מוזמנים לסיור בשרידי כפר סומייל במרכז תל אביב

ביום חמישי הקרוב (29.9) בשעה 16:30 אתם מוזמנים להצטרף אלי לסיור בשרידים האחרונים של סומייל שנמחקים מהקרקע. באופן מוזר הסתיימה השבוע חפירה ארכאולוגית שערכה בחלק משטחי הכפר רשות העתיקות. מה הם חיפשו ומה הם מצאו? פניתי לרשות העתיקות והם מסבירים בהמשך הרשימה. גם התייחסות עיריית תל אביב תופיע כאן בהמשך.

הסיור הוא חד-פעמי ואחרון בין שרידי הכפר. אחרון, כי מתכנני האזור, האדריכלים יעקב יער ואדריכלי הנוף יעל מוריה ודוד סקלי דאגו בתב"ע שכאן לא יהיה זכר לעבר. התקשרתי ליער, חתן פרס ישראל לאדריכלות, וניסיתי להבין את עמדתו בעניין המחיקה. תגובתו בהמשך הרשימה.

אין פה עניין של שמאלניות או אהבת הארץ, אלא עניין בתהליכי תכנון ירודים, קבלת החלטות מוטות יזמים ובעיקר חוסר יצירתיות, אטימות ובורות של מתכננים.

ועל כך ברשימה זו.

.

14444958_1391305477565697_6450268506942144433_o

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על סדרת הצעות לתכנון חדר האוכל בקיבוץ אפיקים

מצלחת מעופפת ועד קופסת גפרורים – זה בערך מנעד הצורות שהגה לחדר אוכל חדש האדריכל שמעון פובזנר (1999-1919). במשך שנה, בין 1956 ל-1957, ניסה פובזנר באמצעות תכניות עשויות ביד אמן לשכנע את חברי קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן להחליט שהוא זה שיתכנן להם את חדר האוכל. לבסוף העבודה נמסרה לאדריכלים אחרים (ועל כך כתבתי כאן), וכל מה שנותר זו סדרת גיליונות, שמוכיחה עד כמה יצירתי וכשרוני הוא היה.

פובזנר עבד תשע שנים במשרדם של האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, לאחר מכן פתח שותפות קצרה אך פוריה עם האדריכל אברהם יסקי, וכששותפות זו באה על סיומה יצא לדרך עצמאית. בין השנים 1954 ו-1964 היה מעורב בתכנון מוסדות ידועים ומכובדים ובהם הספרייה הלאומית בירושלים, בנייני הפקולטות בקמפוס גבעת רם, משכן הכנסת, מכון ון ליר, האקדמיה הלאומית למדעים, בית הספר התיכון ליד"ה ובית החייל בתל אביב.

אנחנו כבר בשלבי עריכה והפרק על חדר האוכל לא הצליח להשתלב בכל המבנה וכנראה יישאר בחוץ. את הספר החדש עליו אני עובד עם ד"ר צבי אלחייני אנחנו מקווים להוציא לאור בעוד כחצי שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

14324556_1386585408037704_1625856327524566635_o

חדר אוכל עגול

.

להמשיך לקרוא

ספר חדש על עבודות נדלר-נדלר-ביקסון-גיל!

קוראות וקוראים קדושים,

לאחר עבודה של כמעט שנתיים יצא לאור הספר המסכם את עבודתם של משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, שפעל בין השנים 1946 ו-2010. את הספר הדו-לשוני כתבתי וערכתי במשותף עם ד"ר צבי אלחייני מייסד ארכיון אדריכלות ישראל.

470 עמודים חותמים את פועלו של אחד המשרדים הבכירים והפוריים ביותר שפעלו בישראל במהלך המאה העשרים. שולמית נדלר שנפטרה לפני פחות מחודש, עוד הספיקה לראות עותק מוקדם שהודפס במיוחד בשבילה. היא העירה פה ושם ונתנה את ברכתה.

ועל כך ברשימה זו.

.

14324216_1383592595003652_6100158203712593126_o

הספר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת קריית אליעזר

השדרה הירוקה והמרווחת הנמתחת כמו סרגל בין שני מוקדי השכונה היא המרכיב העיקרי שמייחד את שכונת קריית אליעזר שבחיפה. זו שכונה שתוכננה ונבנתה תוך זמן יחסית קצר בשנות החמישים, לכן, הבינוי בה זהה. הזהות האחידה של הבינוי לא נובעת מטמטום או חוסר יצירתיות, אלא משתי סיבות: (1) הצורך לפתור במהירות גבוהה את המחסור בדיור לעולים הרבים שעלו אז לארץ ו-(2) ליצור שיוויון בין הדיירים כחלק מתפיסת עולם סוצילאיסטית ששיקפה את רוח הזמן של אחרי מלחמת העולם. ואכן, חוץ משיכונים יש רק מספר מצומצם של דירות ששוכנות בשני מגדלים הממוקמים כל אחד בקצה אחר של השדרה וחורגים מאותן שתי מטרות.

האדריכלים אל מנספלד (לימים חתן פרס ישראל), מוניו גיתאי וינרויב היו שני האדריכלים שתכננו חלק נכבד מהמבנים בשכונה. אך באופן מפתיע אפשר לגלות פה גם עבודה של האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון ויצירות אמנות של יצחק דנציגר ורודא ריילינגר. רשימה זו היא רשימה נוספת הסוקרת שכונות בעיר התחתית של חיפה, והיא באה אחרי רשימה מפורטת על שכונת בת גלים. עכשיו אתמקד כאמור בקריית אליעזר.

ועל כך ברשימה זו.

.

14242511_1376338422395736_7207990500173356822_o

בוקר טוב אמיר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר באר אברהם החדש בבאר שבע

עד לפני כמה שנים היה אתר באר אברהם בבאר שבע אתר קטן וצנוע, שאפשר היה להציץ פנימה ולראות את שתי הבארות העתיקות שבלטו במרכז החצר. עכשיו אחרי שהשקיעו פה מיליונים' העסק עבר שינויים ונראה מכיוון הרחוב כמו מרכזיית בזק.

חלק מפעולות התחדשות העיר העתיקה הביאו את העירייה לפתח גם מוסדות תיירות, תרבות כמו פארק קרסו למדע, תחנת הרכבת הטורקית וכן באר אברהם. המשותף לשלושת האתרים החדשים הוא השימוש בתשתיות היסטוריות ויציקת תוכן חדש ועדכני. גם בעיר העתיקה עצמה יש התחדשות במרחב הציבורי וגם העסקי וטעים לסיים ביקור ב"בית התימני". אבל קודם אני רוצה להתעכב בבאר אברהם שתכנן האדריכל אלי ארמון.

ועל כך ברשימה זו.

.

14206198_1377050588991186_5922857950272854972_o

באר בשדה חפרוה רועים ועדרי זרים יעטרוה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני חדרי אוכל בקיבוצים אור הנר ורוחמה

המשותף לשני חדרי האוכל ברשימה זו: שניהם עברו הרחבה ששינתה את פניהם. אך בעוד שברוחמה הוזמן לתכנן את ההרחבה האדריכל המקורי – האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר בית ספר הבאוהאוס, הרי שבקיבוץ אור הנר תכנן את המקור האדריכל אריך ראש ואת ההרחבה תכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד.

השוני בולט היטב: חדר האוכל ברוחמה נטוש, אך סדרת הקשתות החגיגית המעטרת את חזיתו לא פוגעת במעמדו החזותי והוא מודגש היטב על פני שאר המבנים בקיבוץ. לעומתו, חדר האוכל באור הנר מאוכלס ומשגשג, אך חזותו צנועה והוא לא שונה בהרבה משאר המבנים בקיבוץ. כנראה שבאור הנר הרגישו את חוסר הייחוד של הבניין והחליטו להזמין צמד אמנים ארגנטינאים שיעטרו את הבניין וסביבתו באמנות.

חוץ מחדרי אוכל כדאי לבקר בעוד כמה מקומות:

(1) ברוחמה יש סמוך לחדר האוכל אנדרטה, בית אבות ואמפי שבכל אחד מהם מומלץ לבקר.

(2) בקיבוץ דורות הממוקם בין אור הנר ורוחמה, ניצב חדר האוכל שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי עליו כתבתי כאן.

(3) חלקת הקבר של אריק ולילי שרון נמצאת ממש סמוך לדורות וגם עליה כבר הספקתי לכתוב. בעת הביקור שמעתי שדיוויד בואי מת.

(4) רגע לפני צומת בית קמה, שתי דקות נסיעה מרוחמה, ניצבת אנדרטה לחללי חטיבת יפתח שעיצב האדריכל חילק ערד ועליה כתבתי כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

13680304_1327219283974317_6276760413393379012_o

אור ותכלת בשמיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת פסגות אפק הצומחת בראש העין

ביום שישי קפצתי עם שאול לראות מה בונים במזרח ראש העין. איך נראית שכונה חדשה בישראל של שנת 2016? האם יש בשורה חדשה בנוף שכונות המגורים? מה התפתח בתכנון השכונתי מאז הוקמו מקומות כמו מודיעין או שכונת אם המושבות בפתח תקוה?

בזוועה שבונים עכשיו במזרח ראש העין רצוי לבקר כבר היום. השכונה החדשה קורצת בעיקר לזוגות צעירים שמסתכלים לטווח הקצר. סיבוב בשכונה ההולכת ונבנית מגלה כי כבר מספר בניינים אוכלס וחלק אחר מצוי בשלבים מתקדמים של בנייה. יש כאן דירות לדוגמה וזוגות צעירים בלוויית זוגות אחרים או הורים באים להתרשם לקראת ההחלטה הגורלית ביותר שיקבלו בשנים הקרובות. באופן לא מפתיע לפי הפרסומים הדירות כאן נחטפות. לרוכשים אין ברירה, כי זוג צעיר שרוצה להתחיל את חייו בדירה חדשה מקבלן במחיר הכי סביר שניתן למצוא בגוש דן – ימצא אותה כאן.

תכניות המתאר שהוכנו לחלקיה השונים של השכונה נמסרו לאדריכלים הגרועים ביותר, אלה חסרי היצירתיות וההבנה הבסיסית בתכנון עירוני, והתוצאה בהתאם. גם האדריכלות של המבנים היא גנרית ולכן לא תמצאו כאן בשורה חדשה לא בתכנון הדירתי, לא בשטחים המשותפים ולא בעיצוב הבניינים.

ועל כך ברשימה זו.

.

14188240_1370043463025232_6602844816549686735_o

מה שמדבר אל הישראלים זה באס עם סלסולים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 20: על נכס עיצובי כדאי לשמור

הונדליזם וההזנחה שמצאתי בחטיבת הביניים "ראשונים" בגני תקווה שפתחה את שעריה רק חודשים ספורים קודם לביקור, היתה הפתעה עצובה. הכרתי את הפרויקט מהתצלומים הנהדרים של יעל אנגלהרט. אצלה הכל לבן ונקי, אבל לא להאמין שרק כמה חודשים מפרידים בין הביקור שלה שנערך רגע לפני פתיחת שנת הלימודים ובין הביקור שלי.

משהו עובר על התלמידים, על הנהלת בית הספר ועל מערכת התחזוקה שלהם (אם בכלל היא קיימת). מה שווה כל המאמץ התכנוני והביצועי של האדריכל ושל הקבלן? מה שווה ההשקעה הכספית הגדולה שמשקיעה המדינה והמועצה המקומית אם הנהלת בית הספר והתלמידים מחריבים את מה שקיבלו. סביר להניח שבמהלך החופש הבניין שופץ, אך אם לא חל שינוי משמעותי אז הונדליזם יחזור.

מי אשם במה שקורה כאן? התלמידים? ההורים? הנהלת בית הספר ואיש התחזוקה שלו? ראש המועצה שכנראה לא טרחה לבקר כאן אחרת סביר להניח שהיתה מתחרפנת מעצבים ואולי גם בושה? שר החינוך? אך גם אם נחפש או לא נחפש אשמים, תצוף השאלה האם יש בכלל תקווה?

ועל כך ברשימה זו.

.

Panorama

החזית הפונה לרחוב (צילום: יעל אנגלהרט, באדיבות דורון שינמן)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת בת גלים

בחודש האחרון ניתנה לי ההזדמנות להכיר מקרוב והיטב את השכונות שבחלק התחתון של חיפה, אלה שמנסות לגעת בים. מיעוטן מצליח, כמו בת גלים, ורובן לא. הסיור המעמיק שערכתי בוצע בחטיבה אחת ולכן איפשר ליצור נקודת מבט רחבה על חיפה ועל המפגש שלה עם הים. המבט הזה מורכב מסדרה של מקטעים, שאחד מהם היא שכונת בת גלים, מהוותיקות בשכונות וכזו שכלואה כבר שנים בין: פסי הרכבת וכביש 4 מדרום, בסיס חיל הים, מרכז רפואי רמב"ם ונמל חיפה ממזרח וצוואר בקבוק עם מחלף אלנבי ממערב.

האדריכל ריכרד קאופמן תכנן אותה בתחילת שנות ה-20 של המאה שעברה, ולמרות כל אותם חסמים פיסיים שהזכרתי כאן קודם, היא עדיין מתפקדת ומתוחזקת יחסית היטב על ידי העירייה ועל ידי התושבים. יש בה אווירה נעימה כשהים מורגש בה היטב, גם כשהולכים עמוק בתוכה.

הבינוי בשכונה מגוון. בשונה משאר השכונות בתחתית העיר, הוא פחות עלוב ופחות עזוב. אבל כמובן שיש גם בה מבנים נטושים. באזור המגורים ניתן למצוא מבני אבן מלפני 90 שנה, מבנים בסגנון הבינלאומי שאחד מהם, בתכנון אדריכל בנימין אוראל, עבר תהליך שימור מרהיב. יש פה גם שיכונים טוריים ובנייה קבלנית מהעשורים האחרונים. יש כמה בתי מלון קטנים, חוף רחצה, מסעדות, טיילת, בית כנסת, תחנת רכבת, מעון עולים, מרכז מסחרי, בקצה אחד יש רכבל ובקצה אחר פקולטה לרפואה (שתכננו האדריכלים אריה פרייברגר וישעיהו אילן) ובית חולים (שתכננו האדריכלים אריך מנדלסון, ואחריו גם אריה ואלדר שרון וארד שרון). השכונה קטנה אבל יש בה הרבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

www.GIFCreator.me_7TLdyk

חושבים שבחיפה כולם אבודים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני בתי כנסת בתכנון ישעיהו אילן: בבני ברק ובחיפה

לאורך חייו התמקד האדריכל ישעיהו אילן (1999-1931) בתכנון מבני דת שכללו בתי כנסת ובתי מדרש. מה שייחד את אותם מבנים היתה פרשנות חדשה שניסה לתת לכיפה המסורתית המקרה אותם. תחילה ביצע השטחה של הכיפה וניתק אותה מקירות הבניין. כך, נוצר אשליה שהגג נראה מרחף או דמוי כנפיים מסוככות. לאחרונה בקרתי בשניים מהמבנים שתכנן וכל אחד מהם מייצג שלב אחר בהתפתחות עבודתו: בית הכנסת בשכונת עין הים בחיפה (רחוב ההגנה 7), ומרכז חסידי נדבורנה "היכל רוזנטל" בבני ברק (רחוב האדמו"ר  מנדבורנה 72).

היכל רוזנטל שנחנך ב-1992 עבר אמנם שינויים פיסיים לאורך עשרים שנות קיומו אך ממשיך לפעול במתכונתו המקורית. בית הכנסת בעין הכרמל שהוקם בשנות ה-60, שינה קצת את פניו ולפני כמה שנים הוסב לבית מדרש של ישיבה שוקקת חיים לאורך כל שעות היום.

ועל כך ברשימה זו.

.

13923482_1346255072070738_744568321952715445_o

הנה לרקיע יש אלף כנפיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בין בתי המגורים של אסכולת אמסטרדם ובבית הספר הפתוח

מחוץ למסלול התיירים הממוצע, ונסיעה קצרה ממרכז אמסטרדם מובילה לשכונה שהוקמה בסביבות 1919 במערב העיר, שבתכנונה היה מעורב האדריכל מישל דה קלרק (de Klerk). לא תמצאו עליו מידע בעברית וגם בקושי בשפה אחרת שהיא לא הולנדית, אבל ההתייחסות המצומצמת אליו לא מפחיתה מחשיבותו. לו ולחבריו היה דיאלוג פורה עם האדריכל אריך מנדלסון המוקדם, ולדה לקרק היתה הודות לפעילותו המקצועית תרומה משמעותית להתפתחות האדריכלות המודרנית באמסטרדם בפרט ובמערב בכלל.

דה קלרק היה יהודי יליד העיר, נפטר בסך הכל בגיל 39 אך הספיק להיות מהבולטים ביותר באדריכלי אסכולת אמסטרדם שהובילה את האדריכלות ההולנדית קדימה אל המודרניזם, כמה שנים לפני שעשו זאת השכנים מצרפת או גרמניה. הבניינים שתכנן פועלים על פי כל העקרונות המודרניים שלא היו מנוסחים או מגובשים עדיין, ומה שעשו באירופה רק עשור מאוחר יותר, דה קלרק כבר עשה אז במסגרת אסכולה ועוד באמצעות לבנים אדומות וחומות מהן בנויה כל העיר.

כמה מטרים מהבניינים שתכנן, ניצב בית הספר הפתוח שתכנן האדריכל יאן דיוקר (Duiker) שנבנה ב-1929 ומצטרף לווילה סבואה של לה קורבוזיה והביתן הגרמני בברצלונה שתכנן מיס ואן דה רוה שנבנו באותה שנה ויצרו מהפיכה פורצת דרך באדריכלות המודרנית. יותר מהם, דיוקר לא רק חידש בעיצוב אדריכלי וטכנולוגיית בנייה אלא גם בתוכן של הבניין ובשיטת הלימוד החדשנית שלמענה הוא נוצר.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140116_063840

חלון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית ז'בוטינסקי בתכנון מרדכי בן חורין

"הלקוחות רצו חלב וקבלו דבש", מסביר לי האדריכל מרדכי בן חורין על התהליך שהביא לקבלת ההחלטה להקים את המגדל המתנשא מעל רחוב המלך ג'ורג'. למעט כמה מבנים, תל אביב באמצע שנות ה-60 הגיעה בסך הכל לגובה ארבע קומות. אז כיצד קיבלו ראשי התנועה הרויזיוניסטית, לימים הליכוד, את ההחלטה לבנות מגדל מנכר עיניים, בזמן שהמפלגה רחוקה מהשלטון ושלתנועות אחרות יש מבנים צנועים ופשוטים? לטענת בן חורין בשלב הראשון ביקשה הנהגת התנועה רק להרחיב ולשפץ את הבניין הקיים, ומכאן ולשם הצליח אביו של בן חורין – המהנדס משה בן חורין להביא לכך שההשקעה בפרויקט המגדל תהיה דומה. את בגין זה שכנע.

"את הארץ יש לא רק לשחרר אלא גם לבנותה ולהשיב לה את יופיה, בבחינת חידוש ימיה כקדם", פתח מנחם בגין בדברי ההספד למהנדס משה בן חורין שנפטר ב-1972. "זוכר אני את גישתו זו מן השיחות המרובות שניהלנו בקשר עם התכנית להשלמת בית ז'בוטינסקי, הלא היא מצודת זאב בתל אביב. משה בן חורין המהנדס ובנו האדריכל השלימו את הבניין הזה. זכות גדולה היא, חיכינו לכך שלושים שנה, זה בניין מפואר בפשטותו; יש בו הדר מן המסד ועד הטפחות. מדי עברנו על פני בית ז'בוטינסקי, ניזכר בבונהו".

בשבועות האחרונים ערכתי כמה שיחות עם בן חורין שעסקו בתהליך תכנון הבניין. רשימה זו מצטרפת לעוד כמה עשרות רשימות ומאמרים שפרסמתי בשנים האחרונות על עבודותיו שתמיד נראות לי מקוריות וייחודיות.

ועל כך ברשימה זו.

.

13640718_1338450016184577_5771526738233211640_o

כמה זה יפה מרחוק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקניון אייס מול אילת

הכיפה הגאודזית שמקרה את הקניון/אטרקציה שתכנן משרד פייגין אדריכלים, היא הדבר הראשון ששמים אליו לב ברגע שנכנסים לבניין המתפרס על מגרש של 21 דונם. הכיפה עצומה בגודלה ומאפשרת קירוי מלא ללא עמודים או קירות תומכים החוסמים את המבט הרציף והתנועה. כיפה דומה יש גם במפעל המלט "נשר" ברמלה, עליו כתבתי לפני כמה זמן, אבל היא רק דומה.

המקום מלא אנשים שנמאס להם לשבת בחדר או בבריכה במלון. החום בחוץ הבריח אותם מהר למקום עם תקרה ומזגן, מקום בו אפשר להיפרד בשמחה מהכסף. קניתי כפכפים ואכלתי אוכל תאילנדי.

ועל כך ברשימה זו.

.

10409216_915013885194861_1817664758447973349_n

באב אלשמס

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 19: חצר הגרוטאות בבית הספר ברמת החייל

כרמל סיפרה על בת דודה שלה שמלמדת בחצר גרוטאות. החצר הזו נשמעה לי מיוחדת וכבר שבוע לאחר מכן הייתי בחצר הגרוטאות הייחודית הזו שממוקמת בבית הספר "רמת החייל" בתל אביב. החצר מזמינה את ילדי הכיתות הצעירות לדמיין ולשחק: לנהוג ולאפות, לקנות ולמכור, לבשל ולפתוח מסעדות. "מהשיחות ביניהם", אמרה לי הבת דודה, "אפשר ללמוד מה הולך בבית".

המודל המקורי לחצר הגרוטאות נוצר בקיבוץ ונכתבו על כך לא מעט ספרים ומאמרים ובמשכן לאמנות בעין חרוד אפילו התייחסו לתופעה בתערוכה "שי לילדינו – תרבות ילדים בקיבוצים". אבל המגמה היתה לשלב את החצר בגני ילדים והשילוב כאן בבית ספר הוא ייחודי. את החצר תכננו ב-2010 המורים לירן שוויצר ונעמה ביגלמן, ולמרות שהשניים עזבו כבר את בית הספר, החצר ממשיכה להתפתח ולפתח את דמיונם של עשרות ילדים מידי שנה.

אגב, לפני שנתיים כבר כתבתי במקרה על בית הספר הזה. בנו פה אגף חדש אותו עיצב האדריכל גיא מילוסלבסקי בצורה שונה לגמרי מהמבנה הקיים. משום מה לא העליתי את המאמר אז לכאן ולכן אפשר למצוא אותו רק במהדורה המודפסת של הד החינוך מאוקטובר 2014.

ועל כך ברשימה זו.

.

DSC06480

על דלת השער

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הנהלת קופת חולים בחיפה בתכנון מוניו גיתאי וינרויב

למרות שחלפו יותר מ-50 שנה מאז נחנך הבניין, מפתיע לגלות עד כמה הוא שמור ומתוחזק היטב. הדבר מעיד על מודעות גבוהה של הנהלת המקום וגם של אלה העובדים בו. אמנם בסיבוב בבניין השוכן בשדרות המגינים 104 בשכונת קריית אליהו בחיפה, התערבב מחזה מדכא: מחוץ ובצמוד לכניסה, אולי כמחאה על כך שלא קיבל שירות רפואי אותו דרש, שכב אדם מבוגר על הרצפה ובכה. השומר בדיוק יצא החוצה והגיש לו בקבוק של מים וגם נתן לו כמה מילות עידוד, אך האיש המשיך ושכב בייאוש.

זהו אחד הבניינים הגדולים והבודדים שתכנן האדריכל מוניו גיתאי וינרויב כאדריכל עצמאי, הפעם ללא שותפו אל מנספלד ממנו נפרד ב-1959, לאחר שזה האחרון זכה עם דורה גד בתחרות תכנון מוזיאון ישראל. במקור תוכנן הבניין ואף שימש את  לשכת המס של ההסתדרות בחיפה, ונקרא היה על שמו של יצחק שדה (בתל אביב היה זה מרדכי בן חורין שתכנן את בניין הלשכה המחוזית). כיום משמש הבניין את הנהלת מחוז חיפה והגליל המערבי של שירותי בריאות כללית, כשבחלק קטן ממנו שוכן גם המכון לנוירולוגיה והתפתחות הילד.

ועל כך ברשימה זו.

.

13719474_1334598249903087_5423923718092580342_o

היכל ועיר נדמו פתע

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים מגידו, עין השופט והזורע

בשלושת הקיבוצים הסמוכים זה לזה שבמזרח עמק יזרעאל ישנם חדרי אוכל שתכננו אדריכלים שונים, רק את אחד מהם תכנן חבר קיבוץ, זה של מגידו – האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער. את שני הנותרים תכננו אדריכלים עירוניים. את של עין השופט תכנן האדריכל אברהם ארליק התל אביבי ואת זה בקיבוץ הזורע תכננו האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ואלפרד מנספלד החיפאים.

המשותף לשלושת חדרי האוכל היא העובדה שהם ניצבים בדיוק על ציר צפון-דרום ומזרח-מערב, והם כולם כוללים אולם אכילה מלבני וגדול. אך כל אחד מהם מייצג גישה שונה ונבנה בהיקף משאבים שונה. חדר האוכל בהזורע מתחבר למועדון, לאולם תרבות ובקצה השני של המדשאה גם מוזיאון – זה הציר המרכזי של הקיבוץ. בעין השופט יצר ארליק גג קמרונות, שכמוהו ניתן למצוא בחדר האוכל במעלה החמישה שתכנן אדריכל אחר ומעניין מי נתן את ההשראה למי. במגידו חדר האוכל מחופה אבני סיליקט אדומות ויש לו חזות צנועה, טקסית וחגיגית. 

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ מגידו נמצא ממש ליד גן לאומי תל מגידו. יש בו את שרידי הבתים והחומות שכבר ראיתי בעוד אלף מקומות, אבל יש בו דבר אחד נחמד – מערכת מים תת-קרקעית שקצה אחד שלה בתוך שרידי העיר וקצה שני בשלולית קטנה מחוץ לעיר העתיקה.

(2) קיבוץ עין השופט נמצא בין כמה קיבוצים שטרם כתבתי על חדרי האוכל שלהם (חוץ אולי מגלעד). נוסף על אלה יש את השמורה הביוספרית שמקיפה את האזור. בקיבוץ עצמו יש שפע אדריכלי, אך כאן התעכבתי רק באתר הזיכרון לחללי הקיבוץ ובבית המוסיקה שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס. באולם התרבות שגם אותו תכנן מסטצ'קין לא הסתובבתי הפעם.

(3) בקיבוץ הזורע שוכן מוזיאון וילפריד ישראל, המוזיאון השני שנבנה בארץ. תכננו אותו צוות האדריכלים שתכנן את חדר האוכל – מוניו גיתאי וינראוב ואלפרד מנספלד. את אולם התרבות תכנן האדריכל שלמה גלעד (גם הוא כמוהם אדריכל עירוני מחיפה).

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

12484735_1194843400545240_1687412447729505436_o

הרעידי תזמורת הלבבות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 18: הפתעה ביבנה הירוקה

פרויקט הקמת "השכונה הירוקה" ביבנה הולך ומושלם בימים אלה, כשאחד החלקים המרכזיים בו שנפתח בשנת הלימודים האחרונה היה בית הספר האקולוגי ע"ש יצחק שמיר שנבנה כך שהוא נראה מרחוק כמו פירמידה. את הבניין תכנן האדריכל משה רז שזה היה לו בית הספר הראשון שהוא תכנן והוא בעצמו עובד היום במזרח אירופה. לכן עבד אתו על הפרויקט גם האדריכל אליאב זכרוביץ'. על יבנה כתבתי פעם סיור אדריכלות בעיר אותו אפשר לקרוא כאן.

הרשימה מבוססת על טקסט שפרסמתי בכתב העת "הד החינוך" לפני חצי שנה. את רוב התמונות כאן צילם עמרי טלמור, שאתמול בערב נפתחה תערוכה שאצרתי על האדריכלות של מנחם באר ובה 50 תצלומים של טלמור. עולם קטן.

ועל כך ברשימה זו.

.

1

הבניין מורכב משתי זרועות המאונכות זו לזו (צילום: עמרי טלמור)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מגורים בכיכר צרפת בירושלים בתכנון דב ורם כרמי וצבי מלצר

לא מעט אדריכלים תל אביבים התמודדו לאורך השנים עם הבנייה בירושלים והשימוש באבן ירושלמית. ברובם נהגו בהסתייגות מאותה בנייה בעלת חזות מסורתית. כך היה גם בבניין המגורים המשותף שתכננו האדריכלים דב כרמי, צבי מלצר ורם כרמי בכיכר צרפת שבמפגש הרחובות עזה, רמב"ן, אגרון וקרן היסוד.

כאן התמודדו השלושה עם מגרש בעל מאפיינים עירוניים, כזה הפונה לכיכר, כשבנוסף שתיים מדפנותיו פונות לשני רחובות. חוץ מהתמודדות העירונית, ניתן למצוא כאן התמודדות עם המרחב הפרטי, המשותף והציבורי, עם עיצוב וחלוקת הגושניות של הבניין ועם החומריות הירושלמית שדרשה שימוש באבן בחזיתות המבנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

13433206_1305030079526571_2939481387685293651_o

4

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: