סיבוב בתערוכה החדשה של דרורה

אתמול (29.4.10) פתחה דרורה דומיני את תערוכתה החדשה בסדנא לאמנות בשכונת רמת אליהו שבראשון לציון. הסדנא לאמנות היא סיפור בפני עצמו, היא מנוהלת מזה 18 שנה על ידי האמן והמורה גיל גורן כשאת תכניות המידע והעשרה בה מרכז עמי שטייניץ. בדיוק לפני שנה, הציבה דומיני פסל חוצות חדש בתל אביב שבעת הצבתו נכחתי איתה ואף העליתי לכאן רשימה הסוקרת את האירוע.

דומיני הייתה מרצה שלי בבצלאל, בשני קורסים שלקחתי במחלקה לאמנות אבל אחר כך הקשר נמשך אף מחוץ לכתלי המבצר שבמרומי הר הצופים ואני דואג שלא לפספס אף תערוכה שהיא מציגה, דבר שמתרחש בממוצע של אחת לשנה.

בין מאות האמנים שפועלים בארץ, אין לי בכלל ספק שדומיני היא האמנית הישראלית החשובה ביותר. בעולם נורמאלי היא כבר הייתה זוכה לחמישה ספרי אמן ועשרות מאמרי ביקורת, אבל זה שעולם האמנות הישראלי לא זוכה מספיק לחשיפה זה בעיקר בשל כמות הזבל שכלולה בו, החינוך הגרוע שמנחיל לנו משרד החינוך עם המורים הרדודים שלו וגם בגלל שעדיפה לרובינו הפורנוגרפיה שמפטמים אותנו בה בטלויזיה ובעיתונים – ומזה אף פעם נדמה שלא נמאס. אני בכל מקרה לא מוכן להיכנע.

בין הרים ובין גבעות, 2010

סיבוב במיצב האדריכלי בבית כהנא שברמת גן

אחד מהבתים המוצלחים ביותר שהוקמו בישראל, ולדעתי נכנס בקלות לחמישיה הפותחת, הוא "בית כהנא" שתוכנן על ידי האדריכל יעקב רכטר (2001-1924) עבור האמן אהרן כהנא בפאתי רמת גן על גדות הירקון.

זהו למעשה הבית הפרטי היחיד מבין הבתים שתוכננו על ידי רכטר – שניתן לבקר בו במחיר סמלי של כמה שקלים בודדים ולהתרשם מאיכויותיו וזאת מבלי שעבר שינויים מרחיקי לכת בחלוף השנים. כעת, בחצר הבית הוקם על ידי מוזיאון רמת גן ובתכנונו של אדריכל אחר – ביתן המבקש לייצג את עתיד המגורים….#%&!%%%1^&…..

המיצב במבט מהחצר הפנימית של בית כהנא

 

סיבוב בבית הביטחון הענק והנטוש במושב בית יוסף

את הרשימה הבאה אני חייב למישהו שאני בכלל לא מכיר, היות ולפני כמה שבועות נתקלתי ברשימה קצרה ב"הגלילה"  שהוא כתב על הנושא המוצג, וברגע שהייתי באזור בחרתי לבקר באתר אותו הוא סקר בבית אהרונוביץ שבמושב בית יוסף השוכן בבקעת בית שאן, צפונית-מזרחית לבית שאן.

"הגלילה" הוא כתב עת היוצא אחת לחודשיים מזה כמה שנים על ידי מחוז הצפון של המועצה לשימור אתרי התיישבות ובעריכתה של מרב רונן חברת קיבוץ שמיר. בגיליון האחרון שלו אף פורסמה רשימה מפרי עטי. מדובר בכתב עת שמצד אחד מעדכן לגבי מצב פעולות השימור במחוז הצפון, אך עבורי העסק הזה מהווה מדריך טיולים למקומות פחות מוכרים כמו המקום הזה אותו חשף לפני האדריכל בצלאל רינות חבר קיבוץ עין הנצי"ב. הבניין הזה השוכן בלב המושב, ומספר למעשה את סיפורה של ההתיישבות במקום ואולי של כולנו כאן, אז לכן כדאי להתבונן ולראות מה כאן קרה.

.

סיבוב במעבדה למחקרי תכנון סביבה וקהילה / אוניברסיטת תל אביב

אחרי שכבר הצגתי פה כמה מהבניינים האהובים עלי בקמפוס, כדוגמת הספריה המרכזית, בניין רפואה ובניין תחזוקה וגם כתבתי על הכפר ששכן בשטח שעליו הוקמה האוניברסיטה, התפניתי לרשום את הרשימה השניה על הפעילויות המיוחדות המתרחשות בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם שבאוניברסיטת תל אביב, שם אני גם סטודנט (לפחות בנתיים). הרשימה הראשונה עסקה באחד מהמקומות האהובים עלי בקמפוס והוא בספרית המפות, וכעת אני מתפנה לכתוב על המעבדה למחקרי תכנון, סביבה וקהילה השוכנת בין כותלי החוג.

.

חן משגב במעבדה

סיבוב בחצרות האחוריות של כפר-סבא וגם הצעה לחקלאות עירונית לעיר

רשימה זו הייתה אחת מהרשימות הראשונות שפרסמתי לפני כשנה, אך לבקשתו של גורם מסוים היא הוסרה מהרשת. כעת, לאחר שינויים ושלל השמטות בחרתי לכבוד יום העצמאות ה-62 למדינת ישראל לשוב ולהעלות אותה, והפעם עם תוספת אקטואלית בסופה.

*

כשעיינתי בנתונים הסטטיסטים של כפר-סבא התפלאתי מהעובדה שלא כל תושבי העיר הם יהודים, ובעיר מתגורר גם קומץ של מוסלמים. שאלתי בעירייה מיהם אותם ערבים, אבל נעניתי שבכפר-סבא אין ערבים בכלל. גם כששאלתי תושבים לגבי הנושא – קבלתי את אותה התשובה. רק אחרי שבמפה העירונית, מצאתי שמופיע בפינה למטה מימין "שכונת אבו סנינא (בהקמה)", הבנתי שבכל זאת יש כאן משהו. הייתם מאמינים שכפר-סבא היא "עיר מעורבת"???

אז בהזדמנות שאורלי ביקשה סיור היכרות עם העיר, החלטתי שזו הזדמנות לבקר במקום.

*

אחד מבתי השכונה הערבית

סיבוב עם האדריכלים מן-שנער במודיעין וברעננה

אירוע קבוע ויפה שמתקיים בתחום האדריכלות בישראל הוא פרויקט "ארכי-תור" – סדרת סיורי אדריכלות. הסיורים האלה הם לא רק הזדמנות לצאת מהמשרד ולקבל הסברים בשטח מהמתכננים עצמם בתוך הפרויקט, אלא הזדמנות יחידה מסוגה למתכננים להיפגש, לשוחח, להסיק מסקנות ולהתרשם ממבחן התוצאה. עד היום לא הגעתי לאף סיור, אך כשעלה עניין הסיור למודיעין אז נרשמתי. הסיורים הבאים אגב, יהיו בשכונת התקווה (24.3) בראשון לציון בהדרכת האדר' דוד נופר והאמן יעקב אגם (14.5) ופארק מדרון יפו (עליו יש רשימה) ומרכז פרס (שגם עליו כבר כתבתי) בהדרכת אדריכלית הפארק ואדר' יואב מסר ששותף היה לתכנון מרכז פרס (4.6).

מודיעין הייתה אצלי מחוץ למסלולי הסיבובים, היות ונראה שיש גם לי קו אדום  ברמת העניין שהיישוב הזה יכול לעורר אצלי, ולכן השנה החלטתי שאני חייב לחצות גם את הגבול הזה. לאחד הקורסים באוניברסיטה בחוג לגיאוגרפיה בחרתי לכתוב יחד עם רוני עבודה סמינר מקיפה על מודיעין, וליתר דיוק על מודיעין שלב ב'. בעקבות הכנת העבודה הזו העליתי כבר לפני חודשיים רשימה ראשונה על מודיעין שעסקה בפרויקט האקוודוקט בו ביקרתי עם רוני. העיר מודיעין שמאכלסת כ-70,000 תושבים, היא רק חלק משלב א' שבנייתו טרם הושלמה  ובימים אלה שוקדים במשרד השיכון בשיתוף משרד ספדיה אדריכלים על המשך הרחבת העיר ל-250,000 תושבים, "מודיעין שלב ב'".

סיבוב ביישוב שכמעט היה ולא היה – מחנה ישראל

הסיפור המסתתר מאחורי הרשימה הזו הוא מוכר: לפעמים רוצים משהו ואפילו מתאמצים מאד בשביל להשיג אותו, אבל לבסוף הוא מתחמק מבין הידיים ומתפוגג וכל מה שנותר זה אוסף של כוונות טובות.

בשנה האחרונה נתקלתי במקום אחד בשני דברים שמאד רציתי (מאחד מהם אפילו יצאתי חולה) אבל לא הצלחתי לבסוף להשיג. זה אומנם מקרה אישי ופרטני אך המקרה שלפניכם מייצג כוונות של קומונת מחנה ישראל שזה סיפור על כלל של אנשים שבקשו להקים יישוב חדש וייחודי בארץ ישראל ולמרות כל המאמצים והכוונות היפות הכל התפרק והתמסמס.

.

שנות ה-30