ארכיון חודשי: דצמבר 2020

סיבוב בגשר נופים ציפורים בשכונה חדשה במודיעין

במהלך סיבוב באחת השכונות החדשות במודיעין נתקלתי בגשר קשתות יוצא דופן שתכנן האדריכל אריה גונן עם משרד המהנדסים רוקח אשכנזי ונחנך ב-2017. באמצעות אותו גשר שמחבר בין שתי השכונות החדשות נופים והציפורים שמצויות בשלבי איכלוס מתקדם, בחרו בעירייה להשקיע מעבר לפתרונות הסתמיים שלרוב מאפיינים את מודיעין ולכן גם התעכבתי בו. הגשר חריג בנוף, בהשקעה הצורנית ובפתרון ההנדסי.

פריסת הבנייה במודיעין על קבוצה של גבעות, חייבה באזורים מסויימים שבהן נדרשה רשת של דרכים יעילה להקים גשרים וכאלה נבנו לא מעט. יהודות לכך תכן ומודיעין היא העיר עם הכי הרבה גשרים בארץ. אריה גונן למשל תכנן לא פחות מארבעה גשרים במודיעין וגשרים נוספים תוכננו בידי אדריכלים אחרים. אלה נבנו בראש ובראשונה למען הרכבים הפרטיים, היות ובבמודיעין קשה לחיות בלי מכונית, כי אחרת לא ניתן לזוז ולחיות בה.

ועל כך ברשימה זו.

.

העבודה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז רובע י' באשדוד

אחרי שסיימתי עם הסנדביץ' הטוניסאי במרכז של רובע א' וגם הספקתי להסתובב שם בבית הכנסת שתכנן יצחק פרלשטיין, קפצתי לראות את המרכז השכונתי של רובע י'. התכנון הסטנדרטי של אשדוד מנע או חסך מתושביה את הניסויים של אדריכלים כפי שארע בערים אחרות, לכן גם משעמם בה כל כך. הזוי שהעניקו לאדריכל שתכנן את הרחוב המרכזי והמנופח בעיר את פרס ישראל במקום לשלול ממנו את רישיון האדריכל. לעומת התכנון העירוני הירוד תמצאו בה גחמות אדריכליות הזויות שלא תמצאו באף אחת מהערים בישראל.

ובכל זאת אפשר למצוא עניין ברובע י' שאת המרכז שלו תכננו בתחילת שנות ה-90 האדריכלים דן ואילנה אלרוד, שמתמחים כבר ששים שנה בתכנון מגורים. יחד תכננו ב-1964 את שכונת רמת אילן בגבעת שמואל ובהמשך תכננו עוד שורה ארוכה של שכונות ברחבי הארץ, כשאת הערכים שניתן למצוא בערד, הם המשיכו והטמיעו בעשורים הבאים בשינויים אופנתיים או מקומיים בשכונות בערים אחרות. בתחילת שנות ה-90 ברובע י' שבאשדוד, למשל, הם העניקו חזות פוסט-מודרנית לסביבת המגורים המתפקדת גם כמרכז הרובע. במקום מרכז מסחרי סגור, הם בחרו לשלב את המסחר השכונתי עם המגורים ועם שדרה של הולכי רגל.

ועל כך ברשימה זו.

.

מדרחוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסטודיו של אברהם עמרי שהוסב לגלריה בקיבוץ שער העמקים

משהו על איכותם של חברי הקיבוצים ניתן ללמוד מההיקף הגדול של אמנים שפעלו במסגרת הקיבוצים. כמעט בכל קיבוץ פעל לפחות אמן אחד ובחלק מהמקרים הוא גם זכה להערכה ולתנאים שעודדו את היצירה. בהזורע היה זה רודא ריילינגר, במרחביה אריה סרטני, בכברי היו אלה יחיאל שמי ואורי רייזמן, בלוחמי הגטאות משה קופפרמן וזו רשימה חלקית בהחלט. בשער העמקים פעל האמן אברהם עמרי (2009-1914) שבדומה לעמיתיו שהזכרתי כאן, גם הוא זכה לקבל את אישור החברים להקים לו סטודיו ייעודי שיתאים לצרכיו. את המבנה שנחנך ב-1976 עיטר עמרי בסגרפיטו צבעוני שחיזק את מעמדו של המבנה כמוקד מרכזי בקיבוץ ובכלל יצר מקום יוצא דופן.

25 שנה שימש המבנה את עמרי, כשנחלש עזב והמבנה הוסב למשרדים של חברת בנייה. ב-2016 ביוזמתו של אורן עמרי, הנכד, חזר המבנה להיות מוקדש לאמנות. חלק משטח "גלריה העמקים" משמש להצגת לתערוכות מתחלפות וחלקו מוקדש ליצירתו של עמרי.

ועל כך ברשימה זו.

.

תחביבים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם בתכנון אריה ואלדר שרון בשכונת גילה

שכונת גילה היתה לשדה הניסויים האחרון של האדריכלות בישראל, פרק משמעותי בהתפתחותה של האדריכלות המקומית בכלל ושל תחום המגורים בפרט. הפרויקט המפורסם והקיצוני ביותר שהוקם במסגרת זו היה מתחם המגורים של 288 דירות שתכננו האדריכלים אריה שרון ואלדר שרון. שני הרעיונות המרכזיים בפרויקט היו הכוונה ליצור סביבת מגורים בהשראת רעיונות של אדריכלות ים-תיכונית המזכירה בצורתה קסבה, והשימוש באלמנטים מתועשים וחזרתיים.

הכישלון המהדהד של הפרויקט נבע ממגוון של סיבות וליקויים שגם בלי עין מקצועית ניתן לזהות. כשמשרד השיכון לא הצליח למכור את הדירות, אז הוא הוסב למרכז קליטה. כיום המתחם כולו מוזנח ומטולא, אך עדיין ניתן לזהות את צורתו המקורית והחזרתית. סיבוב במתחם מגלה שהוא שוקק חיים הודות למשפחות צעירות עם ילדים שמאכלסות אותו, חילונים ודתיים. תכנית להריסתו לטובת מגדלי מגורים חדשים מאיימת על עתידו.

ועל כך ברשימה זו.

.

גופי נותר להירקב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשתי תערוכות אדריכלות בתל אביב

בתקופה האפלה הזו שבה מואצת שקיעת התרבות, זה בדיוק הזמן שבו כדאי לבקר במוזיאון תל אביב. המקום הגדול כמעט ריק, שקט ולא משנה באיזה מהאגפים בחרתם לשוטט. מעטים המבקרים בימים אלה. מאות היצירות שתלויות ומוקרנות על הקירות, או ניצבות במרכז האולם נראה שמצפצפות על כל העולם. במיוחד ההד של עבודות הוידאו באולמות הריקים מדגישים לי את הבדידות. באתי לראות את תערוכת התצלומים של אלי סינגלובסקי, הזוכה בפרס ע"ש לורן ומיטשל. פניתי לגלריה לצילום אבל היא היתה סגורה. מתברר שהתערוכה מוצגת בגלריה לרישום והדפס. מצאתי שם את אלי עומד ומשוחח בשקט בפינה עם כמה אינטליגנטים.

רחוב דיזנגוף לעומת המוזיאון הוא מקום סואן. אפילו במרכז באוהאוס שתמיד מלא לרוב בתיירים מצאתי אנשים. "הישראלים גילו את המקום", מסביר לי מיכה גרוס שייסד ומנהל את המקום כבר עשרים שנה. במרתף מוצגת עכשיו תערוכה שמציינת 150 שנה להולדתו של האדריכל אדולף לוס וחושפת קבוצת דירות שעיצב בפלזן שבצ'כיה, וכעת זוכה לחשיפה בינלאומית ולהערכה מחודשת.

ועל כך ברשימה זו.

.

להנאתך

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ כפר מסריק

בדרך לקיבוץ בית העמק שם קבעתי עם האדריכל פרדי כהנא לשוחח על חוויותיו ממלחמת העולם השנייה, עצרתי בקיבוץ כפר מסריק הסמוך לעכו. המטרה בעצירה היתה לבקר בחדר האוכל שאותו תכנן האדריכל מוניו גיתאי-וינרויב ונחנך ב-1965. במבנה תמצאו אלמנטים דומים שהופיעו בעבודות אחרות של האדריכלים – כמו החצרות הפנימיות שמהן ניתן להציץ אל החוץ, מסכי זכוכית רחבים וגבוהים ותשומת לב לפרטים ולחומרים. לפני שנים אחדות הוסב שטח המועדון שבתחום הבניין לגלריה לאמנות על שמו של גיתאי-וינרויב.

חדר האוכל הגדול והמטופח ממשיך לשמש את החברים ושומר על מסורת הסעדה של יותר משמונים שנה. הקורונה אמנם פגעה בתפקודו, אך בתום המגפה הוא צפוי לשוב ולתפקד.

ועל כך ברשימה זו.

.

אולי כבר איננה?

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת לזכר קדושי אנטופול בתל אביב

צורת המגן דוד שימשה לאורך השנים כאלמנט עיצובי בעיטור בתי כנסת, בחזיתות ובאגפיהם הפנימיים. אחדים מהאדריכלים ביקשו להפוך את המגן דוד לאלמנט שימושי, כזה שיש לו תפקיד במבנה עצמו והפכו אותו למשרביה, סבכה מבטון שנועדה לסנן את קרני השמש ולהחדיר אל האולמות הפנימיים אור טבעי ונעים.

כמו בית הכנסת שנבנה ב-1962 באשדוד, גם בבית הכנסת לזכר קדושי אנטופול שהוקם במפגש הרחובות אוליפנט וסעדיה גאון בתל אביב ונחנך ב-1960, בחרו האדריכלים שמואל מוהילבר ומשה קופמן בעיצוב חזיתות דומה העושה שימוש בצורת מגן דוד. אלא שכאן נראה שהתכנון מוצלח יותר – רשת של מגני דוד שנועדה לסנן את קרני השמש הישירות נקבעה בחזית המזרחית (ולא בעורף האולם כמו באשדוד), והמדפים האנכיים שנקבעו בחזיתות דרום וצפון רווחו וכך האור מצליח לחדור באופן מתאים ושימושי. חוץ מאלה, לאורך השנים הושקעו משאבים גדולים בעיצוב הפנים ואלה חיזקו בו את הפאר שלא פגעו בעיצוב המקורי. בדומה לבית הכנסת באשדוד גם זה שכאן בתל אביב ממשיך לפעול לכל אורך היום והשבוע ולהוות מוקד משיכה לאוכלוסייה שהולכת ונעלמת מהעיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

צל של ספק

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: