סיבוב במרפסת ים המלח במצפה יריחו

המהלך המפתיע במרפסת התצפית לים המלח שיצרו האדריכלים עמי שמואלי ועוזר שטול הוא במימוש דגם רעיוני שכמוהו חוזרים ויוצרים סטודנטים לאדריכלות באקדמיה וכאן הוא ממש התממש. מדובר במהלך של גילוי והסתרה, כזה שלאורכו חווה המבקר את המקום על מרכיביו השונים, כשהאדריכל מתווה לו את הדרך ומכוון אותו מבלי שירגיש. כך הצליחו האדריכלים להימנע מאותן מרפסות תצפית שגרתיות, אלא יצרו עבודה יוצאת דופן שיש לה ערך מוסף.

המרפסת שנחנכה ב-2014, ממוקמת במרחק מסוים מהשכונה הצפונית של ההתנחלות מצפה יריחו. הכביש המתפתל והצר מקשר בעיקרו אל אנטנה שנקבעה בראשה של גבעה נישאה. ליד האנטנה הוצבו כמה קרוואנים שהפכו לשכונה נוספת בהתנחלות – שיטה מוכחת לתפיסת שטח. הנוף המרהיב, השקט שמופר רק בידי רוחות חזקות, זמזום בלתי פוסק מהאנטנה הסמוכה והאוויר הנקי של המדבר, הופכים את המקום למוקד משיכה למי שמחפש להתנתק מעט מקצב החיים האינטנסיבי ולהתחבר למקום. ורק האנטנה המזמזמת מזכירה מה קורה פה.

ועל כך ברשימה זו.

.

בא והולך

.

באזור יש כמה מקומות ששווה לבקר בהם כמו מנזר סנט ג'ורג', נחל פרת וקבר נבי מוסא

.

בונים שכונה חדשה

.

בתים בשכונה החדשה: כבר לא צמודי קרקע אלא בתי דירות

.

הכביש הצר והמפותל ממשיך צפונה אל המדבר וממנו ניתן להשקיף לכונה הצפונית שבקצה מצפה יריחו

.

עמדה מיותמת בצד הדרך

.

ממשיך ומתרחק לכיוון מרפסת התצפית. כבלי החשמל מובילים לאנטנה גדולה שהוצבה במרחק ובצמוד לה הוקמה שכונה קטנה חדשה של ההתנחלות

.

המבנים בשכונה החדשה שבסביבת אתר המרפסת מרוכזים בזוג מקבצים – זה הקטן שבהם משקיף לצפון-מערב ומשויך למשפחה אחת. המקבץ השני גדול יותר משקיף אל המזרח.

.

שביל המודגש במעקה נמוך מזמין להכנס אל האתר (זה החלק שמימנו האדריכלים כשגילו שנגמר התקציב). האנטנה מופיעה ברקע

.

לצד שביל הכניסה הוצב לוח ברזל ועליו שמות הבחורים שלהנצחתם הוקם האתר

.

קצת קשה לקרוא

.

האתר כולו צבוע לבן והוא בולט היטב על רקע השמיים הכחולים והעצים שנשתלו בסביבתו

.

כבר בכניסה מתקבל מבט שחוצה את האתר כולו, אך הוא נקטע בעמודים וקורות. השביל עצמו אינו ישר אלא מתפתל בין החדרים

.

אל הקירות הלבנים מצטרפים קירות המחופים באבן אופיינית לאזור ואלה מרמזים על אופיו של המקום המזכיר נקיק כששבילים צרים יורדים אליו מדופנותיו

.

לא רק שהשביל מתפתל אלא הוא גם יורד מעט

.

האתר מורכב משלוש קבוצות של חדרים, כשבכל קבוצה שני חדרים – אחד פתוח ואחד סגור. בחדר הסגור נשתל גם עץ פלפלון בכות

.

.

בזמן לימודי האדריכלות עבד עוזר שטול במועצה האזורית בנימין ואודות לקשר שיצר שם, הוא זכה לקבל לתכנן שנים אחדות לאחר שסיים את לימודיו את מרפסת התצפית בקצה המזרחי של ההתנחלות מצפה יריחו. לצורך העבודה שיתף שטול פעולה עם חברו מהלימודים – האדריכל עמי שמואלי (שניהם סיימו באריאל ב-2009).

מטרת העבודה היתה להקים מרפסת נוף שממנה ניתן יהיה לתצפת למזרח אל ים המלח וליריחו, ולהנציח את זכרם של ארבעה צעירים שנהרגו בתאונת דרכים קטלנית בסמוך להתנחלות. ביום גשום בחורף 2007 שלמה קרויזר, קצין חי"ר ובנו של רבה של מצפה יריחו וראש ישיבת "הרעיון היהודי", אסף ברכבו הצבאי את אחיו הצעיר ושני חבריו מבית הספר. בדרכם למצפה יריחו החליק הרכב בו נסעו, התנגש חזיתית באוטובוס וכל נוסעי הרכב נהרגו.

לצורך הקמת האתר חברו המשפחה, משרד התיירות, מועצה אזורית בנימין, החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית וחברת "אמנה". עלות הקמתו הגיעה לכ-250 אלף שקלים. שמואלי מספר שלקראת סיום העבודה התברר שלא יישאר כסף לביצוע שביל המבואה היורד אל הנקיק. שטול ושמואלי שהיו להוטים להשלים את העבודה על פי חזונם, החליטו לפתוח את הכיס ולתרום 4,000 שקלים להשלמת הבנייה. "קבלנו גם שכר לא גבוה, אבל מבחינתי הפרויקט היה כמו בסטודיו באקדמיה וכשהתחילו לבנות אני לא האמנתי".

.

.

.

החומרים פושטים וכוללים בעיקר בטון, אבן המחפה את דפנות חלקו התחתון של השביל המרכזי, מעקות ברזל בשבילי הצד וכן עצי פלפלון בכות שנשתלו בתוך המבנה ועצי ינבוט לבן שנשתלו בהיקף. בפרויקט שולבה תאורת לילה ושמואלי מספר שהחלק היחיד באתר שהם לא הצליחו לממש בגלל התקציב המוגבל היה תאורה שתוכננה להשתלב מתחת לעצים וגם תוספת של עצים. "אבל זה גם בסדר איך שזה ככה", הוא מסיים.

הרעיון היה להימנע מיצירת תצפית טיפוסית, כזו שמורכבת מספסל ופרגולה שעומדים בה חמש דקות והולכים. הכוונה היתה ליצור למבקר חוויה עשירה ומורכבת יותר, לכן, עיצבו האדריכלים נקיק בנוי, כך מתאר שמואלי בשיחה אתו את העבודה. הנקיק מורכב משש קוביות. כל שתי קוביות הן זוג, כשקובייה אחת תוחמת אדמה ושנייה תוחמת פיסת שמיים. האדריכלים ביקשו להעביר את המבקרים בדרך המדמה הליכה בנקיק, כשמעת לעת ניתן לטפס ולצאת ממנו ולחזור בשביל אחר. לאורך הנקיק חולפים על פני עצי פלפלון בכות ומידי פעם מציץ האופק הממוסגר בקצה.

את חווית האבדן הממחישה את חסרונם של אלה שנועדו להיות מונצחים באתר הם גם ביקשו לשלב באתר. שמואלי טוען כי בנקיק ביקשו ליצור תחושה של אבדן דרך. רק בסיום ההליכה יוצאים מהמקום הצר והסגור, נעצרים ונעמדים במרפסת הפתוחה שמשקיפה אל הנוף. המרפסת היא זיזית ובולטת מהקרקע בשני מטרים.

רובד נוסף ששמואלי מציין הוא הרצון שלו ליצור מבנה שמרמז למבנים ההרוסים שפזורים באופק וגם בכלל במרחב שבו הוא מתערב. ככל הידוע לי מצפה יריחו לא הוקמה על ישוב שנאלץ להיהרס לטובתה. שמואלי מגיב ש"לקחתי את הממד של נטישות, לא מצב קונקרטי. הרוח של מקומות שבהם היו אנשים ועזבו. בהיבט הפוליטי רציתי להקיף גם את הסיפור הזה".

שמואלי מודה שכתלמידם של אדריכלים-מורים כמו זאב דרוקמן ועדנה לנגנטל, ביקש ליצור מקום שמאפשר לפרש אותו במגוון של אופנים ויכול להתפתח ממקום של מעבר למקום של שהייה. שטול מוסיף ומספר שבמהלך העבודה היתה גם מחשבה להקים בסמוך מלון קטן, או מסעדה ובית קפה. הוכנו אפילו סקיצות לחיבור האתר לאותו מיזם שלא בוצע, אך אלה נותרו על הנייר והמקום נותר מבודד ולא מסחרי.

.

כיום כל אחד מהשניים מוביל משרד עצמאי. שמואלי ובת זוגו מתכננים במשרדם שבמושב גן חיים בעיקר בתים. שטול שהתמקם בבנימינה מתמקד בתכנון מבני ציבור ומוסדות חינוך. נוסף על אלה הוא הספיק לתכנן כמה מרפסות תצפית בהתנחלויות מעלה לבונה, מצפה דני (סמוך למעלה מכמש) וגם אחת בעטרת שלא הוקמה. אך אלה, הוא מודה, תצפיות סטנדרטיות ואינן ממשיכות את המהלך שבו פתח במרפסת ים המלח.

.

מדרגה עדינה מפרידה בין כל חדר ויוצרת את הירידה הכמעט בלתי מורגשת

.

השבילים היורדים אל "הנקיק" והשביל הראשי באתר מורכבים ממדרגות, קירות מחופים באבן ומעקה ברזל

.

אחד השבילים היורדים אל "הנקיק"

.

בקצה המסלול: המרפסת אל ים המלח

.

"הנקיק" מורכב מזוגות חדרים – אחד פתוח ואחד סגור. זה החדר הסגור האחרון לפני המרפסת והוא כולל גם חלון

.

חלון למדבר

.

אין לחדרים גגות. החזית החמישית היא השמיים

.

המרפסת פורצת אל הנוף ומזכירה במשהו מרפסת של דירה

.

יריחו תחילה

.

יש עמדת הסברה בעברית ובאנגלית

.

המרפסת ממוקמת בגובה 164 מטר מעל לפני הים וממנה צונח הגובה עד ל-400- בשפת ים המלח

.

ים המלח

.

גם כאן נטעו עץ

.

מבט אחורה למערב

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

גל-עד בגן הזכרון בכפר סבא (אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

הטייסים בגן העצמאות (בנימין תמוז ואבא אלחנני)

חללי הספינה ארינפורה בהר הרצל (אשר חירם)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

גן הבנים בתל אביב (גדעון שריג ולב וקסמן)

לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)

לחסידי אומות העולם בפולין (דני קרוון)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

חללי אחוזה בחיפה (גרשון קניספל)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

מצבת ההתגברות (יחיאל שמי)

לאדם ולטבע (יגאל תומרקין)

חטיבת הגולן (עזרא אוריון)

מצודת יואב (חיליק ערד)

מצבת קבר ליד ספסופה

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות בנתיבות

מצפור אלנבי בחיפה

בית קברות ממילא

יד קנדי (דוד רזניק)

רגבה (חיליק ערד)

גשר (חנן הברון)

נבי מוסא

שיח' בוריכ

קברי צדיקים בגליל

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

בקעת הקהילות (ליפא יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

מרפסת ים המלח במצפה יריחו (עמי שמואלי ועוזר שטול)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

חסידי אומות העולם הפולנים בורשה (דני קרון)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

קבר יוסף בנימיני בבית ספר אביחיל

לצוענים שנרצחו בשואה (דני קרוון)

אנדרטה לשפיות (יגאל תומרקין)

גדוד 52 בחוליקאת (צבי אלדובי)

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

חללי קיבוץ גת (ישראל הדני)

אושוויץ (דניאל ליבסקינד)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • sharonambar  ביום 06/09/2020 בשעה 8:37

    באמת מאוד יפה ומקורי. ובו בזמן – כל החללים החבויים האלה הופכים כל כך מהר למחראות. יש כמה דוגמאות מצויינות ומסריחות באזור.

  • יותם  ביום 06/09/2020 בשעה 15:15

    היה מתבקש שיעשו גם הצללה כלשהי , ושהמבנה יפתח או יתן תחושה שהנוף נפתח לפניך . במתכונת הנוכחית רואים את הנוף מבעד למעין מרפסת קטנה שאינה יכולה להכיל קבוצה גדולה להדרכה בטח לא בימי הקיץ שאין צל. בתור מדריך מקומי תמיד מדריך מלמעלה ואף פעם לא מוריד את הקבוצות. לא מבין גדול באדריכלות אבל לפעמים הפרקטיקה מחייבת לא פחות.

  • מישה  ביום 07/09/2020 בשעה 6:52

    מרוב עצים לא רואים יער= מרוב אדריכלות לא רואים את הנוף..
    🤭

    • מיכאל יעקובסון  ביום 07/09/2020 בשעה 6:59

      זו תגובה מוטעית כתוצאה מההתמקדות שלי במבנה. אבל אני מבטיח לך שהדרך אל המרפסת היא כולה בנוף פתוח ומרהיב, ומהמרפסת עצמה נשקף נוף ממוסגר – שזו תפקידה של מרפסת תצפית.

  • מיכל  ביום 07/09/2020 בשעה 8:17

    נוף מדהים, חלל פואטי.
    לטעמי היה אפשר קצת לדלל את החללים והקירות,
    ליצור חלל מדויק יותר. וכמובן הצלחה היא קריטית במדבר. מעניין מאוד, כל הכבוד לעוזר ועמי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: