סיבוב באמפי שבקיבוץ דליה שהוא הגדול ביותר שהוקם בישראל וכיום נטוש

מה שהתחיל ב-1944 כאירוע מחול צנוע, שהתקיים על הדשא שבמרכז קיבוץ דליה שברמת מנשה לציון חמש שנים להקמת הקיבוץ, הפך ב-1947 לאירוע ענק – "כינוס המחולות". היום היו קוראים לזה פסטיבל, אבל אז השתמשו במונח 'כינוס' הרציני. שנתיים לאחר הקמת המדינה, שבו חברי דליה וחידשו את הכינוס, אלא שהפעם השאיפות התרחבו. הכינוס הועתק מהמדשאה הקטנה שבלב הקיבוץ אל שטח רחב ופתוח מדרום, מקום מרהיב ביופיו שבו נשקף נוף רמת מנשה ואחד מיובליו של נחל דליה חוצה אותו.

האירוע משך אליו רבבות מכל רחבי הארץ, שצפו וחוללו על כמה במות שהותקנו באמפי הגדול ביותר שנבנה בישראל. לצדו הוקם כפר ארעי שבו לנו המשתתפים. הכינוס האחרון נערך ב-1968 ואליו הגיעו כ-60,000 משתתפים וכ-3,000 רקדנים. בסך הכל נערכו כאן באמפי שלושה כנסי מחול, אך מאז שנחתם פרק הכינוסים נותר האמפי הענק נטוש, מתפורר ומיותם, עדות אילמת לעוצמה התרבותית והחברתית של אלה שהיו כאן לפנינו.

.

1947

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גלעד

את המבנים שתכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד אפשר לזהות בקלות. בשונה מעמיתיה האדריכלים במחלקת התכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד, הבניינים של אקסלרוד מתאפיינים בקוים מעוגלים במפגשי החזיתות, ובשימוש בטיח שפריץ בהיר בחזית ובחומרי גמר כהים בפנים. היא תכננה תשעה חדרי אוכל בקיבוצים בכל רחבי הארץ וחדר האוכל שתכננה בקיבוץ גלעד אופייני לגישתה.

בקומה התחתונה של הבניין ממוקם כיום המועדון של הקיבוץ, בשטח שבמקור היתה מבואה מרווחת במיוחד לבאים לחדר האוכל. בקצה האולם עיצב רודא ריילינגר, אמן וחבר קיבוץ הזורע, חדר זיכרון לחללי הקיבוץ. במורד הצפוני תכנן האדריכל שלמה גלעד מתחם תרבות הכולל תיאטרון פתוח.

ועל כך ברשימה זו.

.

גלעד

.

סיבוב בתיאטרון הפתוח של קיבוץ גלעד

מראה כללי לכיוון הבמה