סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ לביא

קיבוץ לביא נקרא על שם העיירה שהתקיימה למרגלותיו עד 1948 ונקראה לוביה. לוביה נמחקה ולביא נוסדה. במרכז הקיבוץ שהקימו עולים חדשים מאנגליה, הוקם גם בית כנסת. כאילו לא עברו 1,600 שנה מאז התמלא הגליל בבתי כנסת, בחרו מחדשי היישוב המקומי לבנות את בית הכנסת החדש ברוח אותם בתי כנסת שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות באזור. אגב, בקיבוץ מדגישים כי לביא מקורו ב"פונדקא דלוי" המוזכר בתלמוד ושכן על הדרך בין ציפורי לטבריה בתקופת בית שני.

מבנה בית הכנסת נחנך ב-1962 בתכנון האדריכל יוסף שנברגר שידוע בעיקר כמתכנן רחבת הכותל המערבי. כבר כתבתי כאן על כמה בתי כנסת שתכנן בקיבוצים: בכפר עציון, בחפץ חיים, בבארות יצחק וגם כתבתי עליו ערך בויקיפדיה.

שנות ה-60 וה-70 היו תקופת השיא ביצירתו של שנברגר, שהתמחה בעיקר במבני דת, והביקור שלי בארבעת בתי הכנסת שתכנן מציג רק חלק קטן מאוד מיצירתו. בית הכנסת בלביא נחשב בקרב מתכנני בתי כנסת כאחת היצירות הטובות שלו. קשה לצלם אותו ולכן כדאי פשוט לבוא ולבקר. הוא פתוח כל הזמן. הבניין נחנך ב-1962 ושלושים שנה לאחר מכן נערכו בו שינויים ברוח הבניין המקורי. קשה לזהות מה מקור ומה תוספת, הודות לעבודה המעולה של האדריכל טוביה קץ שהיה גם שותפו וממשיך דרכו של שנברגר לאחר שנפטר ב-1982 בגיל 60.

בשנים האחרונות אדריכלות מבני הדת (בתי כנסת, ישיבות) מדרדרת ומדרדרת. בעבר היו אדריכלים כמו אבא אלחנני, עמירם חרל"פ ודוד קאסוטו שדאגו לעורר דיון בנושא. היום אין אף אחד ולכן משתדל להציג כאן מידי פעם גם בתי כנסת.

ועל כך ברשימה זו.

.

תאורה טבעית ומלאכותית בעזרת הנשים

.

סיבוב בקניון מלחה

בית המקדש השלישי כבר מזמן נבנה. חלף מאז חנוכתו חצי יובל שנים במלחה. מידי יום מקריבים בו תושבי הארץ קרבנות ליושב במרומים – זה שקוראים לו דוד עזריאלי. הוא יושב במרומי אחד ממגדלי עזריאלי בתל אביב (העגול אני חושב, אבל אולי המשולש). את כל הטייקונים שפועלים כאן אכלו כבר העיתונים, אבל משום מה דווקא מי שבאמת מחסל אותנו ואת הערים בהן אנו חיים, קיבל חנינה ולא זכה אפילו בכתבת תחקיר אחת שחושפת את השפעתו ופגיעתו במסחר ובציבור הישראלי.

מסיבוב בקניון מלחה נראה שזה כיף ללכת לקניון. נעים להסתובב בקניון, חם בחורף וקריר בקיץ, הכל מואר היטב, יש אוכל, בגדים וסתם שטויות, תמיד נקי ומצוחצח, הרבה צעירים, חנייה וגם תחבורה ציבורית, חנויות גדולות של מותגים וחנויות קטנות מקומיות. יש אפילו באגף הנסתר רופאי שיניים, עורכי דין ורואי חשבון. יש כאן הכל. אז למה זה נראה מזויף?

הקניון הוא מקום צפוי: שדרה רחבה אחת או שתיים, אין מכוניות בפנים ולא ויש אשליה של ביטחון כי יש שמירה, החנויות הן תמיד אותן חנויות ואותן רשתות עם אותן החולצות, אפילו המוכרות נראות כולן דומות. גם התמונות ברשימה הזו דומות, חוץ מדבר אחד: בית הכנסת של הקניון – כמוהו לא ראיתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

הכיפה במרכז קניון מלחה

.

סיבוב בקבר ערבי חדש ליד ספסופה

לפני כחודש הלכתי בשדות במרכז הגליל העליון,  בין צפת להר מרון שם נתקלתי במבנה קבר חדש שכולו בטון חשוף. על שביל העפר חלפו ללא הרף שיירות מטיילים ושאלתי את מי שנראה היה לי מדריך מי קבור כאן. הבחור שהתברר שגר ביישוב הכי קרוב לקבר, ענה שמדובר בקבר ערבי. מסביב למבנה היתה פריחה יפה, אך בפנים רצפת מבנה הקבר היתה מכוסה בגללי פרות והאוויר מלא זבובים.

האם שיגעון הקברים שתפס את הישראלים לפני עשרים שנה (וממשיך גם היום), תופס עכשיו גם את ערביי הגליל? האם הם תפסו את המשחק? נכון שהם כבר הקימו קברים בכל הארץ, אך זה היה לפני מאות שנים וגם אז מי שבעיקר הקים היה כנראה השלטון וזה פחות בא מלמטה. בכל מקרה, היות ועד 1948 שכן פה בסמוך הכפר צפצאף, יתכן מאד והקבר הזה בכלל שייך לאותו כפר שלא שרד ממנו כמעט כלום, לאחר שעל שרידיו הוקם המושב ספסופה. לאחרונה שינה את המושב ספסופה את שמו ל-אבן חושן. "זה חלק ממהלך מיתוגי שנועד למתג את המושב ככפר תיירותי" – הסביר לי אותו מדריך בהמשך הדברים. ועל כך ברשימה זו.

.

קבר ופרח

.

מוזמנים לשני סיבובים בתל אביב ולספר חדש

קוראות וקוראים יקרים!

בתים מבפנים הוא לדעתי האירוע האדריכלי החשוב ביותר בתחום בארץ. השנה אעביר שני סיורים חופשיים לציבור (אין צורך בהרשמה), שיתקיימו במסגרת האירוע ובאחד מהם אשיק ספר חדש שערכתי: "האדריכל שתכנן את העירייה".

הסיור הראשון יתקיים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, ביום חמישי 22.5 בשעה 17:00. הסיור יציג סדרה של מבנים בקמפוס. לפני שנתיים קיימתי סיור שהציג סדרה ראשונה של מבנים והפעם אמשיך ואתעכב על אחרים. יש מספיק מבנים כך שאוכל לערוך גם עוד חמישה סיורים כדי לבקר בכל המבנים בקמפוס. נקודת המפגש בכניסה לספריית רפואה (סמוך לבניין רפואה).

הסיור השני הוא גם השקה של ספר חדש שערכתי על בניין עיריית תל אביב-יפו, שאוטוטו סוגר 50 אביבים. הסיור יתקיים ביום שישי 23.5 בשעה 09:30 ויכלול כניסה לכל מיני מקומות בבניין העירייה כולל לשכת ראש העירייה. האדריכל שתכנן אותו – מנחם כהן, זכה בגיל 26 בתחרות תכנון ובנה אותו. בגיל 80 הוא פנה אלי שאסייע לו לאגד את עבודותיו לספר. למרות שכהן תכנן כ-60 פרויקטים, בניין העירייה תופס כמעט את כל הספר (202 עמ'). הגרפיקה הופקדה בידיים של אביב גרוס-אלון, שעמה שיתפתי פעולה בספר "אומרים ישנה ארץ" והיא שהפכה את הספר ליצירת אמנות של ממש. הספר אגב יוצא במהדורה מוגבלת של 250 עותקים כך שמשער שהוא יאזל במהירות. לדף האירוע בפייסבוק לחצו כאן. את הספר ניתן להשיג בחנות מרכז באוהאוס ברחוב דיזינגוף 99.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

סיבוב באכסניית כרי דשא שעל שפת הכנרת

רק לאחרונה גיליתי את קיומן של אכסניות הנוער בישראל. יש כאלה כעשרים בכל רחבי הארץ ואחת מהן ממוקמת על שפת ים כנרת, במקום שנקרא בשם הפסטורלי: כרי דשא. מבנה האכסניה שהוקם לפני כעשרים שנה, מעוצב כחאן: מבנה סגור עם חצר פנימית. שני צבעים שולטים פה: לבן וירוק. הלבן בא מהבניין והירוק מהצמחייה העשירה שצומחת בחצר ומסביב לבניין. לא מדובר בבניין מתוחכם, אלא פשוט ובמקביל הוא גם מתאים בול לכותרת המשנה שבחרתי לבלוג הזה: דיסנילנד מקומי.

כיצד הוא תוכנן ומה בעתיד? תשובות על השאלות קבלתי מאדריכל הפרויקט. ועל כך ברשימה זו.

.

Under Tropical Moonlight

.

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ כפר עציון

שבוע שעבר בדרך מפה לשם עצרתי בקיבוץ כפר עציון. לא היה לי זמן להסתובב בקיבוץ אלא רק בבית הכנסת, מבנה שתכננו האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ – מבכירי מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השניה של המאה העשרים.

הכנסיות תופסות מקום נכבד בסדר היום העיצובי של אדריכלים בעולם המערבי, אך דווקא אצל עם הסגולה הידרדר תכנון מבני הדת לשפל המדרגה. היו בתי כנסת מפוארים וגרנדיוזים בגולה שתוכננו ברובם על ידי אדריכלים שאינם יהודים. לעומתם, בישראל במאה העשרים תכננו האדריכלים המקומיים, בתי כנסת בהם נעשה שימוש במשאבים מצומצמים ביותר, אך מבלי להפריע ליצירת מבנים מרשימים וייחודיים שרוממו את המבקר בהם מחיי היומיום. בתי הכנסת שנבנים בעשורים האחרונים, יקרים הודות לרמת הגימור הגבוהה, אך בסופו של דבר מדובר בקופסאות חלולות מכל תוכן וברמת גימור מבישה. רוח אי אפשר לקנות בכסף.

מבני דת הם הזדמנות לאדריכלים להביע יצירתיות באופן כמעט חופשי. יש כאן עיסוק לא רק בנושאים רוחניים, או פרטים דקורטיביים, אלא גם במושגים כמו מגדר, מעמד חברתי והיחס בין אדם למקום. בעולם, הממשיכים אדריכלים לנצל את ההזדמנות וכך גם עשו בישראל עד לפני כמה עשורים. על רגל אחת אני יכול להזכיר פה כמה מאותם אדריכלים מודרנסטיים שיצרו מבני דת מעולים. בין אלה שהתמחו בתחום ניתן למנות את דן טנאי, אלכסנדר פרדימן, ישעיהו אילן, ישראל קומט, דוד קאסוטו וכמובן – טוביה קץ ויוסף שנברגר. בין אלה שהסתפקו בלתכנן רק מבנה אחד או שניים בתחום, ניתן למנות את נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, צבי הקר ואלפרד נוימן, יהודה לנדאו, היינץ ראו, דוד רזניק ואהרון קשטן.

על בתי הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1982-1912) כתבתי כאן כבר כמה פעמים. בין השאר כתבתי על בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים ועל בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק. הפעם אתעכב על בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון.

.

הויטראז' שיצר פרלי פלציג

.

סיבוב בשרידים האחרונים של איסדוד

כשנוסעים על כביש 4 וחולפים על פני העיר אשדוד, יש כמה מבנים ישנים שניצבים לצד הדרך. אפשר לפספס אותם אם לא שמים לב, אפשר לזרוק מבט ואפשר גם לשאול מה פשר אותם מבנים. אני הגדלתי לעשות וגם עצרתי לבדוק. מדובר בשרידי העיר איסדוד שהיתה כאן עד שהצבא פינה סופית את תושביה והשטיח את הקרקע. כמה ממבני הציבור של איסדוד נותרו עדיין בשטח.

איסדוד היא אצלי נקודת ציון. עד לפני עשר שנים לא הייתי מייחס לאותן חורבות מחשבה או מעניק להן יחס. סיור קצר שהשתתפתי בו, גילה לי את הרובד שנעלם מעיניי. ועל כך ברשימה זו.

.

בקבר

.