סיבוב בחנות Migros בגרוייר

בדרך לבחון מקרוב את מקורות גבינת הגרוייר בעיירה בשווייץ שעל שמה נקראת הגבינה המפורסמת, עצרתי לראות חנות גדולה של רשת Migros שנחנכה ב-2010. מבנה קופסתי אטום יחסית, המונח לצד הכביש הראשי ומוקף במגרש חנייה וברחבות תפעול. הניגוד בין נוף פסגות האלפים, השדות החקלאיים הירוקים והגבעה שבראשה מתנוססת העיירה העתיקה גרוייר, הם ניגוד גמור לבניין החדש והמפתיע.

ההשראה העיצובית לחזית הבניין באה אמנם מהברקוד, אך נראה כי בעיניים שלי יש פה גרסה עכשווית ופחות מוצלחת לבניין עיריית באר שבע. כמו בעירייה אז גם כאן הדגש הוא על בניין אופקי, מוארך ונמוך, פתחי חלונות צרים מסתתרים בעיצוב החזית. אלא שבחנות בגרוייר אין לאותם פתחים משמעות ואין בה גם את החצרות הפנימיות שיש בעירייה בבאר שבע. בבאר שבע החזית מבטון, פלסטית, תלת ממדית וחדשנית לזמנה, וכאן החזית מאלומיניום, דו-ממדית ושטוחה. אפילו כל גווני האפור הנפגשים עם קרני השמש שאפיינו את החזית בבאר שבע, נעלמים כאן לטובת שחור-לבן מונוכרומטיים שאינם משתנים. אז מה בכל זאת יש בחנות?

ועל כך ברשימה זו.

.

11391768_1067957469900501_6703307030942701224_n

ברקוד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשרידי אל-ע'אבסיה

גם אם תיסעו לאט רוב הסיכויים שתפספסו את השרידים האחרונים של אל-ע'אבסיה (המכונה גם ג'אבסיה), השוכנים סמוך לצומת כברי שבגליל העליון. קשה לגלות היכן מתחיל שביל העפר שמוביל לכפר וגם כשסופסוף מגלים, אז הנסיעה בו לא קלה, אבל לא זה מה שיעצור אותי. לכבוד תשעה באב פרסמתי ב-xnet הצעה לסיור בעקבות חורבן בית המקדש ותקומת ישראל, כאן אני מביא צד אחר של המטבע.

בכ-400 בתים בכפר גרו יותר מ-700 איש עד 1950, ומספרם המשוער של הצאצאים כיום הוא כ-8,800 איש. עכשיו יש כאן הרבה עצי אורן, שכל מטרתם לכסות על מה שהיה, כמו לטאטא אבק מתחת לשטיח. האם אפשר להמשיך לקום כל בוקר ולהתעלם? בינתיים כן, אלא שביום שישי האחרון החלטתי לחזור ולשנות ממנהגי.

ועל כך ברשימה זו.

.

abasiye

עוד מעט ואבוא אליך

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מנהלה באוניברסיטת בר אילן

יש כאן ממד של הפתעה, ואולי בגלל זה בניין המנהלה באוניברסיטת בר אילן הוא אחד הבניינים האהובים עלי. מבחוץ הבניין נראה סתמי: קופסה מחופה באבן נסורה שמבהיקה בשמש, והצמחייה כיסתה חלק מהחזיתות עם החלונות הצרים. רק כשנכנסים פנימה מגלים עולם אחר שפועל על כל החושים. המרכיב הראשון הוא האור החודר מבעד למערכת פתחים בתקרת האולם, המרכיב השני הוא הבדלי הטמפרטורות, שבפנים תמיד קריר יותר למרות שאין מערכת מיזוג מרכזית שמצננת את השטחים המשותפים בבניין. המרכיב השלישי הוא עיצוב האולם המרכזי.

תכנן את הבניין משרדו של האדריכל אריה אל-חנני שבאותה עת היו שותפים בו גם האדריכל יגאל אל-חנני (שהיה אחראי על תכנון הבניין) והאדריכל ניסן כנען.

ועל כך ברשימה זו.

.

11012158_1095186390510942_4070507537358854412_o

אור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז המסחרי של מדרשת שדה בוקר

רשימה 491,

יומני היקר, מדרשת שדה בוקר זה ה"ויטרה" של ישראל, כך אמר לי צבי כשראה את התמונה הזו. לא מדובר אמנם בפרויקט בינלאומי, אבל כמה מהאדריכלים הישראלים המקוריים הותירו כאן את חותמם. אדריכלים כמו אריה ואלדר שרון, יוחנן רטנר, נחום זולוטוב, שמואל מסטצ'קין, וגם משה ספדיה. האדריכל יאיר עציון, תושב המקום ואיש היחידה לאדריכלות מדברית הוביל כאן תכנון של כמה מבנים שהותאמו לאקלים המקומי באופן הנועז ביותר, ועליו אכתוב רשימה נפרדת בהזדמנות אחרת.

שלשום יצא לי להסתובב במרכז המסחרי של מדרשת שדה בוקר. למרות שהשעה היתה בסך הכל שבע בערב, היו במרכז רק שלושה צעירים בודדים שישבו ושתו בירה, אבא עם שני ילדיו בכניסה לפיצירייה שלא ראיתי בה שום פיצה וזוג זרים שישבו בדממה ואכלו טורטייה. בקצה המרכז, איפה שפעם ישבתי עם רוני ואכלנו משהו, יש היום מקום שמגיש טורטייה עם ירקות אבל הריהוט לא השתנה. כמו הזוג הזר גם אני אכלתי הפעם טורטייה. בכל מקרה, היות ומצאתי שאי אפשר למצוא מידע על המרכז המסחרי של מדרשת שדה בוקר, למרות שיש בו ניסיון לפתרון אקלימי ונראה כי הושקעה פה מחשבה שהיום נדיר להיתקל בה, החלטתי לכתוב עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

11717585_1092400057456242_6472894333553642832_o

מבט החוצה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הראשון של זהה חדיד

השריפה שחיסלה את מפעל הרהיטים "ויטרה", הביאה למימוש את הבניין הראשון שתכננה האדריכלית זהה חדיד. ב-1981 אחרי השריפה החליטו בעלי המפעל, השוכן בעיירה גרמנית בסמוך לגבול עם שווייץ וצרפת, למנף את ההרס. הם הזמינו סדרה של אדריכלים, שכל אחד מהם בנה בניין אחר במפעל. תחילה, הוזמן האדריכל ניקולס גרימשאו, אחריו הוזמנו שורה ארוכה של אדריכלים בעלי ניסיון ופרסום עולמי וכולם גברים, חוץ מאחת. לזהה חדיד לא ניתנה עד אז הזדמנות לבנות, הרעיונות שלה הפחידו יזמים ולקוחות. הרעיונות שלה וחוסר הניסיון לא הרתיעו את בעלי המפעל. למרות ההעזה, חדיד נותרה האדריכלית היחידה שתכננה בויטרה – אשה וחסרת ניסיון.

לחדיד נתנו לתכנן את הבניין שנועד לשרת גברים בלבד: תחנת כיבוי אש. ביקור בבניין מגלה כי ככל הנראה האדריכלית שונאת גברים. היא תכננה כאן הכל כדי להשפיל ולמרר את חייהם של הדיירים. חלפו 22 שנה מאז הושלם הבניין, הכבאים כבר לא כאן אך הוא עדיין נראה מוזר ומוגזם.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20150209_215448

בוחן מקרוב דלתות הזזה אלקטרוניות הנעות על ציר ונפתחות לכל האורך ליציאת וכניסת כבאית

.

IMG_20150205_125402

לא רק אפור: מפגש קירות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין עיריית באר שבע

דימוי האוהל חזר והבליח באדריכלות הישראלית לאורך השנים. בניין עיריית באר שבע הוא אחד מהדוגמאות המובהקות לפרשנות המודרניסטית שהעניקו האדריכלים המקומיים לאוהל המדברי. "אברהם אבינו נטע אוהלו בבאר שבע כשדלתות האוהל פתוחות לכל דכפין", אוהבים לספר בספרי ההיסטוריה, אלא שכאן לקחו האדריכלים את הקופסה המודרניסטית והשימוש בסגנון הברוטליסטי שהיו בשיא האופנה באותן שנים ויצרו איתם אוהל ענק.

בני הזוג שולמית נדלר ומיכאל נדלר עם שותפם שמואל ביקסון הם צוות האדריכלים שתכננו את הבניין, לאחר שזכו בתחרות בשנת 1961. היה זה הפרויקט השני מבין שלושה פרויקטים שתכנן המשרד בבירת הנגב: הראשון היה קולנוע קרן (1953, נהרס). השלישי היה בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן באוניברסיטת בן גוריון שתוכנן ב-1969 והושלם ב-1972, במקביל להשלמת בניין העירייה שנחנך באותה שנה. כל אחד משלושת המבנים שתכננו בבאר שבע, מייצג תקופה אחרת בהתפתחות המשרד שפעל יותר מ-60 שנה וליווה את צמיחתה של מדינת ישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

bbss7

וילון בטון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בעמק הירדן: בית זרע, שער הגולן וטירת צבי

שלושת חדרי האוכל המוצגים כאן הם כולם חדרי אוכל פעילים המגישים לחברים ארוחות מידי יום. זה לא דבר מובן מאליו בעידן בו מדינת ישראל מפריטה את עצמה כמעט ללא הבחנה, מפוררת את החברה האזרחית ומחלישה את הקהילה. עמק הירדן עשיר בחדרי אוכל הודות לריבוי הקיבוצים שבו. על אפיקים, אשדות יעקב איחוד וחמדיה כבר כתבתי וכעת המקום לשלושה נוספים.

מדובר במבנים עם איפיון דומה, כמו בכל תופעת חדרי האוכל: אולם אכילה, מטבח עם חצר תפעולית, אולם מבואה עם דואר, לוח מודעות ושטיפת ידיים. השינויים באיפיון הם משניים, אבל ההבדל הבולט בא לידי ביטוי בפרשנות שהעניק האדריכל לבניין.

את חדר האוכל בבית זרע עיצב האדריכל מנחם באר עם קווים ישרים ונקיים ודגש על אופקיות המבנה. את חדר האוכל בשער הגולן תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין עם חזית מודגשת במיוחד באמצעות שבעה מסכי זכוכית גבוהים המסתיימים בקמרונות הממשיכים ומלווים את תקרת אולם האכילה. את חדר האוכל בטירת צבי תכנן האדריכל ליאון שרמן כמבנה בעל חזות צורנית מגובבת הודות לעובדה שהבניין נבנה בשלבים ובזמנים שונים.

ועל כך ברשימה זו.

.

10997356_1080679408628307_7082175054409768893_n

מרכז חזית חדר האוכל בשער הגולן, אדריכל: שמואל מסטצ'קין

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון

אחרי הסיבוב בבניין מעבדות ביוטכנולוגיה המשכתי לראות מה חדש בבניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן שתכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל. ממש לאחרונה סיימתי לכתוב עם צבי אלחייני את הספר על עבודות המשרד שיצא בעוד כמה חודשים, ובאותה הזדמנות חזרתי ובקרתי בכמה מהעבודות שלהם.

הבניין אוכלס ב-1972 במעמד ראש הממשלה גולדה מאיר, ונקרא על שם שר החינוך זלמן ארן, שנפטר במהלך הבנייה והיה מתומכי הרעיון להקמת האוניברסיטה.

המאפיין המרכזי בחזות הבניין הוא רשת הפתחים הפונה לכיוון צפון במטרה להחדיר קרני אור לא ישירות ולהאיר באופן טבעי את אולמות העיון. הפעם ריצתי לראות אם העסק עובד ואכן אין צורך בהפעלת תאורה מלאכותית מלאה. אז כפי שתראו בתמונות התאורה הטבעית שוטפת את האולמות.

ועל כך ברשימה זו.

.

11145901_1078601285502786_2281885850753392827_n

כוורת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בתכנון חיוטין

האם נכון לתכנן בניין זכוכית במדבר? היכן רצוי למקם את אזורי המפגש בבניין אקדמי? כיצד מעצבים בניין פינתי ובולט באוניברסיטה הפונה לעיר? האם אוניברסיטת בן גוריון משתחררת מהבטון האפור שמלווה אותה כבר 45 שנה? בכל אותן שאלות עוסק בניין מעבדות ביוטכנולוגיה החדש שתכננו האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. מדובר בבניין מרשים במיוחד, לא רק ביחס לבנייה המקיפה אותו בקמפוס הדרומי, אלא גם ביחס לכלל הבניינים שבונים כיום בישראל. הבניין אוכלס ממש לאחרונה וטרם נחנך באופן רשמי.

על האדריכלות המאופקת מקפידים בקמפוס האוניברסיטה בחומרה אולי קצת מוגזמת, כך שאין לצפות לבניין צעקני. אך לתשומת לב מיוחדת הוא זוכה הודות לכמה יתרונות המדגישים אותו על שאר המבנים המקיפים אותו: עיצוב נקי ואלגנטי, צורה תיבתית פשוטה וכך גם מערך התנועה, חומריות יוצאת דופן שיוצרת אשליית שקיפות שמגנטה אותי הישר אליו ברגע שירדתי מתחנת הרכבת הסמוכה (במקור רציתי לראות את הבניין שתכנן דני לזר שזכה עליו לאחרונה בפרס רכטר). ומעל הכל: הוא מיד הזכיר לי בניין אחר בבאר שבע.

ועל כך ברשימה זו.

.

10360957_1077294942300087_8990225234955211346_n

דברים במדבר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בעמק החולה: כפר סאלד, עמיר ושדה נחמיה

לא נעים לראות חדר אוכל נטוש, וזה המצב בשלושת הקיבוצים שמוצגים כאן. שלושתם שוכנים בסמיכות בעמק החולה: עמיר ושדה נחמיה גובלים זה בזה, כפר סאלד שוכן במרחק נסיעה של שלוש דקות משניהם. חדרי האוכל סגורים כבר עשור ואף יותר, והם עומדים דומים במרכז הקיבוץ.

לא רק "אוכל" היה המוקד באותם מבנים. אלה היו מקומות בהם התאספו החברים בשעות שמחה ובשעות קשות, בהם התקיימו אספות ודיונים גורליים, בהם נחגגו מסיבות ובהם הספידו חברים. מרכז החיים של היישוב כולו. נטישתם היא עדות לחברה שנטשה חזון אוטופי אותו ביקשה לממש ואף הצליחה למשך כמה עשרות שנים. נטישתם היא עדות לאדריכלות שהתרוקנה מתפקידה.

שלושה אדריכלים שונים תכננו את כל אחד מחדרי האוכל. בכפר סאלד תכנן את חדר האוכל האדריכל עירא אפרתי, בעמיר תכנן האדריכל מנחם באר, ובשדה נחמיה תכנן האדריכל אהוד שחורי שביצע את העבודה במסגרת עבודתו בחברת התכנון והבנייה אפשטיין ובניו.

ועל כך ברשימה זו.

.

11062076_1057727830923465_6396201442347484441_n

הקיבוץ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל אטריום

שאול מחפש להעביר את המשרד שלו למקום יותר חדש ויותר גדול. הוא בודק לאחרונה כמה בניינים חדשים שנבנים באזור הבורסה ובהם שטחים העומדים להשכרה. אחד מאותם בניינים הוא מגדל אטריום בתכנון האדריכל משה צור, הנבנה בתחילת רחוב ז'בוטינסקי, ממש מול הבורסה ליהלומים. הנוף הפנורמי הנשקף מהמגדל הוא זמני, כי צמוד אליו צומח מגדל אחר, שבקרוב יחסום חלק גדול מהמבט.

הגימיק של מגדל אטריום הוא אולם המתנשא לגובה של 150 מטרים, ובו עולות ויורדות מעליות זכוכית שדרכן ניתן להשקיף על מתחם הבורסה. בגימיק הזה עשה צור שימוש גם במגדל החדש בשדרות רוטשילד פינת נחלת בנימין. המגדל נמצא לקראת גמר וכבר עכשיו אפשר לראות את איכויותיו ומגרעותיו. חוץ מהמעליות מדובר במגדל ככל המגדלים: בהיבט החומרי המפלסים מבטון והמעטפת מזכוכית ואלומיניום. פיתוח הנוף בחיבור בין הבניין לסביבתו טרם בוצע, אך מהקיים אפשר לראות שהשטח הפתוח שעוטף את המגדל לא יהיה כאן מרכיב משמעותי של שהייה או עיצוב חדשני ומרגש. כן יש כאן הישג הנדסי מרשים, אך בהיבט האדריכלי העסק חלש.

על כך ברשימה זו.

.

11065887_1061515393878042_3148830269089443409_n

אטריום

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 17: אולמות ספורט בצרפת, דנמרק וישראל

אולמות ספורט יכולים להיות המבנים הכי מגושמים ומכוערים, אבל יש מקרים בהם מחליטים ברשויות להשקיע כספית ויצירתית באולמות, גם בחזות וגם בתוכן. הפעם אני מביא כאן שלוש דוגמאות: צרפת, דנמרק וישראל. על האולם בישראל כתבתי כמה חודשים לפני שהבניין הושלם, הפעם לכבוד "הד החינוך" חזרתי אליו לאחר שאוכלס.

.

11391539_1065553406807574_2107291695918187582_n

זוהי יפו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונה החרדית החדשה בגבעת זאב

קולקר-קולקר-אפשטיין, נחמיה גורלי, משה מרגלית, שמואל שקד – הם האדריכלים שאחראים לאחד המקומות המוזרים שנתקלתי בהם: שכונה חרדית חדשה במועצה המקומית גבעת זאב, התנחלות הממוקמת מצפון לירושלים. היישוב מחולק לאזור וותיק בו גרה אוכלוסיה מעורבת ומאזור חדש בו גרים אך ורק חרדים. משהו שמזכיר את היחסים בין בית שמש הוותיקה ורמת בית שמש או הר חומה ושאר ירושלים. השכונות החדשות שמאכלסות רק קבוצה חברתית אחת, מורכבות בעיקר ממגורים וכבישים בלי מחשבה משמעותית על פיתוח המרחב הציבורי, לעומת האזור הוותיק.

רק חרדים יש בשכונה החדשה, כך שסביר להניח שאם היום גבעת זאב מדורגת באשכול 5 מתוך 10 חברתית כלכלית לפי הלמ"ס, הרי שעד סיום אכלוס השכונה היא תצנח ל-3 או אפילו 2. היום 53% מתלמידי כיתות י"ב ביישוב זכאים לתעודת בגרות, אז צפוי שהמספר ירד ל-10%. השכונה החרדית משווקת אמנם כשכונת יוקרה לחרדים, אך אוכלוסייה שנוטלת חלק מוגבל בביטחון ובכלכלה היא מעמסה. היום כבר יש מאבק בגבעת זאב בין התושבים הוותיקים ובין החדשים על סגירת בריכת השחייה העירונית בשבת. מתחילים להפנים מי הולך להיות (או כבר) בעל הבית האמיתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

11008400_1055694791126769_9182087346816551811_n

V

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בגבול הצפון: מנרה, הגושרים ודן

צפיפות הקיבוצים הקיימת בצפון עמק החולה מציגה ככל הנראה את מקבץ הקיבוצים הגדול על משבצת קרקע נתונה. הקרבה הגאוגרפית לא מנעה גיוון וההבדלים והפערים בין הקיבוצים גדול, בין השאר גם בעיצוב חדרי האוכל ובמצבם. את חדר האוכל במנרה תכננה האדריכלית רחל ניסים, את חדר האוכל בהגושרים תכננה האדריכלית נעמי יודקובסקי ואת חדר האוכל בדן תכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין. כל השלושה הם אדריכלים שפעלו במסגרת התנועה הקיבוצית, אלא שבשונה מיודקובסקי שהיתה חברת קיבוץ לוחמי הגטאות, ניסים ומסטצ'קין גרו בעיר.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) במנרה יש אטרקציות כמו האומגה, המגלשה והרכבל. בתחומי הקיבוץ יש בריכת שחייה נטושה ובכלל כל הבינוי ביחס לטופוגרפיה בשילוב הנוי והנוף שווים רשימה בפני עצמה. הפעם אתעכב גם על בית התרבות שתכנן האדריכל שמואל ביקלס ועומד היום אטום ועגום.

(2) בהגושרים יש את אחת משמורות הטבע "הפרטיות" היפות ביותר שנתקלתי בהן בארץ. מסלול של קילומטר בתוך נחל זורם של מים, שהשביל שלצידו "נחצב" ועוצב על ידי אורי דימנט וקבוצת מתנדבים, בתוך צמחית נחל סבוכה שעוטפת את המטייל מכל כיוון. את מרכז הספורט בקיבוץ תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. יש גם תחנת קמח עם אמת מים מחוץ לקיבוץ ואחת נוספת בתוך הקיבוץ שהפכה לפינת זיכרון.

(3) בדן יש את "בית אוסישקין" שתכנן האדריכל לאופולד קרקואר. אחת מיצירות האדריכלות המקוריות שנבנו בישראל ולפני ארבע שנים פרסם תומר גרדי את הספר "אבן, נייר" (הקיבוץ המאוחד) שהתמקד בסיפורו של המבנה מנקודת מבטו.

ובלי כל קשר: לכל הקוראים והחברים, חשוב, שוב, שתקראו את הכתבה על ההתנהלות בבצלאל.

ועל כך ברשימה זו.

.

123123

אין בו מים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת אוהל נחמה בשכונת טלביה

השכן הפחות ידוע של משכן הנשיא הוא בית הכנסת שתכנן האדריכל דוד קאסוטו. בניינים כמו תאטרון ירושלים, מרכז ון ליר, והאקדמיה למדעים השוכנים בסמיכות זה לזה במרכז השכונה כבר זכו לסקירות מקיפות, אך לא אותו בית כנסת – ולא בצדק. אותה קבוצת מבני ציבור השוכנת על משבצת קרקע גדולה במרכז שכונת טלביה נבנתה במרוצת שני עשורים, אך למרות הקרבה הגאוגרפית בין הבניינים לא בוצע כל ניסיון ליצור קשר עיצובי או פיסי בין המבנים. כל אחד מהם עומד לעצמו ומפנה את הגב לשכן – חוץ מהמקרה של בית הכנסת.

כאן ביקש האדריכל ליצור קשר עם שני מבני ציבור שכנים: תאטרון ירושלים השוכן ממזרח לו כשגינה ציבורית חוצצת בין השניים ובניין לשכת עורכי הדין הסמוך ממערב.

ועל כך ברשימה זו.

.

11255210_1053928397970075_5478768102341018072_n

or

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר הצילומים הנטוש של הסדרה "שכונה"

יומני היקר,

"שכונה" הפכה לאחת הסדרות המצליחות בעיקר בגלל עלילה, שחקניות טובות ולוקיישן. בעלילה מדובר במאבק בין קבוצת ילדים משיכון מתפורר, ולעומתם ילדה שחורדינית שגרה בוילה נוצצת ואמא שלה היא ראש המועצה. עניים מול עשירים. צעירים חמים ופשוטים שמשחקים כדורגל מול צעירים קרים ומניפולטיביים שיושבים כל היום ליד הבריכה הפרטית.

השוואה בין יהוד וסביון? שמו של היישוב בו מתרחשת העלילה הדמיונית הוא נרקיס. במציאות הווילה הנוצצת נמצאת כמעט בסביון והשכונה נמצאת בכלל בקיבוץ גבעת ברנר.

מצאתי בשכונה עניין, למרות שהסדרה מיועדת בעיקר לילדים ומשודרת בערוץ שמשדר מרבית הזמן פרקים חוזרים של בוב ספוג (ראיתי את כולם). הסדרה מושכת בגלל המשחק ובמיוחד זה של ליאנה עיון שמשחקת בתפקיד מיטל. יש לה שיער בלונדיני שהקצוות צבועים בצבעי נאון. לפי המגזין הרשמי של הסדרה, התכונה הבולטת של מיטל: חברה טובה, בעלת חוש אופנתי מפותח, טובה בכדורגל.

.

11170320_1044400178922897_115387010200461313_n

כלוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון טלטש הנטוש – 80 שנה להקמתו

עומד ריק ונטוש במרכז הכרמל ובלב שכונה ותיקה בחיפה – מלון הר הכרמל. הבניין הייחודי בולט לכל מי שנוסע בדרך הים, אחד הרחובות הארוכים והמרכזיים בחיפה המקשר בין פסגת הכרמל ובין החוף.

מגידו היה שמו הקודם, אך שמו המקורי ניתן לו על שמה של מייסדת המלון – טלטש, שצאצאיה עדיין גרים בחיפה. כשהוקם השנה לפני 80 שנה, האזור היה ריק מבינוי והמלון היה בטבע. תהליך העיור המהיר בלע את הבניין לתוכו, נבנו מלונות חדשים במיקומים טובים יותר ועם שירותים עדכניים והמלון דעך עד שנסגר לפני שנתיים.

שקיעתו של המלון גררה את יזמיו להוסיף לו תוספות בנייה שפגעו באיכויות התכנון המקוריות שהעניק לו האדריכל לאופולד קרקואר, מהאדריכלים היצירתיים והכישרוניים שפעלו כאן במחצית הראשונה של המאה שעברה. כל בניין שתכנן שווה לבקר בו ואין סקירה על אדריכלות ישראלית שיכולה להיות שלימה ללא הצגת כמה מהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

10404435_930160360346880_349196746293798927_n

נטוש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל

44 אנשים נשרפו חיים במרומי הכרמל לפני חמש שנים. היום נראה המקום שקט ופסטורלי. השריפה שכילתה את היער הובילה את הרשויות לפעול לשיקום הסביבה. הכביש מתפתל במעלה ההר ובאחד העיקולים מציצה לפתע האנדרטה לזכר הנספים באסון, שנחנכה ב-2011. שעה אחרי ביקור בבית הפנקייק, כמה דקות אחרי כפר הנוער ימין אורד וכמה דקות לפני שבקרתי במרכז המסחרי בחדרה, עצרתי לראות את האנדרטה שדובר עליה כה רבות בזמנו, אך פחות עסקו בעיצובה.

כתבתי כאן בבלוג על עשרות אנדרטאות – רשימה מלאה נמצאת בתחתית הרשימה הזו. ניתן על פיהן לזהות קו מקשר שבא לידי ביטוי בעיקר בחלוקה כרונולוגית. האנדרטה הזו במרומי הכרמל חוזרת במידה מסוימת לתוכן שביקשו לייצג האנדרטאות שהוקמו כאן בשנות החמישים, אך העיצוב השונה מעמיד אותה בקבוצה המייצגת סוג חדש של אנדרטאות.

ועל כך ברשימה זו.

.

11182233_1049944865035095_4039602555282380177_n

באנדרטה

.

להמשיך לקרוא

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 527 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: