סיבוב במלון דן אילת

העיצוב הטוטלי במלון דן אילת נותר בדיוק כפי שהיה כשהמלון נפתח בחנוכה 1995. חלפו 21 שנה והנהלת המלון ממשיכה ומקפידה באופן חריג בנוף המלונאות הישראלי לשמור על מקוריותם של ספות, שטיחים, שלטים, וילונות, מנורות, מראות וידיות. רק הצלחות המקוריות שעוצבו במיוחד למלון או עיצוב חדר האוכל המקורי כבר לא קיימים. לאחרונה הוחל בחידוש חדרי האורחים, אך ככל הנראה צפוי העיצוב החדש לכלול פריטים מהעיצוב המקורי. מדובר במנהרת הזמן במידה מסוימת, כי היום כבר לא עושים דברים כאלה. הצבעוניות והקווים אופייניים לשנות ה-90, עשויים היטב ולכן גם הסיבוב במלון הוא כל כך מרתק. לא ברור עד כמה אכן העיצוב הזה יישאר כאן איתנו ולכן מומלץ לראות לפני שימחק חלקו או רובו תחת גלגלי ההתחדשות.

שילוב כוחות של קבוצת מתכננים הוא שהביא לתוצאה. אך אפשר למצוא בחלק נכבד ממלונות דן את החיבור בין אמנות לאדריכלות. כשלא קיימת רציפות תחזוקה הולמת ואין הערכה מספקת לעיצוב הוותיק, נוצר מצב בו חלק מהעיצובים מתמסמסים ואוירה של ערבוביה מוזרה שורה על המלון, אך בדן אילת ניתן עדיין להתרשם מהעיצוב הטוטלי המלא.

מתכנני הפרויקט הם האדריכלים אלברט סגל ויחיאל קומט שעבד במסגרת השותפות גרטנר-גיבור-קומט. על השטחים הפתוחים הופקד אדריכל הנוף הווארד פילדס האמריקאי יחד עם אדריכל הנוף ברוס לוין הישראלי. על עיצוב הפנים הדומיננטי היה אחראי האדריכל אדם טיהני הישראלי-אמריקאי ואת השילוט כולל הלוגו יצר המעצב ספי מטיוק. את צוות המתכננים הקדים וליווה צוות חשיבה בו היו מעורבים אנשים מתחומים אחרים כמו טקסטיל, תאטרון ומוסיקה ואת כולם הוביל עמי פדרמן, מבעלי הרשת וחובב אדריכלות ועיצוב בעצמו.

ועל כך ברשימה זו.

.

12694580_1208366679192912_7860182181065171146_o

בואי לאילת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין המרכז האוניברסיטאי באוניברסיטת בן גוריון

לבניין הזה שהושלם ב-1998 יש תחרות קשה, הוא עוטף את הכיכר שתכנן שלמה אהרונסון לפני עשרים שנה ולצידה שלושה מבנים שהותירו את חותמם על תולדות האדריכלות הישראלית ונבנו לפני ארבעים שנה: בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן שתכננו האדריכלים נדלר נדלר ביקסון גיל, בניין האודיטוריום ע"ש קרייטמן שתכננו האדריכלים אברהם יסקי ויעקב גיל ובניין הפקולטה למדעי הרוח שתכננו האדריכלים אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן.

עם השכנים המאתגרים נדרשו להתמודד האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין. הפתרון: חזרה לצורות בסיסיות (הצבת קונוס קטום וחצר פנימית המרומזת בחזית הראשית הפונה לכיכר) ושחרור מהבטון החשוף ופנייה לחיפוי באבן חול ומסכי זכוכית. כל זה מקבל את פני הבאים לקמפוס ומשמש את הנהלת אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.

ועל כך ברשימה זו.

.

12244563_1164313356931578_4944092349268872641_o

גשר צר מאד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני חדרי האוכל התאומים בקיבוצים נירים ואורים

תאומים כמעט זהים הם שני חדרי האוכל של נירים ואורים, אבל את כל אחד מהם תכנן אדריכל אחר. בנירים היה זה האדריכל אברהם ארליק והבניין נחנך ב-1976, ובאורים האדריכלית רחל ניסים והבניין נחנך ב-1977. הראשון של הקיבוץ הארצי והשני של איחוד הקבוצות והקיבוצים, כך שיתכן שמי שיצר את הדמיון בין שני המבנים היה זה משרד השיכון שמימן את הפרויקטים והציב דרישות משלו, יתכן וגם הקבלן – סולל בונה וסביר להניח שגם רוח הזמן.

לא מדובר ביצירות מופת של האדריכלות הישראלית וגם לא משהו שמתקרב. אבל כן מדובר בחלק בלתי נפרד מרובד רחב של מבני ציבור מרכזיים ביישובים, מבנים שאיחדו, כינסו וייצגו קהילות ערכיות בישראל של המאה ה-20, קהילות עם חזון. מבנים בעלי ייעוד זהה ששינו את פניהם בכל יישוב בו הוקמו בהתאם למקום, לזמן, לחברה ולאדריכל שבנה אותם. מצבם הנוכחי בכל קיבוץ גם הוא משתנה בהתאם לתנאים, מרכיב שמייחד את מעמדו של כל אחד מחדרי האוכל.

תכנית שני חדרי האוכל: רחבה מרוצפת ופתוחה מנקזת אליה את שבילי הקיבוץ. ממנה ממשיכים לקומה מפולשת המובילה אל הכניסה הראשית לבניין. אולם מבואה עם לוח מודעות, חדר שטיפת ידיים, חדר דואר ובעורף חדר מכונות ומחסנים. מדרגות מובילות אל הקומה העליונה שם נמצא אולם האוכל הצמוד למטבח המקושר לרחבת פריקה וטעינה. בשני חדרי האוכל יש רמפה להולכי רגל במקום מעלית. בנירים יש טופוגרפיה טבעית כך שהרחבה והמטבח מצויים במפלס הכביש, אך באורים נדרשה הקמת רמפה רחבה למשאיות שמובילה למטבח שבקומה העליונה.

ממש במקרה אתמול התקיים אירוע לציון 70 שנה ל-11 הנקודות שהקיבוצים אורים ונירים היו שתיים מאותן נקודות. אירוע נוסף יתקיים בהמשך השנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12513777_1195198380509742_7972313468484854532_o

כחול טובעני

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במוזיאון היהודי בברלין בתכנון דניאל ליבסקינד

"כיצד מאכלסת עיר את הזיכרון של אנשים שכבר לא מאכלסים אותה? כיצד עיר כמו ברלין מזמינה אנשים כמו יהודים, חזרה אל העבר שלה אחרי שגרשה אותם החוצה באופן כל כך רצחני?" שואל ג'ימס אי. יאנג (Young), חוקר השואה מאוניברסיטת מסצ'וסטס, בפתח מאמרו העוסק במוזיאון השואה בברלין שתכנן האדריכל דניאל ליבסקינד ומציין כעת 15 שנה לחנוכתו.

את התשובה ביטא ליבסקינד באמצעות בניין עם מעטפת הנראית כמו הריסות ובתוכו אולמות המדגישים את ההעדר. כך הוא ניסה להציג משמעות היסטורית באמצעות האדריכלות. ליבסקינד יצר בניין המורכב מקו אחד שנשבר, מכופף ומעוות אך שומר על רציפותו. הוא הגיע לצורה באמצעות שבירה של מגן דוד מצד אחד ושל חיבור נקודות של התיישבות יהודית בברלין קודם למלחמה שעל פיהם נקבעו פתחי החלונות בחזיתות.

150 מטר אורכו ו-27 מטר גובהו וגם כשנמצאים מחוצה לו וגם בתוכו לא יכולים לדעת כמה קומות יש בו וכיצד מתנהלת בו החלוקה לאולמות או התנועה. גוש אטום ולא הרמוני, זאת בניגוד לבניין ההיסטורי והגדול הצמוד לו. כפי שציינה היסטוריונית האדריכלות נעמי שטד (Stead), בניין המוזיאון היהודי הוא אנטי קלאסי. שטד טוענת שהעיקרון שכיוון את ליבסקינד, בן לניצולי שואה, היה לצאת נגד האדריכלות הניאו קלאסית ומכל עיקרון של אידיאלים כאלה או אחרים שייצגו את האדריכלות הנאצית.

ועל כך ברשימה זו.

.

12604916_1199937133369200_4616538823348716776_o

החיטה צומחת שוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר הבנייה של מרכז וואהל בתכנון דניאל ליבסקינד

שלשום התבקשתי לשלוף איזו תמונה ונתקלתי בכמה תמונות שצלמתי בדיוק לפני 12 שנה (ינואר 2004) באתר הבנייה של מרכז וואהל באוניברסיטת בר אילן שברמת גן. היה זה הבניין השלישי שתכנן האדריכל דניאל ליבסקינד שהפך בזמנו למטאור בשמי האדריכלות הבינלאומית. בשונה משאר המבנים בקמפוס, מרכז וואהל שוכן מחוץ לגדר ובקצה של שכונת מגורים ותיקה.

כשספרתי לשאול על התמונות, הוא התפלא שאני מתלהב כי בזמנו הוא זה שהציע להסתובב שם באתר ולטענתו אני אמרתי שזה סתם מיותר ולא מעניין. אין לי מושג מה הביא אותי בזמנו לפסוק כך (אני נוטה להאמין לשאול), אבל בכל מקרה ברור שטעיתי וזה לא משנה.

הסיבוב באתר הבנייה היה מרתק ומרשים וגם חד פעמי היות ואחרי שבניית הבניין הושלמה, כבר לא ניתן לראות את גולמיותו. הרגע הזה בו הבניין עומד בלי החיפוי, בלי הריצוף, בלי הריהוט, בלי המנורות, זה שלב הלידה. שנה לאחר מכן עם השלמת הבנייה ובעקבות הסיבוב הזמנתי את האדריכל חנן פומגרין שליווה את הפרויקט כאדריכל ישראלי, להציג את העבודה בהרצאת אורח לכלל תלמידי המחלקה לאדריכלות בבצלאל. זכרתי חלק מהדברים אבל כדי לדייק החלטתי להרים טלפון לאדריכל ברד פינצ'וק, השותף של פומגרין במשרד "החדר אדריכלים", כדי לשמוע את הדברים שוב ולא רק להסתמך על הזיכרון. באותה הזדמנות הוא גם שלח כמה תמונות ודימויים מהעבודה על הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

12493549_1201528159876764_1033926789152339443_o

מבוא: העב"מים כאן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באיסרליש 22 בתכנון ישראל גודוביץ

היתה לי פגישה באחד המשרדים בבניין שבכניסה אליו מופיעים שמותיהם של בני הזוג האדריכלים אראלה וישראל גודוביץ. הבניין כמו כל הבניינים האחרים שתכנן גודוביץ ייחודי. לכן החלטתי לפנות אליו ולגלות מה הסיפור, כי תמיד יש לכל עבודה שלו סיפור.

"הקשר עם היזם והקבלן שמעון (צ'פאי) קדם [אביו של האדריכל פיצו קדם, מ"י] התחיל נורא מצחיק. יש לו בית מאד מיוחד לטעמי ברחוב עמרי בשכונת תל ברוך ולי היה אז משרד ברחוב הסמוך, הוא היה עובר ופעם אחת פשוט נכנס. כך נולד ב-92' הקשר שהתפתח לאט לאט. הוא סיפר שיש לו מגרש בקצה רחוב איסרליש בשכונת מונטיפיורי ושדפקו אותו".

"המגרש היה בקצה רחוב ללא מוצא על הדופן של נתיבי איילון. הפקיעו לו 20 מטרים וכך חתכו לו חצי מגרש, אבל השאירו לו על הדונם וחצי את אותן זכויות בנייה ובאופן יוצא מן הכלל נתנו לו לבנות לגובה של 7 קומות. אז הסתבר שיש קו מתח גבוה שעובר מעל רצועת הקרקע שהופקעה ממנו ויש מגבלת בנייה של 12 מטרים מהקו".

כיצד פתר גודוביץ את הבעיה? על כך ברשימה זו.

.

12419030_1188715784491335_5634255341378532652_o

מי ימלל גבורות ישראל

.

www.GIFCreator.me_cUeAzU

.

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בקיבוץ יגור

בדרך לפתיחת תערוכה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן באשדות יעקב, עצרתי לראות מה יש בקיבוץ יגור. כ-1,500 תושבים גרים כיום ביגור (הוקם ב-1922). עובדה זו הופכת אותו לאחד הקיבוצים הגדולים. סיבוב בקיבוץ יכול להסתיים באסון, הקלנועיות שועטות בכל שביל וכביש, ולכן צריך להיזהר. לא שאני רוצה שיתחילו לסלול כאן שבילי קלנועיות, אבל הסכנה ברורה ומיידית וצריך להיות מודע לה.

יגור הוא אחד הקיבוצים עם שפע גדול של מבנים שתכננו אדריכלים ומהנדסים בכירים:

את חדר האוכל של יגור תכנן המהנדס יוסף אידלמן, אבל אחר כך נוספו לו אגפים שתכננו האדריכלים רבקה ורוברט אוקסמן (רבקה היא בתו של אידלמן). על עיצוב הנוף המקיף אותו אחראי היה אדריכל הנוף שלמה אורן (וינברג) שתכנן בין השאר את גן הנדיב. חוץ מחדר האוכל יש את "בית בר יהודה" הסמוך לחדר האוכל, אותו תכנן האדריכל חנן הברון. בהמשך יש את בית התרבות "יד למגינים" שתכנן האדריכל שלמה גלעד עם האנדרטה הקטנה הסמוכה לו.

עוד בסביבה: שרידי הכפר יאג'ור אליו אתייחס בסוף הרשימה. עוד פחות צפוי הוא הישוב רכסים, שם שוכנת ישיבת כנסת יחזקאל בבניין מרשים שתכנן האדריכל ישראל קומט ועליה כתבתי כאן.

ועל כך ברשימה זו.

 

12377980_1181204135242500_5281072759271645931_o

לא טעמת כלום והייתי רעב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז האמנות של קרן פראדה בתכנון רם קולהאס

מלך אדריכלות הראווה הוזמן לשווק מרכז אמנות באמצעות בניין מצופה זהב ועם דגש מיוחד על חדרי שירותים באזור תעשייה בדרום מילאנו. ב-1910 נפתח כאן מפעל גדול באוסף מבנים מגוונים וצפופים. את אוסף המבנים מאכלס עכשיו אוסף אמנות. רוב המבנים נשמר והוסב לתצוגת האמנות. האמנות כאן היא עיקר, אבל היא הרבה פחות מעניינת מהאמנות. עצם העובדה שחדרי השירותים ובית הקפה שעיצב במאי הקולנוע וס אנדרסון הוא גולת הכותרת של המקום, מצביעה על הבעיה.

המרכז נפתח לאחרונה (מאי 2015) והפך מיד למוקד משיכה מרכזי לכל הגילאים. בינתיים רק חלק מהמרכז הושלם והבנייה באתר בעיצומה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12374926_1178139015549012_329153493629093644_o

שמירת חפצים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקן השומר הצעיר בפתח תקוה ובתערוכה במוזיאון לאמנות

שני דברים חסרים בספר ובתערוכה המסקרת את יצירתו האדריכלית של מנחם באר: המגורים וקני השומר הצעיר שבנה בכל רחבי הארץ. אחד מהם נמצא ברחוב ארלוזורוב פתח תקוה. רוב הזמן הוא סגור ונעול, אבל גם אם עומדים בחוץ אפשר להתרשם ממה שתכנן באר.

כששוחחתי עם מוטי הורביץ, חבר בית אלפא ורכז בניין במשך 45 שנה בקיבוצו ו-20 שנה בשומר הצעיר, שליווה את בניית כל אותם קנים. הורביץ מציין שקן כזה או אחר כבר לא משמש את השומר הצעיר. כשבוחנים את השינויים שעברו עשרת הדיברות של התנועה מאז נוסחו לפני בדיוק 100 שנה (הם מופיעים זה לצד זה בויקיפדיה), אפשר למצוא שחיקה בערכים ונהירה אחרי אוניברסליות, כזו שנזהרת מלקבוע עמדה או להיות מתויגת עם ערכים אותם בקשו למחוק. עניין זה מתקשר לתערוכה המוזרה שמוצגת כעת בצד השני של רחוב ארלוזורוב, במוזיאון פתח תקוה: "ביבליוגרפיה – הספר כגוף".

ועל כך ברשימה זו.

.

1469921_1189261664436747_4536071308986920613_n

בימים של סופה ושל חול כשרוחות מאיימות על הקן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובאולם התרבות בקיבוץ עין החורש

הקיבוץ הראשון שהוקם בעמק חפר היה עין החורש. כשעלו כאן על הקרקע ב-1931 (בשנתיים שקדמו לכך התמקמו החברים בחדרה), היה זה אזור של ביצות שאף אחד לא התקרב אליו, לכן כנראה הצליחו לרכוש את הקרקע. תוך זמן קצר מעת הקמתו, הוקמו בסביבה כפר הרואה, קיבוץ גבעת חיים וקיבוץ המעפיל ולאחר הקמת המדינה הצטרפו אליהם כמה מושבים. האזור הוא בעל אופי חקלאי והכביש המקשר בין כל אותם קיבוצים ומושבים חוצה פרדסים (לאחד מהם קוראים 'פרדס מיכאל') ושדות ירוקים שגדלים בהם מלפפונים. עצי ברוש ולפעמים גם איקליפטוס ששרדו את השנים משמשים קיר חי לכביש, ובשלב מסוים אפשר לטעות ולחשוב שארץ ישראל הישנה והטובה עדיין קיימת.

את חדר האוכל תכנן האדריכל קובה גבר מורכב משני שלבי בנייה. את השלב השני ששמר על אופי המבנה המקורי תכנן האדריכל אברהם ארליק. זהו מבנה חד קומתי ופשוט, אופקי הבולט הודות לגג הרעפים הגבוה המעטר אותו וכן הודות למיקומו בנקודה הגבוהה באזור.

אולם התרבות, לעומתו, שתכנן האדריכל אילון כהן הוא מבנה שזועק לתשומת לב, דוגמה לאדריכלות הראווה של התנועה הקיבוצית: גג רעפים עם שמונה שיפועים ששולח שפיצים לכל כיוון, כמו ידיים שפורצות מתוך בור ומנופפות לעזרה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12304273_1169127529783494_1083102447358551108_o

אולם התרבות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון מצודת דוד בתכנון משה ספדיה

המלון הראשון שתכנן האדריכל משה ספדיה (יליד 1938) נבנה כחלק ממתחם שלם שתכנן וליווה האדריכל בירושלים לאורך יותר משלושים שנה. המתחם כולל לבד משני בתי מלון, בית ספר גבוה, מרכז תרבות ודת, מגורים משותפים, וילה חד-פעמית, מסחר, משרדים, שטחים ירוקים וחניונים וכן כמה מבנים היסטורים. המשותף לכולם הוא "היד האישית" של ספדיה שבאה לידי ביטוי במישור החומרי באבן ירושלמית וקשתות ומעל הכל ביצירת תתי-מתחמים המסתגרים בתוכם. יחד עם זאת, ספדיה מנצל את הנוף המרהיב הנשקף מהבניין ומפנה את המבט אל חומת העיר העתיקה ומגדל דוד הסמוכים. פרט אקטואלי: האדריכל אורי שטרית שקיבל עכשיו 7 שנים בבית סוהר פלוס קנס של כמעט מיליון שקלים, ניהל במשך שנים ארוכות את הסניף הישראלי של משרדו של ספדיה, ששכן ממש מעברו השני של הכביש.

במקור נוהל המלון במסגרת רשת הילטון. לאחר תקופה קצרה הפך לעצמאי ונקרא מאז מלון מצודת דוד, קצת מבלבל עם מלון המלך דוד הוותיק והסמוך, אבל כנראה התירוץ בא משמו של הרחוב בו מצוי המלון – רחוב דוד המלך. לאחרונה, החליטה ההנהלה שאחרי 20 שנות פעילות רצוי לחדש ולשנות את עיצוב הפנים. למימוש הפרויקט הוזמן המעצב פיירו ליסוני (יליד 1956), מבכירי המעצבים בעולם. העבודה הראשונה שלו בארץ היתה במלון ממילא הצמוד עליו כתבתי בקצרה כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

12466088_1188046157891631_3734837784788814407_o

שערי שמיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני חדרי אוכל בקיבוצים: יזרעאל וכפר החורש

בכפר החורש האדריכל פרדי כהנא, ביזרעאל האדריכל אדם איל. המשותף לשני הקיבוצים הם העצים היפים שעוטפים את כל אחד מחדרי האוכל ובכלל הבנייה על טופוגרפיה. שניהם שוכנים על מורדות הרים: כפר החורש ברכס הרי נצרת ויזרעאל במורדות הגלבוע. את הנוף עיצבו ביזרעאל אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, בכפר החורש אין לי מושג אבל עד היום עצי האורן הגבוהים מרשימים.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ כפר החורש: בסמוך שוכנים בלב יער קק"ל שרידי הכפר מעלול. על שתי הכנסיות והמסגד שנותרו בו כתבתי כאן (אל תפספסו את הוידאו בכתבה).

(2) קיבוץ יזרעאל: קרוב לאטרקציה שהרסה אמנם את הנוף אך שווה ביקור חוויתי – "סקי בגלבוע". אם ממשיכים במורד אל העמק, מומלץ לבקר במשכן לאמנות בעין חרוד שתכנן האדריכל שמואל ביקלס. כדאי גם בקיבוץ – תל יוסף בו ניצב דומם חדר האוכל שתכנן האדריכל לאופולד קרקואר, עליו כתבתי כאן וגם כאן.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

10011745_1182888105074103_6040263778032607116_o

חדר אוכל ביער אורנים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במבנן מוזנח בשכונת גילה בתכנון רם כרמי

המוזנח מבין המתחמים בגילה יכול להתחרות במצבו רק עם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. המשותף לשניהם: האדריכל רם כרמי, חתן פרס ישראל ופעמיים חתן פרס רכטר. סביר להניח שההזנחה בחלקו של המתחם השוכן לאורך הדופן של רחוב האחות יהודית, נובעת מאכלוס לקוי, ניהול גרוע ותכנון שלא התאים לתושבים.

ועל כך ברשימה זו.

.

12309740_1172395619456685_3891754520545524896_o

מבט מהחצר הפנימית בחלק המרכזי על קצה אחת מאצבעות הקוטג'ים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: משאבי שדה, שדה בוקר וסמר

הקיבוצים בדרום נהנים ממצב חברתי טוב יותר מאלה שבמרכז או בצפון. את ההשערה הזו אני מבסס על העובדה שטרם נתקלתי בחדר אוכל נטוש או שאינו משמש לייעודו המקורי מצפון הנגב ועד אילות. מגוון חדרי האוכל גדול וכמו תמיד הם שונים זה מזה באופן מהותי, וזאת על אף שלכולם שימושים זהים. את חדר האוכל במשאבי שדה תכנן במקור האדריכל לאון שרמן ומאוחר יותר הרחיבו אדריכלים אחרים – מבנה חד קומתי גדול עם גג משופע שמעניק לבניין חזות כפרית. את חדר האוכל בשדה בוקר תכנן האדריכל שלמה גלעד – מבנה המאפיין את הברוטליזם המאוחר, דו-קומתי בעל חזות פיסולית. את חדר האוכל בסמר תכנן במקור האדריכל יחיאל ערד, אך לאחרונה הוא עבר שינוי, הורחב וטויח באופן שמשתלב בצבעי המדבר העוטפים אותו ובכלל בבינוי הלא רגיל ששולט בסמר בשנים האחרונות.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ משאבי שדה סמוך למרחצאות "נווה מדבר" (שתי דקות נסיעה), אבל שווה יותר לבקר בשבטה – העיר הנבטית הקדומה, שמבנים וככרות נותרו בה בשלמותם.

(2) בקיבוץ שדה בוקר יש את צריף בן גוריון שעבר שידרוג משמעותי לאחרונה ועכשיו חוויית הביקור באתר עדכנית וחווייתית יותר. בסמוך יש את מדרשת שדה בוקר שהיא ככל הנראה מעבדת האדריכלות האקלימית הגדולה והמגוונת ביותר בעולם. צמוד למדרשה נמצא קבר דוד ופולה בן גוריון – מהעבודות היפות של אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור. חמש דקות נסיעה נוספות תוביל אתכם לאחת מפסגות אדריכלות הנוף הישראלית – גן לאומי עין עבדת – גן מלאכותי שעיצבו יהלום וצור בלב המדבר.

(3) בקיבוץ סמר השוכן 33 ק"מ צפונית לאילת נמצא השדה הסולרי שבתכנונו השתתף האדריכל חיים דותן. לצערי, בגלל קוצר הזמן לא בקרתי בו.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

11722666_1088620494500865_2158895579480215078_o

יום חג בחדר האוכל בשדה בוקר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני מתחמי מגורים בגילה שתכננו יסקי-גיל-סיון ולופנפלד-גמרמן

בעיירת פיתוח של ירושלים המכונה שכונת גילה יש סדרת מבננים שתכננו אדריכלים, עדות לרעיונות חדשניים לזמנם שכדאי להכיר ולהמשיך. עד 1977 פעל במשרד השיכון צוות מתכננים שקיבל לידיו את הזכות לערוך תהליך של חשיבה מקדים. מטרת התהליך היתה לקדם ולאתגר את תפיסות התכנון והביצוע הקיימות.

במדינה תקינה שני גורמים אמורים להיות מופקדים על הנושא: הממשלה והאקדמיה. בישראל לא זה ולא זה עושים משהו בנידון. הממשלה הפריטה את עצמה ובאקדמיה יש כל מיני אנשים שלא יודעים לחשוב או שלא יודעים לעבוד (לרוב אפילו לא יודעים את שניהם). התוצאה: בארבעים השנים האחרונות קשה מאד למצוא פרויקט מגורים חדשני בישראל.

קרוב לעשרים מתחמים יש בגילה ועל כמה מהם כתבתי כאן: (1) מתחם של סלו הרשמן (2) מתחם של רם כרמי – כנראה האחרון שנבנה בשכונה במתכונת של מתחם (3) מתחם בהשראת אריך מנדלסון (4) ומרכז גילה בתכנון יסקי-סיון.

הפעם אציג שניים מהמתחמים המוקדמים שהושלמו בגילה: (1) אחד בתכנון האדריכלים אברהם יסקי, יעקב גיל ויוסי סיון שמורכב ממבנה טורי המשלב מגורים, מסחר ורחוב מקורה. (2) מתחם שני בתכנון האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן המורכב משלושה מבנים הסוגרים על חצר משולשת.

.

12304533_1171836662845914_1343466373205496001_o

מבנן 8

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על הגג הירוק של ספריית אוניברסיטת ורשה

הספרים הם לא מה שמעניין בספריית אוניברסיטת ורשה, אלא הגן הענק, העשיר והמיוחד הוא זה שהופך את בניין הספרייה לאחת מיצירות האדריכלות הראויות לביקור. שיתוף הפעולה הפורה בין צמד האדריכלים מארק בוז'ינסקי וזביגנייב בדובסקי (Marek Budzynski, Zbigniew Badowski) ובין אדריכלית הנוף אירנה באיירסקה (Irena Bajerska) הביא ליצירת שיתוף פעולה הדוק ופורה שמצא את ביטויו בכל פיסה מהבניין. ההצעה שזכתה בתחרות שהתקיימה ב-1993, ייצגה לא רק שפה עיצובית חדשה בפולין, אלא גם את השינוי הפוליטי, החברתי והכלכלי שחוותה המדינה שהיתה תחת שלטון קומוניסטי עד לשנת 1989.

אין פה בניין עם גן על הגג, אלא בניין וגן שמשתלבים זה בזה באופן אחיד, עם קשר הדוק בין פנים לחוץ, בין קשה ורך, חם וקר, מוגבל וחופשי. זה לא גן וזה לא ספרייה אלא יצור חדש. עברו מאז חנוכתו כבר כ-15 שנה, אך מדובר בהישג ראוי לציון שלמיטב היכרותי עם האדריכלות הישראלית אין מתחרה (כמו לדוגמה גגות קריית הממשלה בחיפה או "גן העיר").

ועל כך ברשימה זו.

.

12314579_1175600762469504_1913353828789213615_o

בגן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין משרד החינוך שתוכנן בכלל להיות בית מלון

בניין משרד החינוך ששוכן במפגש הרחובות מאה שערים והנביאים, הוא אחד המבנים הייחודיים בארץ: הוא תוכנן במקור כבית מלון עם נוף לאחוריים של בניין אחר. קשיים כלכליים הביאו להסבתו לבניין משרדים וכבר 25 שנה שוכן בו משרד החינוך.

העתקה מאיזה מגזין משנות החמישים – כך נראה הבניין שהושלם רק ב-1990. זה לא נורא כי גם הבניין שניצב מולו הוא העתקה של בניין ממקום וזמן אחר. כמו אז גם היום אופיו המועתק של בניין משרד החינוך, לא משתלב עם הסביבה המקיפה אותו. הוא נותר נטע זר כשבחזיתו אחת הכיכרות המיוחדות שנבנו בישראל. מדובר בכיכר מיותרת שמהווה הזדמנות נהדרת למשרד החינוך לנצל את השטח.

ועל כך ברשימה זו.

.

12357178_1174346265928287_3779869884799048974_o

| | |

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם מגורים בשכונת גילה עם פרט שכדאי ללמוד ממנו

הפעם האחרונה בה המדינה יזמה תכנון, הפעילה כמה צוותים שניסו כל אחד להמציא את הגלגל מחדש ולאתגר את זירת תכנון סביבת המגורים היתה בשכונת גילה. מאז לא תמצאו מתחמי מגורים מתוחכמים וניסיוניים כפי שבוצעו כאן. שבוע שעבר הסתובבתי קצת בגילה. חיפשתי את המתחם שתכננו אריה ואלדר שרון שבסוף לא מצאתי, ובמקומו מצאתי כמה מתחמים פחות ידועים וכאלה שבהחלט יש מה ללמוד מהם.

אתמקד במתחם מגורים שכמו רבים מהמתחמים בגילה, גם הוא מאורגן סביב רחבה פנימית. הבניינים עצמם הם קופסאות לכאורה סטנדרטיות. את התחכום השקיע כאן האדריכל בחדר המדרגות.

ועל כך ברשימה זו.

.

1234321

מגדל הזכוכית ויש כאלה חמישה בכל בניין

.

להמשיך לקרוא

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 581 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: