סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים גדות, שמרת ואדמית

בשלושת הקיבוצים שבגליל ומופיעים כאן יש חדרי אוכל שתכננו אדריכלים שונים. שניים מחדרי האוכל פעלים ואחד כבר לא. המשותף לשלושתם הוא העובדה שכולם כוללים אולם אכילה מלבני וגדול, אך כל אחד מייצג גישה שונה. חדר האוכל שתכנן חנן הברון עם מיכאל קראוס בקיבוץ גדות הוא תיבה חסרת ייחוד לכאורה אך מתבססת על מודול המודגש בחזית. חדר האוכל שתכנן מנחם באר בשמרת ייחודי הודות למסת הגג המשמעותית בחזית ולגגון הבטון המשופע. וחדר האוכל שתכנן שמואל מסטצ'קין באדמית מתייחד בקשתות המופיעות בחזיתו. הברון ובאר למדו בטכניון בחיפה, ולעומתם מסטצ'קין היה אחד האדריכלים הפוריים מבין בוגרי הבאוהאוס בגרמניה.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ גדות נמצא מרחק נסיעה קצר משכונת המגורים שתכנן האדריכל דוד רזניק לקהילה חסידית בחצר הגלילית. אם פונים לכיוון השני, לגולן, אז מגיעים לבריכת המשושים. חוץ מאלה בכל קיבוץ שתכנסו אליו בדרך תמצאו חדר אוכל ויש פה עבודות של שלמה גלעד, דוד בסט וכן את האנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 עליה כתבתי כאן.

(2) קיבוץ שמרת שוכן ממש צמוד לעכו שם יש את בית המשפט שתכנן האדריכל יעקב רכטר ובקיבוץ לוחמי הגטאות הסמוך תמצאו עבודות של האדריכלים רם כרמי, שמואל ביקלס ונעמי יודקובסקי, כמו גם גלריה של הצייר משה קופפרמן.

(3) בקיבוץ אדמית תוכלו לעצור בדרך במערת הקשת שהותאמה בה נגישות מלאה.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

ואולי

.

שנה טובה!

השנה שעומדת לחלוף בעוד כמה שעות היתה נחמדה, מלאה בשינויים שנראה לי כרגע שרובם חיוביים ובהזדמנות זו רציתי לאחל לכן ולכם שנה טובה!

.

–

.

סיבוב בתי ספר 24: סדנת רכב בבית ספר תיכון בצרפת

בזמן שבישראל הולכים בתי הספר המקצועיים וגוועים, בד בבד עם שקיעתה של התעשייה והמלאכה המקומיות, משקיעות הרשויות במדינות אחרות משאבים ניכרים בחינוך המקצועי. בשנת 2000 קרא האיחוד האירופי למדינות החברות באיחוד להוביל את הכלכלה התחרותית והדינמית ביותר בעולם. בעקבות הקריאה החליטו מדינות רבות לחזור ולחזק את מעמדו של החינוך המקצועי ולהתאים אותו לכלכלה ולסגנון החיים של המאה העשרים ואחת.

את סדנת הרכב שנפתחה בבית הספר התיכון מרסל סמבה בעיירה Sotteville-lès-Rouen, צרפת, תכנן משרד האדריכלים ARCHI5 באופן המכבד את התלמידים, את המקצוע, את בית הספר וכפי שאפשר לראות בתמונות – גם את העיירה. מאמר נוסף שפרסמתי בכתב העת "הד  החינוך".

ועל כך ברשימה זו.

.

מכונאות ירוקה (צילום: Sergio Grazia)

.

סיבוב בבניין המרכז ללימודי סביבה במכללה האקדמית גליל מערבי

צורת העיגול בה עשה האדריכל מנחם באר שימוש עוצמתי בשנות ה-80 בבניין חדר האוכל של קיבוץ געתון ובמרכז האמנויות במכללת עמק יזרעאל, חוזרת ומופיעה כמרכיב משמעותי במרכז ללימודי הסביבה, במכללה האקדמית גליל מערבי, הממוקמת בכניסה הצפונית לעכו. אך יותר מבניינים אחרים, זהו אחד המבנים הייחודיים ביותר מבחינה סגנונית שתכנן באר לאורך דרכו המקצועית, ויש בו גם דגש צורני בפרטים הקטנים כמו גם במסות עצמן.

מבחינה סגנונית שילב כאן באר בין ברוטליזם ובין פוסט-מודרניזם. הדגש הצורני בא לידי ביטוי בכל מרכיב: במרצפות המרובעות, העמודים המעוגלים, קוביות הבטון הנושאות ספסלי עץ, קירוי הזכוכית הפירמידלי, המדרגות הלולייניות והקשתות המשוכפלות בחזיתות האגפים הצדדיים.

ועל כך ברשימה זו.

.

זרוע מניפה מטפחת

.

סיבוב בקניון מבשרת

בעבר הציבו לצד כביש 1 אתרי זיכרון של משוריינים ופסלים והיום ברוח הזמן מציבים קניון. לעומת אותם אלמנטים של זיכרון, מורשת ותרבות, הקניון הוא מקום של קניות בלבד. קניון מבשרת החדש שבולט היטב ביום ובלילה לאלה היוצאים או הנכנסים למנהרות של כביש 1 חושף את המציאות בה אנו חיים, מציאות שנשלטת על ידי תאגידים ובעלי הון שלא מותירים מפלט לסביבה חופשית ובריאה.

את הקניון תכנן אדריכל אבנר שר, שמתמחה בקניונים פריפריאלים כמו אלה ברמלה (עליו כתבתי כאן), נהריה (עליו כתבתי כאן) ובקריות. אלא שהצבתם של אותם קניונים מכוערים לצד דרכים מרכזיות, חושפת אותם לכל עובר אורח בין תל אביב לירושלים.

ועל כך ברשימה זו.

.

שלום לך ירושלים

.

סיבוב בבניין ההיסטורי של ישיבת כפר הרא"ה

ב-1939 הושלמה במהירות יחסית בנייתו של אחד המבנים האיקונים ביותר בתולדות אדריכלות ישראל: בניין ישיבת כפר הרא"ה, אותו תכנן האדריכל מאיר בן אורי. שנה לאחר סיום הבנייה, הוסיף האדריכל את הציור בחלק הפנימי של כיפת בית המדרש, ראש הישיבה נטע שני עצי וושינגטוניה משני צידי הבניין והמוסד הפך תוך זמן קצר ל"אם ישיבות בני עקיבא".

סיבוב בבניין 78 שנה לאחר השלמתו, עם כל התוספות והשינויים שלא הוסיפו כבוד למקום ופגעו בו, מלמדים שלמרות כל אלה – הבניין שומר על מעמדו הסמלי. האדריכל הצליח ליצור את הסמל באמצעות פריסת הגושים ותנוחת הבניין בראש הגבעה. הוא שילב שפה אדריכלית מודרנית עם כזו מקומית, וגם אם לא כל תכניתו מומשה – היצירה הפכה לאחד המבנים הייחודים בנוף הארץ בכלל ובנוף עמק חפר בפרט.

ועל כך ברשימה זו.

.

כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים

.

סיבוב בכרמלית

הכרמלית היא הישג חסר תקדים שגם 60 שנה לאחר חנוכתו של הפרויקט – אין עדיין עיר בישראל שהצליחה להתחרות ולהשיג אחד כזה. התעוזה החלוצית היתה תוצאה של ראש עירייה בעל חזון – אבא חושי, שבשנים בהן ניהל את העיר (1969-1951), הוא הצליח לקדם בה תעסוקה, תחבורה, בריאות, חינוך ממלכתי ואקדמי, ואת המגורים באופן שאף ראש עיר אחר בישראל לא הצליח להשיג.

במהלך העבודות להקמת הכרמלית בתחילת שנות ה-60, פרסמו המהנדס אברהם ניסן – מנהל הכרמלית הראשון והנריק וולזון – מהנדס החשמל של הכרמלית שני מאמרים הסוקרים את הפרויקט. המאמרים פורסמו בכתב העת "הנדסה ואדריכלות – עיתון אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל", ואני מביא כאן את הדברים הרלוונטיים ממאמריהם (הכותרות הן תוספת שלי. כתב העת המקורי שמור בארכיון אדריכלות ישראל).

50 שנה אחרי אפשר ללמוד מהיעילות, הנחישות והאחריות המקצועית שהפגינו בעיריית חיפה. כעת רק נותר להמתין שהמערכת שנשרפה כליל תשוב לפעול ותשופר, ולייחל ששרפות והשבתות נוספות ומיותרות שכאלה לא יחזרו ויופיעו.

ועל כך ברשימה זו.

.

ז"ל

.

סיבוב בחדר האוכל ואולם הספורט בקיבוץ כרמיה

בקיבוץ כרמיה חזרו ונפגשו האדריכלים שמואל מסטצ'קין ומנחם באר – הראשון תכנן את חדר האוכל והשני את אולם הספורט. מסטצ'קין יצר חדר אוכל צנוע, לו העניק חזות ייחודית הודות לשימוש בהצללות קבועות אותן עיצב בצורת קליפות בטון. גם באר יצר הצללות על פתחי החלונות באולם הספורט, אלא שהוא בחר להציב כמנהגו במרכז החזית קיר אמנות שיצר חבר הקיבוץ האמן קלמן שמי.

היקף האדריכלים שפעלו בתנועה הקיבוצית הוא יחסית לא גדול, ומסטצ'קין ובאר היו שניים מהבכירים והפעילים שבהם. רבות מעבודותיהם פזורות בכל רחבי הארץ, בעיקר בקיבוצים אך גם במוסדות אקדמיה ותרבות. מסטצ'קין תכנן רבים מחדרי האוכל בקיבוצים ובאר תכנן שם רבים מאולמות הספורט. קיבוץ כרמיה אמנם הוקם ב-1950, אך שני מבנים אלו נבנו בסופה של תקופת שגשוג בבנייה הקיבוצית בה בנו בכרמיה לבד משני אלה גם מבני מגורים, רפתות, מרכז מזון, מכון חליבה ודרכים.

ועל כך ברשימה זו.

..

באר בקיבוץ

סיבוב רביעי של תמונות אדריכלים

מאחורי כל בניין עומד (או יושב) אדריכל ומאחורי כל פארק עומד אדריכל נוף, או סתם הנדסאי. לאורך השנים כתבתי פה ושם על כל מיני מקומות ובאותה הזדמנות נפגשתי עם חלק מהמתכננים. בחלק מהמקרים צלמתי אותם, כדי לשלב את התמונה בכתבה. 34 מהם מופיעים כאן.

לשלוש רשימות (1, 2, 3) שפרסמתי לאחרונה מצטרפת כעת רשימה רביעית. אדריכלית יוליה שלומנזון פותחת את הרשימה ואדריכל ישראל גודוביץ סוגר.

ועל כך ברשימה זו.

.

אדריכלות ישראלית

.

סיבוב בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה

במשך שנה אחת בהיותו נער, למד האדריכל דוד נופר בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, ועשרים שנה מאוחר יותר, בתחילת שנות ה-80, הפעם כאדריכל עצמאי, זכה בתחרות לתכנון בניין בית המדרש החדש של הישיבה. לציונות הדתית היו אלה שנים של שגשוג אידאולוגי, טריטוריאלי ובעיקר כלכלי. ביטוי לכך ניתן בבנייה אינטנסיבית בין השאר במוסדות החינוך מירוחם שבדרום ועד קרית שמונה שבצפון, וכמובן שגם ב"אם הישיבות" – בכפר הרא"ה (היישוב נקרא כך על שמו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק). אם במחזור הראשון למדו כאן 13 תלמידים בלבד, הרי שבשנות ה-80 למדו כאן יותר מ-700 תלמידים והמוסד היה מבוקש ובשיא הצלחתו.

בבניין החדש שתכנן נופר, הוא בחר להתייחס למבנה האיקוני ביותר שהיה עד אותה עת לציונות הדתית וניצב היה מטרים ספורים ממנו בראש הגבעה. אך למרות המחוות הארכיטקטוניות, הבניין שתכנן הוא יצירה מובהקת של נופר שחיפש באותן שנים את דרכו בשכלול השפה העיצובית של מבני דת ובתוך כך ביקש להוסיף רובד חדש במסורת הבנייה.

ועל כך ברשימה זו.

.

כל בוקר חלון נפתח לבד

.

סיבוב בחדר האוכל ואולם התרבות בקיבוץ יקום

בקיבוץ יקום שבין הרצליה ונתניה אפשר למצוא את השילוב הפורה בין אדריכלות ובין אמנות, גם בחדר האוכל וגם באולם התרבות. את שני המבנים תכננו אדריכלים מהתנועה הקיבוצית עצמה, וגם את האמנות יצרו אמנים מהתנועה.

לא היה אדריכל שהקפיד באופן עקבי לשלב אמנות באדריכלות במבני הציבור שתכנן, כמו האדריכל מנחם באר (חבר קיבוץ געתון, 2017-1924), ובקיבוץ יקום ניתן להתרשם מאולם התרבות בו שילב קיר קרמיקה שיצר האמן שמואל כ"ץ (חבר קיבוץ געתון) בסדנת הקרמיקה של משה סעידי (חבר קיבוץ כפר מנחם). גם האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908), שליווה את באר במשך שנים ארוכות במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי שילב בחדר האוכל של יקום את תבליטי הבטון של האמן יחזקאל קמחי (חבר יקום).

ועל כך ברשימה זו.

.

יופיה אינו ידוע

סיבוב בבתי גן רחביה

מתחמי מגורים יוקרתיים הם כמובן לא המצאה חדשה, כמו היום גם בירושלים המנדטורית הוקמו כמה כאלה ובתי גן רחביה הוא אחד מהבולטים. המתחם מצטרף למבני המגורים המשותפים האיכותיים שנבנו בסביבתו במחצית השנייה של שנות ה-30, שעל שניים מהם כתבתי כאן לאחרונה: בית רקובר ובית המעלות. את מתחם גן רחביה, הקרוי כך על שם השכונה בה הוא ממוקם, תכננו האחים האדריכלים דן ורפאל בן דור שהתמחו בתכנון מבני מגורים ליהודי וערביי העיר.

בשונה מבתים אחרים בסביבה, מדובר כאן במתחם הכולל שלושה מבנים עם גן פנימי. חזות המתחם כמו מרבית הבתים המשותפים באזור מוזנחת, עובדה שהופכת את הביקור לקצת עצוב. בנוסף, לאחרונה החלו הדיירים לחשוש לעתידם במתחם לאחר שאחיו של דרעי רכש את זכויות החכירה לאזור שעתידים לפקוע בעוד 19 שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

00

.

סיבוב בספרייה האקדמית במכללת ספיר

הבניין שחותם את יצירתו המפוארת של משרד האדריכלים המיתולוגי נדלר-נדלר-ביקסון-גיל שנפתח ב-1946 ונסגר ב-2010, הוא בניין הספרייה האקדמית במכללת ספיר הסמוכה לשדרות. הבניין מורכב משני אגפים שרחוב פנימי חוצה אותם ושני גשרים מקשרים בין הקומות העליונות של האגפים. הבניין נבנה בשני שלבים, שלב ראשון הושלם ב-1998 ושתי קומות נבנו ב-2010.

האדריכל משה גיל שהוביל את התכנון מספר שבספרייה הם הצליחו להוכיח את מיטב ניסיונם ולהטמיע את מירב השיפורים בזירת הסיפריות, יותר מכל ספרייה אחרת שהמשרד תכנן, ומדובר במשרד שתכנן בין השאר את הספרייה הלאומית, ספריית סוראסקי באוניברסיטת תל אביב ואת ספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון – שלושת הספריות הגדולות באוניברסיטאות המובילות בישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

אחרון

מוזמנים לסדרת סיורים בתל אביב

אמנם מדובר על סדרת סיורים שתתקיים עוד חצי שנה, אבל בבית אריאלה כבר פתחו את ההרשמה. הם פנו אלי בהצעה להוביל סדרת סיורים בתל אביב בת ה-109. פה ושם הובלתי סיור בודד אבל עדיין לא הובלתי סדרה. אז באופן חד-פעמי אקיים סדרה של 6 סיורים ברחבי תל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

פה ושם

.

סיבוב בבית המעלות

בלוק המגורים הגדול שתכננו האדריכלים אלכסנדר פרידמן ומאיר רובין נבנה בשיאו של הסגנון הבינלאומי והושלם ב-1936 במרכז ירושלים המערבית. הבלוק מלווה את הרחובות המלך ג'ורג', המעלות ושמואל הנגיד וחזיתותיו מגיעות לקו האפס של המגרש. קצה אחד שלו לרחוב המלך ג'ורג' הסואן והקצה השני שלו סמוך לבניין בצלאל ההיסטורי.

העיצוב הקפדני שמאפיין את בית המעלות נמנע מחזרתיות שבלונית ומייצג את גישתם היצירתית של מתכנניו הבאה לידי ביטוי בטיפול הצורני המופיע בחזית הבניין, וחושף בין השאר עבודת אומנות באבן העוטפת. למרות ההזנחה והפיח שדבק באבן במהלך 81 השנים האחרונות, החזית לא דורשת תחזוקה משמעותית והיא נראית תקינה לחלוטין, למרות שעדיין שטיפה מקצועית והסרת תוספות מכוערות לא תזיק.

ועל כך ברשימה זו.

.

עיגול פינות

.

סיבוב שלישי של תמונות אדריכלים

36 אדריכלים ואדריכליות וגם אדריכלי נוף מופיעים כאן ברשימה נוספת בסדרה, המצטרפת לשתי הרשימות הקודמות (1, 2) שהציגו 80 אדריכלים. את כולם צלמתי בשנים האחרונות כשבקרתי במשרדם או בבניין שתכננו לצורך כתבה שפרסמתי באחד המקומות שאני כותב בהם.

הבחירה בתמונות היתה אקראית, למעט התמונה הראשונה של אדריכל שאול רינד שפותח את הבוקר מידי כמה ימים בחומוסיה טובה אחרת. את הרשימה בחרתי לסיים בתמונה קצת פסימית של האדריכל מרדכי בן חורין בן ה-86 כשהוא גורר אחריו דגל ישראל שמצא בארון נשכח.

ועל כך ברשימה זו.

.

8

.

סיבוב בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית (ליד"ה)

"אחד המבצרים האחרונים שנותרו לחילונים בירושלים זה תיכון ליד"ה, סוג של שמורת טבע" הסביר לי רועי, יליד העיר שכבר מזמן היגר לרמת גן. את הבניין תכנן האדריכל שמעון פובזנר, שהיה מהאדריכלים הבולטים במאה הקודמת ותכנן מבנים בעלי חשיבות בעיר כמו מכון ון ליר ואת הספרייה הלאומית.

הסתובבתי בו לפני כמה שבועות כדי לגלות את השינויים שחלו בו במהלך 52 השנים האחרונות מאז נחנך ב-1965. בעת חנוכת הבניין הוא נחשב היה לאחד מהמוסדות פורצי הדרך בתחום תכנון בתי ספר, אך שינויים והזנחה הובילו לכך שהבניין איבד מזוהרו: החזיתות הנקיות בהן שולבו אבן נסורה עם פסי בטון חשוף זוהמו לא מעט הודות לקיומה של דרך בגין הסמוכה ועליהן נתלו ברישול כבלים, צינורות ומזגנים לרוב. בתוך הבניין מסדרונות ארוכים ואפלים המזכירים דימויים של בתי חולים או בתי סוהר, חדרי שירותים דחוסים וכיתות מיושנות – כל אלה מתקשים להעיד על התפיסה החדשנית והמהפכנית שהיתה טמונה בתכנון בית הספר שזקוק כעת יותר מתמיד לרענון.

ועל כך ברשימה זו.

.

לידה

סיבוב על ישיבת הכותל

גולת הכותרת ביצירתו של האדריכל אליעזר פרנקל היא ישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. בניין הישיבה הוא הגדול ביותר שנבנה בעיר העתיקה בעת החדשה' ופרנקל ראה בו את שיאו של תהליך גיבוש שפה אדריכלית מקומית בה עסק במשך קרוב לארבעה עשורים. בתכנון הישיבה הוחל מיד לאחר המלחמה ב-1967, אך חשיפת רובע מגורים הרודיאני במגרש והתנגדויות תושבים הביאו לעיכובים ורק 17 שנה מאוחר יותר, ב-1983 נחנכה הישיבה. כעת היא מציינת 50 שנה להיווסדה.

באופן חריג לא הסתובבתי בישיבה, אלא רשימה הזו היא מאמר שפורסם בכתב העת עת-מול ומבוססת על חומרים מאוסף אדריכל אליעזר פרנקל המצוי בארכיון אדריכלות ישראל. ד"ר צבי אלחייני שמנהל את הארכיון גם השתתף בכתיבת המאמר. את המאמר התכוננתי לכתוב ב-2012 ולפרסם אותו ביום ירושלים. קבעתי עם פרנקל שנדבר בחול המועד פסח. ניסיתי לתפוס אותו כמה פעמים ולבסוף התברר שהוא ניפטר לפתע. לקח לי עוד חמש שנים כדי לגשת ולכתוב את המאמר לכבוד יובל ה-50 של הישיבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

יהלום בטון (אוסף אליעזר פרנקל, ארכיון אדריכלות ישראל)

.