סיבוב במלון דן כרמל בחיפה ובצלחת המעופפת

לפני חצי שנה התכוננתי לכתוב על מסעדת רונדו ומלון דן כרמל חיפה שתכנן האדריכל שמואל רוזוב, אך לא כתבתי בסוף. לא מדובר כאן בחדר זבל או איזו אנדרטה בשולי בית קברות אלא במבנה ענק שהשפעתו על האדריכלות והתכנון המקומי מרכזית. בעקבות המאבק שהתנהל נגד הקמת המלון בתחילת שנות ה-60 בטענה שהוא יהרוס את רכס הכרמל, קמה בסופו של דבר החברה להגנת הטבע ופסגת הכרמל השתנתה לתמיד.

כל המי ומי התארחו בדן כרמל. בין האורחים אפשר היה למצוא את ריצ'רד ברטון ואשתו אליזבט טיילור או את סופיה לורן. מייק ברנט רגע לפני הצלחתו המטאורית בצרפת הופיעה בקביעות במסעדת רונדו בליווי להקתו "אמני השמים" במסעדת רונדו. דוד בן גוריון נפש כאן לרגל יום הולדתו ה-80. אנואר סאדאת ערך כאן מסיבת עיתונאים היסטורית בהשתתפות הנשיא דאז יצחק נבון וראש הממשלה בגין. האדריכל אוסקר נימאייר התגורר במלון כמעט שנה, ותכנן בסוויטה פרויקטים רבים בארץ שאף אחד מהם לא יצא אל הפועל.

.

מסעדת רונדו

סיבוב באנדרטה לחללי הצוללת דקר בהר הרצל

קורא יקר, ביום שלישי עליתי לירושלים. סיימתי את עסקי והשעה עדיין לא היתה אפילו 4. החלטתי לטייל במקום בו כל תייר מזדמן ירצה לבקר: בית הקברות הצבאי בהר הרצל.

אם יש חמישה מבנים שהייתי ממליץ לבקר בהם למי שרוצה להכיר את העיצוב הישראלי בשיאו, הרי שהייתי ממליץ בין השאר על ביקור באנדרטה לחללי הצוללת דקר בהר הרצל.

הייתי כאן רק פעם אחת לפני הרבה שנים. זכרתי את הרושם שהשאירה עלי האנדרטה של דקר והמטרה היתה לבקר בה שוב ולראות הכצעקתה. תחילה עליתי לקברם של בני הזוג יצחק ולאה רבין (אדריכל: משה ספדיה), אחר כך קברה של גולדה מאיר (היא כאן בודדה) ומשם ישר אל דקר.

הצוללת אח"י דקר נבנתה ב-1945 עבור חיל הים הבריטי. היא טבעה בים התיכון בדרכה מבריטניה לחופי ישראל בינואר 1968. ירדה בדממה אל המצולות יחד עם כל 69 אנשי צוותה. חודשים ספורים לאחר מכן נערכה תחרות לעיצוב האנדרטה. הצעתו של האדריכל דוד אנטול ברוצקוס זכתה במקום הראשון.

.

האולם התת-קרקעי בבטן האנדרטה

סיבוב בבניין גילמן / אוניברסיטת תל אביב

ניסן אלמוג הוא סטודנט לתואר שני בגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ולוקח כמה קורסים בבניין גילמן: "החלק האהוב עלי בבניין הוא ציר ההליכה שחוצה אותו לכל אורכו. אתה עובר בו ורואה כל הזמן אנשים. זה מקום שמאפשר הרבה מאד מפגשים".

הוא ממשיך: "בין כל המסדרונות, החדרים והכיתות שאפשר ללכת בהם לאיבוד, בתוך כל הגנריות יש לך פתאום את התיאטרון, שנראה מרגיש וחי כמו תיאטרון. זו מעין הפתעה שאתה לא יכול לצפות לה… אבל לפני גילמן יש את 'הדשא של גילמן' עם הפעילות החברתית והפוליטית שמתרחשת בו".

אחרי שכתבתי בעבר על חלק מהמבנים הותיקים בקמפוס, אני כותב הפעם על בניין הפקולטה למדעי הרוח, המוכר גם כבניין גילמן.

.

דוקא באגף הדרומי נמצאת הכניסה הראשית והמרשימה לבניין גילמן

.

הכניסה הראשית ב-1965 רגע לפני שהושלם הבניין וללא הקומה העליונה שנוספה בשנות ה-70 (מקור: ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

סיבוב בשיכון זולוטוב ובספריה בבית שמש

בית שמש היא ככל הנראה עיר הפיתוח הבעייתית ביותר בישראל. התנסחתי בעדינות. הייתי בטוח שאופקים תופסת את הבכורה הלא מכובדת, אך אחרי הביקור ביום רביעי האחרון אני חושב שבית שמש עוקפת אותה בהליכה. לכן מאד כדאי לבקר בה.

שווה גם לבקר במרכז העיר שם תמצאו את שיכון זולוטוב עם הספריה העירונית – שני מבנים צמודים שתכנן האדריכל זוכה (פעמיים) פרס רוקח, פרס רכטר ולאחרונה זכה גם באות יקיר עמותת האדריכלים (כתבתי על הזכיה כאן ב-Xnet). הפרויקט קצת נשכח ולכן הרמתי טלפון לזולוטוב.

במהלך השנה וחצי אחרונות ביקרתי בכל ערי הפיתוח בישראל. אני מעדיף לקרוא להן במונח "ערים חדשות" שמוציא אותן מההקשר הישראלי-מקומי וקושר אותן לגל של ערים שהוקמו בכל רחבי העולם, אחרי מלחמת העולם השניה בסוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים. אלה היו ערים חדשות שכמעט ולא הוקמו על בסיס יישובים ותיקים, אלא קמו מאפס וכך תוכננו.

גם בית שמש הוקמה באותה מסגרת. ערים נוספות לדוגמא: שדרות, נתיבות, אופקים, דימונה, יבנה, קרית מלאכי, אור יהודה, יקנעם עילית, מגדל העמק, נצרת עילית ובקצה הצפוני – קרית שמונה. ערים כמו כרמיאל וערד הוקמו כבר בשנות הששים, בגל השני של ערי הפיתוח ולכן הן לא דומות לאלה מהגל הראשון. מבחינה גיאוגרפית בית שמש נמצאת במקום טוב באמצע, במרכז המדינה, ייתרון שככל הנראה הוא גם זה שדפק אותה: בין בני ברק, מודיעין עילית, ביתר עילית וירושלים עיה"ק.

משמאל מבנה הספריה. מימין מבנה המגורים. בין השניים גשר בטון.

.

סיבוב בגלעד לאבשלום פינברג בפארק נחל חדרה

מיצירה אדריכלית הנטועה היטב במרחב, הפך הגלעד לזכר אבשלום פינברג לבמת בידור. מגלעד בלב גינה ייחודית שעמד לצד כביש בין-עירוני ותפקד כאתנחתא בדרך בין תל אביב לחדרה, הפך לאטרקציה לא מוגדרת בכניסה לפארק חדש. פארק שמפגיש מדשאות עם דיונות של חול מתחת לארובות של מפעל לייצור חשמל.

40 שנה לאחר שנרצח אבשלום פינברג (1917-1889) וגופתו לא נמצאה הוקם בכניסה הדרומית לחדרה גלעד לזכרו. מי שיזמה את הקמת הגלעד היתה רבקה אהרונסון. לטענתה היתה ארוסתו של פינברג. לכן ניתנה לה הזכות או החובה להוביל את מפעל הזיכרון. לא היה קבר, אז הוקם גלעד על שטח ששייך היה למשפחה מדרום לחדרה – היישוב בו גדל אבשלום.

  .

הגלעד שהוקם ב-1967 לצד כביש 4, פורק והוקם מחדש על דיונת חול בתחומי פארק נחל חדרה