Monthly Archives: אוקטובר 2015

סיבוב במפעל המיחזור בפארק המיחזור בחירייה ובין עצים בתל אביב

שאול הציע לראות מה חדש בחירייה שכל הזמן מתפתחת. חלפה שנה מאז ביקרנו במפעל המיחזור הענק שהולך ונבנה. עבודות הבנייה עוד רחוקות מלהסתיים אך הפרויקט מרשים.

החומוס של עלי קרוואן היה כמעט ריק. טולה עמיר תפסה את השולחן הקבוע שלה. בשעה 9:15 ביום שישי לראות את השולחנות הפנויים היה מפתיע. רצינו לבקר בכמה מגדלים ובמוזיאון תל אביב שם פתחו כמה תערוכות, אבל אחרי שחצינו את מתחם גבעון הריק (חוץ מרקדנית אחת), חשבנו להמשיך ולעצור ולראות מה יש לאדריכל פיטר קוק להגיד באירוע אליו הוזמן לציון 80 שנה למשרד שרון אדריכלים. הארוע בכלל לא התחיל אבל נתקלנו בגיא נרדי שהציע ולחץ שנצטרף אליו לדיון על סרט שעוסק בירקון ואחר כך סיור על עצים בעיר הסכמנו וויתרנו על כל השאר.

ועל כך ברשימה זו.

.

12185103_1155388271157420_5625940240643131486_o

מחול מזגנים במתחם גבעון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב לבדוק מה חדש ברמת גן

שאול טען שרמת גן עוברת עכשיו מהפיכה וחייבים לראות את זה. הסתובבנו במגדלים (על אחד מהם כתבתי כאן), בתים, משרדים ורחובות. תמ"א 38 גורמת למגרשים שאכלסו עד לאחרונה בתים שהתנשאו לגובה קומה עד שלוש להגיע לגובה חמש, שש ואפילו שמונה קומות. הרחובות נותרו ברוחב זהה, ולכן עולה השאלה כיצד התשתיות העירוניות יספגו את העומס שנופל עליהן. איך רחוב חד-סטרי שלאורכו היו עד עתה בתים בני שלוש קומות יתפקד עם בתים בני שמונה קומות – יותר מפי שניים תושבים? והאם גורלם של היציאות והכניסות לרחובות הראשיים המקיפים את השכונה יקרסו מעומס?

התכנון ברמת גן הוא באמת ברמת גן, ועל כך ברשימה זו.

.

11351195_1058586847504230_7546749480709514247_n

מגדל המים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת המרכזי בשכונת הדר בחיפה

בית הכנסת עמד ריק מאדם אבל פתוח ואפשר היה לבקר בו. לעומת חזותו מהרשימה, בפנים מצאתי אולם גדול ומוארך, נקי מקישוטים באופן מובהק ואולי קצת באופן מוגזם. לאורך כל הלילה נערך כאן לימוד תודה ובעת הביקור נותרו חלק מהספרים עדיין על השולחנות ורק הלומדים בהם נעדרו. הדממה שאפפה את הבניין הריק היתה גם ברחוב הרצל שעל גדתו הוא שוכן, וכך גם במבנה ששימש בעבר בית ספר אליאנס ומשמש כיום את קופת חולים "מכבי".

כמה חרדים הלכו בזריזות מפה לשם ונראה שאלה התושבים העיקריים באזור. חוץ מהם אפשר היה למצוא גם כמה קשישים שעלו מחבר המדינות שהלכו לעומת אלה הראשונים באיטיות מוגזמת. העליבות הכללית באזור לא מצליחה להסתיר את העושר האדריכלי הממלא עדיין את שכונת הדר, שאחת מפסגותיו היא בית הכנסת המרכזי שתכננו האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד (על בסיס תכנית שתכנן האדריכל אלכסנדר ברוואלד) בין השנים 1960-1946.

ועל כך ברשימה זו.

.

syna15

מסתובב בעיר הישנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבלוק ברמת הדר בחיפה

פנחס שדה הציב לעצמו שלוש מטרות בביקורו הראשון בחיפה, כך הוא מציין בספרו "החיים כמשל": ללכת לזונה, להכנס למנזר, להתאבד. המטרות שלי היו שונות אך מקבילות: ללכת למערה, להיכנס לכמה בניינים ולישון. ברשימה הזו אציג חלק מהמטרה השנייה ולכל השאר אקדיש רשימות נפרדות.

סדרת הבלוקים העצומה שהוקמה בקצה שכונת רמת הדר היא אחת מהעדויות הבודדות באדריכלות הישראלית לבלוקים גבוהים ורחבים במיוחד המאכלסים מאות דירות בבניין אחד. הבלוקים לא זהים ברמתם ואת כל אחד מהם תכנן אדריכל אחר. כאן אני מתמקד רק באחד מהבלוקים, זה שתכננו האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב בין השנים 1964-1959 והוא מהווה את אחד משיאיה של האדריכלות הברוטליסטית בישראל. אפשר להתווכח על הערך האסתטי שלהם ועל תרומתם או פגיעתם בנוף העירוני ונוף הכרמל, אך נראה כי אלה בניינים הרבה יותר מתוחכמים מבניינים רבים אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

blumhaifa

24

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר אוכל נטוש ובתערוכה ארמון הבדולח והמקדש הארור במוזיאון פתח תקוה לאמנות

אחד המקומות הרגועים והיפים בפתח תקוה ובכלל בגוש דן, מתקיים כבר הרבה שנים בצל. מדובר באזור שכולל מספר אתרים ששווה לבקר בהם. בשטח קטן של כמה דונמים אפשר למצוא שני מוזיאונים, בית זיכרון, גן גדול עם טנקים, אנדרטה ופארק קופים קטן, וגם חדר אוכל נטוש שניצב בראש גבעה שאכלסה בעבר הרחוק את קיבוץ גבעת השלושה עד שהתפצל ועבר למקום אחר.

"ארמון הבדולח והמקדש הארור" נשמע כמו סרט של אינדיאנה ג'ונס. כל מילה בשם הזה מעוררת את הדמיון והזיכרון. זו סיבה מספיק טובה לבקר במוזיאון פתח תקוה לאמנות, לראות האם העבודות בתערוכה שאצרה הילה כהן-שניידרמן מצדיקות את השם המפוצץ, וגם הזדמנות לבקר בחלק מהאתרים בסביבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12095267_1141389255890655_7123788735690291361_o

שלל

.

12119974_1141401419222772_900076670593022837_o

נטוש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתערוכה צל ערים במוזיאון העיצוב בחולון

מאז חנוכתו אני מבקר במוזיאון העיצוב, וכל פעם מוצא את עצמי חושב 'איזו תערוכה שטחית ואיזה בזבוז זמן היה להגיע לחולון. זו הפעם אחרונה'. אכזבה רדפה אכזבה. לכן השמחה היתה כפולה לגלות שלראשונה החליטו להרים שם תערוכה מושקעת וחינוכית. עדיין, הביקור בתערוכה לא אורך יותר מרבע שעה.

הבאזזז שהתערוכה "צל ערים" (אוצר: מרטין וייל) יצרה סביבה גרמה לשינוי בתפיסה ולהגברת המודעות לנוחות אקלימית. זה הביא לכתיבת מאמרים בעיתונות (שבאחד מהם הייתי שותף), כך שגם מי שלא ביקר בתערוכה נחשף לרעיונות שהיא מבקשת להאיר ולהדגיש. השפעתה על אדריכלים פחותה, היות והנושא מובן מאליו, ואדריכל שלא מממש את עיקרון הנוחות האקלימית בפרויקטים שלו, אז גם ביקור בתערוכה לא יעזור לו. אחרי תערוכת המיני גולף שראיתי בבת ים, משמח לגלות תערוכה נוספת שבאה לחדש ולהועיל, והפעם מתקיימת בחולון.

ועל כך ברשימה זו.

.

12032793_1140086609354253_785669339397812209_o

מיליון רסיסים קטנים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בן 88 של בלפוריה

מפתיע לגלות שבכל מקום יש משהו מעניין לראות. זה יכול להיות גם בית כנסת קטן שניצב בלב מושב. פעם הציבו מבני תרבות במרכז, אבל היום אפשר למצוא בשכונות החדשות רק קניון קטן. את התרבות מעדיפים להפוך לבידור או להשאיר לערים הגדולות. בית כנסת הוא סוג של מרכז תרבות יהודים מתפללים ורבים, לפעמים הוא פעיל ותוסס ולפעמים מת. אבל גם כך וגם כך, המבנה עצמו מייצג את עמדת אלה שבנו אותו.

כמה מאות מטרים מהכניסה הצפונית לעפולה שוכן מושב בלפוריה שהוקם ב-1922. חמש שנים לאחר הקמתו, חנכו התושבים בית כנסת קטן שמציין השנה 88 שנה להקמתו. חוץ מבית כנסת יש כאן רפתות מבטון שנבנו גם הן לפני כתשעים שנה ונראות כמו חדשות. היות ומעולם לא הסתובבתי בבלפוריה, אז לפני כמה ימים באמצע סוכות, בדרך לכנסיית הבשורה בנצרת החלטתי לעצור ולראות מה יש שם.

ועל כך ברשימה זו.

.

12080258_1140993475930233_5394001935857093106_o

צריך תמיד לפקוח עין ולהישמר ממלכודות

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: