סיבוב בהיכל שלמה בירושלים

חנוכתו של היכל שלמה, משכנה המפואר והמשוכלל של הרבנות הראשית לישראל, ברחוב המלך ג'ורג' 58 בירושלים היה מאורע עם אופי ממלכתי אך גם בעל חשיבות אדריכלית. בעת חנוכתו חלף עשור מאז הוקמה המדינה, והיה זה המבנה המונומנטלי הראשון שבו התאפשר לאדריכלים לנסח שפה ממלכתית מקורית ומקומית במדינה החדשה.

אדריכלי הבניין – מאיר רובין ואלכסנדר פרידמן, שהותירו את חותמם ברחוב שהפך לאחד המרכזיים בבירה, הוכיחו עוד קודם לכן את יכולותיהם היצירתיות בתכנון מבני ציבור ומבני מגורים ובראשם – בית הכנסת ישורון ובית המעלות. אלא שבהיכל שלמה העניקו דגש יוצא דופן לייצוגיות והחגיגיות שטרם נראו כמוה בארץ.

בשנותיו הראשונות היה הבניין מוקד תרבותי-דתי ייחודי ומרכזי בארץ בכלל ובירושלים החצויה בפרט, ומגוון של פעילויות התקיימו בו לציבור. אלא שכיום, למעלה משלושים שנה מאז שהרבנות הראשית עזבה את הבניין, השתנו הדברים ואת מקומה תפסה מכללת הרצוג כשלצדה ממשיכים לפעול מוזיאון יודאיקה ובית הכנסת.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1958)

.

סיבוב במלון בראשית במצפה רמון

מלון בראשית שהוקם ב-2011 במצפה רמון נראה שנוצר כדי להתמקם בכל קצה אפשרי: בקצה הגיאוגרפי של היישוב ועל סף המכתש, בקצה הסקאלה החברתית-כלכלית לעומת תושבי העיירה (אשכול 3 מתוך 10), ובקצה של המאמץ להתמזג בסביבה החומרית הטבעית.

אלא שבמקור תוכנן לקום בשטחו מלון ענק, מונולית בן שבע קומות ובו 400 חדרים וגם פארק מים. רק הודות להתלבטות המתארכת של חברת ישרוטל ביחס לכלכליות של פרויקט במיקום מרוחק ומבודד, התעכב המימוש בעשרים שנה עד שנגנז. אחריו השכילו להכיר ברעיון מלונאי שונה וחדשני ואותו לממש.

התוצאה מהווה הישג למשרד פייגין אדריכלים, ובראשו האדריכל יהודה פייגין (2022-1935), שמתמחה בתכנון בתי מלון כבר ששה עשורים. ההישג בא לידי ביטוי בעיקר בניצול המגרש הנדיר ובניסוח הקונספט הייחודי לעיצוב המלון, שכמוהו לא נבנה עד אז בישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (2011)

.

סיבוב בגבעת קנדה שבשכונת גילה

מבין מתחמי המגורים בשכונת גילה, "גבעת קנדה" נחשבת למבוקשת ביותר. בכל שיחותַי עם תושבי גילה, בעבר ובהווה, חזרו וציינו את גבעת קנדה כסביבת המגורים המוצלחת ביותר, הן בתכנון הדירות, הן באוכלוסייה והן בפיתוח והגינון שאותו מקפידים הדיירים לטפח.

האדריכל זאב שיינברג (יליד וינה, 1936) מציין בשיחה עמו כי העיקרון המרכזי של תכנון המתחם שאותו קיבל לתכנן בסוף שנות ה-70 (האיכלוס התרחש במחצית השנייה של שנות ה-80), היה שונה במהותו ואף מנוגד לעיקרון שהנחה את המתכננים הקודמים שפעלו בשכונה, והתוצאה הוכיחה את עצמה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (שנות ה-80)

.

סיבוב בסמינר הארמני לפרחי כמורה בעיר העתיקה בתכנון אבא אלחנני

מעוניינים להיות כמרים ארמנים? אז מקומכם בסמינר לפרחי כמורה השוכן בקצה הרובע הארמני, למרגלות חומות העיר העתיקה בירושלים. המקום המיוחד שאותו תכנן האדריכל אבא אלחנני ונחנך ב-1975, מסתתר מאחורי גדר וסגור לקהל. רק הודות לקשרים של האדריכלית צפי שלף, מנהלת מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרים, הצלחתי להשיג אישור לסיבוב בסמינר.

היות ומדובר באחת העבודות יוצאות הדופן שתכנן אלחנני בתקופה פוריה בחייו (זמן קצר קודם לכן הושלמה בנייתו של משכן הנשיא בתכנונו), סיקרן אותי לראות כיצד האדריכל שהיה כה רגיש לגיבושה של שפה אדריכלית מקומית, בחר לתכנן מוסד נוצרי בעיר העתיקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1975)

.