ארכיון חודשי: אוקטובר 2019

סיבוב בשכונת נופרים בראש העין

אני לא נגרר לירידי ספרים ב-10 שקלים. אלא שהפעם הסתקרנתי לראות את המחסן של סטימצקי ובאותה הזדמנות למצוא גם ספר שיחדש לי משהו. אלפי אנשים נדחקו ועשו במחסן בלגן. אחרי חמש דקות הסתלקתי משם וכשנפלטתי החוצה מכל אותה המולה, ראיתי מאחורי שדה הקוצים את השכונה שכבר הרבה זמן רציתי להסתובב בה, אז זו היתה הזדמנות.

כל פעם שחלפתי על פני השכונה בכביש 5 או 6, ראיתי מרחוק את מקבץ המגדלים הלבנבנים והדומים וחשבתי לעצמי שכאן שברו שיא חדש בחד-גוניות ונראה שלא למדו כלום מעידן השיכונים. רק כשמתקרבים ונכנסים אל השכונה שאותה תכנן האדריכל משה צור, אפשר להבין מה עשו כאן. מישהו עם אירוניה דקה או סתם יחצ"ן העניק לשכונה את השם הפסטורלי – "נופרים", למרות שאין בה זכר לפסטורליה או משהו שקשור לנופר שהוא שם של שושנת מים. היזמים אפילו לא השקיעו כאן בבריכת נוי כדי לשים בה נופרים סמליים, אפילו לא באחת זעירה. אבל תכלס, מה אפשר לצפות מהאדריכל שתכנן את מגדל הנביאים בחיפה ואת המגדל בפרויקט הולילנד בירושלים?

ועל כך ברשימה זו.

.

מי ינחנו דרך

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת קול יהודה ברחוב לילינבלום ובעוד כמה מקומות מעניינים

כשבחרתי השנה מה ללכת לראות באירועי "בתים מבפנים" שהתקיימו לפני שבועיים, לא היה לי קשה לבחור. את בית הכנסת ע"ש מיסה שכיום קרוי "קול יהודה", תכנן האדריכל יהודה מגידוביץ ברחוב לילינבלום והיה לי ברור מהרגע הראשון שזה המקום שלא אוותר עליו. הבניין הגדול שבנייתו הושלמה ב-1938, הוא מודרני ואטום וחריג בסביבתו האקלקטית. לכן הוא תמיד ריתק אותי.

התחנה הבאה היתה תערוכת עבודות של האדריכל יואב מסר בבניין שמיועד בחלקו להריסה ובחלקו לשימור ונמצא מול מלון נורמן שגם אותו תכנן מסר. התחנה השלישית והאחרונה היתה צמד בתי הספר שתכננו האדריכלים מורן פלמוני ויפתח וקס בדרום תל אביב. לא היו בו חידושים למעת ההשקעה הכספית הגדולה (קשה לרגש אותי במיוחד אחרי שבקרתי בבית הספר החדש בשכונת נווה עופר), אבל משמח לראות סביבות לימוד עכשוויות ומושקעות.

ועל כך ברשימה זו.

.

הקשתות מסתתרות בפנים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחוות שטוק הנטושה

לאחר הביקור בבמה הנטושה, בבית שטורמן ובקניון ביג פשן בנצרת, קפצתי לראות את חוות שטוק. בין המבנים הנטושים היותר מרתקים שנתקלתי בהם יש מקום של כבוד לשרידיה של "חוות שטוק" שהוקמה בשוליים של עמק יזרעאל ב-1925. המבנה המוקף עצי ברוש, זית וושינגטוניה אחת, שרד בשלמותו לרבות פרטי נגרות וריצוף מקוריים. המבנה ששוכן בתחומיו של מרכז מחקר של משרד החקלאות, אמנם נטוש, מבודד ופרוץ, אך הוא נקי ונראה שחוץ מיונים אף אחד לא נוהג לבקר בו.

הסיפור של החווה מרתק לא פחות: הקימו אותה בני משפחת שטוק, יהודים מאיטליה שהיו בין השאר מייסדיה של חברת המשקאות Stock. החווה אכלסה תחילה כמה משפחות, לאחר מכן קבוצה של נערים שהיגרו בגפם מאירופה, וכשאלה עזבו עברה לידי משרד החקלאות שמפעיל בתחומה מרכז מחקר אך את בניין החווה עצמו מזניח.

ועל כך ברשימה זו.

.

החיים עברו מעליו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת הגדול בפתח תקווה שנפתח מחדש

כמעט בכל עיר שנבנה לפני מאה שנה "בית כנסת גדול" אז יש כאלה שעסוקים עכשיו בתחילתו, שיאו או סיומו של תהליך חידוש ושימור. על נס ציונה ותל אביב כתבתי ב-xnet, יש עוד כמה שהסתיימו לפני שנה או שנתיים ויש כאלה שבתהליך. מה זה אומר על סדרי העדיפויות של הנהלות הערים?

מאז 1898 (תרנ"ח) פועל בית הכנסת הגדול של פתח תקוה הקרוי "בית יעקב". הוא קרוי כך על שם אביו של הברון אדמונד דה-רוטשילד, שתרם חלק נכבד מעלות ההקמה. תכנן אותו דניאל ליפשיץ שלא היה אדריכל או מהנדס בהכשרתו אלא חבר וועד המושבה וממייסדי פתח תקווה. הוא התגורר בסמוך למגרש ופשוט רצה שיהיה בית כנסת גדול. בית הכנסת שנחשב היה למוצלח, הוביל את אנשי ראשון לציון להזמין מליפשיץ לערוך גם להם תכנית לבית כנסת גדול השוכן עד היום בקצה רחוב רוטשילד.

ביום שישי האחרון לקראת ערב הסתובבתי בפתח תקוה במטרה לבקר בבית כנסת אחר במרכז העיר. אז במקרה נתקלתי בסמוך בבית הכנסת הגדול שעבר ממש עכשיו חידוש בחלק משטחיו הפנימיים בתכנון משרדם של האדריכלים אמנון בר אור וטל גזית. במסגרת זו חודשו החזיתות וגם שוחזרו וחודשו ציורי הקיר הרבים שעיטרו את קירותיו.

ועל כך ברשימה זו.

.

בקצה סמטה

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: