סיבוב בקבר נבי שת הנטוש שבשרידי הכפר בשית במושב עשרת

לקראת יום העצמאות ובדרך לפגישה ארוכה, הקדמתי לצאת לדרך. קפצתי לראות את בית הכנסת שבגבעת וושינגטון וגם את שרידיו של מתחם קבר נבי שת העתיק של הכפר בשית, כיום בין אשדוד ובין גדרה. כמעט ולא נותר דבר מאותו כפר פלסטיני, שנמחק במלחמת העצמאות ושרידיו מצויים כיום במרכז מושב עשרת שהוקם על חורבותיו בראשית שנות ה-50. האדריכל לאופולד קרקואר היה זה שערך את התכנית לעשרת ב-1952, אך כמודרניסט מושבע הוא בחר להתעלם מהכפר על בתיו, סמטאותיו ותשתיותיו ותכנן מערך ישוב שונה לחלוטין. במתחם הקבר הוא נמנע מלגעת וגם אלו שבאו אחריו וכך הוא שרד.

מתחם קבר נבי שת שוכן על מדרון של גבעה, ובמקור היה בשוליו הצפוניים של הכפר. הוא מכיל חצר רחבת ידיים המוקפת בחומה שנהרסה בחלקה ובקצה המערבי של החצר מתנשא מבנה הקבר המקורה בשלוש כיפות, שאחת מהן מאכלסת מושבת עטלפים.

לפני שנתיים החלה המועצה האזורית גדרות לפתח טיילת עם תצפית במרומי הגבעה, מבלי לגעת במתחם הקבר. עבודות הבנייה החריבו חלק נכבד מהצמחייה ששלטה בסביבה. תושבים מקומיים דרשו את הפסקת העבודות תוך שמירה על הסביבה ומאבקם צלח.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (המאה ה-13)

.

סיבוב במתחם מעונות איינשטיין באוניברסיטת תל אביב

המפגש והקשרים בין הסטודנטים הוא הרעיון המרכזי שהנחה את אדריכלי מתחם מעונות הסטודנטים הראשון שהוקם באוניברסיטת תל אביב, מעונות איינשטיין. המתחם נבנה מחוץ לשטח הקמפוס אך סמוך לו, בקצה של שכונת רמת אביב. בהחלטה זו עמד הרצון להפריד בין שימושים ולא לערב מגורים בתחום הקמפוס האקדמי. גידור והפרדת המתחם מהשכונה מעיד כי גם היה רצון שהסטודנטים לא יהיו מעורבים בחיי השכונה הסמוכה, רמת אביב.

ושוב האוניברסיטה והעירייה כשלו בניצול ההזדמנות ליצור מרחב עירוני, ובמקום זאת יצרו קמפוס כפרי שמנותק מסביבתו ומתמזג בפרבר חד-גוני, מרוחק ומנותק מהעיר, שנועד כולו רק לאקדמיה ולא לתעסוקה, בילוי או תרבות. את מתחם המעונות תכננו האדריכלים אברהם יסקי ויעקב גיל (אדריכלים אחראים: ז'קי לוי, חייקה פרידמן) במשותף עם אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור – צוות מוערך ועטור פרסים, ששלושה מהם זכו לימים בפרס ישראל.

חלקו הראשון של המתחם נחנך ב-1969 וחלקו האחרון הושלם ב-1983. המתחם מרשים למדי הודות לגושניות הדרמטית והאחידה של הבלוקים, הטיפוח של הסביבה, וזאת למרות הניתוק והגדרות, למרות שאת כל הבטונים צבעו ומחקו את הטקסטורה שלהם, ולמרות שסגרו את קומות הקרקע המפולשות.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1983-1969)

.

סיבוב על שני קירות אמנות שיצר משה סעידי בהיכל התרבות בכפר-סבא ובקונסרבטוריון בדימונה

לא רק במבנים בקיבוצים שילב את יצירתו האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר-מנחם, אלא גם בערים ובעיירות בכל רחבי הארץ, בעיקר במבני ציבור. גישתו היתה שמקומה של האמנות היא בחיי היום-יום, בסביבה שבה אנו חיים, ולכן נמנע לאורך שנים ארוכות מהצגת תערוכות במוזיאונים ומיצירת אובייקטים מסחריים.

בשתי העבודת שלפנינו ושאותן יצר בכפר-סבא ודימונה, התייחס סעידי באופן מופשט לאמנויות שונות – תיאטרון ומוסיקה.

קיר הקרמיקה ששילב בחצר פנימית בהיכל התרבות בכפר-סבא ב-1972 (אדריכלים אריה אל-חנני וניסן כנען), תאר את הקסם שבמפגש של הקהל עם "אורות הבמה". ברבות הימים נסגרה החצר הפנימית והוסבה לאולם ספרייה, וכיום היצירה מוסתרת מאחורי ארונות ספרים ולא ניתן להתרשם ממנה.

בקונסרבטוריון העירוני בדימונה שבו שילב קיר קרמיקה ב-1985 (אדריכל דן וקסלר), השתמש סעידי בטכניקה יוצאת דופן שבה עשה שימוש בכמה עבודות בודדות, ומעוצבת כתוצאה מכך כמו מגילה. כל כולה מייצגת לתפיסתו את חדוות היצירה המוסיקלית בעיר מוקפת מדבר. כאן לעומת כפר-סבא העריכו ושמרו על היצירה יוצאת הדופן.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1985)

.

סיבוב באכסנית המשושים במדרשת שדה-בוקר

את החזון להקמת "אוקספורד" של הנגב הגה דוד בן-גוריון, ראש הממשלה וחבר קיבוץ שדה-בוקר. תכנון מדרשת שדה-בוקר (כיום בתחומי היישוב מדרשת בן-גוריון) נמסר לאחד האנשים הבודדים בישראל שאמר "לא" לדב"ג – האדריכל יוחנן רטנר ושותפו מרדכי שושני. בנו של רטנר, מיכה, מסביר שלדב"ג שליווה מקרוב את תהליך התכנון וההקמה העבר לא הפריע והעיקר שהובטח לו שהעבודה תיעשה.

מתחם האכסניה המעוצב כמבצר מדברי קטן ובו מבנים משושים, ביטא את גישתו הביטחונית של רטנר שהיה מהוגי "חומה ומגדל". היה זה גם המבנה הראשון שנחנך במדרשה, עוד ב-1962 ולמעט כמה שינויים מינוריים הוא שמר על איכויותיו המקוריות. במהלך הקמת המבנים הבאים שתכננו רטנר ושושני במדרשה, נפטר רטנר ומעתה ואילך נמסר תכנון המבנים לאדריכלים שונים. כך נוצר במדרשה מקבץ מגוון ומרשים של מבנים ניסיוניים ויוצאי דופן באדריכלות ישראל, המנסים להתמודד עם אקלים מדברי קיצוני.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1962)

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ בית העמק

לפני עשרים שנה כשפגשתי לראשונה את האדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק ומבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית, הוא היה פסימי לגבי עתיד הקיבוץ. הוא ראה שחורות. תהליך ההפרטה שעבר על קיבוצו כמו גם על קיבוצים אחרים פורר לנגד עיניו את החיים השיתופיים שבהם נטל חלק פעיל במשך יובל שנים. כיום, כשהוא בן 95, נראה שלא נותר זכר לאותה עננה השחורה. הוא אופטימי ומאושר בקיבוצו ובעיקר שלם עם המציאות המקומית.

כהנא הוא מהאדריכלים הבודדים בעולם שאחראי לתכנון חלקים עיקריים מהיישוב שבו הוא גר, ואלה ספוגים באידיאולוגיה של החברה השיתופית. על המבנים הבולטים שתכנן בקיבוצו כתבתי כאן כמו בית הכנסת, בית הספר ואתרי ההנצחה. כעת מגיע תורו של חדר האוכל, מרכז הקיבוץ, שהוא גולת הכותרת של יצירתו בבית העמק. חדר האוכל שנחנך ב-1977, פעיל גם היום וליל הסדר שיתקיים בו מחר צפוי למלא אותו בחברים ואורחים.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1977)

.