סיבוב בשכונת בת גלים

בחודש האחרון ניתנה לי ההזדמנות להכיר מקרוב והיטב את השכונות שבחלק התחתון של חיפה, אלה שמנסות לגעת בים. מיעוטן מצליח, כמו בת גלים, ורובן לא. הסיור המעמיק שערכתי בוצע בחטיבה אחת ולכן איפשר ליצור נקודת מבט רחבה על חיפה ועל המפגש שלה עם הים. המבט הזה מורכב מסדרה של מקטעים, שאחד מהם היא שכונת בת גלים, מהוותיקות בשכונות וכזו שכלואה כבר שנים בין: פסי הרכבת וכביש 4 מדרום, בסיס חיל הים, מרכז רפואי רמב"ם ונמל חיפה ממזרח וצוואר בקבוק עם מחלף אלנבי ממערב.

האדריכל ריכרד קאופמן תכנן אותה בתחילת שנות ה-20 של המאה שעברה, ולמרות כל אותם חסמים פיסיים שהזכרתי כאן קודם, היא עדיין מתפקדת ומתוחזקת יחסית היטב על ידי העירייה ועל ידי התושבים. יש בה אווירה נעימה כשהים מורגש בה היטב, גם כשהולכים עמוק בתוכה.

הבינוי בשכונה מגוון. בשונה משאר השכונות בתחתית העיר, הוא פחות עלוב ופחות עזוב. אבל כמובן שיש גם בה מבנים נטושים. באזור המגורים ניתן למצוא מבני אבן מלפני 90 שנה, מבנים בסגנון הבינלאומי שאחד מהם, בתכנון אדריכל בנימין אוראל, עבר תהליך שימור מרהיב. יש פה גם שיכונים טוריים ובנייה קבלנית מהעשורים האחרונים. יש כמה בתי מלון קטנים, חוף רחצה, מסעדות, טיילת, בית כנסת, תחנת רכבת, מעון עולים, מרכז מסחרי, בקצה אחד יש רכבל ובקצה אחר פקולטה לרפואה (שתכננו האדריכלים אריה פרייברגר וישעיהו אילן) ובית חולים (שתכננו האדריכלים אריך מנדלסון, ואחריו גם אריה ואלדר שרון וארד שרון). השכונה קטנה אבל יש בה הרבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

www.GIFCreator.me_7TLdyk

חושבים שבחיפה כולם אבודים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני בתי כנסת בתכנון ישעיהו אילן: בבני ברק ובחיפה

לאורך חייו התמקד האדריכל ישעיהו אילן (1999-1931) בתכנון מבני דת שכללו בתי כנסת ובתי מדרש. מה שייחד את אותם מבנים היתה פרשנות חדשה שניסה לתת לכיפה המסורתית המקרה אותם. תחילה ביצע השטחה של הכיפה וניתק אותה מקירות הבניין. כך, נוצר אשליה שהגג נראה מרחף או דמוי כנפיים מסוככות. לאחרונה בקרתי בשניים מהמבנים שתכנן וכל אחד מהם מייצג שלב אחר בהתפתחות עבודתו: בית הכנסת בשכונת עין הים בחיפה (רחוב ההגנה 7), ומרכז חסידי נדבורנה "היכל רוזנטל" בבני ברק (רחוב האדמו"ר  מנדבורנה 72).

היכל רוזנטל שנחנך ב-1992 עבר אמנם שינויים פיסיים לאורך עשרים שנות קיומו אך ממשיך לפעול במתכונתו המקורית. בית הכנסת בעין הכרמל שהוקם בשנות ה-60, שינה קצת את פניו ולפני כמה שנים הוסב לבית מדרש של ישיבה שוקקת חיים לאורך כל שעות היום.

ועל כך ברשימה זו.

.

13923482_1346255072070738_744568321952715445_o

הנה לרקיע יש אלף כנפיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בין בתי המגורים של אסכולת אמסטרדם ובבית הספר הפתוח

מחוץ למסלול התיירים הממוצע, ונסיעה קצרה ממרכז אמסטרדם מובילה לשכונה שהוקמה בסביבות 1919 במערב העיר, שבתכנונה היה מעורב האדריכל מישל דה קלרק (de Klerk). לא תמצאו עליו מידע בעברית וגם בקושי בשפה אחרת שהיא לא הולנדית, אבל ההתייחסות המצומצמת אליו לא מפחיתה מחשיבותו. לו ולחבריו היה דיאלוג פורה עם האדריכל אריך מנדלסון המוקדם, ולדה לקרק היתה הודות לפעילותו המקצועית תרומה משמעותית להתפתחות האדריכלות המודרנית באמסטרדם בפרט ובמערב בכלל.

דה קלרק היה יהודי יליד העיר, נפטר בסך הכל בגיל 39 אך הספיק להיות מהבולטים ביותר באדריכלי אסכולת אמסטרדם שהובילה את האדריכלות ההולנדית קדימה אל המודרניזם, כמה שנים לפני שעשו זאת השכנים מצרפת או גרמניה. הבניינים שתכנן פועלים על פי כל העקרונות המודרניים שלא היו מנוסחים או מגובשים עדיין, ומה שעשו באירופה רק עשור מאוחר יותר, דה קלרק כבר עשה אז במסגרת אסכולה ועוד באמצעות לבנים אדומות וחומות מהן בנויה כל העיר.

כמה מטרים מהבניינים שתכנן, ניצב בית הספר הפתוח שתכנן האדריכל יאן דיוקר (Duiker) שנבנה ב-1929 ומצטרף לווילה סבואה של לה קורבוזיה והביתן הגרמני בברצלונה שתכנן מיס ואן דה רוה שנבנו באותה שנה ויצרו מהפיכה פורצת דרך באדריכלות המודרנית. יותר מהם, דיוקר לא רק חידש בעיצוב אדריכלי וטכנולוגיית בנייה אלא גם בתוכן של הבניין ובשיטת הלימוד החדשנית שלמענה הוא נוצר.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140116_063840

חלון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית ז'בוטינסקי בתכנון מרדכי בן חורין

"הלקוחות רצו חלב וקבלו דבש", מסביר לי האדריכל מרדכי בן חורין על התהליך שהביא לקבלת ההחלטה להקים את המגדל המתנשא מעל רחוב המלך ג'ורג'. למעט כמה מבנים, תל אביב באמצע שנות ה-60 הגיעה בסך הכל לגובה ארבע קומות. אז כיצד קיבלו ראשי התנועה הרויזיוניסטית, לימים הליכוד, את ההחלטה לבנות מגדל מנכר עיניים, בזמן שהמפלגה רחוקה מהשלטון ושלתנועות אחרות יש מבנים צנועים ופשוטים? לטענת בן חורין בשלב הראשון ביקשה הנהגת התנועה רק להרחיב ולשפץ את הבניין הקיים, ומכאן ולשם הצליח אביו של בן חורין – המהנדס משה בן חורין להביא לכך שההשקעה בפרויקט המגדל תהיה דומה. את בגין זה שכנע.

"את הארץ יש לא רק לשחרר אלא גם לבנותה ולהשיב לה את יופיה, בבחינת חידוש ימיה כקדם", פתח מנחם בגין בדברי ההספד למהנדס משה בן חורין שנפטר ב-1972. "זוכר אני את גישתו זו מן השיחות המרובות שניהלנו בקשר עם התכנית להשלמת בית ז'בוטינסקי, הלא היא מצודת זאב בתל אביב. משה בן חורין המהנדס ובנו האדריכל השלימו את הבניין הזה. זכות גדולה היא, חיכינו לכך שלושים שנה, זה בניין מפואר בפשטותו; יש בו הדר מן המסד ועד הטפחות. מדי עברנו על פני בית ז'בוטינסקי, ניזכר בבונהו".

בשבועות האחרונים ערכתי כמה שיחות עם בן חורין שעסקו בתהליך תכנון הבניין. רשימה זו מצטרפת לעוד כמה עשרות רשימות ומאמרים שפרסמתי בשנים האחרונות על עבודותיו שתמיד נראות לי מקוריות וייחודיות.

ועל כך ברשימה זו.

.

13640718_1338450016184577_5771526738233211640_o

כמה זה יפה מרחוק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקניון אייס מול אילת

הכיפה הגאודזית שמקרה את הקניון/אטרקציה שתכנן משרד פייגין אדריכלים, היא הדבר הראשון ששמים אליו לב ברגע שנכנסים לבניין המתפרס על מגרש של 21 דונם. הכיפה עצומה בגודלה ומאפשרת קירוי מלא ללא עמודים או קירות תומכים החוסמים את המבט הרציף והתנועה. כיפה דומה יש גם במפעל המלט "נשר" ברמלה, עליו כתבתי לפני כמה זמן, אבל היא רק דומה.

המקום מלא אנשים שנמאס להם לשבת בחדר או בבריכה במלון. החום בחוץ הבריח אותם מהר למקום עם תקרה ומזגן, מקום בו אפשר להיפרד בשמחה מהכסף. קניתי כפכפים ואכלתי אוכל תאילנדי.

ועל כך ברשימה זו.

.

10409216_915013885194861_1817664758447973349_n

באב אלשמס

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 19: חצר הגרוטאות בבית הספר ברמת החייל

כרמל סיפרה על בת דודה שלה שמלמדת בחצר גרוטאות. החצר הזו נשמעה לי מיוחדת וכבר שבוע לאחר מכן הייתי בחצר הגרוטאות הייחודית הזו שממוקמת בבית הספר "רמת החייל" בתל אביב. החצר מזמינה את ילדי הכיתות הצעירות לדמיין ולשחק: לנהוג ולאפות, לקנות ולמכור, לבשל ולפתוח מסעדות. "מהשיחות ביניהם", אמרה לי הבת דודה, "אפשר ללמוד מה הולך בבית".

המודל המקורי לחצר הגרוטאות נוצר בקיבוץ ונכתבו על כך לא מעט ספרים ומאמרים ובמשכן לאמנות בעין חרוד אפילו התייחסו לתופעה בתערוכה "שי לילדינו – תרבות ילדים בקיבוצים". אבל המגמה היתה לשלב את החצר בגני ילדים והשילוב כאן בבית ספר הוא ייחודי. את החצר תכננו ב-2010 המורים לירן שוויצר ונעמה ביגלמן, ולמרות שהשניים עזבו כבר את בית הספר, החצר ממשיכה להתפתח ולפתח את דמיונם של עשרות ילדים מידי שנה.

אגב, לפני שנתיים כבר כתבתי במקרה על בית הספר הזה. בנו פה אגף חדש אותו עיצב האדריכל גיא מילוסלבסקי בצורה שונה לגמרי מהמבנה הקיים. משום מה לא העליתי את המאמר אז לכאן ולכן אפשר למצוא אותו רק במהדורה המודפסת של הד החינוך מאוקטובר 2014.

ועל כך ברשימה זו.

.

DSC06480

על דלת השער

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הנהלת קופת חולים בחיפה בתכנון מוניו גיתאי וינרויב

למרות שחלפו יותר מ-50 שנה מאז נחנך הבניין, מפתיע לגלות עד כמה הוא שמור ומתוחזק היטב. הדבר מעיד על מודעות גבוהה של הנהלת המקום וגם של אלה העובדים בו. אמנם בסיבוב בבניין השוכן בשדרות המגינים 104 בשכונת קריית אליהו בחיפה, התערבב מחזה מדכא: מחוץ ובצמוד לכניסה, אולי כמחאה על כך שלא קיבל שירות רפואי אותו דרש, שכב אדם מבוגר על הרצפה ובכה. השומר בדיוק יצא החוצה והגיש לו בקבוק של מים וגם נתן לו כמה מילות עידוד, אך האיש המשיך ושכב בייאוש.

זהו אחד הבניינים הגדולים והבודדים שתכנן האדריכל מוניו גיתאי וינרויב כאדריכל עצמאי, הפעם ללא שותפו אל מנספלד ממנו נפרד ב-1959, לאחר שזה האחרון זכה עם דורה גד בתחרות תכנון מוזיאון ישראל. במקור תוכנן הבניין ואף שימש את  לשכת המס של ההסתדרות בחיפה, ונקרא היה על שמו של יצחק שדה (בתל אביב היה זה מרדכי בן חורין שתכנן את בניין הלשכה המחוזית). כיום משמש הבניין את הנהלת מחוז חיפה והגליל המערבי של שירותי בריאות כללית, כשבחלק קטן ממנו שוכן גם המכון לנוירולוגיה והתפתחות הילד.

ועל כך ברשימה זו.

.

13719474_1334598249903087_5423923718092580342_o

היכל ועיר נדמו פתע

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים מגידו, עין השופט והזורע

בשלושת הקיבוצים הסמוכים זה לזה שבמזרח עמק יזרעאל ישנם חדרי אוכל שתכננו אדריכלים שונים, רק את אחד מהם תכנן חבר קיבוץ, זה של מגידו – האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער. את שני הנותרים תכננו אדריכלים עירוניים. את של עין השופט תכנן האדריכל אברהם ארליק התל אביבי ואת זה בקיבוץ הזורע תכננו האדריכלים אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב החיפאים.

המשותף לשלושת חדרי האוכל היא העובדה שהם ניצבים בדיוק על ציר צפון-דרום ומזרח-מערב, והם כולם כוללים אולם אכילה מלבני וגדול. אך כל אחד מהם מייצג גישה שונה ונבנה בהיקף משאבים שונה. חדר האוכל בהזורע מתחבר למועדון, לאולם תרבות ובקצה השני של המדשאה גם מוזיאון – זה הציר המרכזי של הקיבוץ. בעין השופט יצר ארליק גג קמרונות, שכמוהו ניתן למצוא בחדר האוכל במעלה החמישה שתכנן אדריכל אחר ומעניין מי נתן את ההשראה למי. במגידו חדר האוכל מחופה אבני סיליקט אדומות ויש לו חזות צנועה, טקסית וחגיגית. 

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ מגידו נמצא ממש ליד גן לאומי תל מגידו. יש בו את שרידי הבתים והחומות שכבר ראיתי בעוד אלף מקומות, אבל יש בו דבר אחד נחמד – מערכת מים תת-קרקעית שקצה אחד שלה בתוך שרידי העיר וקצה שני בשלולית קטנה מחוץ לעיר העתיקה.

(2) קיבוץ עין השופט נמצא בין כמה קיבוצים שטרם כתבתי על חדרי האוכל שלהם (חוץ אולי מגלעד). נוסף על אלה יש את השמורה הביוספרית שמקיפה את האזור. בקיבוץ עצמו יש שפע אדריכלי, אך כאן התעכבתי רק באתר הזיכרון לחללי הקיבוץ ובבית המוסיקה שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס. באולם התרבות שגם אותו תכנן מסטצ'קין לא הסתובבתי הפעם.

(3) בקיבוץ הזורע שוכן מוזיאון וילפריד ישראל, המוזיאון השני שנבנה בארץ. תכננו אותו צוות האדריכלים שתכנן את חדר האוכל – אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינראוב. את אולם התרבות תכנן האדריכל שלמה גלעד (גם הוא כמוהם אדריכל עירוני מחיפה).

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

12484735_1194843400545240_1687412447729505436_o

הרעידי תזמורת הלבבות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 18: הפתעה ביבנה הירוקה

פרויקט הקמת "השכונה הירוקה" ביבנה הולך ומושלם בימים אלה, כשאחד החלקים המרכזיים בו שנפתח בשנת הלימודים האחרונה היה בית הספר האקולוגי ע"ש יצחק שמיר שנבנה כך שהוא נראה מרחוק כמו פירמידה. את הבניין תכנן האדריכל משה רז שזה היה לו בית הספר הראשון שהוא תכנן והוא בעצמו עובד היום במזרח אירופה. לכן עבד אתו על הפרויקט גם האדריכל אליאב זכרוביץ'. על יבנה כתבתי פעם סיור אדריכלות בעיר אותו אפשר לקרוא כאן.

הרשימה מבוססת על טקסט שפרסמתי בכתב העת "הד החינוך" לפני חצי שנה. את רוב התמונות כאן צילם עמרי טלמור, שאתמול בערב נפתחה תערוכה שאצרתי על האדריכלות של מנחם באר ובה 50 תצלומים של טלמור. עולם קטן.

ועל כך ברשימה זו.

.

1

הבניין מורכב משתי זרועות המאונכות זו לזו (צילום: עמרי טלמור)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מגורים בכיכר צרפת בירושלים בתכנון דב ורם כרמי וצבי מלצר

לא מעט אדריכלים תל אביבים התמודדו לאורך השנים עם הבנייה בירושלים והשימוש באבן ירושלמית. ברובם נהגו בהסתייגות מאותה בנייה בעלת חזות מסורתית. כך היה גם בבניין המגורים המשותף שתכננו האדריכלים דב כרמי, צבי מלצר ורם כרמי בכיכר צרפת שבמפגש הרחובות עזה, רמב"ן, אגרון וקרן היסוד.

כאן התמודדו השלושה עם מגרש בעל מאפיינים עירוניים, כזה הפונה לכיכר, כשבנוסף שתיים מדפנותיו פונות לשני רחובות. חוץ מהתמודדות העירונית, ניתן למצוא כאן התמודדות עם המרחב הפרטי, המשותף והציבורי, עם עיצוב וחלוקת הגושניות של הבניין ועם החומריות הירושלמית שדרשה שימוש באבן בחזיתות המבנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

13433206_1305030079526571_2939481387685293651_o

4

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לתערוכה "באר בקיבוץ" בגלריה בבית האדריכל

שלום!

ביום שלישי הקרוב (19.7) שמח להזמין אתכם לגלריה בבית האדריכל ביפו לפתיחת התערוכה "באר בקיבוץ". את התערוכה אצרתי בעקבות הספר שיצא לאדריכל מנחם באר עם תצלומיו של עמרי טלמור ובעריכתם של מוקי צור ויובל דניאלי. זהו גלגולה השני של התערוכה שנפתחה לפני שנה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב – הקיבוץ של שרה'לה שרון.

באר בן ה-91 תכנן רבים מהמבנים בקיבוצים בעשורים האחרונים של המאה שעברה – חדרי אוכל, בתי תרבות, מועדונים לחברים, מפעלים, משרדים והרבה מאד מגורים. הוא ממשיך לתכנן גם היום, ובשונה מהתערוכה הקודמת הפעם יוצגו גם עבודות חדשות שנמצאות כעת על מחשבו ולקראת בנייה.

לערב הפתיחה הפקנו חוברת מיוחדת שעיצבו Public School. החוברת "באר בקיבוץ" מציגה עבודות נבחרות של באר עם טקסטים מיוחדים שנכתבו במיוחד לתערוכה. במקביל יימכר הספר בהנחה ענקית. חוץ מהתמונות מי שיגיע לערב הפתיחה גם ישמע קולות: באר יציג תובנות בעקבות שישים שנות עבודה, ואחריו (או לפניו, כי עדיין לא החלטנו) אציג מבט רחב על אדריכלות חדרי האוכל לנוכח המציאות הקיימת. אז אשמח אם תגיעו, הכניסה חופשית.

ועל כך ברשימה זו.

.

MB-Invitation-New-Hebrew (3)_001

לחצו להגדלה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הסופר בתכנון דב כרמי

היחיד מבין המבנים ברחוב קפלן שמסתתר מאחורי צמחייה הוא בית הסופר. מצבו מייצג את מעמדו הנחות של הסופר העברי ובכלל של תרבות הספר בציבור הכללי. אבל נראה שגם מעמד האיכר והעיתונאי, ששני בנייניהם מצויים מצידיו של בית הסופר, לא נמצא בשיאו.

בשנת 1957 נחנכו לאורך הרחוב על מגרשים צמודים בזה אחר זה שלושה מבנים של איגודים מקצועיים: בית האיכרים, בית הסופר ובית העיתונאים. את תכנון בית הסופר כמו גם את בית האיכרים בחרו האיגודים לתת לאדריכלים ותיקים. את בית האיכרים תכנן האדריכל שמואל רוזוב שהיה אז בן 57, את בית הסופר תכנן האדריכל דב כרמי שהיה אז בן 43 אבל ואת בית העיתונאים תכננו בני הזוג האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שזכו בתחרות כשבקושי מלאו להם 25.

לימים, הוכרזו שלושת המבנים לשימור בדרגות שונות. בית הסופר יישמר כולו ומצבו הנוכחי של הבניין אמנם מזונח אך הוא נותר במצבו המקורי ורק בעורפו יבנה בניין חדש במקום האגף האחורי והחד-קומתי. על בית האיכרים שהותר לבנות על ראשו אגף חדש כתבתי ב-xnet שבוע שעבר. כמו בבית הסופר גם בבית העיתונאים הותר להרוס את הבניין שבעורף המגרש ולבנות במקומו מגדל – פרק שלם המוקדש לבית העיתונאים יפורסם בספר המוקדש לעבודות מתכנניו והוא צפוי לצאת לאור ממש בימים הקרובים.

ועל כך ברשימה זו.

.

13575861_1316117935084452_3174737699855426188_o

אם אני סופר אני סופר אותך

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת משמר הגבול בתכנון חיליק ערד

סמוך לצומת עירון (כביש 6 וכביש ואדי ערה) ניצבת אנדרטת משמר הגבול שעיצב האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער. בניית האנדרטה הושלמה ב-1980 והצטרפה לעוד מיליון אנדרטאות שפזורות בארץ. זו אחת הגדולות שתכנן ערד שלאורך השנים הספיק לתכנן סדרה ארוכה של אנדרטאות, זאת לבד מתכנון רחב היקף של מבני ציבור ומגורים  בתנועה הקיבוצית. כמו בשאר האנדרטאות גם כאן יצר מבנה בולט בסביבתו ובמקביל מקום שהייה שניתן להיכנס אליו. התקציב איפשר לערד לקבוע עמדת תצפית בראש האנדרטה, ממנה ניתן להשקיף לסביבה הקרובה והרחוקה.

בטון חשוף הוא החומר העיקרי בו נעשה שימוש, חומר שערד הירבה להשתמש לאורך דרכו כאדריכל וכמעצב אנדרטאות. ביקור במקום יכול להימשך כמה דקות וגם יכול להימשך שעה ארוכה, היות וחוץ מאנדרטה יש כאן מרכז מבקרים המציג את משמר הגבול.

ועל כך ברשימה זו.

.

13305022_1298070710222508_8381494186944252886_o

מעל המגדל סביב אשקיפה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין כלכלה ומינהל עסקים בתכנון משה ספדיה באוניברסיטת בר אילן

הספרייה בבניין כלכלה ומינהל עסקים היא המוקד המרכזי בבניין שבנייתו הושלמה ב-1988 בקמפוס אוניברסיטת בר אילן. האדריכל משה ספדיה שמתמחה בתכנון ספריות, העניק לה תשומת לב הודות למשאבים שעמדו לרשותו כדי שתתפקד כמוקד נעים, כזה שמותיר רושם מיוחד במשתמשים. שאר האולמות, החדרים והמעברים בבניין פשוטים יותר, אלא שגם בהם ניתן למצוא את תפיסת התכנון הרחבה והמורכבת של ספדיה, ששיקפה בשעתו את רוח הזמן.

אפילו ברחוב שמחוץ לקמפוס, רחוב מקס ואנה ווב, גגות הזכוכית המשופעים מעוררים את השאלה – מה יש שם? רק כשנכנסים לבניין, ספדיה מאפשר למבקר לחשוף בשלבים את אולם הספרייה שטמון במרתף. לכאורה הטמנת המוקד המרכזי במרתף היא כמו קבורה ומקשה על יצירת מקום חשוף שמקשר בין כל חלקי הבניין. אלא שהאתגר הצליח באמצעות עיצוב תקרת הספרייה בזכוכית ויצירת קשרי מבט בכל קומה בבניין עמוק אל תוך מרכז הספרייה. כיום גם כשהבניין שקט וכמעט ריק, תנועת הסטודנטים אל ומהספרייה לא פוסקת.

ועל כך ברשימה זו.

.

13490875_1311832492179663_2673071707156757166_o

פלאשים בעיניים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית אסיה

בית אסיה שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין, הוא אחד הבולטים בתל אביב. לא בגלל גובהו או בגלל ציפוי זהב, כי הבניין יחסית נמוך ומצופה קרמיקה לבנה, אלא בגלל צורתו הייחודית בנוף הבנייה התל אביבי.

יש בו משהו מהרכות והפלסטיות שאפיינה את הבנייה בתל אביב של שנות השלושים, משהו מבניינים כמו "בית הדר" או הבינוי שמקיף את כיכר דיזנגוף. חלונות מוארכים עם דגש על אור וצל וגושניות פיסולית. אלא שכאן בשונה משנות השלושים, הבניין גדול יותר, אין את הסימטריה הצפויה אלא חופש ועוצמה שאפיינה את האדריכלות של שנות השבעים. על אף שבנייני משרדים נבנו באלפיהם מאז, הוא נותר אחד המוצלחים, המקוריים והמבוקשים בארץ.

בן חורין שמח לשוחח עליו באופן יסודי. רשימה זו נותנת לו את הבמה לספר את כל מה שיש לו על הבניין, החל מהיוזמה להקמתו ועד התכנית החדשה שמקודמת בימים אלה לקראת בניית תוספת מגדל חדש על הגג.

ועל כך ברשימה זו.

.

13442459_1309141959115383_459187805159017887_o

אור לבן על הירושימה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכמה מקומות מעניינים בעתלית

הגעתי לעתלית כדי לבדוק כיצד מסילת הרכבת חוצה אותה, אבל זה לא שייך לכאן. בין מקום למקום, נתקלתי בעתלית בשלושה מקומות ששווה לבקר ולהכיר: (1) קניון חדש שתכנן אדריכל עוזי גורדון, (2) מתחם קוטג'ים משנות ה-80 שתכנן אדריכל משה צור ו-(3) אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף השרון שיצר הפסל יעקב אורנשטיין.

רשימה זו מצטרפת לרשימה קודמת בה כתבתי על מקומות אחרים בעתלית, שווים לא פחות.

ועל כך ברשימה זו.

.

13517468_1310550922307820_1560540486764247420_o

ועכשיו לא לאבד גובה

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית כנסת הרמב"ן ברובע היהודי בירושלים

הרובע היהודי שתוכנן להיות סביבה מעורבת של צעירים ומבוגרים, עולים וותיקים, דתיים וחילונים, הפך מזמן לרובע חרדי. בית הכנסת המרכזי שנקבע היה בית כנסת הרמב"ן, העתיק בבתי הכנסת בעיר. מבית כנסת מעורב הפך לכולל בו לומדים עשרות רבות של תלמידים מידי יום, אברכים המגיעים מרחבי העיר בהסעות מאורגנות.

ב-1267 היגר הרמב"ן לירושלים לאחר שהסתבך בוויכוח דתי (עד אז התגורר בקטלוניה שבצפון ספרד ושימש שם כרב ראשי). בירושלים הוא בקושי מצא יישוב יהודי (שני צבעים וזהו) וכפתרון למשיכה והרחבת הקהילה הוא בחר לייסד בית כנסת. אחרי 1967 ניגש האדריכל דן טנאי לחדש את המקום ולעצבו מחדש.

ועל כך ברשימה זו.

.

13503097_1313614452001467_1557607019465452896_o

בבית כנסת הרמב"ן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם הנטוש במושב ביצרון

פגישה שהתקצרה בסמוך למושב ביצרון, העניקה לי רבע שעה פנויה וזה מה שהספיק כדי לקפוץ ולראות את בית העם הנטוש. לעומת הבתים הקטנים בולט בית העם הודות לגודל אולם הבמה וגם הודות לצמחייה העשירה והמטופחת שעוטפת אותו. לצידו מדשאה גדולה עם גבעות קטנות שבראש אחת מה אנדרטה ובראש אחרת גן.

550 מושבים הכיל האולם שנחנך ב-1962 בתכנון האדריכל אריה לוין. בית העם הפסיק את פעילותו, כמו מרבית בתי העם במושבים, בתחילת שנות ה-80. האולם הענק פרוץ ורק להקות ציפורים מאכלסות אותו. המושבים נותרו במקומם והתקרה המרשימה המורכבת מלוחות עץ מתפוררת מעל.

ועל כך ברשימה זו.

.

13490617_1311107055585540_9063122241517391145_o

חיוך גדול שלך שידר את ההמשך

.

להמשיך לקרוא

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 646 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: