכילה נותר לשרת את הקהילה, אך רובו פוצל לחדרים והוסב למשרדים ומעבדות. בסמוך לו ניצב בית התרבות (1980) – מבנה תלת-מפלסי שתכנן האדריכל שמשון הלר, גם הוא מהמחלקה לתכנון, וגם היום הוא כולו משמש בייעודו המקורי.

ועל כך ברשימה זו.

.

285348223_5721265394569662_6357755197859292860_n

1980

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בכפר גליקסון

החצר הפנימית במבואת הכניסה לחדר האוכל של קיבוץ כפר גליקסון הופכת אולם גדול שאיבד את מעמדו למקום חי ומואר היטב. קרוב ל-60 שנה פעל כאן חדר האוכל עד שהפסיק את פעילותו. ראשיתו בצריף שהוקם בהרצליה, הועתק אל אתר "חומה ומגדל". בראשית שנות ה-60 נעזב והנרס הצריף לטובת מבנה קבע שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי. חדש האוכל החדש הורחב בתחילת שנות ה-80 על ידי האדריכל אמנון לוי ולבסוף הפסיק את פעילותו.

גן הזיכרון הסמוך שאותו תכננו האדריכל יעקב (קובה) גבר ואדריכל הנוף יוסף זליגמן, נותר שקט ורגוע. ממנו ניתן להשקיף אל נוף השדות הנפרס למרגלות הקיבוץ.

בסמוך להם הוקם כמעט במקביל בית תרבות עם ספרייה וחדר זיכרון ששימש גם כבית כנסת, שאותו תכנן האדריכל אריך ראש. המבנה הזה זכה לחיים ארוכים יותר. גם בו תמצאו חצר פנימית שהופכת למחולל המרכזי של הבניין, תוך שמירה על העיקרון שבקיבוץ הבניינים הם לא העיקר, אלא הנוי, השטח הפתוח, שלא רק עוטף את המבנים שצומחים בתוכו אלא גם חודר אליהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

283660359_5696240323738836_3766047824746403242_n (1)

1981/1961

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: